בהלת הקורונה פוגעת במניעת מגפות אחרות

בדיקת זמן ישראל "התקשורת שכחה את כל המחלות האחרות ומתנהלת כאילו שהקורונה היא היחידה", אומר המיקרוביולוג ד"ר אורי לרנר ● בשנה שעברה מתו 14 ישראלים משפעת - ומאות נוספים מסיבוכים של המחלה ● גם השעלת, החצבת, השחפת, הצהבת הנגיפית והאיידס מהוות סכנה גדולה יותר לבריאות הציבור ● כעת ד"ר לרנר ועמיתיו חוששים כי ההתמקדות בקורונה תביא לפגיעה בטיפול ובמניעת מגפות אחרות ● "הקריסה של מוקד משרד הבריאות השבוע הייתה סימן מדאיג לדינמיקה כזאת"

בהלת קורונה בסין, אילוסטרציה (צילום: Powerofflowers istockphoto)
Powerofflowers istockphoto
בהלת קורונה בסין, אילוסטרציה

הרעש סביב הקורונה גורם לה להיראות בטעות כמגיפה ענקית ומסוכנת יותר מכפי שהיא באמת. הסיקור התקשורתי עוסק אך ורק בקורונה, כאילו שהיא המחלה היחידה שמדביקה וקוטלת אנשים בישראל ובעולם.

נכון להיום (רביעי) נדבקו בקורונה כ-81 אלף אנשים, רובם המוחלט מסין וכ-1,700 מהם בכל שאר העולם. כ-2,700 מהחולים נפטרו, 48 מהם מחוץ לסין. כ-30 אלף מהחולים הבריאו.

עד כה התגלו בישראל שתי נשאיות של הקורונה – אחת מהנוסעות ב"ספינת הקורונה", וגם להן אין תסמינים. בנוסף, שני מורים שנמצאו בטיול סמוך לקבוצת תיירים נשאי קורונה מקוריאה חשו ברע, נבדקו ומחכים לתשובות הבדיקות.

נזקי הקורונה בישראל ובעולם עד כה מתגמדים ליד נזקיהן של כמה מחלות מדבקות ומסוכנות אחרות: שעלת, שחפת, צהבת נגיפית, חצבת, שפעת והאיידס. כל אחת מהמחלות הללו גרמה וגורמת למספר נדבקים ונפטרים גדול בהרבה בהשוואה למה שעשתה הקורונה עד כה.

צוות רפואי בודק את הנוסעים המגיעים מאירן בשדה התעופה בעירק (צילום: AP Photo/Anmar Khalil, File)
צוות רפואי בודק את הנוסעים המגיעים מאירן בשדה התעופה בעירק (צילום: AP Photo/Anmar Khalil, File)

שעלת

השעלת (Pertussis) היא מחלה קשה וארוכה שנגרמת על ידי החיידק Bordetella pertusis ומתבטאת בשיעול חריף שמטלטל את הגוף וגורם להתכווצות הריאות, לסדיקת הצלעות, הפסקת נשימה, הקאות, וכן לסיבוכים שונים כמו דלקת ריאות, פרכוסים, דימומים ובריחת שתן. במקרים רבים השעלת גורמת גם למוות, לרוב ממחנק או מהרס הריאות, בעיקר לתינוקות וילדים קטנים.

השעלת מדבקת דרך נשימה ושיעול (כמו הקורונה). זמן דגירת השעלת הוא שבועיים-שלושה, שבמהלכם החולה הוא נשא בלא סימפטומים, שיכול להדביק אנשים אחרים בלא ידיעתם (כמו בקורונה).

לפני שהומצא החיסון לשעלת היא גרמה למותם של מיליוני ילדים. גם כיום היא מחלה נפוצה וקטלנית.

