הדרום לובש אדום

נוסעים דרומה לטייל בזול, ליהנות מניחוח הפרחים ולגלות הנאות נוספות ● נצלו את סוף השבוע כדי לבקר בפסטיבל "דרום אדום", לספוג קצת שמש וליהנות מעוד כמה פעילויות (כמעט) ללא תשלום

21/02/2020 11:59
תצפית על הגבעות ליד נחל הבשור בנגב (צילום: צילום: ג'סיקה שטיינברג)

זה היה חורף ארוך, עם הרבה גשם ולא פעם גם ברד, טמפרטורות סביב האפס מעלות (אבל לא שלג) – והוא עוד לא נגמר.

אחרי כמה חודשים כאלה, אתם בטח זקוקים לקצת מזג אוויר חמים. טיול לאילת יכול לעשות את העבודה, אבל זה רחוק. וזה יכול להיות יקר. אז יש לנו המלצה לטיול קצר – וזול – בנגב, ליום אחד, או עם שהות לא יקרה ללילה. בשעות היום אמור להיות חם מספיק כדי לטייל בחולצה קצרה ולחמם את הפנים בשמש.

כדאי לנצל את ההזדמנות כדי ליהנות מפסטיבל "דרום אדום" שמתקיים החודש וחוגג את פריחת הכלניות האדומות, לצד רקפות ורודות וסגולות, נרקיסים צהובים ופה ושם גם אירוסים, אשר מכסים שטחים נרחבים בעשרות אתרים באזור. הפסטיבל מציע מקומות מושלמים לפיקניק ומסלולי הליכה.

כלניות פורחות בדרום הארץ, בסמוך לגבול עם עזה (צילום: יהודה ארי גרוס)

כלניות פורחות בדרום הארץ, בסמוך לגבול עם עזה (צילום: יהודה ארי גרוס)

הקיבוצים והמושבים הרבים באזור חברו יחד לפני כמה שנים כדי לארח את פסטיבל "דרום אדום", שמציע הופעות, סדנאות, פעילויות לילדים ומפות עם מידע למבקרים.

השנה, אני רוצה להמליץ לכם על טיול שערכתי לאחרונה עם המשפחה המורחבת שלי, בשבוע הראשון של "דרום אדום", בסוף ינואר. היות שהקבוצה שלנו כללה 30 אנשים בני שנה עד 65, היינו צריכים להתחשב בצרכים מסוגים שונים, והצלחנו לענות על כולם, פחות או יותר.

1

יצאנו ביום שישי בסביבות השעה 9:00 בבוקר לנסיעה בת שעה וחצי למושב קלחים, שם מתגוררת ויוצרת הקרמיקאית המוכשרת יערה ניר כחלון.

סטודיו של אמנית אינו בהכרח מקום שמתאים לבני כל גיל, כמו פעוטות, ילדי גן, בני 11 ואפילו כמה בני 30 פלוס ו-50 פלוס, אבל יש כמה מקומות אחרים בקלחים שעשויים להתאים יותר לשאר החבורה.

עבודות קרמיקה בסטודיו של יערה ניר כחלון במושב קלחים (צילום: באדיבות יערה ניר כחלון)

עבודות קרמיקה בסטודיו של יערה ניר כחלון במושב קלחים (צילום: באדיבות יערה ניר כחלון)

גן המשחקים המרכזי של המושב הוא מקום טוב לעצור בו. הוא כולל גם מתקן אומגה שמתאים לילדים.

בזמן שהמבוגרים רוכשים כלי קרמיקה לבנים ודקים בסטודיו של ניר כחלון (אפשר למצוא שם גם כמה פריטים פחות יקרים), הילדים יכולים לשחק עם הכלב הביתי, להחליק באומגה (גם המבוגרים עשויים ליהנות מזה) או להשתעשע בגן המשחקים.

מול גן המשחקים ישנה חנות אופנת ספורט, עבור מי שמעוניין ברכישות נוספות, וישנה גם "102 Meating Point", כבאית האוכל הראשונה בישראל, שמגישה המבורגרים, שניצלים וכריכים טבעוניים.

היא משרתת את המטרה הכפולה של לשמח ילדים עם אובססיה לכבאיות וקיבות רעבות (הכבאית אינה כשרה, היא עובדת בשבת, אבל אין בה עירוב של בשר וחלב). מעריצי הכבאית תמיד מוזמנים לבקר, גם אם אינם מזמינים אוכל.

אם אתם מתכננים לטייל בשעות המוקדמות של היום, כמונו, וזקוקים להפסקה בדרך, תוכלו לעצור לקפה בבית קמה, שם פועל מתחם עם מסעדות ושירותים, שנמצא קילומטרים ספורים מקלחים.

2

פסטיבל "דרום אדום" מתקיים בעשרות אתרים – פארקים ושדות המלאים בכלניות אדומות – שתוכלו לבחור באילו מהם לבקר. אנחנו נסענו לפארק נחל גרר, שהוא יובל של נחל הבשור. מלבד ערוץ הנחל, הפארק כולל שולחנות פיקניק, שניתן לערוך עליהם ארוחת צהריים באוויר הפתוח, והרבה סלעים וגבעות שהצעירים שבחבורה יוכלו לטפס עליהם.

