לאן הולך הכסף של הורי התלמידים בתלמה ילין?

״יש פה גביית-יתר שקרית, ואף אחד לא עוצר את זה״

תחקיר בתחילת יוני קיבלו הורי התלמידים בתלמה ילין בגבעתיים הודעה על העלאת שכר הלימוד ל-12,360 שקל ● אז הם גילו כי במשך שנתיים נגבו מהם כ-9,000 שקל יותר מכפי שאושר לגבות מכל תלמיד ● מסמכים שהגיעו לזמן ישראל מטילים צל על האופן שבו נגבים, מנוהלים ומוצאים כספי ההורים שמשולמים לתיכון האמנויות היוקרתי ● התשלומים אינם עומדים בכללי המינהל התקין, והבור התקציבי צפוי להגיע ל-2 מיליון שקל

  • תלמה ילין
  • תלמה ילין
  • תלמה ילין
  • תלמה ילין
  • תלמה ילין
  • תלמה ילין
  • תלמה ילין

הודעה מפתיעה שיצאה משולחנו של ראש עיריית גבעתיים לפני כחודש בישרה על צרות חדשות שפוקדות את בית הספר לאמנויות על שם תלמה ילין – אחד התיכונים המבוקשים בישראל, הפועל כבר עשרות שנים כמוסד מרכזי להוראת תאטרון, קולנוע, מוזיקה, מחול ואמנות חזותית.

ראש העירייה, רן קוניק, הודיע כי נבחנת האפשרות להפסיק את התמיכה העירונית בבית הספר, שמתבטאת בעיקר בהקצאת המבנה והתשתיות, וכן להגביל משמעותית את מספר תלמידיו המתגוררים מחוץ לגבעתיים, ואף להעביר את המוסד המיתולוגי מהמבנה המיושן שלו לעיר אחרת.

רון קוניק (צילום: Miriam Alster/FLASH90)
רן קוניק (צילום: Miriam Alster/FLASH90)

את שנת 2018 סיים בית הספר בגירעון של כמעט מיליון שקל, גידול של 600 אלף שקל משנת 2017. על פי גורמים במשרד החינוך, צפוי בית הספר לסיים את שנת הלימודים הנוכחית עם גירעון כמעט כפול – 2 מיליון שקל – ובשלב זה כלל לא ברור אם יש מי שיכסה זאת. העירייה, מצידה, הבהירה שאינה מתכוונת לעשות זאת ואילו משרד החינוך מדבר בכמה קולות, ובינתיים נראה אובד עצות.

תלמה ילין סובל מהזנחה מתמשכת של תשתיות וציוד לימוד. המבנים ישנים ומתבלים, חצר בית הספר בלויה וללא צל, בכמה מבנים יש נזילות מים, במבנים אחרים חסר מיזוג, ובכלל, בבית ספר שלב-לבה של תכנית הלימודים שלו הוא אמנויות, קצת מוזר לגלות מחסור בציוד לצילום ועריכת וידאו, מקרנים לא תקינים, ומחשבים שלא מצליחים להתמודד עם תוכנות מקצועיות וכבדות.

ההורים מתלוננים בעניין זה לעיריית גבעתיים כבר שנים, אך היא משתתפת באופן זעום בלבד בתקציב בית הספר, בהיקף של 150 אלף שקל בשנה, מתוך תקציב של כ-18 מיליון שקל, ונמנעת מלטפל בתשתיות – בין היתר משום שלפחות חצי מהתלמידים אינם תושבי גבעתיים.

הורים טוענים שהעירייה מבקשת לאחוז בחבל בשני קצותיו: גם ליהנות מיוקרתו של תלמה ילין כבית ספר בעל אפיל ופרסום ארצי – וגם לייבש אותו בתקציבים.

 

תלמה ילין
תלמה ילין

אבל ההודעה הזאת של ראש עיריית גבעתיים, שיש הרואים בה ניסיון של העירייה להתנער ממצבו הכספי הקשה של תלמה ילין, מסתירה סערה נוספת המתחוללת בשנה האחרונה בציר שבין הורי התלמידים להנהלה, עקב תלונות על ההתנהלות הכספית של בית הספר.

מסמכים שהגיעו לידי זמן ישראל מטילים צל על האופן שבו נגבים, מנוהלים ומוצאים כספי ההורים, שמשולמים לתלמה ילין. אלה מעידים לכאורה כי הבטחות ההנהלה לנהוג ב"שקיפות מלאה" בכל הקשור לתשלומי ההורים אינן ממומשות, וכי התנהלות העמותה שמנהלת את ביה"ס אינה עומדת בכללי המינהל התקין.

בכיר במערכת החינוך אישר כי גורמים במשרד החינוך מודאגים ממצבו הכלכלי של בית הספר וציין כי לאחרונה נערכה בדיקה רשמית סביב מה שהוא הגדיר כ"סחרחורת מטורפת של בור תקציבי בלתי סביר בתלמה ילין"

הנהלת בית הספר טוענת כי היא "מוכפשת באופן אינטנסיבי" על ידי נציגי ההורים, וכי אלה מעבירים "אינפורמציה מוטעית העלולה לפגוע בשמו הטוב".

עם זאת, בכיר במערכת החינוך, שביקש להישאר בעילום שם, אישר כי גורמים במשרד החינוך מודאגים ממצבו הכלכלי של בית הספר וציין כי לאחרונה נערכה בדיקה רשמית סביב מה שהוא הגדיר כ"סחרחורת מטורפת של בור תקציבי בלתי סביר בתלמה ילין". לדבריו, מסקנות הביניים של הבדיקה קבעו כי "תלמה ילין נמצא לקראת קריסה כלכלית של ממש", ומצביעות על "בזבוז כספים על מנגנון ופגיעה בתנאי הלימוד. ערפל כבד מכסה את עתידו של בית הספר", אמר.

תלמה ילין
תלמה ילין

כספים נגבו שלא כדין

בית הספר תלמה ילין הוקם בשנת 1959 בתל אביב כשלוחה של האקדמיה למוזיקה. הוא עבר למשכנו בגבעתיים ב-1980, ועם השנים צבר מוניטין בזכות ההישגים האמנותיים של תלמידיו ושל התזמורת הסימפונית שהוא מפעיל.

ואולם בשנים האחרונות העיבו על שמו הטוב של תלמה ילין כמה פרשיות של הטרדות מיניות שנחשפו בבית הספר, ובעקבות זאת הוגשו תלונות נגד שלושה מורים, ומשרד החינוך פתח בבדיקה.

תלמה ילין מוגדר "בית ספר ייחודי" ומבנהו שעטנז חינוכי מעט-מורכב: הניהול מופקד בידי עמותה ציבורית המהווה תאגיד עירוני בשליטת עיריית גבעתיים.

גם האחריות המוניציפלית היא של עיריית גבעתיים, אך הפיקוח והתקצוב של הצד הפדגוגי נתון בידי משרד החינוך, וכל תשלומי ה"אקסטרות", הכוללים לימוד של אמנויות הבמה, מועברים על ידי ההורים.

מטבע הדברים, הורים השולחים את ילדיהם לבית ספר ייחודי למוזיקה, למשחק או למחול, מבינים את ההשלכות הכלכליות של הבחירה החינוכית הזו, ומוכנים לשלם סכומי כסף משמעותיים לצורך כך.

לא מעט הורים טוענים כי הנהלת בית הספר והעמותה המנהלת אותו מנצלים את התלהבות התלמידים, כדי להעמיס על ההורים תשלומים עודפים, ללא שקיפות ובאופן הנוגד את הוראות משרד החינוך ואת המינהל התקין

יותר מ-95% מתקציב בית הספר מגיע משני גורמים: ממשרד החינוך, ומתשלומי הורים, שנתונים לפיקוח של משרד החינוך, ו"צבועים" למטרות ספציפיות, לטובת לימודי האמנות של התלמידים. אבל לא מעט הורים טוענים באחרונה כי הנהלת בית הספר והעמותה המנהלת אותו מנצלים את התלהבות התלמידים, כדי להעמיס על ההורים תשלומים עודפים, ללא שקיפות ובאופן הנוגד את הוראות משרד החינוך ואת כללי המינהל התקין.

הזנחה בתשתיות: הכניסה למשרדה של של מנהלת מגמה בתלמה ילין
הזנחה בתשתיות: הכניסה למשרדה של של מנהלת מגמה בתלמה ילין

ביוני האחרון הופתעו ההורים לקבל הודעת סמס ממנהל בית הספר, משה פילוסוף, שבה הודיע להם על העלאה נוספת בשכר הלימוד. "לקראת שנת הלימודים הקרובה אושר לחזור ולגבות שכר לימוד מלא, כפי שהיה בעבר, בתוספת עדכון נדרש", נכתב בהודעה. כלומר, סכום של כ-11,000 שקל ששולם עבור תכנית הלימודים הנוספת (תל"ן) בשנת הלימודים הקודמת, תש"פ, יעודכן, ובשנת הלימודים הנוכחית (תשפ"א) יידרשו ההורים לשלם 12,360 שקל.

