תצילו אותי!

בלעדי במשך תשע שנים, "בנימין פיליפ" עבד, לדבריו, עבור המוסד וסייע לו במלחמה נגד חיזבאללה ● לטענתו, הוא אף גייס עבור המוסד לוחם לשעבר ב"כוח רדואן", יחידת העילית של חיזבאללה, אשר סיפק מידע מודיעיני מכריע ● עכשיו פיליפ ניצב בפני גירוש ללבנון, וישראל אינה עונה ● גורם ביטחוני: "זה עולם קר שם בחוץ" ● במשרד ראש הממשלה סירבו להגיב

סוכן לבנוני בשירות המוסד. אילוסטרציה (איור: אבי כ"ץ)
סוכן לבנוני בשירות המוסד. אילוסטרציה (איור: אבי כ"ץ)

בשנת 2011 החליט בנימין פיליפ לעזור לישראל ולמוסד להילחם בחיזבאללה. הוא אסף מודיעין על פעילותו של ארגון הטרור הלבנוני וגייס סוכנים נוספים מתוך הארגון – כולל, לדבריו, לוחם באחת מיחידות העילית שם. עבודתו, הוא אומר, הרסה את חייו ואת חייהם של בני משפחתו בלבנון.

לאחר שנחשף כסוכן של המוסד וישב בכלא של חיזבאללה במשך שנתיים, פיליפ נמלט ממולדתו לבנון ב-2015 ובסופו של דבר הגיע למזרח אסיה, שם הוא חי קרוב לשנתיים עד שבסוף השנה שעברה נאלץ להימלט שוב בשל סכנת גירוש. כעת הוא מתכנן לבקש מקלט באירופה, ואומר שישראל – המדינה לה סייע מאז 2011 להילחם נגד ארגון הטרור השיעי שנתמך בידי איראן – מסרבת לקבל אותו אליה, או אפילו להגיב לשיחות הטלפון או להודעות האימייל שלו.

משרד ראש הממשלה, האחראי על המוסד, סירב להשיב לשאלות זמן ישראל על המקרה.

לדברי פיליפ, הוא פנה אלינו במאמץ נואש אחרון, בתקווה שפרסום הסיפור שלו יפעיל לחץ על ישראל ועל המוסד לעזור לו, כפי שהובטח לו, לטענתו.

בנימין פיליפ הוא לא שמו האמיתי של האיש. זמן ישראל מנוע מלפרסם את זהותו האמיתית או פרטים מזהים כלשהם, אף על פי שפיליפ ביקש מפורשות שנפרסם את שמו, מתוך אמונה שהדבר יסייע לו במאמציו להשיג מקלט, ולמרות העובדה שחיזבאללה וממשלת לבנון כבר יודעים מי הוא, היות שהרשיעו אותו ושלחו אותו למאסר.

בנימין פיליפ הוא לא שמו האמיתי. זמן ישראל מנוע מלפרסם את זהותו האמיתית או פרטים מזהים כלשהם, אף על פי שפיליפ ביקש מפורשות שנפרסם את שמו, ולמרות העובדה שחיזבאללה וממשלת לבנון כבר יודעים מי הוא

פיליפ ניסה לפנות לכל רשות ישראלית אפשרית. הוא שלח הודעות אימייל לכתובות הציבוריות של משרד ראש הממשלה, הצבא, משרד החוץ וכמעט כל משרד ממשלתי אחר. בדצמבר האחרון הוא קיבל תגובה מנציבות תלונות הציבור של ישראל: "הבאנו את תלונתך לידיעתם של כוחות הביטחון", נאמר בה.

גורם ביטחוני לשעבר, שדיבר עם זמן ישראל בעילום שם, אמר כי הוא אינו מכיר את המקרה של פיליפ, אבל הסביר שיכולות להיות כמה סיבות לכך שסוכנות הריגול תנתק את קשריה עם אחד מסוכניה – למשל ספקות לגבי אמינותו או לגבי הערך שלו לארגון בהווה, ללא קשר לתרומתו בעבר.

לוגו המוסד
לוגו המוסד

"זה עולם קר שם בחוץ", אמר הגורם.

פיליפ טוען שאף על פי שהוא חש מתוסכל בשל התנהגותם של מפעיליו במוסד ושל הממשלה, אין לו רגשות שליליים כלפי מדינת ישראל.

"התלונות שלי כלפי המוסד הן כמו תלונות בין אוהבים. זו לא האשמה מתוך שנאה", הוא אומר. "אני לא מדבר כדי לפגוע בישראל. אני עושה את זה כדי לתקן את האופן שבו הממשלה מתייחסת לדברים האלה. למה אתם צריכים להיות כמו הקג"ב? אתם מסיימים עם מישהו וזורקים אותו".