טבילת רגליים במי נחל גרר, בחיפוש אחר אצות חוטיות ואוצרות נוספים (צילום: ג'סיקה שטיינברג)

טבילת רגליים במי נחל גרר, בחיפוש אחר אצות חוטיות ואוצרות נוספים (צילום: ג'סיקה שטיינברג)

ישבנו ליד הנחל, שם הצטרפו אלינו משפחות אחרות וקבוצות של ילדים שרכבו על טרקטורונים וקצת הפריעו את השלווה. הילדים וכמה מהמבוגרים הסירו את הנעליים והגרביים והפשילו מכנסיים, כדי לעלות על גשר בטון המכוסה במי נחל בגובה סנטימטר או שניים ולחפש חלזונות ואצות.

לארוחת צהריים, שלחנו את אחת המכוניות שלנו מקלחים ל"חומוס אליהו" בנתיבות, כ-20 דקות נסיעה, משם הזמנו מראש חומוס, פיתות, סלט, צ'יפס וכל התוספות, ארוחה שכל אחד מבני השבט שלנו יכול היה למצוא בה משהו שיתאים לו (50 שקלים לאדם).

3

עוד מקומות ידידותיים למשפחות באזור הם יער ארז, פארק עם אזורי פיקניק ונקודת תצפית, ונחל הבשור, מסלול של 13 קילומטרים שאפשר לעשות אותו במכונית או ברכיבה על אופניים, הכולל כמה אתרים מעניינים שאפשר לעצור בהם ולהתרשם.

שמורת בתרונות רוחמה היא עוד אתר מומלץ לביקור במסגרת פסטיבל "דרום אדום". יש בה מסלולי הליכה שעוברים בשדות המכוסים בפריחת כלניות ורקפות וכוללים נקודות פיקניק רבות.

הגשר התלוי מעל נחל הבשור (צילום: ג'סיקה שטיינברג)

הגשר התלוי מעל נחל הבשור (צילום: ג'סיקה שטיינברג)

התחנה האחרונה שלנו לפני בית ההארחה הייתה הגשר התלוי מעל נחל הבשור, שמאפשר למבקרים לחצות את ערוץ הנחל אל הגדה הנגדית ולצפות אל גבעות המדבר אשר משתרעות על פני כמה קילומטרים ויוצרות נוף פנורמי יוצא מהכלל ומרחב להליכה ולטיפוס.

על ראש אחת הגבעות הקרובות יותר ניצבת אנדרטה לזכרם של שני נערים שנהרגו בתאונת טרקטורון. פעמים רבות היא משמשת רקע לצילומי סלפי ולתמונות קבוצתיות.

4

היעד האחרון שלנו היה קיבוץ גבולות בנגב הצפון-מערבי, שכבר לנו בו בעבר, ואשר מציע אירוח במחירים זולים יחסית (650 שקלים לחדר). יש בו אווירה נעימה, מרחבים ירוקים ובריכה מקורה.

חדרי האירוח, ששופצו לאחרונה, הם יחידות נופש אישיות שיכולות להכיל שני מבוגרים ועד שלושה ילדים (עם מצעים נקיים). הביתנים פשוטים ונוחים, וכוללים מטבחון קטן עם מקרר, מתקן לייבוש כלים ומשטח עבודה לחיתוך סלט או להכנת ארוחה קטנה.

נחים על הערסלים בקיבוץ גבולות (צילום: באדיבות הבשור)

נחים על הערסלים בקיבוץ גבולות (צילום: באדיבות הבשור)

לכל חדר יש שולחן אוכל פנימי ושולחן אוכל חיצוני, שיש בו מקום לארבעה אנשים, מה שהיה חיוני למפגש המשפחתי שלנו, מכיוון שיכולנו לאכול שוב יחד באוויר הפתוח.

אכלנו ארוחת ערב בחדר האוכל של הקיבוץ, ארוחת שישי פשוטה אבל מלאה (75 שקלים לאדם), שכללה סלטים, שני סוגי מנות עוף, צלעות בקר, אורז וכמה קינוחים משעממים (שתינו יין מבקבוק שהבאנו, ללא דמי חליצה).

5

מה שעוד אהבנו בקיבוץ גבולות, מלבד מחירי האירוח והמרחבים החיצוניים, היו גן השעשועים, מתקן האומגה והבריכה המקורה, ששימשו אותנו לפעילויות שבת. מזג האוויר היה חם מספיק כדי לשחות בשבת של סוף ינואר.

מחוץ לביתנים יש מדשאות שאפשר לנצל כדי להתמסר בצלחת מעופפת או לבעוט בכדורגל, ויש עליהן גם ערסלים ליחידים ולזוגות.

בבוקר שבת חלקנו הצטרפנו לסיור רגלי חינמי בקיבוץ, אחרי ארוחת הבוקר שמוגשת בין 8:00 ל-10:00 וכוללת סלטים, ביצים קשות, יוגורטים וג'חנון.

הסיור ארך שעה וחצי, וכלל סיפורים על התעשייה של הקיבוץ, על חבריו ועל ההיסטוריה שלו. לאחרונה, הקיבוץ צבע מחדש את חדרי הביטחון שלו, שלמרבה השמחה לא נזקקנו להם, אבל בהתחשב בעובדה שהוא נמצא במרחק של כעשרים דקות מעזה, טוב לדעת שהם שם.