הטיפול בשעלת הוא אנטיביוטיקה. הבעיה בטיפול היא שהשיעול אינו נגרם מהחיידק עצמו, אלא מרעלן שהחיידק מפריש, ולכן חולה שמטופל באנטיביוטיקה ימשיך להשתעל זמן רב, גם אחרי שיפסיק להדביק אנשים אחרים.

לפי הערכות ארגון הבריאות העולמי נדבקים בעולם מדי שנה 16 מיליון בני אדם בשעלת, רובם באפריקה, ובין 20 ל-60 אלף מתים ממנה. בעולם המפותח השעלת כמעט נעלמה, אבל חזרה להתפשט בשל הגירה וסרבנות חיסונים. בישראל נרשמו ב-2018 כ-550 מקרי שעלת וב-2019 כ-1,500 מקרים, זינוק של כ-200%. שלושה תינוקות ופעוטות מתו משעלת בישראל ב-2019.

ד"ר אורי לרנר (צילום: באדיבות המרואיין)
ד"ר אורי לרנר (צילום: באדיבות המרואיין)

הדרך למנוע שעלת היא חיסון לכל האוכלוסייה, במיוחד לנשים בזמן ההיריון.  החיסון עובד ב-80% מהמקרים, והוא ניתן רק מגיל שלושה חודשים, לכן חשוב לחסן את האמהות. אמנם מי שמחוסנים משעלת ומי שאמם חוסנה בהריון עדיין עלולים לחלות בה, אבל המחלה תהיה הרבה פחות קשה. לא ידוע על מקרי מוות של תינוקות שאמהותיהם חוסנו.

"השעלת מסוכנת לפחות כמו הקורונה", אומר ד"ר אורי לרנר, מיקרוביולוג שעובד בתחום הנתונים בקופת חולים מכבי והמנהל המקצועי של עמותת "מדעת" למען בריאות הציבור. "חשוב מזה: בניגוד לקורונה, יש דרך פשוטה וברורה להיאבק בשעלת וכל אחד יכול לתרום לה את חלקו: להתחסן".

חצבת

החצבת נגרמת בידי הנגיף Morbillivirus, והיא גורמת לחום, נזלת, דלקת בעיניים, כאב גרון, פריחה ושיעול. המחלה קצרה ונמשכת ימים ספורים, ולרוב היא קלה, אבל במקרים נדירים היא עלולה לגרום למוות.

כחמישית מחולי החצבת לוקים שנים אחר כך בסיבוכים קשים, בהם דלקת ריאות, דלקת קרום המוח, חירשות, פרכוסים, וכן לגרום לפגיעה בתפקוד השכלי, המוטורי ובמערכת החיסונית. תסמינים אלה חוזרים שוב ושוב ועלולים להסתיים במוות.

ההערכה היא שכמחצית האחוז מחולי החצבת במדינות מפותחות מתים ממנה, חצי מהם קשישים וחולים כרוניים שנפטרים מסיבוכים מידיים של המחלה, וחצי מהם ילדים שלוקים אחר כך בסיבוכים.

החצבת מדבקת מאוד, כך שאדם שלא מחוסן מפני חצבת ונמצא בחדר שחולה חצבת שהה בו שעתיים קודם, עלול להידבק. זמן הדגירה של החצבת נמשך כשבועיים, כך שאין למעשה דרך למנוע את ההידבקות במחלה – פרט לחיסון.

מנתוני ארגון הבריאות העולמי עולה שבעולם יש כמה מיליוני חולי חצבת, רובם בהודו ובמזרח אירופה. החצבת, כמו השעלת, נמצאת במגמת ירידה בהודו, בזכות החיסונים והטיפולים, ובמגמת עלייה בעולם הראשון והשני, בשל סרבנות חיסונים.

