בחנו את עצמכם מתוך מה שנשאל בבחינות בגרות בהיסטוריה: "הציגו שלוש תוצאות של המרד הגדול". "הסבירו שלושה גורמים לפרוץ מלחמת העולם הראשונה". "הציגו שני שיקולים בעד ושני שיקולים נגד היציאה למרד בגטאות". נו, איזה ציון הייתם מקבלים בבחינת הבגרות בהיסטוריה?

בחנו את עצמכם מתוך בחינות הבגרות בהיסטוריה: "הציגו שלוש תוצאות של המרד הגדול", "הסבירו שלושה גורמים לפרוץ מלה"ת הראשונה", "הציגו שני שיקולים בעד ושני שיקולים נגד היציאה למרד בגטאות". נו, איזה ציון הייתם מקבלים?

הרשמו עכשיו לניוזלטר היומי

העיסוק התקשורתי והתעניינות הציבור הרחב בנושאי חינוך, מתעוררים בדרך כלל אחרי פרסום תוצאות מבחנים ומדדים כגון המיצ"ב או פיז"ה. בעקבות שני שרי החינוך האחרונים, בנט ופרץ, מתמקד העיסוק התקשורתי במשרד החינוך בהיבט נוסף: בשאלה האם מדובר באנשים שאכפת להם מחינוך, או בפוליטיקאים בעלי אינטרסים צרים שמשתמשים במשרד החינוך כקרדום לחפור בו, ובעיקר, לקדם את המגזר הממלכתי-דתי אותו הם מייצגים.

השאלות מה לומדים ואיך לומדים, כלומר, מהו מטען הידע, ולא פחות מכך, מהן מיומנויות הלימוד הרלוונטיות לתחילת המאה ה-21, כמעט אינן עולות לדיון.

אני מלמד היסטוריה בתיכונים שונים כבר יותר מעשרים שנה,  ויש לי הרבה מילים חמות לומר על הפיקוח להוראת היסטוריה בהנהגת המפמ"רית אורנה כץ אתר, על כך שהיא מקדמת את הרעיון של בחינות בהיסטוריה עם חומר פתוח, או הערכות חלופיות אחרות שלא בודקות שינון, אלא יכולת ניתוח, הבנה ויישום של נושאי הלימוד. ובכל זאת, רוב תלמידי ישראל עדיין נבחנים בבחינה שבודקת בעיקר יכולת שינון בעל פה.

השאלות מה לומדים ואיך לומדים, כלומר, מהו מטען הידע, ולא פחות מכך, מהן מיומנויות הלימוד הרלוונטיות לתחילת המאה ה-21, כמעט אינן עולות לדיון. רוב תלמידי ישראל עדיין נבחנים בבחינה שבודקת בעיקר יכולת שינון בעל פה

אם כך, איך התלמידים מצליחים בכל זאת לענות על השאלות בבחינת הבגרות? בעזרת סרטוני טיק-טוק.

"אנקדוטה שולית", היתה תגובתי הראשונה כשהפנו את תשומת ליבי לסרטוני טיק-טוק שהכינו תלמידים לקראת הבגרות בהיסטוריה. אלא שהחלטתי להתעמק בזה קצת, התעניינתי בקרב תלמידיי וצפיתי בכמה וכמה סרטונים והופתעתי לטובה. הנה כמה דוגמאות לתוכן של סרטונים, שנמשכים פחות מעשר שניות:

"תגידי מותק, אמרו לך פעם שאת כד חלב? כי את פצצה".

ברקע ברונו מארס שר Marry You והכיתוב שמופיע:

hey baby

I think I wanna

מרי you

זה מייד הזכיר לי שיש שאלה שמופיעה תדיר בבחינות הבגרות: "מהי "תנועת המרי העברי"? ציינו שלוש פעולות שנעשו במסגרתה".

או, הסרטון המקסים הבא: ברקע מתנגן השיר Jump in the Line בגירסה של הארי בלפונטה, והכתוביות המופיעות :

גולדה מאיר: אל תדאגו, לא תהיה מלחמה כי ניצחנו בששת הימים.

כל העם: Ok, I believe you!

האלוף זעירא: לא תהיה מלחמה, גם אם חוסיין אומר שכן.

כל העם: Ok, I believe you!

וגם על זה כמובן יש שאלה נפוצה בבחינות הבגרות: "הסבר את הסיבות לשאננות ישראל, שהקלה על הסורים והמצרים לבצע התקפת פתע ב-6 באוקטובר 1973".

