תפילה בחתונה המונית בדרום קוריאה, לאור התפרצות הקורונה באסיה (צילום: AP Photo/Ahn Young-joon)
AP Photo/Ahn Young-joon

הכותרות זעקו: "הנגיף הפיל את השווקים". אבל הם לא נפלו

אחרי שהתגלה נגיף הקורונה נרשמו נפילות חדות בשוקי ההון, והתקשורת מיהרה להצהיר שהנגיף גורם למפולת ● שבועיים אחר כך, הנגיף לא נעלם וממשיך לגבות קורבנות ולבודד את סין, אך השווקים שוב קרובים לשיאים של החודש שעבר ● לכלכלנים יש הסברים מפתיעים ● "אף אחד לא באמת יודע, פשוט תתעלמו מכל הרעש ותמשיכו בשלכם"

לפני קרוב לחודש, ב-17 בינואר 2020, זינק מדד דאו ג'ונס בבורסת וול סטריט בניו יורק לשיא של כל הזמנים, כאשר חצה את הרף של 29,348 נקודות.

זה לא היה השיא הראשון שהדאו ג'ונס שבר בשנים האחרונות: כל המדדים המובילים בשוק ההון בבורסות בעולם המפותח – בארה"ב, באירופה, במזרח אסיה (וגם בישראל) נמצאים ברמות גבוהות מאוד, אחרי עשור רצוף של עליות.

ה-18 וה-19 בינואר היו סופשבוע בחו"ל, אבל ב-20 בינואר, כשהמשקיעים חזרו לעבודה, הבורסות התחילו לרדת. אחרי שבוע של ירידות קלות, ב-27 בינואר איבד מדד דאו ג'ונס אחוז וחצי ונסגר ברמה של 28,536 נקודות.

ביום שלישי המדדים המשיכו לרדת, ביום רביעי וחמישי הם התאוששו מעט, וביום שישי השחור, ה-31.1, הם צנחו בכל העולם ביותר מ-2%.

למשקיעים שקונים ומוכרים מניות אין "נימוקים רשמיים", אבל לתקשורת העולמית והישראלית היה הסבר ברור וחד-משמעי למפולת בשוק: נגיף הקורונה.

"הפחד חזר לשווקים: נגיף הקורונה מחק את כל עליות השנה בוול סטריט", זעקה כותרת אחת. "9,000 איש כבר נדבקו בנגיף, שהבהיל את המשקיעים והפיל את וול סטריט ביותר מ-2%; מדד הפחד זינק ב-23%", הפחידה כותרת אחרת.

בשבוע וחצי שחלפו מאז עלה מספר חולי הקורונה ומספר המתים מהמחלה כמעט פי-ארבעה, הכלכלה הסינית עדיין משותקת ומבודדת, חברות תעופה מבטלות טיסות וחברות האופנה מחפשות ספקי תפירה חדשים.

לאחר מכן, הבורסות דווקא חזרו לעלות: ביום חמישי בשבוע שעבר הגיע מדד דאו ג'ונס לרמה של 29,739 נקודות ובכך שבר את השיא שממנו נפל "בגלל הקורונה". מאז המדדים כבר הספיקו שוב לרדת מעט, ושוב לעלות. אתמול (שלישי) הדאו ג'ונס הגיע שוב לרמת השיא שלו ואחר כך שוב ירד מעט. המסחר בבורסות אירופה ואסיה מתנהל הבוקר בעליות, לא רחוק מרמות השיא של רוב המדדים.

מדובר בדפוס שחזר על עצמו אינספור פעמים: השווקים נופלים, התקשורת העולמית מסמנת אירוע כזה או אחר כאחראי לירידות השערים, ומעוררת בהלה שמאיצה את הירידות. אבל אחרי כמה ימים, השוק מתאושש וכולם שוכחים את המפולת – פרט לכמה משקיעים תמימים, שבינתיים כבר מכרו את המניות שלהם בהפסד עצום, וכמה יזמים זריזים שקפצו על "הזדמנות הקנייה" והתעשרו.

"הקורונה היא רק טריגר למשקיעים המתוחים"

דודי פריד, מנכ"ל בית ההשקעות קולמקס שוקי הון, שוחח עם זמן ישראל בשבוע שעבר, בשיאן של הירידות. בזמן שמרבית האנליסטים האחרים דיברו על "סוף עידן העליות בבורסה", פריד אמר: "אני מעריך, בזהירות המתבקשת, שהשוק יחזור לעלות. תבדוק אותי בעוד כמה ימים.

