יזבק היא רק סימפטום

"בבל"ד תופסים את ישראל כביריון חסר גבולות"

מומחים לפוליטיקה הערבית בישראל סבורים כי למרות דברי יזבק, היא וחברי מפלגתה אינם תומכי טרור, ולכן המהלכים לפסילתם הם "משחק באש" ● לצד זאת הם מבקרים את הבדלנות של בל"ד, שהובילה אותה להיחלשות ושקיעה ● "מצביעי בל"ד חוששים מישראליזציה, והאיימניזם הפך למיינסטרים", אומר החוקר אמיר פאח'ורי

מודעת בחירות של היבא יזבק בשוק בנצרת, 27 בספטמבר 2019 (צילום: AP Photo/Oded Balilty)
AP Photo/Oded Balilty
מודעת בחירות של היבא יזבק בשוק בנצרת, 27 בספטמבר 2019

בימים שאחרי קבלת שופטי בית המשפט העליון את ערעורה של ח"כ היבא יזבק על פסילתה מהתמודדות לכנסת, סערו הרוחות בזירה הפוליטית. בימין ובמרכז מחו על פסק הדין, שניתן ברוב של חמישה מול ארבעה, בעוד בשמאל העמוק הובע חשש כי הצטרפות נשיאת בית המשפט העליון אסתר חיות לדעת המיעוט, מעידה על כניעה לקואליציית נתניהו.

המבחנים המשפטיים, כפי שפורסם בזמן ישראל, תומכים באישור התמודדות יזבק. הפוסטים הבעייתיים ביותר ששיתפה – אחד בזכות סמיר קונטאר, שאותו כינתה חיות בפסק הדין "ארכי טרוריסט", והשני בזכות דלאל מוגרבי, שהובילה את החוליה שביצעה את הפיגוע באוטובוס הדמים, בו נרצחו 35 ישראלים – שותפו מזמן, ויזבק הבהירה כי טעתה וכי אינה תומכת באלימות, כפי שנדרש ממי שמעוניין להתמודד.

היבא יזבק (צילום: Flash90)
היבא יזבק (צילום: Flash90)

המחלוקת בין השופטים עסקה בראיות. האם ארבע התבטאויות – שתיים מהן שהוזכרו כאן חמורות במיוחד – עונות לתנאי של "מאסה ראייתית קריטית" המאפשרת פסילה? שופטי הרוב סברו שלא, משום שהפסיקה בעבר התייחסה למאסה משמעותית ועדכנית יותר, המשקפת את עיקר פעילות המועמד או הרשימה. שופטי המיעוט חשבו שחומרת הדברים, יחד עם ראיות תומכות חמורות פחות, מייצרת את אותה מאסה קריטית.

"זה מחזה ומהלך מביש שכל פעם הנציגים הפוליטיים של האזרחים הערבים צריכים לתת הסברים, להיאבק על זכותם לייצג פוליטית ולהתנצל על התבטאויות שלהם. זה מביך, משפיל ולא הוגן"

המקרה של יזבק ייחודי משום שגם בשמאל יש תומכים רבים בפסילתה, כפי שביטאה עמדת מפלגת העבודה. תמיכתה המשתמעת של חברת הכנסת במי שרוצץ את גולגולתה של פעוטה בת ארבע בקת רובה, ובמי שפוצצה אוטובוס על נוסעיו, בהם 12 ילדים, מעוררת רגשות קשים מעבר לחומות ההשתייכות הפוליטית. לכן ציטט שופט הרוב מני מזוז את הנשיאה חיות, שכתבה בפסק הדין על רשימתה של לריסה טרימבובלר, כי "שאט נפש לחוד ועילת הפסילה מהתמודדות בבחירות לכנסת – לחוד".

מעטים מהיהודים בישראל משתכנעים מקור הרוח השיפוטי הזה, הנתפס כלא אנושי כמעט. מנגד, ישנם מי שבירכו על אישור ההתמודדות של יזבק לא בגלל נוקדנות משפטית, אלא משום שזהו הדבר הנכון פוליטית לתפיסתם. אחד מאלה הוא רון גרליץ, מנכ"ל מרכז אקורד באוניברסיטה העברית, שהיה עד לאחרונה ובמשך עשור מנכ"ל משותף בעמותת סיכוי, שבאמצעות שיתוף פעולה הדוק עם הממשלה רשמה הישגים רבים בקידום שוויון לאזרחים הערבים.

"הפסילה של בל"ד מנוגדת לו באופן מהותי, כי ייצוג פוליטי הוא גורם ממתן ביחסים בין רוב למיעוט. זה כל כך פשוט, שאני לא יודע איך לומר את זה"

בעקבות פסק הדין בעניין יזבק כתב גרליץ: "ניצלנו. באמת. מעולם לא היינו קרובים כל כך לפסילה ולפגיעה ממשית בייצוג הפוליטי של האזרחים הערבים. פסילה שהיא גם לא הוגנת כלפי זכותם של האזרחים הערבים לייצוג חופשי, וגם עם פוטנציאל עצום לפגוע ביכולת של יהודים וערבים לקיים כאן מערכת יחסים מתפקדת".

