איילת שקד, נפתלי בנט ובצלאל סמוטריץ׳ בהשקת קמפיין הבחירות של ימינה. 12 בפברואר 2020 (צילום: תומר נויברג/פלאש90)
"יש תחושת גועל מאד גדולה ממה שקורה בימינה"

משבר אמון בציונות הדתית

שבוע לבחירות

שנה סוערת עברה על נציגות הציונות הדתית בכנסת, מאז שבנט ושקד עזבו את הבית היהודי ● הם התפצלו והתאחדו והתפצלו שוב והתאחדו שוב - והטלטלות הרבות נותנות בקהל הבוחרים את אותותיהן ● גם העובדה שהמפלגה נאמנה לנתניהו למרות שהסנטימנט ממש לא הדדי, מרגיזה את המצביעים שם ● הם מטיחים במנהיגי המפלגה ביקורת קשה ולא מעט אף מכריזים כי יצביעו לליכוד או לכחול-לבן ● האם הבחירות בשבוע הבא יסתיימו עם ירידה נוספת במנדטים של ימינה, כפי שמנבאים הסקרים?

תושבי ההתנחלויות הצמודות לשם ועלי זהב, בין ראש העין לאריאל, משתייכים לזרם הבורגני בציונות הדתית. אלה הם מתנחלי איכות חיים שניצלו את ההזדמנות לרכוש בתים פרטיים במחירים אטרקטיביים, רבע שעה מפתח תקווה. את החוש הנדל"ני משלימה אידיאולוגיה ימנית מובהקת, ובבחירות ספטמבר הצביעו 69% מתושבי שתי ההתנחלויות לימינה.

במוצאי שבת האחרונה הגיעו איילת שקד ועידית סילמן לחוג בית בלשם, ואולי דווקא משום ששורשיהם של תושבי ההתנחלות נטועים כה עמוק בציונות הדתית, הם הרשו לעצמם להטיח בהן ביקורת חריפה. "המאסתם את עצמכם", אמר אחד המשתתפים, שהעיד על עצמו כעריק אפשרי לכחול-לבן. "יש תחושת גועל מאוד גדולה ממה שקורה בימינה".

איילת שקד ועידית סילמן בחוג בית בקרני שומרון, ב-18 בפברואר 2020 (צילום: Sraya Diamant/Flash90)
איילת שקד ועידית סילמן בחוג בית בקרני שומרון, ב-18 בפברואר 2020 (צילום: Sraya Diamant/Flash90)

הדברים נאמרו לאחר ששקד הניחה שהדובר ומשתתף נוסף ששוקל להצביע לכחול-לבן, עושים זאת כי אינם רוצים לתמוך בעקיפין בנתניהו. "זאת הסיבה היחידה, נכון?", שאלה, וזכתה לתשובה שלילית נחרצת. "אז למה?", תהתה, וספגה את דברי הביקורת.

משתתף אחר, שלא יצביע לכחול-לבן, הצטרף למבקרים: "אנשים לא רוצים ליכוד, וימינה אני כנראה אצביע בסוף, אבל עם בחילה גדולה". "בגלל איך שהרשימה נוצרה?", שאלה שקד, ונענתה: "בגלל איך שהיא נוצרה ובגלל איך שהיא מתנהלת בכל השנתיים האחרונות".

משתתף שלישי אמר: "אותי מאוד מעצבנות המלחמות האלה, וכשאני רואה את זה בתקשורת, זה מוציא אותי… ממש מלחמות היהודים. לפני כמה שבועות, כשבניתם את הרשימות, הייתי על הסף, באמת, לשכנע את כל המשפחה שלי להצביע ליכוד. ובמשפחה שלי מקשיבים לי, כולל הדודים ואחרים. זה ממש ככה.

"מכעיס שאתה רואה שבמקום לייצר מנהיגות אחידה, פחות ריבים, פחות זה – אתה רואה שפותחים מפלגה, סוגרים מפלגה, ואז מקום ראשון שנבחר בבית היהודי עובר למקום לא ריאלי (מוטי יוגב, נ"י). זה הופך לתחושה שאתם פשוט מפספסים. אנחנו מסתכלים עליכם וזה מכעיס. אני מגיע למשרד – ככה מסתכלים על זה, ככה מסתכלים עלינו. אתם בסוף הפנים שלנו".

שקד ניסתה להרגיע את הרוחות באמצעות הודאה בטעות: "קודם כל, הדרך הייתה לא טובה, אבל התוצאה הסופית היא מצוינת. היא בנויה מהאנשים הכי רציניים שיש בפוליטיקה, מהנשים הכי רציניות שיש בפוליטיקה, ואנחנו חברים מאוד טובים בינינו לבין עצמנו. גם לפני וגם אחרי.

"אנחנו קוראים ללילה שבו הורכבה הרשימה 'ליל הסכינים הכשרות', אבל זה היה אירוע לא טוב, למדנו מזה לקח. הסיעה לא תתפצל, וקבענו כבר ישיבת סיעה יום אחרי הבחירות. אני גם חושבת שצריך להתאחד למפלגה אחת עם פריימריז פתוחים וגדולים".

"אנחנו קוראים ללילה שבו הורכבה הרשימה 'ליל הסכינים הכשרות', אבל זה היה אירוע לא טוב, למדנו מזה לקח. הסיעה לא תתפצל, וקבענו כבר ישיבת סיעה יום אחרי הבחירות"

מהלך אסטרטגי לפירוק כחול-לבן

שקד ציינה כי יתרונה של הרשימה הוא בגיוון שיש בה בין חילוניות – היא ושירלי פינטו – לדתיים ליברלים ולדתיים תורניים. הדברים הללו גררו ביקורת מסוג נוסף.

"זה בסדר, יש אנשים מצוינים", אמר אחד המשתתפים, "אבל בסוף, בתמונה הגדולה, אני מחפש חזון גדול ומפלגה שגם אני וגם החברים ששירתתי איתם בצבא יכולים להצביע לה. בצלאל סמוטריץ' מדבר על זה שכתפיסה צריכה להיות מפלגה מגזרית. אני לא רואה איך אני יכול להצביע למפלגה כזאת. זה בדיוק ההיפך ממה שאת ונפתלי בנט הצגתם כל הזמן, החזון של מפלגה ישראלית".

"בצלאל סמוטריץ' מדבר על זה שכתפיסה צריכה להיות מפלגה מגזרית. אני לא רואה איך אני יכול להצביע למפלגה כזאת. זה בדיוק ההיפך ממה שאת ונפתלי בנט הצגתם כל הזמן, החזון של מפלגה ישראלית"

הדובר העיר לשקד שגם היא החלה לדבר בשפה המגזרית, כשהיא מנסה לשכנע ציונים דתיים להצביע לימינה כדי שחברי המפלגה ידאגו ליישובים ולמוסדות של התנועה.

שקד השיבה שכשיצאה לדרך עם בנט והרב אביחי רונצקי המנוח, היעד היה לכבוש את משרדי הביטחון והמשפטים. "את החלום הזה הגשמנו", אמרה, והוסיפה שבנט הוא שר ביטחון חובש כיפה המדבר לכלל ישראל. "אנחנו בהחלט רואים את עצמנו כבית גם לציבור לא דתי. זה קצת קשה, כי מה לעשות שכל מערכת בחירות עושים לנו השחרה, לוקחים משפט אחד לא מוצלח של הרב פרץ ועושים לו דמוניזציה".