אף ששיעור המחוסנים בארץ גבוה, הייתה בשנים האחרונות התפרצות חצבת קשה. ב-2018 נדבקו בישראל כ-3,500 בני אדם מחצבת, שניים מהם נפטרו, והיא הפכה למדינה השישית בעולם בשיעור הנדבקים במחלה. הסיבות לכך הן ככל הנראה הגירה נרחבת מאוקראינה שבה לא כולם מחוסנים מפני המחלה, ובשל קיומן של שכונות שלמות וצפופות של חרדים שאינם מחוסנים.

ב-2019 התבצע מבצע נמרץ לחיסון האוכלוסייה בישראל, ומאוגוסט הפסיקה כמעט כליל ההידבקות במחלה.

שפעת

השפעת ("אינפלואנזה") היא מחלה זיהומית הנגרמת על ידי נגיף אינפלואנזה התוקף את דרכי הנשימה. המחלה מתבטאת לרוב בחום, כאב גרון, כאב ראש, נזלת, שיעול, כאב שרירים, חולשה, סחרחורת ובחילה. במקרים רבים השפעת מסתבכת והופכת לדלקת ריאות.

השפעת דומה בתסמינים שלה לצינון – מחלה נפוצה שנגרמת על ידי נגיפים ואינה מסוכנת. אבל בניגוד לצינון, השפעת מסוכנת ואף קטלנית.

שר הבריאות, יעקב ליצמן, מקבל חיסון נגד שפעת (צילום: Hadas Parush/Flash90)
שר הבריאות, יעקב ליצמן, מקבל חיסון נגד שפעת (צילום: Hadas Parush/Flash90)

השפעת מדבקת מאוד ועוברת דרך נשימה, עיטוש ושיעול, והיא המחלה המדבקת הנפוצה ביותר בעולם, עם מאות מיליוני נדבקים מדי שנה. ההערכה היא שכעשירית מהאוכלוסייה נדבקת בשפעת מדי שנה.

בעבר השפעת הביאה לתמותה המונית. מגיפת השפעת הספרדית – זן קשה במיוחד של שפעת שהתפשט בעולם במהירות בסוף מלחמת העולם הראשונה – הביאה למותם של 60 מיליון איש תוך שנתיים.

"כדי להתמודד עם השפעת חשוב לפעול לפי ההנחיות, שלא שונות מההנחיות לגבי קורונה: צריך לשמור על היגיינה, חולים צריכים להימנע מהגעה לעבודה ונסיעה באוטובוס ולהשתעל למרפק, וכמובן, כל מי שיכול צריך להתחסן"

כיום, במדינות מפותחות מתים כ-0.1% מחולי השפעת, בעיקר קשישים, ילדים קטנים וחולים כרוניים, לרוב מסיבוך בדלקת ריאות. ההערכה היא שבשנים 2019-2020 נפטרו משפעת בארה"ב בין 16 אלף ל-40 אלף בני אדם. בסין מתו משפעת כ-60 אלף ב-2019 לבדה.

בישראל נפטרו אשתקד 14 חולים ישירות משפעת. במשרד הבריאות מעריכים שבין 500 ל-1000 בני אדם מתים בישראל בשנה מסיבוכים של שפעת.

לשפעת אין תרופה עם יעילות מוכחת. תרופות כמו "מיפלו" וקסופלוזה, ופרי עץ הסמבוק ("סמבוכול"), מקצרים ומקלים את הסימפטומים, אך אינן מונעות הידבקות.

לחיסון נגד שפעת יש יעילות בינונית – הוא פועל על כ-50% מהמחוסנים – כיוון שהברירה הטבעית גורמת לנגיפי השפעת לפתח במהירות עמידות בפניו. ועדיין, חיסון מפני שפעת מקטין בצורה דרמטית את הסיכון לחלות במחלה, גם לפרט המחוסן וגם לכלל האוכלוסייה.

"השפעת מדאיגה לא פחות מהקורונה, כי היא נפוצה מאוד, מדבקת מאוד, היעילות של החיסון נגדה חלקית וחלק גדול מהאוכלוסייה אינו מתחסן", אומר ד"ר לרנר.

