זוועה שדגל מוסרי שחור מתנוסס מעליה

אבו אל קיעאן שוכב מחוץ לרכב, תיעוד ממצלמת הוידאו של השוטר ל"מ
אבו אל קיעאן שוכב מחוץ לרכב, תיעוד ממצלמת הוידאו של השוטר ל"מ

המסמכים נחשפים. תמלילי חקירות העדים במחלקה לחקירות שוטרים. דו"ח המכון הלאומי לרפואה משפטית שמתמקד במסקנות לאחר נתיחת הגופה. סרטוני תיעוד האירוע שצילמו אנשי משטרת ישראל. וגם עדויות הרופאה והחובש שסותרות זו את זו.

המסמכים נחשפים. תמלילי חקירות העדים במח"ש. דו"ח המכון הפתולוגי שמתמקד במסקנות נתיחת הגופה. סרטוני תיעוד האירוע שצילמו אנשי משטרת ישראל. ועדויות הרופאה והחובש שסותרות זו את זו

הדברים מובאים בהרחבה בתחקירו המצוין של כתב ערוץ כאן 11 לענייני משטרה, רועי ינובסקי החרוץ.

הדברים עלו בעקבות זאת גם ב"הארץ". ייתכן שבאתרי חדשות נוספים. אחיו הנבון של המנוח שמטיף כל חייו לדו קיום אזרחי ושוויוני, שוחח בתוכנית הדגל של כאן רשת ב' עם המגישים אסף ליברמן וקלמן ליבסקינד (שבעצמו חשף בעבר פרטים חשובים על הפרשה).

והתמונה המצטיירת עגומה, מקוממת ומרתיחה. דוקרת את העין ומקוממת את הלב. כך נראית זוועה שדגל מוסרי שחור מתנוסס מעליה. ואיש לא הועמד לדין. פרקליט המדינה סגר את התיק בלא כתב אישום נגד איש, חרף העובדה שמכלול המוצגים היו לפניו: ראיות מטעם מח"ש, ראיות מטעם משטרת ישראל וכן ניתוח הזירה מטעם שב"כ.

והתמונה המצטיירת עגומה, מקוממת ומרתיחה. דוקרת את העין ומקוממת את הלב. כך נראית זוועה שדגל מוסרי שחור מתנוסס מעליה. ואיש לא הועמד לדין. פרקליט המדינה סגר את התיק בלא כתב אישום נגד איש

יעקוב אבו אל-קיעאן ז"ל. פרשת מותו הנורא לצד מותו הנורא של השוטר ארז עמדי ז"ל במהלך אותו לילה עגום, שבו פשטו אנשי משטרת ישראל על הכפר הבלתי מוכר אום אל-חיראן כדי להחריב בו מכלול מבנים שנבנו בלא היתר מהמדינה ולהבטיח את פינויו לצורך בניית יישוב יהודי במקומו.

ינואר 2017. לפני מעט יותר מ-3 שנים. זה היה בנגב. בשעת לילה חשוכה מאד.

יעקוב אבו-אל קיעאן נסע במהירות נמוכה מאד ברכבו. 10 קמ"ש, כך ההערכות. אחד השוטרים סבר שהוא מבקש לדרוס שוטר. לא ברור למה. אל קיעאן רק רצה להתרחק מהמקום. ייתכן שבחסות החשיכה ובעטיו של המתח העצום בין האזרחים חסרי האונים והזועמים לשוטרים המתוחים, הוסקה מסקנה חפוזה. ואז גם נורו יריות.

היריות לעבר הרכב פגעו ביעקוב. הוא נפצע ואיבד שליטה על רכבו. הרכב האיץ מפני שרגלו של יעקוב נתקעה על הדוושה. ואז נדרס ארז עמדי ז"ל למוות. כעת היו משוכנעים מי מהשוטרים שמדובר בפיגוע. לפחות חלק מהם כנראה סברו כך. הם הצליחו להביא לעצירת הרכב. אבו אל-קיעאן הפצוע הוצא מתוכו והושכב על הקרקע.

