האקטיביסט היהודי שנלחם בשחיתות באוקראינה:

הכו אותי, ריססו אותי בגז, אבל לא ישברו אותי

המשפחה שלו נמלטה מאוקראינה, אבל האקטיביסט אולכסנדר למנוב מאמין שההיסטוריה עומדת לצד מחוללי הרפורמות ● "לפני 10 שנים הייתה אצלנו הרבה הומופוביה, עכשיו זה שונה" ● "בעבר אנשים אמרו 'אין בעיה של שחיתות'. עכשיו יש לנו עיתונות חוקרת טובה. אנחנו אוהבים לראות תחקירים שחושפים שחיתות, וזה מפעיל לחץ על מערכת המשפט" ● "אנשים יודעים שאני יהודי עם משפחה בארץ, זה לא עניין" ● ויש מה ללמוד מישראל ● ראיון אופטימי

אולכסנדר למנוב מחוץ למשרד התובע הכללי של אוקראינה, 3 בפברואר 2020 (צילום: פייסבוק)
פייסבוק
אולכסנדר למנוב מחוץ למשרד התובע הכללי של אוקראינה, 3 בפברואר 2020

לפני יותר משלושה חודשים, בבוקר ה-8 בנובמבר, אולכסנדר למנוב הותקף בשעה שהלך מביתו בבירת אוקראינה, קייב, לתחנת הרכבת התחתית הסמוכה.

הוא הוכה בראשו מאחור באגרופן או בנשק דומה, ואז רוסס בגז פלפל. למנוב, עורך דין הפועל להחלת רפורמות נגד שחיתות, תיאר את התקרית בפוסט בשפה האוקראינית שהעלה בעמוד הפייסבוק שלו באותו היום.

"(שני התוקפים) ברחו כמו שפנים", כתב למנוב, בן 30, לשעבר ספורטאי בנבחרת האגרוף ואמנויות הלחימה הלאומית של אוקראינה. "אם מישהו חושב שתקיפה תעצור אותי מלהילחם למען אוקראינה חדשה, הוא מבזבז את הזמן שלו".

למנוב, שישב להתראיין עבורנו בחודש שעבר בביסטרו בקייב, שייך לדור של פעילים של החברה האזרחית שמנסים לשנות את החברה האוקראינית.

הוא יהודי, אבל אומר שבניגוד לפרסומים בתקשורת הפרו-רוסית, האנטישמיות היא לא פקטור בחוגים המהפכניים האוקראיניים שהוא מסתובב בהם. "אנשים יודעים שאני יהודי ושהמשפחה שלי חיה בישראל", הוא אומר. "זה לא עניין".

"שני התוקפים ברחו כמו שפנים", כתב בפייסבוק למנוב, בן 30, לשעבר ספורטאי בנבחרת האגרוף ואמנויות הלחימה הלאומית של אוקראינה. "אם מישהו חושב שתקיפה תעצור אותי, הוא מבזבז את הזמן שלו".

לאחר מהפכת מאידאן ב-2014, גל מחאה שהסתיים בהדחתו של הנשיא ויקטור ינוקוביץ', למנוב הפך למומחה לאכיפת החוק ב"חבילת הרפורמות להמרצה", קואליציה של ארגונים הנתמכים בידי ממשלות ארצות הברית ואירופה.

כעת הוא עומד בראש ארגון בשם "משמר המדינה", שפועל להנהגת נורמות מערביות של שלטון החוק ומקצועיות ללא משוא פנים במערכת אכיפת החוק ובמערכת המשפט האוקראיניות. הוא אינו עובד עבור ממשלת אוקראינה, אלא משמש ככלב שמירה וכיועץ לרפורמות שממשלת אוקראינה הנהיגה בעקבות לחץ מצד ממשלות המערב ומצד אזרחים אוקראינים התומכים ברפורמות.

למרות התמיכה הציבורית הרחבה, ישנם כמה אוליגרכים ופוליטיקאים אוקראינים עשירים שאינם מרוצים מהאיום שרפורמות כאלה מציבות על המערכת הישנה, אומר למנוב. "אנחנו מנסים לעשות משהו, וכל מי שבוחש בפוליטיקה מנסה לעצור את זה". "כשהנשיא פטרו פורושנקו היה בשלטון, הוא התנגד לרפורמות באופן אישי", הוא אומר.

אולכסנדר למנוב, פעיל נגד שחיתות, לאחר שהותקף על ידי תוקפים שכירים לכאורה, ב-8 בנובמבר 2019 (צילום: פייסבוק)
אולכסנדר למנוב, לאחר שהותקף על ידי תוקפים שכירים לכאורה, ב-8 בנובמבר 2019 (צילום: פייסבוק)

באשר לנשיאה החדש של אוקראינה, וולודימיר זלנסקי, שזכה לרוב מוחץ בבחירות באפריל 2019, בחלקו בזכות מצע המתנגד לשחיתות, למנוב אומר שיש לו ודאי כוונות טובות, אבל הוא טירון פוליטי.

"זלנסקי אומר, 'אוקיי, בואו נילחם בשחיתות', אבל הוא איש עסקים מעולם התקשורת, קומיקאי. הוא לא מסוגל להבין את כל העניינים האלה".

תקיפתו של למנוב לא הייתה מקרה בודד באוקראינה שלאחר מהפכת מאידאן. בכל שנה מתבצעים עשרות מעשי תקיפה נגד עיתונאים ופעילים של החברה האזרחית, חלקם קטלניים. למנוב מקבל איומים על בסיס קבוע.

לדברי למנוב, האיש שתקף אותו קיבל 2,000 דולר כדי לעשות זאת. "זה בגלל העבודה שלי. זו בעיה בשבילם שאני טוב במה שאני עושה", הוא מגחך. "אנחנו מצליחים לחולל שינוי במערכת התביעה".

למנוב שימש כיושב ראש ועדת המינויים ללשכת החקירות הממלכתית, גוף חדש המקביל ל-FBI בארצות הברית. כרגע הוא מחפש תובעים למשרד התובע הכללי, מוסד חדש שהחליף את משרד התביעה הכללית שהיה ידוע כמושחת.

למנוב מונה שלוש קבוצות עיקריות של מתנגדים לרפורמות נגד שחיתות: אוליגרכים שמרוויחים מהשחיתות, פוליטיקאים שלוקחים שוחד והממשלה הרוסית. כשהוא נשאל מי עומד מאחורי תקיפתו, למנוב אינו מגלה

הרפורמות שלמנוב ושחקנים אחרים בחברה האזרחית מנסים להחיל זוכות לתמיכה ציבורית רחבה. ב-2019 נערך סקר במימון הסוכנות האמריקאית לפיתוח בינלאומי, שבו נשאלו אזרחי אוקראינה מהם שלושת הנושאים החשובים ביותר שאוקראינה מתמודדת איתם כיום. הנושא שצוין על ידי השיעור הגבוה ביותר של משיבים (55%) היה "מלחמה בשחיתות".

למנוב מונה שלוש קבוצות עיקריות של מתנגדים לרפורמות נגד שחיתות: אוליגרכים שמרוויחים מהשחיתות, פוליטיקאים שלוקחים שוחד והממשלה הרוסית. כשהוא נשאל מי עומד מאחורי תקיפתו, למנוב משיב: "אנחנו יודעים, אבל זו חקירה מסווגת".

תמונה שפרסם אולכסנדר למנוב בעמוד הפייסבוק שלו ב-10 בדצמבר 2013, במהלך מחאת מאידאן (צילום: פייסבוק)
תמונה שפרסם אולכסנדר למנוב בעמוד הפייסבוק שלו ב-10 בדצמבר 2013, במהלך מחאת מאידאן (צילום: פייסבוק)

השוואה בין אוקראינה לישראל

הוריו של למנוב חיים בישראל. במהלך הריאיון עימו הוא מדבר על ישראל כמודל לשלטון החוק ולממשל נקי שאוקראינה צריכה לחתור לאמץ.

