האקטיביסט היהודי שנלחם בשחיתות באוקראינה:

הכו אותי, ריססו אותי בגז, אבל לא ישברו אותי

המשפחה שלו נמלטה מאוקראינה, אבל האקטיביסט אולכסנדר למנוב מאמין שההיסטוריה עומדת לצד מחוללי הרפורמות ● "לפני 10 שנים הייתה אצלנו הרבה הומופוביה, עכשיו זה שונה" ● "בעבר אנשים אמרו 'אין בעיה של שחיתות'. עכשיו יש לנו עיתונות חוקרת טובה. אנחנו אוהבים לראות תחקירים שחושפים שחיתות, וזה מפעיל לחץ על מערכת המשפט" ● "אנשים יודעים שאני יהודי עם משפחה בארץ, זה לא עניין" ● ויש מה ללמוד מישראל ● ראיון אופטימי

אולכסנדר למנוב מחוץ למשרד התובע הכללי של אוקראינה, 3 בפברואר 2020 (צילום: פייסבוק)
פייסבוק
אולכסנדר למנוב מחוץ למשרד התובע הכללי של אוקראינה, 3 בפברואר 2020

לפני יותר משלושה חודשים, בבוקר ה-8 בנובמבר, אולכסנדר למנוב הותקף בשעה שהלך מביתו בבירת אוקראינה, קייב, לתחנת הרכבת התחתית הסמוכה.

הוא הוכה בראשו מאחור באגרופן או בנשק דומה, ואז רוסס בגז פלפל. למנוב, עורך דין הפועל להחלת רפורמות נגד שחיתות, תיאר את התקרית בפוסט בשפה האוקראינית שהעלה בעמוד הפייסבוק שלו באותו היום.

"(שני התוקפים) ברחו כמו שפנים", כתב למנוב, בן 30, לשעבר ספורטאי בנבחרת האגרוף ואמנויות הלחימה הלאומית של אוקראינה. "אם מישהו חושב שתקיפה תעצור אותי מלהילחם למען אוקראינה חדשה, הוא מבזבז את הזמן שלו".

למנוב, שישב להתראיין עבורנו בחודש שעבר בביסטרו בקייב, שייך לדור של פעילים של החברה האזרחית שמנסים לשנות את החברה האוקראינית.

הוא יהודי, אבל אומר שבניגוד לפרסומים בתקשורת הפרו-רוסית, האנטישמיות היא לא פקטור בחוגים המהפכניים האוקראיניים שהוא מסתובב בהם. "אנשים יודעים שאני יהודי ושהמשפחה שלי חיה בישראל", הוא אומר. "זה לא עניין".

"שני התוקפים ברחו כמו שפנים", כתב בפייסבוק למנוב, בן 30, לשעבר ספורטאי בנבחרת האגרוף ואמנויות הלחימה הלאומית של אוקראינה. "אם מישהו חושב שתקיפה תעצור אותי, הוא מבזבז את הזמן שלו".

לאחר מהפכת מאידאן ב-2014, גל מחאה שהסתיים בהדחתו של הנשיא ויקטור ינוקוביץ', למנוב הפך למומחה לאכיפת החוק ב"חבילת הרפורמות להמרצה", קואליציה של ארגונים הנתמכים בידי ממשלות ארצות הברית ואירופה.

כעת הוא עומד בראש ארגון בשם "משמר המדינה", שפועל להנהגת נורמות מערביות של שלטון החוק ומקצועיות ללא משוא פנים במערכת אכיפת החוק ובמערכת המשפט האוקראיניות. הוא אינו עובד עבור ממשלת אוקראינה, אלא משמש ככלב שמירה וכיועץ לרפורמות שממשלת אוקראינה הנהיגה בעקבות לחץ מצד ממשלות המערב ומצד אזרחים אוקראינים התומכים ברפורמות.

למרות התמיכה הציבורית הרחבה, ישנם כמה אוליגרכים ופוליטיקאים אוקראינים עשירים שאינם מרוצים מהאיום שרפורמות כאלה מציבות על המערכת הישנה, אומר למנוב. "אנחנו מנסים לעשות משהו, וכל מי שבוחש בפוליטיקה מנסה לעצור את זה". "כשהנשיא פטרו פורושנקו היה בשלטון, הוא התנגד לרפורמות באופן אישי", הוא אומר.

אולכסנדר למנוב, פעיל נגד שחיתות, לאחר שהותקף על ידי תוקפים שכירים לכאורה, ב-8 בנובמבר 2019 (צילום: פייסבוק)
אולכסנדר למנוב, לאחר שהותקף על ידי תוקפים שכירים לכאורה, ב-8 בנובמבר 2019 (צילום: פייסבוק)

באשר לנשיאה החדש של אוקראינה, וולודימיר זלנסקי, שזכה לרוב מוחץ בבחירות באפריל 2019, בחלקו בזכות מצע המתנגד לשחיתות, למנוב אומר שיש לו ודאי כוונות טובות, אבל הוא טירון פוליטי.

"זלנסקי אומר, 'אוקיי, בואו נילחם בשחיתות', אבל הוא איש עסקים מעולם התקשורת, קומיקאי. הוא לא מסוגל להבין את כל העניינים האלה".

תקיפתו של למנוב לא הייתה מקרה בודד באוקראינה שלאחר מהפכת מאידאן. בכל שנה מתבצעים עשרות מעשי תקיפה נגד עיתונאים ופעילים של החברה האזרחית, חלקם קטלניים. למנוב מקבל איומים על בסיס קבוע.

לדברי למנוב, האיש שתקף אותו קיבל 2,000 דולר כדי לעשות זאת. "זה בגלל העבודה שלי. זו בעיה בשבילם שאני טוב במה שאני עושה", הוא מגחך. "אנחנו מצליחים לחולל שינוי במערכת התביעה".

למנוב שימש כיושב ראש ועדת המינויים ללשכת החקירות הממלכתית, גוף חדש המקביל ל-FBI בארצות הברית. כרגע הוא מחפש תובעים למשרד התובע הכללי, מוסד חדש שהחליף את משרד התביעה הכללית שהיה ידוע כמושחת.