רון גרליץ
רון גרליץ

הטון הדרמטי, הנראה כמתעלם מחומרת האמירות של יזבק, ומכך שגם אם היתה נפסלת היה ממלא את מקומה מועמד אחר, עורר תהיות שאליהן הסכים גרליץ להתייחס בשיחה עם זמן ישראל. "אחרי הסתה מזעזעת של השנים האחרונות נגד הערבים, פגיעה בייצוג הפוליטי שלהם היא מהלך גם לא מוסרי וגם מסוכן", אמר.

"את המובן מאליו, אם צריך, אפשר להגיד גם 50 אלף פעם: הפוסטים שיזבק שיתפה, של מוגרבי וקונטאר, היו פוסטים איומים. היא עשתה טעות ששיתפה אותם, זה מעשה לא ראוי למי שרוצה להיות נבחר ציבור. לשתף פוסט שרומז משהו חיובי על אנשים שעשו את המעשים של קונטאר ודלאל מוגרבי, זה מעשה אזרחי לא ראוי במדינה שבה חיים ערבים ויהודים".

עם זאת, מזכיר גרליץ, "אנחנו חיים במציאות שבה זה בסדר שאנשים בצד הימני של המפה הפוליטית מציעים למחוק את כל עזה. זה בקטנה. פוליטיקאים יהודים יכולים להגיד, כשיורים טילים מעזה, בואו נמחק שליש מעזה, וזה בסדר.

"צריך לזכור שיש כאן נסיבות מיוחדות. מדינתה של יזבק ובני עמה נמצאים בסכסוך אלים, ובמסגרת המאבק הלאומי היא אכן שיתפה לפני כמה שנים פוסטים רעים במיוחד. היא אמרה פעם אחר פעם בשבועות האחרונים שהיא מתנגדת לאלימות, באופן שלא משתמע לשני פנים. היא הצטערה על מה שהיא כתבה.

"אם דורשים שהיא תגיד 'אני מתנצלת בפני הישות הציונית' – היא בחיים לא תגיד את זה. אבל היא אמרה 'היום הייתי מתנסחת אחרת'. היא בעצם אמרה בצורה הכי ברורה שהיא יכלה שהיא מצטערת".

ניצלנו. באמת. מעולם לא היינו קרובים כל כך לפסילה ולפגיעה ממשית בייצוג הפוליטי של האזרחים הערבים. פסילה שהיא גם לא הוגנת…

פורסם על ידי ‏‎Ron Gerlitz‎‏ ב- יום ראשון, 9 בפברואר 2020

ואתה מאמין לה?

גרליץ מהרהר כמה רגעים ומשיב: "אני נוטה להאמין לה, אבל זה לא משנה. בהקשר הזה מה שחשוב זה מה שהיא עושה ומה שהיא אומרת, והדברים שלה ברורים ועקביים בהתנגדות לאלימות. אין שום מעשה שלה שמעודד אלימות".

גרליץ אינו תומך בשלילת בל"ד את ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית. "אני חושב שהקו הפוליטי של בל"ד הוא קו לא נכון למי שרוצה לבנות פה שוויון ושותפות בין יהודים לערבים. אבל הקו שלהם לגיטימי. כמו בציבור היהודי, גם בציבור הערבי יש קשת רחבה, ובל"ד היא מפלגה שגם בקול הציבורי וגם במעשים שלה מאחורי הקלעים לא קוראת לאלימות נגד הציבור היהודי. חשוב להבין את זה.

"לפגוע בזכויות הפוליטיות של המיעוט זה דבר מסוכן, ולפסול רק חברת כנסת אחת זה מהלך שיכול להידרדר. בפעם הבאה יפסלו שלושה, ואז הם בכלל לא ירוצו לכנסת. להשאיר מיעוט בלי ייצוג פוליטי זה דבר שיכול להיגמר רע"

"אם מדברים על האינטרס של הציבור היהודי, הפסילה של בל"ד מנוגדת לו באופן מהותי, כי ייצוג פוליטי הוא גורם ממתן ביחסים בין רוב למיעוט. זה כל כך פשוט, שאני לא יודע איך לומר את זה. בכל העולם יודעים שבסכסוך לאומי ייצוג פוליטי הוא גורם ממתן, והסכסוך הלאומי היהודי-ערבי בתוך ישראל הוא סכסוך שרובו לא אלים, אבל הוא חלק מסכסוך לאומי אלים בין אותן קבוצות.

"בתוך המצב הזה, לפגוע בזכויות הפוליטיות של המיעוט זה דבר מסוכן, ולפסול רק חברת כנסת אחת זה מהלך שיכול להידרדר. בפעם הבאה יפסלו שלושה, ואז הם בכלל לא ירוצו לכנסת. להשאיר מיעוט בלי ייצוג פוליטי זה דבר שיכול להיגמר רע מאוד".