איילת שקד בחוג בית בקרני שומרון, ב-18 בפברואר 2020 (צילום: Sraya Diamant/Flash90)
איילת שקד בחוג בית בקרני שומרון, ב-18 בפברואר 2020 (צילום: Sraya Diamant/Flash90)

מישהו מהקהל שאל מדוע לא נוצלה ההזדמנות לחבור לגדעון סער מהליכוד וליועז הנדל וצבי האוזר מכחול-לבן, כדי להרחיב את השורות ולמשוך מצביעים חילונים. "זה לא רלוונטי", השיבה שקד. "ישבנו עם הנדל והאוזר, המהלך האסטרטגי היה פשוט לפרק אותם מכחול-לבן, אבל הם לא הסכימו ללכת עם נתניהו, אז זה לא הסתדר".

לשאלה האם אין לה בעיה מוסרית לתמוך בנתניהו הנאשם בפלילים אמרה שקד שככה זה בפוליטיקה, ושהיא יותר מכל חבריה לרשימה נושאת "מטענים" ממנו, ולמרות זאת מעדיפה אותו כראש הממשלה על פני בני גנץ מסיבות אידיאולוגיות.

"המפלגה שלי היא המפלגה היחידה שאין נגדה שום חקירה. כולם אנשים ישרים וערכיים, אין עוד אף מפלגה שנותנת ככה את הנשמה שלה לציבור", אמרה שקד. "אני מבינה כבר בגילי שהחיים לא מושלמים וגם החיים הפוליטיים מלאי פשרות".

"המפלגה שלי היא המפלגה היחידה שאין נגדה שום חקירה. כולם אנשים ישרים וערכיים, אין עוד אף מפלגה שנותנת ככה את הנשמה שלה לציבור. אני מבינה כבר בגילי שהחיים לא מושלמים וגם החיים הפוליטיים מלאי פשרות"

על הסירוב של ימינה להכריז כי היא נכונה ללכת לקואליציה בהובלת גנץ בכפוף לקווי יסוד מוסכמים, אמר אחד המשתתפים: "אני לא ראיתי מעולם קבוצה שמוותרת על כוחה הפוליטי בכזה רצון חוץ מהציונות הדתית, וזה דבר שמוציא אותי מדעתי. אני לא מבין למה קבוצה כמו הציונות הדתית זורקת את כוחה הפוליטי לים".

ההסתייגויות והביקורות שנשמעו בלשם מסתמנות כחלק מתופעה רחבה יותר בציונות הדתית, שקיבלה ביטוי גם בחוג הבית שקיימה שקד בשבוע שעבר בהתנחלות אורנית. כמו באורנית, אל חוג הבית בלשם הגיעו 30 תושבים בלבד, ובתחילתו התרפקה שקד על אירוע גדול הרבה יותר שקיימה בהתנחלות לפני בחירות אפריל, והכירה בכך שההשתתפות הדלה נובעת מעייפות.

אחוזי ההצבעה בלשם-עלי זהב בבחירות ספטמבר היו גבוהים בהרבה מהממוצע הארצי והסתכמו ב-83%. שקד ביקשה ממשתתפי חוג הבית לסייע לימינה בהגדלת אחוזי ההצבעה בשבוע הבא ל-85%, אך גילתה לאכזבתה כי 25 גברים תושבי לשם צפויים לנפוש יחד בחופשת סקי ביום הבחירות.

תושב אחר מההתנחלות, באמצע שנות ה-40 לחייו, אמר לזמן ישראל כי בפעם הראשונה בחייו הוא אינו מתכוון להצביע בבחירות, אף שיהיה בארץ. הסיבה היא מיאוס עמוק מהמתרחש בימינה, לה הצביע בספטמבר, וכן מהפוליטיקה הישראלית בכלל.

שקד ביקשה ממשתתפי חוג הבית לסייע לימינה בהגדלת אחוזי ההצבעה בשבוע הבא, אך גילתה לאכזבתה כי 25 גברים תושבי לשם צפויים לנפוש יחד בחופשת סקי ביום הבחירות

הסיכויים שההתמרמרות תבשיל לתנועה רחבה שתכריע את תוצאות הבחירות הקרובות לא נראים גדולים, אך למנהיגי ימינה יש סיבות לדאגה. אם הנאמנות המוחלטת לנתניהו תוביל לבחירות רביעיות, קולות הרקע המטרידים עשויים להפוך לסחף של ממש.

"אנשים במגזר שלנו מקובעים"

אחת המבטאות של תחילת התהליך היא חגית אורבך, בת 40, חברת הקיבוץ הדתי טירת צבי שבעמק המעיינות. אורבך, אשת ימין מובהקת, מאסה בהיצמדות של הציונות הדתית לנתניהו, ואירגנה בשבוע שעבר חוג בית בקיבוצה עם ח"כ הנדל מכחול-לבן.

כשהיא שומעת שאחת המשתתפות בחוג הבית באורנית כינתה את ימינה "אישה מוכה" על רקע יחסיה עם נתניהו, היא אומרת: "וואו, זאת בדיוק ההגדרה שאני נתתי בשבת. אישה מוכה. ואני כל השנים הצבעתי להם. אנשים התפלאו עלי. אני עבדתי במולדת, אני מעריצה של גנדי".

חגית אורבך
חגית אורבך

הפעם מתכוונת אורבך להצביע לכחול לבן. "יכול להיות שבפעם הבאה אני אחזור להצביע לימין, אבל אני אומרת עכשיו כמה דברים נקודתיים. א', די! כן התנחלויות לא התנחלויות זה לא הדבר הכי מהותי. מנסים לגרום שזה יהיה השיח, רק ימין שמאל. אבל יש לנו באמצע עוד כל כך הרבה דברים חשובים יותר מעוד ג'בלאה בשטחים. ובסך הכל אני בעד, כן? אבל זאת לא המהות".

אז מה המהות?
"דברים חברתיים, בריאות, חקלאות, בית משפט – שאלה דברים ששקד ובנט כן מקדמים; אבל אני אומרת שיש עוד כל כך הרבה אמירות מעבר לסיפוח-לא סיפוח. יאללה, הסתדרנו חמישים שנה בלי סיפוח, כנראה שנצליח להסתדר בלעדיו עוד כמה שנים.

"ב', אין לי בעיה עם האמירה 'רק לא ביבי'. מבחינתי היא לא פסולה, כי ביבי כרגע, לדעתי, לא יכול לנהל מדינה. יש לו משפט על הראש. גם אם הוא צודק – ואני חושבת שהתקשורת מתנפלת עליו ושהוא באמת חטף על הראש למרות שהוא ראש ממשלה מעולה – מי שיש לו משפט על הראש לא יכול לנהל מדינה".

ערכית או פרקטית?
"גם וגם".

כמעט אף אחד בציונות הדתית לא מדבר על הצד הערכי של האישומים נגדו.
"זה מאוד מאוד עצוב שהרבנים המשמעותיים, הרב דרוקמן, הרב אלי סדן, אין להם שום אמירה. זה באמת ממש עצוב".