למנוב מונה שלוש קבוצות עיקריות של מתנגדים לרפורמות נגד שחיתות: אוליגרכים שמרוויחים מהשחיתות, פוליטיקאים שלוקחים שוחד והממשלה הרוסית. כשהוא נשאל מי עומד מאחורי תקיפתו, למנוב אינו מגלה

הרפורמות שלמנוב ושחקנים אחרים בחברה האזרחית מנסים להחיל זוכות לתמיכה ציבורית רחבה. ב-2019 נערך סקר במימון הסוכנות האמריקאית לפיתוח בינלאומי, שבו נשאלו אזרחי אוקראינה מהם שלושת הנושאים החשובים ביותר שאוקראינה מתמודדת איתם כיום. הנושא שצוין על ידי השיעור הגבוה ביותר של משיבים (55%) היה "מלחמה בשחיתות".

למנוב מונה שלוש קבוצות עיקריות של מתנגדים לרפורמות נגד שחיתות: אוליגרכים שמרוויחים מהשחיתות, פוליטיקאים שלוקחים שוחד והממשלה הרוסית. כשהוא נשאל מי עומד מאחורי תקיפתו, למנוב משיב: "אנחנו יודעים, אבל זו חקירה מסווגת".

תמונה שפרסם אולכסנדר למנוב בעמוד הפייסבוק שלו ב-10 בדצמבר 2013, במהלך מחאת מאידאן (צילום: פייסבוק)
תמונה שפרסם אולכסנדר למנוב בעמוד הפייסבוק שלו ב-10 בדצמבר 2013, במהלך מחאת מאידאן (צילום: פייסבוק)

השוואה בין אוקראינה לישראל

הוריו של למנוב חיים בישראל. במהלך הריאיון עימו הוא מדבר על ישראל כמודל לשלטון החוק ולממשל נקי שאוקראינה צריכה לחתור לאמץ.

"המשפחה שלי חיה בישראל שבע שנים. אבא שלי אומר שמעניין להשוות בין ישראל לאוקראינה, משום שבישראל יש כמעט אפס שחיתות". ישראלים רבים יחלקו על כך. במדד תפיסת השחיתות העולמי לשנת 2019, שפרסם לאחרונה הארגון "שקיפות בינלאומית", ישראל ירדה למקום ה-35 בעולם, דירוג שממקם אותה בשליש התחתון של מדינות ה-OECD.

על פי סקר שערך המכון הישראלי לדמוקרטיה, 58% מהישראלים סבורים שההנהגה שלהם מושחתת או מושחתת מאוד, לעומת 43% בשנת 2014. 54% מהישראלים אמרו כי הם מאמינים ש"הדמוקרטיה הישראלית בסכנה חמורה".

בינתיים הוגש כתב אישום נגד ראש הממשלה, באשמת הפרת אמונים, מרמה ושוחד, בגין טובות פוליטיות שנתן לכאורה לאילי הון – בדיוק אותו סוג מעשים שלמנוב ופעילים אחרים נגד שחיתות מנסים לשרש מאוקראינה.

אבל כאשר למנוב מתאר כיצד השחיתות מתבטאת באוקראינה, אשר מדורגת במקום ה-120 במדד תפיסת השחיתות העולמי של "שקיפות בינלאומית", בהשוואה למקום ה-35 של ישראל, מתברר שתהום עמוקה מפרידה בין שתי המדינות.

"בואי נגיד שאני חבר פרלמנט. אני מגיש חוק שמשרת את האינטרסים שלך, שמאפשר לך לשאוב גז, ואת משלמת לי על זה. או אם את רוצה לעצור חקירה נגדך, את משלמת שוחד לתובע או לשופט. זה מאוד רווח באוקראינה"

למנוב מסביר ששוחד וספסור בכוח השפעה אינם יוצאי דופן באוקראינה, אלא הכלל. "בואי נגיד שאני חבר בפרלמנט האוקראיני. אני מגיש הצעת חוק שמשרתת את האינטרסים שלך, שמאפשרת לך לשאוב משהו כמו נפט או גז, ואת משלמת לי על זה. או אם את רוצה לעצור חקירה שמתנהלת נגדך, את משלמת שוחד לתובע או לשופט. זה מאוד רווח באוקראינה".

לדברי למנוב, אוקראינים בעלי ממון עשויים לשלם עד 3 מיליון דולר כדי להיכלל ברשימת המועמדים של מפלגה לפרלמנט, מכיוון שהם יודעים שברגע שישבו בפרלמנט, הם יוכלו להחזיר לעצמם את הסכום הזה באמצעות תשלומי שוחד מהציבור.

ולדימיר זלנסקי (צילום: AP Photo/Zoya Shu)
ולדימיר זלנסקי (צילום: AP Photo/Zoya Shu)

ברמת היומיום, הוא אומר, האוקראינים משלמים שוחד לפקידים בלשכת ההגירה כדי לקבל דרכון או ויזה, למשטרת התנועה, לרופאים, אפילו לדיקנים ולפרופסורים באוניברסיטאות.

"למשל, לפני 14 שנה, זכיתי להתחיל את הלימודים שלי באוניברסיטה מבלי לשלם שוחד. אולי 80% או 90% מחבריי הסטודנטים שילמו סכום כסף מסוים, בין 12 אלף ל-15 אלף דולר, רק כדי ללמוד".

לפי נתוני הבנק העולמי, ההכנסה הלאומית הנקייה המותאמת באוקראינה היא 2,333 דולר לנפש, בעוד שבישראל היא עומדת על 34,950 דולר לנפש.

בסקר שערכה הקרן ליוזמות דמוקרטיות, 7% מהמשיבים האוקראינים אמרו שאין להם מספיק כסף למזון, 29% אמרו שיש להם מספיק כסף למזון אבל הם אינם תמיד יכולים להרשות לעצמם לקנות בגדים, ו-45% אמרו שהם יכולים להרשות לעצמם לקנות מזון ובגדים אבל לא מכשירי חשמל, מכונית או דירה, מה שמותיר רק שכבה צרה של אוקראינים שיכולים ליהנות מסגנון חיים שבמערב מאפיין את מעמד הביניים.

למנוב אומר שהמערכת המושחתת הנוכחית באוקראינה גורמת לפרודוקטיביות נמוכה. "באוקראינה, אבא שלי היה איש עסקים, אבל ההשכלה הראשונית שלו הייתה בהנדסה, מהמכון לפוליטכניקה בקייב. הוא אמר לי שמהנדסים בישראל עובדים עם מכונות שעולות 1.5 מיליון כל אחת. באוקראינה, מהנדסים עובדים עם מכשירים ישנים. אז גם אם יש לך את אותה השכלה, אתה לא פרודוקטיבי באותה מידה".