"יכול להיות שהמשקיעים יחכו שמגיפת הקורונה תיחלש או תיעצר ורק אז יחזרו לקנות, אבל אני בכלל לא פוסל את האפשרות שהעליות יתחדשו הרבה לפני כן, במיוחד בתרחיש שבו התפשטות המגיפה לא תיעצר מהר. זה תהליך פסיכולוגי וחבל שאנשים מתייחסים להחלטות פסיכולוגיות של עדר כאל תהליכים הגיוניים".

דודי פריד מנכ"ל בית ההשקעות אנליסט (צילום: יוגב כהן)
דודי פריד מנכ"ל בית ההשקעות אנליסט (צילום: יוגב כהן)

"הקורונה היא הטריגר לדברים אחרים", הסביר פריד. "השוק עלה במשך 11 שנים רצופות, מתחילת 2009. אני לא בטוח שהיה רצף כל כך ארוך של עליות בהיסטוריה, בטח לא בעשרות השנים האחרונות. המשקיעים מרגישים שהשוק גבוה ובכל פעם שיש אירוע שעשוי להיות טריגר לירידות הם מתחילים למכור.

"המשקיעים מתנהגים כמו מטפס הרים, שהולך קרוב לקצה הצוק על הר גבוה, ובכל פעם שהוא מסתכל למטה או דורך על אבן לא יציבה הוא מתחיל לרעוד. גם בכל פעם שהיה משהו עם הברקזיט ועם מלחמת הסחר בין דונלד טראמפ למשטר הסיני הייתה מפולת של כמה ימים בבורסה, ואחר כך 'מטפס ההרים' הבין שהוא עדיין עומד יציב והשווקים חזרו לעלות.

"כלכלת סין מהווה 18% מהכלכלה העולמית. היא מייצרת יותר משליש מהייצור בעולם, וכשהיא מפסיקה כמעט לגמרי לעבוד, ברור שיש לזה השפעה גדולה. השאלה לכמה זמן ההשפעה הזאת, ולדעתי היא תחלוף מהר, כנראה לפני המגיפה עצמה".

"כלכלה מונעת מציפיות והציפייה היא שהמגיפה תיכנס לשליטה ושסין תחזור לתפקד. ככה שהירידות לא משקפות חשש מקטסטרופה אמיתית, אלא תחושה רווחת שהשוק גבוה מדי ומחפש הזדמנויות לרדת"

עם זאת העריך פריד, כי "אם פתאום יתברר, חלילה, שהקורונה לא הולכת לעצור, שהיא הורגת מיליונים ומוחקת את הכלכלה אנחנו נהיה במצב אחר לגמרי. אבל כרגע זאת לא ההערכה הרווחת.

"כלכלה מונעת מציפיות והציפייה היא שהמגיפה תיכנס לשליטה ושסין תחזור לתפקד. ככה שהירידות לא משקפות חשש מקוסטרופה אמיתית, אלא תחושה רווחת שהשוק גבוה מדי ומחפש הזדמנויות לתקן את עצמו ולרדת".

אם השוק "גבוה מדי ומחפש הזדמנויות לתקן את עצמו ולרדת", למה הוא חוזר בכל פעם לעלות?

"כי הוא לא באמת גבוה מדי. יש תחושה רווחת שהוא גבוה מדי, בגלל שהוא עולה כבר הרבה מאוד זמן, ותחושות כאלה משפיעות על השוק, אבל ניתוח טכני של המצב בשוק מראה שהמניות לא נסחרות ברמה יותר מדי גבוהה.

"הסיבה לעליות המתמשכות היא הריבית הנמוכה. הריבית במדינות המפותחות נמצאת כבר 11 שנה ברמה של פחות מ-1%, ולפעמים אף מתחת לאפס. זה דבר חסר תקדים. גופים מוסדיים ומשקיעים מחפשים אפיקי השקעה. המון-המון כסף מחפש לאן ללכת. תשואות האג"ח של הממשלות קרובות לאפס. במה ישקיעו?"

המשקיעים המקומיים בישראל יכולים להשקיע בנדל"ן, הוא תמיד עולה, לא?

