• תיירת אמריקאית נהנית מחופש יחסי בסעודיה לאחר שינוי קוד הלבוש לתיירות (צילום: AP Photo/Amr Nabil)
    AP Photo/Amr Nabil
  • צבא סוריה משתלט על כפר בצפון המדינה, פברואר 2020 (צילום: SANA via AP)
    SANA via AP
  • נשיא תוניסיה קייס סאיד (צילום: AP Photo/Mosa'ab Elshamy)
    AP Photo/Mosa'ab Elshamy
  • פליטים סורים בדרכם הביתה מלבנון (צילום: AP Photo/Hussein Malla)
    AP Photo/Hussein Malla

מעבר לגבול: מעצב השיער הסעודי שנשלח למאסר

המלחמה בסוריה רחוקה מסיום, וגם אנחנו עלולים להיפגע ● מדינות ערב לא מתרגשות מתכנית המאה, אבל תוניסיה מתעקשת לקלקל את החגיגה ● סודאן מתקרבת לישראל - אך חוששת לשלם את המחיר ● ובסעודיה, ההתנגשות בין הישן לחדש מותירה אזרחים (ואזרחיות) מבולבלים וכועסים ● קסניה סבטלובה מסכמת שבוע במזרח התיכון

1

המלחמה בסוריה לא תמה, וישראל שוב בצומת קריטי

בשנת 2012, פרשנים רבים הכריזו כי תם עידן האסדים – האב והבן – וכי אין מנוס מנפילת המשטר הסורי, שאיבד במהירות שטחים נרחבים בכל המדינה. כיום פרשנים רבים מכריזים כי המלחמה שם, שתכף נכנסת לשנתה התשיעית, תמה.

בשאר אסד הצליח, בסיוע הרוסים והאיראנים, להחזיר את השליטה במרבית השטח, ובימים אלה כוחותיו כובשים עיר אחר עיר בחבל אידליב בצפון המדינה.

בשנים האחרונות החבל הזה ניקז אליו את כל מה שנותר מהאופוזיציה הסורית, החל מהצבא הסורי החופשי – הנתמך על ידי תורכיה, וכלה בג'בהת אל-נוסרא ובארגוני הטרור האסלאמיים האחרים. עד כה, סוריה והאחות הגדולה רוסיה נמנעו מלהתקדם באידליב, כאשר מוסקבה מנסה לאזן בין הצורך להחזיר את השליטה בשטח לקליינט הסורי שלה, לקידום יחסיה הבילטראליים עם תורכיה.

השיירות הארוכות של הפליטים, מעידות יותר מכל על כך שהמלחמה רחוקה מסיומה. אידליב דומה לסיר מבעבע ובתוכו תבשיל מסוכן שמורכב מאינטרסים סותרים, נשק רב ואסון הומניטרי שכבר לא מזעזע אף אחד

עתה נפלה ההכרעה: כוחותיו של אסד, בסיוע רוסי ואיראני, נחושים להשלים את המשימה למורת רוחם של התורכים. בעוד שבמוסקבה, דמשק ואנקרה ממשיכים במשיכת החבל וההאשמות הדדיות בדבר הפרת ההסכמים הקיימים (בין רוסיה לתורכיה), מאות אלפי אזרחים סוריים וילדיהם נמלטים לעבר הגבול עם תורכיה.

צבא סוריה משתלט על כפר בצפון המדינה, פברואר 2020 (צילום: SANA via AP)
צבא סוריה משתלט על כפר בצפון המדינה, פברואר 2020 (צילום: SANA via AP)

השיירות הארוכות של בני אדם שהרגע הפכו לפליטים, מעידות יותר מכל על כך שהמלחמה רחוקה מסיומה. אידליב דומה לסיר מבעבע ובתוכו תבשיל מסוכן שמורכב מאינטרסים סותרים, נשק רב ואסון הומניטרי שכבר לא מזעזע אף אחד.

בעוד שתורכיה (שמבחינתה מגנה על שטחה מפני מבול הפליטים) מתכתשת עם הצבא הסורי, בימים האחרונים גברו הדיווחים על התנגשויות רבות בין הצבא האמריקאי בסוריה לבין צוותים של שכירי חרב רוסיים המכונים "ואגנרים".

