בואו לא נפספס את ההזדמנות הבאה

שלי יחימוביץ' (צילום: Yonatan Sidnel/Flash90)
Yonatan Sidnel/Flash90
שלי יחימוביץ'

אם יש מישהו תמים דיו לחשוב שאפליקציית תוצאות ההצבעה בבחירות המוקדמות באייווה קרסה מסיבות טכניות, הנה כמה נתונים בשבילו:

מנגנון המפלגה הדמוקרטית באייווה הצליח לעכב ב-3 ימים את הפרסום שברני ניצח, אולי בניסיון נואש להאט את המוממנטום שלו ולשדוד מברני את דימוי המנצח

מנגנון המפלגה הדמוקרטית באייווה הצליח לעכב ב-3 ימים את הפרסום שברני ניצח, אולי בניסיון נואש להאט את המוממנטום שלו ולשדוד מברני את דימוי המנצח

במעוזים שברני דומיננטי בהם נדחתה הספירה לסוף בכוונה. בינתיים, המפלגה הדמוקרטית פרסמה בשלבים תוצאות מהונדסות בהן ברני לא הוביל (אבל היה קרוב). רק בשלב הקצר שלאחר ספירת 90%-100% מהקולות, נחשף שהכי הרבה מצביעים באיווה הצביעו לסנדרס.

אגב, ברני הגדיל שם אחוזי הצבעה ב-30%.

לראשונה, הבחירות היו ממוחשבות עם אפליקציה. המטה של בוטיג'ג' היה שותף במימון הפיתוח שלה, ועוד היו מעורבים בפיתוחה גם אנשים מהצוות של קלינטון, כלומר, זו מערכת שנבנתה ע"י הגורמים השמרנים בתוך המפלגה הדמוקרטית.

המחשה למקלות בגלגלים מצד מוסדות המפלגה הדמוקרטית כלפי ברני אפשר למצוא בבחינה של התנהגות האנשים החזקים בה, כמו הקלינטונים למשל. הילרי, נזכיר, אף על פי שאיננה מועמדת, מתראיינת בכל הזדמנות ומאשימה את סנדרס בהפסד שלה לטראמפ ב-2016.

העובדות הן שסנדרס השתתף בלא פחות מ-40 כנסי בחירות שלה והתרוצץ בכל ארה"ב למענה כשהוא קורא להצביע לה ולא לטראמפ. לשם השוואה – ארבעים כנסים הם הרבה יותר כנסים משהילרי השתתפה בהם למען ברק אובמה.

העובדות הן שסנדרס השתתף בלא פחות מ-40 כנסי בחירות שלה והתרוצץ בכל ארה"ב למענה כשהוא קורא להצביע לה ולא לטראמפ. לשם השוואה – ארבעים כנסים הם הרבה יותר כנסים משהילרי השתתפה בהם למען ברק אובמה

האמת היא, שהילרי הפסידה כי היא פשוט לא אהודה. רק ל-35% מהאמריקאים רגשות חיוביים כלפיה. הסיבה שהיא מתראיינת נגד סנדרס הפופולרי היא כדי לטרפד הגעתו של סוציאל-דמוקרט אל סמכויות המדינה, או אז תתחולל טלטלה בעמדות הכוח, כששליטי-הון יאבדו שליטתם וכבר לא ימשכו בחוטים של המפלגה.

אתם מבינים עם מה יש לנו הסוציאל-דמוקרטים עסק? לא מספיק הרפש והשקרים בזדון מצד הימין, צריך לגבור גם על הניאוליברלים מהשמאל. זה לא רק בארה"ב, זה כך גם בארץ ואפילו גרוע יותר, כי ישראל יותר ריכוזית מארה"ב.

על התשתיות הדמוקרטיות (המפלגות, התקשורת) השתלטו גורמים אנטי-דמוקרטים, והם פועלים יחד לעצב בציבור הנחות יסוד שמשרתות רק את האינטרסים האנוכיים שלהם.

הסיבה שקלינטון מתראיינת נגד סנדרס הפופולרי היא כדי לטרפד הגעתו של סוציאל-דמוקרט אל סמכויות המדינה, או אז תתחולל טלטלה בעמדות הכוח, כששליטי-הון יאבדו שליטתם וכבר לא ימשכו בחוטים של המפלגה

במפלגה הדמוקרטית, זו הסיבה שסנדרס העצמאי הפרוגרסיבי לא ניצח את הילרי קלינטון השמרנית הממסדית ב-2016;
במפלגת העבודה, זו הסיבה ששלי יחימוביץ' העצמאית הפרוגרסיבית לא ניצחה את יצחק הרצוג השמרן הממסדי בשלהי 2013.