אולי האפקט יהיה הפוך? כפי שעורך דין איתמר בן גביר יודע בשונה מחבריו איך לא להיפסל, כך גם בבל"ד תהיה התמתנות, לפחות בהתבטאויות.

"לפגוע בייצוג פוליטי זה לשחק באש ואני חושב שלא צריך לשחק באש. אני חושש מזה מאוד מאוד. ואולי אם היו פוסלים את יזבק, בל"ד היתה מקבלת החלטה במוסדות שלה שהיא לא רצה לכנסת? זה גם יכול לקרות, ואז הקבוצה שיש לה את העמדות הכי רדיקליות כלפי המדינה בציבור הערבי נשארת בלי ייצוג. זה לשחק באש. זה גם נגד הערבים וגם נגד היהודים".

ניסיונות הפסילה הרצופים של הערבים מקוממים את גרליץ גם מעבר לאינטרס הקר. "זה מחזה ומהלך מביש שכל פעם הנציגים הפוליטיים של האזרחים הערבים צריכים לתת הסברים, להיאבק על זכותם לייצג פוליטית ולהתנצל על התבטאויות שלהם. זה מביך, משפיל ולא הוגן. אחרי שהממשלה הזו מסיתה נגד האזרחים הערבים בעוצמה כבר שנים, הם צריכים כמעט להתחנן כדי שיהיה להם ייצוג פוליטי חופשי. זו חרפה".

אמיר פאח'ורי (צילום: באדיבות בית הספר לשלום)
אמיר פאח'ורי (צילום: באדיבות בית הספר לשלום)

שלב היסטורי רגיש

אמיר פאח'ורי, עמית מחקר ב"פורום לחשיבה אזורית" ודוקטורנט באוניברסיטת חיפה, החוקר את הפוליטיקה הערבית בישראל, מציין שאינו יכול לספק הסבר פסיכולוגי לתכנים ששיתפה ח"כ יזבק, אך יש לו פרשנות סוציו-פוליטית. "כמישהו שעוקב מאוד מקרוב אחרי הפוליטיקה הפלסטינית כאן, לא היבא ולא אף אחד אחר תומך באלימות נגד אזרחים, כי הם הצד שסובל מאלימות כזאת. היבא אמרה בצורה מאוד ברורה שהיא לא תומכת במעשים של קונטאר ומוגרבי.

"צריך להבין שבבל"ד תופסים את ישראל כביריון חסר גבולות וחסר עכבות שיכול לעשות הכל, והתפיסה הזאת מביאה אותם לפעמים לא לדייק, בלשון המעטה, באמירות שלהם. אתה צריך להבין שישראל שלהם היא לא ישראל שלך. היא נתפסת כישות כוחנית, אגרסיבית, שאין לה עכבות מוסריות או פוליטיות, שמפעילה טרור על כל האזור הזה. וכשאתה חושב שהצד השני הוא כל כך שלילי ולא מוסרי, זה פוטר אותך באופן לא מודע מלדייק בפרטים ובניסוחים. ככה אני מבין מההסברים שלה, ואנחנו צריכים להיות הגונים ולומר שזה קיים בשני הצדדים".

דונלד טראמפ ובנימין נתניהו בבית הלבן. ינואר 2020 (צילום: AP Photo/Susan Walsh)
דונלד טראמפ ובנימין נתניהו בבית הלבן. ינואר 2020 (צילום: AP Photo/Susan Walsh)

לדברי פאח'ורי, החלטה של בית המשפט העליון לאשר את פסילת יזבק, היתה עלולה לחולל "רעידת אדמה" פוליטית. "אף אחד בקבוצה הערבית פלסטינית בישראל לא היה עובר על זה לסדר היום. היא זכתה לתמיכה של כל הרשימה המשותפת, כולל איימן עודה, אפילו שיש מחלוקות לא קטנות בין שלושת המרכיבים במשותפת לבין בל"ד, ובעיקר בין חד"ש לבל"ד. אין ספק שפסילה יכלה להיות אירוע שלילי חסר תקדים ליחסים בין הרוב למיעוט ובין הממסד לאוכלוסיה הערבית הפלסטינית בישראל.

"האם זה היה מוביל ליציאת הרשימה המשותפת מהפוליטיקה? אני לא חושב, אבל אנחנו נמצאים בשלב היסטורי כל כך רגיש, שבו מעצמת-על מציעה בהינף קולמוס לסלק חלק מאיתנו מהאזרחות הישראלית ומישראל הרשמית (בתוכנית טראמפ, נ"י), למדינה הפלסטינית המיועדת השכנה. אני לא זוכר תקופה כל כך רגישה, כי עם כל מה שהיה מאז 67', הפוליטיקה הפלסטינית ישראלית הבינה שהאזרחות שלה אינה מוטלת בספק. כשאתה מערער את זה, אתה מערער את כל עולמם".