"המשפחה שלי חיה בישראל שבע שנים. אבא שלי אומר שמעניין להשוות בין ישראל לאוקראינה, משום שבישראל יש כמעט אפס שחיתות". ישראלים רבים יחלקו על כך. במדד תפיסת השחיתות העולמי לשנת 2019, שפרסם לאחרונה הארגון "שקיפות בינלאומית", ישראל ירדה למקום ה-35 בעולם, דירוג שממקם אותה בשליש התחתון של מדינות ה-OECD.

על פי סקר שערך המכון הישראלי לדמוקרטיה, 58% מהישראלים סבורים שההנהגה שלהם מושחתת או מושחתת מאוד, לעומת 43% בשנת 2014. 54% מהישראלים אמרו כי הם מאמינים ש"הדמוקרטיה הישראלית בסכנה חמורה".

בינתיים הוגש כתב אישום נגד ראש הממשלה, באשמת הפרת אמונים, מרמה ושוחד, בגין טובות פוליטיות שנתן לכאורה לאילי הון – בדיוק אותו סוג מעשים שלמנוב ופעילים אחרים נגד שחיתות מנסים לשרש מאוקראינה.

אבל כאשר למנוב מתאר כיצד השחיתות מתבטאת באוקראינה, אשר מדורגת במקום ה-120 במדד תפיסת השחיתות העולמי של "שקיפות בינלאומית", בהשוואה למקום ה-35 של ישראל, מתברר שתהום עמוקה מפרידה בין שתי המדינות.

"בואי נגיד שאני חבר פרלמנט. אני מגיש חוק שמשרת את האינטרסים שלך, שמאפשר לך לשאוב גז, ואת משלמת לי על זה. או אם את רוצה לעצור חקירה נגדך, את משלמת שוחד לתובע או לשופט. זה מאוד רווח באוקראינה"

למנוב מסביר ששוחד וספסור בכוח השפעה אינם יוצאי דופן באוקראינה, אלא הכלל. "בואי נגיד שאני חבר בפרלמנט האוקראיני. אני מגיש הצעת חוק שמשרתת את האינטרסים שלך, שמאפשרת לך לשאוב משהו כמו נפט או גז, ואת משלמת לי על זה. או אם את רוצה לעצור חקירה שמתנהלת נגדך, את משלמת שוחד לתובע או לשופט. זה מאוד רווח באוקראינה".

לדברי למנוב, אוקראינים בעלי ממון עשויים לשלם עד 3 מיליון דולר כדי להיכלל ברשימת המועמדים של מפלגה לפרלמנט, מכיוון שהם יודעים שברגע שישבו בפרלמנט, הם יוכלו להחזיר לעצמם את הסכום הזה באמצעות תשלומי שוחד מהציבור.

ולדימיר זלנסקי (צילום: AP Photo/Zoya Shu)
ולדימיר זלנסקי (צילום: AP Photo/Zoya Shu)

ברמת היומיום, הוא אומר, האוקראינים משלמים שוחד לפקידים בלשכת ההגירה כדי לקבל דרכון או ויזה, למשטרת התנועה, לרופאים, אפילו לדיקנים ולפרופסורים באוניברסיטאות.

"למשל, לפני 14 שנה, זכיתי להתחיל את הלימודים שלי באוניברסיטה מבלי לשלם שוחד. אולי 80% או 90% מחבריי הסטודנטים שילמו סכום כסף מסוים, בין 12 אלף ל-15 אלף דולר, רק כדי ללמוד".

לפי נתוני הבנק העולמי, ההכנסה הלאומית הנקייה המותאמת באוקראינה היא 2,333 דולר לנפש, בעוד שבישראל היא עומדת על 34,950 דולר לנפש.

בסקר שערכה הקרן ליוזמות דמוקרטיות, 7% מהמשיבים האוקראינים אמרו שאין להם מספיק כסף למזון, 29% אמרו שיש להם מספיק כסף למזון אבל הם אינם תמיד יכולים להרשות לעצמם לקנות בגדים, ו-45% אמרו שהם יכולים להרשות לעצמם לקנות מזון ובגדים אבל לא מכשירי חשמל, מכונית או דירה, מה שמותיר רק שכבה צרה של אוקראינים שיכולים ליהנות מסגנון חיים שבמערב מאפיין את מעמד הביניים.

למנוב אומר שהמערכת המושחתת הנוכחית באוקראינה גורמת לפרודוקטיביות נמוכה. "באוקראינה, אבא שלי היה איש עסקים, אבל ההשכלה הראשונית שלו הייתה בהנדסה, מהמכון לפוליטכניקה בקייב. הוא אמר לי שמהנדסים בישראל עובדים עם מכונות שעולות 1.5 מיליון כל אחת. באוקראינה, מהנדסים עובדים עם מכשירים ישנים. אז גם אם יש לך את אותה השכלה, אתה לא פרודוקטיבי באותה מידה".

אחד התחומים שבהם השחיתות בולטת ביותר הוא מערכת הבריאות. לפני כמה שנים, מספר למנוב, אמו סבלה מבעיות בריאותיות. "שילמנו הרבה כסף לרופאים כאן, אבל לא קיבלנו שום תוצאות", הוא אומר. "ההורים שלי עלו לישראל. שם הם משלמים דמי ביטוח בריאות נמוכים, 300 שקלים, ואימא שלי עברה שלושה ניתוחים מבלי לשלם (עוד) כסף. בישראל ההורים שלי לא שילמו כסף וראו תוצאות, בעוד שבאוקראינה הם שילמו הרבה כסף ולא קיבלו שום תוצאות".

בבתי החולים באוקראינה, לדבריו, יש רשימות המתנה לניתוחים. אבל אם מישהו לא רוצה לחכות, הוא משלם שוחד למנהל בית החולים. "הדברים האלה באמת קורים. יש לי חבר עשיר שהיה זקוק לניתוח לב, והוא הגיע כך לראש הרשימה".

עבור החבר שלו, אומר למנוב, מדובר בהתנהגות נורמלית ומקובלת. "מבחינתו זה בסדר, אבל מבחינתי לא. לכן ההורים שלי עלו לישראל. הם עזבו בתקופת שלטונו של ינוקוביץ'. אמרתי להם, 'לא, אנחנו נפיל את השלטון הזה. אני לא מאמין שהוא יהיה נשיא בעוד שנתיים מהיום'".

ינוקוביץ' נבחר לנשיא בפברואר 2010. הוא התאפיין בכך שאייש משרות מפתח ממשלתיות באנשי אמונו מהמחוז הביתי שלו, דונצק. תקופת כהונתו התאפיינה גם ביזום חקירות ומאסרים נגד יריבים פוליטיים, וגם בכך שלכאורה הוא ומקורביו התעשרו באופן קיצוני במהלך ארבע שנות כהונתו כנשיא.

בנובמבר 2013, ינוקוביץ' הודיע לפתע כי לא יחתום על הסכם סחר חופשי עם האיחוד האירופי כפי שתוכנן, וכי תחת זאת אוקראינה תפעל לחיזוק הקשרים עם רוסיה. אלפי אוקראינים נהרו לרחובות כדי למחות על המהלך, וצעקו "אוקראינה היא אירופה". לאחר שמשטרת המהומות של ינוקוביץ' הכתה מפגינים סטודנטים ב-29 בנובמבר, ההפגנות התרחבו במהירות ומשכו מאות אלפי אנשים שזעמו על האלימות ועל השחיתות של שלטון ינוקוביץ'. ההפגנות נמשכו שלושה חודשים, בעוד משטרת המהומות מנסה לפזר את המפגינים באמצעים אלימים, שהביאו למותם של יותר ממאה בני אדם.

ב-2014 ינוקוביץ' נמלט לרוסיה; זמן קצר לאחר מכן רוסיה פלשה לקרים, והבדלנים הנתמכים על ידי רוסיה החלו להילחם בכוחות האוקראיניים, עימות שעדיין נמשך, ואשר כבר גבה את חייהם של אלפי אוקראינים

ב-22 בפברואר 2014 ינוקוביץ' נמלט לרוסיה; זמן קצר לאחר מכן רוסיה פלשה לחצי האי קרים, והבדלנים הנתמכים על ידי רוסיה החלו להילחם בכוחות האוקראיניים באזור דונבס, עימות שעדיין נמשך, ואשר כבר גבה את חייהם של אלפי אוקראינים.