לדברי לרנר: "כדי להתמודד עם השפעת חשוב לפעול לפי ההנחיות, שלא מאוד שונות מההנחיות לגבי קורונה: צריך לשמור על היגיינה, חולים צריכים להימנע מהגעה לעבודה ונסיעה באוטובוס ולהשתעל למרפק, וכמובן, כל מי שיכול צריך להתחסן".

צהבת נגיפית

צהבת נגיפית היא מחלה שבעבר דובר עליה הרבה, ומשום-מה נדמה לנו שיצאה מחיינו. בפועל, ההערכה של ארגון הבריאות העולמי היא שבעולם יש כשני מיליארד נשאים של הצהבת הנגיפית שכ-400 מיליון מהם הם חולים כרוניים.

לפי הערכת משרד הבריאות, בישראל יש כ-90 אלף נשאי צהבת נגיפית שכעשירית מהם חולים כרוניים.

"לחיסון נגד צהבת B יש 90% הצלחה. החולים הם לרוב סרבני חיסונים, אנשים שנולדו לפני 1992 ולא חוסנו, ותינוקות בני פחות מחצי שנה שהחיסון טרם השפיע עליהם"

הצהבת הנגיפית נגרמת מהפטיטיס B, נגיף נפוץ מאוד שפוגע בכבד. הנגיף נטפל לקרבנותיו האנושיים לתקופה של ארבעה חודשים עד חצי שנה, שבה חלקם לוקים בתסמינים – חום, כאבים ופריחה שגורמת לעור להיראות צהוב, וחלקם הם נשאים שמדבקים ללא תסמינים.

חיסון נגד צהבת B (צילום: Chen Leopold / FLASH90)
חיסון נגד צהבת B (צילום: Chen Leopold / FLASH90)

נגיף הפטיטיס B עובר דרך דם וריר ומסוגל לחיות עד שבועיים על משטחים מחוץ לגוף. "אם ילד משחק על חוף הים ונוגע בחול שאתמול זוהם מנזלת של נשא הפטיטיס B, או שאתה מחליף חיתול בבית החולים על משטח החתלה שלפני שבוע החליפו עליו לתינוק חולה, הילד עשוי לחלות", אומר לרנר.

בתום התקופה, חלק מחולי הצהבת הנגיפית הופכים לחולים כרוניים. ההערכה היא שרק כ-5% מהחולים המבוגרים הופכים לחולים כרוניים, אבל יותר מ-90% מהתינוקות. המחלה הכרונית מתפרצת אחרי 20-30 שנה אצל כרבע מהחולים הכרוניים וגורמת לשחמת כבד – פגיעה ברקמת הכבד, שב-1% מהמקרים גורמת למוות. לחולים הכרוניים יש סיכוי גבוה מאחרים לחלות בסרטן הכבד.

התינוקות והילדים בישראל מקבלים מאז 1992 חיסון נגד הפטיטיס B והצהבת הנגיפית, שפותח בעזרת יוסף שאול ממכון ויצמן, והפחית בצורה דרמטית את התחלואה במחלה.

"לחיסון נגד צהבת B יש 90% הצלחה", מציין לרנר, "החולים הם לרוב סרבני חיסונים, אנשים שנולדו לפני 1992 ולא חוסנו, ותינוקות בני פחות מחצי שנה שהחיסון טרם השפיע עליהם".

שחפת

גם השחפת (Tuberculosis) מזוהה בטעות עם סיפורים מהעבר על פועלים ואמנים עניים שחלו בחורף המושלג של אירופה. אך למעשה, חיידק הטוברקולוזיס — חי עד היום והורג מיליוני בני אדם, רובם באסיה ואפריקה, ונמצא גם בישראל. מכל המחלות המדבקות, השחפת היא המחלה שגורמת למספר מקרי המוות השני בגודלו, אחרי האיידס.