אחד התחומים שבהם השחיתות בולטת ביותר הוא מערכת הבריאות. לפני כמה שנים, מספר למנוב, אמו סבלה מבעיות בריאותיות. "שילמנו הרבה כסף לרופאים כאן, אבל לא קיבלנו שום תוצאות", הוא אומר. "ההורים שלי עלו לישראל. שם הם משלמים דמי ביטוח בריאות נמוכים, 300 שקלים, ואימא שלי עברה שלושה ניתוחים מבלי לשלם (עוד) כסף. בישראל ההורים שלי לא שילמו כסף וראו תוצאות, בעוד שבאוקראינה הם שילמו הרבה כסף ולא קיבלו שום תוצאות".

בבתי החולים באוקראינה, לדבריו, יש רשימות המתנה לניתוחים. אבל אם מישהו לא רוצה לחכות, הוא משלם שוחד למנהל בית החולים. "הדברים האלה באמת קורים. יש לי חבר עשיר שהיה זקוק לניתוח לב, והוא הגיע כך לראש הרשימה".

עבור החבר שלו, אומר למנוב, מדובר בהתנהגות נורמלית ומקובלת. "מבחינתו זה בסדר, אבל מבחינתי לא. לכן ההורים שלי עלו לישראל. הם עזבו בתקופת שלטונו של ינוקוביץ'. אמרתי להם, 'לא, אנחנו נפיל את השלטון הזה. אני לא מאמין שהוא יהיה נשיא בעוד שנתיים מהיום'".

ינוקוביץ' נבחר לנשיא בפברואר 2010. הוא התאפיין בכך שאייש משרות מפתח ממשלתיות באנשי אמונו מהמחוז הביתי שלו, דונצק. תקופת כהונתו התאפיינה גם ביזום חקירות ומאסרים נגד יריבים פוליטיים, וגם בכך שלכאורה הוא ומקורביו התעשרו באופן קיצוני במהלך ארבע שנות כהונתו כנשיא.

בנובמבר 2013, ינוקוביץ' הודיע לפתע כי לא יחתום על הסכם סחר חופשי עם האיחוד האירופי כפי שתוכנן, וכי תחת זאת אוקראינה תפעל לחיזוק הקשרים עם רוסיה. אלפי אוקראינים נהרו לרחובות כדי למחות על המהלך, וצעקו "אוקראינה היא אירופה". לאחר שמשטרת המהומות של ינוקוביץ' הכתה מפגינים סטודנטים ב-29 בנובמבר, ההפגנות התרחבו במהירות ומשכו מאות אלפי אנשים שזעמו על האלימות ועל השחיתות של שלטון ינוקוביץ'. ההפגנות נמשכו שלושה חודשים, בעוד משטרת המהומות מנסה לפזר את המפגינים באמצעים אלימים, שהביאו למותם של יותר ממאה בני אדם.

ב-2014 ינוקוביץ' נמלט לרוסיה; זמן קצר לאחר מכן רוסיה פלשה לקרים, והבדלנים הנתמכים על ידי רוסיה החלו להילחם בכוחות האוקראיניים, עימות שעדיין נמשך, ואשר כבר גבה את חייהם של אלפי אוקראינים

ב-22 בפברואר 2014 ינוקוביץ' נמלט לרוסיה; זמן קצר לאחר מכן רוסיה פלשה לחצי האי קרים, והבדלנים הנתמכים על ידי רוסיה החלו להילחם בכוחות האוקראיניים באזור דונבס, עימות שעדיין נמשך, ואשר כבר גבה את חייהם של אלפי אוקראינים.

על פי ההיסטוריון מיכאילו ויניצקי, מחבר הספר "המאידאן של אוקראינה, המלחמה של רוסיה: כרוניקה ואנליזה של מהפכת הכבוד", מהפכת מאידאן לא הונעה על ידי מעמד הפועלים אלא על ידי "מעמד בורגנות יצירתי", שאותו הוא מתאר כיזמים, עיתונאים, אקדמאים ואנשי צווארון לבן שמתנגדים לכלכלת האוליגרכים, שבה כמה אנשי עסקים עשירים מחזיקים במונופול על מגזרים כלכליים מסוימים ולעתים קרובות מעבירים את רווחיהם אל מחוץ למדינה.

"עבור המצטרפים החדשים האלה לאליטה הפוליטית, המהפכה באוקראינה מייצגת את קו פרשת המים בין תקופת התפתחות פוסט-סובייטית לבין אוקראינה החדשה. ה'הביטוס' שלהם היה שונה בצורה דרמטית מזה של ה'הומו סובייטיקוס' המפותח שהמערכת האוליגרכית הקדם-מאידאנית התבססה עליו: הם היו מחוברים לרשתות חברתיות ולניו מדיה, והם טיפחו דימויים טרנדיים במקום להתאוות לסמכות מובחנת או מקודשת; עבורם, הון חברתי היה חשוב יותר מהון כלכלי; מריטוקרטיה הייתה האידאולוגיה ההגמונית, אבל האידאל היה חברה הבנויה בצורה הטררכית".

התקשורת הפרו-רוסית צובעת חלקים גדולים מתנועת המהפכה במכחול פשיסטי ואנטישמי, בשעה שאוקראינים רבים טוענים שלאנטישמיות היה בה תפקיד שולי אם בכלל. זהו נושא הנתון בוויכוח באוקראינה

גודל התפקיד שמילאו קבוצות ימניות קיצוניות ואנטישמיות במהפכה האוקראינית הוא נושא הנתון בוויכוח באוקראינה. התקשורת הפרו-רוסית צובעת חלקים גדולים מתנועת המהפכה במכחול פשיסטי ואנטישמי, בשעה שאוקראינים רבים טוענים שלאנטישמיות היה בה תפקיד שולי אם בכלל.

ראש הממשלה בנימין נתניהו מגיב להמלצת המשטרה להעמידו לדין באשמת שוחד בשני תיקים פליליים, 13 בפברואר 2018 (צילום: פייסבוק)
נתניהו מגיב להמלצת המשטרה להעמידו לדין באשמת שוחד בשני תיקים פליליים, 13 בפברואר 2018 (צילום: פייסבוק)

למה קשה למערביים להבין את אוקראינה

במהלך השיחה שלנו, למנוב הזכיר את שמותיהם של כמה גופים חדשים במערכת אכיפת החוק, שאוקראינים התומכים ברפורמה פעלו להקמתם מאז מהפכת מאידאן, בתמיכתם של ארצות הברית ושל האיחוד האירופי.

"ישנם כמה סיפורי הצלחה – הקמת הלשכה הלאומית למלחמה בשחיתות, הקמת משרד התובע המיוחד לענייני שחיתות ובית המשפט הגבוה של אוקראינה לענייני שחיתות".

