1998. רמת השרון, עיר פרברית של המעמד הבינוני גבוה.

על מה שמכונה מיטת נוער, כלומר, סוג של מיטה שחטאים לא מתקיימים בה, אלא שיש בה סדינים נעימים, חלומות ותמימות ואופטימיות, כתמי משחת אקנה על הכרית וגם קצת כאבי לב של התבגרות, מציגה  בגאווה נערת הפלא המחוננת סיון רהב בת ה-17 את ספרה הראשון "המדריך לעיתונאי הצעיר".

על מה שמכונה מיטת נוער, כזו שחטאים לא מתקיימים בה אלא סדינים נעימים, תמימות ואופטימיות, כתמי משחת אקנה על הכרית וכאבי לב של התבגרות – מציגה  בגאווה נערת הפלא סיון רהב בת ה-17 את ספרה הראשון: "המדריך לעיתונאי הצעיר"

מי שכיום מעבירה מדי שבוע שיעור תורה, עורכת הרצאות שעיניינן התקשורת, זוגיות, קריירה, חינוך ילדים, ציונות, מחזיקה אתר בו היא עוסקת מדי יום באקטואליה ובפרשת השבוע (שאותם ניתן לשמוע בעשר שפות שונות) ומעבירה שיעור שבועי על פרשת השבוע – מסתבר שהתשוקה להדריך ולנווט טמונה בה.

כי הנה, כבר בגילה המוקדם, מסתבר מהכתוב על כריכת הספר שהנערה הצעירה הזו היא ברוכת כישרונות, ויש לה קריירה עמוסה שבה הספיקה כל כך הרבה: היא כותבת, עורכת מנחה ותחקירנית.

מסתבר גם שהיא רב-גונית: כותבת ל"ראש אחד" ול"עיתון ערוץ הילדים" (תחקירים, חשיפות שחיתות?) וגם ל"על השולחן" (מתכון למרשמלו חרוך במדורה?). והיא גם מגישת תוכניות טלויזיה: "מוקש" ו"בננה בום", ומראיינת.

ואת מי ראיינה אז סיון מאיר?

כשהייתה בת 14 לערך זכה להתראיין אצלה יצחק רבין. אני יכול רק לדמיין את הראיון, ובעצם, לא מסוגל לדמיין אותו כלל, לא את השאלות ולא את התשובות. אבל אינטונציית הראיון, לפי פרטיטורת ראיונות ערוץ 2 לדורותיו, מדומיינת בהחלט.

כשהייתה בת 14 לערך זכה להתראיין אצלה יצחק רבין. אני יכול רק לדמיין את הראיון, ובעצם, לא מסוגל לדמיין אותו כלל, לא את השאלות ולא את התשובות. אבל אינטונציית הראיון, לפי פרטיטורת ראיונות ערוץ 2 לדורותיו, מדומיינת בהחלט

וגם את  שמעון פרס, ואביב גפן ודנה אינטרנשיונל, ארבע דמויות שהן סוג של זיקוק ישראליות שנות ה-90. רק אחד פתאום חסר לי: בוגר תיכון צ'לטנהם, מי שהיה ח"כ מזה 10 שנים וראש ממשלה מכהן אז, בנעוריה, וכיום, לא זכה להתראיין אצלה. עד עצם היום הזה.

איל יצהר הוא צלם שמלווה ומתעד מזה שנים את צדדיה ומרכיביה השונים של ההוייה הישראלית. במהלך השנים עבודותיו התפרסמו ב עיתונים שונים בינהם " מוניטין ", " כותרת ראשית ", רשת שוקן, מוספי "ידיעות אחרונות", עיתונות חוץ, "גלובס" ובתערוכות. והוא אינו אופטימי כלל