צו 8 - שירות אזרחי להצלת מערכת הבריאות 

מסדרון בית חולים, צילום אילוסטרציה (צילום: נתי שוחט, פלאש 90)
נתי שוחט, פלאש 90
מסדרון בית חולים, צילום אילוסטרציה

קשה להתעלם ביממה האחרונה מהרושם, שבהלת הקורונה צוברת בארץ תאוצה לא רק בגלל הביקור של הקבוצה הקוריאנית, אלא בעיקר לאור התקרבות יום הבחירות.

דיבורים על אשפוז בכפייה, ביטול מרוצים או תיאוריות שונות על "לוחמה ביולוגית" אולי יועילו לכמה פוליטיקאים ולחישובים כאלה ואחרים, אבל לא יסייעו בזמן אמת לציבור. זו היסטריה מוגזמת שנובעת אולי מהאינטרס לכאורה של שר הבריאות הרב ליצמן להוריד את שיעור ההצבעה בקרב האוכלוסייה הכללית, מתוך הנחה שהקהל שלו בטוח יגיע להצביע.

מי שמכיר את מערכת הבריאות הישראלית מבפנים יודע שהיא לא ערוכה להתפרצות של מגפה ולמעשה גם לא לשפעת רגילה. המערכת הזו סובלת משיעור התפוסה הגבוה ביותר בקרב המדינות המפותחות, ולא יהיה איפה לאשפז אנשים בכפייה גם אם יציבו שוטרים.

מי שמכיר את מערכת הבריאות הישראלית מבפנים יודע שהיא לא ערוכה להתפרצות מגפה. גם לא לשפעת רגילה. היא סובלת משיעור התפוסה הגבוה ביותר במדינות המפותחות, ולא יהיה איפה לאשפז אנשים בכפייה גם אם יציבו שוטרים

המערכת זקוקה מיידית לתקנים, למיטות אשפוז, לציוד מתקדם ולניהול יעיל יותר. לא בשביל הקורונה, אלא בשביל מי שנמצאים במסדרון עוד הרבה לפני שהקוריאנים הגיעו לפה לטיול.

הבעיה היא שהמחסור החריף בתקנים לרופאים ואחיות, אלה שאמונים על ליבת הטיפול הרפואי, דוחק אל מחוץ לשיח הציבורי בעיה דומה וחמורה לא פחות: מחסור דרמטי בכח עזר רפואי, ובהם מי שמוכרים יותר בשם "סניטרים".

המחסור הזה הפך כל כך משמעותי, שהוא פוגע כיום באופן ישיר בלוחות הזמנים של חדרי הניתוח ומביא לעיכובים ואף לביטולי ניתוחים של ממש. כמה פעמים שמעתם על חבר או קרוב משפחה שכבר עבר את כל ההכנה לניתוח, נפגש עם המנתח ועם רופא מרדים, אבל אז ברגע האחרון הודיעו שהניתוח נדחה למועד אחר?

מלבד המחסור ברופאים ואחיות, המחסור הדרמטי בכוח עזר רפואי הפך כ"כ משמעותי, שהוא פוגע כיום באופן ישיר בלוחות הזמנים של חדרי הניתוח ומביא לעיכובים ואף לביטולי ניתוחים של ממש

המערכת יודעת להסביר לחולים ולבני משפחתם מצבים בהם נכנס מקרה דחוף של הצלת חיים – אבל אתם יכולים רק לדמיין את הבושה כשהסיבה לביטול היא שלא היה מי שישנע את גברת כהן מפנימית א' לחדר ניתוח ב'. הסניטרים נתפסים בטעות כבורג קטן במערכת, אבל "הבורג" הזה מציל חיים.

כשחולה סובל מדימום מסיבי, מי שנשלח לבנק הדם כדי להבהיל את המנות המתאימות הוא הסניטר. כל עיכוב בפעולה הזו, הוא קריטי. גם השהייה הארוכה בחדרי המיון נובעת לעתים מאותו מחסור בסניטרים, משום שאין מי שיעביר את החולים מהמיון אל המחלקה.

בניגוד להכשרה הארוכה של הצוותים הרפואיים, ניתן לגייס סניטרים לעבודה בתוך ימים בודדים. כל מה שצריך הוא אנשים ישרים, בעלי נכונות לעבודה בסביבה לא פשוטה ובמשמרות. מכירים כמה כאלה?