גוף חדש נוסף, לשכת החקירות הממלכתית, סבל מכמה עיכובים. המנהל, רומן טרובה, פוטר בדצמבר על ידי הנשיא זלנסקי לאחר שפעילי החברה האזרחית האשימו אותו בקרבה לאחד מחבריו של הנשיא המודח ינוקוביץ' ובהגשת תביעות ממניעים פוליטיים לכאורה.

הסיבה להקמתם של כל הגופים הללו לענייני שחיתות הייתה שהשחיתות כל כך מושרשת באוקראינה, שקשה לבצע רפורמה מבפנים: "באוקראינה זו מערכת ממש מורכבת, רשת של שחיתות מלמעלה עד למטה"

הסיבה להקמתם של כל הגופים הללו לענייני שחיתות, מסביר למנוב, הייתה שהשחיתות כל כך מושרשת באוקראינה, שקשה לבצע רפורמה מבפנים במוסדות הקיימים. "אם להשוות בין אוקראינה לישראל", הוא אומר, "באוקראינה זו מערכת ממש ממש מורכבת, זו רשת של שחיתות. היא מושחתת מלמעלה עד למטה".

בריאיון נפרד, יוסף זיסלס, ממנהיגי הקהילה היהודית באוקראינה, שהיה בעברו מתנגד למשטר הסובייטי, מתאר את ארצו בקווים דומים.

"מערביים אינם יכולים להבין באמת את המתרחש במדינות אירואסייתיות, מפני שמדובר במרחב אחר לגמרי. יש שחיתות גם בארצות הברית ובישראל, אבל שם זה כמו חולי. כאן זה לא חולי, זה חלק מהתרבות".

"בארצות הברית", ממשיך זיסלס, "אנשים מחונכים לצפות שאם תעשה משהו רע אתה תיענש על כך, ומערכת המשפט שלך תהיה בלתי תלויה. כאן, ובכל מדינות אירואסיה הפוסט-סובייטיות, האדם שמשמש בתפקיד הבוס שלך חשוב הרבה יותר מכל דבר שכתוב בחוקה, מפני שהוא יכול לשלם שוחד או להשפיע על החוקה. אין לך אמון בשלטון החוק, ואתה לא נוהג על פיו כי אתה מנסה לשרוד".

מנהיג הקהילה היהודית באוקראינה ומתנגד המשטר לשעבר יוסף זיסלס, 13 בינואר 2020 (צילום: סימונה ויינגאלס)
מנהיג הקהילה היהודית באוקראינה ומתנגד המשטר לשעבר יוסף זיסלס, 13 בינואר 2020 (צילום: סימונה ויינגאלס)

"אוקראינה החדשה"

אנשי אקדמיה באוקראינה החשים תסכול לנוכח המעבר האיטי שלה לשלטון החוק מצטטים לעתים קרובות את התיאוריות של הכלכלן זוכה פרס נובל דאגלס נורת', אשר חיבר ב-2009, יחד עם שני עמיתיו ג'ון ואליס וברי ויינגאסט, את הספר "אלימות וסדרים חברתיים" ("Violence and Social Orders").

הספר מבחין בין שני סוגים של חברות – "סדרים עם גישה מוגבלת" (רוב החברות בהיסטוריה האנושית) ו"סדרים עם גישה פתוחה" (קומץ חברות שהתפתחו לכדי דמוקרטיות של שלטון החוק במהלך שתי המאות האחרונות).

אחד הדברים שהמבקרים בקייב יבחינו בו הוא שרחובות העיר נראים בטוחים יחסית. על פי נורת', ואליס וויינגאסט, חברות ללא שלטון חוק אינן בהכרח אנרכיות או אלימות. הן יכולות להיות שלוות ויציבות, אבל הן משיגות זאת באמצעות הגבלת הגישה למוקדי הכוח והעושר לכמה בני אליטה שמרוויחים ממונופולים או מרנטות כלכליות – רווחים שלא באמצעות תחרות של שוק חופשי אלא באמצעות שליטה בלעדית על נכסים או משאבים נדרשים – ופיקוח על שאר האוכלוסייה באמצעות מערכות חסות.

רוב החברות במהלך ההיסטוריה היו סדרים עם גישה מוגבלת. רק כמה חברות במאות האחרונות הפכו לסדרים עם גישה פתוחה, שבהם כולם, לא רק האליטות, יכולים להשתתף בתחרות כלכלית ופוליטית, שבהם המוסדות הם אימפרסונליים ושבהם שורר שלטון החוק. המעבר מסדר עם גישה מוגבלת לסדר עם גישה פתוחה יכול להימשך על פני עשורים, אם הוא כלל מתרחש, בתהליך שכולל נסיגות רבות לאחור.

נטלי גריבניאק, עיתונאית אוקראינית שמכירה את למנוב, אמרה לנו שגם אם המלחמה בשחיתות יכולה להיות אטית וכואבת, השינוי הגדול שהיא ראתה לאחר מהפכת מאידאן היה שינוי במנטליות.

"שמעתי בדיחה, שסיפר אחד הפעילים, שלפני מאידאן אנשים פחדו מהמדינה, ועכשיו המדינה פוחדת מאנשים. אני חושבת שאנשים התחילו להרגיש שיש לנו אחריות. היינו רוצים לשנות דברים ולפתח את הארץ שלנו, ואנחנו לוקחים אחריות על עצמנו".

"שמעתי בדיחה שלפני מאידאן אנשים פחדו מהמדינה, ועכשיו המדינה פוחדת מאנשים. אנשים התחילו להרגיש שיש לנו אחריות. היינו רוצים לשנות דברים ולפתח את הארץ שלנו, ואנחנו לוקחים אחריות על עצמנו"

גריבניאק מבטאת את ההשקפה הזאת בקטע הווידאו שלמטה, שאותו היא הקליטה ב-2016, ערב משאל העם בהולנד על הסכם הסחר בין אוקראינה לאיחוד האירופי.

זיסלס, מנהיג הקהילה היהודית, מאמין גם הוא שמתרחשת באוקראינה התקדמות אטית אבל עקבית.

"ישבתי שש שנים בכלא הסובייטי מפני שפעלתי להגנה על זכויות אדם", הוא אומר. "אז, מתנגדי המשטר היוו רק חלק זעיר מהאוכלוסייה, אבל עכשיו באוקראינה, שהיא מדינה גדולה עם יותר מ-40 מיליון תושבים, אחרי מהפכת מאידאן, 5 מיליון איש כבר שונים מהאחרים. התרחש שינוי במנטליות. אם יהיה אי פעם איום שאנחנו מתקרבים מדי לרוסיה, תפרוץ עוד מהפכה".