"ביבי כרגע, לדעתי, לא יכול לנהל מדינה. יש לו משפט על הראש. גם אם הוא צודק – ואני חושבת שהתקשורת מתנפלת עליו ושהוא באמת חטף על הראש למרות שהוא ראש ממשלה מעולה – מי שיש לו משפט על הראש לא יכול לנהל מדינה"

זאת אחת הסיבות שאת חושבת להצביע כחול-לבן?
"לגמרי. אני חושבת שביבי היה ראש ממשלה מעולה, ושהוא באמת גאון יחיד בדורו ושנעשה לו עוול, אבל יחד עם זאת, צא החוצה, תילחם על האמת שלך, על החפות שלך, ותחזור. מה לעשות, זה חלק מהמשחק".

את מרגישה חלק ממיעוט מבוטל בציונות הדתית, או שהולכת להיות הפתעה בבחירות האלה והרבה ציונים דתיים לא יוכלו להצביע לבלוק הימין?
"אני חושבת שהרבה אנשים במגזר שלנו מקובעים, לא באמת פתוחים, והם עוד פעם יצביעו לשקד ולבנט, כי ככה סבא שלהם ואבא שלהם הצביעו. ואני גרה בחברה מתונה, בקיבוץ טירת צבי".

היה רגע מסוים שבו החלטת שזהו, שאת לא יכולה יותר להצביע ימינה?
"בבחירות באפריל הצבעתי לאורלי לוי. אמרתי יאללה, עניי עירך קודמים, פעם ראשונה אצביע לא למה שאבא וסבא שלי הצביעו. ידעתי שיש סיכוי שהיא לא תעבור, אבל אמרתי בסדר. היה לי קשה להצביע למישהו שיתמוך בביבי כבר אז.

"בספטמבר הצבעתי לבנט ושקד, כי כאב לי שהם לא עברו את אחוז החסימה בפעם הראשונה יותר מאשר שאורלי לוי שהצבעתי לה לא עברה. חשבתי שהם בטוח יעברו ולכן אפשר לפרגן למישהו אחר.

"הפעם משהו חייב פה להשתנות. אנשים כמוני הם אלה שיוכלו לעשות את השינוי, כי מי ששמאל או מרכז כמובן לא יעבור לביבי; אנשים שהם יותר הארדקור של הציונות הדתית לא יצביעו לכחול-לבן; אז אנשים כמוני, שהם יעשו. אם יהיה מעבר לכחול-לבן, הוא יהיה של אנשים כמוני".

את עדיין מאמינה בעמדות של מולדת?
"מולדת לא קיימת, אבל אני כן מאמינה בארץ ישראל השלמה, אני כן חושבת שאסור להחזיר שטחים, אני חושבת שאין עם מי לדבר בצד השני. כן הייתי שמחה להחלת ריבונות".

ואת לא חוששת שכחול-לבן ידברו עם הצד השני ויוותרו?
"לא. אני לא חושבת שהם מספיק חזקים. אני לא מפחדת מזה. אני מניחה שבעוד שנתיים יהיו עוד פעם בחירות, אבל ביבי כבר לא יהיה בתמונה ויהיה יותר קל לנהל ממשלה. נראה לי שגם אנשי כחול-לבן יודעים שזאת מפלגה חד-פעמית, כמו קדימה".

"נתניהו הוא לא דרייפוס"

מזכ"ל הקיבוץ הדתי אמיתי פורת, בנו של חבר הכנסת המנוח חנן פורת, מעריך שתוצאות הבחירות בקיבוץ הדתי יהיו דומות לקודמות, עם כ-70% מצביעים בממוצע לגוש הימין ו-11%-12% בממוצע לכחול-לבן.

"אולי תהיה עליה קלה של כחול-לבן ל-15% בממוצע", הוא מוסיף. "יש עייפות שיוצרת איזה חוסר בהירות. מה שהיה יותר ברור בבחירות הראשונות הוא הרבה פחות ברור בשניות ועוד פחות ברור עכשיו".

אמיתי פורת בגוש עציון (צילום: הדס פרוש/פלאש90)
אמיתי פורת בגוש עציון (צילום: הדס פרוש/פלאש90)

יחד עם מפלגת העבודה ומרצ, זכה גוש המרכז-שמאל בבחירות אפריל ב-21.5% בממוצע מקולות המצביעים ב-11 קיבוצים דתיים שנדגמו, לעומת 69% לגוש הימין. גשר וכולנו זכו באותה מערכת בחירות ב-8.5% בממוצע מקולות הקיבוצניקים הדתיים.

בבחירות ספטמבר, 56% מחברי הקיבוצים הדתיים שהצביעו באפריל לגשר ולכולנו הסיטו את קולותיהם לימין, וזיכו את הבלוק של נתניהו בכ-74% מהקולות בממוצע. 44% ממצביעי גשר וכולנו העבירו את קולותיהם למפלגות המרכז-שמאל, והגדילו את שיעור ההצבעה למחנה ל-25%.

שני הקיבוצים הדתיים ה"שמאלניים" ביותר הם מעלה גלבוע וקבוצת יבנה, שבשניהם זכו כחול-לבן, העבודה-גשר והמחנה הדמוקרטי לכ-41% מכלל הקולות בבחירות ספטמבר. הקיבוץ הימני ביותר הוא מירב שבגלבוע, בו זכו מפלגות המרכז-שמאל ל-7.5% בלבד, ועלומים שבעוטף עזה, ש-17.5% מחבריו הצביעו מרכז ושמאל.

"זה נכון שיש יותר דיבור כזה שאני שומע – ומאוד קשה להעריך את משקלו – של אכזבה מההתייצבות האוטומטית של ימינה לצד נתניהו ופסילה של הצד השני", אומר פורת.

"חלק מהציבור הימני, נקעה נפשו מההובלה של נתניהו ומהתקיעות. גם לדעתי ימינה לא צריכה להיות איזה מן סנצ'ו פנשה של נתניהו וישר להתייצב לצדו כשהוא נלחם בכל תחנת רוח. הדוד שלי, הרב יגאל אריאל, כתב את זה יפה: נתניהו הוא לא דרייפוס".

"יש יותר דיבור – ומאוד קשה להעריך את משקלו – של אכזבה מההתייצבות האוטומטית של ימינה לצד נתניהו ופסילה של הצד השני. גם לדעתי ימינה לא צריכה להיות איזה מן סנצ'ו פנשה של נתניהו וישר להתייצב לצדו כשהוא נלחם בכל תחנת רוח"

הקיבוץ הדתי, שהיה מחובר במשך עשרות שנים למפד"ל, כבר אינו מחויב למפלגה אחת. פורת אומר שדרך הנציגים הדתיים-לאומיים קל יותר לקדם דברים, אך התנועה שהוא מוביל הגיעה לסיכומים מקדימים גם עם נציגים מכחול-לבן, לקידום סוגיות בתחום החקלאות לאחר הבחירות.

"אני בגדול איש ימין מצד אחד, ומצד שני אני סולד מחלק מהדברים גם בתרבות הפוליטית, אבל גם ובעיקר מהנושא של תיק 1000 שנראה לי דבר בעייתי מאוד", הוא אומר על נתניהו.

