מתנחלים רעולי פנים מיצהר וחיילים מסתכלים בשדות שהוצתו בכפר אסירה אל-קבליה. יוני 2010 (צילום: Wagdi Ashtiyeh/Flash90)
Wagdi Ashtiyeh/Flash90

תוכנית לשיקום נערי הגבעות רואה בהם נוער בסיכון, לא פושעים

בית ספר "אתגר בית אל" מנסה להגיע לבני נוער שהחליטו לנטוש את בתיהם לטובת הגבעות בגדה המערבית ● בבית הספר מתייחסים לנוער הגבעות בראש ובראשונה כאל נער בסיכון ומנסים לתת להם הזדמנות לעבור את מבחני הבגרות ולהשיב את חייהם אל מסלולם ● "כמו שיש נוער נושר שמגיע לליפתא או לכיכר החתולות בירושלים, יש כאלה שמגיעים לגבעות, וצריך להתייחס אליהם באותו האופן", אומר מנחם לב, העומד בראש מחלקת החינוך של המועצה המקומית בית אל

הם מגיעים לכותרות בגלל פעולות "תג מחיר" – פשעי שנאה נגד פלסטינים – או בגלל עימותים עם כוחות הביטחון בעת פינוי מאחזים בלתי חוקיים. למעשה, אותו "נוער גבעות", ששואף ליישב כל פינה בארץ ישראל התנ"כית, נחשב לאיום ביטחוני-לאומי, המצוי בתחום סמכותן של הרמות הגבוהות ביותר של מערכת אכיפת החוק.

אבל בשנים האחרונות החלו הרשויות לשנות גישה, לבחון את שורשי הסיבות שהובילו מאות בני נוער לנטוש את בתיהם לטובת גבעות הגדה המערבית, ולהכיר בכך שהתמודדות עם התופעה דורשת גם גישה מבוססת חינוך.

אחת התוכניות הללו, שפועלת בתמיכת משרד החינוך ומנסה ליישם את התפיסה החלוצית הזאת, היא "אתגר בית אל", שנוסדה ב-2015.

מתנחלים רעולי פנים תוקפים טנדר בבעלות פלסטינית בכביש הראשי בצפון הגדה המערבית בסמוך להתנחלות קדומים. יוני 2009 (צילום: Kobi Gideon/Flash90)
מתנחלים רעולי פנים תוקפים טנדר בבעלות פלסטינית בכביש הראשי בצפון הגדה המערבית בסמוך להתנחלות קדומים. יוני 2009 (צילום: Kobi Gideon/Flash90)

ישנם בארץ כ-440 בתי ספר שמציעים שיעורים של תוכנית "אתגר בית אל" לנוער מתקשה או נושר. השיעורים הללו מעניקים לבני נוער שאינם מתאימים למסגרות החינוך הרגילות את ההזדמנות לעבור את מבחני הבגרות, לצד תמיכה מקיפה המסייעת להם להשיב את חייהם אל מסלולם. אבל רק בית הספר בהתנחלות בית אל שבגדה המערבית, שנוסד ב-2015, עובד בראש ובראשונה עם נוער גבעות.

"התיאוריה שלנו היא שנוער הגבעות הוא בעיקרו של דבר נערים בסיכון", אומר מנחם לב, שעומד בראש מחלקת החינוך של המועצה המקומית בית אל, אשר מפקחת על "אתגר".

"כמו שיש נוער נושר שמגיע לליפתא או לכיכר החתולות בירושלים, יש כאלה שמגיעים לגבעות [בגדה המערבית], וצריך להתייחס אליהם באותו האופן", אומר לב, ומציין שרבים מהתלמידים שלו מגיעים ממשפחות מצוקה או עברו חוויות טראומתיות משמעותיות בילדותם.

נערי הגבעות במאחז ענבלים בגדה המערבית. יולי 2009 (צילום: Matanya Tausig/FLASH90)
נערי הגבעות במאחז ענבלים בגדה המערבית. יולי 2009 (צילום: Matanya Tausig/FLASH90)

נערי הגבעות, אומר לב, "מקבלים יחס כמו של טרוריסטים" מצד היחידה לחקירת פשעים חמורים של המשטרה, ולפעמים אפילו מצד השב"כ, בשעה שנוער בסיכון לרוב נחקר על ידי רמות נמוכות יותר של כוחות אכיפת החוק, בשיתוף עם משרדי הרווחה והחינוך.

"אף על פי שיש הרבה תוכניות ומשאבים שמוקדשים לנוער נושר טיפוסי, אנחנו בערך התוכנית היחידה שעובדת גם עם נוער גבעות, ואנחנו עושים את זה דרך פילוסופיה של החינוך", הוא מוסיף.

יוצאים לגבעות

הפילוסופיה הזאת הוצגה לראווה במלואה במהלך הביקור שלנו ב"אתגר בית אל" בחודש שעבר.

יש להודות שהיה מוזר לראות 12 נערים בכובעי צמר ופאות מגודלות רוכנים מעל השולחנות שלהם בכיתות הקרוואן המאולתרות ונבחנים בבחינת בגרות.

רבים מהנערים האלה ודאי יבלו מאוחר יותר את הלילה באחד המאחזים הידועים לשמצה של הגדה המערבית. אבל באותם הרגעים הם היו תלמידים בדיוק כמו אלפי תלמידים אחרים בכיתות אחרות ברחבי המדינה, שמבקשים להשיג את התעודה הנחוצה להם עבור כמעט כל מסלול שיבחרו ללכת בו בהמשך חייהם.

סטודנטים באתגר בית אל ניגשים לבחינת הבגרות. 9 בינואר 2020 (צילום: Jacob Magid)
סטודנטים באתגר בית אל ניגשים לבחינת הבגרות. 9 בינואר 2020 (צילום: Jacob Magid)

"אתגר בית אל" משרתת כרגע כ-30 מבין כמה מאות נערי גבעות ששוהים במאחזי הגדה המערבית, על פי הערכות הממסד הביטחוני.

התוכנית נוסדה במקור כדי לשרת נוער בסיכון "טיפוסי", אבל לב מספר שפנו אליו ממשרד המשפטים בעקבות הפיגוע בדומא ב-2014 – שבו שני נערים ישראלים הציתו בית של משפחה פלסטינית והרגו את האם, האב והתינוק שישנו בפנים – ושאלו אותו אם התוכנית שלו תוכל לעבוד גם עם נוער גבעות. אותו נוער נושר, לרוב מישיבות דתיות-לאומיות, היווה עד מהרה את רוב התלמידים של "אתגר בית אל".

"רוב הילדים האלה, בכיתות י' עד י"ב, הגיעו לכאן אחרי שהועברו מבית ספר אחד לשני", אומר לב.

סטודנטים באתגר בית אל (צילום: Jacob Magid)
סטודנטים באתגר בית אל (צילום: Jacob Magid)

אף על פי שבאותו היום כמעט כל התלמידים ישבו בקרוואנים של בית אל ונבחנו בבחינת הבגרות, לב מודה שבדרך כלל הכיתות אינן מלאות. זאת משום שב"אתגר בית אל", גבולות הגזרה של בית הספר מתרחבים ומגיעים עד המאחזים שבהם רבים מהתלמידים מבלים את זמנם. לב מספר שששת המורים בתוכנית שלו יוצאים לכשישה יישובי פרא בין שילה שבמרכז הגדה המערבית לאיתמר שבצפון הגדה.

"הילדים האלה לא מסוגלים לשבת כל היום בכיתה, אז הם לומדים בקבוצות קטנות כאן או בגבעות", הוא אומר.

מנחם לב, יו"ר מחלקת חינוך בבית אל משחק שחמט עם תלמיד (צילום: Jacob Magid)
מנחם לב, יו"ר מחלקת חינוך בבית אל משחק שחמט עם תלמיד (צילום: Jacob Magid)

מאמינים בהם

תוכנית הלימודים כוללת את כל מקצועות הבגרות, אבל לב ממהר להבהיר שבחינות הבגרות הן לא המטרה היחידה של "אתגר בית אל". "הבסיס הוא הלימודים לבגרות, אבל אנחנו גם מספקים להם עובד סוציאלי, שנפגש עם כל ילד למשך שעה מדי שבוע".

"הבגרות היא כלי, אבל זה לא העיקר", מצטרף יניב גודמן, העובד הסוציאלי של התוכנית. "מה שמעניין אותי הוא שכל אחד מהם יעזוב את התוכנית הזאת כאדם בוגר".

לדבריו, התפקיד שלו הוא לספק לתלמידי "אתגר בית אל" דמות של מבוגר שמאמין בהם ומוכן להקשיב להם.

יניב גודמן מדריך אתגר בית אל (צילום: תצלום מסך מטוויטר)
יניב גודמן מדריך אתגר בית אל (צילום: תצלום מסך מטוויטר)

"התוכנית הזאת מאפשרת להם להרגיש שהם שווים משהו, אחרי שכל כך הרבה דמויות בחייהם אמרו להם את ההיפך וויתרו עליהם. כשהם רואים שהם מסוגלים לעבור את בחינות הבגרות ושיש אנשים שמאמינים בהם, הם מבינים שהעולם הוא לא האויב שלהם ושהם יכולים להצליח", אומר גודמן.

גודמן מתגאה בעובדה שנוסף על כך ש-80%-90% מהתלמידים עוברים את בחינות הבגרות, רוב בוגרי התוכנית גם מתגייסים בהמשך לצבא. ואכן בכל שנה יש כמה בוגרים מסורבי גיוס בשל העבר הפלילי שלהם, אבל הצוות של "אתגר בית אל" פועל לשילובם במסגרות של שירות לאומי.

החלוצים החדשים

אחד מהבוגרים האלה הוא אורי שילה, שנשאר בתוכנית כדי לעשות את השירות הלאומי שלו כיועץ הדרכה לתלמידים המעט יותר צעירים ממנו.

שילה מספר שלפני שהגיע ל"אתגר בית אל" הוא נעצר כל כך הרבה פעמים, שכבר הפסיק לספור.

"זרקו אותי מהישיבה בכיתה ט', ומהר מאוד מצאתי את עצמי בגבעות – 'מגיני ארץ' ליד הר ברכה, ועוד מאחז אחד ליד אלון מורה", הוא אומר.

"אנשים לא מבינים מי זה נוער הגבעות. בתור ילדים, למדנו בבית הספר על החלוצים שעזרו לבנות את המדינה. מה שאנחנו עושים עכשיו זה אותו הדבר"

שילה, שמגדל פאות ונראה צעיר מ-21 שנותיו, ישב מחוץ לאחת מכיתות הקרוואן ושיחק בידו במהדק בשעה שסיפר על שנות התבגרותו. "רציתי להיות [על הגבעות], אבל גם חיפשתי מסגרת שתאפשר לי לעבור את הבגרויות, והיו לי כאן חברים", הוא מסביר איך הגיע ל"אתגר בית אל".