פיליפ, שמתויג בארצו באופן רשמי כבוגד וכמרגל של ישראל, אומר שאם יגורש ללבנון, קרוב לוודאי שיצפה לו שם מאסר של עשרות שנים – תרחיש שהוא, כגבר הומוסקסואל, פשוט מסרב לקבל, היות שהוא יודע שעונש כזה בבית סוהר לבנוני פירושו מעשי אונס והתעללות.

הוא מתכנן לבקש כעת מקלט באירופה, לאחר שהצליח לאסוף מספיק כסף עבור כרטיס טיסה ממזרח אסיה, באמצעות מכירת כמה מהמכשירים האלקטרוניים שלו. אם הוא ייכשל ויגורש חזרה ללבנון, פיליפ אומר שהוא שוקל ברצינות להתאבד.

"התלונות שלי הן כמו תלונות בין אוהבים. זו לא האשמה מתוך שנאה. אני לא מדבר כדי לפגוע בישראל. אני עושה את זה כדי לתקן את האופן שבו הממשלה מתייחסת לדברים האלה. למה אתם צריכים להיות כמו הקג"ב?"

"ברור שאני לא מתכוון לחזור ללבנון. כבר הזמנתי פחמן חד-חמצני. אני מחפש את הדרכים הכי פחות כואבות להתאבד. כבר ישבתי שנתיים בכלא. אני מכיר את ההשפלה הזאת. אני לא יכול לדמיין מה יקרה לי אם אני אחזור ללבנון", הוא אומר בשיחת טלפון.

פיליפ פנה אלינו לראשונה באוגוסט 2019, לאחר שלדבריו המוסד ניתק איתו את הקשר והפסיק לספק לו הוצאות מחיה. אשרת השהייה שלו במדינה שבה הוא גר באסיה, אשר לדבריו ישראל שילמה עבורה, אינה מאפשרת לו לעבוד באופן חוקי ומאלצת אותו להיות עוד יותר תלוי בישראל ונואש לפרנסה.

בספטמבר טסתי להיפגש עם פיליפ ושוחחתי איתו שלוש פעמים פנים אל פנים, נוסף על שיחות רבות שקיימנו באינטרנט תוך שימוש באפליקציות הצפנה (מיקומן של הפגישות הללו גם הן נאסרו לפרסום).

במהלך כל הראיונות והשיחות עם פיליפ, הוא היה רגוע, קר רוח וגלוי לב. סיפוריו על העבר היו עקביים, אבל לא נשמעו כאילו הוא שינן אותם. הוא הראה לנו צילומי מסך של תכתובות ווטסאפ ואימייל שנערכו, לדבריו, עם מפעיליו במוסד. לא היה בידינו לאמת שאכן מדובר בסוכנים ישראלים, אבל הצלחנו לאמת כמה חלקים מהסיפור של פיליפ. כמה מהראיות שפיליפ סיפק לנו על מנת לתקף חלקים מסיפורו גם הן אסורות לפרסום.

"כמו כלבי רחוב"

פיליפ מקווה שישראל תתערב לטובתו ותציל אותו מפני גירוש, אבל הוא חש ספק הולך וגובר שזה אכן יקרה.

"ישראל, מדינה שמסוגלת לשלוח רחפן לדאחיה, לא יכולה להציל אותי?", הוא שואל, ומתכוון לתקיפת יעד של חיזבאללה באמצעות רחפן באוגוסט האחרון, שיוחסה לישראל.

פיליפ מספר שאמו כבר סובלת מהטרדות מצד חיזבאללה – חברי הארגון פרצו לביתה בלבנון והשחיתו אותו בדצמבר האחרון – ושאביו נודה מהקהילה הדתית שלו. "הם מתייחסים אלינו כמו אל כלבי רחוב", אומר פיליפ על המוסד והממשלה.

פיליפ מספר שאמו סובלת מהטרדות מצד חיזבאללה – פרצו לביתה בלבנון והשחיתו אותו בדצמבר האחרון – ושאביו נודה מהקהילה הדתית שלו. "הם מתייחסים אלינו כמו אל כלבי רחוב", אומר פיליפ על המוסד

פיליפ הוא לא הסוכן הלבנוני היחיד של המוסד שמאשים את הארגון כי הוא נטש אותו. ב-2014, אמין אל-חאג', שם קוד רומיניגה, ששימש זמן רב סוכן של ישראל ואסף עבורה מידע מודיעיני מכריע על קבוצות טרור פלסטיניות שפעלו בלבנון החל משנות ה-80, דיבר בפומבי על יחסיו המאכזבים עם שירותי הביטחון הישראליים, שבסופם היה תקוע בישראל עם אישור שהייה זמני שפג תוקפו, בלי ביטוח רפואי ובלי פרנסה.

