תושבי ההתנחלויות הצמודות לשם ועלי זהב, בין ראש העין לאריאל, משתייכים לזרם הבורגני בציונות הדתית. אלה הם מתנחלי איכות חיים שניצלו את ההזדמנות לרכוש בתים פרטיים במחירים אטרקטיביים, רבע שעה מפתח תקווה. את החוש הנדל"ני משלימה אידיאולוגיה ימנית מובהקת, ובבחירות ספטמבר הצביעו 69% מתושבי שתי ההתנחלויות לימינה.
במוצאי שבת האחרונה הגיעו איילת שקד ועידית סילמן לחוג בית בלשם, ואולי דווקא משום ששורשיהם של תושבי ההתנחלות נטועים כה עמוק בציונות הדתית, הם הרשו לעצמם להטיח בהן ביקורת חריפה. "המאסתם את עצמכם", אמר אחד המשתתפים, שהעיד על עצמו כעריק אפשרי לכחול-לבן. "יש תחושת גועל מאוד גדולה ממה שקורה בימינה".
הדברים נאמרו לאחר ששקד הניחה שהדובר ומשתתף נוסף ששוקל להצביע לכחול-לבן, עושים זאת כי אינם רוצים לתמוך בעקיפין בנתניהו. "זאת הסיבה היחידה, נכון?", שאלה, וזכתה לתשובה שלילית נחרצת. "אז למה?", תהתה, וספגה את דברי הביקורת.
משתתף אחר, שלא יצביע לכחול-לבן, הצטרף למבקרים: "אנשים לא רוצים ליכוד, וימינה אני כנראה אצביע בסוף, אבל עם בחילה גדולה". "בגלל איך שהרשימה נוצרה?", שאלה שקד, ונענתה: "בגלל איך שהיא נוצרה ובגלל איך שהיא מתנהלת בכל השנתיים האחרונות".
משתתף שלישי אמר: "אותי מאוד מעצבנות המלחמות האלה, וכשאני רואה את זה בתקשורת, זה מוציא אותי… ממש מלחמות היהודים. לפני כמה שבועות, כשבניתם את הרשימות, הייתי על הסף, באמת, לשכנע את כל המשפחה שלי להצביע ליכוד. ובמשפחה שלי מקשיבים לי, כולל הדודים ואחרים. זה ממש ככה.
"מכעיס שאתה רואה שבמקום לייצר מנהיגות אחידה, פחות ריבים, פחות זה – אתה רואה שפותחים מפלגה, סוגרים מפלגה, ואז מקום ראשון שנבחר בבית היהודי עובר למקום לא ריאלי (מוטי יוגב, נ"י). זה הופך לתחושה שאתם פשוט מפספסים. אנחנו מסתכלים עליכם וזה מכעיס. אני מגיע למשרד – ככה מסתכלים על זה, ככה מסתכלים עלינו. אתם בסוף הפנים שלנו".
שקד ניסתה להרגיע את הרוחות באמצעות הודאה בטעות: "קודם כל, הדרך הייתה לא טובה, אבל התוצאה הסופית היא מצוינת. היא בנויה מהאנשים הכי רציניים שיש בפוליטיקה, מהנשים הכי רציניות שיש בפוליטיקה, ואנחנו חברים מאוד טובים בינינו לבין עצמנו. גם לפני וגם אחרי.
"אנחנו קוראים ללילה שבו הורכבה הרשימה 'ליל הסכינים הכשרות', אבל זה היה אירוע לא טוב, למדנו מזה לקח. הסיעה לא תתפצל, וקבענו כבר ישיבת סיעה יום אחרי הבחירות. אני גם חושבת שצריך להתאחד למפלגה אחת עם פריימריז פתוחים וגדולים".
"אנחנו קוראים ללילה שבו הורכבה הרשימה 'ליל הסכינים הכשרות', אבל זה היה אירוע לא טוב, למדנו מזה לקח. הסיעה לא תתפצל, וקבענו כבר ישיבת סיעה יום אחרי הבחירות"
מהלך אסטרטגי לפירוק כחול-לבן
שקד ציינה כי יתרונה של הרשימה הוא בגיוון שיש בה בין חילוניות – היא ושירלי פינטו – לדתיים ליברלים ולדתיים תורניים. הדברים הללו גררו ביקורת מסוג נוסף.
"זה בסדר, יש אנשים מצוינים", אמר אחד המשתתפים, "אבל בסוף, בתמונה הגדולה, אני מחפש חזון גדול ומפלגה שגם אני וגם החברים ששירתתי איתם בצבא יכולים להצביע לה. בצלאל סמוטריץ' מדבר על זה שכתפיסה צריכה להיות מפלגה מגזרית. אני לא רואה איך אני יכול להצביע למפלגה כזאת. זה בדיוק ההיפך ממה שאת ונפתלי בנט הצגתם כל הזמן, החזון של מפלגה ישראלית".
