זירת הבלוגים

זה לא היה השבוע של הדמוקרטים

בין אולמות ההצבעה באיווה למליאת הסנאט בוושינגטון

06/02/2020 15:27
ננסי פלוסי קורעת את עותק נאומו של טראמפ (צילום: AP-Photo-Patrick-Semansky)

חמש הערות (ועוד אחת) על חמישה מועמדים דמוקרטיים (ועוד דמוקרטית אחת שאינה מועמדת), אחרי השבוע המטורף שעבר על אמריקה:

1

פיט בוטג'ג': אם לפני שנה היו אומרים לי שהסנאטורית קמלה האריס וחבר הקונגרס לשעבר בטו או'רורק יפרשו מהמירוץ לנשיאות עוד לפני איווה, לא הייתי מאמין. אם לפני שנה היו אומרים לי שפיט בוטג'ג' יגיע לאיווה כשווה-בין-שווים עם יריביו לפריימריז וייצא מהם מנצח כשהוא משאיר אבק לשועלים פוליטיים כמו סגן הנשיא לשעבר ביידן והסנאטורית ממסצ'וסטס וורן, הייתי אומר "מי זה לעזאזל הפיט הזה ואיך הוגים את השם שלו?"

פיט בוטיג'ג' (משמאל) ובן זוגו (צילום: (AP Photo/Lynne Sladky, File)

פיט בוטיג'ג' (משמאל) ובן זוגו (צילום: (AP Photo/Lynne Sladky, File)

בוטג'ג' הפגין עד עכשיו יכולות קמפיין מרשימות (כאמור, הוא שרד והתקדם על חשבון מועמדים מוכרים ומנוסים ממנו) והוא יוצא מאיווה בתור המנצח – לא רק בתור מי שקיבל הכי הרבה צירי מפלגה וצבר מומנטום חיובי ומפתיע, אלא בעיקר לאחר שהוכיח שגם ראש עיר בן 38 שהוא הומוסקסואל מוצהר יכול לנצח במדינה מתנדנדת, חקלאית ושמרנית למדי כמו איווה, כולל במחוזות הכפריים שלה, לפי מפת ה-"ניו יורק טיימס".

אם לפני שנה היו אומרים לי שפיט בוטג'ג' יגיע לאיווה כשווה-בין-שווים עם יריביו לפריימריז וייצא מנצח כשהוא משאיר אבק לשועלים פוליטיים כמו סגן הנשיא לשעבר ביידן והסנאטורית ממסצ'וסטס וורן, הייתי אומר "מי זה לעזאזל הפיט הזה?"

נכון שהמומנטום שלו נשחק בגלל הפארסה שהובילה לעיכוב בפרסום התוצאות והוא עדיין לא צבר בסיס תמיכה רחב בקרב הקהילה השחורה, אבל הוא עובר לניו המפשייר עם תדמית של ווינר וניחוח של משהו חדש, ומקווה לבנות על "תקדים אובאמה" – בחור צעיר, לא מוכר ועם שם מוזר שפורץ מאיווה לתודעה הלאומית בתור הדבר החם הבא.

2

ברני סנדרס: המנצח השני של איווה הוא ללא ספק ברני סנדרס הסוציאליסט, שכמו בוטג'ג' שבר לחלוטין את התפיסות המקובלות לגבי "electability" במדינה קריטית כמו איווה (שאינה מייצגת מבחינת אוכלוסייתה – כפרית ולבנה ברובה – אבל היא חשובה בהיותה מדינה מתנדנדת מהמערב התיכון, אותו רצף מדינות שהעניק לדונאלד טראמפ את הנשיאות).

המנצח השני של איווה הוא ללא ספק ברני סנדרס הסוציאליסט, שכמו בוטג'ג' שבר לחלוטין את התפיסות המקובלות לגבי "electability" במדינה קריטית כמו איווה

אמנם סנדרס ניצח בשלוש מתוך ארבע הערים הגדולות ולא הוכיח יכולת electability מרהיבה באזורים הכפריים, אבל הוא כן קיבל יותר קולות מבוטג'ג' בספירה הראשונה, וניו המפשייר היא סוג של מגרש ביתי מבחינתו (הוא מגיע מוורמונט השכנה).

3

אליזבת וורן: אחרי שהספיקה כבר לעקוף את ביידן בכמה סקרים ברמה הלאומית מחד אבל לצנוח בחדות בגלל תשובות מתחמקות ופנייה לפוליטיקת זהויות מאידך, מבחינתה של הסנאטורית אליזבת וורן להגיע למקום שלישי באיווה זה תיקו קטן ונחמד (היה יכול להיות גרוע יותר).

היא הצליחה לבלום את ההתרסקות שלה ואפילו תצא מאיווה עם כמה צירים, ותנסה להמריא מחדש בניו המפשייר (כמו סנדרס, גם היא מגיעה ממדינה שכנה – מסצ'וסטס). אם תצליח להתמיד גם אל מדינות הדרום הבאות, היא עשויה לכרסם בבסיס התומכים של שני יריביה המובילים כעת את המירוץ ותשאיר את שדה המתמודדים רחב למדי.

