זירת הבלוגים

על זהותם היהודית המשותפת של המועמדים הדמוקרטים המובילים

ליהדותם יש משמעות עמוקה בעיני הימין הקיצוני בארצות הברית שדוגל בתפיסת עליונות לבנה

20/02/2020 15:19
מייקל בלומברג בביקור בישראל (צילום: Orel Cohen/FLASH90)

אחד ההיבטים המרתקים במירוץ לראשות המפלגה הדמוקרטית, טמון בזהותם של שני המועמדים המובילים: ברני סנדרס ומייקל בלומברג הם שני יהודים.

הראשון הוא בעל תפיסה סוציאל-דמוקרטית שהייתה מוקצית לאורך שנות דור בארצות הברית בעטיה של האמונה הכוזבת בגן העדן הקפיטליסטי. תפיסה זו החלה לחלחל לתודעת ההמונים לאחר המשבר הכלכלי העצום והאוניברסלי של 2008. רבים קלטו שהמדינה שמתיימרת להימנע מכל מעורבות בשוק, מיהרה להעניק רשת מגן לבנקים ענקיים שקרסו, תוך שבמקביל היא מפקירה את שירותי הרווחה שאמורים להניח רשת ביטחון תחת רגליו של האזרח הפשוט.

התפיסה הסוציאליסטית הפכה אפוא מתפיסה מגונה בעיני רבים לתפיסה שמציעה אלטרנטיבה מהפכנית למציאות הכלכלית והחברתית בארצות הברית. לפתע התברר לעשרות מיליוני אזרחים ואזרחיות שהם חיים במדינה שאינה סופרת אותם באמת, מפקירה אותם ללא שירותים ציבוריים ראויים ומתמקדת בעיבוי העושר הדמיוני של מעטים.

התפיסה הסוציאליסטית הפכה ממגונה בעיני רבים לכזו שמציעה אלטרנטיבה מהפכנית למציאות הכלכלית והחברתית בארה"ב. לפתע התברר לעשרות מיליוני אזרחים שהם חיים במדינה שאינה סופרת אותם

התפיסה שלפיה אי השוויון האדיר מסוכן ליציבות החברתית וטומן בחובו אי צדק משווע, וכן ההכרה כי הצמיחה אינה מחלחלת למטה אלא מעשירה אך ורק את העשירים (תפיסה שביטא היטב הכלכלן תומס פיקטי) הולידו יותר ויותר קולות, הן מקרב הציבור הכללי והן מקרב כלכלנים בכירים, אנשי אקדמיה ואפילו בעלי הון מסוימים, שקראו להגדלת המיסוי על התאגידים, להקפדה במיסוי ראוי של ההון הגדול, ליצירת מדינת רווחה ולהענקת חיים של כבוד ושוויון הזדמנויות לכל אזרח ואזרחית.

עד כאן סנדרס, שמציג לצד התפיסה הכלכלית הסוציאל-דמוקרטית גם תפיסה ליברל-דמוקרטית עמוקה בכל הקשור בהגנה על זכויות האדם והאזרח, בהגנה על זכויות המיעוט והמהגרים ובנכונות לדרוש מידידותיה של ארצות הברית לנהוג בצורה דמוקרטית. כך למשל יחסו למדינת ישראל: הוא שב ומדגיש שהוא תומך נלהב של מדינת ישראל ושל הישראלים אך הוא מתנגד למדיניות ממשלת הימין בראשות נתניהו שאותו כינה סנדרס "גזען" וגורס שיש להפסיק את הכיבוש ואת השליטה הצבאית הישראלית בחיי הפלסטינים.

כך למשל יחסו לישראל: הוא שב ומדגיש שהוא תומך נלהב של המדינה ושל הישראלים אך מתנגד למדיניות ממשלת הימין בראשות נתניהו, שאותו כינה סנדרס "גזען", וגורס שיש להפסיק את הכיבוש

לגבי בלומברג: נדמה שמדובר בהפך הגמור. מדובר במיליארדר בעל הון עצום שתפיסתו הכלכלית קרובה הרבה יותר לתפיסת המפלגה הרפובליקנית. סנדרס הפרוגרסיבי מבקש לנער את המפלגה הדמוקרטית משליטת בעלי ההון (ולכו מגייס אך ורק תרומות מאזרחים רגילים ולא מתאגידי ענק) וכך לעשות לארצות הברית כולה אם ייבחר (ניתוק הקשר ההרסני והמסוכן לדמוקרטיה בין ההון הגדול לבין הפוליטיקאים). בלומברג, לעומתו, מתעקש לשפוך הון תועפות על קמפיין בחירות, שאמור להניב את בחירתו לראשות המפלגה הדמוקרטית ובכך לשמר את הקשר הלא בריא בין ההון הגדול לבין מפלגה זו.