"בגדול אני חושב שאנחנו מתקדמים לקראת העידן הזה שבו יוחלף ראש הליכוד. זה די ברור. העידן של נתניהו יסתיים, לא בהכרח במערכת הבחירות הזאת, אבל אנחנו צועדים לקראת זה.

"הביקורת בעניין הזה חשובה. עצם העובדה שיש מערכת משפט שאומרת: כולם מחוייבים לחוק. כולם. אין אחד שנמצא מעל החוק – גם אם הוא ראש ממשלה, גם אם הוא מוכשר, אמן או קוסם וכו' – זה דבר מאוד חשוב".

בנימין נתניהו בטקס חניכת שכונה חדשה בקריית ארבע. 23 בפברואר 2020 (צילום: Gershon Elinson/FLASH90)
בנימין נתניהו אתמול, בטקס חניכת שכונה חדשה בקריית ארבע (צילום: Gershon Elinson/FLASH90)

כמזכ"ל תנועה ששבעה יישובים שלה נמצאים בשטחים – בגוש עציון, דרום הר חברון ובבקעה – פורת אומר שלהחלת הריבונות יש משמעות דרמטית, מה שמעורר דילמה ערכית משמעותית. לדבריו, לאחר החלת ריבונות "זה עולם אחר לגמרי מבחינת תכנון ופיתוח, מעמד בקרקע, תקציבים ממשלתיים.

"כשאתה שוקל דילמות מוסריות כבדות אתה אומר אוקיי, יש לי את המשקל הזה ואת המשקל הזה. הליכוד בחר את הראש שלו ואני לא יכול להשפיע כי אני לא חבר ליכוד, עכשיו אני צריך לשאול את עצמי האם בסופו של דבר, בסיטואציה המורכבת הזאת, אני בעד ימין או שמאל. והתשובה שלי, ושל חלק מהאנשים שיצביעו לימין, היא שזה מכריע.

"המפעל מנסה לפעול שגם הנורמות יקבלו את מקומן, ושבסופו של דבר התהליך ההיסטורי של החלפת נתניהו ישלים את עצמו. לשם צריך ללכת".

פורת סבור שכחול-לבן עשתה טעות חמורה כשסירבה ללכת לממשלת אחדות עם נתניהו לחצי שנה, והוא גורס שהמכשול הגדול ביותר ליציאה מהמבוי הסתום הוא תרבות הפסילות ההדדיות וחוסר האמון. "אנחנו לא יכולים להיות בני ערובה של חוסר האמון הזה וללכת בגללו למערכת בחירות נוספת. לדעתי, יש סיכוי טוב שהיינו מצליחים לייצר משהו אחר".

הבעיה היא שלא מעט אנשים רואים בנתניהו נוכל ממש. והוא בן הברית הטבעי, האהוד ואפילו הנערץ בקרב חלקים בציונות הדתית.
"הדמות של נתניהו היא דמות עגולה. הניסיון להשטיח אותה מכל הצדדים, בעיקר מצד שמאל, הוא ניסיון שלא מדבר אמת. הוא דמות מורכבת עם המון חסרונות וגם לא מעט יתרונות.

"אני באמת מאמין שהוא פטריוט ישראלי. זה לא אומר שהוא לא פועל לפעמים בניגוד עניינים משוגע. זה לא אומר שהוא לא פועל לפעמים באכזריות, או מייצר חוסר אמון כמו שתיארת. זאת, אגב, אחת הסיבות שהתקופה שלו מיצתה את עצמה".

עוד 2,240 מילים
כל הזמן // יום שלישי, 7 באפריל 2020
מה שחשוב ומעניין עכשיו

גלעד מלאך, ראש התכנית לחרדים במכון הישראלי לדמוקרטיה, מעריך כי הציבור החרדי ימשיך לנהור אחרי הרבנים בכל הנוגע לעולם הדת - אך יותר ויותר אנשים יקבלו החלטות עצמאיות בנושאים אחרים ● זאת, לאחר שאלפי חרדים נדבקו בנגיף הקורונה, על רקע קבלת החלטות שגויה במגזר - בהובלת הרב קנייבסקי, ונכדו הדומיננטי ינקי ● ראיון

עוד 1,455 מילים

עידכון סדרי העדיפויות הלאומיים

"אין זה נכון להגיב על משבר על ידי אלתור בלבד, שכן אלתור ללא בסיסי חשיבה ותכנון מוקדמים, עלול למנוע הסתמכות מושכלת על בסיסי הידע והתובנות, שלאורם נכון לנהל את המשבר. כך במיוחד כאשר המשבר נוצר בשל אירוע טראומטי הגורר רצון לתגובה מיידית וחזקה, על מנת למנוע תחושה של חוסר אונים ותסכול. דווקא במקרים כאלה יש לצאת מבסיס התכנון, הכולל תובנות החשובות לעניין – המסתמכות גם על תרגול תרחישים ומשחקי מחשבה – ולבצע את האלתור הנדרש על אותו בסיס".

הציטוט הנ"ל לקוח מתוך דו"ח וינוגרד ("הוועדה לבדיקת אירועי המערכה בלבנון 2006", דיון וחשבון סופי, כרך א', 2008, עמ' 55).

בימים אלה אנו שומעים יותר ויותר דימויים צבאיים בהקשר של ההתמודדות עם משבר וירוס הקורונה. ישנם יתרונות בדימויים אלה, שיוצרים אחדות מטרה וסולידריות חשובות, אך לא תמיד ניתן ו/או כדאי להתייחס לכל איום דרך כוונות הרובה.

בימים אלה אנו שומעים יותר ויותר דימויים צבאיים בנוגע להתמודדות עם משבר הקורונה. ישנם יתרונות בדימויים אלה, שיוצרים אחדות מטרה וסולידריות חשובות, אך לא תמיד ניתן או כדאי להתייחס לאיום דרך כוונות הרובה

ישראל נתפסת כמדינה שהגיבה בצורה די טובה למשבר ביחס למדינות שונות בעולם. סגירת הגבולות, בידוד המגיעים מחו"ל וסגר חלקי ברחובות ובמשק איפשרו התמודדות סבירה עם התרחיש המתגלגל.

אולם, המצב הנוכחי מציב מספר סימני שאלה על תהליכי קבלת ההחלטות בישראל ומוכנותה לתרחישים שונים, ומכך לא נוכל להתעלם כשנצא מן המצוקה הנוכחית. דו"ח מבקר המדינה הנוכחי מציף קשיים, מגבלות ואי-עמידה מובהקת במטרות והנחיות בכל הקשור לתפקוד ותפעול מערכת הבריאות בישראל בעתות מבחן.

המצוקה התקציבית בולטת לעין. הכתובת התקציבית והשלכותיה היו על הקיר כבר שנים ובאופן גלוי, שלא ניתן להתעלם ממנו (בדומה למשל למשבר הכבאות בתחילת העשור הקודם, שהגיע לנקודת שיא טרגית עם השריפה בכרמל). להבדיל מנושאים אחרים שעל סדר היום הלאומי, נושא הרפואה איננו משקף מאבק בין ימין ושמאל, חילונים וחרדים, יהודים וערבים וכו'. מדובר בנושא שמשפיע על חיי כל האזרחים והאזרחיות באופן שווה, ללא הבדל מגזרי כזה או אחר.