כמה מההורים הופתעו מגובה התשלום המעודכן, והחליטו לבדוק אם ההעלאה הזו אושרה במשרד החינוך. אחרי הכל התשלום עבור לימודי התל"ן הייחודיים אינו פרי החלטה של בית הספר לבדו, אלא כפוף לאישורו של משרד החינוך. בדיוק לצורך זה מתכנסת מדי שנה ועדת חריגים ארצית במשרד החינוך, והיא זו שמחליטה מה סכום הכסף שבתי ספר יכולים לגבות מההורים, גם אם מדובר בבתי ספר ייחודיים, שמראש גובים סכומי כסף גבוהים יותר מההורים.

באף אחת מ-4 השנים האחרונות לא אושר לתלמה ילין לגבות מההורים סכום חמש ספרתי לשנה, כך שגם הצהרת מנהל בית הספר, על כך שהתקבל האישור "לחזור ולגבות שכר לימוד מלא", אינה נכונה

בדיקה העלתה כי החשד של ההורים היה מוצדק. ועדת החריגים של משרד החינוך החליטה ב-2 ביוני להמשיך את "מתווה ההפחתה" שמאפשר לבית הספר לגבות רק 6,815 שקל מכל תלמיד, כלומר כמעט חצי מהסכום שנדרשו ההורים לשלם. ממכתבו של יו"ר ועדת החריגים הארצית עלה כי גם הסכום ששילמו ההורים שנה קודם לכן – 11,400 שקל עבור כל תלמיד – היה גבוה מזה שוועדת החריגים אישרה לבית הכסף לגבות, והוגבל ל-7,800 שקל.

למעשה, גילו ההורים, כי במשך שנתיים גבה מהם תלמה ילין כ-9,000 שקל יותר מכפי שאושר לבית הספר לגבות מכל תלמיד. באף אחת מ-4 השנים האחרונות לא אושר לתלמה ילין לגבות סכום חמש ספרתי לשנה, כך שגם הצהרת מנהל בית הספר, על כך שהתקבל האישור "לחזור ולגבות שכר לימוד מלא", אינה נכונה. שכר הלימוד שמשרד החינוך אישר לגבות בשנת הלימודים תשע"ח, לפני שלוש שנים, הסתכם ב-9,500 שקל.

ההורים מתארגנים למאבק

בדיעבד גילו ההורים כי בית הספר התקשה לקבל את רוע הגזירה של ועדת החריגים במשרד החינוך, ופנה אליה בשנית בחודש יולי, בבקשה לאשר העלאה של תשלומי ההורים. ואולם ועדת החריגים נותרה בעמדתה ודחתה את הבקשה.

"הוועדה דוחה את בקשת בית הספר", כתב יו"ר ועדת החריגים לבית הספר באמצע יולי 2019, וציין כי הוועדה "עומדת על עמדתה בהתאם להחלטה מ-2.6".

במכתב גם הובהר הצורך לדווח להורים על החלטת הוועדה: "עד סוף יולי מחויב בית הספר לעדכן את ההורים בהחלטות משרד החינוך". ולמען הסר ספק שלח יו"ר ועדת החריגים לבית הספר מכתב נוסף שבוע לאחר מכן והזהיר: "הפרה נוספת של הוראות הוועדה תביא לבחינת תקצוב בית הספר".

"כדי שאשלם סכומים גבוהים ממה שאושר אני רוצה פירוט מדויק של התקציב. אני לא מוכנה יותר לשלם על סגירת הגירעון שנצבר בשנים הקודמות, מה גם שהתמורה הניתנת לילדים הולכת ופוחתת ככל שגובה התשלומים עולה"

אבל כל ההתנהלות הזאת של בית הספר הוסתרה מההורים בזמן אמת. כשעמדת ועדת החריגים ביחס לגובה הגבייה מתגלה להורים, הם מנסים לברר בדרכים נוספות מה מקור הפער המפתיע בין סכום הכסף שבית הספר דורש הם לשלם, לבין מה שהוא רשאי לגבות.

כך הם מגיעים לחגית גוטדינגר, רפרנטית תשלומי הורים של מחוז תל אביב במשרד החינוך, ומבקשים ממנה לבדוק אם יכול להיות שבמסלול אחר אושרה להנהלת תלמה ילין לגבות מההורים סכומי כסף גבוהים יותר. אבל גם גוטדינגר מבהירה כי "בית הספר לא קיבל אישור גבייה בסכום זה".

איילת אפק
איילת אפק

"בשלב הזה הבנתי סופית, ביחד עם כמה מחבריי ההורים, שמסבנים אותנו", אומרת אילת אפק, אמא לתלמידה בכיתה י"א בבית הספר. "הבנו שבשם החלום של הילדים שלנו מנסים להוציא כספים שלא כחוק, ועם זה לא יכולנו להשלים עוד. הקמנו ועד פעולה והתחלנו לדרוש שקיפות מלאה בטיפול בכספי הורים. גילינו ששקיפות כזאת פשוט אינה בנמצא".

ועד הפעולה החתים למעלה מ-120 הורים לתלמידים בבית הספר, והשיג תמיכה מרחוק מכמה עשרות הורים נוספים, שחששו להזדהות מול ההנהלה, והעביר להנהלה רשימה ארוכה של שאלות והשגות על תשלומי ההורים. אבל, לטענתם, ההנהלה המשיכה בסירובה לספק תשובות כנות והסברים מנומקים.

מכאן, הדרך למרד תשלומים הייתה קצרה. במחאה על מדיניות התשלומים העקומה נמנעו עשרות הורים מלשלם לבית הספר, ועשרות אחרים שילמו רק חלק מהסכום. כמו אפק, למשל: "כדי שאשלם סכומים גבוהים ממה שאושר אני רוצה פירוט מדויק של התקציב. אני לא מוכנה יותר לשלם על סגירת הגירעון שנצבר בשנים הקודמות, מה גם שהתמורה הניתנת לילדים הולכת ופוחתת ככל שגובה התשלומים עולה".

גם הנהלת בית הספר הבינה את ההשלכות הכלכליות של האיסור לגבות מההורים את סכומי הכסף שציפתה להם, והודיעה כי היא תיאלץ לקצץ משמעותית בפעילויות האמנותיות של בית הספר. הפעם היא פונה בעניין לרפרנט תשלומי הורים במשרד החינוך, דן גרוסמן, והוא מאשר לבית הספר להעלות את שכר הלימוד ל-9,500 שקלים.

חלק מההורים אינם שבעי רצון מההחלטה של גרוסמן, וטוענים כי סכום זה הושג ב"שיטת השקשוקה", במטרה להשיג שקט ולמשוך זמן, ולא מתוך חישוב אמיתי של צורכי התלמידים.

בניסיון ליישר את ההדורים בין הצדדים נפגשו נציגי ההורים עם גרוסמן ושיתפו אותו במצוקה שלהם. "משחקים איתנו כבר שבעה חודשים", אמר אחד האבות בפגישה. "ביקשנו דוחות – התעלמו מאיתנו. ביקשנו בצורה תקיפה יותר וקיבלנו דוחות מושחרים ומוסתרים. אני אזרח שומר חוק, ואני מוכן לשלם כמעט כל סכום עבור החינוך של ילדיי. אבל אחרי שאמרנו את זה – לא אתן את הכסף שלי למי שגונב את דעתי, ולמי שמסתיר ממני ומשחק איתי במשך שבעה חודשים.

"שיקרו לי על 12,000 שקל, ושיקרו לי על 9,500 שקל. שיקרו לי ביולי, ושיקרו לי גם בספטמבר ובאוקטובר. בכל אחד מהמקרים המנהל אמר 'יש לי אישור', ולא היה. יש פה גביית-יתר שקרית, ואף אחד לא עוצר את זה"

"שיקרו לי על 12,000 שקל, ושיקרו לי על 9,500 שקל. שיקרו לי ביולי, ושיקרו לי גם בספטמבר ובאוקטובר. בכל אחד מהמקרים האלה עלה המנהל לבמה ואמר 'יש לי אישור', ולא היה. יש פה גביית-יתר שקרית, ואף אחד לא עוצר את זה. אנחנו בין 70 ל-100 הורים שלא שילמו. אתה המוצא האחרון, לפני שאני ניגש לבית המשפט, ושם נרד לגופם של דברים".

גרוסמן ניסה להלך בין הטיפות בשיחה עם ההורים. "אנחנו עושים רגולציה בבית הספר הזה, אנחנו בודקים אותו", אמר נציג משרד החינוך. "עדיין יכול להיות פער בין הציפיות שלכם לבין התוצאות, ולכן אני מאוד נזהר לא למנוע מכם או לשלול מכם אופציות אחרות. יכול להיות שתגיעו למסקנה שהציפייה שלכם מהרגולטור גבוהה מכפי שהוא יכול לספק. המטרה שלי בעת הזאת היא לעשות 'וין וין' (שכולם ירוויחו א״ה). אתם יושבים מול לימון סחוט, ואני צריך לבדוק: האם אתם מקבלים את הסחורה עבור מה שאתם משלמים?"