"בצלאל סמוטריץ' מדבר על זה שכתפיסה צריכה להיות מפלגה מגזרית. אני לא רואה איך אני יכול להצביע למפלגה כזאת. זה בדיוק ההיפך ממה שאת ונפתלי בנט הצגתם כל הזמן, החזון של מפלגה ישראלית"
הדובר העיר לשקד שגם היא החלה לדבר בשפה המגזרית, כשהיא מנסה לשכנע ציונים דתיים להצביע לימינה כדי שחברי המפלגה ידאגו ליישובים ולמוסדות של התנועה.
שקד השיבה שכשיצאה לדרך עם בנט והרב אביחי רונצקי המנוח, היעד היה לכבוש את משרדי הביטחון והמשפטים. "את החלום הזה הגשמנו", אמרה, והוסיפה שבנט הוא שר ביטחון חובש כיפה המדבר לכלל ישראל. "אנחנו בהחלט רואים את עצמנו כבית גם לציבור לא דתי. זה קצת קשה, כי מה לעשות שכל מערכת בחירות עושים לנו השחרה, לוקחים משפט אחד לא מוצלח של הרב פרץ ועושים לו דמוניזציה".
מישהו מהקהל שאל מדוע לא נוצלה ההזדמנות לחבור לגדעון סער מהליכוד וליועז הנדל וצבי האוזר מכחול-לבן, כדי להרחיב את השורות ולמשוך מצביעים חילונים. "זה לא רלוונטי", השיבה שקד. "ישבנו עם הנדל והאוזר, המהלך האסטרטגי היה פשוט לפרק אותם מכחול-לבן, אבל הם לא הסכימו ללכת עם נתניהו, אז זה לא הסתדר".
לשאלה האם אין לה בעיה מוסרית לתמוך בנתניהו הנאשם בפלילים אמרה שקד שככה זה בפוליטיקה, ושהיא יותר מכל חבריה לרשימה נושאת "מטענים" ממנו, ולמרות זאת מעדיפה אותו כראש הממשלה על פני בני גנץ מסיבות אידיאולוגיות.
"המפלגה שלי היא המפלגה היחידה שאין נגדה שום חקירה. כולם אנשים ישרים וערכיים, אין עוד אף מפלגה שנותנת ככה את הנשמה שלה לציבור", אמרה שקד. "אני מבינה כבר בגילי שהחיים לא מושלמים וגם החיים הפוליטיים מלאי פשרות".
"המפלגה שלי היא המפלגה היחידה שאין נגדה שום חקירה. כולם אנשים ישרים וערכיים, אין עוד אף מפלגה שנותנת ככה את הנשמה שלה לציבור. אני מבינה כבר בגילי שהחיים לא מושלמים וגם החיים הפוליטיים מלאי פשרות"
על הסירוב של ימינה להכריז כי היא נכונה ללכת לקואליציה בהובלת גנץ בכפוף לקווי יסוד מוסכמים, אמר אחד המשתתפים: "אני לא ראיתי מעולם קבוצה שמוותרת על כוחה הפוליטי בכזה רצון חוץ מהציונות הדתית, וזה דבר שמוציא אותי מדעתי. אני לא מבין למה קבוצה כמו הציונות הדתית זורקת את כוחה הפוליטי לים".
ההסתייגויות והביקורות שנשמעו בלשם מסתמנות כחלק מתופעה רחבה יותר בציונות הדתית, שקיבלה ביטוי גם בחוג הבית שקיימה שקד בשבוע שעבר בהתנחלות אורנית. כמו באורנית, אל חוג הבית בלשם הגיעו 30 תושבים בלבד, ובתחילתו התרפקה שקד על אירוע גדול הרבה יותר שקיימה בהתנחלות לפני בחירות אפריל, והכירה בכך שההשתתפות הדלה נובעת מעייפות.
אחוזי ההצבעה בלשם-עלי זהב בבחירות ספטמבר היו גבוהים בהרבה מהממוצע הארצי והסתכמו ב-83%. שקד ביקשה ממשתתפי חוג הבית לסייע לימינה בהגדלת אחוזי ההצבעה בשבוע הבא ל-85%, אך גילתה לאכזבתה כי 25 גברים תושבי לשם צפויים לנפוש יחד בחופשת סקי ביום הבחירות.