אולכסנדר למנוב במהלך הריאיון עימו בקייב, אוקראינה, 13 בינואר 2020 (צילום: סימונה ויינגאלס)
אולכסנדר למנוב במהלך הריאיון עימו בקייב, אוקראינה, 13 בינואר 2020 (צילום: סימונה ויינגאלס)

"אנחנו נעים ממנטליות פוסט-סובייטית למנטליות מערבית", אומר למנוב. "לפני 10 או 15 שנים הייתה אצלנו רמה גבוהה של הומופוביה.

"עכשיו אני לא חושב שזה המצב. לפני 15 או 20 שנים אנשים אמרו, אין בעיה של שחיתות. עכשיו יש לנו עיתונות חוקרת טובה מאוד. אנחנו אוהבים לראות תחקירים שחושפים שחיתות, וזה מפעיל לחץ על מערכת המשפט להכריע בתיקים".

כשנשאל מדוע הוא נשאר באוקראינה לנהל מאבק מייגע נגד השחיתות במקום להצטרף למשפחתו בישראל, למנוב משיב: "כי אני באמת מבין ובאמת מאמין שיכולה להיות לנו ישראל משלנו באוקראינה. אני אופטימי", הוא מוסיף. "אנחנו צריכים לתת לזה 10, 15 שנה ולעשות כמיטב יכולתנו. אז נראה תוצאות".

עוד 2,277 מילים
כל הזמן // יום ראשון, 29 במרץ 2020
מה שחשוב ומעניין עכשיו

היוזמה לביטול הלכת דרעי-פנחסי מחרבת כל נורמה שלטונית ראויה

מ״לא נשב תחת ראש ממשלה עם כתבי אישום״, בני גנץ חתך בחדות למו״מ על ביטול חלקי של הלכת דרעי-פנחסי, על מנת שנתניהו יוכל לכהן כמ״מ ראש הממשלה בזמן שהוא עומד לדין, אם וכאשר תיכנס הרוטציה בין שניהם לתוקף ● מעבר לעובדה שמדובר בחקיקה פרסונלית פסולה, הרי שהיוזמה מאיימת למחוק את ההישג הגדול ביותר של אותה הלכה וכל זכר להקפדה על ניקיון כפיים ציבורי ● פרשנות

עוד 900 מילים

החורים השחורים של הדמוקרטיה הישראלית

סערות הקורונה והפוליטיקה הישראלית כמו התאבכו זו בזו, וחשפו – כפי שכל משבר חושף – את מערומינו וגם את חוזקותינו בו-זמנית.

דווקא במהלכו של משבר הקורונה, מתגלות יוזמות מדהימות של פיתוח מהיר (שבועות בודדים) של מכונות הנשמה, של מערכות טיפול נמרץ שניתן יהיה לשכפל אותן, ובכך לבלום את האיום על חיינו. ומי נחלץ לטובתנו? היזמים מהעולם האזרחי, למרות שגדלו ביחידות המיוחדות של צה"ל. היכולת לחשוב בגדול, לשבור קירות זכוכית שנראים כמו מגבלות לא עבירות, אלה הן תכונות שמתפתחות בעולם האזרחי החדש – להבדיל מהעולם הצבאי, מתקדם כל שיהיה.

היכולת לחשוב בגדול, לשבור קירות זכוכית שנראים כמו מגבלות לא עבירות, אלה הן תכונות שמתפתחות בעולם האזרחי החדש – להבדיל מהעולם הצבאי, מתקדם כל שיהיה

המערכת הפוליטית, לעומת זאת, נחשפה במערומיה שנבטו עוד בימי הקמת המדינה. עוד בימים שדוד בן גוריון ויתר על האספה הלאומית, ויתר על הגדרתה של חוקה והסתפק בהכרזת העצמאות – כשהמילה דמוקרטיה לא קיימת בה בכלל – והחטא הקדמון בהקמתה של מפלגה שכונתה בשם מפא"י, מפלגת פועלי ארץ ישראל, מפלגה ששלטה ללא מיצרים עד המהפך ב-1977.

מפא"י היא מפלגה שקמה על שני מרכיבי תודעה שאבד עליהם הכלח: התודעה הסוציאליסטית בהשפעת "האדומים" של בריה"מ, והתודעה הצבאית של "אחרי" מלחמת העולם השנייה–  בסך הכל 2-3 שנים אחרי תום המלחמה הנוראה הזאת. מפא"י הריצה את מדינת ישראל (ונודה לה על כך) על שני הדגלים הללו.  לכן משרד הביטחון היה מעל הכל (לעומת משרד ראש הממשלה), ולכן גם "הבולשביזם" הבלתי נסבל שהיה נוכח ולא נפקד עד להתמוטטותה של מפא"י.

התמוטטות שהתממשה בזכות מפלגה שקמה בלילה לא שקט בשם דש, שנעלמה כמעט במחי יד של ההיסטוריה הפוליטית של ישראל. היא יצרה את הגשר שאפשר לליכוד לנצח את מפא"י האימתנית.

החטא הגדול של מפא"י טמון בעובדה שהיא לא הייתה דמוקרטית. הייתה ועדה מסדרת שמילאה אחרי הוראותיו של מטבחון בן 3-4 אנשים, וזהו. רק ב-1992 חזרה מידה מסוימת של דמוקרטיזציה למפלגה הזאת בדמות הפריימריז לבחירת יו"ר המפלגה.

החטא הגדול של מפא"י טמון בעובדה שהיא לא הייתה דמוקרטית. הייתה ועדה מסדרת שמילאה אחרי הוראותיו של מטבחון בן 3-4 אנשים, וזהו. רק ב-1992 חזרה מידה מסוימת של דמוקרטיזציה למפלגה הזאת בדמות הפריימריז לבחירת יו"ר המפלגה

גם ההתפתחות הזאת ארעה בזכות הצורך של כמה מאנשי יצחק רבין (ואני ביניהם) להביא למהפך בתוך מפלגת העבודה שיאפשר לרבין לגבור על שמעון פרס, מהלך שאכן הצליח והביא את רבין לראשות מפלגת העבודה ומכאן גם לניצחון על הליכוד בבחירות 92. אלמלא המעבר לפריימריז ב-1991, פרס היה יו"ר מפלגת העבודה עד היום…

אבל הפריימריז במפלגת העבודה איבדו את המשמעות העיקרית – של יצירת פתיחות למועמדים חדשים להתמודד על הנהגת המפלגה שהידרדרה והלכה  מ-44 מנדטים ב 92 להישג בלתי נתפס של 3 מנדטים במרץ 2020. הסיבה:  מפלגת העבודה אמנם עברה לפריימריז, אבל בתוכה לא התקיים שום נוהל שאיפשר לכל מי שרצה להתבטא או להשפיע.

