נריה (הדמויות בדויות אך מבוססות על ילדים שפגשתי כיועץ חינוכי) יצא לחופשת פסח מוקדמת. טוב לא בדיוק, המורה והתקשורת הודיעו שמעכשיו הוא ילמד מרחוק, אבל הוא ידע שגם בבית הספר הוא לא ממש התעניין והיה משעמם אז עכשיו מהבית בטוח יהיו צחוקים.

הלימודים של דור הופסקו יום אחד, והודיעו לו שמעכשיו יצטרך ללמוד דרך המחשב. ממש כמו שעשה בתרגולים לשעת חירום.

והמדינה נכנסה לסגר. שבועיים לפני פסח. כל בוקר היו צריכים דור ונריה להתחבר ולהגיד שלום למורה שלהם, לראות את כל הפרצופים של כל הילדים שהתעוררו רגע קודם המפגש. הרבה רעש, כולם דיברו באותו הזמן. ההורים יצאו לעבוד או היו עסוקים בעניינים אחרים. הם קיבלו משימות, והקצבת זמן, לסיים את המשימות עד השעה 18:00.

כל בוקר דור ונריה היו צריכים להתחבר ולהגיד שלום למורה שלהם, לראות את כל פרצופי ילדי הכיתה שהתעוררו רגע לפני המפגש. הרבה רעש, כולם דיברו באותו הזמן. ההורים יצאו לעבוד או היו עסוקים בעניינים אחרים

המשימות לא היו קשות ולא לקחו הרבה זמן. אולי שעתיים. שניהם ביצעו את המשימות כפי שנתבקש מהם. הם לא התגעגעו לבית הספר, או לפחות לא חשבו ככה. סך הכל הימים זרמו. נריה היה מתעורר בעשר, נפגש עם הכיתה, חוזר לישון. מתעורר בשלוש, מכין את המטלות, אוכל משהו והולך למסך. דור היה מתעורר בתשע, מתארגן, נפגש עם הכיתה, היה צוחק איתם קצת, מסיים את המטלות ומתיישב מול המשחקים האהובים עליו, שם גם היה נפגש עם החברים.

לאחר תקופה המורים הודיעו שזהו, נגמר, ואז זה חזר ואז זה נגמר שוב. אף אחד מהילדים לא ממש הבין מה הסיבה ומה קורה אבל היי, אולי בכל זאת החופשה הוקדמה. שניהם התחילו להתעורר מאוחר, ולשבת עוד כמה שעות מול המשחקים והמסך. מה רע?

נריה היה הבן הקטן. כל אחיו הגדולים היו עסוקים בשלהם ולא היה להם זמן אליו. דור היה האמצעי, אחיו הגדול בצבא ואחיו הקטן בכיתה ג'. לאורך השבוע היו לדור הרבה מצבים שאחיו הצטרף אליו למשחק או סתם ישב אצלו בחדר מתוך שיעמום כי אסור היה ללכת לחברים. זה היה נחמד, חוץ מהרגעים שפחות.

אחרי חופשת הפסח (הרשמית), הילדים הורשו לחזור לבית הספר. העניין הוא שכולם יודעים שאחרי פסח לא ממש לומדים כי השנה עוד מעט נגמרת. אז למרות שהודיעו להם שיהיו עוד עשרה ימי לימוד על חשבון החופשה, כולם ידעו שזה סתם יהיה שעמום מוות להגיע לבית הספר.

דור ונריה חזרו לבית הספר. ההתאקלמות הייתה קשה. קצת כמו לחזור אחרי חופש גדול, רק שזה ממש קרוב ועוד מעט מתחיל אז בשביל מה לבוא?
המורים רצו שיחזרו לשגרת לימודים, רק שזה לא היה פשוט כמו שהמורים חשבו. אחרי שהתרגלת להיות לבד בבית בחדר זה לא אותו דבר להגיע פתאום לבית הספר ולפגוש את כולם. זה אפילו די לא נעים. זה מצחיק והכל ולחלק מהילדים זה היה כיף לרובם זה לא היה פשוט. בטח שלא לחזור לשגרת לימודים.

לחזור לבית ספר זה לא היה פשוט כמו שהמורים חשבו. אחרי שהתרגלת להיות לבד בבית בחדר זה לא אותו דבר להגיע פתאום לבית הספר ולפגוש את כולם. זה אפילו די לא נעים. בטח שלא לחזור לשגרת לימודים

דור התאקלם די מהר. הוא חזר ללמוד והתחבר לחברים ולמורים. נריה קצת פחות. הוא התאקלם וגם באופן חלקי רק לאחר החופש הגדול. ההשכמה בבוקר נהייתה קשה מפעם לפעם, והטעם לקום לבית הספר הלך לאיבוד. לאט לאט הוא הפסיק ללכת ובכיתה יב' הגיע רק לחלק מהבגרויות.

ילדים זקוקים לעקביות. ממש כמו שלאחר כל חופשה לוקח זמן לחזור לשגרת לימודים, גם אחרי ההסגר יהיה על הילדים לעבור תקופת הסתגלות לחזרה לשגרה. שגם היא זמנית מאוד. החזרה לשגרה תהיה בפועל רק לאחר תחילת השנה הבאה.

יציאה מהשגרה המונעת תקשורת אנושית כמו ההסגר שאנו חווים עכשיו משנה לילדים את המציאות. ילדים מאוד זקוקים לחיברות ומפגש אנושי. בימים אלה שמרבית התקשורת נעשית באמצעים אלקטרוניים המפגש בבית הספר חשוב מאוד גם מבחינת ההתפתחות החברתית של הילדים.

תסמונת פוסט הסגר היא תסמונת ידועה שעלולה להשפיע על כולם:

"הסגר הוא חוויה לא נעימה בדרך כלל. הפרדה מאהוביך, אובדן החופש, חוסר וודאות לגבי מצב המגפה. שיעמום יכול לחולל תגובה דרמטית. דווחו בעבר מקרים של התאבדות, כעס עצור, ותביעות משפטיות שהגיעו בעקבות התפרצויות עבר. יש לשקול את היתרונות של בידוד מאסיבי אל מול ההשפעות הפסיכולוגיות, ומחייב להפחיתאת ההשפעות השליליות שלו".

הורים וילדים כאחד. ההבדל בין ההורים לבין הילדים הוא שכשמדובר בילדים, התסמונת עלולה להשפיע על השלב ההתפתחותי שלהם. ללא התיחסות מספקת ואפילו שיקומית, היא עלולה להשפיע על העתיד הלימודי, הרגשי והחברתי שלהם.

ילדים זקוקים לעקביות. ממש כמו שאחרי חופשה לוקח זמן לחזור לשגרת לימודים. גם אחרי ההסגר הילדים יזדקקו לתקופת הסתגלות לשיגרה. שגם היא זמנית מאוד, ותגיע בפועל רק לאחר תחילת השנה הבאה

במהלך הסגר, חשוב להיות נוכחים ולהקדיש זמן לכל ילד ולאפשר לו מקום לשיח ולרגשות.

שחף בן-שלום הוא פסיכותרפיסט משפחתי, מכשיר מדריכי הורים ויועצים זוגיים, פעיל חברתי, ומייסד פרוייקט "סירות הצלה" למניעת התעללות בילדים