אף על פי שהוא מכיר בכך שהתוכנית נועדה לסייע לו להשיב את חייו למסלולם, שילה מודה שחלק ממנו עדיין מתגעגע אל הלילות על הגבעות, תחת הכוכבים. "אני גאה שלקחתי חלק בהתיישבות על האדמה. היום אני קצת מאוכזב מעצמי שאני כבר לא עושה את זה", הוא אומר.

מתוך הסרט ״המתנחלים״ שהוקרן בבכורה ב-22 בינואר 2016, בפסטיבל הסרטים של סאנדנס (צילום: Courtesy via JTA)
מתוך הסרט ״המתנחלים״ שהוקרן בבכורה ב-22 בינואר 2016, בפסטיבל הסרטים של סאנדנס (צילום: Courtesy via JTA)

שילה מתאר כיצד התנאים הפיזיים והפסיכולוגיים של החיים במאחזים גבו בסופו של דבר את מחירם. "אין מים זורמים, יש פשיטות משטרתיות באמצע הלילה, מעצרים, שיחות אזהרה בשב"כ – זה לא קל, במיוחד כשאין גיבוי מהתושבים בסביבה", הוא אומר בהתייחסו לתושבי ההתנחלויות הסמוכות, שלרוב מעדיפים להרחיק את עצמם משכניהם הקיצוניים במאחזים, מחשש שיוציאו להם שם רע.

"אנשים לא מבינים מי זה נוער הגבעות", הוא אומר בבוטות. "בתור ילדים, למדנו בבית הספר על החלוצים שעזרו לבנות את המדינה. מה שאנחנו עושים עכשיו זה אותו הדבר".

שילה הצעיר מקבל את התוויות שרבים מהמבוגרים בחייו הצמידו לו – "נער בסיכון" ו"נושר", אבל לדבריו, הזהויות האלה לא אומרות שאותם בני נוער לא מונעים גם מאידיאולוגיה טהורה של יישוב הארץ.

אורי שילה, מדריך אתגר בית אל (צילום: צילום מסך/טוויטר)
אורי שילה, מדריך אתגר בית אל (צילום: צילום מסך/טוויטר)

בעודו ממשיך לשחק במהדק, שילה אומר שהיחס השלילי שנערי הגבעות נתקלו בו מצד הקהילות הדתיות-לאומיות שבהן הם גדלו "הוא מה שגורם לנו להתרחק עוד יותר מהזרם המרכזי".

"הקהילות שגידלו אותנו הן אלה שזורקות אותנו החוצה", הוא אומר, כשהוא רומז לגורם הפסיכולוגי שהוביל מאות בני נוער מוזנחים אל הגבעות ואל פלירטוט עם עמדות קיצוניות.

"אני מדבר איתם על החיים עצמם, לא על 'תג מחיר'. אם הם רוצים לדבר על 'תג מחיר', הם יכולים. הם יודעים שאני מתנגד לזה, אבל זה לא ענייני"

כשהוא נשאל על פעולות "תג מחיר" – פשעי שנאה שביצעו נערי גבעות ואחרים נגד פלסטינים ורכושם, לטענתם כנקמה על אלימות פלסטינית או על מדיניות הממשלה שנתפסת בעיניהם כעוינת כלפי תנועת ההתנחלות – שילה אומר שהנושא אינו עולה לעתים קרובות בשיחות ב"אתגר בית אל".

"מבין הנערים כאן, אני לא חושב שיש מישהו שהשתתף בדברים כאלה", הוא אומר. "אבל אני לא רוצה לדבר בשם כולם כאן".

גודמן מבהיר כי תפקידו איננו להטיף לנערים נגד אלימות כזאת.

"אני מדבר איתם על החיים עצמם, לא על 'תג מחיר'", הוא אומר. "אם הם רוצים לדבר על 'תג מחיר', הם יכולים. הם יודעים שאני מתנגד לזה, אבל זה לא ענייני".

אף שהוא מכיר בכך שמתפקידם של כוחות אכיפת החוק לרדוף את מבצעי פעולות "תג מחיר", הוא מתלונן על היחס ה"מוגזם" שהם נוקטים כלפי התלמידים. "רק לפני כמה ימים הם נעצרו ועברו חיפוש מחוץ לבית אל, רק בגלל איך שהם נראים".

פאות ידידותיות

למרות ההצלחה היחסית של "אתגר בית אל", לב צוחק למשמע הרעיון שנערי הגבעות צובאים על דלתו כדי להירשם לתוכנית.

"ביום שבו הם יתחילו לבוא אלינו זה יהיה נס אמיתי", הוא אומר, ומוסיף שבינתיים הצוות שלו צריך לצאת לגבעות כדי לחפש תלמידים.

חברי נוער הגבעות ידידיה שליסל, יהושע למביאסי ויצחק אטינגר (צילום: תצלום מסך / יוטיוב)
חברי נוער הגבעות ידידיה שליסל, יהושע למביאסי ויצחק אטינגר (צילום: תצלום מסך / יוטיוב)

לב מסביר שבני נוער כאלה בדרך כלל מגלים חשדנות כלפי התוכנית, שנתמכת על ידי הממשלה, בעיקר מחשש שהיא עשויה להיות קשורה לשב"כ – שאינו אהוד, בלשון המעטה, על נוער הגבעות בשל היחס הלא פרופורציונלי, לטענתם, שהוא נוקט נגדם.

כמה מהנערים שדיברו איתנו הזכירו את "הרועה העברי", תוכנית אחרת המיועדת לנוער גבעות, שהם מסרבים להשתתף בה ומזהירים מפניה את חבריהם.

לב אומר ש"הרועה העברי" מתקשה לגייס תלמידים בשל שמועות שהצוות שלה קשור לשב"כ. אף על פי שב"רועה העברי" מתעקשים שהם עובדים באופן בלתי תלוי בשירות הביטחון, אתר החדשות הדתי-לאומי "הקול היהודי" פרסם ב-2015 מסמכים ממשלתיים פנימיים שמעידים כי ראש השב"כ היה מעורב בהקמת התוכנית.

לב מצביע על כך שהמראה החיצוני של אנשי הצוות שלו, שמתהדרים כולם בפאות מגודלות, בחולצות פולו, במכנסי חאקי ובסנדלים, מקל גם הוא על "אתגר בית אל" לזכות באמונם של הנערים החשדניים מטבעם, "כי אנחנו נראים כמוהם".

תלמידים באתגר בית אל (צילום: תצלום מסך / טוויטר)
תלמידים באתגר בית אל (צילום: תצלום מסך / טוויטר)

"אנחנו גם היחידים שיוצאים לגבעות כל יום במקום להכריח את הילדים לבוא אלינו", הוא אומר. התלמידים של "הרועה העברי", לדבריו, הם "בסופו של דבר אפילו לא נוער גבעות, אלא נוער נושר טיפוסי יותר. לא שיש בזה משהו רע, כמובן".

"הרועה העברי" סירבו להגיב לכתבה.

שילה, מצדו, מבהיר כי חלק מהנערים מתקשים לתת אמון באנשי הצוות של "אתגר בית אל", לא חשוב עד כמה הם נראים כמוהם.

"יש לי כמה חברים שלא היו מוכנים לבוא לכאן", הוא אומר. למשל, מאחז "קומי אורי" ליד יצהר, שעלה לכותרות בחודשים האחרונים בעקבות העימותים בין יושביו לבין חיילי צה"ל. לב מודה שהנערים שחיים שם הם קיצוניים הרבה יותר, ואינם מעוניינים בשירותים שמציעה "אתגר בית אל".

גם אם אנשי הצוות של "אתגר בית אל" מצליחים לשכנע את הנערים שהם אינם מודיעים של השב"כ, הם עדיין חייבים להודות שהם עובדים עם סוכנויות אחרות של הממשלה, שרבים מנערי הגבעות האולטרה-לאומנים אינם מכירים בה.

"לפעמים אתה שומע מישהו מהם זורק משפט כמו, 'אה, גם הוא ממלכתי מדי', או 'הוא עובד יותר מדי עם הממסד', אבל לרוב הם מכבדים את המורים שלנו", אומר לב.

חיילי משמר הגבול מגיע למאחז קומי אורי (צילום: Elazar Riger)
חיילי משמר הגבול מגיע למאחז קומי אורי (צילום: Elazar Riger)

עם זאת, ראש מחלקת החינוך זוכר אירוע אחד שבעקבותיו איבדה התוכנית לזמן מה את אמונם של התלמידים.

לפני כמה שנים, התלמידים תכננו טיול למושב נחלים שבמרכז הארץ. כנגד כמה מהנערים עמדו צווים מנהליים שאסרו עליהם לצאת מעיר מגוריהם או מבית אל, אבל הם חשבו שהם יהיו מוגנים משום שהטיול תוכנן על ידי בית הספר. אולם כאשר הם הגיעו ליעדם, נעצרה מאחוריהם ניידת משטרה, שממנה ירדו שוטרים כדי לעצור אותם.

"אמרתי לשוטרים אחר כך, 'מה אתם, טיפשים? אתם יודעים כמה זמן לוקח לנו לבנות אמון אצלם. הילדים חששו לבוא לכאן מלכתחילה, ואז הם מגלים שהשוטרים עוקבים אחריהם'", משחזר לב. "אבל כעבור זמן קצר השגנו את האמון שלהם מחדש".

"אני לא כאן כדי להתווכח [עם נוער הגבעות] על מה שהם עושים, אני רק אומר להם, 'תראו, יש לכם הרבה זמן פנוי, תנו לנו להציע לכם דרכים למלא אותו'", הוא ממשיך.

"באופן הזה שני הצדדים מרוויחים, כי אנחנו מורידים אותם מהגבעות לזמן מה, והם גם מצליחים לעבור את הבגרויות ומקבלים קצת הכוונה לחיים".

חיילי משמר הגבול בעת פינוי מאחז ביתי חוקי בגדה המערבית (צילום: באדיבות זמן אמת, כאן 11)
חיילי משמר הגבול בעת פינוי מאחז ביתי חוקי בגדה המערבית (צילום: באדיבות זמן אמת, כאן 11)

מי האחראי?

אבי אריאלי, שעמד בשנים 2013-2009 בראש המחלקה היהודית בשב"כ, שנלחמת בטרור לא-ערבי, משבח את עבודתה של "אתגר בית אל" כמי שמספקת רווח נקי למאבק באלימות של נוער הגבעות.

עם זאת, הוא ממהר לציין כי סירובו של הצוות להזהיר את התלמידים מפני חזרה לגבעות בתום כל יום לימודים הוא טעות חמורה.

אריאלי מדגיש את אי חוקיותם של המאחזים הללו, שהוקמו באזורים רגישים מבחינה ביטחונית ללא אישור הממשלה, וטוען כי "קל מאוד לילדים האלה ליפול לחיים של פשע, מפני שהם נמצאים במקום שהוא לא חוקי בפני עצמו".