על השאלה הרטורית הזאת, נמנע נציג משרד החינוך מלהשיב.

הזנחה בתשתיות: הכניסה למשרדה של של מנהלת מגמה בתלמה ילין
מנהל בית ספר תלמה ילין, משה פילוסוף (צילום: מתוך תוך סרטון שהכינו סטודנטים של המגמה לקולנוע)

"אני לא זוכר אם קיבלתי מכתב או לא"

משה פילוסוף, עובד שנים רבות בתלמה ילין. הוא משמש בתפקידו כמנהל בית הספר מאז 2015, ולפני כן כיהן במשך שמונה שנים כסגן-המנהל. במהלך שנים אלה למד לנווט את דרכו בין משברים שהתעוררו בתלמה ילין, למשל בפרשיות היחסים הבלתי-הולמים של מורים בבית הספר, וכן לגייס את המורים לצידו.

עם ההורים, לעומת זאת, כישורי הניווט שלו קצת פחות הועילו, וחלקם טוענים כי פילוסוף מסתיר מהם מידע, ויחד עם עיריית גבעתיים מתנער מאחריות למצב הכלכלי הקשה של בית הספר.

בתחילת יולי נפגשו לשיחה טעונה עם מנהל בית הספר, כמה חברי ועד הפעולה וכמה מחברי הוועד המנהל של העמותה המפעילה את בית הספר. נושא הדיון היה מה שההורים מכנים: "גביית היתר של בית הספר".

הורה: "אני רוצה להבין: היה אישור בכתב ממשרד החינוך על 10,000 שקל?"
פילוסוף: "היה אישור בעל פה של סיכום הוועדה, שקיבלתי אותו בעל פה. במאי".
הורה: "כלומר האישור היה בעל פה?"
פילוסוף: "אני לא זוכר האמת אם קיבלתי את המכתב או לא. אבל אישור פורמלי וגם שיחה נוספת שמתועדת יש לנו את זה".
הורה: "מתי הם (משרד החינוך א״ה) שינו את דעתם (חזרה לסכום הנמוך א״ה)? השבוע? ביולי?"
פילוסוף: "כן, לפני יומיים".

התשובות האלה אכזבו את ההורים. הרי הבירורים שלהם וההתכתבות עם משרד החינוך הצביעו על עמדה עקבית שלא השתנתה ביוני או ביולי, ולפיה סכום הגבייה מההורים בכלל אמור להיות במתווה של ירידה.

גם החשש שהביעו מכך שהעלאת סכום הגבייה נועדה לכסות על גירעונות מצטברים של העמותה שמפעילה את תלמה ילין לא התפוגג בפגישה. אמנם יו"ר הוועד המנהל של העמותה, מרב בן-כנען הלר, הבהירה כי "התשלומים לא יכסו את הגירעון. אנחנו נצטרך למצוא פתרון". ואולם מסמכי עמותת "תלמה ילין" מצביעים על כך שהנושא כבר עלה על שולחן הדיונים.

למעשה, בהמלצות ועדת הביקורת של העמותה, שהגיעו לידי זמן ישראל, דווקא כן מופיעה סוגיית הגירעון של עמותת תלמה ילין, ונכתבה במפורש ההמלצה "לפעול לביטול הגירעון על ידי תוספת הכנסות מההורים", בפרק הסיכום של ההמלצות.

בדיוק כדי למנוע את המצב הזה, שבו תשלומי ההורים מכסים את גירעונות בית הספר או נכנסים לשימוש השוטף של ניהול בית הספר, נוסחו כללי משרד החינוך, כך שהם מחייבים ניהול חשבון בנק נפרד לכספי התשלומים הנגבים מהורי התלמידים, ביקורת נפרדת על חשבון הבנק הזה, חובת דיווח לנציגי ההורים וכמובן זכות עיון.

חשבונות הבנק לא היו מופרדים, ותשלומי ההורים והקצאות משרד החינוך זרמו כולם לאותו החשבון ויצרו ערבוביה שלמה, שקשה היה לפתור אותה גם כשבית הספר נאלץ לפעול על פי ההנחיות, ולהפריד את החשבונות

ההנחיה הזו לא נועדה לנפח את המנגנון הביורוקרטי, אלא כדי להבטיח כי כספי ההורים מופנים בדיוק למה שהם מיועדים, כמו תשלום עבור שעות אמנות נוספות, פעילויות מוזיקה וכדומה, ולא נכנסים לקופה הכללית של בית הספר וסותמים חורים תקציביים.

אבל, בתלמה ילין חשבונות הבנק לא היו מופרדים, ותשלומי ההורים והקצאות משרד החינוך זרמו כולם לאותו החשבון ויצרו ערבוביה שלמה, שקשה היה לפתור אותה גם כשבית הספר נאלץ לפעול על פי ההנחיות, ולהפריד את החשבונות.

כשההורים ביקשו להבין בקיץ האחרון איך מוודאים שבחשבון המשותף של בית הספר לא ידלגו תשלומים מצד לצד, הרגיעה אותם אריאלה זיסקוביץ, חשבת השכר של עמותת "תלמה ילין", ואמרה: "אם נצטרך לעשות הפרדה (בין התשלומים) בית הספר יודע לעשות אותה. לא צריך חשבון נפרד".

לפי דיווחי ההוצאות של ההנהלה, מסתכמות ההקצאות של משרד החינוך לטובת משכורות המורים לאמנות בחצי מיליון שקל. אבל בדיקה של רואה חשבון מטעם עיריית גבעתיים, העלתה כי הסכום גבוה כמעט פי ארבעה

כל כך יודע לעשות את זה, שגם באוקטובר, לאחר שהחשבונות הופרדו כפי שמחייב משרד החינוך, ההורים המשיכו להתלונן כי הצ'קים שלהם הופקדו בחשבון של בית הספר, ולא בחשבון ההורים. ולמה זה משמעותי? כי מישהו צריך לשלם למורי מגמות האמנות.

משרד החינוך אמור לכסות את עלויות הלימודים לבגרות ברמה של חמש יחידות גם בתחומי האמנות. כל שאר הלימודים והפעילויות האמנויות מוגדרים כתל"ן (תשלום לימודים נוסף), והם אמורים להיות משולמים ישירות מהכספים שנגבים מהורי התלמידים.

לפי דיווחי ההוצאות של ההנהלה, מסתכמות ההקצאות של משרד החינוך לטובת משכורות המורים לאמנות בחצי מיליון שקל בלבד. אבל בדיקה של רואה חשבון מטעם עיריית גבעתיים, העלתה כי הסכום המלא שמעביר משרד החינוך לבית הספר גבוה כמעט פי ארבעה, ומגיע לכ-1.7 מיליון שקל; ואילו בדיקה של ראשת מינהל החינוך של עיריית גבעתיים, אירית אהרונסון, מצאה כי הסכומים שמשרד החינוך מעביר לבית הספר גבוהים מאלו המוצהרים בדוחות בית הספר, ומגיעים לפי בדיקתה ל-1.2 מיליון שקל.

הסכום המדויק שמעביר משרד החינוך לתלמה ילין נותר לא ברור ונתון במחלוקת – חצי מיליון, 1.2 מיליון או 1.7 מיליון שקל – אך לאחר הפרדת החשבונות כן היה ברור שבחשבון בית הספר לא נותר כסף לשלם למורי האמנויות עבור החלק שמכוסה על ידי משרד החינוך, ואילו בחשבון ההורים דווקא כן היה כסף.

"הלוו חצי מיליון שקל כדי לשלם למורים גם עבור השעות שמשרד החינוך מתקצב. בעצם מדובר ב׳דאבל דיפ': משרד החינוך משלם עבור המגמות, אנחנו משלמים עבור המגמות, ועמותת בית הספר נהנית מכל העולמות"

כדי למנוע את השבתת עבודת המורים המקצועיים ואת הפגיעה בתלמידים, סיכם ועד ההורים הרשמי של בית הספר עם ההנהלה, כי כל התשלום למורי האומנות – גם החלק של ההורים וגם החלק של משרד החינוך – יתבצע מהחשבון של כספי ההורים, וכי בית הספר יחזיר להורים רטרואקטיבית את הכספים המגיעים ממשרד החינוך.

"הפתרון שהוחלט עליו היה לתת מעין 'הלוואה' מההורים לבית הספר כדי לשלם למורים לאמנות", אומר אורי שטרן, חבר בוועד הפעולה של ההורים. "תכלס נתנו להם הלוואה של חצי מיליון שקל, כדי לשלם למורים גם עבור השעות שמשרד החינוך מתקצב באופן שוטף. בעצם מדובר ב׳דאבל דיפ' לכל דבר: משרד החינוך משלם עבור המגמות, אנחנו משלמים עבור המגמות, ועמותת בית הספר נהנית מכל העולמות".