תושב אחר מההתנחלות, באמצע שנות ה-40 לחייו, אמר לזמן ישראל כי בפעם הראשונה בחייו הוא אינו מתכוון להצביע בבחירות, אף שיהיה בארץ. הסיבה היא מיאוס עמוק מהמתרחש בימינה, לה הצביע בספטמבר, וכן מהפוליטיקה הישראלית בכלל.
שקד ביקשה ממשתתפי חוג הבית לסייע לימינה בהגדלת אחוזי ההצבעה בשבוע הבא, אך גילתה לאכזבתה כי 25 גברים תושבי לשם צפויים לנפוש יחד בחופשת סקי ביום הבחירות
הסיכויים שההתמרמרות תבשיל לתנועה רחבה שתכריע את תוצאות הבחירות הקרובות לא נראים גדולים, אך למנהיגי ימינה יש סיבות לדאגה. אם הנאמנות המוחלטת לנתניהו תוביל לבחירות רביעיות, קולות הרקע המטרידים עשויים להפוך לסחף של ממש.
"אנשים במגזר שלנו מקובעים"
אחת המבטאות של תחילת התהליך היא חגית אורבך, בת 40, חברת הקיבוץ הדתי טירת צבי שבעמק המעיינות. אורבך, אשת ימין מובהקת, מאסה בהיצמדות של הציונות הדתית לנתניהו, ואירגנה בשבוע שעבר חוג בית בקיבוצה עם ח"כ הנדל מכחול-לבן.
כשהיא שומעת שאחת המשתתפות בחוג הבית באורנית כינתה את ימינה "אישה מוכה" על רקע יחסיה עם נתניהו, היא אומרת: "וואו, זאת בדיוק ההגדרה שאני נתתי בשבת. אישה מוכה. ואני כל השנים הצבעתי להם. אנשים התפלאו עלי. אני עבדתי במולדת, אני מעריצה של גנדי".
הפעם מתכוונת אורבך להצביע לכחול לבן. "יכול להיות שבפעם הבאה אני אחזור להצביע לימין, אבל אני אומרת עכשיו כמה דברים נקודתיים. א', די! כן התנחלויות לא התנחלויות זה לא הדבר הכי מהותי. מנסים לגרום שזה יהיה השיח, רק ימין שמאל. אבל יש לנו באמצע עוד כל כך הרבה דברים חשובים יותר מעוד ג'בלאה בשטחים. ובסך הכל אני בעד, כן? אבל זאת לא המהות".
אז מה המהות?
"דברים חברתיים, בריאות, חקלאות, בית משפט – שאלה דברים ששקד ובנט כן מקדמים; אבל אני אומרת שיש עוד כל כך הרבה אמירות מעבר לסיפוח-לא סיפוח. יאללה, הסתדרנו חמישים שנה בלי סיפוח, כנראה שנצליח להסתדר בלעדיו עוד כמה שנים.
"ב', אין לי בעיה עם האמירה 'רק לא ביבי'. מבחינתי היא לא פסולה, כי ביבי כרגע, לדעתי, לא יכול לנהל מדינה. יש לו משפט על הראש. גם אם הוא צודק – ואני חושבת שהתקשורת מתנפלת עליו ושהוא באמת חטף על הראש למרות שהוא ראש ממשלה מעולה – מי שיש לו משפט על הראש לא יכול לנהל מדינה".
ערכית או פרקטית?
"גם וגם".
כמעט אף אחד בציונות הדתית לא מדבר על הצד הערכי של האישומים נגדו.
"זה מאוד מאוד עצוב שהרבנים המשמעותיים, הרב דרוקמן, הרב אלי סדן, אין להם שום אמירה. זה באמת ממש עצוב".
"ביבי כרגע, לדעתי, לא יכול לנהל מדינה. יש לו משפט על הראש. גם אם הוא צודק – ואני חושבת שהתקשורת מתנפלת עליו ושהוא באמת חטף על הראש למרות שהוא ראש ממשלה מעולה – מי שיש לו משפט על הראש לא יכול לנהל מדינה"
זאת אחת הסיבות שאת חושבת להצביע כחול-לבן?
"לגמרי. אני חושבת שביבי היה ראש ממשלה מעולה, ושהוא באמת גאון יחיד בדורו ושנעשה לו עוול, אבל יחד עם זאת, צא החוצה, תילחם על האמת שלך, על החפות שלך, ותחזור. מה לעשות, זה חלק מהמשחק".
את מרגישה חלק ממיעוט מבוטל בציונות הדתית, או שהולכת להיות הפתעה בבחירות האלה והרבה ציונים דתיים לא יוכלו להצביע לבלוק הימין?
