עכבר העיר ועכבר הכפר

עמק חפר (צילום: גיא שמואלי)
גיא שמואלי
עמק חפר

המרחב הכפרי של מדינת ישראל היה בסיס להקמת התשתית הכלכלית והחקלאית של המדינה, ואמצעי לפיזור האוכלוסייה אל קווי הגבול ואל מרחבי המדינה הפחות מבוקשים.

החקלאות בארץ נוצרה והתפתחה בעמל רב ובקשיים אדירים. זו היתה הגשמת הציונות: בעבודת אדמה והקשר של העם לאדמתו. יהודי העולם שעלו ארצה בזמן הקמת המדינה הגשימו את ערכי הציונות בעבודת החקלאות. ביניהם סבי, אהרון דפני, שהגיע כחבר השומר הצעיר לקיבוץ המעפיל..

במהלך השנים הרבות והקשות, המרחב הכפרי התקדם והוכיח את עצמו בקידום טכנולוגיה וייצור תוצרת חקלאית, שהפכו למותג ישראלי מוביל בעולם.

המרחב הכפרי בישראל מקיף כ-1,000 נקודות יישוב, בהן מושבים, כפרים שיתופיים, קיבוצים, מושבים שיתופיים וישובים קהילתיים, למעלה מ-50 מועצות מקומיות ואזוריות המהווים כולם כעשרה אחוזים מאוכלוסיית המדינה.
העיר והכפר התקרבו פיזית ולפעמים הם אף נושקים אחד לשני. הערים מצטופפות ומתרחבות. לאור ביקוש הנדל"ן, הקרקעות בישראל הפכו למוצר החם ביותר.

המרחב הכפרי בישראל מקיף כ-1,000 נקודות יישוב וכ-10 אחוזים מאוכלוסיית המדינה. העיר והכפר התקרבו פיזית ולפעמים נושקים זה לזה. הערים מצטופפות ומתרחבות, ולאור ביקוש הנדל"ן הקרקעות בישראל הפכו למוצר החם ביותר

על פי הדוחו"ת, יש בערים עשרות אלפי נכסים נטושים וריקים המשוועים לשיקום ואכלוס, אולם לממשלת ישראל קל יותר לזלול יותר ויותר שטחים פתוחים ולהופכם לשלמת בטון ומלט בתכנון אינסטנט, אשר עלול להיות בכייה לדורות.

עקרונות תכנון המרחב הכפרי  נעלמו מתודעת התכנון בישראל ורק בשנים האחרונות החלו ללמדו במספר מצומצם של מוסדות אקדמיים.

מרחבים כפריים רבים בישראל נמצאים היום בסכנת חיסול. הנרטיב בממשלת ישראל הנוכחית אינו מחובר,  לא בהיסטוריה ולא באידיאולוגיה שלה, לחובה לשמור על עצמאות חקלאית כתעודת ביטוח תזונתית.

בפועל מרגילים את האוכלוסיה לצרוך תוצרת חקלאית פחותת איכויות מטורקיה, ירדן והרשות הפלשתינית ולחסל את החקלאות הישראלית המפוארת. החקלאות שנשארה בארץ נאבקת על חייה.

על פי הדוחו"ת, יש בערים עשרות אלפי נכסים נטושים וריקים המשוועים לשיקום ואכלוס, אולם לממשלת ישראל קל יותר לזלול שטחים פתוחים ולהופכם לשלמת בטון ומלט בתכנון אינסטנט, שעלול להיות בכייה לדורות

יתרה מזו, תושבי המרחב הכפרי נתפסים כפריבילגיים. כאלפיון עליון. קצת קשה לייחס הון למי שעוסקים בחקלאות הידועה במקצוע סיזיפי שאין בו כסף. הדימוי של תושבי הישובים במרחב הכפרי ממצב אותם כמי שהתמזל מזלם לזכות בתנאי חיים נוחים.