"ראה את האירוניה. אתה מתאר את בל"ד כרדיקלים, אבל אני מכיר אותם בתור הראשונים שבתוך המצע ביקשו לכונן אומה ישראלית. הבעיה של בל"ד היא לא בחזון, היא בידיים. אין להם תיאוריה של שינוי"

במאמר שכתב לאחרונה טען פאח'ורי כי בל"ד נמצאת כבר כמה שנים בהיחלשות ואף שקיעה. את הסיבה לכך הוא מצא במה שהוא מתאר כשני "כישלונות חרוצים" של המפלגה, האחד אידיאולוגי-לוגי והשני פוליטי-פרקטי.

בצד האידיאולוגי כיוון פאח'ורי, כמו אחרים לפניו, לחלקיות החזון שהתווה מייסד בל"ד עזמי בשארה. הוא הציע אמנם מדינת כל אזרחיה, אך התעלם כמעט לחלוטין מהשאלה מה ירכיב את הזהות הישראלית שתחבר בין היהודים והפלסטינים בישראל. בשארה, כתב פאח'ורי, "משול למי שבנה גורד שחקים, אך לא התקין בו מעלית, ואף לא מדרגות".

עזמי בשארה (צילום: Flash90)
עזמי בשארה (צילום: Flash90)

"ראה את האירוניה. אתה מתאר את בל"ד כרדיקלים, אבל אני מכיר אותם בתור הראשונים שבתוך מצע פוליטי ביקשו לכונן אומה ישראלית. הבעיה של בל"ד היא לא בחזון, היא בידיים. אין להם תיאוריה של שינוי. אתם אלה שמבקשים לחולל אומה ישראלית – ולא ניכנס עכשיו לשאלה איך – אז אתם אלה שצריכים להיות הכי בעד להושיט יד לצד השני שאתם מבקשים לכונן איתו קורת גג משותפת".

ההסתגרות של בל"ד מול החברה היהודית והסירוב להכיר בכל סממן שלטוני יהודי-לאומי, אומר פאח'ורי, הם חלק מהביטויים לכישלונה הפוליטי-פרקטי, בשונה משותפותיה לרשימה המשותפת, שכולן מוכנות בתנאים מסוימים לשתף פעולה עם מפלגות ציוניות כדי להביא הישגים לבוחריהן.

"אני חושב שהשוני העיקרי היום בין בל"ד לחד"ש הוא בתיאוריית השינוי, בתשובות לשאלות מי הם בעלי הברית ועם מי אני יכול לשחק בזירה הפוליטית. איימן כתב ב-2017, בתיזה שלו על 'המחנה הדמוקרטי', שהוא יכול לקבל שותפות עם מישהו שמכנה את עצמו ציוני, אם הוא מקבל תנאים ועמדות מסוימות. זאת תיאוריית השינוי של חד"ש, תע"ל ורע"ם, שמאפשרת הכלה של המורכבויות ומגדילה את מרחב התמרון הפוליטי. אבל בל"ד יצאה חוצץ נגד התיזה הזאת".

"בימים האלה החד"שניקים הם רוב מוחץ. האיימניזם הוא המיינסטרים. אני חושב שהם עוברים את קו ה-80% בקלות. איימן כתופעה לא היה יכול לעלות אם לא היה האביב הערבי, זה הגיים צ'יינג'ר הכי גדול מאז 1967"

השוני בין מצביעי בל"ד למצביעי שאר המפלגות הערביות, מוסיף פאח'ורי, מתבטא במרחק מהחברה היהודית ישראלית, גם אם מדובר במרחק רגשי ולא פיזי. המצביע הטיפוסי של בל"ד, הוא אומר, "אינו פתוח לחוויה הישראלית, משום שהוא רואה בה בהכרח ישראליזציה – אם לחזור לתיזה של בשארה משנות התשעים המוקדמות – שמשמעותה מחיקתו וביטולו הוא עצמו. בהחלט תמצא שהחד"שניקים יותר קרובים לחוויה הישראלית בכלכלה, בחברה ובמרחב, גם אם לא ללאומיות הישראלית".

"אגב, בימים האלה החד"שניקים הם רוב מוחץ. האיימניזם הוא המיינסטרים. אני חושב שהם עוברים את קו ה-80% בקלות. איימן כתופעה לא היה יכול לעלות אם לא היה האביב הערבי, זה הגיים צ'יינג'ר הכי גדול מאז 1967. כשאנשים הסתכלו סביב וראו את הפריכות של האומה הערבית – הפריכות החברתית, המוסדית והפוליטית – הם הבינו שעדיף להם לפעול כתנועה רפורמית בישראל ולא כתנועה רדיקלית. לתקן את הקיים בתוך המגבלות ולא לשאוף או לחכות למהפכה".