שחפת מדביקה דרך האוויר באמצעות שיעול, עיטוש ודיבור. חולה שחפת פעיל יכול להדביק 10-15 חולים אחרים (יותר מחולה קורונה). כ-90% מהנדבקים בשחפת הם נשאים ללא סימפטומים, אבל עלולים להדביק אחרים (אם כי פחות מהחולים הפעילים), ורק עשירית חולים.

מעשנים וצרכני סמים, נשאים וחולים של HIV, חולי סכרת ואנשים בתת-תזונה נמצאים בסיכון גבוה בהרבה לחלות בה.

המחלה הפעילה גורמת לשיעול עם ליחה ודם, חום, כאבים בחזה, חולשה, הזעות לילה, חוסר תיאבון וירידה במשקל. המחלה יכולה להתחיל כמחלה קלה (הכוללת את התסמינים הנ"ל) ולכן חולים עלולים לא למהר לרופא לאבחון ולטיפול, וכך להדביק אנשים נוספים.

כ-10 מיליון בני אדם בעולם נדבקים בשחפת בשנה, כמיליון וחצי מהם מתים, רובם הגדול בסין, הודו, הפיליפינים ומדינות אחרות בדרום מזרח אסיה, וכן באפריקה. לפי הערכות כ-60 מיליון אנשים בעולם הם נשאים של שחפת

שחפת מטופלת ביעילות באמצעות אנטיביוטיקה בטיפול ארוך של חצי שנה. שני שלישים מחולי השחפת הפעילה, וכמעט כל חולי האיידס שנדבקים בשחפת, מתים אם אינם מטופלים. חולים שמטופלים כמעט שאינם מתים משחפת וגם מפסיקים להדביק, אף שלעתים המחלה חוזרת.

קיים חיסון נגד שחפת אך התברר שהוא אינו מונע את ההידבקות במחלה, ובמדינות המפותחות, כולל ישראל, הוא ניתן רק למי שהיגר ממדינות מתפתחות. בישראל ניתנים חיסונים נגד שחפת לעולים מאתיופיה ומהודו, וכן לעובדים זרים ופליטים ממזרח אסיה ואפריקה – במידה ואינם נשאים של HIV ומחלות אחרות במערכת החיסונית, שלהם אסור להתחסן.

לפי הערכות ארגון הבריאות, כ-10 מיליון בני אדם בעולם נדבקים בשחפת בשנה, כמיליון וחצי מהם מתים, רובם הגדול בסין, הודו, הפיליפינים ומדינות אחרות בדרום מזרח אסיה, וכן באפריקה. כ-60 מיליון אנשים בעולם, לפי ההערכות, הם נשאים של שחפת.

ההערכה היא שבישראל יש כ-500 נשאי שחפת, שמטופלים באופן קבוע במספר מרכזי טיפול. לא ידוע על מקרים של מוות משחפת בישראל בשנים האחרונות. "השחפת נשמעת אולי מפחידה, אבל מדאיגה אותי פחות מאשר מחלות שנשמעות פחות מפחידות ממנה כמו שפעת, חצבת ושעלת, כי יותר קל לזהות אותה ולטפל בה", אומר לרנר.

האיידס (HIV)

איידס (Acquired Immune Deficiency Syndrome) היא כשל במערכת החיסונית שגורם נגיף HIV וגורם לזיהומים וגידולים מסכני חיים.

בדומה לקורונה, האיידס היא מחלה "צעירה" שהתגלתה בשנות ה-70 והנגיף זוהה ב-1981.

נגיף HIV חודר לכדוריות הדם הלבנות, משכפל את עצמו במהירות והורס אותן. בשלב הזה, שנמשך כמה שבועות, גורם הנגיף לסימפטומים דמויי שפעת כמו כאבי ראש, שרירים וגרון, חולשה והקאות, והחולה מדבק מאוד.  לאחר מכן הסימפטומים נעצרים והנדבק הופך לנשא HIV.