כצפוי, גם סביב ההחלטה הזו התגלעה מחלוקת. הפעם יצאו הורי ועד הפעולה נגד ועד ההורים הרשמי, וטענו כי מדובר ב"הלוואה" לא תקינה, ללא ריבית, שההורים נדרשים להעביר לבית הספר.

המחלוקת נותרה בעינה, שלושה חודשים חלפו, ובינואר הזכיר ועד ההורים הרשמי לבית הספר כי מועד ההלוואה הסתיים ועליהם להשיב את הכסף. ואז קרה דבר מוזר: גם התשלום החודשי הבא, למעלה מ-300,000 שקלים, עבר מחשבון ההורים לחשבון בית הספר, למרות הכל.

מתכתובת שהגיעה לידי זמן ישראל עולה כי מנהלת חשבונות בבית הספר חתמה על פקודת התשלום ללא חתימת ההורים הדרושה, ושהבנק פשוט אישר את העברת הכסף והעביר מאות אלפי שקלים מכספי ההורים באופן לא תקין. בבית הספר הגדירו את התקלה הזו כ"טעות חד-פעמית שמנהל בית הספר לוקח עליה את מלוא האחריות". תקלה או לא, בפועל הכסף לא הוחזר לחשבון ההורים עד כה.

תלמה ילין 1985 (צילום: חנניה הרמן)
תלמה ילין 1985 (צילום: חנניה הרמן)

משכורות הבכירים עלו, ההורים משלמים על תשתיות

לתוך הקלחת הזו נכנס דיון נפרד על הייעוד של כספי ההורים. אחרי הכל, אולי בכל זאת נגבים מההורים כספים גם עבור שיעורים ופעילויות שמשרד החינוך או העירייה כן אמורים לממן ולא הם? אולי אפשר לייעל את הפעילות של בית הספר, באופן שיפחית את תשלומי ההורים?

בהנהלה הביעו את החשש שקיצוץ התשלומים יביא בהכרח לפגיעה בליבת לימודי האמנות, ולביטול שלל פעילויות בבית הספר, כמו ערבי השירה, הפקות מחזמר, ולימודים ייעודיים במגמות. ההנהלה הבהירה שאין מאיפה לקצץ, ושההורים יורים לעצמם ברגל כשהם דורשים התייעלות. "כדי לקיים את התכנית האמנותית שאנו נותנים כל שנה (עולה לנו) סביב 12,500 שקל להורה, וזאת בלי קשר לגירעון", ציין המנהל בפגישה שקיים עם ההורים באוגוסט.

אבל בדיקה מעלה שאולי בכל זאת יש מקום לשקול התייעלות. לפחות בכל הקשור להוצאות השכר של בית הספר. מדוחות עמותת תלמה ילין עולה כי עלות השכר של חמשת הבכירים בעמותה זינקה בחצי מיליון שקל בתוך ארבע שנים, לאחר ששכרם עלה בתקופה זו ב-30%. אחת הסיבות לכך היא שעם חברי חמישיית בעלי השכר הגבוה בתלמה ילין נמנית גם מורה שהפכה להיות חברת הנהלה, וכתוצאה מכך קפץ שכרה בבת אחת בעשרות אחוזים.

ההורים שילמו מאות אלפי שקלים על סעיפים כמו: תגבור שמירה בשעות אחרי הצהריים, רכישה, תיקון ותחזוקה של מזגנים, שירותי הגברה ותשתיות אינטרנט, רכישת תוכנות מחשב, ואפילו צורכי מעבדות

גם הצצה ב"כרטסת" התשלומים שנמשכו מחשבונות ההורים, מצביעה על בעיה. אותה כרטסת ש"נוהלה בזמן אמת", לטענת ההנהלה, הגיעה להורים מוועד הפעולה אחרי כמה חודשי המתנה, והייתה עמוסה בהשחרות. בין לבין הופיעה שורה ארוכה של סכומים, בגובה של מאות אלפי שקלים, שאינם נכנסים להגדרה של "תשלומי הורים" באף בית ספר, גם על פי הגישה הליברלית ביותר.

בין השאר שילמו ההורים מאות אלפי שקלים עבור סעיפים כמו: תגבור שמירה בשעות אחרי הצהריים, רכישה, תיקון ותחזוקה של מזגנים, שירותי הגברה ותשתיות אינטרנט, רכישת תוכנות מחשב, הרצאות העשרה בנושאי "סמים ומוח", ואפילו צורכי מעבדות הפיזיקה והביולוגיה.

חלק מההורים מתכוונים לדרוש השבה של הכספים הללו, ואף שוקלים פעולה משפטית.

"מכיוון שלא היה חשבון נפרד לתשלומי הורים שילמנו, להערכתי, בארבע השנים האחרונות כשני מיליון שקלים מיותרים על דברים שאין בינם לבין תשלומי הורים כל קשר. משום מה הבלגן בתשלומים תמיד עובד רק לכיוון אחד"

"אני חושבת שזאת גישה רשלנית של ההנהלה, אומרת שירילי דשא, אמא לשני ילדים בתלמה ילין, ובוגרת בית הספר בעצמה. "מכיוון שלא היה חשבון נפרד לתשלומי הורים שילמנו, להערכתי, בארבע השנים האחרונות כשני מיליון שקלים מיותרים על דברים שאין בינם לבין תשלומי הורים כל קשר – בין אם זה משכורות לגורמים בעמותה, שירותי ניקיון ושמירה, אביזרים מתכלים או טעויות בוטות בסיווג מורים. ומשום מה הבלגן שנוצר בתשלומים תמיד עובד רק לכיוון אחד".

ואם כבר בלגן, אז גם בתשלום הזכויות הסוציאליות של המורים נמצאו אי-סדרים. לזמן ישראל נודע כי השבוע התקיימה פגישה של הוועד המנהל של העמותה ומנהל בית הספר, עם ועד המורים של בית הספר, וזאת בעקבות עיכובים מתמשכים בהפרשות עבור פנסיה וביטוח לאומי. בפגישה הובטח למורים כי עד סוף שנת הלימודים יוחזרו הרכיבים הסוציאליים שנגרעו משכרם, בתוספת ריבית.

במשרד החינוך מודעים לבעיות, ובשבוע הקרוב אמורות להתקיים פגישות בנושא עם הגורמים הרלוונטיים. בינתיים, נראה שלאף גורם רשמי אין תשובות טובות.

תגובות

רשימה ארוכה של שאלות ששלחנו לדוברות משרד החינוך לא נענתה, והמשרד הסתפק בתגובה כללית: "משרד החינוך מייחס חשיבות רבה בהמשך טיפוחו של בית הספר תלמה ילין כמוביל בתחום האמנות והתרבות. מזה זמן מתקיימים דיונים בין הגורמים המקצועיים להסדרת תשלומי ההורים על פי הנהלים".

מנהל בית הספר, משה פילוסוף, סירב להתייחס, טען שאסור לו להתראיין והפנה למפקחת על בית הספר, ברכה ברייר, שגם היא לא השיבה על השאלות. בדוברות משרד החינוך טענו כי המנהל רשאי להגיב על הטענות, אך הוא התעלם גם מפנייה נוספת, שלישית במספר.

בעיריית גבעתיים סירבו להגיב, וגם פנייה לאירית אהרונסון, מנהלת החינוך בעירייה, הושבה ריקם.

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
1
תחקיר מקיף ורק חבל שהוא לא כולל את כל התמונה. חבל שלא בדקתם קצת את התנהלותם של ההורים הללו, ולא התעניינתם אצל הורים אחרים ואפילו הועד המוסדי על המצב. הייתם מקבלים כתבה הרבה יותר עסיסית ... המשך קריאה

תחקיר מקיף ורק חבל שהוא לא כולל את כל התמונה. חבל שלא בדקתם קצת את התנהלותם של ההורים הללו, ולא התעניינתם אצל הורים אחרים ואפילו הועד המוסדי על המצב. הייתם מקבלים כתבה הרבה יותר עסיסית וגם יותר מדוייקת…

עוד 3,263 מילים ו-1 תגובות
כל הזמן // יום ראשון, 5 באפריל 2020
מה שחשוב ומעניין עכשיו

נתניהו: מגנה בתוקף את ההסתה הפרועה נגד החרדים

גנץ לריבלין: ייתכן ואצטרך לבקש להאריך את המנדט להרכבת ממשלה ● עובדי הכנסת המתגוררים בבני ברק לא יוכלו ממחר להיכנס למשכן ● ליברמן: נתוני הממשלה על הקורונה לא מסתדרים עם המציאות ● המשנה למנכ"ל משרד הבריאות: אין כוונה ואין יכולת להשיב את המשק לפעילות אחרי פסח ● הממשלה תדון הערב בהצעה להגדיל את תקציב המדינה ב-90 מיליארד שקלים

עוד 31 עדכונים

מי זכאי לפיצוי?