"אני חושבת שהרבה אנשים במגזר שלנו מקובעים, לא באמת פתוחים, והם עוד פעם יצביעו לשקד ולבנט, כי ככה סבא שלהם ואבא שלהם הצביעו. ואני גרה בחברה מתונה, בקיבוץ טירת צבי".
היה רגע מסוים שבו החלטת שזהו, שאת לא יכולה יותר להצביע ימינה?
"בבחירות באפריל הצבעתי לאורלי לוי. אמרתי יאללה, עניי עירך קודמים, פעם ראשונה אצביע לא למה שאבא וסבא שלי הצביעו. ידעתי שיש סיכוי שהיא לא תעבור, אבל אמרתי בסדר. היה לי קשה להצביע למישהו שיתמוך בביבי כבר אז.
"בספטמבר הצבעתי לבנט ושקד, כי כאב לי שהם לא עברו את אחוז החסימה בפעם הראשונה יותר מאשר שאורלי לוי שהצבעתי לה לא עברה. חשבתי שהם בטוח יעברו ולכן אפשר לפרגן למישהו אחר.
"הפעם משהו חייב פה להשתנות. אנשים כמוני הם אלה שיוכלו לעשות את השינוי, כי מי ששמאל או מרכז כמובן לא יעבור לביבי; אנשים שהם יותר הארדקור של הציונות הדתית לא יצביעו לכחול-לבן; אז אנשים כמוני, שהם יעשו. אם יהיה מעבר לכחול-לבן, הוא יהיה של אנשים כמוני".
את עדיין מאמינה בעמדות של מולדת?
"מולדת לא קיימת, אבל אני כן מאמינה בארץ ישראל השלמה, אני כן חושבת שאסור להחזיר שטחים, אני חושבת שאין עם מי לדבר בצד השני. כן הייתי שמחה להחלת ריבונות".
ואת לא חוששת שכחול-לבן ידברו עם הצד השני ויוותרו?
"לא. אני לא חושבת שהם מספיק חזקים. אני לא מפחדת מזה. אני מניחה שבעוד שנתיים יהיו עוד פעם בחירות, אבל ביבי כבר לא יהיה בתמונה ויהיה יותר קל לנהל ממשלה. נראה לי שגם אנשי כחול-לבן יודעים שזאת מפלגה חד-פעמית, כמו קדימה".
"נתניהו הוא לא דרייפוס"
מזכ"ל הקיבוץ הדתי אמיתי פורת, בנו של חבר הכנסת המנוח חנן פורת, מעריך שתוצאות הבחירות בקיבוץ הדתי יהיו דומות לקודמות, עם כ-70% מצביעים בממוצע לגוש הימין ו-11%-12% בממוצע לכחול-לבן.
"אולי תהיה עליה קלה של כחול-לבן ל-15% בממוצע", הוא מוסיף. "יש עייפות שיוצרת איזה חוסר בהירות. מה שהיה יותר ברור בבחירות הראשונות הוא הרבה פחות ברור בשניות ועוד פחות ברור עכשיו".
יחד עם מפלגת העבודה ומרצ, זכה גוש המרכז-שמאל בבחירות אפריל ב-21.5% בממוצע מקולות המצביעים ב-11 קיבוצים דתיים שנדגמו, לעומת 69% לגוש הימין. גשר וכולנו זכו באותה מערכת בחירות ב-8.5% בממוצע מקולות הקיבוצניקים הדתיים.
בבחירות ספטמבר, 56% מחברי הקיבוצים הדתיים שהצביעו באפריל לגשר ולכולנו הסיטו את קולותיהם לימין, וזיכו את הבלוק של נתניהו בכ-74% מהקולות בממוצע. 44% ממצביעי גשר וכולנו העבירו את קולותיהם למפלגות המרכז-שמאל, והגדילו את שיעור ההצבעה למחנה ל-25%.
שני הקיבוצים הדתיים ה"שמאלניים" ביותר הם מעלה גלבוע וקבוצת יבנה, שבשניהם זכו כחול-לבן, העבודה-גשר והמחנה הדמוקרטי לכ-41% מכלל הקולות בבחירות ספטמבר. הקיבוץ הימני ביותר הוא מירב שבגלבוע, בו זכו מפלגות המרכז-שמאל ל-7.5% בלבד, ועלומים שבעוטף עזה, ש-17.5% מחבריו הצביעו מרכז ושמאל.
"זה נכון שיש יותר דיבור כזה שאני שומע – ומאוד קשה להעריך את משקלו – של אכזבה מההתייצבות האוטומטית של ימינה לצד נתניהו ופסילה של הצד השני", אומר פורת.