"קצת קשה לי להבין למה מתייחסים אליי ככה. למה אחרי כל מה שעשיתי, כל מה שהבאתי, כל מי שתפסו בזכותי, הם זורקים אותי כמו סמרטוט משומש", אמר אל-חאג' לכתב לענייני מודיעין של "ידיעות אחרונות", רונן ברגמן.

תיק רומיניגה – כתבתו של רונן ברגמן ב
תיק רומיניגה – כתבתו של רונן ברגמן ב"7 ימים" ב-14 בנובמבר 2014

אולם במקרה של אל-חאג', הוא לפחות הצליח לצאת מלבנון ולהגיע לישראל. לדברי פיליפ, אחד האנשים שהוא עזר למוסד לגייס היה לוחם לשעבר ב"כוח רדואן", יחידת העילית של חיזבאללה, שסיפק לשירות הביון מידע מודיעיני מכריע על ארגון הטרור השיעי, אשר נחשב ליריב הצבאי המשמעותי ביותר של ישראל. פעיל הארגון לשעבר הסכים שנכלול כאן את סיפורו, אבל ביקש שלא נפרסם את שמו האמיתי אלא נכנה אותו "גבריאל".

מוקדם יותר השנה, גבריאל נכלא גם הוא על ידי חיזבאללה למשך כחודשיים באשמת ריגול לטובת ישראל. הוא שוחרר באוגוסט, לאחר שמשפחתו שכנעה את ארגון הטרור שהוא לוקה בנפשו. הוא אכן אובחן כבעל הפרעה דו-קוטבית, אומר פיליפ. עם שחרורו, גבריאל הושם במעצר בית.

גבריאל נכלא גם הוא על ידי חיזבאללה למשך כחודשיים באשמת ריגול לטובת ישראל. הוא שוחרר באוגוסט, לאחר שמשפחתו שכנעה את ארגון הטרור שהוא לוקה בנפשו

בסוף ספטמבר, נציגים של חיזבאללה אמרו לגבריאל שהוא עומד להיות מגורש מלבנון, ושעליו להישאר מחוץ למדינה למשך חמש שנים לפחות. בסוף אוקטובר הוא נמלט מלבנון והצטרף לפיליפ. הוא מתכנן לבקש מקלט במדינה אחרת.

כדי להישאר רלוונטי, פיליפ עדיין שומר על קשר עם פעילי חיזבאללה אחרים וקרובי משפחה שלהם באמצעות רשתות המדיה החברתית – מבלי שידעו שהוא סוכן של ישראל – כדי לאסוף מידע על ארגון הטרור. במקרים רבים הוא יוצר קשר עם פעילים הומוסקסואלים דרך טינדר, גרינדר ואפליקציות היכרויות אחרות. אף על פי שחיזבאללה נחשב לארגון מוסלמי שיעי מחמיר, יש בו כמות "מפתיעה" של חברים הומוסקסואלים, אומר פיליפ.

פיליפ מודה שהוא לא היה "אדם מושלם" ביחסיו עם ישראל, היות שבתחילה שיקר למוסד בנוגע לפרטים מעברו ואף איים לחשוף את זהותם של סוכנים אחרים כדי ללחוץ על הארגון לספק לו את המשאבים שהובטחו לו. הבהרנו לפיליפ שלא ניקח חלק בחשיפה כזאת, שעלולה לסכן חיים ואת ביטחונה הלאומי של ישראל, ושאין בה שום תועלת ממשית לציבור.

כדי להישאר רלוונטי, פיליפ עדיין שומר על קשר עם פעילי חיזבאללה אחרים וקרובי משפחה שלהם באמצעות רשתות המדיה החברתית – מבלי שידעו שהוא סוכן של ישראל – כדי לאסוף מידע על ארגון הטרור

"רק ניסיתי לעורר תגובה", הוא אומר. "בחיים לא הייתי מוכר אותם. יכולתי ללכת לאיראנים או לחיזבאללה ולסגור עסקה, אבל אני לעולם לא אעשה את זה. זה מנוגד לעקרונות שלי. אני פאקינג שונא את חיזבאללה ואת איראן – אני רוצה לראות את הסוף שלהם".

הוא טוען שהיקף הסיוע שהוא וגבריאל סיפקו לישראל שווה הרבה יותר ממה שהמוסד נתן להם. הוא מביע שוב ושוב תסכול, כעס ואכזבה עמוקה ביחס למצבו ולבעלי התפקידים הישראלים שאחראים לו, אבל מדבר על מדינת ישראל בהערצה.

"אני יודע שהם לא שמים זין על החיים שלי. אני יודע שלא אכפת להם מהעתיד שלי. אני יודע שהם חושבים שאני סתם ערבי מטומטם. אבל עדיין יש לי את דגל ישראל בבית", הוא אומר. "אני אוהב את ישראל. אני אוהב את המדינה. זה עניין עקרוני. הרגשתי שהזהות שלי קרובה יותר לישראל מאשר ללבנון".