הסיבה היחידה היום שמאפשרת לברני לנצח את המנגנון הממסדי שמחובר לשליטי-ההון, היא התנועה שהניע ב-2016 ברמת השטח, שאיפשרה לאמריקאים להיחשף לראשונה אליו ולאפשרות האמיתית לשיפור באיכות חייהם שהציע.

בארבע השנים שחלפו מאז, התארגנות עממית ועבודה משותפת של מיליוני אזרחים מלאי תקווה והתלהבות ברשתות החברתיות הן שהפכו אותו לשם הפופולרי ביותר, ולפוליטיקאי החיובי ביותר, מקרב שאר המועמדים. התארגנות של מיליוני אנשים זה הסוד.

מה שמאפשר לברני לנצח את המנגנון הממסדי שמחובר לשליטי ההון, זו התנועה שהניע ב-2016 ברמת השטח, שאיפשרה לאמריקאים להיחשף לראשונה אליו ולאפשרות האמיתית לשיפור באיכות חייהם שהציע

ברני הוא הגורם הראשון משמאל שמצליח לארגן את התסכול לתנועה פוליטית עם מטרות ברורות. בימין הראשון שעשה זאת היה טראמפ (כשהעתיק מסרים מהקמפיין של סנדרס כשראה שזה עובד).

נוכח "האיום" על יכולתם להמשיך לעשוק שליטי-הון לא קפאו על השמרים, וברשתות החברתיות יש בחישה גסה של גורמים מצמצמי חירויות, זכויות ושירותי מדינה, אבל אי אפשר לצנזר עשרות מיליוני משתפים, ואי אפשר לצנזר כוכבי בידור וספורט עם עשרות מיליוני עוקבים שתומכים בסנדרס.

ברני וטראמפ הם הפוליטיקאים היחידים שמאחורים "בייס" נאמן יציב ומשולהב. זו אמורה להיות סיבה עבור המפלגה הדמוקרטית להכתיר אותו כמועמד שלה עם צבאו, מול זה של טראמפ, אלא שהמפלגה הדמוקרטית לא מעונינת בשינוי הסטטוס-קוו (סוציאל-דמוקרטיה שתחליף את הקפיטליזם) עד כדי כך שהיא מוכנה להפסיד את הנשיאות. זו הוכחה שהמשחק הפוליטי מכור. ניצחון עבור שתי המפלגות הוא נשיא קפיטליסטי, לא משנה מאיזו מפלגה הוא, והיחידים שמרוויחים מתוצאה כזו הם כמובן שליטי ההון.

ברני הוא הגורם הראשון משמאל שמצליח לארגן את התסכול וחוסר האמון של האמריקאים בממסד – לתנועה פוליטית עם מטרות ברורות. הראשון שעשה זאת בימין היה טראמפ (כשהעתיק מסרים מהקמפיין של סנדרס כשראה שזה עובד)

עד כאן הזוית האמריקאית, למעונינים בזוית הישראלית, היא מאוד מאוד דומה למתרחש בארה"ב, ובמקרה מסוים אף זהה:

בישראל תשתית הרשתות החברתיות לא היתה פרוסה דיה בזמן המחאה החברתית ב-2011, כדי שהמהפכה שביקש הרחוב תביא לשינויי חקיקה בכנסת, כי אותם האנשים הקפיטליסטים נשארו על ההגה. חרף המהפכה נשארנו עם אותו ראש ממשלה, ועם אותה קואליציה שמשרתת את הטייקונים על חשבון הציבור.

את הזרימה המתבקשת בין הרחוב לכנסת, ניתקו שליטי-ההון כשבנו סכר מהיר. הסכר הזה נקרא "יש עתיד", שהיתה המצאת בזק שלהם, כמענה לפאניקה שאחזה בשורותיהם המצומצמות נוכח תביעות הציבור לשיפור איכות חייו: בהגדלת שכר-מינימום; הרחבת אחריות המדינה על שירותים חיוניים; פירוק מונופולים בשליטתם, ועוד.

בישראל תשתית הרשתות החברתיות לא היתה פרוסה דיה בזמן המחאה החברתית ב-2011, כדי שהמהפכה שביקש הרחוב תביא לשינויי חקיקה בכנסת, כי אותם האנשים הקפיטליסטים נשארו על ההגה

את מצביעי יש עתיד נשאל: מתי הפך יאיר לפיד מכל האנשים לאביר זכויות מעמד העובדים?