מאז שפרץ משבר הקורונה לחיי, אני מרגישה מאבק פנימי בין שני נרטיבים.  הנרטיב האחד: הקורונה היא פצצה בריאותית וכלכלית בממדים עצומים. השני: הקורונה זו שפעת קלה, בטח לצעירים מבנינו. בין שני הנרטיבים הללו שוכנת לה איפשהו המציאות, עם אינספור השלכות כלכליות ושאלות פיננסיות שעולות.

למשל, מה אני, כעורכת דין בתחום הנזיקין והביטוח הלאומי, חושבת על תביעות מהסוג שעלול להתעורר בימי הקורונה? לדעתי, במקרים מסוימים יש עילת תביעה מוצדקת מול גופים שונים בעניין הנגיף, ואני חושבת שתביעות אלה ישאו פרי ופיצוי כספי (כמה פיצוי? את זה נדע בהמשך לאחר שנבין ונדע את השלכות המגיפה והיקף תוצאותיה).

מה אני, כעורכת דין בתחום הנזיקין והביטוח הלאומי, חושבת על תביעות מהסוג שעלול להתעורר בימי הקורונה? לדעתי, במקרים מסוימים יש עילת תביעה מוצדקת מול גופים שונים בעניין הנגיף

יש תביעות קצת אחרות, כמו למשל התביעה הייצוגית שהוגשה בשבוע שעבר על ידי אזרח ישראל נגד ממשלמת סין בגין התפרצות מגפת הקורונה, בסך 100 מיליארד שקל, בטענה כי לישראל נגרמו הפסדים רבים כתוצאה מהמגפה. קשה לי לנבא בשלב כזה האם תביעה כזו תחזיק בבית המשפט, אבל כנראה שיש כאלה שמאמינים שיש לה סיכוי, וכבר הלכו בעקבותיה. אתמול כבר פורסם כי תביעה נוספת הוגשה לביהמ"ש המחוזי בירושלים ע"י עמותת FREEDOM WATCH, בשם בעלי עסקים ואזרחי ישראל, והפעם על סך 180 מיליארד שקל. על פי טענת התביעה, נגרמו לישראל נזקים בשל מגיפת הקורונה עקב רשלנות והסתרה מצד ממשלת סין. אם התביעות ישאו פרי, סביר להניח שממשלת סין ואולי גופים ממשלתיים נוספים יעמדו בפני גל תביעות חובק עולם.

אלי אישית פונים מדי יום שני אנשים בממוצע, שחלו בנגיף ושואלים אם אפשר לתבוע, האם הם זכאים לפיצוי, האם ביטוח הבריאות שברשותם יאפשר להם להוציא מזה קצת כסף.

השבוע פנתה אלי בחורה צעירה, חד הורית, אם ל-4 קטינים, שנדבקה בנגיף כאשר עבדה באחת מרשתות הסופר הגדולות. היא ראתה אלפי אנשים ביום, לא קיבלה מיגון או הדרכה מהמעביד איך להתנהל. אותה בחורה, למשל, תוכל לתבוע את המעביד, ועל פניו יש לה עילה לעשות זאת.

מי למשל זכאי לפיצוי?

שאלה: אם למשל שהית במקום שלא הקפיד על הנחיות משרד הבריאות, ואותו מקום חשף אותך למחלה, ובשל כך חלית בקורונה או הועברת לבידוד, האם תהיי/ה זכאי לפיצוי?

תשובה: הואיל וההנחיות שניתנו על ידי משרד הבריאות נועדו להגן על הציבור – סביר שתעמוד לך זכות תביעה נגד המקום שהפר את ההוראות. אבל, ויש אבל גדול, ככל שהיית מודע/ת להפרת ההנחיות (למשל, הסתובבת בקניון), למרות ההמלצות להמנע ממגע חברתי, יהיה לך אשם תורם, ויפחיתו מסכום הפיצוי שלך, ואולי אף יקבעו שאשמתך היא אשמה מלאה (למשל, ישיבה ללימודי תורה שהמשיכה ללמד למרות הנחיות משרד הבריאות, או אדם פרטי אשר חלה אחרי שלא שמר על הנחיות ולכן הדביק אחרים, וכדומה).

השבוע פנתה אלי בחורה צעירה, חד הורית, אם ל-4 קטינים, שנדבקה בנגיף כשעבדה באחת מרשתות הסופר הגדולות. היא ראתה אלפי אנשים ביום, לא קיבלה מיגון או הדרכה מהמעביד איך להתנהל. אותה בחורה, למשל, תוכל לתבוע את המעביד

שאלה: אם המעביד שלך כן שמר על הנחיות משרד הבריאות, אך חלית בשל מגע עם עובד אחר או עם לקוחות. האם תהיי/ה זכאי לפיצוי?

תשובה: כאן הנחיות משרד הבריאות יכולות לשמש בסיס לקביעה של רשלנות או של היעדר רשלנות. למשל, ייתכן שבתנאי העבודה הספציפיים היה על המעביד לנקוט בצעדים חמורים יותר כדי להגן עליך (למשל, להקפיד על שני מטר רווח בין שולחנות העבודה של העובדים) ככל שזה המצב, ניתן יהיה לתבוע את המעביד בשל רשלנות גם אם עמד בכללי משרד הבריאות.

אם העובד נדבק על אף העובדה שהמעביד שמר על ההנחיות וכללי הזהירות בנוגע לעובדים, אבל העובד נדבק מלקוח שהיה חולה, יתכן שגם כאן תהיה זכות תביעה, הן כנגד המעביד והן כנגד הלקוח, במידה שנדע במי מדובר.

בכל מקרה, גם אם לא ניתן לתבוע את המעביד, אם נדבקת במהלך העבודה במקום העבודה שלך, יהיה מדובר בתאונת עבודה, ותוכל/י לקבל זכויות מועדפות מהמוסד לביטוח לאומי.

שאלה: אם מעביד העסיק עובדים בניגוד להנחיות משרד הבריאות, ועקב כך חלה אדם. האם כאן תהיה זכאות לפיצוי?

תשובה: הנחיות משרד הבריאות נועדו להגן על העובדים. ככל שהעובד נפגע בשל אי קיומן, הוא יוכל לתבוע את המעביד על רשלנות או הפרת חובה חקוקה, בגין נזקיו.

רק בריאות לכולם, ומוזמנים לפנות אלי בשאלות נוספות בטלפון: 054-4796688

אילנה אליכיס היא עורכת דין, מגשרת ונוטריון, המתמחה בתחום הנזיקין והביטוח, רשלנות רפואית וביטוח לאומי. אוהבת מאוד לעזור לאנשים למצות את זכותיהם ולקבל בעבורם את מה שיכול להחזיר להם את היכולת לחיות כמו יום לפני הפגיעה. אוהבת לבלות עם בנה בן ה-7, לקרוא ספרים, הצגות, להתאמן ולטייל

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.
עוד 641 מילים

"לא מושיטים לנו יד אלא סוגרים את היד בכל הכוח"

ההרשמה לקבלת מענק לעצמאים נפתחה ביום שישי, והרשת כבר מוצפת בתלונות של עצמאים שגילו שיקבלו רק פירורים, אם בכלל ● "תכל'ס, מה שהם אומרים לנו זה שאם אתם יותר 'עשירים' מקופאית בסופר לא מגיע לכם מענק", אומרת המעצבת אלכסנדרה נארדי ● מחר מתכננים העצמאים להפגין בשיירת מכוניות שתצא לכיוון קריית הממשלה בירושלים

עוד 1,168 מילים

"המאבק במגפה ייקח חודשים, אם לא שנים"

ראיון ד"ר אן שוחט שותפה כעת להובלת המאבק האמריקאי במגפת הקורונה, אחרי ששימשה בעבר השראה לסרט הוליוודי על התפרצות מגפות ● בראיון לזמן ישראל היא מספרת על ההיערכות הנרחבת בארצות הברית המדממת, ועל התרומה של מנהגים דתיים עתיקים להישמרות מהנגיף הקטלני, ומנסה להעריך מתי העולם יוכל לשוב לשגרה

עוד 768 מילים

פרשנות איראן מתחננת, ארצות הברית מתלבטת - ונתניהו שותק

לנתניהו היה הרגל רב-שנים: לדבר על איראן בכל הזדמנות, גם אם לא נשאל עליה ישירות ● אבל מאז פרוץ משבר הקורונה - אף מילה ● טהראן מבקשת מהעולם סיוע הומניטרי, אירופה מגלה אמפתיה, ארצות הברית מתלבטת, ורק ישראל שותקת ● ד"ר אהוד ערן: "אין צורך ללכד את האומה סביב נתניהו, היות שהנגיף כבר משרת את המטרה הזו" ● "הוא לא רוצה להיראות כמי שמבקש להרע לאזרחי איראן בשעת מצוקה"

עוד 1,053 מילים

תגובות אחרונות

קריסת המדינה כמדינה

טירוף המאבק בקורונה והמשבר הפוליטי והדמוקרטי משמידים למעשה ערך מרכזי בחיינו – את אחריותה של המדינה ואת אחריותם של מי שמופקדים על המדינה, להיותה מדינה.