היריות לעבר הרכב פגעו ביעקוב. הוא נפצע ואיבד שליטה על רכבו. הרכב האיץ מפני שרגלו של יעקוב נתקעה על הדוושה. ואז נדרס ארז עמדי ז"ל למוות. כעת היו משוכנעים מי מהשוטרים שמדובר בפיגוע

ומכאן לפשע המקומם:

בין אם סברו אנשי המשטרה תחילה בטעות שמדובר בדריסה מכוונת של השוטר ארז עמדי ז"ל (כלומר: רצח לאומני או פיגוע) ובין אם הבינו במהירות שמדובר בירי שגוי לעבר מכוניתו של יעקוב אבו אל-קיעאן ז"ל (ירי שהוליד את פציעתו של יעקוב, את האצת הרכב בשל איבוד השליטה על הרכב ואת הפגיעה הטראגית של הרכב בארז ז"ל) – כך או כך, בשלב שבו נעצר רכבו של יעקוב אל-קיעאן ז"ל והוא שכב פצוע על הקרקע, היו חייבים שוטרי משטרת ישראל לדרוש מהרופאה במקום לטפל בו במהירות. לעשות כל שניתן כדי להציל את חייו.

הם לא עשו כן. הם הותירו אותו פצוע על הקרקע לאורך שעות בלא כל טיפול או פינוי. עד שהוא מת.

יעקוב ז"ל, כך קבע דו"ח נתיחת גופתו במכון הלאומי לרפואה משפטית, לא נפטר ישירות בעטיו של הירי בגופו. הוא נפטר בשל אובדן דם בכמות עצומה. הוא נפטר מפני שלאורך פרק זמן ניכר אסרו השוטרים על טיפול בגופו הפצוע. הוא נפטר בשל דימום בלתי פוסק שניתן היה לעצור בקלות רבה, כך לפי פרופסור רפאל ולדן שהוא כירורג בכיר שכיהן כסגן מנהל בית החולים שיבא. פרופסור ולדן קרא את דו"ח נתיחת גופתו של יעקוב המנוח.

כך או כך, בשלב שבו נעצר רכבו של יעקוב אל-קיעאן ז"ל והוא שכב פצוע על הקרקע, היו חייבים שוטרי משטרת ישראל לדרוש מהרופאה במקום לטפל בו במהירות. לעשות כל שניתן כדי להציל את חייו

יעקוב ז"ל הופקר למותו. מורה, מחנך וסגן מנהל בית ספר. אב ל-13 ילדים וילדות. אזרח ישראלי. ולצדו קיפח את חייו השוטר ארז עמדי ז"ל במסגרת אירוע נורא ומיותר.

הן שב"כ, הן משטרת ישראל והן מח"ש הבהירו בדיעבד שלא מדובר בפיגוע. וגם אילו היה מדובר בפיגוע, לא היה מקום כמובן להותיר את יעקוב ז"ל כשהוא מדמם ללא טיפול. לא היה מקום להפקירו למותו.

כמה נורא. כמה רקוב. כמה עצוב.

עורך דין דניאל חקלאי הוא בעל משרד עריכת דין שמתמחה בייצוג בתחומי המשפט הפלילי, עבירות הצווארון הלבן, ועדות החקירה, הדין המשמעתי ולשון הרע. בן 46. נשוי ואב לשני בנים. פרסם מאמרים וכן סיפורים קצרים בכתבי עת דיגיטליים. אוהב מאד ספרות, קולנוע ומוזיקה. מוטרד מאד מהסכנות העצומות למשטר הדמוקרטי ולזכויות האדם והאזרח. מנסה לחשוב כיצד למקם את המשפט החוקתי ואת המשפט הפלילי בהקשרים סוציולוגיים, תרבותיים, פוליטיים, היסטוריים ופסיכולוגיים.

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.
עוד 665 מילים ו-1 תגובות
סגירה