דנה, דפנה, רינה, מה זה באמת משנה?

צילום מסך מתוך הראיון של דנה וייס עם בני גנץ בערוץ 12

שני ראיונות נערכו אמש בערוץ 12, ובשניהם המרואיינים שהולכים להנהיג את המדינה ולהיבחר לכנסת או לממשלה, נתקלו במראיינות מאותו סוג.

נפתלי בנט נאלץ להתלונן מול רינה מצליח על שהיא לא נותנת לו להשלים משפט, ובני גנץ נאלץ לענות לדנה/דפנה (בשפתו) וייס שוב ושוב על ספקולציות ושאלות מעניינות כמו "אתה מוכן לומר שלא תבקש תמיכה של המשותפת בפנים או בחוץ"?

בנט נאלץ להתלונן מול רינה מצליח על שהיא לא נותנת לו להשלים משפט, וגנץ נאלץ לענות לדנה/דפנה (בשפתו) וייס שוב ושוב על ספקולציות ושאלות מעניינות כמו "אתה מוכן לומר שלא תבקש תמיכה של המשותפת בפנים או בחוץ"?

ה"משותפת" בפיה של דנה וייס היא משהו בלתי קביל שאפילו תמיכה חיצונית בממשלה נחשבת בעיניה לדבר מאוס שלא לומר קללה, או משהו שרק דף המסרים של הליכוד מגדיר אותו באופן דומה.

בלי קשר לעמדותיהם של בנט וגנץ, שתי המראיינות לא התעניינו כלל במה שהיה לפוליטיקאים לומר. לא הקשיבו ולא נתנו להם לענות תשובה אחת שלמה, הגיונית, קוהרנטית.

אתה יושב בבית ומנסה לשמוע שאלה ותשובה ואתה מקבל רצף קטוע של חלקי משפטים, שאלות קטועות, תשובות חלקיות, ניסיון להוציא כותרת מהעובדה שפוליטיקאי התבלבל במילה, או השמיץ יריב (מה אתה אומר בנט על הזלזול של נתניהו בך?), אבל שום דיון אינטלגנטי רציני בבעיות של מדינת ישראל.

אתה יושב בבית ומנסה לשמוע שאלה ותשובה ואתה מקבל רצף קטוע של חלקי משפטים ושאלות, תשובות חלקיות, ניסיון להוציא כותרת מהעובדה שפוליטיקאי התבלבל במילה, או השמיץ יריב, אבל שום דיון אינטלגנטי רציני בבעיות המדינה

שר ביטחון באולפן ומועמד לראשות ממשלה באולפן וכל מה שקורה באולפנים הללו הוא רצף של עקיצות, שאלות על אמירה כזו או אחרת של ביבי, הפרעות לתשובת המרואיין בכל תחילת משפט שהוא מנסה לענות, והדגשה מלווה בחיוך ציני ש…" אנחנו בראיון אז תענה גם על שאלות שלי" כאילו שזו הבעיה.

בנט לא נשאל ולו ברמז על הפתרון של ימינה לסכסוך הישראלי פלשתיני (אם יש כזה), על הפיכתה של ישראל למדינה דו לאומית, לא דמוקרטית ולא יהודית חלילה, על מסירת חלקים בנגב למדינה הפלשתינית שהוא מתנגד להקמתה ועל ראש ממשלה תחת שלשה כתבי אישום שהוא ממשיך לתמוך בכהונתו.

גנץ לא נשאל על מצעה של כחול לבן בשורה של עניינים שאזרחי המדינה דווקא היו רוצים להבין – מהי האלטרנטיבה של כחול לבן?

שוב ושוב ושוב הציקה לו וייס בעזרת קמפיין הליכוד בשאלה הרת הגורל אם ייעזר ברשימה המשותפת או לא, ומה בעניין "חקירת המימד החמישי", כאילו שזה משתווה לשלושת כתבי האישום בשוחד מרמה והפרת אמונים של נתניהו.

שוב ושוב ושוב הציקה לו וייס בעזרת קמפיין הליכוד בשאלה הרת הגורל אם ייעזר ברשימה המשותפת או לא, ומה בעניין "חקירת המימד החמישי", כאילו שזה משתווה לשלושת כתבי האישום בשוחד מרמה והפרת אמונים של נתניהו

הבעיה עם הראיונות הללו שהם עושים עוול לצופים. כשהמועמדים לראשות ממשלה לא מקיימים עימות טלוויזיוני (ביבי מסרב) וראש ממשלת המעבר מופיע רק בכלי תקשורת התומכים בו (ערוץ 20 וישראל היום) – מה שנותר לצופים הוא לנסות להבין במי לבחור באמצעות ראיונות עיתונאיים.

אבל אז הם נתקלים בדנה ורינה ובשיח החצוף, השחצני, הריקני, שמיד אחריו שואלים אותם עיתונאים/יות את חבריהם באולפן – אז מה הכותרת שלך?

איתי לנדסברג נבו הוא אזרח המודאג מעומק השחיתות השלטונית, חושש לגורל הדמוקרטיה ומזועזע מהגזענות והאלימות בחברה הישראלית. לשעבר עורך "מבט שני" ומנהל מחלקת תעודה בערוץ הראשון (2002-2017). בן קיבוץ תל יוסף וממקימי הפורום למען אנשי המילואים ( 1995-2017) . כיום במאי, עורך תוכן ומפיק עצמאי.

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.
עוד 476 מילים
סגירה