עוד 1,751 מילים
כל הזמן // שבת, 6 ביוני 2020
מה שחשוב ומעניין עכשיו

לפיד: "אני נגד סיפוח חד צדדי. אני חושב שזה ספין"

דיווח: נתניהו וגנץ הסכימו על הקמת פורום שרים מצומצם לעניינים מדיניים-בטחוניים רגישים ● ח"כ ג'בארין: "קורא לשר אוחנה להפסיק את המדיניות הגזענית של התעלמות מהפשיעה בחברה הערבית" ● השר פרץ: "חייבים לאמץ את המודל הגרמני במשק הישראל כדי לאפשר החזרת כ-50% מהמובטלים לעבודה"

20:48 עריכה

ראש הממשלה בנימין נתניהו ושר הביטחון בני גנץ החליטו להקים פורום מצומצם בו יתקיימו הדיונים המדיניים והבטחוניים הרגישים בנושאים כמו תוכנית הסיפוח או הגראין האיראני – כך דיווח ברק רביד בחדשות 13.

לדברי הבכירים עמם שוחח, הסיבה לכך היא העובדה שבפורום של 20 שרים לא ניתן לנהל דיון רגיש ולא כל שכן לקבל החלטות. ההערכה היא כי בפורום החדש יהיו שמונה שרים, עם חלוקה שווה בין שני הגושים בממשלה.

20:18 עריכה

יו"ר מרצ, ח"כ ניצן הורוביץ בהפגנה נגד הסיפוח: "הסיפוח הוא פשע מלחמה. פשע נגד השלום, פשע נגד הדמוקרטיה, פשע שיעלה לנו בדם. תאוות כוח משיחית מכאן התלכדה עם חזיונות משיחיים משם, המתנחלים מצאו את האוונגליסטים, וההזיות האלה ממיטות עלינו אסון, על כולנו – יהודים וערבים".

20:18 עריכה

יו"ר הרשימה המשותפת איימן עודה בהפגנה בכיכר רבין נגד תכנית הסיפוח כי אפשר לעצור את זה.

"ביחד ערבים ויהודים עוד נביא את השלום והדמוקרטיה", אמר בהקלטה ח"כ עודה מהבידוד לאחר שח"כ סמי אבו שחאדה ממפלגתו נדבק בקורונה. "יש פה קהל מגוון ולא תמיד נסכים על הכול אבל נסכים על העיקר. אם לא, נאבק ביחד להסכים לחוד".

19:46 עריכה

יו"ר האופוזיציה יאיר לפיד הערב ב"פגוש את העיתונות" בערוץ 12 התייחס לפגישה שלו עם ראש הממשלה בנימין נתניהו: "אנחנו תמיד מתנהגים באופן מכבד. הפגישה שלנו עסקה רק בענייני ביטחון". 

לפיד התייחס לשבועות הראשונים של הממשלה: "אנחנו שלושה שבועות מאז שהממשלה הזאת הוקמה. ההחלטות היחידות שהם עשו זה להקים משרדים מיותרים עם שרים מיותרים, חוק נורבגי, עוד ג'ובים, עוד לשכות, עוד נהגים. זה הדבר היחיד שהם עשו".

"לכחול לבן אין שום יכולת לעצור שום דבר שהם הבטיחו שהם יעצרו. ההודעות שלהם רפויות. הם שם כדי להלבין את ההתקפה על מערכת המשפט. הם שם כי הם פחדו וכדי לייצר משרדים לכולם במצב של משבר חמור", הוסיף.

על תוכנית הסיפוח אמר: "הודעתי שאני תומך בה, אני נגד סיפוח חד צדדי. אני חושב שזה ספין. אין מפות, האמריקאים עסוקים גם במהומות שלהם וגם בקורונה. רק לפני יומיים צה"ל התחיל להיערך. נתניהו כמו נתניהו הבין שהקורונה והשיח על הקריסה הכלכלית לא טוב לו – והבין שאם ידברו על הסיפוח מצבו יהיה טוב".

"זו לא ממשלת אחדות, לא תהיה רוטציה. הממשלה הזאת צריכה ללכת הביתה כי היא לא עוזרת לאזרחים ולעסקים הקטנים. והיא לא מוסרית. קורה פה משהו חמור".

19:32 עריכה

כאלף בני אדם מפגינים כעת בכיכר רבין בתל אביב נגד כוונת הממשלה לספח את שטחי יו"ש, זאת לאחר שהמשטרה חזרה בה אמש מהאיסור לקיים את ההפגנה בטענה שהיא נוגדת את תקנות הקורונה.

19:14 עריכה

ח"כ עאידה תומא-סלימאן נמצאת בבידוד ולכן לא תוכל להגיע להפגנה שמתוכננת הערב בכיכר רבין בתל אביב נגד תוכנית טראמפ: "יושבת בבידוד ומחכה לשידור ישיר מכיכר רבין לצפות באלפי היהודים והערבים אשר ינהרו להפגין נגד הכיבוש והסיפוח".