"אנקדוטה שולית", היתה תגובתי הראשונה כשהפנו את תשומת ליבי לסרטוני טיק-טוק שהכינו תלמידים לבגרות בהיסטוריה. אלא שהחלטתי להתעמק בזה קצת, התעניינתי בקרב תלמידיי, צפיתי בכמה וכמה סרטונים והופתעתי לטובה

ויש עוד הרבה דוגמאות. כך למשל בסרטון שהכינו חמש תלמידות שיושבות בסלון של אחת מהן: ברקע מתנגן השיר change ya life, של להקת Haiti baby, והמילים המתנגנות בשיר הן:

promise you ill change ya mind

הכתוביות שהתלמידות הוסיפו לסרטון עונות על השאלה בבגרות: הצג 3 פעולות של הרצל לקידום רעיון הצ'ארטר.

*  *  *

יש משהו מרענן ואפילו משעשע בצפייה בסרטונים האלה. מי שבטוח יהיו מוכנים למבחן הם התלמידים שהכינו את הסרטונים. אני מדמיין אותם יושבים, לבד או בצוותא עם עוד כמה חברים, ומתכננים איך לזקק את נושא הלימוד לסרטון קצר. כדי לזקק נושא, אתה צריך לדעת היטב את ההקשר הרחב שלו.

יש משהו מרענן ואף משעשע בצפייה בסרטונים. מי שבטוח יהיו מוכנים למבחן הם התלמידים שהכינו אותם. אני מדמיין אותם יושבים, לבד או בצוותא, ומתכננים איך לזקק את נושא הלימוד לסרטון קצר. כדי לזקק נושא, אתה צריך לדעת היטב את ההקשר הרחב שלו

והצופים בסרטונים? תלמיד שלא הקשיב בכיתה ולא למד היטב מעבר לסרטונים והתמקד רק בסיכומים קצרים, לא יקבל ציון טוב בבחינה. במקרה הטוב הוא יקבל ציון "עובר".

התרומה של הסרטונים היא בכך שהם עוזרים לתלמידים לשנן את מה שממילא הם התכוונו ללמוד בעל פה. יכול להיות אפילו שבעוד חמש עשרה שנה הם יזכרו טוב יותר את מה שאתם לא ידעתם לענות בשאלות למעלה.

שיר שיודעים את מילותיו בגיל הנעורים נשאר בזיכרון הרבה יותר טוב ממידע שסתם משננים לצורך בחינה (ותודה למלכה, המורה שלי מכיתה ג', שלימדה אותנו את שיר הפרטיזנים ואת המנון הפלמ"ח).

תרומת הסרטונים היא בעזרה לתלמידים לשנן את מה שממילא התכוונו ללמוד בע"פ. שיר שיודעים את מילותיו בילדות נשאר בזיכרון יותר ממידע שמשננים לצורך בחינה (ותודה למלכה, המורה שלי מכיתה ג', שלימדה אותנו את שיר הפרטיזנים ואת המנון הפלמ"ח)

גם אנחנו, אי שם בתקופת התיכון, היינו צריכים לשנן את מאפייני ההלניזם ושלושה סעיפים מהסכם ריבנטרופ-מולטוב. רובנו לא יודעים כיום לענות על השאלות האלה, ובכל זאת, אני מניח שאנחנו לא מחשיבים את עצמנו לבורים ורדודים.

עולם הידע שלנו, ושל בני הנוער כיום, ניזון ממקורות רבים מחוץ לבית הספר. סרטוני הטיק-טוק לא הופכים את בני הנוער לרדודים יותר, אלא למעודכנים יותר. אלפי העוקבים באינסטגרם אחרי קבוצת "טיקטוק היסטוריה" מעידים שזאת לא תופעה שולית.

יכול להיות שהסרטונים האלה הם הראיה לכך שבני הנוער, ובעיקר מכיני הסרטונים, דווקא כן מוכנים למאה העשרים ואחת; היכולת להעביר מסר ממוקד וקליט בזמן קצר ובאופן יצירתי ונגיש לקהל היעד, שבמקרה הזה הוא נערים ונערות אחרים בני גילם.

מנשה שרביט הוא מורה להיסטוריה ואזרחות, התיכון הישראלי למדעים ולאמנויות (יאסא) ירושלים