המפלגה נותרה סגורה בתוך עצמה, מנוהלת על ידי מספר גושי כוח שהתבצרו במחוזות (תל אביב ונתניה ובאר שבע וחיפה וכולי) והפכו להיות בעלי הבית. כל מחוז כזה מנוהל על ידי בעלי הבית הללו כבר לפחות 25 שנים, ואיש אינו יכול לערער עליהם או לקחת מהם את המפתחות למבנה המחוז, שהפך כבר מזמן למועדון הווי מקומי ממומן.

מול התופעה הבצקתית הזאת נולדה כחול-לבן. שלושה חברים שהיו להם פעם דרגות על הכתפיים, החליטו שהם יודעים איך להושיע במרחב הפוליטי שהיה ועדיין עודנו מבוך לא מובן עבורם. עם כמה יועצי תקשורת שמכנים עצמם יועצים אסטרטגיים, יצרו כמה נאומים והופעות סטנד-אפ מגוחכות, ועפו על גלי ה"רק לא ביבי" שתודלק על ידי כתבי אישום כבדים כנגד בנימין נתניהו.

שלושה חברים שהיו להם פעם דרגות על הכתפיים, החליטו שהם יודעים איך להושיע במרחב הפוליטי שהיה ועדיין עודנו מבוך לא מובן עבורם. עם כמה יועצי תקשורת יצרו הופעות מגוחכות, ועפו על גלי ה"רק לא ביבי"

ללא תפיסה חברתית וללא תפיסה מדינית או תפיסה בכלל, כחול-לבן הייתה סתם ערימה של חבר'ה עם זכויות. אבל ללא כל זיקה למבנה פנימי דמוקרטי – הוכתה שוק על ירך על ידי הנאשם.

קל מאוד לשנוא את נתניהו. קל מאוד להאשימו בהחרבת הדמוקרטיה. קל להכות בראשו של בני גנץ – שהמהלך האחרון שלו איכזב את כל אוהדי "רק לא ביבי". אבל למעשה מהלך הכניעה שלו היה המהלך היחיד שיכל לבצע.

גנץ הגיע לסיטואציה הזאת – של מהלך כניעה – בדיוק כמו במהלך האחרון של משחק שח, שהרבה לפני הצעד האחרון שני השחקנים כבר יודעים מי יכנע ומי ינצח, רק מקווים לאיזו שגיאה של הצד השני, ולפעמים גם לא מחכים לצעד האחרון, והמפסיד עוצר את המשחק עוד בשלב מוקדם. במשחק הפוליטי האחרון היה משחק שח שבו צד אחד ידע את התוצאה שהוא ישיג, והצד המובס לא מבין מה קרה לו… יכול להיות שעד היום.

גנץ הגיע לסיטואציה הזאת – של מהלך כניעה – בדיוק כמו במהלך האחרון של משחק שח, שהרבה לפני הצעד האחרון שני השחקנים כבר יודעים מי יכנע ומי ינצח

במשחק שחמט אפשר להטיל על הצעד האחרון של הנכנע את כל האשמה בהפסד. אבל למעשה, הכניעה הייתה כמו מוות ידוע מראש. היא נבנתה על ידי שני הצדדים צעד אחר צעד, כשהמובל אל הכניעה לא מודע כלל לגורלו שכמו נחרץ מראש, אולי בגלל שלא רצה להקשיב לאנשים הנכונים, אולי בגלל שהיה צעיר מדי במרחב הפוליטי ולא יכול היה לבחור בחבורת אנשים שהיא מעבר ליועצי תקשורת – כי כמו שאמר פעם פואד: "המומחיות שלי היא לדעת לבחור את המומחים הנכונים, אני מומחה למומחים".

כל איש צבא שמשתחרר מוקסם מעוצמתה של התקשורת. הוא ממש נכנע לה, מאוהב בה, וכל מי שמקשר אותו אליה הופך לרב או גורו או שניהם ביחד. רביעיית הקוקפיט התהלכה על אחד מהרחובות בגני התערוכה, בצעדים של "המושיעים הלאומיים". הם חשבו בליבם שהם אכן המושיעים. המאוהבות בכוח התקשורתי עיוור את עיניהם ונטל מהם את יכולת החשיבה.

כל פוליטיקאי בכיר מהזן הקודם – כמו רבין או אריאל שרון ואפילו יצחק שמיר – היה בועט במצג המטופש והריק הזה בלי אפילו לחשוב יותר משתי שניות. זה היה כל כך מגוחך שבא לבכות, אבל לא ניתן היה לומר דבר כי כל ביקורת נחשבה כתמיכה בנאשם שמנגד.

אולי יתבגרו הטייסים בקוקפיט המפורק ויבינו שהתהליך עד להשגת השלטון הוא הרבה יותר מורכב ועמוק, ובעיקר – ארוך. כל אחד מהם חייב להבין, שהסיכוי שלו להיחלץ מהמרתף הפוליטי שאליו הם הושלכו הוא נמוך מאוד, אולי אפסי, אלא אם כן יעשו איתחול מחדש להמשך דרכם הפוליטית.

אולי יתבגרו הטייסים בקוקפיט המפורק ויבינו שהתהליך עד להשגת השלטון הוא הרבה יותר מורכב ועמוק, ובעיקר – ארוך. כל אחד מהם חייב להבין, שהסיכוי שלו להיחלץ הוא נמוך מאוד, אולי אפסי, אלא אם כן יעשו איתחול מחדש להמשך דרכם הפוליטית

כדי להיות מומחה למומחים נדרש ניסיון רב, נדרשת תבונה פוליטית שנרכשת בהרבה מאוד שנים של התנסות, ומי שנדמה לו שיבוא מהמערכת הצבאית או המשטרתית וייקח את הקופה בזכות כמה אמירות שדופות ויועצים "אסטרטגיים" – שישכח מזה. אפילו כנגד מועמד המואשם בשלוש עבירות פליליות.