על פי ההיסטוריון מיכאילו ויניצקי, מחבר הספר "המאידאן של אוקראינה, המלחמה של רוסיה: כרוניקה ואנליזה של מהפכת הכבוד", מהפכת מאידאן לא הונעה על ידי מעמד הפועלים אלא על ידי "מעמד בורגנות יצירתי", שאותו הוא מתאר כיזמים, עיתונאים, אקדמאים ואנשי צווארון לבן שמתנגדים לכלכלת האוליגרכים, שבה כמה אנשי עסקים עשירים מחזיקים במונופול על מגזרים כלכליים מסוימים ולעתים קרובות מעבירים את רווחיהם אל מחוץ למדינה.

"עבור המצטרפים החדשים האלה לאליטה הפוליטית, המהפכה באוקראינה מייצגת את קו פרשת המים בין תקופת התפתחות פוסט-סובייטית לבין אוקראינה החדשה. ה'הביטוס' שלהם היה שונה בצורה דרמטית מזה של ה'הומו סובייטיקוס' המפותח שהמערכת האוליגרכית הקדם-מאידאנית התבססה עליו: הם היו מחוברים לרשתות חברתיות ולניו מדיה, והם טיפחו דימויים טרנדיים במקום להתאוות לסמכות מובחנת או מקודשת; עבורם, הון חברתי היה חשוב יותר מהון כלכלי; מריטוקרטיה הייתה האידאולוגיה ההגמונית, אבל האידאל היה חברה הבנויה בצורה הטררכית".

התקשורת הפרו-רוסית צובעת חלקים גדולים מתנועת המהפכה במכחול פשיסטי ואנטישמי, בשעה שאוקראינים רבים טוענים שלאנטישמיות היה בה תפקיד שולי אם בכלל. זהו נושא הנתון בוויכוח באוקראינה

גודל התפקיד שמילאו קבוצות ימניות קיצוניות ואנטישמיות במהפכה האוקראינית הוא נושא הנתון בוויכוח באוקראינה. התקשורת הפרו-רוסית צובעת חלקים גדולים מתנועת המהפכה במכחול פשיסטי ואנטישמי, בשעה שאוקראינים רבים טוענים שלאנטישמיות היה בה תפקיד שולי אם בכלל.

ראש הממשלה בנימין נתניהו מגיב להמלצת המשטרה להעמידו לדין באשמת שוחד בשני תיקים פליליים, 13 בפברואר 2018 (צילום: פייסבוק)
נתניהו מגיב להמלצת המשטרה להעמידו לדין באשמת שוחד בשני תיקים פליליים, 13 בפברואר 2018 (צילום: פייסבוק)

למה קשה למערביים להבין את אוקראינה

במהלך השיחה שלנו, למנוב הזכיר את שמותיהם של כמה גופים חדשים במערכת אכיפת החוק, שאוקראינים התומכים ברפורמה פעלו להקמתם מאז מהפכת מאידאן, בתמיכתם של ארצות הברית ושל האיחוד האירופי.

"ישנם כמה סיפורי הצלחה – הקמת הלשכה הלאומית למלחמה בשחיתות, הקמת משרד התובע המיוחד לענייני שחיתות ובית המשפט הגבוה של אוקראינה לענייני שחיתות".

גוף חדש נוסף, לשכת החקירות הממלכתית, סבל מכמה עיכובים. המנהל, רומן טרובה, פוטר בדצמבר על ידי הנשיא זלנסקי לאחר שפעילי החברה האזרחית האשימו אותו בקרבה לאחד מחבריו של הנשיא המודח ינוקוביץ' ובהגשת תביעות ממניעים פוליטיים לכאורה.

הסיבה להקמתם של כל הגופים הללו לענייני שחיתות הייתה שהשחיתות כל כך מושרשת באוקראינה, שקשה לבצע רפורמה מבפנים: "באוקראינה זו מערכת ממש מורכבת, רשת של שחיתות מלמעלה עד למטה"

הסיבה להקמתם של כל הגופים הללו לענייני שחיתות, מסביר למנוב, הייתה שהשחיתות כל כך מושרשת באוקראינה, שקשה לבצע רפורמה מבפנים במוסדות הקיימים. "אם להשוות בין אוקראינה לישראל", הוא אומר, "באוקראינה זו מערכת ממש ממש מורכבת, זו רשת של שחיתות. היא מושחתת מלמעלה עד למטה".

בריאיון נפרד, יוסף זיסלס, ממנהיגי הקהילה היהודית באוקראינה, שהיה בעברו מתנגד למשטר הסובייטי, מתאר את ארצו בקווים דומים.

"מערביים אינם יכולים להבין באמת את המתרחש במדינות אירואסייתיות, מפני שמדובר במרחב אחר לגמרי. יש שחיתות גם בארצות הברית ובישראל, אבל שם זה כמו חולי. כאן זה לא חולי, זה חלק מהתרבות".

"בארצות הברית", ממשיך זיסלס, "אנשים מחונכים לצפות שאם תעשה משהו רע אתה תיענש על כך, ומערכת המשפט שלך תהיה בלתי תלויה. כאן, ובכל מדינות אירואסיה הפוסט-סובייטיות, האדם שמשמש בתפקיד הבוס שלך חשוב הרבה יותר מכל דבר שכתוב בחוקה, מפני שהוא יכול לשלם שוחד או להשפיע על החוקה. אין לך אמון בשלטון החוק, ואתה לא נוהג על פיו כי אתה מנסה לשרוד".

מנהיג הקהילה היהודית באוקראינה ומתנגד המשטר לשעבר יוסף זיסלס, 13 בינואר 2020 (צילום: סימונה ויינגאלס)
מנהיג הקהילה היהודית באוקראינה ומתנגד המשטר לשעבר יוסף זיסלס, 13 בינואר 2020 (צילום: סימונה ויינגאלס)

"אוקראינה החדשה"

אנשי אקדמיה באוקראינה החשים תסכול לנוכח המעבר האיטי שלה לשלטון החוק מצטטים לעתים קרובות את התיאוריות של הכלכלן זוכה פרס נובל דאגלס נורת', אשר חיבר ב-2009, יחד עם שני עמיתיו ג'ון ואליס וברי ויינגאסט, את הספר "אלימות וסדרים חברתיים" ("Violence and Social Orders").

הספר מבחין בין שני סוגים של חברות – "סדרים עם גישה מוגבלת" (רוב החברות בהיסטוריה האנושית) ו"סדרים עם גישה פתוחה" (קומץ חברות שהתפתחו לכדי דמוקרטיות של שלטון החוק במהלך שתי המאות האחרונות).

אחד הדברים שהמבקרים בקייב יבחינו בו הוא שרחובות העיר נראים בטוחים יחסית. על פי נורת', ואליס וויינגאסט, חברות ללא שלטון חוק אינן בהכרח אנרכיות או אלימות. הן יכולות להיות שלוות ויציבות, אבל הן משיגות זאת באמצעות הגבלת הגישה למוקדי הכוח והעושר לכמה בני אליטה שמרוויחים ממונופולים או מרנטות כלכליות – רווחים שלא באמצעות תחרות של שוק חופשי אלא באמצעות שליטה בלעדית על נכסים או משאבים נדרשים – ופיקוח על שאר האוכלוסייה באמצעות מערכות חסות.

רוב החברות במהלך ההיסטוריה היו סדרים עם גישה מוגבלת. רק כמה חברות במאות האחרונות הפכו לסדרים עם גישה פתוחה, שבהם כולם, לא רק האליטות, יכולים להשתתף בתחרות כלכלית ופוליטית, שבהם המוסדות הם אימפרסונליים ושבהם שורר שלטון החוק. המעבר מסדר עם גישה מוגבלת לסדר עם גישה פתוחה יכול להימשך על פני עשורים, אם הוא כלל מתרחש, בתהליך שכולל נסיגות רבות לאחור.

נטלי גריבניאק, עיתונאית אוקראינית שמכירה את למנוב, אמרה לנו שגם אם המלחמה בשחיתות יכולה להיות אטית וכואבת, השינוי הגדול שהיא ראתה לאחר מהפכת מאידאן היה שינוי במנטליות.