"הנדל"ן בישראל לא עולה כרגע, ולא מניב תשואות גבוהות, ובמדינות אחרות בוודאי שלא. נדל"ן הוא מוצא מסוים להשקעות בתקופות כאלה, אבל בוודאי לא תחליף להשקעות פיננסיות.

"בישראל נכנסים כל חודש 15 מיליארד שקל מכספי החוסכים לשוק ההון והביטוח, כסף שכמעט לא מניב ריבית. מה יכולים בקרנות הפנסיה ובחברות הביטוח לעשות בכסף הזה? להמשיך לקנות ולהעלות את השוק.

"המשקיעים משחקים ביניהם במין 'משחק צ'יקן'. כשמתחיל אירוע, הברקזיט או הקורונה, כל אחד מסתכל סביבו לראות מה כולם עושים, כדי לא להיות הפראייר שמוכר מניות בעלייה או הטמבל שקונה בירידה"

"המשקיעים משחקים ביניהם במין 'משחק צ'יקן'. כשמתחיל אירוע, הברקזיט או הקורונה, כל אחד מסתכל סביבו לראות מה כולם עושים, כדי לא להיות הפראייר שמוכר מניות בעליה או הטמבל שקונה בירידה. זאת דינמיקה שתמיד קיימת, והיא זאת שיוצרת את אפקט העדר. אבל במצב מתוח של שוק גבוה הדינמיקה הזאת חזקה במיוחד, ו'התקפי הירידות' בבורסה חזקים מאוד וקצרים מאוד".

אתה מתאר מציאות שבה המשקיעים ממשיכים לקנות, אבל הם מתוחים מאוד, וכל כמה חודשים קורה משהו שגורם לבהלת מכירות של כמה ימים. יכול להיות שיש מי שמרוויח מהירידות, למשל מי שקונה בזמן שכולם מוכרים או מושקע באופציות שורט ו"פוט", ושהוא גם מי שיוצר את הבהלה ואת הירידות?

"בטוח שיש מי שמרוויח, על כל תנועה בשוק יש מישהו שמרוויח ממנה ויש אנשים שהמקצוע שלהם זה להתעשר מטלטלות בשווקים. האם הם גורמים לירידות? אני לא חושב, אלה לא גופים מספיק חזקים כדי להניע את השוק כולו, וקשה להוביל את כיוון העדר כשאתה לא חלק ממנו.

"יש גם חברות שמרוויחות ישירות מהתפרצות הקורונה ולכן המניות שלהן המשיכו לעלות גם בזמן הירידות. חברות תרופות, חלק מחברות הביטוח. יכול להיות שחברות התעופה, שכרגע סופגות מכה חזקה מביטול של טיסות לאסיה, יעלו בהמשך בגלל שמחירי הנפט יורדים. זה לא אומר שהם אלה שמפיצים את הנגיף, כמובן, ואני לא חושב שמי שקונה אופציות שורט מפיל את הבורסה".

ירידות שערים בוול סטריט (צילום: AP Photo/Richard Drew)
ירידות שערים בוול סטריט (צילום: AP Photo/Richard Drew)

"תעזבו את הגרפים האלה ואל תסתכלו עליהם בכלל"

אמיר כהנוביץ', הכלכלן הראשי בבית ההשקעות אקסלנס, היה גם הוא אחד הכלכלנים הבולטים המעטים בשוק הישראלי שלא הפריחו תרחישים מבהילים עם התפרצות הקורונה.

בסקירה שפרסם בשיא הירידות בבורסה הודה כהנוביץ', באופן נדיר לאנליסטים בשוק ההון, שהוא פשוט אינו יודע מה עומד לקרות. עם זאת, כהנוביץ' סבור שהקורונה היא סיבה טובה והגיונית לירידות.

"מאז שהתחילה הקורונה והתחילו הירידות אני מקבל טלפונים מחברים ששואלים אותי, למכור, לקנות? התשובה שלי פשוטה: פשוט תעזבו את זה. אל תעזבו את השוק, חלילה, תעזבו את ההתעסקות במה יהיה בשוק"

"אני לא מסתכל על השוק בתור קזינו שעולה ויורד בלי סיבה הגיונית", אמר כהנוביץ לזמן ישראל השבוע, אחרי שהשוק חזר לעלות, "שוק ההון הוא שוק של אנשים שפועלים לפי הסתברויות, ומשקיעים, כלומר נותנים הלוואות, לפי הציפייה שהן יחזרו. השוק גבוה ויש לזה סיבה טובה, כי הריבית נמוכה ולכן לאנשים כדאי להיות בו. השוק ירד בסוף ינואר בגלל סיבה טובה – התפרצות הקורונה.