ילדות נואשת

פיליפ לא נראה כמו הטיפוס שהייתם מדמיינים שיקדיש את חייו למאבק בארגון טרור בינלאומי. הוא נמוך וחסון, בעל עיניים כחולות-ירוקות, זקן מעוצב בקפידה ועגילים מתנדנדים. לכל המפגשים שלנו הוא הגיע בבגדים שחורים הדוקים, משקפיים בעלי עדשות צבעוניות, תכשיטי כסף וסניקרס פלטפורמה שחורות. הוא נראה כמו ארט דירקטור של חברת סטארט-אפ, ולא כמו מרגל חובק עולם.

הוא מדבר אנגלית, ערבית וצרפתית באופן שוטף, וכשהוא משוחח איתי על ישראל הוא זורה מילים וביטויים בעברית; ביום שישי הוא מאחל לי "שבת שלום". הוא מקלל בחופשיות אבל תמיד מתנצל על כך. הוא מתגאה ביכולתו לקרוא ולתמרן אנשים, מה שגרם לי להטיל ספק במניעיו באופן קבוע, אולי שלא בצדק. כשהוא עצר את שיחתנו כדי לתת כסף לחסר בית שעמד מחוץ לבית הקפה שנפגשנו בו, האם זה היה אלטרואיזם או הצגה בשבילי? לעולם לא אדע בוודאות. אבל אני די בטוח שלחסר הבית לא אכפת.

פיליפ נולד להורים לבנונים במדינה אחרת במזרח התיכון. מאוחר יותר המשפחה חזרה ללבנון והתגוררה באזור אל-נבטיה, עיר שידועה כמעוז של חיזבאללה.

ארגון חיזבאללה הוקם ב-1985 בתגובה לכניסת כוחות צה"ל במלחמת לבנון הראשונה, והתמקמות הצבא הישראלי בדרום לבנון. ב-35 השנים שחלפו מאז, ארגון הטרור, הנתמך בידי איראן, הפך למיליציה גדולה, עם אלפי לוחמים וארסנל של כ-120 אלף טילים ורקטות בעלי מגוון גדלים ויכולות נפץ.

ב-2006 ישראל נלחמה בחיזבאללה במלחמת לבנון השנייה, והארגון נחשב ליריב הצבאי העיקרי שלה באזור.

תומכי חיזבאללה בביירות ממתינים לנאום חסאן נסראללה ב-5 בינואר 2020 (צילום: AP Photo/Maya Alleruzzo)
תומכי חיזבאללה בביירות ממתינים לנאום חסאן נסראללה ב-5 בינואר 2020 (צילום: AP Photo/Maya Alleruzzo)

פיליפ אומר שהייתה לו "ילדות נואשת בכפר יפהפה" בדרום לבנון. כילד, הוא הצטרף לתנועת הצופים של חיזבאללה, ובתקופה ההיא התפתחה השנאה שלו כלפי הארגון, לדבריו.

פיליפ מספר שכאשר היה בן 4, בנו של אחד המפקדים הבכירים בחיזבאללה החל להתעלל בו מינית. "זה נמשך 11 שנים", הוא אומר.

במהלך אותה תקופה, לדבריו, הוא היה קורבן להשפלות ולמעשי בריונות ואונס מצד בנו של המפקד הבכיר ואחרים. פיליפ נזכר שאחת מנקודות האור של ילדותו הייתה צפייה בסדרות מונפשות בערוץ 1 הישראלי, ששידוריו הגיעו לביתם בדרום לבנון. "התוכנית האהובה על אחי הייתה 'המומינים'", הוא אומר.

בנערותו הוא התבטא פעם בגלוי במסגד של הכפר נגד האיש שתקף אותו, אבל נתקל לדבריו בצביעות, היות שהאשימו אותו בהומוסקסואליות אבל לא את התוקף שלו. "הם אמרו, 'הוא לא הומו, הוא חולה. אתה הומו, ואדם כמוך צריך להרוג ולשרוף", הוא נזכר.

למחרת פעילי חיזבאללה תפסו אותו ואיימו עליו: "הם אמרו לי, 'אם תדבר שוב על מה שאמרת אתמול, אתה תיעלם'".

לאחר ניסיון התאבדות, הוריו של פיליפ החליטו שמוטב שיעזוב את הבית בנבטיה וילמד בפנימייה בביירות.

מטרה להתנכלויות של חיזבאללה

פיליפ השלים את לימודיו בבית הספר התיכון, למד באוניברסיטה האמריקאית בביירות, ואז החל לעבוד בארגונים לא-ממשלתיים שונים בלבנון. הוא מספר שבאותה תקופה הוא גם עבד כמשקיף של האגודה הלבנונית לבחירות דמוקרטיות. "זה היה תור הזהב של חיי. הייתי בארץ שלי, עשיתי את מה שאני אוהב", אומר פיליפ.