אבי אריאלי (צילום: Jacob Magid)
אבי אריאלי (צילום: Jacob Magid)

"ברגע שבן 16 או 18 הופך ל'מבוגר האחראי', שום דבר טוב לא יכול לצאת מזה", הוא אומר, ומוסיף שהנערים שם מפתחים אידיאולוגיה שטחית, אבל אין בסביבה אף אחד שיאתגר אותם.

אריאלי מכיר בכך שאין זה מתפקידם של אנשי הצוות של "אתגר בית אל" לגרור את תלמידיהם החוצה מהמאחזים באופן פיזי, אבל טוען שאם בסוף כל יום הנערים חוזרים לגבעות, הדבר פוגע במידה רבה בעבודה החיובית שנעשית איתם.

"מה כל כך לא חוקי במה שהם עושים? האם הוקמו התיישבויות של ממש כתוצאה מהאוהלים האלה? הרבה מהממסד הביטחוני מנסה לראות את נוער הגבעות כתופעה או ככת מסוימת, אבל זה הרבה פחות מאורגן"

אחד מאנשי החינוך שעובדים עם נוער הגבעות, אשר העדיף להישאר בעילום שם, הביע התנגדות מסוימת לגישתו של אריאלי. "אנחנו מדברים על כמה אוהלים פה ושם. מה כל כך לא חוקי במה שהם עושים? האם הוקמו התיישבויות של ממש כתוצאה מהאוהלים האלה?", הוא שואל באופן רטורי.

"הרבה מהממסד הביטחוני מנסה לראות את נוער הגבעות כתופעה או ככת מסוימת, אבל זה הרבה פחות מאורגן", טוען איש החינוך. תחת זאת הוא סבור שיש לטפל בכל אחד מהילדים שעל הגבעות באופן פרטני.

זמנים קשים באים

בשנה שעברה, "אתגר בית אל" נהנתה מתוספת חד-פעמית גדולה לתקציב השנתי שלה, שעומד על כ-300 אלף שקלים, הודות לכספים קואליציוניים שהעביר לה חבר הכנסת בצלאל סמוטריץ' (אז ממפלגת הבית היהודי, כיום ממפלגת ימינה).

בצלאל סמוטריץ' מגיע לחגוג את יום ירושלים בישיבת מרכז הרב בירושלים, יוני, 2019 (צילום: Aharon Krohn/ Flash90)
בצלאל סמוטריץ' מגיע לחגוג את יום ירושלים בישיבת מרכז הרב בירושלים, יוני, 2019 (צילום: Aharon Krohn/ Flash90)

תוספת המימון הזאת אפשרה ללב להציע לתלמידים הכשרה מקצועית, נוסף על שיעורי ההכנה לבגרות. הנערים למדו מכניקה ותיקון מכשירים אלקטרוניים כמו מזגנים וטלפונים סלולריים. התלמידים אפילו נהנו מ"סיורי מורשת" ברחבי הארץ.

"אלה ילדים אנטי-ממסדיים, שפתאום מצאו את עצמם מסתובבים בכנסת ובמוזיאונים", אומר לב בהתרגשות. "אנחנו מחברים אותם לחברה הנורמטיבית".

יתר על כן, עם תקציב של כמעט מיליון שקלים, "אתגר בית אל" יכלה להרשות לעצמה לשכור עוד מורים ולשרת כ-100 בני נוער מהגבעות.

תלמידים נחים לאחר שהשתתפו באתגר בית אל (צילום: Jacob Magid/Times of Israel)
תלמידים נחים לאחר שהשתתפו באתגר בית אל (צילום: Jacob Magid/Times of Israel)

אבל השנה חלפה, סמוטריץ' לא הצליח להשיג מימון נוסף, והתוכניות המיוחדות של "אתגר בית אל" נבלמו.

בצל הקיפאון הפוליטי המתמשך בשנה האחרונה, לב מביע את חששותיו כי לתוכנית שלו לא יהיה אפילו תקציב מספיק כדי לפתוח את שעריה בשנה הבאה.

הוא טוען כי שר החינוך רפי פרץ הבטיח לספק לתוכנית את כספי התקציב, אבל כאשר לב החל בהכנות לקראת השנה הבאה, שום מימון לא הגיע. "אם הממסד הביטחוני חושב, ובצדק, שהוא אינו יכול להתמודד עם נוער הגבעות, ושהדרך להתמודד איתם היא באמצעות חינוך, אז אנחנו זקוקים למימון", אומר לב.

ממשרד החינוך נמסר כי הוא "מודע לצורך בתוכניות כאלה, ואם הוא יקבל תוספת תקציב, הוא יפעל להרחבת המשאבים שביכולתו להקדיש לנוער בסיכון".

"מדינת ישראל צריכה לעשות הכל כדי שהמקום החשוב הזה לא ייסגר״, מסכם ראש מועצת בית אל, שי אלון. ״הבוגרים של בית הספר הזה יוצאים עם תעודות בגרות ומתגייסים לצבא, אני בטוח שאם הם לא היו מקבלים את הסיוע והעזרה כאן היינו מוצאים את חלקם בפשיעה לאומנית. אני שמח שאנחנו יכולים להציל את הילדים האלו ומבקש ממדינת ישראל לסייע לנו לעזור לאותם תלמידים צעירים".

עוד 2,230 מילים
כל הזמן // יום חמישי, 2 באפריל 2020
מה שחשוב ומעניין עכשיו

תחקיר זמן ישראל טיסות הקורונה - הסיפור האמיתי

בעקבות התפרצות הקורונה בקהילה החרדית בניו יורק, מאות תלמידי ישיבה עם אזרחות ישראלית ביקשו לחזור במהרה לארץ ● משרד הבריאות חשש כי פוטנציאל ההידבקות וההדבקה שלהם גבוה, אך רבים מהם עלו לכמה טיסות אל על, והעמידו בסכנה את שאר הנוסעים - שלא ידעו על כך דבר ● עשרות מתלמידי הישיבה התגלו כנשאי הנגיף, ושאר הנוסעים המבוהלים רוצים לדעת מי החליט להסתיר מהם את האמת

עוד 3,019 מילים

גנבו את הבחירות

הפוליטיקה של ישראל כה מורכבת, עד שנחמד לפגוש באותם מצבים נדירים שבהם התמונה בהירה וברורה: שלושה חברי כנסת גנבו את הבחירות.

מדובר כמובן באורלי לוי-אבקסיס שרצה ברשימת העבודה-גשר-מרצ, והצמד יועז הנדל וצבי האוזר מכחול לבן. שלושתם הסתכסכו איכשהו עם בנימין נתניהו ויובאו למרכז-שמאל במטרה למשוך קולות ימניים ולשבור את המעין-תיקו הבין-גושי. זה לא היה המהלך הכי נקי בעולם, אבל זה כלום לעומת הסדום ועמורה של הליכוד.

ומה קרה? ראשית, השלושה נכשלו כישלון חרוץ במשימתם; ואז, בחסות הקורונה, הם בעצם העבירו את המנדטים בחזרה לימין. יש קו מאוד עדין בין ביצוע תפקידך לבין ביצוע ההפך המוחלט מתפקידך; קל כל-כך להתבלבל.

לוי-אבוקסיס, שיהירותה קיימת ביחס הפוך לערכה הפוליטי האמיתי, זכתה אך בקומץ קולות במחוז הבית בבית שאן; כישלון מרהיב ומשכנע. שני האחרים אלגנטיים מעט יותר אבל שווים אותו דבר; אם בכלל הנדל גרם לנזק בראיון בו זילזל קלות בתרבות המזרח תיכונית, ובזאת דרך בערמת צואה שאורבת כל בחירות לשלומיאל התורן ממחנה הלא-ימין.

לוי-אבוקסיס, שיהירותה קיימת ביחס הפוך לערכה הפוליטי האמיתי, זכתה אך בקומץ קולות במחוז הבית בבית שאן; כישלון מרהיב ומשכנע. שני האחרים אלגנטיים מעט יותר אבל שווים אותו דבר

האמת היא שלא בלתי סביר שהמרכז-שמאל נעקץ. הנסיון למשוך קולות מהצד השני בשיטה הזאת לא באמת מכבד אף אחד ומדיף צחנת ייאוש, במיוחד כאשר כל העסק מתקשר לבריחה כללית מאמירה ערכית בעניינים כמו הכיבוש. עשו הצגה יפה לימין הרך, והימין הרך לא בא. לא באמת. ללא שבעת המנדטים של אביגדור ליברמן (שנטשו את נתניהו בגלל עימותים עם הקנאים הדתיים ששוהים קבע בחצרו) תוצאות כל הסיבובים בשנה שעברה מזכירות להדהים את בחירות 2015 – למרות שלושת הגנרלים, ושלושה כתבי אישום. פשוט מדהים.

השערות שהשלושה יערקו החלו כבר בליל הבחירות ב-2 במרץ, אז היה נראה שנתניהו השיג 60 מנדטים. אבל עד מהרה הסתבר שמפלגות שרצו על טיקט מובהק של החלפת נתניהו זכו ב-62. דהיינו: ניצחו את הבחירות.

בני גנץ נדרש להפר אחת משתי הבטחות:

  • או שהוא מאחד כוחות עם נתניהו, למרות שזה נוגד לגמרי את התפקיד שייעדה לו ההיסטוריה ושאותו הוא אימץ.
  • או שהוא מבסס את ממשלתו בין היתר על תמיכת הרשימה הערבית המשותפת, למרות שהתנער ממנה במהלך הקמפיין כחלק מהחיזור האבוד אחר קולות הימין.

באמצע מרץ, ימים ספורים לאחר שקיבל את המנדט, היה נראה שגנץ בחר, ואף בחר בחוכמה: הוא יקים ממשלה שתתבסס על גוש ה-62 שלו – כמו שרוב מצביעי הגוש ללא ספק קיוו. הרי הוצאת נתניהו (וחבורתו) מבלפור היה מביא ממש אקסטזה לאלה שרואים בו מחריב הדמוקרטיה – אדם שגם שיאן הסתה נגד ערבים וגם הורס את מדינת היהודים. איחוי הקרע בן ה-72 שנה עם ערביי ישראל היה בונוס משמח מאוד.

לא בלתי סביר שהמרכז-שמאל נעקץ. הנסיון למשוך קולות מהצד השני בשיטה הזאת לא באמת מכבד אף אחד ומדיף צחנת ייאוש, במיוחד כאשר כל העסק מתקשר לבריחה כללית מאמירה ערכית בעניינים כמו הכיבוש

ואז הכל החל להתפרק. לוי-אבקסיס צייצה ראשונה שלא תתמוך במהלך, תוך הפרת רמיזותיה במהלך הקמפיין. ואז החרה החזיק אחריה הצמד הנדלאוזר. שימו לב: חברי מפלגתו של גנץ אשכרה סירבו לאשר את מינויו לראש ממשלה, להעיף  משטר שמתעלל בישראל, ולהציל את הציונות – בגלל שחברי המשותפת הסכימו לעשות אותו דבר.  כך התנדף לו הרוב של גנץ, וכך נרמס רצון הרוב בישראל, משל היה האופוזיציה ברוסיה. לא ברור מה הזוי יותר – הטירוף זה, או משבר הקורונה.

