האם זה באמת נורא שחברת סלולר תפשוט רגל?

אילוסטרציה (צילום: iStock-ViewApart)
iStock-ViewApart
אילוסטרציה

לפעמים, אחרי הררי דיסאינפורמציה, פייק ניוז, גיבובי יחצנים ומלל אינסופי של דוברים "מטעם" ובעלי עניין שונים, צריך פשוט להיזכר בעבר הקרוב, ואולי אף להתרפק על המציאות שהייתה מנת חלקם של מרבית קוראי פוסט זה עד סוף 2011.

עד לפני כמה שנים פעלו בארץ שלוש חברות סלולר בלבד. לכל חברה היו מרכזי שירות ענקיים בכל עיר ועיירה, ובכל מרכז שירות ניסה צבא של דיילים ודיילות להנעים את זמנם של הלקוחות בטרם ייכנסו לפגישות של כחצי שעה-שעה עם נציגי החברה. במרבית המקרים אפשר היה להשוות את הפגישה הזו לביקור אצל רופא שיניים, רק שהפגישה עם נציגי חברות הסלולר הייתה כואבת יותר.

עד לפני כמה שנים פעלו בארץ 3 חברות סלולר בלבד. לכל חברה היו מרכזי שירות ענקיים בכל יישוב. לרוב אפשר היה להשוות את הפגישה הזו לביקור אצל רופא שיניים, רק שהפגישה עם נציגי חברות הסלולר הייתה כואבת יותר

מכל פינה אפשר היה לשמוע  צעקות שבר של אנשים שקיבלו חשבונות עתק מחברות הסלולר. לעיתים נשמעו גם קולות מרגיעים מצד אנשי המכירות: "אל תדאג",  "נבנה עבורך מסלול מיוחד מאין כמוהו, שיכבול אותך אלינו לשלוש השנים הקרובות במחיר טוב".

כך קרה שלזקנה שאינה יודעת מה זה אימייל, העניקו חברות הסלולר במחיר "עלות" את הצעקה האחרונה של הסמארטפונים, כולל המעבד הכי טוב והכי מהיר; וללקוחות שרצו לנסוע לחו"ל הרכיבו תוכנית שחייבה אותם לשלם אלפי שקלים על בדיקת התא קולי, כך שלעיתים חשבון הסלולר בחו"ל היה גבוה יותר מהתשלום עבור הטיסה עצמה.

ואז כמו במטה קסם, נפתחו השמיים, התרחקו העננים, והשמש, כלומר התחרות החופשית, הציצה וחיממה את הארץ. חום התחרות הקפיטליסטית, המושמצת לעיתים כל כך קרובות, הצליחה להכניס היגיון וסבירות לתשלום עבור שירותי הסלולר של כל אדם ומשפחה.

כך קרה שלזקנה שאינה יודעת מה זה אימייל, העניקו חברות הסלולר במחיר "עלות" את הצעקה האחרונה של הסמארטפונים, כולל המעבד הכי טוב והכי מהיר

כשפתאום כולם הבינו שבעצם אין כל עלות לשיחה הסלולרית אחרי שהרשת עצמה הוקמה, התחיל המחיר לצנוח לאזור ה-99 שקל לחודש, גם מבלי שהלקוחות בחרו מסלול או תכנית בחברה.

גם כשאנשי העננים השחורים החלו לצעוק שיש כאן תחרות פרועה וללא כל היגיון, המשיכה השמש המטיבה לחמם עוד ועוד, והמחיר ירד ל-70 ו-50 שקל בחודש. הסוציאליסטים, מצדם, זעקו והתריעו שיהיו פיטורים, ועובדים אכן פוטרו והוסטו למקומות עבודה אחרים, שבהם לא עשקו בכל רגע נתון את קהל הלקוחות, והאבטלה לא עלתה.

כשהמחיר המשיך לרדת לאזור ה-40 שקל לחודש, התנשפו אנשי הכלכלה ה"נכונה" ומווסתת, והזהירו כי הפנסיות שלנו מושקעות באחוזים ניכרים בחברות הסלולר המצטמקות, ושגם החסכונות שלנו יצטמצמו. ואכן מניות חברות הסלולר נפלו, אך הבורסה זינקה לשיאים חדשים, והשמש הקפיטליסטית ממשיכה לחמם את כולנו.

כשהמחיר המשיך לרדת לאזור ה-40 שקל לחודש הזהירו כי הפנסיות שלנו מושקעות באחוזים ניכרים בחברות הסלולר המצטמקות, ושגם החסכונות שלנו יצטמצמו. ואכן מניות חברות הסלולר נפלו, אך הבורסה זינקה לשיאים חדשים

עכשיו הדיון מטעם אנשי החושך החורפיים הוא על התחרות המוגזמת והפרועה ועל כך שאין תמריץ לחברות הסלולר לשפר ולהכניס את רשתות דור 5, ועל כך שישראל מפגרת אחרי כל העולם החופשי. אשמח אם מישהו יסביר לי בבקשה, למה זה כל כך חשוב שיהיה לנו דור 5 בסלולר.