יש להדגיש – אחריות על המדינה. לא על הממשלה. הממשלה היא רק זרוע הביצוע של המדינה. לא על הקואליציה. הקואליציה היא רק אמצעי שלטוני לניהול המדינה.

טירוף המאבק בקורונה והמשבר הפוליטי והדמוקרטי, משמידים למעשה ערך מרכזי בחיינו – את אחריותה של המדינה ואת אחריותם של מי שמופקדים על המדינה, להיותה מדינה

המו"מ הקואליציוני הנערך ממש בימים אלה, בו נסחרים תפקידים ותקציבים בקומבינות פוליטיות ומשפטיות, מעיד על הסרת אחריותם של נבחרי הציבור מתפקידם כנושאים באחריות לגורלה של המדינה. לשלומם, בריאותם וחייהם של אזרחי המדינה כולם. "חייהם" –  במובן של זכות לפרנסה, ביטחון, חינוך, חופש ובריאות. כל אלה נרמסים תחת הדיונים על תפקידו של מקורב פוליטי כזה או אחר, על גורלו המשפטי של רה"מ הנכחי וזכויותיו בעתיד כממלא מקום, ועל מספר השרים בממשלת ה"אחדות"/"חירום" או בקיצור ממשלת ה"חרדות" HARADUT.

"האחריות של המדינה הדמוקרטית להגנה על אזרחיה מפני סכנה הנשקפת לחייו, בריאותו או חירותו של מי מהם היא אחריות מוחלטת, במובן זה שאין מצב שבו המדינה יכולה להתנער מן האחריות ולפטור את עצמה מכל מעשה שהיא יכולה לעשות, חרף הסכנה האמורה", כותב הפרופ' אסא כשר במאמר העתיד להתפרסם בקרוב ועוסק בכלל ב"מעשי המדינה לפדיון אזרחיה מידי אויב".

ובכן האויב כיום הוא מגפת הקורונה. אזרחי המדינה כולם "נחטפו" בידי המגפה והם שבויים בידיה, ספונים, כלואים בבתיהם מאונס ובהוראת ממשלתם.

במצב זה יש לשאול – האם אתם, נבחרי הציבור, עוסקים באחריותכם המוחלטת כנציגי המדינה הדמוקרטית? האם אתם ממלאים את אחריותכם או מבצעים עבירות שלטוניות ופשעים נגד המדינה? נגד אזרחיה?

"אנחנו באים לדון באחריות המדינה ולא באחריות הממשלה. אין לנו כאן עניין במדיניות זו או אחרת של הממשלה, בהתאם לקווי היסוד שלה, הרוב הפרלמנטרי התומך בה או שיקולים פוליטיים של מי מחבריה. יש לנו עניין במה שכל ממשלה חייבת לעסוק בו, מפני שהמדינה חייבת לעסוק בו והממשלה היא הרשות המבצעת של המדינה" (פרופ' אסא כשר, שם).

ובכן בהשלכה על ימינו אלה, כל דיון על תפקידו של השר לענייני מורשת, ירושלים, אסטרטגיה, מודיעין, תפוצות ומיעוטים, פריפריה, נגב וגליל, שוויון חברתי, שת"פ אזורי, או כל תפקיד מופרך כפול ומכופל אחר, הוא מעילה בתפקידם של האחראים על המדינה.

"אחריות המדינה הדמוקרטית להגנה על אזרחיה מפני סכנה הנשקפת לחייו, בריאותו או חירותו של מי מהם היא אחריות מוחלטת, במובן זה שאין מצב שבו המדינה יכולה להתנער מן האחריות…"

כל דיון בגורלו המשפטי של בעל תפקיד אחד ולו יהא זה ראש הממשלה עצמו, הוא פשע נגד המדינה. כל עיסוק ומו"מ על סיפוח בקעת הירדן, או על הרכב הועדה למינוי שופטים, או על מעון רשמי נוסף למ"מ רה"מ, בעת שבריאותם של כל אזרחי המדינה השבויים בידי הקורונה נמצאת בסכנה יומיומית, הינו פשע מוכח, פומבי ובוטה נגד המדינה.

במהלך מלחמת לבנון השנייה, נחשף כי בבוקר פרוץ המלחמה, מכר הרמטכ"ל חלוץ את מניותיו בעסקה מסוימת בבורסה. המדינה כולה הזדעזעה.

בפרשת הצוללות נחשף כי רה"מ נתניהו אישר לבדו, מכירת צוללות מתקדמות למצרים של האחים המוסלמים בלי ליידע את הרמטכ"ל ואת שר הביטחון והרוויח ממכירת מניות של חברה המספקת חומרים לייצור הצוללות. הזעזוע נמשך עד היום וטרם נחקר סופית.

תא"ל רמי דותן הורשע בשנת 1991 בקבלת שוחד מחברות אמריקניות בעת שהיה ראש להק ציוד בחיל האוויר. הוא נדון ל 13 שנות מאסר.

בכל המקרים הללו התנגשו הציפיות של האזרחים מאלה שנבחרו לשרת את המדינה, עם מעשים שהאנשים הללו ביצעו לטובתם האישית או על דעתם האישית.

ובכן במה שונים מעשיהם של מנהלי המו"מ הקואליציוני כיום מהמעשים שלעיל? הם דואגים כעת לתפקידים שאינם קשורים כלל למאבק בקורונה, תחת כסות שקרית של הקמת ממשלת חירום. הם דואגים לתקציבים, משכורות וקומבינות פוליטיות שאין ביניהן לבין עצירת התפשטות המחלה דבר וחצי דבר.

במהלך מלחמת לבנון ה-2, נחשף כי בבוקר פרוץ המלחמה, מכר הרמטכ"ל חלוץ את מניותיו בבורסה. המדינה הזדעזעה. בפרשת הצוללות נחשף כי נתניהו אישר לבדו מכירת צוללות מתקדמות למצרים. הזעזוע טרם נחקר

הם עוסקים פשוט בשוחד פוליטי שבצידו גם רווח כספי אדיר לכל אחד מהם, בעת שאזרחי המדינה נאנקים בצינוק בעינויים בלתי אפשריים, תחת הנחיות הסגר והבידוד החברתי.

"אם המדינה יכולה להגן על האזרח מפני הסכנות ואינה עושה זאת, היא בגדר עומדת על דמו של האזרח. אדישות כזאת לגורלו של האזרח נוכח סכנה לחייו, בריאותו או חירותו אינה הולמת את הערכים של מדינה דמוקרטית, בראש ובראשונה ערך כבוד האדם. שמירה על כבוד האדם מחייבת את המדינה הדמוקרטית בהגנה על האזרח מפני הסכנות החמורות, ככל שיש לה יכולת לעשות זאת" (פרופ' אסא כשר, מאמר: מעשי מדינה לפדיון אזרחיה מידי אויב)

נציגי הציבור שנבחרו בידי האזרחים להגן על חייהם, מחויבים גם לנקוט פעולות למניעת סכנות הנשקפות לאזרחים לפני שהן מתרחשות. הם מחויבים כמובן לנקוט פעולות מיידיות, מקצועיות, אחראיות ללא שיקולים זרים כדי להגן על האזרחים ללא הבדל דת, גזע או מין, השקפה פוליטית, מגדר או גיל.

האם המו"מ הפוליטי המתנהל במקביל להתנהלותה של ממשלת מעבר מול משבר המגפה, עונה על המחויבויות הללו?

הנה דוח מבקר המדינה שפורסם לאחרונה מעיד שהפעולות שנדרשו להכנת המדינה למאבק במגפה, לא ננקטו על ידי הממשלה.

הנה ההחלטות שהתקבלו בממשלה דווקא להקל על כללי הבידוד החברתי במגזר החרדי, בניגוד לכללים שלהם נדרשו יתר האזרחים, מתבררות כבר עכשיו כהרות אסון לכולם. פצצת ההידבקות בבני ברק מעידה על התנהגות חסרת אחריות של מקבלי ההחלטות, שנמנעו מכפיית הכללים הבריאותיים בבני ברק ובמאה שערים רק משיקולים קואליציוניים. לא בריאותיים. לא ביטחוניים. לא מקצועיים. ממשלת ישראל ביצעה אם כן פשע במסגרת הגדרות אחריותה על המדינה. אין מילה אחרת.

הנה דוח מבקר המדינה מעיד שהפעולות שנדרשו להכנת המדינה למאבק במגפה, לא ננקטו ע"י הממשלה. הנה ההחלטות להקל על כללי הבידוד החברתי במגזר החרדי, בניגוד ליתר האזרחים, מתבררות כהרות אסון

אמנם: "ההתנהגות הקלוקלת של האזרח אינה משחררת את המדינה מאחריות להגנה עליו מפני הסכנות החמורות" כותב פרופ' כשר, אבל ברור לנו שההתנהגות הקלוקלת הזו היא גם תוצאה של מנהיגות חסרת אחריות. שר הבריאות עצמו שבימים אלה חלה בעצמו בקורונה, כיוון שלא הקפיד על הכללים שהוא ומשרדו קבעו, נהג באופן רשלני, עברייני ושערורייתי כאשר איפשר הגעת מטוסים מלאים בחרדים חולי קורונה מארה"ב לישראל. כשאיפשר חגיגות פורים ותפילות המוניות בבתי כנסת בעיצומה של ההדבקה.