"שמעתי בדיחה, שסיפר אחד הפעילים, שלפני מאידאן אנשים פחדו מהמדינה, ועכשיו המדינה פוחדת מאנשים. אני חושבת שאנשים התחילו להרגיש שיש לנו אחריות. היינו רוצים לשנות דברים ולפתח את הארץ שלנו, ואנחנו לוקחים אחריות על עצמנו".

"שמעתי בדיחה שלפני מאידאן אנשים פחדו מהמדינה, ועכשיו המדינה פוחדת מאנשים. אנשים התחילו להרגיש שיש לנו אחריות. היינו רוצים לשנות דברים ולפתח את הארץ שלנו, ואנחנו לוקחים אחריות על עצמנו"

גריבניאק מבטאת את ההשקפה הזאת בקטע הווידאו שלמטה, שאותו היא הקליטה ב-2016, ערב משאל העם בהולנד על הסכם הסחר בין אוקראינה לאיחוד האירופי.

זיסלס, מנהיג הקהילה היהודית, מאמין גם הוא שמתרחשת באוקראינה התקדמות אטית אבל עקבית.

"ישבתי שש שנים בכלא הסובייטי מפני שפעלתי להגנה על זכויות אדם", הוא אומר. "אז, מתנגדי המשטר היוו רק חלק זעיר מהאוכלוסייה, אבל עכשיו באוקראינה, שהיא מדינה גדולה עם יותר מ-40 מיליון תושבים, אחרי מהפכת מאידאן, 5 מיליון איש כבר שונים מהאחרים. התרחש שינוי במנטליות. אם יהיה אי פעם איום שאנחנו מתקרבים מדי לרוסיה, תפרוץ עוד מהפכה".

אולכסנדר למנוב במהלך הריאיון עימו בקייב, אוקראינה, 13 בינואר 2020 (צילום: סימונה ויינגאלס)
אולכסנדר למנוב במהלך הריאיון עימו בקייב, אוקראינה, 13 בינואר 2020 (צילום: סימונה ויינגאלס)

"אנחנו נעים ממנטליות פוסט-סובייטית למנטליות מערבית", אומר למנוב. "לפני 10 או 15 שנים הייתה אצלנו רמה גבוהה של הומופוביה.

"עכשיו אני לא חושב שזה המצב. לפני 15 או 20 שנים אנשים אמרו, אין בעיה של שחיתות. עכשיו יש לנו עיתונות חוקרת טובה מאוד. אנחנו אוהבים לראות תחקירים שחושפים שחיתות, וזה מפעיל לחץ על מערכת המשפט להכריע בתיקים".

כשנשאל מדוע הוא נשאר באוקראינה לנהל מאבק מייגע נגד השחיתות במקום להצטרף למשפחתו בישראל, למנוב משיב: "כי אני באמת מבין ובאמת מאמין שיכולה להיות לנו ישראל משלנו באוקראינה. אני אופטימי", הוא מוסיף. "אנחנו צריכים לתת לזה 10, 15 שנה ולעשות כמיטב יכולתנו. אז נראה תוצאות".

עוד 2,277 מילים
כל הזמן // יום רביעי, 3 ביוני 2020
מה שחשוב ומעניין עכשיו

"גם אם נוכל לעזור לאישה אחת בלבד, זה שווה את המאמץ"

כל אישה שמגיעה לבית מרקחת בספרד ואומרת את מילות הקוד "מסכה 19", מאותתת בכך על מצוקה ● בתגובה, הרוקח ממלא טופס מיוחד ומעביר אותו בדיסקרטיות לרשויות ● היוזמה הספרדית כבר אומצה בצרפת ובהולנד, ונתונים ראשוניים מעידים על תרומתה למאבק באלימות במשפחה ● למה בישראל היוזמה הזו נדחתה, ומדוע רשויות הרווחה מסתייגות מקמפיינים ברוח דומה ברשתות החברתיות?

עוד 1,977 מילים

קולי נגנב

בקר טוב בני. הצבעתי לך ואני מניח שאתה מקבל מיילים וסמסים כאלה יומיום, ובכל זאת אני מתקשה לעכל את העובדה שקיבלת את קולי מתוך אמון במה שהבטחת בפומבי, ולקחת אותו לתמיכה בכל מה שאני מתנגד לו. בכל מה שאתה מתנגד לו. בכל מה שכל אזרח שוחר חוק וצדק וערכים מתנגד לו.

קשה לי להאמין שאתה ישן טוב בלילה. מי שהיה שנים מפקד שחיילים הלכו אחריו מתוך אמון בלבד שיוביל אותם לקרב או למען מטרה צודקת, יודע מהו ערך האמון. לכן אני בטוח שאתה קרוע. ובכל זאת שכנעת את עצמך שאתה עושה משהו לטובתי לטובתנו.

אני מתקשה לעכל את העובדה שקיבלת את קולי מתוך אמון במה שהבטחת בפומבי, ולקחת אותו לתמיכה בכל מה שאני מתנגד לו. בכל מה שאתה מתנגד לו. בכל מה שכל אזרח שוחר חוק וצדק וערכים מתנגד לו

מוכרח לומר לך – אתה משקר לעצמך. גם אם היית נשאר באופוזיציה זה היה שירות יותר טוב, יותר ערכי, למען כולנו. אופוזיציה היא אלטרנטיבה. תקווה. בלי תקווה אין לאדם חיים.

ומה הותרת כעת? אחרי הבגידה? אחרי המעילה באמון? בוחריך שנבגדו איבדו כל אמון בך ובמערכת הפוליטית. פגעת גם באמון הכללי שבין בוחרים לנבחרים. העובדה הקשה שלקחת את הפתק שלי ועשית בו ההיפך ממה שהאמנתי בו ההיפך ממה שהובטח לי על ידך אישית, ריסקה את היכולת לבחור באופן דמוקרטי, אמין, נציג ציבור לכנסת.

פגעת בשוויון. פגעת בדמוקרטיה. פגעת בשלטון החוק. אתה תומך בנאשם בשוחד ומכהן בממשלה מנופחת ובזבזנית שאין לה כל הצדקה. גם לא בעקבות מגפת הקורונה. ברור לכל בר דעת שמדובר בקוניוקטורה פוליטית. בדיל. בהסכם שקרי מעוות אנטי דמוקרטי.

התירוץ של מניעת בחירות רביעיות אינו סיבה למהלך הזה. במדינה דמוקרטית הכרעות מתקבלות בבחירות, לא בשקרים. לא בקומבינות פוליטיות המעוותות את רצון הבוחר. הבוחרים שבחרו בך ואני ביניהם, לא בחרו בממשלה כזו ולא בהסכם הקואליציוני שחתמת ולא בשום צעד שאתה מבצע כיום.

שום מילים יפות לא יכסו על כך. שום הבטחה שלך אינה אמינה יותר. שום התחייבות שלך או של חבריך לכחול לבן לא מקובלת ולא תתקבל עוד. אתם את הקריירה הפוליטית סיימתם באסון. סיימתם. אין לכם שום תמיכה בדרך שאליה אתם מובילים, כיוון שמדובר בדרך הפוכה. בכיוון הפוך.

מוכרח לומר לך – אתה משקר לעצמך. גם אם היית נשאר באופוזיציה זה היה שירות יותר טוב, יותר ערכי, למען כולנו. אופוזיציה היא אלטרנטיבה. תקווה. בלי תקווה אין לאדם חיים

לא הצבעתי בעדך כדי שתספח שני מיליון פלשתינים לישראל. תחסל את הסכם השלום עם ירדן ותגרור אותנו למלחמה חדשה.

אני בטוח שאתה לא ישן טוב בלילה.

ואם אתה ישן טוב זה סימן המעיד על רמתך המוסרית אליה התדרדרת.
אני משתדל להימנע ממילים קשות יותר כדי שתקרא את הדברים עד הסוף.
אתה יודע מה גורלו של חייל המגלה מורך לב מול פני אויב במלחמה. לצערי זה מה שגילית במאבק הדמוקרטי על פני החברה הישראלית.