נכון לעכשיו אני, משפחתי ומכריי משתמשים ברשת האינטרנט בשני מצבים עיקריים. הראשון והעיקרי הוא בבית או בעבודה, ובמקומות האלה יש לי Wi-Fi שמוזרם במהירות גבוהה למדי דרך נתבים רציניים ומסודרים או אפילו, הס מלהזכיר, מחשבים המחוברים עם כבל לקיר. המצב השני הוא בדרך בסופר או בטיול כלשהו.

נראה לי שזה המקום לשאול, האם באמת אנחנו מעוניינים לשלם יותר, הרבה יותר, מדי חודש על השימוש בסלולר, להגדיל את הקרינה הבלתי מייננת בכל מקום, וכל זאת כדי שילדינו יוכלו לראות עוד סדרה או עוד סרטון דבילי ביוטיוב, בזמן שהם עולים להסעה לבית הספר או עומדים בתור לרופא בקופת חולים? למה בכלל צריך את הגלישה הסלולרית בדור 5?

נראה לי שזה המקום לשאול, האם באמת אנחנו מעוניינים לשלם הרבה יותר מדי חודש על השימוש בסלולר, להגדיל את הקרינה הבלתי מייננת בכל מקום, כדי שילדינו יוכלו לראות עוד סדרה או עוד סרטון דבילי ביוטיוב

אני מודע לכך שהפוסט נשמע כאנטי קדמתי, שלא לומר אנאכרוניסטי. אבל בואו ניקח את טענתי זו מזווית אחרת. אם באמת היה צורך כלכלי ועסקי בהקמת רשת תקשורת סלולרית לדור 5, הרי שהשמש הקפיטליסטית הייתה גורמת לאחת החברות למתג את עצמה כחברת פרימיום.

כך כולנו היינו יודעים שחברת פל-ס-פון הדמיונית היא רשת סלולרית יוקרתית ומהירה עבור אנשי עסקים ופלצנים שונים, ושהם אלה שמוכנים לשלם עבור שירות מעולה הרבה יותר (בדיוק כפי שקורה במחלקה ראשונה במטוסים או ג'יפים יוקרתיים על הכביש).

אבל אף חברת סלולר לא ממתגת את עצמה כך. אם מנסים לברר למה זה לא קורה מגלים שהסיבה לכך מאוד הגיונית: פשוט לא צריך את זה.

אני מודע לכך שהפוסט נשמע כאנטי קדמתי, שלא לומר אנאכרוניסטי. אם באמת היה צורך כלכלי ועסקי בהקמת רשת תקשורת סלולרית לדור 5, זה היה גורם לאחת החברות למתג את עצמה כחברת פרימיום

ושוב אנו מתחממים באורה של השמש הקפיטליסטית שמחטאת את הגוזמאות היחצניות השונות. בימים שבהם מחירן של חבילות הסלולר כבר ירד מתחת ל-20 שקל בחודש, עדיין נכנסים מתחרים חדשים לשוק – we. 

על רקע זה מוזרה מאוד ההתערבות של משרד התקשורת והכוונה שלו לבחון אם התחרות לא הפכה לפרועה מידי. אני טוען שאין דבר כזה תחרות פרועה מדי. מה תפקידו של משרד התקשורת? האם תפקידו להיטיב עם העם או שמא להיטיב עם החברות ובעלי ההון שלהן? מכיוון שרק לפני כמה חודשים נכנסה מתחרה חדשה לתחרות, אני מסיק מכך שהכל בסדר, ושאין שום טעם ברגולציה.

החדשות האחרונות גורסות שסלקום מתכוונת לקנות את גולן טלקום בסכום של 500-600 מיליון שקל. האם זה אומר שמדובר בתעשייה שלא שווה כלום כמו שמנסים למכור לנו? שכולם פושטים רגל וכולם מפסידים? האם הייתם מעוניינים לקנות במיליון שקל חברה שמתעסקת בייצור תקליטים? התשובה היא כמובן שלא – זה אומר שיש כאן שווי מהותי, שגולן טלקום יצרו ערך אמיתי, וששווה לסלקום להשקיע כסף רב כדי לקנות אותה.  אני רק שואל – מי ישלם את אותם 500 מיליון שקל.

החדשות האחרונות גורסות שסלקום מתכוונת לקנות את גולן טלקום בסכום של 500-600 מיליון שקל. האם זה אומר שמדובר בתעשייה שלא שווה כלום כמו שמנסים למכור לנו? שכולם פושטים רגל וכולם מפסידים?

רוב הסיכויים שברגע שהעסקה תיחתם המחירים יתחילו לעלות, לכאורה עבור התקנת דור 5 המיותר למדי, אך בפועל כדי להחזיר הלוואות שנלקחו במטרה למזג את החברות המפסידות.

אמנם בעולם העסקי אין שום מקום לנקמה ואפילו לא לרגשות שמחה לאיד. אבל אני חייב לציין שאם וכאשר אחת משלוש החברות הישנות והדינוזאוריות שתבעו כל כך הרבה ישראלים בהוצאה לפועל, יפשטו רגל, יעלה על פני שמץ של חיוך. 

ובקשר לעובדים – אל תדאגו. אין אבטלה ואתם תמצאו במהירות עבודה אחרת. אנא השאירו את השמש בשמיים ואל תתנו לעננים עם ארשת צדקנית לכסות אותה.

יהודה אריה מודעי הוא סמנכ"ל כספים בחברה.

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.
עוד 1,025 מילים
סגירה