העיר אל-נבטיה בדרום לבנון (צילום: CC BY 3.0 ansam61/WikiMedia)
העיר אל-נבטיה בדרום לבנון (צילום: CC BY 3.0 ansam61/WikiMedia)

אבל בשנה שלאחר מכן הכול השתנה. "2010 הייתה השנה הגרועה ביותר בחיי", הוא אומר.

כאשר עבד כמשקיף בבחירות הכלליות ב-2009, פיליפ דיווח על פעילות בלתי חוקית של חיזבאללה בנקודות ההצבעה בכפר חומין אל-פוקא, ליד נבטיה. "אחרי שעשיתי את זה, הם הכניסו אותי לרשימה השחורה שלהם", הוא אומר.

פתאום, הוא מספר, חבריו קיבלו שיחות טלפון ממספרים חסומים ונשאלו מדוע הם רוצים "להסתובב עם הומו"; מנהל בית ספר שפיליפ עבד בו קיבל הוראה לפטר אותו; ובן הזוג שלו באותה תקופה נחשף כהומוסקסואל בפני משפחתו המוסלמית הסונית השמרנית.

כאשר עבד כמשקיף בבחירות הכלליות ב-2009, פיליפ דיווח על פעילות בלתי חוקית של חיזבאללה בנקודות ההצבעה בכפר חומין אל-פוקא, ליד נבטיה. "אחרי שעשיתי את זה, הם הכניסו אותי לרשימה השחורה שלהם"

"הם הלכו למשפחה שלו ואמרו להם, 'הבן שלכם הומו והוא יוצא עם מישהו'. המשפחה שלו הכתה אותו קשות", הוא מספר.

באותה נקודה, הוא אומר, החליט שמטרת חייו היא להילחם בחיזבאללה. "כשזה קרה, החלטתי: זאת מלחמה, פשוטו כמשמעו. והחארות האלה, אני רוצה לגרום להם פאקינג לשלם על כל מה שהם עשו".

קודם ה-CIA, אחר כך המוסד

פיליפ חשש בתחילה לפנות לישראל, לכן, הוא אומר, הוא יצר קשר עם ה-CIA והציע למסור לאמריקאים מידע על חיזבאללה.

"פחדתי ליצור קשר עם המוסד, כי חשבתי אז שהמוסד – הם מנצלים אותך ואז הורגים אותך. זה מה שהיית שומע בלבנון", הוא אומר.

איכשהו חיזבאללה גילו שפיליפ עובד עם האמריקאים ועצרו אותו ב-2011. הוא נכלא למשך כמה חודשים, ואז שוחרר בתנאי שישמש כסוכן כפול ויספק לארגון הטרור מידע מודיעיני על ה-CIA.

מחשש שייעצר שוב בידי חיזבאללה, היות שלא הייתה לו שום כוונה לשמש כסוכן כפול, פיליפ נמלט מלבנון עם אמו, תחילה לסוריה – לפני שמלחמת האזרחים פרצה שם במלוא עוזה – ואז לטורקיה.

בטורקיה, הוא מספר, הוא יצר לראשונה קשר עם המוסד, ובסופו של דבר נפגש עם סוכנים של הארגון בחו"ל, בכמה מדינות מסביב לעולם שאינן דורשות אשרת כניסה מאזרחים לבנונים. פיליפ אומר שבאותה נקודה ארצות הברית ניתקה את קשריה עמו.

בטורקיה יצר לראשונה קשר עם המוסד, ובסופו של דבר נפגש עם סוכנים של הארגון בחו"ל, בכמה מדינות מסביב לעולם שאינן דורשות אשרת כניסה מאזרחים לבנונים

בדצמבר 2012, לדברי פיליפ, התחילו הבעיות שלו עם המוסד. הוא לא סיפר לארגון הביון שהוא נכלא בעבר על ידי חיזבאללה, והמוסד רצה שהוא יחזור ללבנון כדי לאסוף מידע על ארגון הטרור, לדבריו. היות שחשש להישלח שוב לכלא, פיליפ ברח והסתובב בעולם כדי להימנע מלחזור ללבנון.

המוסד תפס אותו במזרח אסיה, ואז הוא התוודה בפני מפעיליו שלא סיפר להם על מאסרו הראשון בידי חיזבאללה.

משם הוא המשיך לאירופה וביקש מקלט בשווייץ. לדברי פיליפ, השוויצרים דחו את בקשתו בטענה שאינם יכולים לאמת את היותו הומוסקסואל ושאכן צפויה לו סכנה בלבנון בשל מיניותו, ואמרו לו שהיות שישראל היא הגורם לבעיות שלו, היא צריכה לקבל אותו אליה.