ובכן האם האחראים לגורלה של המדינה מחויבים להפר הבטחות קואליציוניות ולשים בצד שיקולים פוליטיים כאשר מגזר שלם, השותף לקואליציה, מתנהג באורח המסכן את שלום הציבור כולו? בוודאי. זו חובתם כלפי המדינה. המדינה היא מעל הקואליציה.

האם ממשלת ישראל לא יצאה למלחמה כאשר נחטפו שני חיילים בגבול הצפון וסיכנה את חייהם של מאות חיילים כדי לשחרר את השניים? האם לא ניהלה מו"מ עם החמאס, שחררה אלף מחבלים וויתרה על עקרונותיה כדי לשחרר את גלעד שליט? מדוע ממשלה פוליטית לא יכולה להפר הסכם קואליציוני או הבטחות פוליטיות לשותפיה, כדי להגן על כלל האזרחים? האם שלומם אינו קודם לשלומה של הקואליציה? האם בריאותם של תושבי רמת גן אינו קודם ליחסיו של ראש הליכוד עם ראשי המפלגות החרדיות?

מדוע ממשלה לא יכולה להפר הסכם קואליציוני כדי להגן על כלל האזרחים? האם שלומם אינו קודם לשלומה של הקואליציה? האם בריאות תושבי ר"ג אינו קודם ליחסי ראש הליכוד עם ראשי המפלגות החרדיות?

הסכנה המיידית לחייהם של חטופי אנטבה, גרמה לממשלת ישראל לסכן מאות חיילים, לטוס למדינה עוינת ולהפר חוקים בין לאומיים ובלבד שתחזיר את החטופים למדינתם. אבל במציאות המטורללת והפושעת של ימינו ממשלת המעבר מעדיפה את שלום "הגוש" על שלומם של "חטופי" הקורונה.

"אחד מערכיה של מדינה דמוקרטית הוא ערך האחריות לגורלו של כל אזרח של המדינה, ככל שהמדובר בחייו, בריאותו וחירותו. המדינה חייבת לשמור על האזרח מפני כל סכנה משמעותית לפגיעה בחייו, בריאותו וחירותו. " (אסא כשר, שם).

המדינה אמורה להגן על ערכיה. אחד מערכיה של מדינה דמוקרטית הוא ערך האחריות לגורלו של כל אזרח של המדינה, ככל שמדובר בחייו, בריאותו וחירותו. המדינה חייבת לשמור על האזרח מפני כל סכנה משמעותית לפגיעה בחייו, בריאותו וחירותו. וערכים כזכור לכולנו, הם דבר שבני אדם מוכנים לשלם עליהם מחיר. גם מדינה, כשהיא מגנה באופן מעשי על ערכיה, מוכנה לשאת בתוצאות השליליות של מעשיה.

התנגדות להסכם הגרעין האיראני הייתה כרוכה במחיר שישראל עלולה הייתה לשלם ביחסיה עם ארה"ב.

סיפוח רמת הגולן, סיפוח ירושלים המזרחית, ההתקפה על הכור העיראקי, תקיפת הכור הסורי ועוד ועוד החלטות פוליטיות וביטחוניות כרוכות תמיד גם במחיר שהמדינה בהובלת הרשות המבצעת, מוכנה לשלם כדי להגן על ערכיה.

אולם במאבק בקורונה מתברר שהרשות המבצעת לא מוכנה לשלם מחיר פוליטי כדי להגן על ערך חיי האדם של אזרחי המדינה. הישרדותה של הרשות המבצעת כאורגן נפרד של המדינה, חשוב לה יותר מהגוף אותו היא אמורה לשרת.

אולם במאבק בקורונה מתברר שהרשות המבצעת לא מוכנה לשלם מחיר פוליטי כדי להגן על ערך חיי האדם של אזרחי המדינה. הישרדותה של הרשות המבצעת כאורגן נפרד של המדינה, חשוב לה יותר מהגוף אותו היא אמורה לשרת

נזכיר בעניין זה רק כמה מחדלים מהימים האחרונים:

  • המוסד למודיעין ולתפקידים מיוחדים דאג להשיג/לגנוב מכשירי הנשמה ממדינות בחו"ל, כאשר ממש באותו זמן גורם במשרד הביטחון מכר מכשירי הנשמה מישראל לחו"ל. איש לא נעצר. חוסר התיאום זועק לשמים.
  • הממשלה מונעת מגופי מחקר מדעי, קופות חולים ומעבדות פרטיות מלבצע בדיקות קורונה המוניות רק משיקולים ביורוקרטיים, ובכך מסייעת ביודעין להפצת ההידבקות. כלומר הממשלה פועלת נגד האינטרס של המדינה.
  • הממשלה לא מפעילה את מערכות מל"ח – משק לשעת חירום ורח"ל (רשות חירום לאומית) רק משום שראש הממשלה נמצא בסכסוך אישי עם שר הביטחון והמערכות הללו כפופות לשר הביטחון.
  • ראש הממשלה מתכוון למנות לשרה לביטחון הפנים נאמנה פוליטית, במקום למנות איש מקצוע מוכח, בעל ניסיון להתמודד עם משבר בסדר גודל של מגפת הקורונה.
  • ראש הממשלה נמנע מלהעביר את שר הבריאות מתפקידו, למרות שגלוי וברור לכל שהוא לא כשיר למלא את התפקיד בעת חירום ונכשל טוטאלית בהכנת מערכת הבריאות להתמודדות מול המגפה.

כל העובדות הללו מעידות על כך שמדינת ישראל כמדינה, קורסת לתוך עצמה.

כשמערכות השלטון נעות במצעד איוולת והאלטרנטיבה לשלטון משתפת פעולה עם השלטון המושחת והכושל, במקום לייצב את הדמוקרטיה ובאמצעותה להילחם על הגנת האזרחים באופן יעיל יותר, לאזרחים לא נותר אלא להתכנס בבתים או לצאת למרי אזרחי.

איתי לנדסברג נבו הוא אזרח המודאג מעומק השחיתות השלטונית, חושש לגורל הדמוקרטיה ומזועזע מהגזענות והאלימות בחברה הישראלית. לשעבר עורך "מבט שני" ומנהל מחלקת תעודה בערוץ הראשון מנוחתו עדן (2002-2017). בן קיבוץ תל יוסף וממקימי הפורום למען אנשי המילואים ( 1995-2017) . כיום במאי, עורך תוכן ומפיק עצמאי.

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.
עוד 1,521 מילים
עודכן עכשיו

התפרצות הקורונה – כל הכתבות

זירת הבלוגים
הזמן שלך לומר את דעתך
הצטרפות

מעבדות רבות ברחבי העולם עורכות ברגעים אלה ניסויים ב-6,125 כימיקלים שונים על כ-24 החלבונים של נגיף הקורונה ● פרופסור שי ארקין מהאוניברסיטה העברית לקח את דיוויד הורוויץ לסיור באחת מהמעבדות האלה ● מיוחד

עוד 2,905 מילים

אין שום חקיקה שתוכל להבטיח לגנץ את קיומה של הרוטציה

עד עתה לא פורסם, לא באופן רשמי ולא כהדלפה, הנוסח המתגבש של ההסדר החקיקתי שאמור לעגן את הרוטציה בין בנימין נתניהו ובני גנץ ● ועדיין, בחינה מעמיקה של ההסדרים המתגבשים מוליכה למסקנה חד-משמעית: אין שום הסדר חקיקתי כזה שיכול להיחשב לבלתי-הפיך או משוריין, ושאינו ניתן לעקיפה או לביטול ● כל מה שנשאר זה מידת האמון שיש לגנץ במילה של נתניהו ● פרשנות

עוד 989 מילים

הכישלון הגדול ביותר של ליצמן הוא דווקא בהגנה על הציבור שהוא מייצג

דעה לא ברור אם שר הבריאות הפר את הנחיות משרדו שלו, ואפשר לדון בשאלה האם כשלי מערכת הבריאות במשבר הנוכחי הם באשמת מי שהיה ראש המערכת מזה כעשור ● אבל על נקודה אחת אין עוררין: תכליתו של ליצמן כפוליטיקאי חרדי היא לדאוג לרווחת ציבור המצביעים שלו ● ודווקא לנוכח האיום הבריאותי הגדול ביותר על ציבור זה, ליצמן אכזב אותו לגמרי