4

מייקל בלומברג: אם יש מישהו שהרוויח מכל הפארסה של האפליקציה שקרסה והעיכוב בתוצאות, הוא "האיש שלא היה שם" – ראש עיריית ניו יורק לשעבר ואחד האנשים העשירים בעולם. זה שלא טורח בכלל להתמודד במדינות המוקדמות, ובמקום זאת השקיע סכום אסטרונומי של כמאתיים מיליון דולר בפרסומות ובתשדירים במדינות "יום שלישי הגדול" הצפוי ב-3 במרס.

המרוויח מפארסת האפליקציה שקרסה והעיכוב בתוצאות, הוא "האיש שלא היה שם", לא טרח להתמודד במדינות המוקדמות, והשקיע כ-200 מיליון דולר בפרסומות ובתשדירים במדינות "יום שלישי הגדול"

זו אסטרטגיה תקדימית ועוד מוקדם להגיד האם היא תשתלם (בינתיים הוא עולה לאט-לאט בסקרים הלאומיים), אבל מחר (שישי) הוא כנראה יעמוד לראשונה על במת הדיבייט הדמוקרטי ויצטרך לענות על שאלות קשות.

5

ג'ו ביידן: עוד מוקדם להספיד את סגן הנשיא לשעבר, שייצא מאיווה במקום הרביעי עם אפס צירי מפלגה ומומנטום שלילי ביותר – ביידן, שנהנה מתמיכה גורפת של הקהילה השחורה בארה"ב, הוא המועמד היחיד שהיה יכול להרשות לעצמו להפסיד באיווה ועדיין להישאר במירוץ. הדעיכה שלו אמנם מפנה מקום למועמדים "מתונים" כמו בוטג'ג' ובלומברג (ואפילו נתנה זריקת מרץ קלה לאיימי קלובאשר, אך לדעתי מדובר בהשפעה זמנית ביותר שתדעך עם התרחקות המירוץ מהמגרש הביתי שלה, המערב התיכון). היא מאפשרת את המשך קיומו של שדה מועמדים רחב למדי, אבל שום דבר עוד לא בטוח, וביידן ממשיך לבנות על בונקר המצביעים שלו בנוואדה, דרום קרוליינה ומדינות "יום שלישי הגדול".

מוקדם להספיד את סגן הנשיא לשעבר, שייצא מאיווה במקום הרביעי עם אפס צירי מפלגה ומומנטום שלילי ביותר – ביידן, הוא המועמד היחיד שהיה יכול להרשות לעצמו להפסיד באיווה ועדיין להישאר במירוץ

ועוד אחת שלא התמודדה – ננסי פלוסי:

זה אמור היה להיות השבוע של הדמוקרטים – התנעת הקמפיין החגיגית באיווה הייתה אמורה להציב אלטרנטיבה שפויה, אחראית ורצינית לכאוס שהוא ממשל טראמפ, ובסוף הסתיימה בפיאסקו מביך שסיפק לנשיא תחמושת לעלוב ביריביו.

נאום מצב האומה של הנשיא, שנקבע יום לאחר ההצבעה באיווה, היה אמור להיאבד בשטף התקשורתי על תוצאות ההצבעה, אך משאלה התעכבו הוא זכה לסיקור נרחב (וחיובי למדי, כולל בתוכניות הלייט נייט שעוינות אותו).

לבסוף, רימון הנפץ שהשליך ג'ון בולטון, היועץ לביטחון לאומי לשעבר, שחשף שטראמפ דרש ממנו להקפיא את הסיוע לאוקראינה, אמור היה להוביל לזימון עדים לסנאט והתמשכות משפט ההדחה שיביך את הנשיא. אך זה התגלה כרימון סרק שלא הוביל לתוצאה הרצויה – הסנאט הצביע נגד זימון עדים נוספים וזיכה את הנשיא טראמפ משני האישומים שעמדו נגדו.

זה אמור היה להיות השבוע של הדמוקרטים – התנעת הקמפיין החגיגית באיווה הייתה אמורה להציב אלטרנטיבה שפויה, אחראית ורצינית לכאוס שהוא ממשל טראמפ, ובסוף הסתיימה בפיאסקו מביך שסיפק לנשיא תחמושת לעלוב ביריביו

אפשר להבין למה פלוסי, יו"ר בית הנבחרים האמריקאי, הגיעה לנאום מצב האומה במצב רוח קרבי ומתוסכל במיוחד. אפשר היה לראות זאת בשפת הגוף שלה. למשל, כיצד היא עוצרת בעצמה מלגלגל עיניים כשהנשיא דיבר.

העובדה שהנשיא לא לחץ את ידה בתחילת הנאום, בין כיוון שלא ראה את היד המושטת ובין שבחר להתעלם ממנה, הייתה מבחינתה הקש ששבר את גב הגמל והיא קרעה בהפגנתיות את הנאום המודפס לכשטראמפ סיים לדבר. באקט שנתפס כהתרסה נמוכה (במקרה הטוב) או כהתנהגות ילדותית (במקרה הרע), חשפה פלוסי, הפוליטיקאית השנייה בעוצמתה בוושינגטון אחרי הנשיא, וכן המנהיגה-בפועל של המפלגה הדמוקרטית, אמת שחשוב שנזכור כשאנו עוקבים אחרינו מנהיגינו – עם כל הכוח שבידיהם, הם עדיין, בראש ובראשונה, בני אדם בדיוק כמונו.