#קולינגנב

איתי לנדסברג נבו הוא אזרח המודאג מעומק השחיתות השלטונית, חושש לגורל הדמוקרטיה ומזועזע מהגזענות והאלימות בחברה הישראלית. לשעבר עורך "מבט שני" ומנהל מחלקת תעודה בערוץ הראשון מנוחתו עדן (2002-2017). בן קיבוץ תל יוסף וממקימי הפורום למען אנשי המילואים ( 1995-2017) . כיום במאי, עורך תוכן ומפיק עצמאי.

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
1
כל מילה בסלע, וזה הרבה יותר חמור. מה שנשאר לנו זה לבקש מקלט מדיני בטורקיה או בכל מדינה שתסכים לקבל פליטים ישראלים. היהודים יכולים להשאר כאן ולריב עם הפלסטים עד צאת הנשמה. ולך אדוני ראש ... המשך קריאה

כל מילה בסלע, וזה הרבה יותר חמור. מה שנשאר לנו זה לבקש מקלט מדיני בטורקיה או בכל מדינה שתסכים לקבל פליטים ישראלים. היהודים יכולים להשאר כאן ולריב עם הפלסטים עד צאת הנשמה.
ולך אדוני ראש הממשלה העתידי הוירטואלי, אתה אכן צל עלוב ומסכן שעם פרק קצר ומעליב ישאר רשום בדפי ההיסטוריה כמי שהחריב את הסיכוי להחליף שלטון רקוב ומשחת.

עוד 429 מילים ו-1 תגובות

לא סביר שארה"ב תאפשר את הסיפוח כבר ב-1 ביולי

ארבעה שבועות לפני המועד שקבע נתניהו להחלת הריבונות, נראה כי ראש הממשלה ייאלץ לחכות עוד זמן מה ● עבודת ההכנה של צוות המיפוי המשותף לישראל ולארה"ב ספגה עיכוב של שבועות ואולי אף חודשים בגלל משבר הקורונה, אומר מקור בכיר לזמן ישראל ● בנוסף, אומר המקור, ביקור של קושנר בירושלים לפני סיום התהליך נתפס כהכרחי

מאד לא סביר שהממשל האמריקאי יאשר מהלך חד-צדדי של ישראל לסיפוח חלקים בגדה המערבית ב-1 ביולי, כפי שתכנן ראש הממשלה בנימין נתניהו. כך אמר הלילה מקור בכיר המעורב בנושא לזמן ישראל.

למעשה, יעברו שבועות ואף חודשים עד שהצוות הישראלי-אמריקאי האמון על הכנת המפות יסיים את עבודתו – תנאי שהבית הלבן הציב לפני שיתמוך בהחלת ריבונות, אמר המקור.

צוות המיפוי אמור לשרטט את הגבולות המדויקים של האזורים עליהם ישראל מבקשת להחיל ריבונות – משימה קשה הדורשת עבודת שטח מדויקת, על פי המקור. אלא שחבר משמעותי בצוות מהצד האמריקאי – הממונה על העניינים הישראליים-פלסטיניים במועצה לביטחון לאומי, סקוט ליית' – נבצר מלהגיע לאזור מאז התפרצות מגפת הקורונה.

צוות המיפוי המשך לפעול באופן חלקי במהלך התפרצות המגפה, אך גורמים רשמיים המעורבים בתהליך אישרו כי נוכחותו של ליית' נחוצה על מנת להשלים את עבודת הצוות. לא ברור מתי ליית' יוכל להגיע לישראל, וגם אם יגיע בקרוב, ספק אם הצוות יוכל לסיים את עבודתו לפני ה-1 ביולי.

גורמים רשמיים המעורבים בתהליך אישרו כי נוכחותו של ליית' נחוצה על מנת להשלים את עבודת הצוות. לא ברור מתי ליית' יוכל להגיע לישראל, וגם אם יגיע בקרוב, ספק אם הצוות יוכל לסיים את עבודתו לפני ה-1 ביולי

סיבוך נוסף במאמץ הישראלי לסיים את עבודת המיפוי במהרה היא העובדה שבכירים בבית הלבן, האחראים על נושא הסיפוח – יועץ הנשיא ג'ארד קושנר והשליח המיוחד לתהליך השלום אבי ברקוביץ' – לא ביקרו בישראל מאז שדונלד טראמפ חשף את תוכנית המאה בינואר.

מקורות המעורים בנעשה אמרו לזמן ישראל כי לא סביר שהבית הלבן יתמוך בסיפוח ישראל לפני שהשניים יגיעו לירושלים לשיחות בנושאים שנותרו פתוחים.

נתניהו אמר לחברי סיעת הליכוד בשבוע שעבר כי הוא מתכנן לפתוח בתהליך החלת הריבונות ב-1 ביולי – התאריך שנקבע בהסכם הקואליציוני בין הליכוד לכחול-לבן, הסכם המאפשר לראש הממשלה שיקול דעת אבסולוטי בנושא.

אך על פי ההסכם, ישראל תוכל לקדם את תוכניתו של נתניהו להחיל ריבונות בבקעת הירדן ועל כל היישובים בגדה המערבית רק עם שיתוף פעולה מלא של הבית הלבן.

ראש הממשלה, בנימין נתניהו, שגריר ארצות הברית בישראל, דיוויד פרידמן, ושר התיירות, יריב לוין, במהלך פגישה לדיון במיפוי הרחבת הריבונות הישראלית לשטחים בגדה המערבית, שהתקיימה באריאל ב-24 בפברואר 2020 (צילום: David Azagury/US Embassy Jerusalem)
ראש הממשלה, בנימין נתניהו, שגריר ארצות הברית בישראל, דיוויד פרידמן, ושר התיירות, יריב לוין, במהלך פגישה לדיון במיפוי הרחבת הריבונות הישראלית לשטחים בגדה המערבית, שהתקיימה באריאל ב-24 בפברואר 2020 (צילום: David Azagury/US Embassy Jerusalem)

ממשל טראמפ התחייב להכיר בריבונות שתוחל כל עוד ההנהגה בישראל תפעל על פי המתווה שהוצג בוושינגטון בתחילת השנה. מאז, כמה שרי ליכוד העריכו כי יישום תוכנית הריבונות תיאלץ להידחות.

זאב אלקין, למשל, אמר בראשון כי אין כל ביטחון שעבודת צוות המיפוי תסתיים עד ה-1 ביולי, וכי החלת הריבונות תצטרך להידחות מעט.

"אני יודע שעובדים על המפה ויכול להיות שהתהליך הזה ייקח עוד קצת זמן", אלקין אמר בראיון לגלי צה"ל. "ה-1 ביולי הוא התאריך הראשון שבו אפשר להביא את זה לדיון בממשלה ובכנסת. ייתכן שזה ייקח עוד כמה ימים או כמה שבועות".

אלקין: "אני יודע שעובדים על המפה ויכול להיות שהתהליך הזה ייקח עוד קצת זמן. ה-1 ביולי הוא התאריך הראשון שבו אפשר להביא את זה לדיון בממשלה ובכנסת. ייתכן שזה ייקח עוד כמה ימים או כמה שבועות

ביום שני, נתניהו קיים שיחת ועידה בנושא עסקת המאה – ובכלל זה תוכנית ישראל לספח כ-30% מהגדה המערבית – עם קושנר וברקוביץ'. שגריר ארה"ב בישראל דיוויד פרידמן ושגריר ישראל בארה"ב רון דרמר השתתפו בשיחה גם כן.

לא ישראל ולא ארה"ב פרסמו את תוכנה של השיחה, אולם ערוץ 13 ציטט מקורות אמריקאים כאומרים שבכירים בממשל שם בוחנים מתי ואיך בדיוק ישראל מתכוונת להתקדם עם סיפוח חד-צדדי – וכי לא הצליחו לקבל תשובה חד-משמעית בשיחת הוועידה הזו.

הדיווח בערוץ 13 אף ציטט מקור ישראלי בכיר שאמר כי "הרושם הוא שבבית הלבן מצננים את ההתלהבות בעניין הסיפוח ורוצים להאט את התהליך", מאחר שהממשל האמריקאי עסוק כרגע במחאות ברחבי ארצות הברית ובמשבר הקורונה – הבריאותי והכלכלי.

אתמול (שלישי), נתניהו נפגש במשרד ראש הממשלה עם נציגי מועצת יו"ש, המתנגדים לתוכנית טראמפ משום שהיא תומכת, לפחות בתיאוריה, בהקמת מדינה פלסטינית על 70% משטחי הגדה המערבית.