הוא הועלה על מטוס בחזרה לביירות. "אחרי כל זה, לא הייתה לי ברירה אלא לחזור ללבנון", הוא אומר.

המעצר השני

אנשי חיזבאללה הבטיחו להוריו של פיליפ שהוא לא ייחטף או יישלח מיד לכלא, אבל הבהירו שעליהם לדבר איתו. פיליפ, שנתקף בהלה, ניסה ליצור קשר עם ישראל כדי לעזוב את לבנון ב-7 באוקטובר 2013.

"הלכתי לקפה-אינטרנט ועשיתי את הדבר הכי טיפשי בעולם – פחדתי, אז נכנסתי לאתר של המוסד וכתבתי להם: 'אני בלבנון ואני עלול להיעצר. בבקשה תעזרו לי. לפחות תאפשרו לי לקפוץ מעבר לגבול'. בזמן שכתבתי את ההודעה, הם עצרו אותי".

"הלכתי לקפה-אינטרנט, נכנסתי לאתר של המוסד וכתבתי להם: 'אני בלבנון ואני עלול להיעצר. בבקשה תעזרו לי. לפחות תאפשרו לי לקפוץ מעבר לגבול'. בזמן שכתבתי את ההודעה, הם עצרו אותי"

לדבריו, קבוצה של גברים צעירים נכנסה למקום, הכתה אותו ולקחה אותו משם. הוא מניח שבעלי הקפה-אינטרנט הבחין במעשיו במחשב ויצר קשר עם חיזבאללה.

פיליפ מספר שהוא נלקח שוב לכלא של חיזבאללה והוכנס לתא קרוב לתא שנכלא בו בפעם הקודמת. "בפעם הראשונה הייתי בתא מספר 13, בפעם השנייה זה היה תא 17", הוא אומר.

פיליפ שהה במאסר במשך שנתיים עד שמשפחתו הצליחה לשכנע את חיזבאללה לשחרר אותו. אמו איימה לספר בפומבי על שנות האונס וההתעללות המינית שעבר מידי בנו של מנהיג בכיר בחיזבאללה.

לדברי פיליפ, הוא לא היה קורבן להתעללות פיזית במהלך מאסרו, אבל הוא סבל התעללות פסיכולוגית ונחקר באופן אינטנסיבי במשך שבועות. לדבריו, הוא לא נשבר אף פעם.

"לא אמרתי להם שעבדתי עם המוסד. אמרתי להם שרק כתבתי [למוסד] כי רציתי לעבוד איתם, שזה היה ניסיון ההתקשרות הראשון שלי איתם. אני לא יודע אם הם האמינו לי. אחרי 15 ימים הם השתעממו ממני, אז הם השאירו אותי בכלא", הוא אומר.

פיליפ מאמין שאם הוא יחזור עכשיו ללבנון, חיזבאללה לא יימנעו הפעם מלענות אותו כפי שעשו בפעם הקודמת.

קצה מנהרה שנחפרה מלבנון לשטח ישראל, דצמבר 2018 (צילום: Hadas Parush/Flash90)
קצה מנהרה שנחפרה מלבנון לשטח ישראל, דצמבר 2018 (צילום: Hadas Parush/Flash90)

"זה יהיה לגמרי אחרת הפעם. הפעם, אני מואשם בגיוס מישהו מכוח רדואן", הוא אומר.

פיליפ זוכר את הפרטים הקטנים מחיי הכלא, את ההשפלות היומיומיות, איך הכול שם היה צבוע בלבן מסנוור. "זה מטריף אותך", הוא אומר.

"קיבלתי מזרון דק וקטן בפינה, איפה שישנתי וישבתי; שמיכה, כפית, צלחת שנראית כמו קערה לכלב, כדי שיהיה יותר משפיל; דלי מים, שלוש כוסות קטנות מפלסטיק למשחת שיניים, סבון ושמפו; קוראן וספר תפילות  – וזה כל מה שיש לך," הוא נזכר.

בחיוך ובמבט מזוגג בעיניו הכחולות הבהירות, הוא מוסיף, "זה היה השמפו הגרוע ביותר שהשתמשתי בו בחיים שלי".

שנתיים, חודש ויום לאחר שנשלח לכלא – ב-8 בנובמבר 2015 – פיליפ שוחרר. "אין לך מושג, זה היה יום מדהים. במשך שנתיים אתה לא רואה שמש", הוא אומר.

כשהבעתי פליאה על כך ששוחרר מהכלא כעבור שנתיים בלבד, למרות שהואשם בפשע חמור – שיתוף פעולה עם ישראל, אויבתו המושבעת של חיזבאללה – פיליפ השיב שהעונש הזה היה שכיח יחסית בארגון הטרור.