ארה"ב אמנם הודיעה על הוצאת כוחותיה מסוריה, אך היא עדיין נטועה באדמה הסורית – בבסיס א-טנף וליד בארות הנפט של הכורדים בצפון-מזרח המדינה.

בניגוד להצהרת טראמפ לפיה סוריה היא לא יותר מ"חול ודם", וושינגטון הזהירה את רוסיה מפני הסלמה באידליב, כשהיא מאיימת בסנקציות נוספות ושלחה גם כמה איומים מרומזים ביחס לפגיעה אפשרית בחיילים האמריקאים בסוריה.

סוריה האומללה ממשיכה להיות זירה נוחה לקידום אינטרסים שונים ומנוגדים של המעצמות הגלובליות והאזוריות, וזאת עוד סיבה לכך שהמלחמה שם נמשכת.

פליטים סורים בדרכם הביתה מלבנון (צילום: AP Photo/Hussein Malla)
פליטים סורים בדרכם הביתה מלבנון (צילום: AP Photo/Hussein Malla)

גם הפעילות האיראנית בסוריה אינה עוצרת לרגע. איראן בונה, משקיעה ובעיקר משנה את פני סוריה, כדי לבסס בה את מעמדה ולא לתת לה לחמוק לידי הרוסים.

כל עוד איראן שם, אין מנוס מכך שגם ישראל תגיב כדי למנוע מטהרן להעביר נשק אסטרטגי לחיזבאללה, לבנות בסוריה את בסיסיה ולאיים משם על ישראל.

עד 2015, ישראל יכלה לפעול בשמי סוריה בחופשיות. כעת היא מוגבלת על ידי הנוכחות הרוסית במדינה. ולמרות שבירושלים ובמוסקבה מנסים לשדר תמונה ורודה באשר ליחסים בין שתי המדינות, ברור ומובן שהאינטרסים של רוסיה ושל ישראל בסוריה לא רק שאינם חופפים – אלא מנוגדים בתכלית.

לשם כך נוצר מרכז התיאום בין הצבא הישראלי לרוסי בסוריה, כששני הצדדים פועלים באפקטיביות רבה ומנסים למנוע התנגשויות הסלמה.

ומה קורה ברגע שהצדדים לא מצליחים להגיע לפתרון? אתמול בבוקר (שישי) החלו לטעון גורמים רוסיים בתקשורת הרוסית כי חיל האוויר הישראלי שוב סיכן מטוס נוסעים שהיה בדרכו מטהרן לדמשק כשפעל נגד המטרות האיראניות, והסורים הפעילו את מערכות ההגנה האווירית שסופקו להם על ידי רוסיה.

אתמול בבוקר (שישי) החלו לטעון גורמים רוסיים כי חיל האוויר הישראלי שוב סיכן מטוס נוסעים שהיה בדרכו מטהרן לדמשק כשפעל נגד המטרות האיראניות, והסורים הפעילו את מערכות ההגנה האווירית שסיפקה להם רוסיה

האסון לא קרה, אך המשבר כבר כאן, והטון שנשמע ממוסקבה הופך לצונן משעה לשעה. מה יהיו ההשלכות לישראל? קשה לומר בביטחון העת הזו, אך אפשר להניח שחופש הפעולה של ישראל ילך ויצטמצם בתקופה הקרובה.

2

לא כל הסודנים חפצים בקשר עם ישראל

גנרל עבד אל-פתאח אל-בורהן, יו"ר המועצה הריבונית של סודן, נפגש השבוע עם ראש הממשלה היוצא בנימין נתניהו בבירת אוגנדה, ועורר מחלוקת קשה בין הגורמים השונים בחברה הסודנית ביחס לשאלת הנורמליזציה עם ישראל

למחרת, אל-בורהן כבר נאלץ להתגונן ולהסביר שהוא נפגש עם נתניהו כדי לקדם את ביטחון וכלכלת סודן, וכי רק כך ניתן יהיה להסיר את הסנקציות הכלכליות על ארצו, שכיכבה שנים רבות ברשימת המדינות המעניקות חסות לטרור.