16:02 עריכה

הערב ב-19:00 תתקיים הפגנה בכיכר רבין שבתל אביב נגד סיפוח יהודה ושומרון.

15:58 עריכה

שר הכלכלה עמיר פרץ על מעגל האבטלה: "המבחן המשמעותי של הממשלה הינו ההיערכות לחגי תשרי שיכולים להפוך לימים נוראים עבור מאות אלפי אזרחים שא ישובו לעבודה. מצב שעלול לקבע תרבות של אבטלה שהיא מחלה מסוכנת כלכלית וחברתית. חייבים לאמץ את המודל הגרמני במשק הישראלי, דבר שיאפשר להחזיר עד כ-50%  מהמובטלים לעבודה".

15:54 עריכה

בעקבות הרצח המשולש היום בלוד, תקף ח"כ יוסף ג׳בארין (הרשימה המשותפת) בחריפות את חוסר האונים של המשטרה והממשלה: "הרצח המחריד בלוד שוב חושף את המחדל של רשויות אכיפת החוק בהתמודדות עם תופעת הפשיעה והאלימות בחברה הערבית. העבריינים מרגישים שיש להם יד חופשית לפעול, כל עוד קורבנותיהם הם ערבים. הגיע הזמן לסיים את 'האוטונומיה' של גורמי הפשיעה בחברה הערבית. אני קורא לשר לביטחון פנים אמיר אוחנה להפסיק את המדיניות השערורייתית והגזענית של התעלמות מהפשיעה בחברה הערבית".

15:52 עריכה

מנכ"ל משרד הבריאות היוצא, משה בר סימן טוב, מתריע בשיחות סגורות: "אנחנו בהתפרצות שהיקפה לא ידוע".

לחדשות 12 אמר: "אני לא חושב שצריך להיות גל שני בישראל אם נתנהל נכון, אבל אנחנו בעלייה בתחלואה והיא מובהקת, אמיתית ומוחשית וייקח זמן עד שנבין את מלוא היקפה".

עוד 10 עדכונים

הקהילה היהודית במדינות בריה"מ לשעבר הכריזה על מבצע שאפתני: טאבלט לכל קשיש ● זאת, לאחר שמבוגרים רבים נותקו מהעולם החיצון בעקבות מגבלות הקורונה ● בינתיים גויסו תרומות לארבעה מכשירים בלבד, אך אחד מהם עומד לשנות את חייה של אירינה, החולמת לשוחח באמצעותו עם חברתה, שעלתה לארץ ● "היינו כמו אחיות, אבל אני לא יכולה לדבר איתה יותר, בגלל שיקר לי מדי להתקשר אליה"

עוד 941 מילים

פרויקט צילומים "זה יותר קשה מהפיגוע במגדלי התאומים"

הצלם ג'ונתן אלפיירי יצא למסע לתוככי בית לוויות יהודי בניו יורק, שם, למרבה הצער, הובילה הקורונה לפריחה בעבודה ● דומיניק קרלה, מנהל בית הלוויות גוטרמן, אומר שלא ראה מספר כזה של מתים ב-30 שנות הקריירה שלו – והוא מעולם לא רצה לראות ● תיעוד מיוחד

עוד 343 מילים ו-1 תגובות

בירושלים הסטטוס קוו מתערער ● בדמשק נערך קונצרט היסטורי ● בוושינגטון מאיימים על אסד ● במצרים סוחרים במסכות משומשות ● בלוב מכנים את ברק אובמה "עבד" ו"טיפש" ● ואיזה אירוע נורא קרה בעיראק ביוני 1941 ● קסניה סבטלובה מסכמת שבוע במזרח התיכון

עוד 917 מילים

לא ידענו מאיפה נשלם שכירות, שכר לימוד, אפילו כיצד נרכוש אוכל

עכשיו, כשהעניינים כנראה מתחילים לחזור למסלולם, אפשר לבחון את מה שעברנו. אז איך זה היה להיות סטודנטית בתקופת קורונה? אותו דבר כמו להיות סטודנטית בתקופה רגילה, רק עם יותר בכי, התקפי חרדה, עומס, דאגות כלכליות ואי-ודאות משוועת.

הקורונה הכתה בנו כמו הודעה של מרצה על שיעור השלמה ביום שישי. צפוי, אבל אף אחד לא תכנן לקחת בזה חלק עד שהוא הודיע על נוכחות חובה, או במקרה שלנו בידוד.

איך זה היה להיות סטודנטית בתקופת קורונה? אותו דבר כמו להיות סטודנטית בתקופה רגילה, רק עם יותר בכי, התקפי חרדה, עומס, דאגות כלכליות ואי-ודאות משוועת

זה קרה ממש בתחילתו של סמסטר ב', אני זוכרת את המרצה מדברת איתנו על תוכנה בשם “zoom”, ושרוב הסיכויים נעבור ללמוד למידה מקוונת, מהבית. בהתחלה שמחתי, איזה כיף, נלמד מהמיטה, לא נצטרך להתעורר מוקדם יותר או לבשל מראש או ללבוש בגדים אמיתיים שהם לא פיג'מה.