אנחנו צריכים ללמוד לקח ממשחק השחמט הזה.  אם לא נלמד, החברה הישראלית תונהג עוד הרבה מאוד שנים על ידי צד פוליטי אחד, והצד המפסיד ייבב על "חורבן הדמוקרטיה". כדי לעצור את הדמעות ולהפסיק את היבבה האיוולתית הזאת, על הציבור המכנה עצמו מרכז-שמאל להקים מחדש את הארגון הפוליטי החדש, הנכון, המתאים לתקופה הזאת, יחד עם תפיסות של שוויון ההזדמנויות (וצמצום דראסטי של הפערים החברתיים), והצורך בהסדרים מדיניים עם כל העולם.

אבל יש עוד כמה חורים שחורים שניבעו עוד בימים הראשונים לקום המדינה.

זה לא משנה אם ההסתכלות על המשבר שהגיע לשיאו בעימות בין בג"ץ ליו"ר הכנסת היא משמאל או מימין. עצם אי הבהירות, עצם העובדה ששני הצדדים מרגישים צודקים – מצביעה על כך שיש כאן שבר עמוק המתקשר לאי-כיסוי ברור של מערכת היחסים שבין הרשות המחוקקת והמערכת השיפוטית.

האם אמנם בג"ץ, ששופטיו לא נבחרו על ידי העם, יכול להורות ליו"ר הכנסת – שכן שנבחר על ידי העם – לבצע צעד כלשהו? או האם יכול אותו יו"ר לסרב לבצע את הוראת הבג"ץ?  מהי המשמעות של הפרדת רשויות בעולם הדמוקרטי? חור שחור שלא נסגר מעולם.

עלינו לסגור אותו ביחד. ימין ושמאל ואלה שצורחים שאין יותר ימין או אין יותר שמאל – אנחנו חייבים להיעזר בסובלנות כל צד כלפי יריבו, ולהבין, שמחשבה פוליטית היא זכותו של כל אדם שהוא אזרח של החברה הדמוקרטית.

אז בואו נשתה מים ונרגע… ונתחיל לעבוד.

חיים אסא היה אסטרטג הקמפיין של יצחק רבין (1992) וציפי לבני ( 2009). הוא כיהן כיועץ לביטחון לאומי בממשלת רבין. יו"ר חברת סייקן וראש המעבדה למשחקי מלחמה אסטרטגיים באוניברסיטת תל אביב

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.
עוד 1,257 מילים

אחרי פגישה בת כשמונה שעות הודיעו נתניהו וגנץ על התקדמות במשא ומתן הקואליציוני

יושב ראש הליכוד ויושב ראש חוסן לישראל יקיימו היום פגישה נוספת ביניהם ● חברת הכנסת פנינה תמנו-שטה צפויה לעבור מיש עתיד לחוסן לישראל ● הוועדה המסדרת תדון היום בבקשת יש עתיד ותל"ם לפיצול כחול לבן

09:01 עריכה

חברת הכנסת פנינה תמנו-שטה מיש עתיד הודיעה ליושב ראש מפלגתה, יאיר לפיד, שבכוונתה להצטרף לחוסן לישראל. לפי דיווח של יובל קרני ב-ynet, לפיד נתן את הסכמתו למהלך. לדברי תמנו-שטה, גנץ עשה את הדבר הנכון כשהחליט להצטרף לממשלת נתניהו.

08:45 עריכה

ביו הליכוד לחוסן לישראל ישנן מחלוקות לגבי תיקי החוץ, הבריאות, הגנת הסביבה ואיוש משרת יושב ראש הכנסת – כך דיווח יואב קרקובסקי בתאגיד השידור כאן. בעוד שבתחילה פורסם כי משרת שר החוץ תוחזק על ידי חוסן, עתה מסתמן שהמפלגה תוותר על התפקיד. בחוסן לישראל מעוניינים במשרד להגנת הסביבה כדי שמיקי חיימוביץ' תכהן כשרה בתיק זה. בנוסף, במפלגה מסתייגים ממינוי יולי אדלשטיין ליושב ראש הכנסת.

מיכאל שמש דיווח שבין המפלגות ניטשת מחלוקת על המשרד לביטחון הפנים. בחוסן לישראל מעוניינים במעוזי שלטון חוק, ולצד תיק המשפטים שואפים במפלגה להחזיק גם במשרד זה.

08:21 עריכה

חברת הכנסת פנינה תמנו-שטה צפויה לעבור מיש עתיד לחוסן בישראל.

פינה תמנו (צילום: מרים אלסטר, פלאש 90)
תמנו-שטה בכנסת, 2018 (צילום: מרים אלסטר, פלאש 90)
07:58 עריכה

אחרי שגבי אשכנזי אמר שאינו מעוניין לכהן כשר החוץ, בחוסן לישראל הביעו נכונות במשא ומתן הקואליציוני לוותר על התפקיד. במפלגה מבקשים לקבל לידיהם את משרד הבריאות, המשרד לביטחון הפנים או שבליכוד יוותרו על התעקשותם למנות את יולי אדלשטיין ליושב ראש הכנסת. כך דיווח זאב קם בתאגיד השידור כאן.

07:43 עריכה

הוועדה המסדרת של הכנסת, בראשות אבי ניסנקורן, תתכנס היום בשעה 12:00 כדי לדון בבקשת הפיצול של כחול לבן, שהגישו המפלגות יש עתיד ותל"ם. זאת על רקע כוונתה של חוסן לישראל, בראשות בני גנץ, להצטרף לממשלת נתניהו.

07:13 עריכה

ראש הממשלה נתניהו ויושב ראש חוסן לישראל גנץ קיימו פגישה שנמשכה כשמונה שעות, ובה חלה התקדמות במשא ומתן בין הצדדים. הפגישה נערכה במעון ראש הממשלה ולקח בה חלק גם חבר הכנסת גבי אשכנזי. נתניהו וגנץ צפויים לשוב ולהיפגש היום.