מה בקורות החיים שלו מלמד שהוא האיש לפנות אליו בשביל פתרונות לבעיות פרנסה?

לפיד יודע עבודה שוחקת מהי? היכן אפשר למצוא בקורות חייו ראיות לחריצות, להצטיינות?

לא בצבא, בטח לא באקדמיה (אפילו לא בתיכון), לא בשוק העבודה הפרטי.
הרי מדובר במי שתמונתו יכולה להיות מודפסת במילון לצד ההגדרה לפריווילג.
מגיש טלויזיה שהוא במקרה או שלא, מולטי מיליונר.
לפיד שייך למאיון, למעמד האחר, הוא אינו חברם של הישראלים העובדים.

הרי מדובר במי שתמונתו יכולה להיות מודפסת במילון לצד ההגדרה לפריווילג.
מגיש טלויזיה שהוא במקרה או שלא, מולטי מיליונר. לפיד שייך למאיון, למעמד האחר, הוא אינו חברם של הישראלים העובדים

וכל העת נזכור מנגד את אפשרות הבחירה שעמדה לנו, שלי יחימוביץ'.
קורות החיים שלה מספרים סיפור על לוחמת זכויות עובדים נאמנה
את הקריירה התקשורתית הקדישה ככתבת ופרשנית מסורה לעניני עבודה ולאי הצדק שנעשה כלפי מעמד העובדים.

שלי בכל זמן אויר נגעה בנקודות הכואבות שלנו האזרחים וחיברה אותנו הצופים סביבן. עד כדי כך הפכה לאשת תקשורת פופולרית ומשפיעה, שדמותה היתה קבועה בפאנל של "ארץ נהדרת" – כעיתונאית, לא פוליטיקאית.
וכפולטיקאית שוב הדגימה חריצותה, כשחוקקה את מספר החוקים הגדול ביותר מבין כל שאר חברי הכנסת, חוקים למעננו האזרחים העובדים.

מפעל של חיים שלמים, וחזון שמבטיח להעלים מהעולם שכר מינימום של 18 שח לשעה ומונופולים עושקים, להעלים מהעולם עובדי קבלן נטולי זכויות סוציאליות, מבטיח שיפור אמיתי באיכות החיים שלנו האזרחים, שוויון, צדק חלוקתי, הביאו אותנו להתגייס בהתלהבות למענה בפריימריז, והפכוה בזמן קצר להיות יו"ר מפלגת העבודה והמועמדת לראשות הממשלה.

נזכור מנגד את אפשרות הבחירה שעמדה לנו, שלי יחימוביץ'. קורות החיים שלה מספרים סיפור על לוחמת זכויות עובדים נאמנה. את הקריירה התקשורתית הקדישה לעניני עבודה ולאי הצדק שנעשה כלפי מעמד העובדים

אז איך אנשים שרוצים שינוי אמיתי בחיים מצביעים בסוף בבחירות הכלליות לפיקציה המלאכותית המכונה יאיר לפיד, ולא לשלי יחימוביץ' האותנטית? מאותה סיבה שדמותה של שלי בארץ נהדרת נעלמה, ככל שהתקרבה לסמכויות המדינה. דמותו של לפיד לעומת זאת… מככבת.

שנזכיר שלפיד, במקום להוות אלטרנטיבה שלטונית, סרב לחבור לאופוזיציה, ובמקום זאת חבר לאותה הקואליציה שגרמה לבעיות שהובילו למחאה החברתית? שנזכיר שלפיד, היה שיאן ההעדרות מהכנסת, וחוקק פרומיל חוקים ביחס אליה?

שנראה מופתעים? מופתעים כמו שהיינו כשטראמפ מינה לתפקידי השרים לצידו מיליארדרים מענפי התרופות, האנרגיה, ווול-סטריט, אחרי שהבטיח בקמפיין להילחם בהם ו-"לייבש את הביצה". או מופתעים כמו שהיינו כשכחלון הבטיח לפרק את מונופול הגז, ובמקום העביר את מתווה הגז המושחת.

נזכיר שלפיד, במקום להוות אלטרנטיבה שלטונית, סרב לחבור לאופוזיציה, ובמקום זאת חבר לאותה הקואליציה שגרמה לבעיות שהובילו למחאה החברתית? שנזכיר שלפיד, היה שיאן ההעדרות מהכנסת, וחוקק פרומיל חוקים ביחס אליה?