אם נשא ה-HIV אינו מקבל טיפול, הנגיף ממשיך להרוס תאים ובשלב מסוים המערכת החיסונית מתמוטטת והחולה מת במהירות מכל מחלה או זיהום קטן. בעבר הלא-רחוק, זה היה המצב בכל העולם, והאיידס היה מחלה קטלנית ביותר. כיום זה עדיין המצב במדינות אפריקה שמדרום לסהרה.

בשנות ה-90 פותח טיפול לנשאי HIV – הרכבה של שלוש תרופות שונות המכונה "הקוקטייל". כיום, כמעט כל הנשאים בעולם המפותח מטופלים ואינם חולים, אף שעליהם להמשיך לקבל טיפולים לכל חייהם, להימצא במעקב ולהימנע מחשיפה לזיהומים.

האיידס מדבק פחות ממחלות מדבקות אחרות כיוון שהוא מועבר רק דרך הדם באמצעות יחסי מין, בעיקר יחסים לא מוגנים, וכן דרך עירויי דם, מחטים שלא חוטאו ומגע בין פצועים.

במאה הקודמת המחלה זוהתה עם "מין חופשי" ועם קבוצות אוכלוסייה שסבלו מסטיגמות כמו הומוסקסואלים, נשים בזנות ונרקומנים, שנדבקו בה במספרים גדולים בגלל היעדר נגישות להיגיינה ולטיפולים רפואיים, ומטיפים דתיים אף טענו שהיא "עונש משמיים" על "חטאים".

כיום מי ש"נענש" באיידס הם בעיקר תושבי דרום ומרכז אפריקה, שלפי הערכות כ-20% מהם נשאי HIV. לפי נתוני UNAIDS – תכנית האו"ם למלחמה באיידס, המחלה רצחה יותר מ-40 מיליון בני אדם, רובם הגדול באפריקה.

עם זאת, מספר הנדבקים ב-HIV וחולי האיידס בעולם נמצא בירידה. לפי הערכות UNAIDS, מדי שנה נדבקים בנגיף כשני מיליון נשאים חדשים, לעומת שניים וחצי מיליון בעשור הקודם. מדי שנה מתים מאיידס "רק" מיליון בני אדם, לעומת כשני מיליון מתים בשנה בעשור הקודם. זאת, בזכות העובדה שלאט-לאט חולים רבים יותר באפריקה זוכים לטיפול וגם מצב התברואה משתפר מעט.

בישראל, כמו במדינות מפותחות אחרות, מספר נשאי HIV נמצא בעלייה, בעיקר בשל הגירה. לפי נתוני משרד הבריאות, ב-2018 התגלו בישראל 427 נשאי HIV חדשים. בישראל חיים כיום בין 8,000 ל-9,000 נשאי HIV. עד כה נפטרו בישראל כ-1,700 חולי איידס.

היחידה לטיפול נמרץ באחד מבתי החולים בבייג'ינג, המקבל חולים בקורונה (צילום: Zhang Yuwei/Xinhua via AP)
היחידה לטיפול נמרץ באחד מבתי החולים בבייג'ינג, המקבל חולים בקורונה (צילום: Zhang Yuwei/Xinhua via AP)

"הקורונה לא צריכה לבוא על חשבון מחלות אחרות"

"התקשורת 'שכחה' את כל המחלות האחרות ומתנהלת כאילו שהקורונה היא המחלה היחידה", אומר לרנר, "חשוב לפעול נגד קורונה ונגד כל המחלות האחרות, להיות ערניים ולפעול בהתאם להנחיות של משרד הבריאות, שבגדול, למרות טעויות כאלה ואחרות, הן מקצועיות וטובות מאוד – אבל לא להיכנס לפאניקה".