אך עד מהרה מאוד החלום הפך לסיוט.

העומס הלימודי גדל בטענה ש"גם ככה אנחנו לא עושים כלום", לפתע סילבוסים שלמים השתנו והתהפכו, נוספו מטלות רבות, הדרישות עלו. וללמוד במיטה זה לא באמת נוח אז אין ברירה, את יושבת על כיסא מול מסך 12 שעות ביממה.

ההבנה העמוקה שישראל היא כנראה לא אומת הייטק גדולה כי בכל זאת כל שיעור השאלה הכי נפוצה הייתה "שומעים אותי?".

דברים שנקלטו במצלמות וידאו שאולי היה עדיף שלא היינו רואים. התמודדות עם קריוקי בעשר בבוקר של השכנים.

ובכל זאת, שום דבר לא הכין אותנו לגזירה הנוראית מכל. ולא, אני לא מדברת על ביטול הפאנג'ויה או ימי הסטודנט אלא על הודעת היציאה לחל"ת. קחו לנו את הקפה, את הסיגריות, את החומוס בבניין רפואה, אבל אל תקחו לנו את הפרנסה.
הקושי הכלכלי בתקופה זו הביא אותי ואת חבריי  לספסל הלימודים לנקודות אפלות ופחדים אמיתיים.

שום דבר לא הכין אותנו לגזירה הנוראית מכל. ולא, אני לא מדברת על ביטול הפאנג'ויה. קחו לנו את הקפה, את החומוס בבניין רפואה, אבל לא את הפרנסה. זה הביא אותנו לנקודות אפלות ופחדים אמיתיים

חלקנו לא ידענו מאיפה נשלם שכירות, שכר לימוד, או אפילו כיצד נרכוש אוכל. בעקבות כך לא הייתה ברירה מלבד לחזור לגור אצל ההורים. ענין שיש לו השלכות משלו, הן רגשיות, הן נפשיות והן פיזיות.

בנוסף, רוב גדול של הסטודנטים מסתמכים על מלגות שבוטלו או לא המשיכו להתקיים במתכונת רגילה עקב המציאות החדשה.

הדבר היחידי שקצת נתן לי אוויר לנשימה זו המלגה שקיבלתי מקרן אייסף, אבל לצערי זה לא מספיק. אני ממש מקווה שהמדינה תבין שציבור שלם של סטודנטים נמצא בבעיה קשה, ויוכלו לסייע לנו כדי שלא נאלץ חלילה לנשור מהלימודים.

לסיכום, אינני יודעת מה יותר גרוע: גל החום המכה בנו, המצב הכלכלי של הסטודנטים, ריבוי השרים בממשלה או העובדה שתקופת המבחנים ממש קרובה. אבל מה שאני כן יודעת זה שרובנו מבינים שהסמסטר הזה די אבוד. יש לנו עוד הרבה מה ללמוד בהקשר ללמידה מקוונת ודווקא כסטודנטית לחינוך אני מבינה כמה הוראה טכנולוגית היא העתיד.

עדן בן אור לומדת לתואר דו-חוגי בחינוך שנה ב', ותרבות צרפת וצרפתית שנה א', באוניברסיטת תל-אביב,  מלגאית קרן אייסף

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.
עוד 439 מילים

למקרה שפיספסת

עודכן עכשיו
זירת הבלוגים
הזמן שלך לומר את דעתך
הצטרפות

תגובות אחרונות

הדילמה של הקהילה היהודית בעיר הבוערת

הקהילה היהודית במיניאפוליס - שם החלו המהומות בארצות הברית, בעקבות הריגת ג'ורג' פלויד בידי שוטר - חצויה ● מצד אחד, חברי הקהילה נחושים להגיש עזרה לעיר הבוערת ● מצד שני, הם חוששים להפוך בעצמם למטרה

עוד 654 מילים

תיעוד מיוחד הסינים מראים לזרים את הדרך החוצה

בתי עסק ומקומות ציבוריים מגרשים אותי בזה אחר זה ● במקביל, הסינים מתקרבים לדת אחרי שנים של התרחקות כפויה, ומתחילים להבין שהנזק האמיתי והעמוק לכלכלה עוד לפניהם ● ואני מתחילה להתכונן לפרידה שלי משגנחאי ● הפרק הרביעי ביומנה של יפעת פרופר, המתעדת את עידן הקורונה בסין

עוד 3,460 מילים

שר האנרגיה יובל שטייניץ כינס השבוע את התקשורת כדי להציג את היעדים האנרגטיים של ישראל לעשור הקרוב ● היעד: 30% אנרגיות מתחדשות בישראל ב-2030 ● אפשר להיות חמוצים ולומר שזה לא מספיק, ואפשר להטיל ספק אם זה יתממש, אך עצם העובדה ששטייניץ מדבר על 2030 במדינה שהפכה את החלטורה וחוסר התכנון למקצוע, ראויה להערכה ● פרשנות