מי שבא להגנת הגנרל – שהותקף הן על ידי חברי מפלגתו והן על ידי גורמים המזוהים עם התנועות האסלאמיות, לרבות האחים המוסלמים – הייתה סעודיה.

המשטר הסעודי תומך בנורמליזציה עם ישראל, גם אם בשלב הזה אינו מוכן לכונן איתה יחסים רשמיים. המתקפה על אל-בורהן – שנהנה מתמיכה סעודית, אמירתית ומצרית – השתקפה בתקשורת הסעודית כמהלך של האסלאם הקיצוני: האחים המוסלמים, הנתמכים על ידי שנואות נפשה של סעודיה – קטר ותורכיה.

עבדל פאתח בורהאן, ראש המועצה הצבאית השלטת של סודאן, משתתף בפסגה של מנהיגים מהמפרץ במכה, ערב הסעודית. מאי 2019. (צילום: (AP\ אמר נאביל, ארכיון))
עבדל פאתח בורהאן, ראש המועצה הצבאית השלטת של סודאן (צילום: (AP, אמר נאביל, ארכיון)

"אל-בורהן צודק. הוא רוצה לקדם את האינטרסים של ארצו, ורק כך הוא יכול לעשות זאת" – כך כתב העורך הראשי לשעבר של העיתון אל-שארק אל-אווסט. אך למעשה, המאמר של עבד א-רחמן ראשד לא פונה לסודן, אלא לסעודיה ולמדינות המפרץ האחרות, שמנרמלות את היחסים עם ישראל בקצב מהיר.

המניע להתקרבות הזאת הוא פחד מההגמוניה האיראנית, וראשד מסביר לקוראיו, כי קידום היחסים עם ישראל – הבת האהובה של השלטון האמריקאי – הוא מהלך סביר למדי. לדבריו, כל מדינה שחשה שהיא זקוקה לקשר עם ישראל כדי להגן על עצמה או לקדם את האינטרס הכלכלי שלה, רשאית לעשות זאת.

מה שמעכב את הפשרת היחסים העניין הפלסטיני. פרסום עסקת המאה לא יפגע במסלול ההתקרבות שהמדינות הערביות כבר צועדות בו, אלא אם כן הוא יביא להסלמה בגדה, לשפיכות דמים או לסיפוח חד-צדדי

הטיעון הזה פחות עובד על מתנגדי הנורמליזציה, גם בתוך סודן, אך הוא בהחלט מבטא את הרחשים העמוקים ביחס לישראל ולמעמדה בריאד ובבירות ערביות אחרות באזור. ישראל איננה האויב, ונורמליזציה אינה מילה גסה.

מה שמעכב את הפשרת היחסים הזאת הוא כמובן העניין הפלסטיני. פרסום עסקת המאה לא יפגע במסלול ההתקרבות שהמדינות הערביות כבר צועדות בו, אלא אם כן הוא יביא להסלמה בגדה, לשפיכות דמים או לסיפוח חד-צדדי.

3

כשהנשיא התוניסאי רוכב על הגל הפלסטיני

שרי החוץ של הליגה הערבית הצביעו פה אחד נגד עסקת המאה של טראמפ, אך מעטים היו המנהיגים הערביים שהעזו לבקר אותה באופן פומבי.

כאשר בריאד, באבו-דאבי ובקהיר שיבחו את מאמציו של טראמפ והביעו תקווה לחידוש המו"מ בין ישראל לפלסטינים, הנשיא התוניסאי החדש, קייס סאייד, היה כמעט היחידי שהתבטא בחריפות נגד העסקה, לה קרא "בושת המאה".

נשיא תוניסיה קייס סאיד (צילום: AP Photo/Mosa'ab Elshamy)
נשיא תוניסיה קייס סאיד (צילום: AP Photo/Mosa'ab Elshamy)

קייס סאייד, שעד לא מזמן היה פוליטיקאי אלמוני, רכב על הגל האנטי-ישראלי בבחירות, וכך הרוויח גם את קולות השמאל החילוני המזוהה עם הפלסטינים, וגם את קולות האסלאמיסטיים שמתנגדים לנורמליזציה עם ישראל מסיבות אחרות.

כאשר בריאד, באבו-דאבי ובקהיר שיבחו את מאמציו של טראמפ והביעו תקווה לחידוש המו"מ, הנשיא התוניסאי החדש, קייס סאייד, היה כמעט היחידי שהתבטא בחריפות נגד עסקת המאה, לה קרא "בושת המאה"

לאחרונה, תוניסיה חתמה על הסכם שמגדיל את הסיוע הכספי שהיא מקבלת מארצות הברית. אך ככל הנראה הנשיא סאייד אינו חושש להרגיש את הנשיא טראמפ, וממשיך לתקוף את התכנית בטון חריף ומתגרה, שלא היה מבייש את "רדיו קהיר" בשנות השישים ואת ערוצי הפרופגנדה האנטי-ישראלית האחרים.

סאייד רוצה לבדל עצמו מקודמיו, שהפגינו גישה מתונה כלפי ישראל. תוניסיה שלחה אותות לישראל כבר בשנות ה-50, והנשיא חביב בורגיבה אף התעמת עם גמאל עבד אל-נאצר המצרי, כאשר סירב לתמוך בגישה תוקפנית כלפי ישראל.

הבחירות לנשיאות תוניסיה, ארכיון (צילום: AP Photo/Hassene Dridi)
הבחירות לנשיאות תוניסיה, ארכיון (צילום: AP Photo/Hassene Dridi)

לאחר החתימה על הסכם אוסלו, תוניסיה פתחה בתל-אביב נציגות דיפלומטית, שנסגרה כשהחלה האינתיפאדה השנייה. כיום, תוניסיה היא בין המדינות הסוניות הבודדות שמחזיקה בדעות קיצוניות ביחס לישראל, ואף מגבירה את החקיקה שאוסרת כל צעד המעיד על נורמליזציה עם המדינה היהודית.

4

ערב הסעודית: מאסר למעצב שיער שהעז לספר נשים

הרפורמות שחלו בסעודיה בשנים האחרונות הן לא פחות ממדהימות: נשים רשאיות לנהוג ולנסוע לחו"ל ללא אישור של גבר; הן צופות במשחקי ספורט ובהופעות של להקות זרות לצד גברים; ואינן נדרשות יותר לכסות את פניהן.

אך לא כל הסעודים מאושרים מהשינוי. לאחרונה, המשטרה שם עצרה ספר שכל חטאו היה שעיצב את שיער ראשה של אישה. לקוח שנכנס למספרה מספר שהוא כמעט התעלף כשראה את המראה הזה ומיד העביר תלונה ל"גורמים המוסמכים".

סטודנטיות באוניברסיטה לנשים בעיר נג'ראן התלוננו על כך שקיבלו הנחיות מחמירות ביותר, שאסרו על שימוש באיפור או על תספורות קצרות. כמה מהן כתבו בטוויטר שהן מרגישות כאילו הן בצבא ולא באוניברסיטה

במקביל, סטודנטיות באוניברסיטה לנשים בעיר נג'ראן התלוננו על כך שקיבלו הנחיות מחמירות ביותר, שאסרו על שימוש באיפור או על תספורות קצרות. כמה מהן כתבו בטוויטר שהן מרגישות כאילו הן נמצאות בצבא ולא באוניברסיטה.

תיירת אמריקאית נהנית מחופש יחסי בסעודיה לאחר שינוי קוד הלבוש לתיירות (צילום: AP Photo/Amr Nabil)
תיירת אמריקאית נהנית מחופש יחסי בסעודיה לאחר שינוי קוד הלבוש לתיירות (צילום: AP Photo/Amr Nabil)

מה שגרם לסעודיות הצעירות לפקפק בפקודות שהונחתו עליהן הוא ההבדל הדרסטי בין הרוח הליברלית שנושבת מחצר המלך לבין נורמות הצניעות הנוקשות אליהן נדרשו. "הם כותבים שהדרישות הללו מבטאות את חזון הממלכה. איזה שטויות!" כתבה אחת המגיבות לפוסט שחשף את הדרישות המחמירות.

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
1
עוד 1,281 מילים ו-1 תגובות
סגירה