"הפאניקה סביב הקורונה עלולה לפגוע בטיפול במחלות אחרות ואפילו בטיפול בקורונה עצמה", אומר לרנר, "הקריסה של מוקד משרד הבריאות השבוע הייתה סימן מדאיג לדינמיקה כזאת".

"אנחנו יודעים מה קצב ההדבקה ושיעורי התמותה מקורונה מחוץ לסין והוא מתאים לדיווחים של הסינים על מה שקורה בסין, ולמעשה נמוכים מהם. אז אני לא רואה סיבה להאמין לסיפורים על הדבקה המונית בסין"

בראיונות עם אנשי אופוזיציה סינים ודיווחים שונים שרצים ברשת נטען שהמשטר הסיני מסתיר את המספר האמיתי של החולים והמתים בקורונה, ולכן יש מי שטוען שהבהלה מוצדקת ושצריך לנקוט אמצעי זהירות עוד יותר קיצוניים, כמו הפסקת כל טיסות התיירות לחו"ל ומחו"ל. איך אתה יודע שזה לא נכון?

"קודם כל, אם היו מתים מיליוני אנשים בסין ואלפי גופות היו נשרפות ברחובות היינו יודעים על כך. סין היא מדינה טוטליטרית שמצנזרת את האינטרנט אבל מסתובבים בה המון תיירים וזרים, הם היו מדווחים ומצלמים ומפיצים את המידע. כדאי לזכור שהאופוזיציה במשטרים כאלה נוטה להפיץ דיסאינפורמציה".

"שנית, אנחנו יודעים מה קצב ההדבקה ושיעורי התמותה מחוץ לסין והוא מתאים לדיווחים של הסינים על מה שקורה בסין, ולמעשה נמוכים מהם בהרבה. אז אני לא רואה סיבה להאמין לסיפורים על הדבקה המונית בסין והם ממילא לא רלוונטיים לעולם שמחוץ לסין".

"על מי שחולה קשה ומת אנחנו יודעים, ככה שאם מספר הנדבקים גדול פי-ארבע ממה שדווח, שיעור המתים והחולים הקשים הוא רק רבע ממה שדווח. זה אומר שיכול להיות שהקורונה לא יותר קטלנית משפעת רגילה"

"שנית, אני מאמין שמספר הנדבקים הרבה יותר גדול מהמספר המדווח – ואלה חדשות די טובות, כי זה אומר שגם מספר המתים והחולים הקשים יותר נמוך".

"כשמישהו חולה הוא לא בהכרח ייבדק, לא בהכרח יחשוב שזה קורונה ולא בהכרח יירשם כחולה קורונה. על מי שחולה קשה ומת אנחנו יודעים. ככה שאם מספר הנדבקים גדול פי ארבע ממה שדווח, שיעור המתים והחולים הקשים הוא רק רבע ממה שדווח.

"זה אומר שיכול להיות שהקורונה לא יותר קטלנית משפעת רגילה ובוודאי לא משעלת, למשל. כמובן שצריך להיזהר, אבל כדאי לחכות עם ההיסטריה".

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
1
אז מה היה לנו כאן? לפי הנתונים בכתבה מתוך 81 אלף נדבקים בקורונה מתו 2700 כלומר אחוז תמותה של 1:30. איידס הוא וירוס חלש שימות מחוץ לגוף אז כדי להידבק בו צריך שתא יעבור מגוף לגוף. וירוסי... המשך קריאה

אז מה היה לנו כאן? לפי הנתונים בכתבה מתוך 81 אלף נדבקים בקורונה מתו 2700 כלומר אחוז תמותה של 1:30.
איידס הוא וירוס חלש שימות מחוץ לגוף אז כדי להידבק בו צריך שתא יעבור מגוף לגוף.
וירוסים אחרים קשוחים יותר אבל יש חיסונים נגדם.
נגד חיידקים יש אנטיביוטיקה.
מסקנה – פאניקה!!! הצילו!!!

עוד 2,217 מילים ו-1 תגובות
סגירה