עם זאת, לסדרי עדיפות לאומיים-פוליטיים יש השלכה, שלא ניתן לזלזל בה, על היבטים אובייקטיביים יותר. כשמתעדפים פרויקטים שונים על בסיס שיקולים פוליטיים (שאפשר לדון ולהתווכח עליהם – כן/לא בניה בשטחים/יהודה ושומרון; כן/לא מימון של אוכלוסיות מסוימות ובאיזו מידה; כן/לא הפרטה של שירותים חיוניים ובאיזו מידה; הכבדת פנסיות תקציביות על תקציב המדינה ועוד), לא נותר כסף להיבטים שמשפיעים על החיים של כולנו – בריאות, חינוך, רווחה ועוד. וכשמגיעה שעת מבחן, לא ניתן להסתמך רק על אלתורים למציאת פתרונות רגעיים.

אציע מספר נקודות למחשבה בהסתכלות קדימה:

1

ראשית, תהליך קבלת ההחלטות אמור להיות מובנה מראש. בימים האחרונים ראינו חוסר יציבות משווע במבנה עצמו – משרד הבריאות בראש הפירמידה, המל"ל נותן את שלו, משרד הבטחון לוקח את המושכות, ועד הקמת חמ"ל לאומי בראשות המוסד (!). עצם העיסוק באיך יתנהל התהליך ומי יעמוד בראשו ויתן הנחיות, גורם לבלבול ולבזבוז זמן, אובייקטיבית. על המבנה הארגוני להקבע מבעוד מועד, כתכנית מגירה, לאור בחינת תרחישים אפשריים.

2

שנית, כל ניתוח סיכונים בסיסי מנתח תרחישים שונים, והמשאבים הם מוגבלים מטבעם. אין לאף מדינה יכולת להתמודד עם כל האיומים והתרחישים האפשריים שבפתחה. מה שחשוב הוא סדר העדיפויות. התרחיש הנוכחי הוא תרחיש קיצון, שסבירותו אינה גבוהה, אך השלכותיו חמורות אם מתרחש.

מעבר להערכת סיכונים טובה, לא פחות חשובה (ואף יותר) היא ההתנהלות בפועל. קהילת המודיעין האמריקנית מתריעה כבר (לפחות) שלוש שנים על תרחיש דומה למה שמתרחש כיום, אבל הנשיא טראמפ החליט דווקא לצמצם (לעתים משמעותית) סמכויות ותקציבים מרוב הסוכנויות שאמורות להתמודד עם תרחיש כזה.

קהילת המודיעין האמריקנית מתריעה כבר (לפחות) 3 שנים על תרחיש דומה למתרחש כיום, אבל טראמפ החליט דוקא לצמצם סמכויות ותקציבים מרוב הסוכנויות שאמורות להתמודד עם תרחיש כזה

למדינת ישראל יש לא מעט איומים להתמודד איתם, החל באיום האיראני וכלה בחזבאללה, חמאס וכו'. אבל תרחיש של סיכון בריאותי או אסון טבע כרעידת אדמה משמעותית ראויים לתעדוף שיקנה הקצאת משאבים ראויה – במיוחד בכל הנוגע להצטיידות והכנה מראש (ועל כך ראו את דו"ח מבקר המדינה בכל הנוגע להזנחה בציוד רפואי ודאגה למלאי בשנים האחרונות). תרחיש הקורונה מדליק נורות אדומות גם בכל הקשור להתמודדות עם האיום האיראני.

3

שלישית, קו ההגנה הראשון בתרחיש הנוכחי הוא צוותי הרפואה, העזרה הראשונה וכוחות הבטחון הרלוונטיים. לא נראה שאלה תועדפו מבחינת ציוד מגן. לא ניתן לדאוג לאזרחים, אם צוותי הרפואה מוגבלים פיסית במתן עזרה וטיפול.

על-פי דיווחים שונים, הן משרד החוץ והן המוסד עובדים ימים כלילות על מנת למלא את מלאי הציוד עד כמה שניתן (מסכות, מכונות הנשמה וכו'). עם זאת, התרחיש הנוכחי – שלא אמור להתפס כ"ברבור שחור" שלא ניתן לחזות אותו (שכן, כאמור, התרעות על כך היו בנמצא) – מגביל את יכולתה של מדינה להסתמך על עזרה מבחוץ באמצעות ייבוא, שכן כל המדינות "באותה הסירה" ורבות זקוקות לעזרה במקביל.

מעבר לכך שאחד הכשלים הגדולים והבולטים של המשבר הנוכחי הוא החוסר בתיאום עולמי של מאמצי ההתמודדות (בין היתר בשל החלשת חלק מן המוסדות העולמיים הרלוונטיים, דבר שמוביל לעתים למאבק בלתי נתפס בין מדינות על ציוד ומכאן על חיי אדם), עצם העובדה שמדינת ישראל החלה בשנים האחרונות לעבור להסתמכות כמעט מוחלטת על ייבוא של מוצרים שונים, וביטלה/צמצמה את יכולתם של מפעלים מקומיים (בתעשיה, חקלאות ועוד), מביאה לכך שישראל מתקשה להסתמך על עצמה בשעת מבחן מבחינה ייצור – אירוע שכמעט אין לו תקדים בהסטוריה הציונית, שבמרכזה אחריות העם היהודי לגורלו. מן הראוי בראיה קדימה למצוא איזון טוב יותר בין תעשיה מקומית לבין ייבוא מן הכפר הגלובלי.

לגבי קבלת ההחלטות בזמן אמת, עדיין קשה לקבוע ויתכן שמוקדם לשפוט (עם זאת, ראו דיווחים אודות ויתור על עזרה מהשוק הפרטי, הן ברכישת מכונות הנשמה והן בעזרה מצד מעבדות פרטיות בביצוע בדיקות. היום מפרסמת הועדה המיוחדת של הכנסת בעניין ההתמודדות עם נגיף הקורונה את מסקנות הביניים שלה, אשר עוסקות בליקויים בטיפול במגזר החרדי, הצגת מידע סותר, היעדר מכונות הנשמה וקבלת החלטות בפורום מצומצם). עם זאת, ידרש כמובן תחקיר מעמיק ומקיף בהמשך, לאחר שנצלח את המשבר, ממנו נצטרך ללמוד ולהסיק מסקנות להבא.

המעבר של ישראל להסתמכות כמעט מוחלטת על ייבוא, מביאה לכך שישראל מתקשה להסתמך על עצמה בשעת מבחן – אירוע כמעט חסר תקדים בהסטוריה הציונית, שבמרכזה אחריות העם היהודי לגורלו

חלק מן המסקנות כבר למדנו על בשרנו במשברים קודמים. אסור לנו להתעלם מהן בעתיד, בעיקר בעתות שגרה. עלינו לנצל את המרחב הציבורי והפוליטי לדיונים משמעותיים אודות סדרי העדיפויות הלאומיים בראיה קדימה, ולא לסמוך על התעוזה הרגעית.