לפיד השליח ההון נגד שלי שליחת הציבור, זו עבודת הנדסה של שליטי-ההון ברמה הלאומית. אבל שליטי-ההון פועלים למען עצמם עוד לפני כן, ברמת הפריימריז המפלגתיים, כפי שמדגים המקרה האחרון במפלגה הדמוקרטית, שמזכיר בדיוק את הפריימריז בין הרצוג לשלי, מיד אחרי הקדנציה המוצלחת שלה כיו"ר.

כמו לברני סנדרס, גם לשלי יחימוביץ' היו תרומות קטנות רבות מכל רחבי הארץ.
כמו לג'ו ביידן, קלינטון ושאר מועמדים ממסדיים, להרצוג היו תרומות גדולות, מעטות, בעיקר מאזור המרכז.

מנגנון המפלגה פעל כדי ששלי יחימוביץ' לא תשאר יו"ר שתקלוט מחדש את מאוכזבי יש עתיד אחרי הקדנציה הכושלת של לפיד כשר אוצר, כדי שלא תעורר השראה ושלא תוביל לנצח בחירות ולהחליף את השלטון – כי הממסד השמרן שייצג הרצוג (אותו ייצג ועדין מייצג לפיד) ביקש לנטרל באיבו כל סיכוי לשינוי הסטטוס קוו.

כמו לברני סנדרס, גם לשלי יחימוביץ' היו תרומות קטנות רבות מכל רחבי הארץ.
כמו לג'ו ביידן, קלינטון ושאר מועמדים ממסדיים, להרצוג היו תרומות גדולות, מעטות, בעיקר מאזור המרכז

הפריימריז בעבודה, הם שחרצו אז את תוצאות הבחירות הלאומיות, כשהגורמים השמרנים במפלגה בחרו להעמיד אדם שאינו מעורר השראה נגד נתניהו, על פני מי שהיתה מסוגלת, כמו ברני, להעביר אליה מצביעי ימין מתוסכלים חברתית-כלכלית, ולנצח את הבחירות.

תמונה מושלמת של המפלגה הדמוקרטית, רק להחליף את שלי בסנדרס ואת לפיד בקלינטון/ביידן. שתי המפלגות עושות זאת גם במחיר של הפסד בבחירות, כפי שהוכיחו הרצוג וקלינטון.

18 המנדטים של העבודה ב2015 היו כמעט דריכה במקום, שאריות ההשראה מהקמפיין הנהדר של שלי ב-2011. אבל אפס ההשראה שהשאיר הרצוג לשינוי הסטטוס-קוו – ההפך הגמור מההבטחה של שלי – היא אחת הסיבות שהובילה מצביעים לחפש כתובת אחרת לשינוי בבחירות לאחר מכן, ולמצבה העגום של מפלגת העבודה ביחס לעבר.

זו תמונה מושלמת של המפלגה הדמוקרטית, רק להחליף את שלי בסנדרס ואת לפיד בקלינטון/ביידן. שתי המפלגות עושות זאת גם במחיר של הפסד בבחירות, כפי שהוכיחו הרצוג וקלינטון

בארה"ב סיפור הבחירות גמור, גם עדין לא רשמית, רק נתאזר בסבלנות. לעם האמריקאי יש מעט אמון בממסד, מעט אמון בתקשורת, מעט אמון בפוליטיקאים, ומעט כסף בבנק אם בכלל, מה שנשאר זה רק האמון בעצמם. מזכיר אותנו?

כמו שלי, ברני מציע לאמריקאים מפעל חיים למען מעמד הפועלים, ומלכד סביב חזונו, אמינותו ועקביותו את התסכול העממי לכדי תנועה פוליטית עם כוונה למהפכה חברתית כה מוחשית עד שהאמריקאים כבר טועמים ממנה, והם לא מפספסים את ההזדמנות לשינוי. שלי היתה הראשונה אצלנו להציע שינוי כזה, אבל שליטי-ההון גרמו לנו לפספס אותה. בואו לא נפספס את ההזדמנות הבאה.

נמרוד גז-חבר הוא איש שמאל פרוגרסיבי. סוציאל-דמוקרט. אתאיסט. רודף צדק אמת ושוויון בין בני האדם כולם. תובע אחריות על החלשים. ציוני שמאמין שהעם היהודי חייב להיות אדון לגורלו. נולד בעיר. גדל במושב. התחנך בעיקר בחינוכית

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.
עוד 1,552 מילים
סגירה