בנימין נתניהו עם ראש עיריית אפרת עודד רביבי, בעת ביקור ראש הממשלה בהתנחלות ב-31 ביולי 2019 (צילום: גרשון אלינסון/פלאש90)
בנימין נתניהו עם ראש עיריית אפרת עודד רביבי, בעת ביקור ראש הממשלה בהתנחלות ב-31 ביולי 2019 (צילום: גרשון אלינסון/פלאש90)

גורם בקרב ראשי המתנחלים אמר לזמן ישראל כי נתניהו רמז בפגישה שהאמריקאים מקשיחים את עמדותיה וציטט את ראש הממשלה כאומר שהבית הלבן "כבר פחות נלהב מהרעיון של החלת הריבונות". על פי אותו גורם, הפגישה היתה מתוחה וראשי המתנחלים יצאו ממנה בתחושה כי הסיפוח לא יקרה "במהירות או בהיקף" שנתניהו הבטיח במקור.

מצד משרד ראש הממשלה, עם זאת, ציינו כי נתניהו אמר בפגישה כי השיחות עם האמריקאים עדיין נמשכות בהתייחסו, ככל הנראה, לעבודת צוות המיפוי.

עוד 634 מילים

השר כץ: פיצוי גם לעסקים שהחזירו את העובדים בגל ההקלות הראשון באפריל‎

ההודעה מגיעה לאחר הביקורת על התוכנית שהייתה אמורה לדאוג לפיצויים רק למי שהחזיר את עובדיו מחל"ת בחודש מאי ● דיווח: גנץ דרש שני רכבי יוקרה. תגובתו: "שקר בוטה" ● הממשלה אישרה הלילה במשאל טלפוני תיקון והארכה של תקנות שעת חירום ● דיכטר: הפסקת קיזוז משכורות המחבלים מעבירה מסר רע

12:29 עריכה

ח"כ שלמה קרעי (ליכוד) שאל את שר המשפטים, אבי ניסנקור במהלך מליאת הדיונים במליאת הכנסת: "האם אינך מודאג מכך שהיועמ"ש מחזיק בסמכויות התפקיד היחיד שיכול לבדוק לגביו (מ"מ פרקליט המדינה)? האם תדרוש מהיועמ"ש לפרסם הקלטותיו? תדרוש התפטרותו? תמליץ לפטרו?".

על החלק הראשון של השאלה, הנוגע ליועמ"ש, השיב ניסנקורן: "טוב יעשו נבחרי הציבור אם יתמקדו במתן שירות לאזרחים ויחדלו מניסיונות הכפשה כלפי משרתי ציבור".

העיתונאית איילה חסון התייחסה לכך בחשבון הטוויטר שלה וכתבה: "אתה מגן על שותפך למפלגה אשכנזי? את המבין שלשר משפטים לא כדאי להתעסק עם הפרקליטות?".

11:45 עריכה

ח"כ ניר ברקת (הליכוד) תקף הבוקר את מתווה עידוד התעסוקה של שר האוצר ישראל כץ ואמר כי המתווה הוא נזק אסטרטגי למשק. "אם השוק חלש ואתה לא עוזר לו להיות חזק ואתה רק מנסה לדחוף לו עובדים, השוק לא יקלוט את העובדים", הסביר ח"כ ברקת בדיון בוועדת הכספים בכנסת.

"התוכנית הזאת לא רק שיש לה ערך שולי קטן, יש לה נזק אסטרטגי למשק, כשכל אותם אנשים שהיה להם ערבות הדדית בין מעסיקים לעובדים, ואתם פורמים את הערבות הזאת כשאתם לא נותנים מענק לאנשים ששמרו על העבודים וספגו נזק".

11:05 עריכה

ח"כ שלמה קרעי מונה ליו"ר וועדת הבחירות מטעם הליכוד בוועדה המרכזית.

10:33 עריכה

ראש הממשלה נתניהו החליט למנות את חבר הכנסת דוד ביטן לתפקיד יו״ר ועדת העלייה, הקליטה והתפוצות בכנסת.

ח״כ דוד ביטן: ״אני מודה לראש הממשלה על המינוי לתפקיד יו״ר ועדת העלייה, הקליטה והתפוצות. אני מתכוון לפעול בתפקיד זה כפי שפעלתי בשנים האחרונות בתחומים רבים בכנסת. אחרי חמש שנים כיושב ראש שדולת העם היהודי בכנסת אמשיך לפעול במטרה להגביר את העלייה לארץ ישראל ולמיגור האנטישמיות".

דוד ביטן (צילום: יונתן זינדל/פלאש 90)
דוד ביטן (צילום: יונתן זינדל/פלאש 90)
10:27 עריכה

שר התיירות אסף זמיר בדיון בוועדת הכלכלה על מצב התיירות: "אנחנו עושים עבודת מטה ליום שאחרי שבו השמים יפתחו לחלוטין. הדבר הזה ממשיך כאילו אין קורונה. בגלל הלחץ הכלכלי אני מניח שנראה מדינות פותחות עצמן בקרוב. לצערי אנחנו לא נהיה בין הראשונים".

10:23 עריכה

עופר שלח (יש עתיד-תלם) יעמוד בראש הוועדה לביקורת המדינה, לאחר שחברי הוועדה בחרו בו.

יו"ר מפלגתו, יאיר לפיד, כבר מיהר לברך: "יש לא מעט מה לבקר בממשלה הזו. סומך עליך אחי".

10:20 עריכה

שר העבודה והרווחה איציק שמולי בראיון ל-103FM: "סיפוח ביהודה ושומרון עלול לבטל את הסכם השלום עם ירדן, שנותן לנו עומק אסטרטגי עד עירק. גם ראשי מערכת הביטחון אומרים שהז מסוכן. לא נתמוך במתווה שלא מתיישב עם העקרונות שלנו".

איציק שמולי, מליאת הכנסת, 27 במאי 2020 (צילום: דוברות הכנסת - עדינה ולמן)
איציק שמולי, מליאת הכנסת, 27 במאי 2020 (צילום: דוברות הכנסת – עדינה ולמן)
10:15 עריכה

השרה מירי רגב: "יש מי שחושב שהטרור ימנע מאיתנו להתקדם למטרה ולהחיל את הריבונות על כל שטחי ישראל. אם האיומים היו מנהלים אותנו – ישראל לא הייתה קמה".

רגב הוסיפה כי היא וחברי הממשלה מחויבים "למהלכים ההיסטוריים שמוביל ראש הממשלה בנימין נתניהו".

10:11 עריכה

שר הכלכלה והתעשייה עמיר פרץ אמר כי החלטת ראש הממשלה ושר האוצר למענק למעסיקים שהחזירו עובדים מחל"ת ב-19 אפריל היא "החלטה נכונה וחשובה".

"עכשיו נדרש לפצות את המעסיקים ההוגנים שלא פיטרו את עובדיהם בחודש אפריל למרות הירידה בהכנסותיהם, מהלך משלים זה יחזק את האימון בין הממשלה לאזרחים כולם", אמר השר פרץ.

08:54 עריכה

לאחר הביקורת, שר האוצר ישראל כץ הודיע כי פיצויים של 3,500 ש"ח יוענקו גם לעסקים שהחזירו את העובדים בגל ההקלות הראשון בחודש אפריל.

כץ: "לאחר שמתווה החוק לעידו דהתעסוקה אושר בממשלה ובקריאה ראשונה בכנסת ללא כל שינוי, שקלנו את הנושא ובהתייעצות עם יו"ר ועדת הכספים משה גפני, יו"ר הקואליציה מיקי זוהר ויו"ר סיעת כחול לבן איתן גינזבורג, הוחלט לצרף את אותם מעסיקים למתווה המענקים מאחר שהם פתחו את עסקיהם במועד זה בהתאם להנחיות הממשלה".

08:37 עריכה

גורמים בכנסת, המעורים בפרטי הפגישה שנערכה אתמול בין ראש הממשלה בנימין נתניהו עם ראשי מועצת יש"ע, טוענים שראש הממשלה נתניהו מתכוון לעשות הפרדה בין ההכרזה הפומבית שלו בנוגע לתוכנית השלום של טראמפ לבין מה שהוא יביא להצבעה בכנסת – כך פורסם הבוקר בתוכנית בכאן רשת ב'.