יש שתי דרכים מרכזיות לעשות את זה: האחת היא לייצר תמריצים כלכליים באמצעות שכר גבוה יותר ומענקים, והשנייה שתעלה הרבה פחות: שירות אזרחי-קהילתי במערכת הבריאות  שיחייב את כל מי שקיבל פטור משירות צבאי. ברשותכם, בואו נתעכב על החלופה הזו, שהיא הקלה, הזולה, האפקטיבית וגם החברתית ביותר – זאת לאור הפוטנציאל שלה לא רק להבריא חלק מתחלואי המערכת, אלא גם מתחלואי החברה הישראלית.

יש שתי דרכים מרכזיות לגייס סניטרים: האחת היא לייצר תמריצים כלכליים באמצעות שכר גבוה יותר ומענקים, והשנייה שתעלה הרבה פחות: שירות אזרחי-קהילתי במערכת הבריאות, שיחייב את כל מי שקיבל פטור משירות צבאי

דעתי פשוטה: מי שקיבל פטור משירות צבאי מכל סיבה שתהיה, בין אם הוא יהודי או ערבי, חילוני או חרדי – יש לחייבו בשירות אזרחי, ועד כמה שאפשר בתוך או בסמיכות יחסית לקהילה שלו. תוך כדי תנועה, אפשר יהיה לבצע התאמות שונות בתכנית על פי המשובים שיימסרו המנהלים המקצועיים ואנשי השירות האזרחי עצמם.

כדי למקסם את הפוטנציאל של התכנית, יש להעביר הוראת שעה או תיקון חקיקה לחוק השירות האזרחי כך שתחום הבריאות יקבל עדיפות לאומית ברורה בהצבת משתתפי הפרויקט. המשמעות היא שהמדינה תדאג קודם לאייש את החוסרים באנשי כח עזר בבתי החולים.

כדי למנוע דלת מסתובבת, במסגרתה אנשי השירות האזרחי יבואו במקומם ועל חשבונם של הסניטרים הקיימים (תרחיש שיהווה החמצה מוחלטת של התכנית), יש לקבוע כי אנשי השירות האזרחי יצורפו רק כתוספת לתקנים הקיימים. הרעיון הוא לתגבר את המערכת, לא להחליף את העובדים בכח אדם זול יותר. אין לי ספק שבכך תתקבל ברכתם של כל הגורמים הרלוונטיים במערכת ללא שום מכשול.

כדי למקסם את הפוטנציאל של התכנית, יש להעביר הוראת שעה או תיקון חקיקה לחוק השירות האזרחי כך שתחום הבריאות יקבל עדיפות לאומית ברורה בהצבת משתתפי הפרויקט

תגבור כח האדם, בשילוב ניהול נכון ויעיל יותר, יאפשר לבתי החולים להגדיל את הניצולת של חדרי הניתוח ובכך לקצר את זמני ההמתנה לניתוחים.

אחרי שהבטחנו את סוגיית כח האדם והניהול, אפשר וצריך יהיה לדבר גם על משאבים נוספים: מערכת הבריאות הישראלית מצויה בתת-תקצוב כרוני – ההוצאה הלאומית לבריאות ביחס לתוצר תקועה במקום מאז 1995, והפער בין ישראל לממוצע במדינות המפותחות הגיע עד 20 מיליארד שקל בשנה במונחים של השקעה ציבורית.

במרכז התכנית שלי, תקציב הבריאות יגדל בתוך שלוש שנים ב-10 מיליארד שקל – סכום שאמנם לא ידביק לחלוטין את הפער אבל בהחלט יאפשר שינוי משמעותי שכל ישראלי ירגיש.

מערכת הבריאות הישראלית מצויה בתת-תקצוב כרוני – ההוצאה הלאומית לבריאות ביחס לתוצר תקועה במקום מאז 1995, והפער בין ישראל לממוצע במדינות המפותחות הגיע עד 20 מיליארד שקל בשנה במונחים של השקעה ציבורית

כסף נוסף למערכת מוכרחים לגייס, אבל לפני הכל אנחנו צריכים להתגייס בעצמנו. כחברה, כקהילה. שירות אזרחי הוא רק חלק אחד (אך חשוב), "צו 8", במלחמה על הצלת מערכת הבריאות.

פרופ' ליאוניד אידלמן הוא הנשיא היוצא של ההסתדרות הרפואית העולמית, לשעבר יו"ר ההסתדרות הרפואית בישראל וכיום מנהל מחלקת ההרדמה בבית החולים בילינסון והמועמד לתפקיד שר הבריאות מטעם ישראל ביתנו. אב לשניים, מתגורר בת"א, חובב היסטוריה. בשנת 2011 פתח בשביתת רעב כחלק מהמאבק שהוביל להצלת מערכת הבריאות הציבורית

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.
עוד 816 מילים
סגירה