עוד 739 מילים
אוצר מילים
מושגי יסוד להבנת המציאות הישראלית
זַעַם

הזעם מורגש בכל פינה. גולמי, מופרז, רושף. רותח ועולה על גדותיו. רגש ראשוני, קדום, לא מעובד, לא מרוסן, לא מעודן. מעורר חרדה לא פחות משהוא מספק פורקן ● יכול להיות שהצלחנו לשטח את עקומת התפשטות הקורונה; ספק רב אם נצליח לחמוק מגלי הזעם שעוד יגאו בעקבותיה

עוד 1,065 מילים ו-1 תגובות

ישראלים ששוהים בארה"ב ללא ויזה חוששים לקבל סיוע בקורונה

מהגרים ישראלים בקליפורניה שאיבדו את עבודתם במשבר הקורונה, חוששים לבקש סיוע ממשלתי שעשוי לסכן את זכאותם לגרין קארד ● "אחרי שהחברה שבה אני עובד נסגרה לפרק זמן בלתי ידוע, רעדתי מפחד. אני דואג למצבי הפיננסי, דואג לבריאות, אבל בעיקר לכסף", מספר גיא, שחי בארה"ב עם משפחתו ● אך הוא מסרב לבקש עזרה

עוד 1,139 מילים

גנץ: "נשמור על חירות הפרט והדמוקרטיה גם בזמן חירום"

השר רפי פרץ: יש בתוכנית הסיפוח סעיפים שלא נוכל לקבל ● מנדלבליט: ישנה דחיפות לחוקק את חוק הקורונה, כי תקנות החירום יפקעו בקרוב ● נציבות שירות המדינה אישרה את מינוי פרופסור חזי לוי לתפקיד מנכ"ל משרד הבריאות ● ועד רשות שדות התעופה הפסיק את שביתת הפתע בנמל התעופה בן-גוריון, לאחר שנקבעה פגישה בעניינו בין שרת התחבורה רגב ושר האוצר כ"ץ

עוד 22 עדכונים

"נתניהו מנתק את ארץ ישראל מהיהודים"

ראיון הקרע במחנה הימין סביב החלת הריבונות רק הולך ומחמיר ● בראיון לזמן ישראל, אומר עירא רפפורט, מי שהיה חבר במחתרת היהודית: "צריך להילחם בזה בצורה חריפה מאד" ● כמו רבים מחבריו ביו"ש, הוא תוקף בחריפות את טראמפ ונתניהו ● "כשאתה מוסר את ארץ ישראל לאויבים, זה החטא הגדול ביותר. אבל כשאתה גם מנתק את היישובים - זה עוון לא פחות גדול" ● אבל, הוא מרגיע, זה לא יזלוג לאלימות: "מה שהיה טוב בזמנו, לא נכון להיום"

עוד 987 מילים

פטר אקשטיין קובקס הגן על מיעוטים ברומניה במשך עשרות שנים ● וגם הוביל את מאבק הלהט"ב שם ● למרות שאביו היה יהודי, הוא מעולם לא שקל לעלות לארץ ● האם המורשת הליברלית שלו תשרוד שלו את גל הלאומנות באזור, שאותו מוביל השכן מהונגריה, ויקטור אורבן? ● ראיון

עוד 1,244 מילים

ציוץ אחד יכול לעצור את הדהירה לסיפוח חד-צדדי

פרשנות לפני כארבעה חודשים הציג נשיא ארה"ב את תוכנית המאה - "משלום לשגשוג: חזון לשיפור חייהם של הפלסטינים והישראלים" ● משפט אחד שאמר טראמפ בנאומו באותו יום, אשר עומד בניגוד גמור לתוכנית הכתובה והמושקעת, איפשר לנתניהו לחתור תחת התוכנית ולהפוך אותה למסך עשן עבור פעולת הונאה חד-צדדית - שתפגע קשות במרקם היהודי והדמוקרטי של מדינת ישראל ● האם טראמפ יתערב לפני שיהיה מאוחר מדי?

עוד 3,152 מילים ו-1 תגובות

רוב הישראלים ציפו מבג"ץ לפסול את נתניהו

סקר מדד השלום מעלה כי רק 35% מהישראלים תומכים בפסיקת בג"ץ שאיפשרה לנתניהו לכהן כראש ממשלה, לעומת 51.5% שציפו מבג"ץ לפסול אותו ● לתמיכה הרחבה באקטיביזם שיפוטי במקרה של ראש ממשלה הנאשם בפלילים שותפים מצביעי ימין רבים ● קמפיין הליכוד להחרבת שלטון החוק פוגע אנושות גם בבני גנץ, העלול להיפלט מהפוליטיקה מוקדם מהצפוי ● פרשנות

עוד 854 מילים ו-1 תגובות
סגירה
בחזרה לכתבה