עוד 6 עדכונים

הנחש, האריה והחמור

פרשנות הרבה לפני שמגפת הקורונה הפכה לתירוץ הרשמי להקמת ממשלת חירום, ובזמן שבכחול-לבן עוד קיוו להקים ממשלת מיעוט או לכל הפחות להגיע למו״מ מול הליכוד עם הכנסת בידיהם, אשכנזי כבר בישל עם דרעי את הצטרפות גנץ ואנשיו לממשלה בראשות נתניהו ● הרמטכ״ל לשעבר ראה את תוצאות הבחירות ב-2 במרץ, וקיבל החלטה ● רק ביום חמישי, הבינו שותפיו לשעבר לאן פניו מועדות ● משרד הביטחון זו רק תחנה ראשונה ● הו הא מי זה בא ראש הממשלה הבא

עוד 2,917 מילים ו-4 תגובות
עודכן עכשיו
זירת הבלוגים
הזמן שלך לומר את דעתך
הצטרפות

"אבי מת לבדו, ועכשיו אני לא יכולה אפילו לנחם את אמי"

"אנחנו מביאים מצרכי מזון לקשישים ומנסים לספק מילות נחמה לאלו שמודאגים במיוחד" ● "למרבה הצער, גם בתוך הקהילות שלנו יש אנשים שנדבקו בנגיף" ● יהודי איטליה מספרים על החיים והמוות בלב אזור האסון של הקורונה באירופה ● הקושי הרגשי הגדול, הם אומרים, הוא האיסור להיפרד מיקיריהם או ללוות אותם בדרכם האחרונה

עוד 877 מילים

התפרצות הקורונה – כל הכתבות

גנץ ואשכנזי פוגשים את נתניהו במעון ראש הממשלה

ליברמן: נלך לאופוזיציה ● לפיד: גנץ ואשכנזי בחשו מאחורי גבי ● כחלון רוצה לחלק מענקים של 5 מיליארד שקל ● ניסנקורן: זחילה והליכה על 4 זה קשקוש, הולכים לממשלה שוויונית ● יורם יובל קורא להדחת ליצמן: הסגר חזק מדי וגורם לסטרס ● מחאת הדגלים השחורים הגיעה לבתים של גנץ, שפע, חיימוביץ' וזמיר ● האוזר תומך בממשלת חירום, רדיר מריח מתנדנדת

עוד 30 עדכונים

הושק שדה הפנלים הסולריים הצפים הגדול בארץ

על מאגר מים שסמוך לקיבוץ שמיר הוקם לאחרונה שדה הפנלים הסולריים הצפים הגדול בארץ ● סוף-סוף מתחילים לנצל את השטחים העצומים של המאגרים ● אביב לביא נחלץ מהסגר כדי לבקר בגולן, שבימים אלה ירוק וריק מתמיד

עוד 629 מילים

הקורונה מאיימת לכלות את מלאי הציוד הרפואי בעולם, והראש הפלסטיני ממציא פטנטים ● מפעל בגדים ברצועת עזה ומפעל נעליים בחברון עברו הסבה מהירה לייצור מסכות וציוד מיגון נוסף - ועושים עסקים גם עם ישראלים ● כתב זמן ישראל שוחח עם התעשיינים הפלסטיניים רבי-התושייה ● "אנחנו תורמים את תרומתנו"

עוד 607 מילים

עדות אישית בהולנד החיים נמשכים כרגיל, ואני מפחד למות

"שרדתי 4 או 5 מתקפות טילים גדולות, שתי אינתיפאדות ושירות קרבי בישראל, ובעבודתי ככתב בכמה אזורי מלחמה. אבל התמונות מאיטליה גרמו לי לראשונה לחשוש לחיי" ● העיתונאי כנען ליפשיץ מספר על מציאות החיים ההזויה בהולנד - שבחרה להמשיך בשגרה כמעט רגיל ● התחבורה שם פועלת כסדרה וחופש התנועה כמעט מוחלט ● טור מיוחד

עוד 903 מילים ו-2 תגובות

באיראן מגרשים רופאים, ומנסים לתפוס טרמפ גרעיני על הקורונה ● בטורקיה מאשימים את ישראל בהפצת הנגיף ● בחברון מגשימים חלומות מקסימים ● מה הסיכוי לקאמבק של קדאפי ● ומה קרה כאן לפני 18 שנה בדיוק ● קסניה סבטלובה מסכמת שבוע במזרח התיכון

עוד 1,042 מילים

ד"ר כרמי שפר, הרופא הישראלי שמטפל בחולי קורונה בפדובה, מספר על תרופות חדשות שהוכנסו לשימוש וכבר מוכיחות את עצמן ● בראיון אופטימי לזמן ישראל הוא אומר שבימים האחרונים חולים החלו להבריא, בין השאר כתוצאה מהכנסת תרופות מפתיעות לשימוש ● ״זו תקופה שבה הרופאים נאלצים להיות יצירתיים. בעיר פארמה הצליחו להנשים אנשים באמצעות מסיכת צלילה של דקתלון, לאחר שיצרו במדפסת בתלת מימד את החלק שמחבר אותה למכונת ההנשמה״

עוד 1,736 מילים ו-1 תגובות

כלכלת הקורונה הבנקאים חייבים לחשוב כמו רופאים

ישראל מפספסת זמן יקר בטיפול במשק החולה, משום שהיא מתקשה לחשוב מחוץ לקופסה ● אבל זה בדיוק מה שנחוץ, וגם למערכת הבנקאית יש תפקיד מרכזי בכך ● על הבנקאים לנהוג כמו רופאי הקורונה בבתי החולים, ולהגיש עזרה ראשונה דווקא לעסקים שמצבם קשה ביותר (אך יש להם עדיין סיכוי לחיות) ● ועל המדינה להקים מנגנונים פיננסיים שיגבו את ההתנהלות ההכרחית הזו ● כלכלת הקורונה, פרק שלישי

עוד 2,409 מילים
אוצר מילים
מושגי יסוד להבנת המציאות הישראלית
100 מֶטֶר

על הזוועה האמיתית בכלל לא מדווחים עכשיו בטלוויזיה. היא לא מופיעה בשקפים, לא נדונה בישיבות הממשלה, לא קשורה לצעדי החירום של מערכת הבריאות וגם לא לפליק-פלאק התבוסתני של גנץ, שהתחיל בתור רץ מרתון פוליטי מבטיח ובסוף השלים בקושי את 100 המטרים הראשונים

עוד 1,315 מילים ו-1 תגובות

עוד בטרם תקום, ממשלת נתניהו-גנץ תצטרך להתמודד עם כמה אתגרים משפטיים

אחרי שהאבק ישקע וההסכמים בין נתניהו לגנץ ימוצו, ראש הממשלה ושר החוץ החדש שלו יצטרכו להתמודד עם מספר מכשלות משפטיות ● התחנה הראשונה תהיה בבית הנשיא, שם גנץ יצטרך להחזיר את המנדט שקיבל - ומשם, כולם יעברו לבג״ץ, כדי לדון אחת ולתמיד בשאלה האם נאשם בפלילים יכול להקים ממשלה ● ובינתיים, דווקא האוזר והנדל עלולים למצוא את עצמם ללא אפשרות להצטרף לקואליציה ● פרשנות

עוד 812 מילים
סגירה
בחזרה לכתבה