רכז התכנית הבינלאומית בממשל במרכז הבינתחומי הרצליה ודוקטורנט במדע המדינה באוניברסיטה העברית בירושלים. עוסק בתהליכי קבלת החלטות בישראל ובמזרח התיכון. יליד ראשון לציון, דור עשירי בארץ, אוהב ועוקב אחרי ספורט מכל הסוגים (כדורגל, כדורסל, טניס, פוטבול, בייסבול...).

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.
עוד 960 מילים

מיום ראשון ב-7:00 בבוקר - תחול חובה לעטות מסכת פנים במרחב הציבורי

מ-19:00 בערב היום תיאסר יציאה מהיישובים - עד יום שישי בבוקר; ממחר ב-15:00 בצהריים ועד מחרתיים ב-7:00 בבוקר - תיאסר התרחקות של יותר ממאה מטר מהבתים ● ועדת הקורונה: המדינה מסתמכת על "תרחישי קיצון לא מבוססים", שהסיכוי להתממשותם נמוך ● נתק בשיחות בין כחול לבן והליכוד

עוד 22 עדכונים

חוף המבצר בעתלית נמסר למוש בן ארי. ואז יצא מכרז

"חוף הכרמל מגייסת את מוש לבניית כלכלה מקיימת בנופים שלנו", הכריז לפני חצי שנה ראש המועצה האזורית חוף הכרמל ● מכרז להפעלת החוף הבתולי לא פורסם, ורק בלחץ התושבים ירדה המועצה ממסלול הספק היחיד שקיבל מוש בן ארי, ופרסמה מכרז ● אבל אז התגלה שהזכיין של חוף המבצר יקבל את השילוש הקדוש: גם הפעלה של "משאיות מזון" בתקופת הביניים, גם את הזכות לתכנן את החוף העתידי, וגם את המפתח להפעלתו המלאה בהמשך ● "למה היזם צריך גם לתכנן את החוף וגם להפעיל אותו? זה כמו שהחתול יתכנן את מפעל השמנת"

עוד 1,879 מילים

בריאות הנפש "כל ישראלי עשירי יזדקק לטיפול נפשי"

ד"ר צבי פישל, יו"ר איגוד הפסיכיאטריה בהסתדרות הרופאים, מזהיר מפני מצוקה נפשית אדירה בישראל בעקבות משבר הקורונה, ואומר כי מערכת הבריאות אינה ערוכה לכך ● חוות דעת ברוח דומה הוצגה השבוע לוועדת הקורונה בכנסת ● פישל קורא לציבור המודאג להתנתק קצת מהחדשות, ולפנות לקבלת סיוע מקצועי במקרה הצורך ● ויש לו גם ביקורת נוקבת על נאומי נתניהו ועל התקשורת "שמכניסה את הציבור להיסטריה" ● ראיון

עוד 1,659 מילים

תגובות אחרונות

התבונה והאחריות יצאו לחל"ת

מאז הקמתה, לא ניצבה מדינת ישראל בו-זמנית בפני שני אתגרים בסדרי גודל המאיימים על ביטחונה הלאומי:

  1. איום הקורונה.
  2. משבר פוליטי פנימי ששלוש מערכות בחירות רצופות ויקרות לא הצליחו ליישב או לאחות את השסעים שהתגלעו בחברה הישראלית בעקבותיו.

לשני אתגרים אלה אין בינתיים מועד תפוגה ואין גם אומדן באשר למחירים שגבו ועוד יגבו מהמדינה ומהחברה הישראלית. יהיו אשר יהיו המחירים, ניתן לקבוע כבר עתה בוודאות שישראל תצא מהן חבולה ותהליך ההתאוששות יהיה ממושך ויתכן אף שמייסר.

לשני אתגרים אלה אין בינתיים מועד תפוגה ואין גם אומדן באשר למחירים שגבו ועוד יגבו מהמדינה ומהחברה הישראלית. יהיו אשר יהיו המחירים, ניתן לקבוע כבר עתה בוודאות שישראל תצא מהן חבולה

ישראל זקוקה עתה אפוא יותר מתמיד ל:

  1. הפניית משאבים בסדרי גודל אדירים למימון נזקי הקורונה.
  2. ״מטף כיבוי״ אפקטיבי לשיכוך להבות השסע האידיאולוגי והחברתי שהתעצם במהלך מערכות הבחירות האחרונות עד לכמעט קרע אלים.

בימים אלה, בעיצומו של המו״מ הקואליציוני להרכבת ממשלה חדשה, נראה כי נושא החלת הריבונות החד-צדדית ביו״ש על גרסאותיה השונות עולה על הפרק וביתר שאת. כידוע, הציבור מפולג בסוגיה זו. פוסט זה אינו נוקט עמדה ׳אידיאולוגית׳ בסוגיית הסיפוח. הוא כן מתייחס לשני מושגים מרכזיים במנהיגות ובמדינאות: תבונה ואחריות.

סיפוח, בין אם מלא ובין אם חלקי, בין אם מדורג ובין אם בדילוגים, בין אם בהיחבא ובזחילה ובין אם ברהב ובצלצולים, הוא מהלך אסטרטגי בעל משמעויות מרחיקות לכת על גורלה ועתידה של אומה.

מושכל ראשון הינו שהנהגה המבקשת לנקוט במהלך כזה, תבצע עבודת מטה מקיפה וסדורה שתעריך את מכלול המשמעויות, הקצרות וארוכות הטווח, של מהלכי סיפוח. ככל הידוע, הממשלה לא יזמה כל עבודת מטה מסוג זה; לא קיימה הליך קבלת-החלטות סדור; ולא התייעצה עם גורמי המקצוע במערכת המדינית-ביטחונית  והכלכלית-חברתית. ודברים אלה כבר נאמרו, נכתבו ופורסמו בכל זירה אפשרית.

וכאן מגיעה ההתרסה הבוטה נגד התבונה והאחריות. האם הנהגת מדינה העומדת להיכנס לתהליך שיקום ארוך, יקר ורצוף חתחתים יכולה להרשות לעצמה ליזום במו החלטותיה הכנסת להביור מלבה סיכונים ביטחוניים, כלכליים, מדיניים וחברתיים לתוך האנדרלמוסיה הזאת?

כאן מגיעה ההתרסה הבוטה נגד התבונה והאחריות. האם הנהגת מדינה לפני שיקום ארוך, יקר ורצוף חתחתים יכולה ליזום הכנסת להביור מלבה סיכונים ביטחוניים, כלכליים, מדיניים וחברתיים לתוך האנדרלמוסיה הזאת?

גם חסידי הסיפוח המובהקים ביותר מודעים לרתיעת הציבור הישראלי מסיפוח שיביא לשליטה ישראלית במיליוני פלסטינים. השאלה עימה הם אינם מתמודדים היא: האם יש דרך לשלוט בשרשרת התגובות למהלך כזה, שבעקבותיהן מה שיתחיל בסיפוח חלקי לא יסתיים בסיפוח גורף, שמשמעויותיו מרחיקות לכת?

חסידי הסיפוח המיליטנטיים אינם מגלים עניין רב בנתונים ובמשמעויות. בני השיח שלהם הינם ההיסטוריה בכבודה ובעצמה ולצידה הקב״ה. תיבות נבובות דוגמת ״הזדמנות היסטורית״ ו״ההיסטוריה לא תסלח לנו״ משמשים אותם בערבוביה במעשה ההלחמה הנלוז בין התאולוגיה להיסטוריה.