"חיזבאללה לא מחזיק אנשים בכלא לנצח. הסטנדרט הוא שנתיים ואחר כך גירוש מהמדינה, אלא אם אתה חבר בדאע"ש או רוצח", הוא אומר.

עם שחרורו, נאמר לפיליפ שעליו לעזוב את לבנון. הוא מספר שנסע לטורקיה, לדובאי ולהונג קונג, בין השאר, ועבד בעבודות מזדמנות. "הייתי צלם, עשיתי קצת תרגומים, עזרתי עם פליטים סורים בטורקיה", הוא אומר.

גיוס לוחם בכוח רדואן

בפברואר 2017, כשהתגורר בדובאי, הוא החליט לנסוע ללבנון כדי לבקר את משפחתו. הוריו של פיליפ ביקשו את אישור חיזבאללה, והוא הורשה לחזור.

הוא מספר שבמהלך ביקורו, הוא גייס את גבריאל, לוחם קומנדו של חיזבאללה, כסוכן של המוסד.

"הוא ואני יצאנו לקמפינג של יומיים, ושכנעתי אותו לעבוד עם המוסד", הוא אומר. "חזרתי לדובאי, ושלחתי הודעה למוסד. הם ענו לי, והם היו מאוד מעוניינים, כי הוא היה בכוח רדואן".

כוח לוחם של חיזבאללה בדרום לבנון (צילום: AP Photo/Mohammed Zaatari)
כוח לוחם של חיזבאללה בדרום לבנון (צילום: AP Photo/Mohammed Zaatari)

כוח רדואן הוא אחת מיחידות העילית המובחרות של חיזבאללה. אלמלא הצליח צה"ל לאתר ולהרוס את המנהרות שחפר ארגון הטרור אל צפון ישראל בחורף שעבר, לוחמי כוח רדואן הם אלה שהיו נכנסים דרכן כדי לבצע מעשי טבח וביזה ביישובי הספר של ישראל.

גיוסו לוחם מהיחידה לטובת המוסד סימנה הצלחה משמעותית עבור ארגון הביון.

ב-2017, מספר פיליפ, המוסד ביקש ממנו לעבור למזרח אסיה; הוא מניח שבגלל הקלות היחסית בקבלת אשרה.

מאוחר יותר באותה שנה הוא נפגש עם סוכנים של המוסד באסיה, שנתנו לו מכשיר תקשורת מיוחד והורו לו לחזור ללבנון כדי למסור אותו לגבריאל. הוא עשה זאת, לדבריו, בספטמבר 2017.

מאז, היה באפשרותו של גבריאל לספק למוסד באופן ישיר עדויות מפורטות על פעילות חיזבאללה.

זה נמשך עד מאי 2019, כשגבריאל נעצר לפתע על ידי חיזבאללה ונשלח למאסר. פיליפ אומר שהוא אינו יודע מדוע חיזבאללה החל לחשוד שגבריאל מרגל לטובת ישראל. לדבריו, הוא מיד יצר קשר עם מפעיליו במוסד כדי לספר להם על המעצר, והזהיר אותם כי מכשיר התקשורת הגיע גם הוא לידי חיזבאללה.

באותה נקודה יחסיו עם המוסד קיבלו שוב תפנית שלילית. לדברי פיליפ, למרות אזהרתו, שירות הביון הישראלי שלח הודעה למכשיר התקשורת וחשף את זהותו כמי שגייס את גבריאל.

מאוחר יותר נודע לו שהמוסד עשה זאת במתכוון, כדי להבטיח שחיזבאללה לא יגייס אותו ואת גבריאל כסוכנים כפולים.

לדברי פיליפ, המוסד שלח הודעה למכשיר התקשורת וחשף את זהותו כמי שגייס את גבריאל. מאוחר יותר נודע לו שהמוסד עשה זאת במתכוון, כדי להבטיח שחיזבאללה לא יגייס אותו ואת גבריאל כסוכנים כפולים

למרות מעצרו ומאסרו במשך שנתיים בכלא חיזבאללה בשל ריגול לטובת ישראל, פיליפ אומר שההודעה הזאת למעשה חרצה את גורלו עם ארגון הטרור והבטיחה שלעולם לא יוכל לשוב למולדתו בבטחה.

מה הלאה?

פיליפ אומר שהוא מתכנן עכשיו לבקש מקלט באירופה, שם יש לו כמה חברים. אולם התהליך הזה יקר והוא עלול להיכשל, בהתחשב בניסיונו האחרון בשווייץ, אם כי הוא מקווה שפרסום הסיפור שלו יגביר את סיכוייו לקבלת מקלט.

"יש סיכון בבקשת מקלט", הוא אומר. "אם זה לא יעבוד, ויש סיכוי כזה, עלולים לגרש אותי שוב [ללבנון]".