על פי הדיווח, לטענת הגורמים, כדי לרצות את האמריקנים, יודיע נתניהו שהוא מקבל את תוכנית טראמפ כבסיס למשא ומתן. אך ברור לו שמול הימין הוא אינו יכול להביא את התוכנית כמו שהיא לאישור הכנסת, לאור החלקים הבעייתים בה מבחינת הימין. לכן, להצבעה בכנסת יובא רק החלק של החלת הריבונות, שזוכה לרוב בכנסת.

08:28 עריכה

משרד החינוך ביקש ממשרד האוצר להכיר בלמידה מרחוק לצורך שכר המורים. זאת, על רקע סגירתם של שורת בתי ספר בימים האחרונים לאחר שהתגלו בהם מקרי קורונה, ודרישתם של הורים, מנהלים ומורים לאפשר לבתי הספר לקיים הוראה מרחוק משולבת בלמידה בבתי הספר.

08:07 עריכה

אב הבית במעון ראש הממשלה, אפי אזולאי, נותר בתפקידו בהתערבותו של ראש הממשלה בנימין נתניהו, אף על פי שהשב"כ הוריד ושלל את הסיווג הבטחוני שלו לפני קרוב לשנה כך פורסם במעריב. בשב"כ הומלץ להרחיקו מיד מכל נגיעה או קשר למעון ראש הממשלה בבלפור.

לפי הדיווח התברר בבדיקה כי הוא ביצע עבירות רכוש, גם במהלך כהונתו בתפקיד. על פי גורמים המקורבים לחקירתו, אזולאי לא הכחיש ואף הודה בפרטים שהתגלו.

07:46 עריכה

ח"כ אבי דיכטר, שיזם את חוק קיזוז משכורות המחבלים, התייחס בראיון בכאן רשת ב' להחלטה להפסיק את הקיזוז.

"המסר מההחלטה הזו רע. החוק הוא לא המלצה לא לראש הממשלה ולא לאף אחד אחר. כדי לא לקזז צריך לשנות את החוק – מתקשה לראות מצב שהחוק ישונה", אמר דיכטר.

07:23 עריכה

הממשלה אישרה הלילה במשאל טלפוני תיקון והארכה של תקנות שעת חירום – הגבלת פעילות, אזור מוגבל ובידוד במקום בידוד בית מטעם המדינה.

07:12 עריכה

אתמול פורסם בגלובס כי גנץ דרש כלי רכב זהבים לאלה שמקבל נתניהו, למרות שעלותם עומדת על מיליוני שקלים.

שר הביטחון וראש הממשלה החליפי אמר בתגובה: "אני מכבד את שירותי הביטחון בישראל והנחיותהם. בשיחה שקיימתי עם הגורמים הרלבנטים ביקשתי לצמצם את עלויות האבטחה שלי. ככל שזה היה תלוי בי, הייתי עולה כל יום למשרד עם רכב אחד והייתי מונע משכניי את עוגמת הנפש של סגירת חלקים מהרחוב. כל טענה כאילו ביקשתי לרכוש רכבים עבורי היא שקר בוטה".

עוד 16 עדכונים

משהו השתבש במערכת ההפעלה של ניר ברקת

ראש עיריית ירושלים לשעבר מצליח לעשות כל טעות טירון אפשרית בזירה הפוליטית ● הוא הרגיז את האיש החזק בליכוד, ישראל כ"ץ ● הוא העליב את האיש המסוכן בליכוד, גדעון סער ● הוא מעצבן את נתניהו ובני ביתו, מפר הנחיות משרד הבריאות ונעדר מהצבעות החשובות למפלגתו ● בליכוד מתבדחים בסרקזם על המיליארדר בעירייה שהפך למיליונר בכנסת ● פרשנות

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
1
עוד 689 מילים ו-1 תגובות

למקרה שפיספסת

תקנות שעת החירום הרדימו את הציבור, חוק הקורונה העיר אותו

פרסום תזכיר חוק הקורונה העיר את הציבור הישראלי, לאחר שבמשך חודשיים וחצי ממשלת ישראל התקינה ותיקנה כמעט 100 פעמים תקנות שעת חירום ללא דיון ציבורי ופרלמנטרי.

ברשת התעוררה ביממה האחרונה סערה גדולה בזכות שקופית אחת לגבי חוק הקורונה ששודרה בערוץ 13, בתוכנית של אמנון לוי. בשקופית פורטו כמה מהוראות החוק והסמכויות המיוחדות להתמודדות עם נגיף הקורונה, שנועדו להחליף את תקנות שעת החירום להגבלת תנועתם ופעילותם של אזרחים, עסקים וגופים ציבוריים.

פרסום תזכיר חוק הקורונה העיר את הציבור הישראלי, לאחר שבמשך חודשיים וחצי הממשלה התקינה ותיקנה כמעט 100 פעמים תקנות שעת חירום ללא דיון ציבורי ופרלמנטרי

אחת ההוראות, למשל, התייחסה לאפשרות של שוטרים לפרוץ לבתים פרטיים ללא צו. לאחר שפוליטיקאים וחברי כנסת מכל קצוות הקשת הפוליטית, ואפילו אושיות ברשתות החברתיות, התרעמו על האפשרות הזו – הודיע ראש הממשלה בנימין נתניהו ש"חד משמעית לא נאפשר פריצת משטרה לבתים של אנשים ללא צו. לא יהיה דבר כזה".

אבל סמכות כזו כבר הייתה קיימת למעלה מחודשיים וחצי, באחת מארבע תקנות שעת החירום שהחוק מבקש להחליף, העוסקות בהיבטים שונים של הגבלת התנועה והריחוק החברתי. ארבע תקנות אלה ותיקוניהן הרבים היוו יותר משליש מסך כל התקנות והתיקונים שהעבירה הממשלה, אבל לא זכו לקולות המחאה הנשמעים כעת.

אפשר ללמוד מכך עד כמה עד כמה ההתאהבות של הממשלה בתקנות שעת החירום בעת משבר הקורונה הייתה מסוכנת. חוק הקורונה, בגדול, לא מאפשר לממשלה לעשות דבר שלא עשתה עד כה, אבל הוא מעלה על נס את החשיבות בדיון ציבורי ובשקיפות.

בימים אלה אני עובד על מאמר שסוקר את השימוש בתקנות שעת חירום בתקופת הקורונה ובפרספקטיבה היסטורית בשנים 2020-1948. בראייה היסטורית, השימוש בתקנות שעת חירום בתקופת משבר הקורונה מלמד שמספרן היה גבוה יותר ממספר תקנות שעת החירום שהעבירה הממשלה בכל שנה אחרת בהיסטוריה של מדינת ישראל.

הדיון הציבורי הסוער העולה ברשתות החברתיות סביב חוק הקורונה רק מגביר את החשש של הציבור משימוש נרחב בתקנות שעת חירום. אותן הוראות שנקבעו ועברו בלב המשבר מתחת לרדאר רואות כעת את אור השמש במסגרת הליך החקיקה, אך אינן עוברות באותו שקט היחסי שבו עברו עם פרסומן באישון ליל כשהותקנו כתקנות שעת החירום.

בראייה היסטורית, השימוש בתקנות שעת חירום בתקופת משבר הקורונה מלמד שמספרן היה גבוה יותר ממספר תקנות שעת החירום שהעבירה הממשלה בכל שנה אחרת בהיסטוריה של מדינת ישראל

לא, חוק הקורונה איננו חוק מושלם, גם לא קרוב לכך. הוא מעניק סמכויות נרחבות, דרקוניות, לממשלה ויש לתקן ולשפר את הפיקוח הפרלמנטרי והציבורי על התקנות שייצאו ממנו. מצד שני, הוא עדיף מהשימוש בתקנות שעת חירום שאפשרו לממשלה ולעצב ולקבוע מדיניות בהליך מהיר, חשאי, תוך הימנעות מדיון פרלמנטרי וציבורי ומבלי לחשוף את השיקולים העומדים במרכזה.