ביום חמישי האחרון חבר גנץ כידוע לנתניהו, וייתכן שממשלת אחדות קרובה. זה גרם לפירוק המיידי של כחול לבן תוך טריקת דלת רועמת של יאיר לפיד ובוגי יעלון. פיצוץ כחול לבן משאיר את האופוזיציה לנתניהו שוב מפולגת, תוצאה מזעזעת שמהווה פרס גדול לראש הממשלה. מאז גנץ חוטף ממצביעיו מי צוננין, עם נאצות שלא היו מביישות את מרכז הליכוד.

על פי העסקה המתהווה נתניהו יישאר על כנו במשך 18 חודשים ואז יעביר את ראשות הממשלה לגנץ למשך תקופה זהה. משעשע להווכח שכמעט אף אחד לא מאמין שנתניהו יכבד את ההבטחה הזו; אני לא בטוח שגנץ עצמו מאמין.

לפיד אומר שהרמטכ"ל (מיל') "זחל" לקואליציה של נתניהו, אבל נראה שגנץ קיבל לא מעט בתמורה. שוב לפי דיווחים, זה כולל ממשלה פריטטית למחצית הסיעה שתגיע איתו. ידוע שבארץ כל ח"כ הוא מלך, אבל אצל גנץ כמעט כל ח"כ יהיה גם שר! זה גם כולל כנראה תיקים חשובים כמו בטחון ומשפטים.

יתרה מזאת, קואליציה שלא נשלטת על ידי הליכוד ככל הנראה לא תבצע את הזוועות שתכננה הכנופיה הזו, כמו פסקת התגברות נגד בג"צ. ואם יפעל בחכמה גנץ יוכל לעשות דברים טובים מאד, כמו מינוי שר ערבי ופעולות לקידום השלום על אפם ועל חמתם של ה"שותפים" המבישים. למה לא? אדרבה – מצווה לעצבנם.

על פי העסקה המתהווה, נתניהו יישאר על כנו 18 חודשים ואז יעביר את ראשות הממשלה לגנץ לתקופה זהה. משעשע להווכח שאיש כמעט לא מאמין שנתניהו יכבד את ההבטחה הזו; אני לא בטוח שגנץ עצמו מאמין

אני חושב שגנץ שוחר טוב – אבל נראה שהוא מיהר יותר מדי. היתה לו אפשרות טובה בהרבה: להפעיל לחץ מקסימלי על העריקים, ולשחדם אם צריך (להריץ את האוזר לבית המשפט העליון ולתת להנדל איזו התנחלות מזיקה על שמו) , להסביר להם שאחרי שממשלת ה-62 (או 61) תעיף את ביבי – הליכוד הוא שיזחל פנימה – והרי לכם ממשלת אחדות, ממש כרצון העם.

למה מתווה משובח זה נזנח? אולי גנץ ראה במשבר הקורונה פורס מז'ור שאין להתווכח עימו. נתניהו הרי מקיים אירועי טלוויזיה כמעט יומיומיים בהם הוא מצייר את המגיפה כאסון הגדול ביותר מאז המבול ומשווק את עצמו כתיבת נח אנושית.

התקשורת הבלתי אחראית זורמת עם זה ובקושי טורחת לדווח על הפאשלות במערכת הבריאות או על העובדה ששר הבריאות (שכאילו נבחר בשל אי-התאמתו כמו רוב עמיתיו בקבינט) אינו מאמין בעליונות המדע. מכונת הספין עובדת שעות נוספות בכדי לשכנע אנשים שלא מחליפים סוסים באמצע משבר ושבחירות רביעיות תהיינה אסון – יותר מהשלישיות, בטור הנדסי כמו הקורונה.

במצב הפוך נתניהו לעולם לא היה מוותר, וגם אני לא. גנץ כנראה בחר במה שהוא ראה כאופציה הפחות גרועה. יש לי סימפטיה מסויימת לכך, כאחד שלעתים קרובות מגן על דברים גרועים – כמו דמוקרטיה למשל – באותה עילה ממש.

במצב הפוך נתניהו לעולם לא היה מוותר, וגם אני לא. גנץ כנראה בחר במה שראה כאופציה הפחות גרועה. יש לי סימפטיה מסויימת לכך, כאחד שלעתים קרובות מגן על דברים גרועים – כמו דמוקרטיה למשל – באותה עילה ממש

אבל תרחיש זה מניח שלא הייתה שום אפשרות להזיז את נתניהו בלי בחירות רביעיות. לפיכך המפתח להצדקת ההחלטה המוזרה של גנץ הוא האם, כשהתבררה הבגידה בשורותיו, הוא עשה כל מה שאפשר מבחינה אנושית בכדי להחזיר את הבוגדים למוטב.

ברור שזה מה שנתניהו היה עושה. ומי יודע? העסקה הפאוסטית טרם נחתמה, כך שאולי עוד לא מאוחר גם לגנץ.

אורלי לוי-אבקסיס (צילום: FLASH 90)
אורלי לוי-אבקסיס (צילום: FLASH 90)

דן פרי שירת כעורך ראשי של סוכנות אי-פי במזה"ת (מבסיסו בקהיר) לאחר תפקידים דומים באירופה, אפריקה והאיים הקריביים. שימש כיו"ר התאחדות עתונאי החוץ בישראל. איש היי טק ויזמות בעבר ובהווה. עקבו אחריו ב: https://twitter.com/perry_dan

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
2
עוד 1,014 מילים ו-2 תגובות

מעגלים פינות ניגודי עניינים לא מעניינים את איילת שקד

לאיילת שקד יש חברה טובה: נשיאת NSO ● ל-NSO יש בעיית תדמית ויחסי ציבור ● אבל בשביל מה יש חברים טובים אם לא כדי לעזור ברגעי משבר? ואיזה מסע יחסי ציבור יכול להיות יעיל יותר משיתוף פעולה עם משרד הביטחון? ● איזה מזל ששקד במקרה קשורה גם לשר הביטחון ● ניגודי עניינים זה לחלשים ● פרשנות

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
1
עוד 1,086 מילים ו-1 תגובות

מנכ"ל משרד הבריאות בר סימן טוב נכנס לבידוד, לאחר ששהה לאחרונה בסביבת ליצמן

משה בר סימן טוב ישהה במתקן ייעודי, שבו יוכל להמשיך בעבודתו ● המשנה למנכ"ל משרד הבריאות אמר שבעתיד תאכוף המשטרה את ההנחיה לעטות מסכות פנים ● כחול לבן הציעה לליכוד שאף אחת מהמפלגות לא תטיל וטו על מינויים של רעותה; אם ההצעה תתקבל, יוכל אדלשטיין לשוב ולהתמנות ליושב ראש הכנסת

09:34 עריכה

מנכ"ל משרד הבריאות, משה בר סימן טוב, נכנס לבידוד, לאחר שהתברר ששר הבריאות, יעקב ליצמן, שבסביבתו שהה לאחרונה, חלה בקורונה. בר סימן טוב ישהה במתקן ייעודי, שבו אמצעי תקשורת.

מנכ"ל משרד הבריאות, משה בר סימן טוב (צילום: יונתן זינדל, פלאש 90)
בר סימן טוב במשרד ראש הממשלה בחודש שעבר (צילום: יונתן זינדל, פלאש 90)
08:45 עריכה

אנשי הצוות האישי של שר הבריאות יעקב ליצמן נתונים בבידוד, לאחר שהתברר שהאחרון חלה בקורונה. חקירה אפידמיולוגית בעניינו נפתחה. בימים האחרונים נפגש ליצמן עם מנכ"ל משרדו, משה בר סימן טוב, ראש המוסד, נדב ארגמן, וראש המטה לביטחון לאומי, מאיר בן שבת.

08:25 עריכה

בכחול לבן העלו בפני הליכוד הצעת פשרה, שלפיה, אף אחת מהמפלגות לא תטיל וטו על מינויים של רעותה. המשמעות – הליכוד יוכל למנות את יולי אדלשטיין ליושב ראש הכנסת, וכחול לבן תוכל למנות את אבי ניסנקורן לשר המשפטים. כך דיווח זאב קם בתאגיד השידור כאן.

07:51 עריכה

המשנה למנכ"ל משרד הבריאות, פרופסור איתמר גרוטו, אמר הבוקר בראיון בגלי צה"ל שהמשטרה תאכוף את ההנחיה לעטות מסכות מגן במרחב הציבורי.

07:28 עריכה

שר הבריאות יעקב ליצמן, שאובחן כחולה בקורונה, נפגש בעת האחרונה עם בכירים במדינה ובצמרת משרד הבריאות בפרט. בנוסף נפגש ליצמן לאחרונה עם האדמו"ר מגור והאדמו"ר מבעלז. מי ששהה בקרבת השר ב-14 הימים האחרונים יידרש להיכנס לבידוד.

07:17 עריכה

המשא ומתן הלילי בין הליכוד וכחול לבן נמשך עד השעה 02:00 לפנות בוקר וחלה בו התקדמות משמעותית, אך הוא טרם יסתיים – כך דיווחה דפנה ליאל ב-N12. המגעים בין הצדדים יתחדשו הבוקר.

02:00 עריכה

שר הבריאות יעקב ליצמן ואשתו אובחנו כחולים בקורונה. כך הודיעה לשכת השר.

״השר ליצמן ורעייתו מרגישים טוב, מטופלים כראוי וישהו בבידוד ובהשגחה בהתאם להנחיות משרד הבריאות״, נמסר בהודעה. ״כפי הנדרש ובהתאם לחקירה האפידמיולוגית שתתבצע, יימסרו הודעות לכניסה לבידוד לאלו שנחשפו לקירבת השר ליצמן ורעייתו בשבועיים האחרונים״.

עוד נמסר כי ראש הממשלה בנימין נתניהו עודכן בפרטים. ״שר הבריאות ליצמן ימשיך לנהל מביתו סדר יום רגיל, בהתאם להמלצות הרפואיות״, נאמר.

ליצמן, בן 71, נשוי לחוה אשר עובדת בעיתון ״המודיע״.

עוד 7 עדכונים

המפלגה הדמוקרטית הכשילה את ברני

הנשיאות כבר היתה בכיס של ברני סנדרס, והפוסט הזה יראה איך הכוחות הקפיטליסטים – המפלגה הדמוקרטית והתקשורת הממסדית – התגייסו יחד ברגע האחרון למנוע מעבר של סמכויות המדינה מידם של המחנה הניאוליברלי שמשרת את התאגידים הגדולים, לידיו של המחנה הסוציאל-דמוקרטי שמשרת את העם. ברני בסוף לא עמד למבחן מול טראמפ. הכשילה אותו המפלגה הדמוקרטית שמטעמה ביקש לרוץ בדיוק כמו ב-2016 אז נגד הילרי קלינטון, באותו שלב בפריימריס, המקום היחיד שהיה לקפיטליסטים סיכוי לעצור את חילופי השלטון.

נסיונות המפלגה הדמוקרטית לחבל לברני במומנטום החלו מהרגע הראשון שהגיש מועמדות לנשיאות – הילרי קלינטון הפסידה את בחירות 2016, וכבר מחוץ לחיים הפוליטיים, ובכל זאת ניסתה לשכנע במהלך הפריימריס האחרונים בראיונות ביוזמתה, שהפסדה לטראמפ היה באשמת ברני סנדרס מכל האנשים. העובדה שברני בן ה-78 התרוצץ לפני הבחירות ל-39 כנסי בחירות בכל רחבי ארה"ב למענה כדי לשכנע מצביעים לתת לה את קולם ולא לטראמפ, כלל לא הרשימה את הילרי. 39 אלו הרבה יותר כנסים משהיא עצמה השתתפה בהם למען אובמה.

ברני בסוף לא עמד למבחן מול טראמפ. הכשילה אותו המפלגה הדמוקרטית שמטעמה ביקש לרוץ בדיוק כמו ב-2016 נגד הילרי קלינטון, בפריימריס, המקום היחיד שהיה לקפיטליסטים סיכוי לעצור את חילופי השלטון

חוץ מהילרי שקמה לרגע מהקבר במיוחד כדי לנסות להכתים את ברני, גם צירי הועדה שמחליטים מי המנצח במקרה של סיבוב שני, הודיעו מראש לציבור באופן שלא משתמע לשתי פנים, שלא יתמכו בברני. כלומר ברני היה מפסיד גם אם היה זוכה ביותר קולות משאר המועמדים, אם לא היה משיג רוב מוחלט של מעל 50% כבר בסיבוב הראשון. על המהלך האנטי-דמוקרטי הנפשע הזה של המפלגה הדמוקרטית נגד בחירת הרוב, כתבתי כאן.

אבל החלק הכי קריטי בנסיונות אנשי המפלגה הדמוקרטית להכשיל את הקמפיין של סנדרס התרחש ימים ספורים לפני ה-Super-Tuesday, יום בו הבחירות לפריימריס מתקיימות ב-15 מדינות באותו זמן. עד לאותו יום, ברני קיבל מירב הקולות בשלושת המדינות הראשונות, הישג שאף מועמד בהיסטוריה לא הגיע אליו. הישג שהביא את הנשיא לשעבר אובמה להרים טלפונים ליתר המועמדים הממסדיים ולאיים עליהם שיפרשו כדי לחזק את המועמד האחר – ביידן.

זה נראה טריויאלי שאובמה יתמוך בביידן שהיה סגן הנשיא שלו, אבל צריך לזכור שאותו אובמה עודד את ביידן לא לרוץ לנשיאות (“you don’t have to do this, joe”), מאן לתמוך בביידן פומבית לפני כן, ואף גייס תרומות למועמדים אחרים עד לשלבים מאוחרים.

פרישתם המתוזמנת, יום אחר יום, של יתר המועמדים ותמיכתם המיידית בביידן איננה מקרית (סטאייר ב-29.02, פיט ב-01.03, קלובשר ב-02.03, ומידית לאחר הבחירות בלומברג ב-04.03) ורגע לפני ה-Super-Tuesday – מסגירה שמטרת הממסד לא היתה רק לאחד את קולות הניאוליברלים, אלא גם להשתלט על הסיקור התקשורתי בימים שלפני הבחירות.

פרישתם המתוזמנת של יתר המועמדים ותמיכתם המיידית בביידן איננה מקרית, ומסגירה שמטרת הממסד לא היתה רק לאחד את קולות הניאוליברלים, אלא גם להשתלט על הסיקור התקשורתי בימים שלפני הבחירות

זה גם לא מקרי שאליזבת וורן התעקשה כן לרוץ באותו יום גורלי אעפ"י שקיבלה רק 4% תמיכה עד אז, וכבר ברור היה שהיא מחוץ לתחרות – מטרתה של וורן היתה לפצל את קולות הפרוגרסיבים ולהחליש את ברני.

כך קרה, שתוך יומיים, ממצב שמיטיב עם סנדרס, של 2 מועמדים פרוגרסיבים (ברני ווורן) מול 5 מועמדים ניאוליברלים (ביידן, בוטיג'ג', בלומברג, קלובשר, סטאייר), התמונה התהפכה למצב שמרע עימו, של 2 מועמדים פרוגרסיבים שמפצלים ביניהם את סך קולות הגוש, מול מועמד ניאוליברלי אחד – שכל צמרת המפלגה מגבה אותו. אליזבת וורן פרשה רק אחרי הבחירות, ואפילו עד היום לא העניקה תמיכה לסנדרס + טולסי גאברד.

הסמיכות של הימים בהם בוצעו המהלכים לפני יום הבחירות לא השאיר לאנשי המטה של ברני זמן להתאים את הקמפיין למציאות החדשה – כשמולם מועמד יריב יחיד. כשהיו מספר מועמדים שחילקו ביניהם את קולות המחנה הממסדי, ברני נמנע לתקוף את ביידן, כיוון שסקרים לימדו שבקרב תומכיו של ביידן -המועמד השני המועדף עליהם היה ברני. אבל כשהמפה השתנתה כך, שההתלבטות עבור המצביעים המתנדנדים היא רק בין שניים, ביידן וסנדרס, המהלך הנכון היה דוקא כן שסנדרס ינהל קמפיין תקיף נגד ביידן. סנדרס נשאר ללא זמן תגובה ליום שני, ה-D-Day של המארב המאורגן והמתוכנן של המפלגה המבוהלת נגד סנדרס.

התוכנית של צמרת הדמוקרטית להחליש את סנדרס לא הסתיימה בכך. בעימות הטלויזיוני האחרון שלפני הSuper-Tuesday התרחשו אירועים שלא קרו בדיבייטים קודמים. הקהל שבאולפן – שנתפס ע"י קהל הצופים בבית כמדגם מייצג של עצמו, של הציבור – באופן פרדוקסלי התלהב ומחא כפיים למועמדים משרתי ההון כשהציגו רעיונות מנוגדים לאינטרס של מעמד העובדים, ומנגד גם קרא בוז לרעיונות פופולריים מאוד לפי כל הסקרים, שמיטיבים עם מעמד העובדים, אלה שהציג כמובן ברני.

לאנומליה הזו היה הסבר פשוט: המפלגה והערוץ המשדר קבעו שכרטיס יחיד לדיבייט יעלה כמעט אלפיים דולרים. בכזה מחיר מי לא יכולים להיות מיוצגים בקהל? נכון, מעמד העובדים, והעובדה שהקהל באולפן עבר סלקציה, משתייך למעמד העשיר ותומך במועמדים הניאוליברלים, הוסתרה מקהל הצופים בבתים.

לאנומליה הזו היה הסבר פשוט: המפלגה והערוץ המשדר קבעו שכרטיס יחיד לדיבייט יעלה כמעט אלפיים דולרים. בכזה מחיר מי לא יכולים להיות מיוצגים בקהל? נכון, מעמד העובדים

כשהמפלגה בוחרת בכאלו תרגילים כדי להשפיע על מצביעים, וכשהיא מדגימה שכסף פרטי הוא הדרך להתקרב לשליחי הציבור ומקבלי ההחלטות, מה הפלא שמעמד העובדים מרגיש כבר לא מיוצג בפוליטיקה, לא יוצא להצביע, ומועמדים ניאוליברלים של המפלגה הדמוקרטית (הילרי) מפסידים?

את הרכיב השני במלחמת ההתשה נגד ההשראה שהעניק סנדרס למעמד העובדים, השלימה התקשורת לכל אורך הפריימריס, כשפמפמה יום יום את המיתוס לפיו ביידן יכול לנצח את טראמפ (מיתוס – כיוון שכל הסקרים הראו שסנדרס מנצח בהפרש הגדול ביותר את טראמפ לעומת שאר המועמדים הדמוקרטים).

המיתוס תפס, וסנדרס בעצמו דיבר במסיבת עיתונאים בשלבים מאוחרים של הפריימריס על אינספור מצביעים שמספרים שהם תומכים ומסכימים עימו אידאולוגית, אבל בחרו להצביע לביידן, כי בתקשורת אומרים שרק ביידן יכול לנצח את טראמפ.

באותה מסיבת עיתונאים סנדרס פנה לביידן והעניק לו מתנה – את השאלות שישאל אותו מראש, בעימות הצפוי ביניהם שלושה ימים מאוחר יותר. כדאי להכנס לקישור ולהקשיב להן, ובסוף הפוסט כדאי להיזכר בפסקה הזאת, בהעדפתם של ערוצי התקשורת הממסדיים את ביידן ע"פ סנדרס כמועמד שיתחרה בטראמפ, חרף האידאולוגיה אותה ביידן מייצג, ובמיוחד חרף מצבו השכלי.

כך המפלגה הדמוקרטית וגופי התקשורת הממסדיים הפיקו את המקסימום מתוכניתם למנוע מסוציאל-דמוקרט לנצח, כשהכניסו את ברני ואנשי הקמפיין שלו לסערה מושלמת, והוכיחו שכשהאפשרות בין סוציאל-דמוקרט צלול, לניאוליברל דמנטי, המפלגה הדמוקרטית מעדיפה אפילו דמנטי. עוד נחזור לדמנציה של ביידן, שממחישה עד כמה בצע כסף ולא אחריות לאומית מניעים את האנשים בעמדות הכוח.

המפלגה הדמוקרטית וגופי התקשורת הממסדיים מנעו מסוציאל-דמוקרט לנצח, כשהכניסו את ברני ואנשיו לסערה מושלמת, והוכיחו שבין סוציאל-דמוקרט צלול לניאוליברל דמנטי, המפלגה הדמוקרטית מעדיפה דמנטי

מי יודע מה הבטיחה המפלגה הדמוקרטית למועמדים פיט קלובשר ובלומברג בעבודה מאחורי הקלעים, שהביאה לפרישתם הפתאומית ולתמיכה בביידן. אבל מאותו רגע השתנה המומנטום לטובתו של ביידן – כשמנגנון המפלגה מצליח להטמיע בבוחרים העתידיים שביידן הוא ברירת המחדל, למרות שאותו ביידן הפסיד לסנדרס בשלוש המדינות הראשונות, איבד תורמים, וכבר נחשב בר-מינן פוליטי.

עם כזו רוח נגדית, ומאמצים עילאיים שהפעילו נגד סנדרס הממסד והתקשורת משרתת הממסד, מדהים שהצליח לנצח בשלוש המדינות הראשונות, אבל ניצחונות אלו של ברני, כנראה זרעו את הפאניקה בקרב הממסד שהובילו למהלכים הגדולים בימים לפני ה-Super-Tuesday, בניגוד לאדישות המפלגה הרפובליקנית מול טראמפ בפריימריס 2016.

אפשר יופי להרוויח אם מהמרים שהאגו של פוליטיקאים יכריע צעדיהם, והדגימו זאת מועמדי המפלגה הרפובליקנית בפריימריס אצלם. טראמפ הפך למועמד המפלגה הרפובליקנית בגלל יוהרתם של המועמדים האחרים, שבחטאם דאגו לפצל קולות ולא מנעו מטראמפ רוב יחסי. ג'ב בוש, מרקו רוביו, טד קרוז, נשארו במירוץ עד הרגע האחרון ופיצלו את הקולות מספיק בשביל שיהיה לטראמפ רוב על כל אחד מהם.

לאחר נצחונות סנדרס בשלוש המדינות הראשונות, המפלגה הדמוקרטית הפנימה שמה שקרה אצל הרפובליקנים עומד לקרות אצלם, ואנשיה מיהרו להפיק לקחים ולכתוב תורת הלחימה במערכה נגד פוליטיקאים עצמאיים עם בייס תומכים נאמן כמו שיש לסנדרס ולטראמפ.

וכך, בניגוד לרפובליקנים, הדמוקרטים עשו כל שביכולתם עד שלא רק האגו של המועמדים הממסדיים נכנע לתכתיבי מנגנון המפלגה, אלא שפרשו אפילו שני  מיליארדרים מגלומנים, בלומברג וסטאייר, שרצו עצמאית בקמפיין ששמש נטו להאדרה עצמית.

גודל המהלכים נגד סנדרס הוא שיקוף לבהלה האידאולוגית של הממסד בשליטת העשירים מפני ערכי השוויון הסוציאל-דמוקרטים, אבל מה שמגלם הכי הרבה את עומק ידם של שליטי-ההון במנגנון המפלגה, הוא הבחירה של המפלגה הדמוקרטית את ג'ו ביידן במצבו המדרדר לייצג אותה מול טראמפ.

גודל המהלכים נגד סנדרס הוא שיקוף לבהלה האידאולוגית של הממסד בשליטת העשירים מפני ערכי השוויון הסוציאל-דמוקרטים, ובראשם הבחירה בביידן במצבו המדרדר – לייצג אותה מול טראמפ

רגע לפני שנביא ראיות להתדרדרות השכלית של ביידן, כמה דברים שצריך לדעת עליו ומדוע נבחר ע"י הממסדיים:

  • ביידן ניאוליברל מובהק שבשנות ה80-90 דחף להחמיר ענישה על סמים יותר מרייגן בוש ואפילו ג'וליאני.
  • עם בוש הוא תמך ברפורמה לקיצוץ בביטוח לאומי, בהסכם NAFTA (שייצא מקומות עבודה וסגר מפעלים), תמך מאוד במלחמת עיראק (חודש אחריה אמר שהיתה רעיון גרוע).
  • עם הקלינטונים תמך בגלאס-סטיגל, במדיניות קיצוצים של שירותי מדינה (הפרטה), ונגד נישואין של גאים
  • עם אובמה תמך בחילוץ תאגידים פרטיים ממשבר 2008 באמצעות מימונם מכסף ציבורי של משלמי מיסים, בהסכם ה-TPP (שייצא מקומות עבודה וסגר מפעלים), התנגד למיסוי על הון, לביטוח בריאות ממלכתי, להשכלה גבוהה בחינם ומחיקת חובות סטודנטים, לליגליזציה של קנאביס

בעוד עמדתו של ברני סנדרס בכל אחד מהנושאים הנ"ל הפוכה ועקבית, ג'ו ביידן הוא אולי הדבר הכי קרוב לרפובליקני שהמפלגה הדמוקרטית יכלה לייצר, שכן תמונת המפה הפוליטית בארה"ב היא זו שנעם חומסקי היטיב לתאר, לפיה אין שתי מפלגות, אלא שתי זרועות של אותה מפלגה ניאוליברלית.

תראו איך הגיבו המניות של חברות התרופות לתוצאות ה-Super Tuesday. בעליות חדות, מדוע? כי היכולת שלהן לסחוט את האזרחים החולים, תלויה בפוליטיקאים, ובעוד סנדרס ייטיב עם החולים ויאפשר טיפול איכותי לכולם ובחינם, ביידן ייטיב עם חברות התרופות ושורות הרווח שלהן ע"ח האמריקאים החולים והפצועים. כל אזרח/ית באמריקה צריכים לראות ולהבהל.

Dow surges more than 600 points at the open as Biden Super Tuesday victories boost health care stocks
Dow surges more than 600 points at the open as Biden Super Tuesday victories boost health care stocks

עם חמישים אלף מתים מהעדר ביטוח בריאות, וחצי מיליון פושטי רגל בגלל בעיות בריאות בכל שנה, בכל מדינה בארה"ב יש רוב מוחץ של תמיכה ברעיון הסוציאליסטי של ביטוח בריאות ממלכתי שמציע ברני סנדרס. העם האמריקאי אומר "די!" למאפית הביטוחים הפרטיים שרואה בפצועים ובחולים יעדים לסחיטה, ו"כן" ברור לביטוח בריאות ממלכתי, להשתתפויות העצמאיות, להסתייגויות מתנאים מקדימים, לטופסיאדה השנתית המתישה שאסור בשום פנים לטעות בה באות מפאת התנערות חברת הביטוח ברגע האמת, ועוד ועוד מרעין בישין שכולנו גם מכירים. עפ"י כל הסקרים, בכל מדינה בארה"ב יש רוב שרוצה ביטוח בריאות ממלכתי.ביידן הוא אולי הדבר הכי קרוב לרפובליקני שהמפלגה הדמוקרטית יכלה לייצר, שכן תמונת המפה הפוליטית בארה"ב היא זו שנעם חומסקי היטיב לתאר, כמצב בו אין 2 מפלגות, אלא 2 זרועות לאותה מפלגה ניאוליברלית

ביידן אינו פועל לבדו. הוא רק המייצג של קבוצת הפוליטיקאים הניאוליברלים במפלגה. חשוב לזכור את כל המועמדים האחרים שתמכו בביידן יום לפני ה-Super Tuesday: מלבד המועמדים האחרים, התגייסו נגד סנדרס גם קלינטון ואובמה. מה משמעות התמיכה שהעניקו לביידן? התגייסות מושחתת למען חברות התרופות. רק הביטו במניותיהן.

אידאולוגית ביידן איננו המועמד הנכון להעמיד מול טראמפ. הוא מבקש לייצג עמדה שאיננה פופולרית בציבור. ביידן הוא בעצם הילרי קלינטון גרסה ב'. גרסה שכבר הפסידה לטראמפ ב-2016. מול פופוליסט כמו טראמפ, יש להעמיד פופוליסט כמו ברני, שלרעיונותיו יש רוב תמיכה בציבור, ויתרון ברןר על טראמפ בהיבט האמינות.

תובנה קטנה: אחד ההבדלים הגדולים בין המפלגה הרפובליקנית לדמוקרטית, ובאופן כללי בין ימין לשמאל, הוא הדלק שהמפלגה הרפובליקנית מזרימה לתומכיה בעצרות ובערוצי התקשורת הימניים כמו פוקס – בעוד המפלגה הדמוקרטית פועלת נגד האינטרס הפופולרי של מצביעיה, נגד הגוש שלה עצמה, אפילו כשסקרים מוכיחים זאת כפי שהדגמנו.

המפלגה הדמוקרטית היא מיצג שוא, מטרתה לשוות מראית עין של חלופה שלטונית ע"מ למשוך אליה קולותיהם של מי שיכלו להתארגן לכדי כוח פוליטי ולחולל שינוי בסטטוס-קוו של הפוליטיקה. אני מקווה שלבד יזכרו הקוראים ב"כחול לבן", "יש עתיד", "כולנו" ושאר מפלגות ישראליות שהפתיעו בניאוליברליותן את מעמד העובדים כשהגיעו אל סמכויות המדינה.

המפלגה הדמוקרטית היא מיצג שוא, מראית עין של חלופה שלטונית שתמשוך את קולות מי אלה שהיו יכולים להתארגן לכדי כוח פוליטי שיחולל שינוי במבנה הכוח של הפוליטיקה. זוכרים את כחול לבן? יש עתיד? כולנו?

מלבד סקרים, אפשר להביא דוגמאות רבות ליתרונות של סנדרס כמועמד ודאי לניצחון על טראמפ, ולביידן כמועמד ודאי להפסד. בראש ובראשונה הודאה מוקלטת של טראמפ עצמו מודה בפני אנשי הקמפיין שלו שסנדרס הוא היחיד שיכול לנצח אותו, ושב-2016 ייחל שקלינטון לא תציע לברני את תפקיד סגן הנשיא מסיבה זו. אבל נסיים עם הטעם האידאולוגי בגינו ביידן אינו עדיף על סנדרס מול טראמפ, כי יש חלק יותר משפיע והרבה יותר מבהיל, תרחיש אימים משיקולים פוליטיים גרידא, הסיוט ברחוב אלם של הקמפיינרים – מועמד לנשיאות שסובל מדמנציה.

*  *  *

לג'ו ביידן יש התדרדרות קוגניטיבית. הוא מתעייף מאוד מהר (לא סתם טראמפ הבוטה הצמיד לו את כינוי הגנאי Sleepy Joe), הוא מתבלבל תחבירית תכופות, שוכח ביטויים ומטבעות לשון פשוטים, חסר סבלנות וממהר להתעמת עם מצביעים, ויש אפילו סימנים לאיבוד אוריינטציה. אבל במקום להרחיב במילים, והרי בלאו הכי צריך לראות כדי להאמין, להלן קישור ללקט עדויות למצבו החמור

הטקטיקה של אנשי הקמפיין של ג'ו ביידן היתה ועודנה פשוט להמעיט ולקצר ככל האפשר חשיפתו לקהל ולתקשורת. זו אחת הסיבות שג'ו ביידן כלל לא ניהל קמפיינים במדינות רבות, אנשיו יודעים את האמת – ביידן מזיק לעצמו. זו הסיבה שגם בשעת חירום עולמי ומשבר, מועמד המפלגה הדמוקרטית לנשיאות לא מופיע בפומבי ימים ממושכים. כשנשאלו אנשיו היכן הוא, ומדוע אינו מופיע בפומבי ומדבר לאומה, תשובתם היתה שהתקרות בביתו של ביידן אינן גבוהות, ומשכך התאורה אינה אופטימלית להופעה שלו.

הבית-של-ביידן
הבית-של-ביידן

בעצם, בצער המפלגה הדמוקרטית מוכיחה לנו, שהיא מעדיפה את המועמד הקפיטליסט אפילו כשהוא מהמפלגה היריבה, כי אין שום סיכוי לביידן במצבו (חייב לחדד שגם אם היה צלול היה מפסיד, כשם שקלינטון הפסידה) מול דמגוג חריף וחסר מעצורים כטראמפ. עם ביידן כמועמד היכונו לארבע שנות טראמפ נוספות, מראש חבל על הזמן והכסף של תהליך הבחירות, זה כמו להעמיד מתאגרף גידם מול מייק טייסון בגרסה טורפת האוזניים שלו.

אגב, גם ב-2004 המפלגה הדמוקרטית הדגימה ניתוק כששלחה מועמד לא בחיר על פני מועמד שהרפובליקנים באמת חששו ממנו (מפיו של מארק מקנן יועצו של בוש הבן). האוורד דין (פוליטיקאי מוורמונט כמו ברני) משך לעצרותיו קהל גדול הרבה יותר מג'ון קרי, כי להבדיל מקרי, דין התאפיין כניגוד יותר ברור לבוש הבן.

סקר שמודד התלהבות בקרב תומכים
סקר שמודד התלהבות בקרב תומכים

קישור לסקר מתוך הציוץ

המאמר הזה נכתב לפני העימות האחרון בין סנדרס לביידן (15.03.2020), זה שהתקיים ללא קהל בגלל וירוס הקורונה, או אז כתבתי:

"כאמור בין סנדרס לביידן יתקיים עימות אחרון בקרוב מאוד, ביום ראשון, אולי אחריו יקרה נס למנגנון המפלגה הקפיטלסטי השמרן, ואנשיו יפתחו אם לא מצפון אז שכל ישר, ויכריעו בסיבוב השני לטובת המועמד הצלול ולא ה-ד-מ-נ-ט-י, כמי שהם שולחים מטעמם לזירה מול טראמפ. או לכל הפחות, ישלבו (בניגוד לקלינטון) את ברני כגורם שינווט בממסד (ברני כבר הוכיח יותר מפעם שלא אכפת לו מתארים אישיים, אלא רק מיישום של המדיניות הסוציאל-דמוקרטית)".

מאז עבר חודש, ואם היתה רוצה המפלגה הדמוקרטית לקרב אליה את הבייס הפרוגרסיבי הנלהב של סנדרס, כלומר אם היתה באמת רוצה לנצח את המפלגה הרפובליקנית ואת טראמפ בבחירות – היה אמור ביידן להציע לסנדרס – שמופיע, מאחד, ומעביר מסרים והנחיות מדעיות לעם האמריקאי כפי שמצופה ממנהיג – את סגנות הנשיא (זה עדין לא קרה וגם לא יקרה).

אם נשאר לקוראים כוח לעוד חדשות רעות, בחודש שעבר מאז נכתב המאמר גם התפרסמה האשמה נגד ביידן באונס של עובדת לשעבר בצוות שלו בשנת 1993, טארה ריד שמה. ריד סיפרה בראיון שפנתה לפרוייקט Times-Up עם הסיפור וביקשה תמיכתם וטיפולם בנושא, אך הם סירבו לעזור לה. בהמשך נחשף שביידן תרם ל-SKD הגוף שמקיים את Times-Up סכום של 806,000 דולרים, אחרי שטארה פנתה אליהם. נוסיף את הראיה הזו (שהתפרסמה בעיתונאות העצמאית המתהווה במדיה הדיגיטלית כמובן) לכתב האישום שלנו נגד התקשורת הממסדית, שידעה לכל אורך הקמפיין שביידן אינו ראוי גם מטעמים אלו, אך בחרה שלא לפרסם.

ציוץ דיווח על טיפול בתלונה מינית נגד ביידן

ציוץ דיווח על טיפול בתלונה מינית נגד ביידןורק נזכר איזו סערה תקשורתית חוללה התקשורת הממסדית דוקא נגד סנדרס, כשהתנפלה כמוצאת שלל רב על שמועות של הטרדות נשים (בקמפיין 2016), לא על ידי סנדרס חלילה, על תפוח רקוב בקרב הצוותים הרבים שעבדו למענו בקמפיין. סנדרס כזכור, אף שלא היה לו שום קשר, לא טייח ולא חיכה, פנה לנפגעת והתנצל בפניה, ובכך הפגין לא רק מנהיגות ואחריות כמי שעומד בראש הקמפיין, אף תחושת אבהות כלפיהן, שודאי חיזקה אמונה בו (ואמוננו). מיותר לציין שעמדותיו הפמניסטיות של ברני כלפי נשים מתועדות לכל אורך חייו הציבוריים. אז קל לפרש כוונות התקשורת כשבחרה לעסוק בסנדרס ולא בביידן תחת המסגור של ניצול נשים.

גם למטה של ברני אחריות למצבו כמובן. בימים טרופים אלו יפי הנפש והנימוסין של סנדרס מבלבלים אנשים שדי התרגלו לקרבות בוץ מלוכלכים (לביידן אין שום מעצור מלהשמיץ את סנדרס – סנדרס תמיד מתייחס לביידן בתואר "חברי"), והיה בהחלט אפשר לנסות להקשיח קצת את הקמפיין המנומס. והיו גם מהלכים פוליטיים אפשריים שלא נעשו, כמו גיוס תמיכה מהמועמדים היותר קרובים לסנדרס, וונג, וורן, טולסי, בכדי לעצור בתקשורת את דימוי ברירת-המחדל של ביידן בימים שלפני ה-Super-Tuesday. בדיעבד מרגיש שכל מחיר שהיו מבקשים בתמורה לתמיכתם היה עדיף על ארבע שנות טראמפ נוספות בטוחות.

לכל תומכי ברני שהצליחו להגיע עד כאן, יש לי מילים מעודדות. ברני בן 78, לקחו לו חמישים שנות קריירה להגיע הכי קרוב שאפשר לסמכויות הרשות המבצעת. חמישים שנים! כשבכל צומת הכרעה בחייו הוא תמיד בוחר בדרך הנכונה, הדרך הקשה (דוגמא לדרך קשה: ברני מהגינות וחמלה לא מוכן אפילו כשנשאל, לדבר על הדמנציה של ביידן. דוגמא לדרך קלה: נדמיין את הקמפיין שטראמפ יעשה סביב החולשות הפיסיות של ביידן) .

ניקח בחשבון שאם ברני היה מתמודד מול טראמפ, הוא היה מנצח אותו בהפרש גדול, כיוון שברני היחיד שמעביר אליו מצביעים מתוסכלי ממסד קפיטליסטי שהצביעו לטראמפ האנטי-ממסדי במחאה, ונזכיר שוב שטראמפ עצמו הודה בכך עבור מי שרוצים להתוכח על זה עימו.

אז מה לנו כי נלין על הזדמנות אחת שהתפספסה? ביידן ניצח בפריימריס האלו אך ורק בזכות אחוז תמיכה גבוה מקרב בני ה-65+, הבייבי בומרס שצורכים מידע מהתקשורת הממסדית שהציגה להם את ביידן כמנצח, כברירת המחדל של המפלגה הדמוקרטית.

גם אם בסיבוב הזה הסוציאל-דמוקרטיה תפסיד, המודעות הפוליטית שעורר ברני בקרב צעירי ארה"ב בני 45 ומטה, דור העתיד שצורכים את המידע מתקשורת עצמאית במדיה הדיגיטלית, תוביל בסופו של דבר למהפכה. חשוב מכך, ברני נתן מענה לבעיה הכי גדולה של השמאל באשר הוא – ההתארגנות.

השמאל שדוגל בשוויון פלורליזם וחופש דעה וביטוי, נמצא תמיד בנקודת פתיחה לרעתו מול הימין, כיוון שקואליצית הימין מטבעה מורכבת מאוסף של מבנים היררכיים ממושמעים וחד גוניים. זה נושא למאמר אחר, אבל קל להרגיש ביום יום שהימין מאורגן הרבה יותר מהשמאל, בטח בקמפיינים בתקופת בחירות. לכן, אחד ההישגים הכי גדולים של ברני הוא תנועת השטח שנבנתה סביב דמותו, וכינסה אזרחים עם זהויות שונות ומגוונות, תחת ההגנה שמציעה המטריה הסוציאל-דמוקרטית.

גם אם בסיבוב הזה הסוציאל-דמוקרטיה תפסיד, המודעות הפוליטית שעורר ברני בקרב צעירי ארה"ב בני 45 ומטה, דור העתיד שצורכים את המידע מתקשורת עצמאית במדיה הדיגיטלית, תוביל בסוף למהפכה

ברני שם סוף לשבטיות ולרעיון המדכא של פוליטיקת הזהויות עבור רבים מהמצטרפים לתנועה זו, וגם ייסד למעננו תנועת שטח עם ארגונים שמקלים מאוד את חרישת התלם הארוך. אז נביט קדימה ונרתם כולנו לבחירות 2024, עד אז "ימצא הזמן" את ממשיך/כת דרכו, שיסחפו את המדינה הכי משפיעה בעולם למאה עשרים ואחת מרחיבת שוויון, זכויות, חירויות, שלום, ואיכות סביבה.

נמרוד גז-חבר הוא איש שמאל פרוגרסיבי. סוציאל-דמוקרט. אתאיסט. רודף צדק אמת ושוויון בין בני האדם כולם. תובע אחריות על החלשים. ציוני שמאמין שהעם היהודי חייב להיות אדון לגורלו. נולד בעיר. גדל במושב. התחנך בעיקר בחינוכית

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.
עוד 2,915 מילים

תגובות אחרונות

עודכן עכשיו
זירת הבלוגים
הזמן שלך לומר את דעתך
הצטרפות

התפרצות הקורונה – כל הכתבות

בעקבות חשיפת אי סדרים במיליונים בתלמה ילין: מנהל התיכון יוצא לשבתון

פרסום ראשון משה פילוסוף, מנהל בית הספר התיכון תלמה ילין בגבעתיים, הודיע במפתיע על יציאתו לשנת שבתון מניהול בית הספר ● זאת, אחרי חשיפת זמן ישראל כי גירעון של 2 מיליון שקל וגביית יתר של אלפי שקלים הביאו הורים ובוגרים לשגר למשרד החינוך עצומה הקוראת להחליף את הנהלת המוסד, "שכשלה בכל מובן" ● ועד הפעולה של תלמה ילין: "יקשה עליו לשוב לניהול בית הספר בשנה שלאחר מכן"

עוד 724 מילים ו-1 תגובות

המגפה בשטחים המשק הפלסטיני בסכנת קריסה בגלל משבר הקורונה

המובטלים החדשים בשטחי הרשות הפלסטינית מתקשים להביא אוכל הביתה ● בעלי העסקים נקרעים בין האחריות לעובדים לבין הדאגה לילדיהם ● התיירות מרוסקת ● הבנקים עשויים להיות הבאים בתור ● כולם תוהים איך ומתי יוחמרו מגבלות התנועה, וכיצד יעבור עליהם החג המתקרב ● וכולם מודאגים מהמצב בישראל ● "כשהכלכלה בישראל נפגעת, זה משפיע עלינו, והיכולות שלנו נעשות מוגבלות עוד יותר" ● "בסוף, יש לנו כאן אינטרס משותף"

עוד 1,610 מילים

בסביבת כחול-לבן שומעים וקוראים את הביקורות הקשות נגד בני גנץ ומתפוצצים ● האוזר והנדל אשמים, אומרים שם, הם השאירו אותנו ללא קלפים ● מקורב לגנץ בראיון לזמן ישראל: הוא לא בונה על כך שנתניהו יפנה את מקומו בזמן, גבי אשכנזי לא הטיל וטו על ממשלת מיעוט, יאיר לפיד לעולם לא יהיה ראש ממשלה, הציבור לא מבין את משמעות המהלך, וגם יובל דיסקין - שתקף את גנץ ברשתות החברתיות - לא מבין כלום