"חלק מהציבור הימני, נקעה נפשו מההובלה של נתניהו ומהתקיעות. גם לדעתי ימינה לא צריכה להיות איזה מן סנצ'ו פנשה של נתניהו וישר להתייצב לצדו כשהוא נלחם בכל תחנת רוח. הדוד שלי, הרב יגאל אריאל, כתב את זה יפה: נתניהו הוא לא דרייפוס".
"יש יותר דיבור – ומאוד קשה להעריך את משקלו – של אכזבה מההתייצבות האוטומטית של ימינה לצד נתניהו ופסילה של הצד השני. גם לדעתי ימינה לא צריכה להיות איזה מן סנצ'ו פנשה של נתניהו וישר להתייצב לצדו כשהוא נלחם בכל תחנת רוח"
הקיבוץ הדתי, שהיה מחובר במשך עשרות שנים למפד"ל, כבר אינו מחויב למפלגה אחת. פורת אומר שדרך הנציגים הדתיים-לאומיים קל יותר לקדם דברים, אך התנועה שהוא מוביל הגיעה לסיכומים מקדימים גם עם נציגים מכחול-לבן, לקידום סוגיות בתחום החקלאות לאחר הבחירות.
"אני בגדול איש ימין מצד אחד, ומצד שני אני סולד מחלק מהדברים גם בתרבות הפוליטית, אבל גם ובעיקר מהנושא של תיק 1000 שנראה לי דבר בעייתי מאוד", הוא אומר על נתניהו.
"בגדול אני חושב שאנחנו מתקדמים לקראת העידן הזה שבו יוחלף ראש הליכוד. זה די ברור. העידן של נתניהו יסתיים, לא בהכרח במערכת הבחירות הזאת, אבל אנחנו צועדים לקראת זה.
"הביקורת בעניין הזה חשובה. עצם העובדה שיש מערכת משפט שאומרת: כולם מחוייבים לחוק. כולם. אין אחד שנמצא מעל החוק – גם אם הוא ראש ממשלה, גם אם הוא מוכשר, אמן או קוסם וכו' – זה דבר מאוד חשוב".
כמזכ"ל תנועה ששבעה יישובים שלה נמצאים בשטחים – בגוש עציון, דרום הר חברון ובבקעה – פורת אומר שלהחלת הריבונות יש משמעות דרמטית, מה שמעורר דילמה ערכית משמעותית. לדבריו, לאחר החלת ריבונות "זה עולם אחר לגמרי מבחינת תכנון ופיתוח, מעמד בקרקע, תקציבים ממשלתיים.
"כשאתה שוקל דילמות מוסריות כבדות אתה אומר אוקיי, יש לי את המשקל הזה ואת המשקל הזה. הליכוד בחר את הראש שלו ואני לא יכול להשפיע כי אני לא חבר ליכוד, עכשיו אני צריך לשאול את עצמי האם בסופו של דבר, בסיטואציה המורכבת הזאת, אני בעד ימין או שמאל. והתשובה שלי, ושל חלק מהאנשים שיצביעו לימין, היא שזה מכריע.
"המפעל מנסה לפעול שגם הנורמות יקבלו את מקומן, ושבסופו של דבר התהליך ההיסטורי של החלפת נתניהו ישלים את עצמו. לשם צריך ללכת".
פורת סבור שכחול-לבן עשתה טעות חמורה כשסירבה ללכת לממשלת אחדות עם נתניהו לחצי שנה, והוא גורס שהמכשול הגדול ביותר ליציאה מהמבוי הסתום הוא תרבות הפסילות ההדדיות וחוסר האמון. "אנחנו לא יכולים להיות בני ערובה של חוסר האמון הזה וללכת בגללו למערכת בחירות נוספת. לדעתי, יש סיכוי טוב שהיינו מצליחים לייצר משהו אחר".
הבעיה היא שלא מעט אנשים רואים בנתניהו נוכל ממש. והוא בן הברית הטבעי, האהוד ואפילו הנערץ בקרב חלקים בציונות הדתית.
"הדמות של נתניהו היא דמות עגולה. הניסיון להשטיח אותה מכל הצדדים, בעיקר מצד שמאל, הוא ניסיון שלא מדבר אמת. הוא דמות מורכבת עם המון חסרונות וגם לא מעט יתרונות.
"אני באמת מאמין שהוא פטריוט ישראלי. זה לא אומר שהוא לא פועל לפעמים בניגוד עניינים משוגע. זה לא אומר שהוא לא פועל לפעמים באכזריות, או מייצר חוסר אמון כמו שתיארת. זאת, אגב, אחת הסיבות שהתקופה שלו מיצתה את עצמה".
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם