רפת יטבתה (צילום: ליאור נורדמן)
ליאור נורדמן

יטבתה תפעיל רפת שבה לא יפרידו עגלות מהאמהות מייד לאחר ההמלטה

מחלבת יטבתה מוציאה לדרך פיילוט: רפת אשר לא יופרדו בה עגלות מאמותיהן לאחר ההמלטה ● ההפרדה בין הפרה לבין הוולד היא אקט אגרסיבי ועולה כאחת הטענות השכיחות של שוחרי זכויות בעלי חיים נגד תעשיית החלב ● מוביל הפרויקט: "אנחנו מאוד מקווים שהפיילוט יצליח. אנחנו כבר מזמן יודעים שכאשר לפרות יותר טוב הן מניבות יותר חלב" ● למרות חשיבות הנושא, ספק אם השינוי ישכנע טבעונים

מהלך דרמטי ותקדימי מתרקם בימים אלה בענף החלב בישראל: מחלבת יטבתה מוציאה לדרך פיילוט – רפת שבה העגלות לא יופרדו מאמותיהן מייד לאחר ההמלטה. הפיילוט ייערך ברפת של קיבוץ עידן בערבה, שהוקמה לפני כשלוש שנים והיא הרפת הצעירה ביותר בישראל.

הפרדה בין הפרה לבין הוולד מייד לאחר הלידה היא אקט אגרסיבי שבשנים האחרונות עולה לתעשיית החלב בביקורת קשה. לעיתים קרובות ההפרדה מלווה בגעיות שבר של האם ושל העגל/ה. ברשתות החברתיות יש סרטונים שמתעדים את הרגעים הללו ומחזקים את הטענה של טבעונים ושוחרי זכויות בעלי חיים כי ההנאה שהצרכנים מפיקים מחלב וגבינה באה על חשבון ניצול וגרימת סבל כבד לפרות ולעגלים.

כיום העגל או העגלה מופרדים מאמם עד שעה לאחר ההמלטה – כדי שלא תיווצר 'החתמה' (מצב בו הרך הנולד מסמן את אמו ונקשר אליה). העגלים הזכרים נשלחים לאחר מספר ימים לפיטום ושחיטה בתעשיית הבשר, ואילו העגלות שוהות כמה ימים במתחם מבודד ולאחר מכן מצורפות ל"יונקייה" – בית הילדות של העגלות. במקום להיניק, הפרה האם נאלצת למסור את החלב שמצטבר בעטיניה לטובת מערך המכירות.

אחרי שנים שבהן התעשייה ראתה בהפרדה הכרח, ביטבתה הגיעו למסקנה שאפשר גם אחרת. או לפחות שצריך לנסות.

הווטרינרית סיון לאקר, העומדת בראש מיזם "רפתנות מודעת", עובדת בשיתוף עם מחלבת יטבתה ומהווה את הגורם המקצועי המלווה את מהלך השיפור ברפתות ופיילוט אי-הפרדת העגלים, נסעה בשנים האחרונות לרפתות באירופה שבהן לא מתבצעת הפרדה כדי ללמוד את הסוגיה מקרוב.

ד
ד"ר סיון לאקר ואשכר גינוסר ברפת יטבתה (צילום: ליאור נורדמן)

ההבדל הוא שבאירופה מדובר לרוב במשקים קטנים ומשפחתיים יותר, בעוד הרפתות בישראל גדולות ותעשייתיות. הרפת בקיבוץ עידן קטנה יחסית – 360 פרות. ברפת כזו יש בממוצע כ-150 המלטות בשנה.

"אנחנו מתחילים את זה בהדרגה ובדאגה, ומאוד רוצים להצליח", אומר אשכר גינוסר, מנהל קשרי יצרנים במחלבת יטבתה ומוביל פרויקט רפת מקיימת. "אנחנו חושבים שזה מאד חשוב, ומקווים שגם מבחינה טכנית וגם מבחינה בריאותית זה יעבוד. יש 23 רפתות שעובדות אתנו, וכשהצענו את זה למנהלת הרפת בעידן היא קפצה על הנושא".

מה החשש הבריאותי? הרי זה המצב הטבעי.
"יש חשש מחשיפה למחלות, מחדירה של טורפים לרפת, מדובר בשהייה של עגלה צעירה לצד חיות מאוד גדולות. העגלה אמורה לשהות עם האם – חוץ מהזמן בו האמא תילקח לחליבות – בין 3 ל-6 חודשים, עד שהיא תיגמל ותיפרד מהאמא באופן טבעי. כשזה יקרה היא תעבור לקבוצה של בנות גילה".

אתם לא חוששים שהעגלות יקחו את החלב שתכננתם למכור? עד היום זה היה אחד הטיעונים המרכזיים להפרדה.
"אנחנו יודעים שהן יקחו את החלב. אבל אנחנו גם יודעים שיש הרבה מחקרים שאומרים שעגלה שגדלה עם אמא שלה, ויונקת ממנה, גדלה להיות פרה הרבה יותר בריאה וחזקה שנותנת הרבה יותר חלב – כלומר, החלב הזה יחזור אלינו. מעבר לזה, הפעלת היונקייה כרוכה בעלויות משמעותיות כך שאנחנו מאמינים שגם ברמה הכלכלית זה ישתלם בסופו של דבר".

"אנחנו יודעים שהן יקחו את החלב. אבל אנחנו גם יודעים שעגלה שגדלה עם אמא שלה, ויונקת ממנה, גדלה להיות פרה הרבה יותר בריאה וחזקה שנותנת הרבה יותר חלב – כלומר, החלב הזה יחזור אלינו"

המהלך הזה בעצם מוכיח שהטבעונים ושוחרי זכויות בעלי החיים צדקו כל הזמן: התעשייה מתעמרת בפרות ובעגלים בלי שזה באמת הכרחי.
"עוד נראה אם זה הכרחי. אנחנו מאוד מקווים שהפיילוט יצליח. למיטב ידיעתנו אין דבר כזה בעולם ברפתות תעשייתיות.

"אנחנו כבר מזמן יודעים שכאשר לפרות יותר טוב הן מניבות יותר חלב – לכן השקענו בשנים האחרונות תקציבים גדולים באיוורור וצינון של הרפתות בקיץ, בהצללות וברווחה של הפרות.

אשכר גינוסר (צילום: ליאור נורדמן)
אשכר גינוסר (צילום: ליאור נורדמן)

"זה לא שלא רצינו עד עכשיו להפסיק את ההפרדה – לא הצלחנו. זה קשור גם באמצעים שלא עמדו לרשותנו. אני לא יכול לפרט יותר מדי, מדובר בסימן מסחרי, אבל זה מערך שלם של שערי הפרדה שמאפשרים לפרה לעבור לחליבה מבלי שהעגלה תוכל לעבור, של מצלמות, שקילות ועוד טכנולוגיות שבימים אלה אנחנו מתקינים ברפת בעידן".

ההכנות כבר יצאו לדרך, ואם הכול יתנהל כמתוכנן, רפת עידן תהיה ב-2021 רפת נטולת הפרדה. לצרכני חלב שרגישים לזכויות בעלי חיים זה בוודאי יסייע למרק את המצפון; לפי מחקרי צרכנים שערכה שטראוס (הבעלים של יטבתה), רווחת הפרה היא חסם מרכזי שגורם לחלק מהציבור להירתע מצריכת חלב.

"זה לא שלא רצינו עד עכשיו להפסיק את ההפרדה – לא הצלחנו. זה קשור גם באמצעים שלא עמדו לרשותנו. זה מערך שלם של שערי הפרדה, של מצלמות, שקילות ועוד טכנולוגיות שבימים אלה אנחנו מתקינים ברפת בעידן"

הקהילה הטבעונית, מותר לשער, לא תמהר להשתכנע. בסופו של דבר, תעשיית החלב – גם בלי הפרדה – תמשיך להתייחס אל הפרה כאל משאבת מזומנים שמותר לנצל ולסחוט מגופה כמויות חלב דמיוניות – שלא לדבר על העגלים הזכרים שימשיכו להישלח לשחיטה, ומהפכת "הרפת המקיימת" תפסח עליהם לחלוטין.

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
2
לא באמת אכפת להם מהחיים של הפרות והעגלות, הם רק חושבים איך למקסם את הרווחים, להעלות את תפוקת החלב. בשאר הרפתות הגהינום של הפרות ימשך . די, החלב לא שייך לבני אדם, די לסבל של הפרות!!!
עוד 694 מילים ו-2 תגובות
סגירה