עוד 1,213 מילים ו-2 תגובות

יום הכיפורים של מערכת הבריאות

תחקיר שומרים ציוד חירום פג תוקף ● מחסור בתרופות ובחיסונים ● העדר תוכניות מגירה או חשיבה לטווח הארוך ● וכמובן, מחסור מתמשך בתקציבים ● בשלושה דוחות שנפרסו על פני 13 שנים, התריע מבקר המדינה שוב ושוב על הליקויים שעכשיו נראים במערכת הבריאות - אך רובם ככולם לא תוקנו ● בכיר במערכת: "חוסר המוכנות כל-כך רחב, שרק עם הסתכלות כוללת ניתן יהיה להתחיל בתיקון" ● חיים שדמי, בסיוע שומרים - המרכז לתקשורת ודמוקרטיה, יצא למסע בין הדוחות המאובקים לצוותים הרפואיים שמתמודדים כעת עם המחדלים

עוד 3,681 מילים

נתניהו: הגבלות תנועה בבני ברק, חובת מסיכה ומענקים של 500 שקל

משמר הדמוקרטיה ליועמ"ש: לפתוח בחקירה נגד איילת שקד בעניין NSO ● שקד בתגובה: אמירה בוועדת כנסת לא דורשת גילוי נאות, יובל יועז עוסק בהמצאות ● רוה"מ מבטיח 500 שקל לקשישים ועבור כל ילד במשפחה ● חוזרים מחו"ל יבודדו במלונית ● כ"ל: גנץ יתגורר בביתו בראש העין עד שיהיה ר"מ ● בנט דורש: להעביר את ניהול משבר קורונה למשרד הבטחון

עוד 42 עדכונים

צרות בליכוד: נתניהו הסתבך עם מחנה אדלשטיין

יולי אדלשטיין רוצה לחזור לכס יו״ר הכנסת, אך כחול-לבן הטילו וטו על המינוי ● עכשיו מתברר שהסיפור של אדלשטיין הופך לאחת הסוגיות הקשות במו״מ הקואליציוני, ואנשיו של אדלשטיין פגועים מנתניהו ● לטענתם, אין משרה שתפצה את היו״ר לשעבר, גם לא שר בכיר בממשלה ● והם מאיימים: "אם יעלה החוק שאסור לראש ממשלה לכהן עם כתבי אישום, נעבור אחד אחד בליכוד כדי שיתמכו בזה" ● פרשנות

עוד 710 מילים ו-1 תגובות
אוצר מילים
מושגי יסוד להבנת המציאות הישראלית
מֶמְשָׁלָה

"אנחנו נכנסים לתקופה שלאזרחים לא יהיה בה עבודה ולא יהיה בה רווחה, ולכן חיוני מתמיד לפצל את שני המשרדים, להפקיד עליהם שני שרים שונים, כך שלאחד מהם תהיה עבודה ולשני רווחה" ● במהדורה מיוחדת של אוצר מילים, אמיר בן-דוד מביא ראיון ראשון ובלעדי עם יועצו של נתניהו לענייני הפיכת לימונים ללימונדה, תחמן בר מינוי טוב

עוד 1,073 מילים

כל הבשורות הטובות לכיס ולסביבה - שלא נוכל לחגוג בקרוב

איסור מכירת כלי פלסטיק בחופי ת"א, צניחה במחירי הדלק, אשרור אוטובוס השבת של רמת גן, הפחתה בזיהום בתחנות הרכבת ואור ירוק להוספת אוטובוסים ● השבוע נרשמו חדשות מצוינות בתחומי הסביבה ו/או הצרכנות, שאף אחד מאיתנו לא יזכה ליהנות מהן בזמן הקרוב

העקומה של תפוצת הקורונה בישראל אולי מתחילה להתמתן בימים האחרונים, אבל עקומת האירוניה נמצאת בשיאה. שורה של מהלכים והכרעות שהיו נחוצים ובוערים בימי שיגרה, הימים הרחוקים ההם של עידן הטרום-קורונה, הבשילו דווקא עכשיו – כשההשפעה שלהם על המציאות, לפחות בנקודת הזמן הנוכחית, שואפת לאפס. אפשר לגייס צבא שלם של קלישאות כדי לתאר את זה – לתת אגוזים למי שאין להם שיניים, או שמא למכור קרח לאסקימוסים. כך או כך, קבלו את חמישיית האירוניה הפותחת של שבוע הקורונה האחרון:

משבר הקורונה: חיטוי אוטובוס (צילום: Photo by Tomer Neuberg/Flash90)
משבר הקורונה: חיטוי אוטובוס (צילום: Photo by Tomer Neuberg/Flash90)

1

פחות פלסטיק בחופים

חם מהתנור – עיריית תל אביב החליטה אתמול בישיבת המועצה (שנערכה בזום) לאסור מכירת כלי פלסטיק חד פעמיים בחופי הים. החלטה חשובה, אפילו דרמטית. זוכרים את הימים – רק לפני כמה חודשים – שבהם העיריות הודיעו בזו אחר זו על ביטול השימוש בחד"פים בצהרונים, ובאופן כללי הכריזו על מלחמת חורמה במגיפת הפלסטיק? אז לקראת פרוץ עונת הרחצה עיריית תל אביב הלכה צעד משמעותי קדימה (אילת קדמה לה, אגב). באמת צעד חשוב, רק חבל שאין עונת רחצה, הים סגור, ואף אחד לא מוכר בחופים שום דבר, רב או חד פעמי.

2

ירידה במחיר הדלק

מחיר הדלק צנח השבוע בפראות ל-4.89 שקלים לליטר, הנמוך מאז סוף העשור הקודם. חדשות טובות לנהגי המכוניות הפרטיות, חדשות רעות לסביבה, אבל בעצם לא זה ולא זה: ממילא אין לאן לנסוע, הכבישים ריקים ורוב המכוניות בישראל עומדות ומעלות אבק.

3

יותר אוטובוסים

בג"ץ איפשר סוף סוף למדינה לחזור לרכוש אוטובוסים: הסכסוך המשפטי הזה – בין יצרני האוטובוסים המקומיים למשרד האוצר שמעוניין לייבא יותר אוטובוסים מחו"ל – תקע את התחבורה הציבורית במשך כמעט שנתיים.

מבלי להיכנס לשאלה מי צודק במחלוקת, ההשלכות של הקיפאון היו הרסניות: שירות האוטובוסים ברחבי הארץ זקוק לתגבור נואש, משרד התחבורה כבר קיבל החלטה עקרונית לתגבר קווים רבים ולהוסיף קווים חדשים, אבל אי אפשר היה לבצע את ההחלטה בגלל שלא ניתן היה להגדיל את צי האוטובוסים.

תל אביב בימי קורונה: כיכר דיזנגוף ריקה כמעט לחלוטין, מרץ 2020 (צילום: Miriam Alster/Flash90     )
תל אביב בימי קורונה: כיכר דיזנגוף ריקה כמעט לחלוטין, מרץ 2020 (צילום: Miriam Alster/Flash90     )

התוצאה: נוסעים בכל הארץ המשיכו לסבול מצפיפות נוראית או ממחסור בקווים חיוניים. אז עכשיו אפשר סוף סוף לרכוש אוטובוסים – רק שהתחבורה הציבורית קוצצה כמעט לחלוטין ואין להם לאן לנסוע.

4

אור ירוק לאוטובוס השבת

בית המשפט המחוזי בתל אביב דחה את העתירה נגד הפעלת ה"סבבוס" – קו האוטובוס הפופולרי שמופעל בשבתות על ידי עיריית רמת גן ומסיע את תושבי העיר לים ולמרכזי הבילוי בתל אביב. את העתירה הגישו קבוצת תושבי רמת גן בראשם הרב יעקב אריאל, לשעבר הרב הראשי של העיר.

אז הסבבוס עקרונית יכול לפעול, רק חבל שאין ים, אין בילויים ושהתחבורה הציבורית בקושי עובדת בימי חול – קל וחומר בשבת.

5

צניחה בזיהום בתחנות הרכבת

בדיקות שנערכו לאחרונה בתחנות הרכבת הראו שזיהום האוויר בסביבת הרציפים ירד משמעותית (הבדיקות נעשו כשעדיין נסעו רכבות).

הזיהום בתחנת השלום למשל (התחנה העמוסה בישראל) מוכר כבר כמה שנים כמפגע בריאותי מסוכן, וכל הניסיונות להפעיל מסננים ומאווררים הניבו תוצאות חלקיות בלבד. הנוסעים בתחנה מכירים את השלטים האלקטרוניים המתריעים מפני זיהום אוויר גבוה אבל חוץ מלהילחץ אין להם הרבה מה לעשות בנושא.

אז בימי הקורונה הזיהום ירד משמעותית, בעיקר מפני שחלק גדול מהעשן מגיע מנתיבי איילון שהתנועה בהם דלילה מאוד. הבעיה: הרכבת מושבתת לחלוטין. אז האוויר ברציפים סוף-סוף נקי, אבל הרציפים ריקים, לתפארת הקורונה והאירוניה.

משבר הקורונה: קרון רכבת שומם, רגע לפני ההשבתה (צילום: Yossi Aloni/Flash90)
משבר הקורונה: קרון רכבת שומם, רגע לפני ההשבתה (צילום: Yossi Aloni/Flash90)
עוד 474 מילים

דעה מדינת ישראל חולה מאוד

פוליטיקה המבוססת על שקרים, כנסת שמאבדת מכוחה, פערים כלכליים הולכים וגדלים, מערכת בריאות ענייה ומרוסקת, וקרעים חברתיים עמוקים ● מדינת ישראל הייתה חולה זמן רב לפני התפרצות הקורונה, אבל המגיפה הציפה את כל הבעיות אל פני השטח ● כבר בעתיד הקרוב ישראל תשתנה לחלוטין ● נותר לנו רק לקוות שהשינוי יהיה לטובה

עוד 1,119 מילים

משרד הבריאות העביר את "שאלון הקורונה" של מכון ויצמן לחברה מסחרית

מעקב זמן ישראל משרד הבריאות אימץ את השאלון החכם שפותח במכון ויצמן כדי לזהות מוקדי התפרצות הקורונה באמצעות חכמת המונים ● אבל בשלב זה נפרדו דרכי המדינה והמדענים - וביצוע השאלון הופקד בידי "דיאגנוסטיק רובוטיקס" ● כעת, חברה פרטית אוספת עלינו מידע רגיש ● בין המשקיעים בה: מבטח-שמיר, קרן אלפא קפיטל, והזוג יהודית וקובי ריכטר ● תגובת משרד הבריאות טרם התקבלה

עוד 957 מילים
סגירה
בחזרה לכתבה