אמיר כהנוביץ, הכלכלן הראשי של אקסלנס (צילום: עודד קרני)
אמיר כהנוביץ', אקסלנס (צילום: עודד קרני)

"אני יודע שהסיכוי למות מקורונה יותר נמוך מהסיכוי למות מהחלקה באמבטיה. אבל החלקה באמבטיה לא מדבקת ואין חשש שהיא תהפוך לתופעה המונית, ולכן היא לא משתקת כלכלות. התפרצות של מחלה מדבקת שמשתקת כלכלה ענקית זאת סיבה הגיונית לדאוג שההשקעות לא יחזרו, ולכן בימים הראשונים הייתה בהלה של מכירות. בהלה כזאת נגמרת כשיודעים מה ההיקף של האירוע".

גם עכשיו אף אחד לא יודע כמה זמן ייקח עד שיתגברו על הקורונה ולאיזה היקף היא תגיע. אז מה מסביר את ההבדל בין סוף ינואר שבו הבורסות צנחו לתחילת פברואר שבו הן התאוששו וחזרו כמעט לאותה נקודה, ושוב ירדו?

"היו דיווחים על מאות אנשים שנרפאו מהמחלה, על בית חולים שנבנה בסין, על מאמצים למצוא חיסון. יכול להיות שדיווחים כאלה עזרו לבלום את הירידות, ויכול להיות שהיה אפקט פסיכולוגי של בהלה מדבר חדש שאחר כך נעלמה כשהתחילו להתרגל אליו".

אחד מעמיתיך אומר שהקורונה היא רק טריגר למשהו אחר, שמשקיעים שנמצאים בשוק מניות מאוד גבוה, גם אם יש סיבות טובות שהוא כזה, מסתכלים כל הזמן סביבם בדאגה וברגע שנדמה להם שמתחיל גל של מכירות הם מתחילים למכור. לפי הגישה הזאת, אם לא הייתה קורונה הבורסה הייתה נופלת בגלל הברקזיט שאושר לפני שבוע וחצי, או מסיבה אחרת.

"אני לא מסכים עם הגישה הזאת. אבל בכנות, קשה לדעת. עוד לא נולד הבנאדם שיודע לתזמן מראש את תנועות השוק. אני בטוח שלמגיפה יש השפעה אמיתית על השוק, אבל אף אחד לא ידע שהמגיפה תופיע ואף אחד לא יודע אם ומתי היא תיעלם, ובטח לא כיצד היא תשפיע ומה יעשה השוק.

"אני כמעט בטוח רק בדבר אחד, שהוא נכון לא רק עכשיו אלא תמיד: בסופו של דבר, אחרי שהשוק עולה ויורד ועולה ויורד, הוא עולה יותר ממה שהוא ירד. המניות של חברות הטכנולוגיה נפלו בשנת 2001, אבל כיום הן שוות הרבה יותר ממה שהיו שוות לפני הנפילה. משקיעים שקנו מניות של חברות כאלה בשנות ה-90 ולא מכרו אותן הרוויחו.

"מאז שהתחילה הקורונה והתחילו הירידות אני מקבל טלפונים מחברים וקרובי משפחה ששואלים אותי, למכור, לקנות? התשובה שלי פשוטה מאוד: פשוט תעזבו את זה. אל תעזבו את השוק, חלילה, תעזבו את ההתעסקות במה יהיה בשוק.

"אם אתם לא פעילים מקצועיים בשוק ההון שמכורים להתעסקות הזאת, תנו למנהל קרן הפנסיה או קרן ההשקעות שלכם לעשות את העבודה שלו, ולנהל לכם את החסכונות. כמעט בטוח שבסוף תרוויחו יותר מאשר אם תשבו לבד מול המסך ותקבלו החלטות עצמאיות לפי הטרנדים בשוק. באמת, תורידו את העיניים מהמסכים האלה ואל תסתכלו עליהם בכלל יותר, וזהו".

עוד 1,537 מילים
סגירה