היעדר שקיפות סביב התקנת תקנות לשעת חירום לא נובע מחשש לחשיפת מידע סודי, אלא מההתאהבות של הממשלה בכלי שהמגבלות עליו, כפי שהתקופה האחרונה מעידה, לא היו מספיקות. השימוש באמצעי כה קיצוני, נטול איזונים ובלמים של ממש הפך למנגנון הפעולה הנוח ביותר מבחינת הממשלה. אפשר להתווכח על תוכנו של חוק הקורונה, וראוי שיהיו בו שינויים, אבל משמח שהחוק מאפשר לקיים שיח חשוב שהיה עד כה חסר מאוד.

תקנות שעת חירום חדשות, תיקונים לתקנות וביטולים בחודשיים האחרונים (מקור: קובץ התקנות):

התקנות לשעת חירום
התקנות לשעת חירום

השקופית שגרמה לסערה ברשת החברתית:

השקופית שהסעירה את הרשתות
השקופית שהסעירה את הרשתות

ניר קוסטי הוא דוקטורנט בתכנית ללימודי מחקר (תל"ם) במחלקה למדע המדינה. תחומי העניין שלו כוללים את הממשק שבין חקיקה, רגולציה ופוליטיקה השוואתית. עבודת הדוקטורט של ניר, שנכתבת בהנחייתו של דוד לוי-פאור, עוסקת בתפוקה החקיקתית והרגולטורית של ישראל ובריטניה, ובוחנת בפרט את קצב הגידול והיחסים שבין החקיקה הראשית והמשנית בשתי המדינות בין השנים 1948-2018. לצד היותו בתכנית תל"ם, ניר הוא מלגאי נשיא המדינה למצוינות וחדשנות מדעית ומלגאי נשיא האוניברסיטה העברית. (צילום: נתנאל טוביאס)

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.
עוד 480 מילים
עודכן עכשיו

תגובות אחרונות

זירת הבלוגים
הזמן שלך לומר את דעתך
הצטרפות

התעשיינים רוצים הקלות מהמדינה, אבל משחקים באש

בחסות משבר הקורונה, התעשיינים מצפים להקלות בפיקוח ובביורוקרטיה, בהתאם למגמות בעולם המערבי ● אבל אירועים כמו שרפת הענק בבז"ן - שהובילה השבוע להרשעה ועסקת טיעון - מזכירים לנו שכאן זה ממש לא אירופה ● אם המפעלים הגדולים רוצים שהציבור ייתן בהם אמון, הם צריכים לשמור הרבה יותר טוב על הסביבה והבריאות

עוד 764 מילים

הרשות הפלסטינית הסירה את הסגר שהטילה עם פרוץ הקורונה, אבל החנויות שם עדיין ריקות והתושבים בלא מקור הכנסה ● הקצביות מציעות סחורה בחצי המחיר, אך איש לא קונה, ותושבי הגדה המערבית חיים על פיתות וירקות ● כוונות הסיפוח רק מחמירות את המצב ● "הפלסטינים בבקעה לא יקבלו אזרחות, ואת האדמות שלהם ייקחו. במקרה הטוב הם ימשיכו להיות כוח עבודה זול לישראל" ● ועל המקרה הרע איש לא מעז לחשוב

עוד 1,242 מילים

חוק הסמכויות המיוחדות הוא שעת חירום לדמוקרטיה

ההיגיון בבסיס הצעת החוק, שאמור להחליף את תקנות שעת החירום למאבק במגפת הקורונה, משקף פגיעה קשה בעקרונות היסוד של הדמוקרטיה, ובכלל זה עקרון הפרדת הרשויות ● העובדה שאלפי אזרחים כבר הגישו התנגדויות לחוק היא מעודדת ● אבל דווקא דברי הרגיעה של בני גנץ אתמול הם זריית חול בעיני הציבור ● פרשנות

עוד 1,044 מילים

בתום הערכת מצב אצל רה"מ: התיכונים והחטיבות לא ייסגרו

כחול לבן וישראל בכר הגיעו לפשרה לאחר שנשמע בהקלטה מכנה את גנץ "טיפש" ● כעשרת אלפים תלמידים ומורים נמצאים בבידוד ● תושב הצפון נעצר בחשד שפרסם פוסט, שבו איים לפגוע בנתניהו ● בנט: ישראל איבדה אפשרות לבצע 60,000 בדיקות ביום

עוד 43 עדכונים

לנתניהו לא תהיה ברירה אלא לדחות את הסיפוח לאוקטובר

בזמן שארה"ב מתמודדת עם מאה אלף מתים מקורונה ושבוע רצוף של מחאות אלימות ברחבי המדינה, נתניהו ממשיך בדיונים עם הבית הלבן במטרה לקדם את תוכניתו להחיל ריבונות בגדה המערבית כבר בחודש הבא ● אך נתניהו צריך לתמרן את מסלול הריבונות גם בתוך הימין הישראלי, וכאן הדרך רצופת מוקשים - כולל במפלגתו שלו ● פרשנות

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
1
עוד 777 מילים ו-1 תגובות

נתניהו ניצח? אנחנו ניצחנו!

בזמן שאחרים עסקו בסיפוח, ברוטציות ובהמצאת משרדי ממשלה, ש"ס ויהדות התורה זכו במשרדים חשובים ובהשפעה חסרת תקדים על קביעת המדיניות הכלכלית של ישראל - בלי רעש וצלצולים ● חביב רטיג גור משרטט את דרכן של המפלגות החרדיות למוקדי הכוח, ואת הפחד שלהן לאבד השפעה ● פרשנות

עוד 1,939 מילים

סיפור מסריח

פרק 8מפעלים לטיפול בפסולת הם הדבר האחרון שמישהו רוצה ליד הבית ● תהליך הטיפול בפסולת, בעיקר בפסולת מסוכנת, מייצר מפגעים בריאותיים ואסתטיים; מזהם את המים, האוויר והקרקע; וכרוך במטרדי רעש וריח ● לא הפלא וגם ממש לא פלא, אם כך, שרוב אזורי הפסולת של מדינת ישראל הם בכלל בגדה המערבית ● אמיר בן-דוד ממשיך במסעו על מפת הסיפוח, והפעם הוא נוסע בעקבות הריח

עוד 2,102 מילים

גם כאשר הם מחמיאים לראש הממשלה וגם כאשר הם "תוקפים" אותו, שקד וחבריה לא מתבלבלים לרגע ● מהלכי ימינה בימיה הראשונים באופוזיציה מציירים אותה כמפלגה השייכת בכל מהותה לממשלת נתניהו החמישית ● השחיתות זורמת לה בציציות והיא סלע קיומה, שהרי בלעדיה לא יתאפשר משטר האפרטהייד שאליו היא חותרת ● פרשנות

עוד 1,457 מילים ו-1 תגובות

תחקיר מה חיפשה חברת ריגול ישראלית באוקראינה ואיך זה קשור לרוסיה

חברת הריגול הישראלית סיי-גרופ פעלה לטובת האינטרסים של רוסיה, כאשר עקבה לכאורה אחרי פעילים למען הדמוקרטיה באוקראינה ● מה שמעורר את השאלה המטרידה: למען מי עבדה חברה של קציני מודיעין לשעבר בצה"ל? ● וגם: מה חלקו של הארווי ויינשטיין בפרשה, ואיך עמנואל רוזן קשור לכל זה?

עוד 4,769 מילים

חשד שעו"ד יוסי כהן עומד מאחורי התצהירים הכוזבים שמסרו עובדות בבית רה"מ

שר החינוך גלנט הודיע שבית ספר שיתגלה בו חולה קורונה - ייסגר ● עובד במשרד ראש הממשלה אובחן כחולה קורונה; ייתכן שנתניהו יידרש להיכנס לבידוד ● גנץ הנחה את כוכבי להכין את צה"ל לקראת סיפוח אפשרי של שטחים בגדה ● נתניהו וגנץ אמרו שלמשטרה לא יתאפשר לפרוץ לבתים ללא צו ● חוקרי משטרה גבו מנתניהו ומבני משפחתו עדות לגבי תלונתו על איומים שהופנו כלפיו

עוד 48 עדכונים
סגירה
בחזרה לכתבה