האם יש דרך להבטיח ש-DATE קטן, נעים ולא מזיק בבקעת הירדן לא יתגלגל לכדי נישואין בכפייה ללא מנגנון פרידה? האם יש דרך להבטיח שהשיקום וההחלמה האורבים מעבר לפינה לא יופרעו על ידי עוד פולמוס הרסני?

מובן מאליו שבסמכותה של כל ממשלה בישראל להחליט כי היא מבקשת לקדם מהלכי סיפוח כחלק ממימוש עמדתה האידיאולוגית. עם זאת, מצופה שהחלטה כה דרמטית, שלה השלכות מרחיקות לכת לביטחון ישראל, כלכלתה, מעמדה האזורי והבין לאומי, מאפייניה החברתיים, הערכיים והדמוגרפיים, תתקבל כחלק ממדיניות כוללת, לאחר עבודת מטה בין משרדית מקיפה, בתום דיונים מעמיקים בממצאיה בקבינט, בכנסת ובציבור, ותובא להכרעת העם ולא להכרעת ההיסטוריה או הקב״ה ונציגיו.

האם לנוכח כל אלה, עדיין יש לאפשר לתבונה ולאחריות לשחק מחבואים ולהיכנע לגחמות משיחיות ולעיתים ציניות בשעה כה קריטית למדינת ישראל? ולעזאזל, למה דווקא עכשיו?

רולי גירון הוא בכיר במוסד לשעבר, חבר בתנועת "מפקדים למען ביטחון ישראל", יחד עם כ-300 בכירים נוספים בדימוס ממערכת הביטחון. ימלאי של המוסד. בן 72, נשוי ואב לשתי בנות. רוב הזמן עסוק בהשלמת פערי ידע והשכלה. נעלב בקלות מכל פגיעה בכבוד האדם וחירותו

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.
עוד 526 מילים
עודכן עכשיו

התפרצות הקורונה – כל הכתבות

זירת הבלוגים
הזמן שלך לומר את דעתך
הצטרפות

איילת שקד שברה את תהליך מינוי השופטים. זה קריטי שהממשלה החדשה תתקן אותו

בהודעתה אתמול, התגאתה שרת המשפטים לשעבר בעובדה כי בתקופתה כרתו הפוליטיקאים ברית עם נציגי לשכת עורכי הדין בוועדה למינוי שופטים ● כאילו לא הגיחה לעולם בתקופה ההיא פרשת אפי נוה, כאילו לא הוחלט להגיש כתב אישום נגד יו״ר לשכת עורכי הדין בפרשת "מין תמורת מינוי" ● בשנה הקרובה יפרשו חמישה שופטי עליון ● זוהי נקודה קריטית לביסוס האיזון ולהחזרת מקצוענות לתהליך הבחירה של "קודש הקודשים" ● פרשנות

עוד 763 מילים

טעות הדוברת הובילה לכותרות שגויות וסיבוב פוליטי על חשבון החרדים

"שליש מתושבי בני ברק, 75 אלף איש, חולים בקורונה" נטען בסוף השבוע שעבר בכלי התקשורת, מה שהוביל לתגובות קשות כלפי המגזר החרדי ● הדברים יוחסו למנכ"ל קופת חולים מכבי רן סער שהשתתף בדיון בוועדת הקורונה ● בפועל, סער כלל לא אמר את הדברים - ודוברת הוועדה היא זו שהפיצה את הציטוטים, בשמו, למרות שלא היו ולא נבראו ● גם עכשיו, הציטוטים השקריים עדיין מופיעים באתר הכנסת ● כרוניקה של פייק ניוז ממקור רשמי לגמרי

עוד 1,687 מילים

שר האוצר נתניהו קיבל החלטה אומללה - עכשיו בעלי עסקים משלמים עליה

ב-2003, נתניהו כשר אוצר הפסיק את זכאותם לדמי אבטלה של 80 אלף בעלי עסקים, המעסיקים בעצמם כמיליון וחצי איש ● הם לא מבינים איך זה שבמשך שנים הם משלמים על ביטוח לאומי ובכל זאת לא זכאים לפיצוי או לדמי אבטלה בעקבות סגר הקורונה ● היום הפגינו 3,000 מהם מול האוצר, בדרישה לקבל זכאות לאבטלה או מענק פיצוי ● קריסה שלהם עלולה להוביל לקריסה של המשק

עוד 1,030 מילים ו-1 תגובות

הקושי להתמודד עם הקורונה בבבתי אבות אינו ייחודי לישראל ● באחד מבתי הדיור המוגן הוותיקים והמוכרים בארצות הברית מתו שישה קשישים מקורונה ● אבל ההנהלה והצוות עושים הכל כדי לסייע לדיירים המפוחדים והמבודדים, בסיוע מתנדבים ● כתב זמן ישראל שוחח איתם

עוד 620 מילים

קורס און-ליין ייחודי מלמד קשישים לתקשר ברשת

שלושה יזמים זריזים מירושלים פתחו קורס-און ליין שילמד אנשים מבוגרים כיצד לתקשר עם העולם בימי הקורונה ● בינתיים הקורס בחינם, אבל הם חולמים לעשות מהיוזמה הרבה כסף בעתיד

יוזמה ישראלית שהושקה במהירות ללימוד קשישים על תפעול סמארטפונים במהלך משבר הקורונה, משכה יותר מ-1,000 אנשים בתוך שבועיים. הפרויקט, שהושק על ידי שלושה יזמים חברתיים מירושלים, החל בהסבר על שימוש בוידיאו בווטסאפ ובאפליקציית שיחות הוידיאו זום, שנמצאות בשימוש בקרב משפחות ברחבי העולם, המנסות לשמור על קשר מרחוק בעקבות התפרצות המגיפה.

עד להתפרצות הקורונה, שניהם מהם – גבי ארנוביץ, 25, סטודנט לכלכלה ומנהל עסקים באוניברסיטה העברית ואוריאל שוראקי, ממייסדי הפרויקט הטכנולוגי MadeinJLM, העבירו למבוגרים בבירה שיעורים פיזיים על שימוש בסמארטפון

לפני שבועיים, על רקע הגברת הנחיות הבידוד בכל רחבי המדינה, השניים הצטרפו לבן דודו של אוריאל, דוד סוראקי, ליצירת הקורס המקוון, והציעו אותו ללא תשלום. שוראקי אחראי לצד הטכני של הפרויקט בעוד שסוראקי מפקח על הפיתוח העסקי. ארנוביץ הוא הקריין המדבר בקטעי הוידיאו.

במשך חמישה ימים בשבוע, כשכל אחד מהם עובד מהבית, השלושה מפיקים קטעים של 3 עד 7 דקות בעברית – ושלחו את הלינקים לערוץ יוטיוב ייעודי דרך ווטסאפ, עם גרסה אחת לתפעול מכשיר אייפון וגרסה נוספת לאנדרואיד.

