זירת הבלוגים

אמצעי "חוקי" לגנוב את הבחירות מהמצביעים

סוציאל-דמוקרטים הם כמו קבוצת ספורט שמתחילה משחקים בפיגור וצריכים להתגבר על שליטי ההון שהשתלטו על התקשורת

25/02/2020 12:25
ברני סנדרס (צילום: AP Foto/ Cheryl Senter)

הדיבייט של המפלגה הדמוקרטית מה-19.02.20 היה הטוב מכולם עד כה. לקראת הכרעה למועמדים כבר אין מה להפסיד, והם מתאמצים להתבדל אחד מהשני בלי מדי גינוני נימוס.

בלומברג חטף מכולם, והרגיש איך האספירציות שלו לנשיאות מתפוררות מול המצלמות. כשברני הזכיר שהוא היה תורם ותומך נלהב של בוש האב הרפובליקני, לעיניים שלו היה מבט של מי שמחפש את היס-מנים שלו. אוליגרך שלא רגיל לסביבה ביקורתית.

הוא בכלל לא היה אמור להיות על הבמה הזו, אין לו מספיק תמיכה ציבורית. המפלגה הדמוקרטית הוסיפה פודיום בשבילו רק כי שיחד אותה בתרומות שבועות ספורים לפני הדיבייט, בתמורה המפלגה הורידה למענו את רף התמיכה הנחוץ להשתתפות.

בלומברג חטף מכולם, והרגיש איך האספירציות שלו לנשיאות מתפוררות מול המצלמות. כשברני הזכיר שהיה תורם נלהב של בוש האב, נראה שעיניו חיפשו את היס-מנים שלו. אוליגרך שלא רגיל לסביבה ביקורתית

ברני, וורן, ואיימי קלובשר היו טובים.

ביידן התחיל טוב אבל דעך ככל שהדיבייט התקדם.

פיט ואחריו בלומברג היו הכי חלשים.

אבל בואו נתמקד רגע ברשת MSNBC. ניתוח של עבודת אמצעי התקשורת זה הדבר הכי חשוב בפוליטיקה ושיעור חובה באזרחות, לאור התלות שלנו בתקשורת כעורכת של המציאות. במיוחד נתמקד ברגע אחד סופר-חשוב בדיבייט עצמו.

ראשית, רשת MSNBC נחשבת ליברלית, אבל זה רק למראית עין, כי היא לחלוטין איננה סוציאל-דמוקרטית. MSNBC זה ערוץ בבעלות של תאגיד בשווי טריליון דולר. חשוב שכולם ידעו, שאין אף גוף תקשורת ממסדי בעד סוציאל-דמוקרטיה, לא בארה"ב, ולא בישראל. כולם קפיטליסטים ניאוליברלים.

ועכשיו לרגע החשוב בעימות. העיתונאי צ'אק טוד שאל את כל המועמדים שאלה מהותית – האם המועמד עם מירב הקולות צריך להיות מוכרז כמנצח, גם במקרה בו הרוב איננו מוחלט אלא רק יחסי? (השאלה בדקה 1:35:30)

כל המועמדים ענו, שאם אין רוב מוחלט צריך לעבור לסיבוב השני, לפי תקנון המפלגה. רק ברני התנגד.

מדוע ברני התנגד?

מהטעם שבסיבוב השני – יש לכ-500 צירים עצמאיים בהחלטתם (Superdelegate) את כוח ההשפעה להכריע מי המנצח. כלומר, לקבוצה קטנטנה של אנשים ניתנה הסמכות לבחור מועמד בהתאם לאינטרסים אחרים ואף מנוגדים משל מיליוני המצביעים בסיבוב הראשון.

בסיבוב השני יש לכ-500 צירים עצמאיים בהחלטתם את הכוח להכריע מי המנצח. כלומר, לקבוצת אנשים קטנטנה ניתנה הסמכות לבחור מועמד מאינטרסים אחרים מאלה של מיליוני המצביעים בסיבוב הראשון

אז מה זה סיבוב שני? אמצעי "חוקי" של החזקים במפלגה לגנוב את הבחירות מהמצביעים.

השאלה רלוונטית במיוחד כי בתרחיש שעתיד להגיע, המועמד שבחר העם (הסוציאל-דמוקרט) לא מתאים לאינטרסים של הקפיטליסטים החזקים במפלגה (קלינטון, אובמה, ביידן ועוד ניאוליברלים שמשרתים את שכבת האוליגרכיה) – או אז המפלגה תוכל לגרום לסוציאל-דמוקרט הפסד טכני באמצעות צירים עצמאיים שלא מחויבים לעם ולסיבוב הראשון.

מבינים מה זה אומר? הבחירות הן הצגה.
תהליך מלאכותי שנועד לגרום לאזרחים להרגיש שהאוליגרכיה בה הם חיים היא דמוקרטיה.

בארה"ב ובישראל ובעוד מדינות קפיטליסטיות ניאוליברליות, בשביל שסוציאל-דמוקרט – דהיינו מועמד שרוצה ששכבת המיליארדרים תשלם מיסים ומשכורות הוגנות לשיפור החיים של מעמד העובדים – בשביל שאחד/ת מאלו ינצחו בבחירות, הם צריכים להתגבר על משוכות בגובה של קופץ מוט.

זה סיפור ענק, אבל לא תשמעו עליו מהזווית האזרחית בתקשורת הממסדית. וושינגטון פוסט זה גוף תקשורת בבעלות תאגיד (אמזון), בדיוק כמו MSNBC (מייקרוסופט). לכן כמה לא מפתיע שהעיתון פרסם מאמר שדוקא תומך ברעיון לפיו "האליטה" תבחר את המועמדים לנשיאות כי העם טיפש מידי

כותרת תגובה על המאמר בוושינגטון פוסט

כותרת תגובה על המאמר בוושינגטון פוסט

 

כותבת תגובה על המאמר בוושינגטון פוסט

כותבת תגובה על המאמר בוושינגטון פוסט

נשמע מופרך? אנטי-דמוקרטי בעליל? אבל זה לא תאורטי. הרי זו כבר המציאות, זה בדיוק הרעיון שעומד בבסיס הסיבוב השני בפריימריס של המפלגה הדמוקרטית.

השאלה רלוונטית בתרחיש לפיו המועמד שבחר העם (הסוציאל-דמוקרט) לא מתאים לאינטרסים של הקפיטליסטים החזקים במפלגה, אז המפלגה תוכל לגרום לו הפסד טכני עם צירים עצמאיים שלא מחויבים לעם ולסיבוב הראשון

מי באמת הקומוניסטים באמריקה, ברני סנדרס או האוליגרכיה?

המשחק הדמוקרטי אינו הוגן. החברים של שליטי-ההון יוכרזו מנצחים גם עם יתרון של 0.1% בלבד, אבל בשביל שהחברים של מעמד העובדים יוכרזו כמנצחים, הם צריכים להשיג יתרון גדול פי מאה מזה. רק ניצחון מוחץ ימנע הפסד בסיבוב השני.

סוציאל-דמוקרטים הם כמו קבוצת ספורט שמתחילה את כל המשחקים בפיגור. צריכים להתגבר על שליטי-הון ותאגידים שהשתלטו על התקשורת; על שליטי-הון ותאגידים שהשתלטו על האינטרנט (גוגל) והרשתות החברתיות (פייסבוק); אפילו על שליטי הון שידם בוחשת במפלגה מטעמה הם רצים ואותה הם מייצגים; יש תשתית תודעתית שמובילה לסמכויות המדינה, ושליטי-ההון אוחזים לאורכה בכל ברזי המידע מהם האזרחים לוגמים.