עוד 927 מילים ו-1 תגובות

הולכת בדרכה מרב מיכאלי מדברת על האכזבה מעמיר פרץ

חברת הכנסת מרב מיכאלי לא האמינה שזה קורה לה ● אחרי העריקה של אורלי לוי-אבקסיס, והזחילה המסתמנת של עמיר פרץ ואיציק שמולי לממשלת נתניהו, היא נותרה חברת העבודה-גשר היחידה שממש מתכוונת לעמוד בהבטחת הבחירות המרכזית של המפלגה: לא להצטרף לממשלת נתניהו ● בראיון לזמן ישראל היא מבטיחה לעשות הכל כדי לטרפד את הכוונות של פרץ ושמולי ● אם לא - היא תמשיך ככל הנראה לתפקד כאופוזיציה פנימית של אישה אחת

עוד 870 מילים

לקראת הצטרפות לממשלה? פרץ הודיע להורוביץ על סיום השותפות של העבודה ומרצ

ניצן הורוביץ: פרץ קובר את מפלגתו קבורת חמור; זנדברג למרב מיכאלי: הצטרפי אלינו ● בשל מחסור הנחה משרד הבריאות למחזר ציוד מגן משומש ● בגלל חוסר במטושים ובריאגנטים משרד הבריאות צמצם את בדיקות הקורונה; משה בר סימן טוב: ישנו מחסור בכל העולם ● במשרד הבריאות שוקלים להגדיר את מודיעין עילית, מגדל העמק ואלעד כ"אזורים מוגבלים", בדומה לבני ברק

עוד 23 עדכונים

מאז שמשבר הקורונה טלטל את אורח החיים הישראלי, החקלאות האורגנית בכלל וענף המשלוחים לבתים בפרט חווים פריחה חסרת תקדים ● אודי כספי, בית יצחק: "כולנו, כל החקלאים האורגניים שאני מכיר, מגדלים עכשיו בכל הכוח כדי לספק את הביקושים" ● דנה שטיין, בית יהושע: "אנשים יושבים יותר בבית ואוכלים יותר, וגם רוצים לאכול יותר בריא" ● גיא רילוב, חוות מקורה: "זה רק מדגיש את החשיבות של חקלאות מקומית וייצור מזון מקומי"

עוד 995 מילים

אנטישמיות הקורונה גם בניו יורק מאשימים את החרדים בהפצת המגפה

בקהילות החרדיות במדינת ניו יורק מדווחים על עלייה באנטישמיות, בעקבות התפרצות נגיף הקורונה באזור ● כבאי שהעלה פוסט אנטישמי לרשת, חנות שסירבה לשרת יהודים, וסיקור לא מחמיא בתקשורת הם רק חלק מהדוגמאות ● לדברי החרדים שם, הם עושים הכל כדי לצמצם את התפשטות הנגיף - גם אם לקח להם זמן להבין את גודל האיום

עוד 815 מילים ו-2 תגובות

מצוקת דרי הרחוב להיכנס לבידוד ביתי כשאין לך בית

גם דרי הרחוב מנסים להישמע כמיטב יכולתם להנחיות משרד הבריאות ● מקלטים של עמותות פרטיות מציעים להם מיטה ותעסוקה למשך היום, כדי שיוכלו לציית להוראות הבידוד ● "לפני הקורונה הייתי הולך לפארק, עכשיו אני נשאר במקלט עם משחקים וטלוויזיה", מספר אחד מהם ● ומה עם המדינה? גם בימים שבשגרה היא מקשה לתת להם מענה

עוד 931 מילים

המצרים נלחמים בשרלטנים שמציעים תרופות לקורונה - וגם בעיתונאים שחושפים את ממדי המגיפה ● האיראנים ממשיכים לבקש הקלות, אבל לא מהסיבות הנכונות ● וושינגטון וטהראן מנסות להרכיב ממשלה - בעיראק ● מקדש אשורי בן 5,000 שנה מתגלה מחדש ● ומה קרה בבית לחם לפני 18 שנה ● קסניה סבטלובה מסכמת שבוע במזרח התיכון

עוד 834 מילים

נעצרה רופאה ברוסיה שמתחה ביקורת בראיון לזמן ישראל על הטיפול בקורונה

אנסטסיה ווסילייבה התראיינה אתמול בזמן ישראל ומתחה ביקורת חריפה על אופן הטיפול של שלטונות רוסיה במגפת הקורונה ● היום נעצרה על ידי המשטרה המקומית ולאחר שהוחזקה בתחנת המשטרה במשך היום, שוחררה עם קנס סמלי ● דובר איגוד הרופאים: "יש סימנים ושריטות על גופה. לא נשתוק על זה"

אנסטסיה ווסילייבה, יו"ר איגוד הרופאים הבלתי תלוי ברוסיה אליאנס ווראצ'י, אשר חשפה בראיון לזמן ישראל את מחדל הטיפול בקורונה של ממשלת רוסיה, נעצרה הבוקר (שישי) על ידי המשטרה המקומית, אבל שוחררה בשעות האחרונות בעיירה אקולובקה ליד העיר נובגורוד. לפי עדויות, היא סבלה מאלימות מהשוטרים במהלך מאסרה.

לדברי דובר איגוד הרופאים, איוון קונובלוב, צוות האיגוד הגיע לעיר על מנת לחלק מסכות וציוד מיגון נוסף לרופאים. אנסטסיה נעצרה באופן רשמי בגין הפרת סגר אשר הוטל על עיר מגוריה מוסקבה, וכן בשל התנגדות לשוטר.

אנסטסיה ווסילייבה
אנסטסיה ווסילייבה

בראיון שנתנה לזמן ישראל השבוע חשפה ווסילייבה את מה שהיא מכנה המחדל המתמשך ברוסיה של הטיפול בהתפשטות הנגיף.

"כבר בחודש ינואר השנה נרשם במוסקבה גידול של 37% במחלות של דרכי הנשימה והריאות. כנראה שלא ידעו ולא הבינו את הקשר לנגיף הקורונה, אז ייעדו למחלות האלה מחלקות שלמות. המחדל של התפשטות הנגיף נוצר כי בכלל לא הייתה הבחנה בין סוגי המחלות".

בתחילת השבוע פרסמה ווסילייבה סרטון יוטיוב שבו פנתה לשלטונות ולרשות המקומית במוסקבה והאשימה אותם בהכנסת חולים "מוסווים" באמתלה שהם לקו בדלקת ריאות לבתי החולים, כאשר בפועל, לדעתה, מדובר בחולי קורונה. היא דרשה מהם להפסיק את השקר וההסתרה שגורמת להפצה של הנגיף.

כמה ימים לאחר הפרסום, סיפרה ווסילייבה כי זומנה לחקירה במשטרה ונדרשה להסביר את "הפצת השמועות".

בשיחה עם זמן ישראל טרם הראיון, היא נשאלה האם היא לא חוששת לצאת נגד הרשויות בתקשורת הרוסית והמערבית. "מה יש לי לפחד?", השיבה. "אני אומרת את האמת. הם יכולים לעשות מה שהם רוצים, זה לא ישנה את האמת עצמה".

לאחר שהוחזקה בתחנת המשטרה של נובגורוד בהמשך היום, ווסילייבה חויבה בתשלום קנס של 800 רובל – כ-15 דולר.

"זה לא היה עניין של כסף בשבילם, הם רצו לשבור אותי", אמרה לסוכנות הידיעות AP אחרי שחרורה. "אבל אני משוכנעת יותר מתמיד שאני עושה את הדבר הנכון וללא ספק אמשיך לעשות זאת".

דובר האיגוד איוון קונובלוב אמר לזמן ישראל: "כנראה שהשלטונות רואים איום במעשים של אנסטסיה. הרי בזמן שהם שולחים עזרה לאיטליה, סרביה וונצואלה – הרופאים שלנו לא ממוגנים.

"הרשויות בנובגורוד לא נקפו אצבע על מנת למגן את הרופאים, וכשאנסטסיה מגיעה עם ציוד מיגון לבתי החולים, היא חושפת שאפילו איגוד קטן ועצמאי כמו שלנו יכול לדאוג לרופאים. זה לא מצריך סכומי עתק אלא השקעה מינימלית. איך זה מציג את הרשות המקומית? אני מניח שהם נוקטים באמצעי כוח ואלימות כדי לעצור את פועלנו ולהפחיד אותנו אבל בפועל הם מציגים את עצמם באור שלילי, כי כולם מבינים מה האמת בסיפור".

האם נהגו באנסטסיה באלימות?

"כן. אחד השוטרים סתר לה והיו עוד מעשים, יש סימנים ושריטות על גופה. אנחנו כמובן לא נשתוק על זה".

האם היא לא מפחדת שיכולים לעשות לה משהו יותר חמור מזה?

"אנסטסיה היא אדם ישיר והגון. הם יכולים לחפור ולחקור אבל לא ימצאו כלום. הם כמובן ימשיכו להפריע לנו וללכלך עלינו, אבל הציבור רואה שמדובר במעשה תמים של עזרה לרופאים, אז בסופו של דבר הרשויות רק מזיקות לעצמן".

עוד 439 מילים
סגירה
בחזרה לכתבה