כל וידיאו מציג את מסך הטלפון וסמן נע על המסך, כאשר ארנוביץ מסביר בדיוק מה הוא עושה. עד כה, קטעי הוידיאו הציגו נושאים כמו איך להפעיל שיחת וידיאו בווטסאפ, איך לעשות שיחת וידיאו בקבוצות, איך להתקין זום ולפתוח חשבון אישי, איך להצטרף ואיך ליזום שיחת זום, ואיך לתייג הודעות ווטסאפ כחשובות.

"יש לנו מערכת שעות שלמה, מווטסאפ ופייסבוק ועד גוגל דרייב", אומר ארנוביץ. "יש לנו 4 קבוצות ווטסאפ עם 250 חברים כל אחת, ואנו ממשיכים לפתוח עוד".

כדי לבחון את התלמידים, ארנוביץ וחבריו שלחו שתי הזמנות זום לאחר השיעור על אופן השימוש באפליקציה. מתוך 600 התלמידים הראשונים, 75 הצטרפו. "דיברנו וזה היה מדהים!", אומר ארנוביץ. "הפגישה השנייה הביאה 90 איש מתוך 700. זה יוצר קהילה, אנשים אומרים שהם רוצים להיפגש כשהם יסיימו".

מבוגרים משתתפים בשיחת ועידה בזום שנוצרה כחלק מהקורס (צילום: Courtesy)
מבוגרים משתתפים בשיחת ועידה בזום שנוצרה כחלק מהקורס (צילום: Courtesy)

כדי לבחון את התלמידים, ארנוביץ וחבריו שלחו שתי הזמנות זום לאחר השיעור על אופן השימוש באפליקציה. מתוך 600 התלמידים הראשונים, 75 הצטרפו. "דיברנו וזה היה מדהים!", אומר ארנוביץ. "הפגישה השנייה הביאה 90 איש מתוך 700. זה יוצר קהילה"

רבים מהמשתתפים בקורס הם מירושלים, אבל החדשות על הקורס התפשטו, תלמידים הצטרפו מדימונה, רמת גן וחיפה. ההצטרפות לקורס קלה וידידותית דרך אתר האינטרנט של הקורס. "כל מה שצריך לעשות אחרי הכניסה לאתר הוא ללחוץ על הלינק שאתה מקבל ולצפות בוידיאו בויוטיוב", מסביר ארנוביץ.

ברגע שמשבר הקורונה יסתיים, השלושה מתכננים להפוך את הקורס לעסק. "בנקודה מסוימת נבין איך לעשות זאת, אבל נכון לעכשיו זה בחינם, משום שאנו מנסים לעזור במאבק בבדידות. אנשים במצב לא טוב ואנחנו מנסים לעזור".

כשהם נשאלים האם זה הקורס הראשון מסוגו בארץ, אמר ארנוביץ, "אתה אף פעם לא הראשון. אבל לא הרבה אנשים מכינים כאן חומרים ברשת למבוגרים".

למרות שכל השיעורים הם בעברית, ארנוביץ – שעלה מארצות הברית בגיל 5 ודובר אנגלית שפת אם – להוט להתחיל בהפקת גרסה באנגלית. במקביל, השלושה מחפשים רעיונות להקל על ההשתתפות הוירטואלית בסדר פסח.

הזרעים של עזרה לקשישים נשתלו לפני מספר שנים, כאשר ארנוביץ לימד את סבו וסבתו שעלו לישראל בגיל 85. "הבטחתי, בתור ילד, שאני אעזור לכל מה שהם יצטרכו אם הם יעברו לכאן", הוא נזכר. "הדבר הראשון שעשיתי כשהם עשו עלייה הוא לעזור להם עם הסמארטפון כדי שיוכלו לתרגם בקלות מעברית לאנגלית".

עוד 489 מילים

המאמץ להרכיב ממשלה בראשות נתניהו וגנץ מחייב שינויי חקיקה שחלקם עשויים להיפסל בבג"ץ ● גם הניסיון ללכת בנתיב שרבים ממצביעי גנץ מייחלים לו, של שליטה בכנסת לתקופת ביניים, כרוך באתגר חוקתי ● "אני לא יודעת אם אפשר לעשות תיקון לחוק היסוד, שאומר שבמדינת ישראל יהיו בעת ובעונה אחת שני ראשי ממשלה", אומרת פרופ' סוזי נבות, מומחית למשפט חוקתי מהמכללה למינהל ● "זה שינוי משטרי ברמה כזאת שלא בטוח שאפשר לעשות את זה" ● פרשנות

עוד 1,813 מילים ו-1 תגובות

כוננות סייבר מחר צפויה המתקפה המסורתית על ישראל

האינטרנט הישראלי בכוננות ספיגה לקראת התקפת הסייבר השנתית המכונה OPIsrael ● באופן מסורתי, התוקפים מעוניינים לפגוע באתרים ממשלתיים, בנקים ומוסדות חינוך ● בפועל, הם מזיקים בעיקר לעסקים קטנים ● צ׳קפוינט כבר הזהירה את לקוחותיה: "נוכח מגיפת הקורונה, ייתכן שהתוקפים ירחיבו את הפריצות שלהם"

עוד 1,046 מילים

מחנק אשראי בנק ישראל עשוי להדפיס כסף למימון פעולות הממשלה

הניסיון של בנק ישראל לכפות על בנקים להעניק הלוואות או להוריד ריביות בתנאי השוק הנוכחיים נראים כמו משימה בלתי אפשרית ● אם יקבע ריבית גג נמוכה, הבנקים עלולים לעצור לחלוטין את זרם ההלוואות ● ניסיון להורות לבנקים לתת הלוואות בניגוד לרצונם הוא צעד לא ראלי ● אבל אם המשבר יימשך והבנקים יסגרו את ברז האשראי, עשוי בנק ישראל להוציא מארסנל הכלים את נשק יום הדין ופשוט יזרים כסף שידפיס עבור מימון פעולות הממשלה ● פרשנות

עוד 811 מילים

נתניהו: ממחר ועד יום שישי תיאסר תנועה בינעירונית; בליל הסדר תיאסר יציאה מהבתים

אחרי התקדמות במשא ומתן, כחול לבן הודיעה על הפסקת המגעים הקואליציוניים כי, לדבריהם, בליכוד מבקשים לערוך שינויים בהבנות שהושגו בין הצדדים לגבי הוועדה לבחירת שופטים ● מנדלבליט נתניהו: תקנות חירום לא יכולות להמשיך להחליף חקיקה בכנסת ● הוועדה המסדרת אישרה את פיצול העבודה-מרצ ● כחול לבן והעבודה הודיעו על עריכת מגעים לאיחוד בין הסיעות

עוד 43 עדכונים

יו"ר כחול-לבן עדכן את הנשיא כי בכוונתו לבקש ארכה בעוד שבוע, כשיפוג המנדט שקיבל להרכבת ממשלה ● גנץ זקוק לזמן הזה כדי להעביר חוקים שיעגנו את ההסכמים מול הליכוד וכדי לפצח את המחלוקות שעדיין קיימות בין הצדדים ● גנץ יודע, שברגע שהמנדט יעבור לידי נתניהו, הסיכוי שהממשלה הזו תוקם ילך ויפחת ● פרשנות

עוד 777 מילים
סגירה
בחזרה לכתבה