אבל הציבור לא מודע להסטוריית ההתיישבות באזורים הכפריים, שעלתה בדם ויזע, בסיכון נפשות ממשי שגבה קורבנות, במשברים של בצורת ותנאי מזג אויר הפכפכים ובוגדניים, שהרסו עמל סיזיפי ומוטטו כלכלית את החקלאים שעמדו שוב על רגליהם בעקשנות, מסירות ובנחישות.

קל היום לראות את המרחבים הירוקים והפתוחים ולחמוד אותם כאילו אין להם זכות קיום כמות שהם. אולם העיר זקוקה למרחבים הללו בדיוק כמו שהישובים הכפריים זקוקים לעיר.

תושבי המרחב הכפרי נתפסים כפריבילגיים. כאלפיון עליון. אבל הציבור לא מודע להסטוריית ההתיישבות באזורים הכפריים, שעלתה בדם ויזע, בסיכון נפשות ממשי שגבה קורבנות, במשברי בצורת ותנאי מזג אויר הפכפכים ובוגדניים, שהרסו עמל סיזיפי

קל להבין מדוע אנו זקוקים לעיר על שירותיה ומוסדותיה, אבל אנשי העיר זקוקים למרחב הכפרי לא פחות: טורי המכוניות בשבת המגיעות לאזורים אלו כדי לשהות בהם, ליהנות מיזמות מקומית, מעסקים קטנים ומעניינים, מבילוי במרחבי הטבע והכפר, מצפייה בציפורים ובעלי חיים במרחבים הטבעיים שלהם, מקטיף תותים, מקנייה הישר מהחקלאי ירקות, להראות לילדים הגדלים בעידן של אריזות, מיתוג ורשתות שיווק מהו משק חי ומהיכן מגיעים החלב והביצים? לצאת אל הטבע, לרוץ, לרכב על אופניים בביטחון, לשהות בחוף הים – כל אלו הם חלק מאיכות חיים שלא ניתן להנות מהם ללא מרחב כפרי. כך שהוא משרת גם את תושבי הערים הזקוקים למרחבים אלו בסמיכות לביתם.

החצר האזורית שלי בעמק חפר היא גם החצר המוריקה של תושבי נתניה, כפר יונה, תל אביב וחדרה. ריאה ירוקה במרכז, שמאפשרת לכל אחת ואחד לחוש את הכפר ומרחביו, ליהנות מהטבע, מהמרחבים, מהחקלאות. המרחב הכפרי חייב להישאר לצד זה העירוני , לא רק בשביל המושבניקים והקיבוצניקים – אלא בשביל כולם.

קל להבין מדוע אנו זקוקים לעיר על שירותיה ומוסדותיה, אבל אנשי העיר זקוקים למרחב הכפרי לא פחות: טורי המכוניות בשבת המגיעות לאזורים אלו כדי לשהות בהם, ליהנות מיזמות מקומית, מעסקים קטנים ומעניינים, מבילוי במרחבי הטבע

מאיר בנאי ז"ל שר על עכבר העיר ועכבר הכפר, הדנים למי טוב יותר, וסיפר על עצמו כמי שמצוי ביניהם. יש בו מזה וגם מזה. אנו חייבים לראות את "הביניהם" במרחב שלנו ולא להיכנע לגחמות הבנייה ויוזמות הנדל"ן הנעשות בתכנון לא מחושב ובכייה לדורות.

ד"ר גלית שאול היא ראשת המועצה האזורית עמק חפר. עורכת דין ובעלת דוקטורט בקרימינולוגיה מאוניברסיטת L.u.d.e.s בלוגאנו, שווייץ. ניהלה את תחום ההתנדבות במערכות ציבוריות במשרד הרווחה ושמשה מנכ"לית מרכז רקמן, המרכז לקידום מעמד האישה באוניברסיטת בר-אילן. שאול נשואה ללירון ואם לארבעה ילדים. מתגוררת במושב חגלה.

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.
עוד 645 מילים ו-1 תגובות
סגירה