לדברי פיליפ, הוא שקל גם לעבוד עם שירותי מודיעין אחרים, למשל בכוויית, אבל בסופו של דבר החליט שלא לעשות זאת מכיוון ש"הם נגד ישראל. אני לא רוצה להיות עם הצד השני".

יחסיו עם ישראל ועם המוסד הם מורכבים. רגע אחד הוא מתרעם על הממשלה ועל אנשי הקשר שלו במוסד ועל כך שנטשו אותו, וברגע הבא הוא מדבר על ישראל בהערצה ובתחושת מסירות.

הוא מודה שהוא מעולם לא חתם על הסכם עם המוסד, או עשה איתו הסדר רשמי כלשהו לגבי עתידו, אבל לדבריו הוא מאמין שיש לו "חוזה מוסרי" עם ישראל, שעליה לכבד.

הוא מודה שהוא מעולם לא חתם על הסכם עם המוסד, או עשה איתו הסדר רשמי כלשהו לגבי עתידו, אבל לדבריו הוא מאמין שיש לו "חוזה מוסרי" עם ישראל, שעליה לכבד

"במוסד, הם אמרו לי, ישראל היא מדינת חוק. איפה החוק? מה החוק?"

לדברי פיליפ, הוא מאמין שאם יגורש שוב ללבנון, חיזבאללה – המצטיין ביחסי ציבור – ישתמש בו כדוגמה למה שקורה למי שמשתף פעולה עם המוסד, מה שיכול להניא אחרים מלעזור לישראל במלחמתה בארגון הטרור.

"אם אני אחזור ללבנון, הם ישתמשו בזה נגד ישראל. הלכתי לעבוד עם המוסד כי אני מאמין בשלום ובאהבה ובחיים יחד למען עתיד משגשג כשכנים. אני אוהב את ישראל ונלחמתי למען שלום כל חיי", הוא אומר.

"אני מקווה שיום אחד, לבנונים יוכלו לאכול חומוס בחיפה ולשחות בתל אביב ולאכול שקשוקה אצל ד"ר שקשוקה ביפו, וישראלים יוכלו ללכת לעשות סקי בפראיה. אני מקווה שהיום הזה יגיע".

פיליפ אומר שהוא השלים במידה רבה עם האפשרות שבסופו של דבר הוא יצטרך להתאבד כדי להימנע מלחזור ללבנון ולסבול שם מעשי אונס והתעללות. אבל הוא חושש ממה שיקרה לאחר מותו.

"אני לא רוצה שהגופה שלי תישלח חזרה ללבנון. אותם אנשים שאנסו אותי, אותם אנשים שהתנכלו לי, אותם אנשים שהתעללו בי מינית, הם יראו את הגוף העירום שלי נשטף ומוכנס לארון ולקבר. אני פשוט פוחד שאפילו המוות שלי לא יהיה עם כבוד", הוא אומר.

"לא משנה איך הדברים יסתיימו, אני מרגיש גאווה. אני מרגיש גאווה על כך שאני ממדינה שיכולתי להפוך בה לטרוריסט, שיכולתי להיות בה פעיל חיזבאללה, אבל בחרתי שלא להיות חלק מארגון הטרור המזדיין הזה. אני לא רוצח, אני לא טרוריסט".

"אני מקווה שיום אחד, לבנונים יוכלו לאכול חומוס בחיפה ולשחות בתל אביב ולאכול שקשוקה אצל ד"ר שקשוקה ביפו, וישראלים יוכלו ללכת לעשות סקי בפראיה. אני מקווה שהיום הזה יגיע"

אף על פי שהוא מרגיש שננטש על ידי ישראל, פיליפ אומר שהוא עדיין מאמין שאנשים בלבנון צריכים לשתף פעולה עם המודיעין הישראלי.

"אני באופן אישי רוצה לעודד אנשים להמשיך לעבוד עם המוסד. זאת דרך אמיתית לעצור את חיזבאללה, ואנחנו באמת חייבים לעצור את חיזבאללה", הוא אומר.

פיליפ מעיר שראש הממשלה בנימין נתניהו ובכירים ישראלים אחרים מרבים להתפאר ביכולותיו של צה"ל, אבל רק לעתים רחוקות, אם בכלל, הם מכירים בתרומתם של מקורות המודיעין שהופכים את זה לאפשרי.

"רוב הדברים שממשלת ישראל מתרברבת בהם, ההתקפות על סוריה ועל עזה, ההתקפות על מטרות איראניות – זה לא קורה בגלל שאנשי המוסד יושבים בבית ופיה מגלה להם שהאיראנים מזיזים נשק לכאן ולשם. זה בגלל שיש אנשים כמוני, שבוחרים לעבוד ולסכן את חייהם", הוא אומר.

"כל השלבים בפירמידה הזאת הם חלק מהניצחון. אסור לשכוח את האנשים שבתחתית".

עוד 3,520 מילים
סגירה