קשה לראות את בלומברג מטיל מיסי עתק על תאגידי ענק. לכך יש להוסיף את עמדותיו בתחומים נוספים מלבד התחום הכלכלי: עמדות שמלמדות על מרחק עצום מהשמאל שאותו מייצג סנדרס.

העניין הוא ששניהם יהודים. ולעובדה זו ישנה משמעות עמוקה בעיני הימין הקיצוני בארצות הברית שדוגל בתפיסת עליונות לבנה (תפיסה ניאו נאצית מובהקת). ימין זה זקף את ראשו בתקופת טראמפ ואף מתייחס בחיוב לנשיא הלאומן שהתבטא לא אחת בגזענות ושמתמחה בהטחת עלבונות במיעוטים, נכים, נשים ויריבים פוליטיים. במיוחד מהצד הליברלי והפרוגרסיבי של המפה.

העניין הוא ששניהם יהודים. ולעובדה זו ישנה משמעות עמוקה בעיני הימין הקיצוני בארצות הברית שדוגל בתפיסת עליונות לבנה (תפיסה ניאו נאצית מובהקת). ימין זה זקף את ראשו בתקופת טראמפ

בהנחה שברני סנדרס יעמוד בראש המפלגה הדמוקרטית וגם בהנחה שבלומברג יעמוד בראשה (אני מקווה שלא), יהיה מעניין ומטריד (ואף מפחיד) לראות את עוצמת האנטישמיות שיובילו אנשי העליונות הלבנה.

סנדרס אינו רק יהודי שמדגיש את יהדותו (זהותו היהודית, כך סיפר, משתלבת בתשתית של תפיסת עולמו) אלא גם סוציאליסט מובהק כאמור. מדובר אפוא בדמות שניתן להלביש עליה בקלות את הסטריאוטיפ האנטישמי הדוחה בדבר היהודים שעומדים מאחורי הקנוניה הסוציאליסטית הדמיונית נגד האומה והגזע.

בלומברג, מצדו, הוא דמות שנוח להלביש עליה את הסטריאוטיפ הדוחה לא פחות בדבר השתלטות ההון היהודי על האומה והגזע.

בגרמניה הנאצית, למשל, דרו בכפיפה אחת שתי הטענות החולניות והסותרות: היהודים, כך הופץ הכזב המחליא, מובילים את הסוציאליזם הנורא (ואף את הקומוניזם) ובמקביל הם גם מובילים את ניצול המוני העם באמצעות הונם העצום.

בגרמניה הנאצית, למשל, דרו בכפיפה אחת שתי הטענות החולניות והסותרות: היהודים, כך הופץ הכזב המחליא, מובילים את הסוציאליזם הנורא (ואף את הקומוניזם) ובמקביל הם גם מובילים את ניצול המוני העם באמצעות הונם העצום

אנטישמיות מז'אנר העליונות הלבנה והניאו נאצית קיימת בארצות הברית לאורך עשרות שנים. היא התעצמה ב-4 השנים האחרונות (בעקבות עידוד מסרים לאומניים מלמעלה) ואף באה לידי ביטוי במעשי טבח בבתי כנסת ובמרכזים יהודיים בשנים הללו. בעקבות בחירת מועמד יהודי להתמודדות על הנשיאות, ככה נדמה, תסלים האנטישמיות הניאו נאצית הזו.

כיצד יגיב טראמפ? האם יצא בקשיחות נגד כל מסר אנטישמי או שמא ישתוק תוך העלמת עין? וכיצד יגיב מנהיג המפלגה הדמוקרטית בהנחה שאכן יהיה יהודי? כיצד יגיב סנדרס? וכיצד יגיב בלומברג? מובן שהשאלות נותרות פתוחות. ולצדן החששות מפני התפרצות אנטישמית.