איזה כיף זה לנסוע לטייל בחו"ל, לצבור חוויות ומראה עיניים של נוף שונה (אנושי וסביבתי). הרבה שנים לקח לי זמן להבין שאני יכולה לחוש את התחושה המיוחדת הזו, שאין מילים לתארה, גם בארץ שלי, כאן. משהו כמו "כיף למוח"
יש שאוהבים אתרים תיירותיים לא ממוסחרים, טבע כפרי ואזורים נידחים או מקומות ידועים, ואת ה"סלפי" המוכיח שהיו כאן ושם. "לסמן במפה". לפעמים מרוב הסלפי ועודף המודעות, רובם אינם מודעים לפנים האחרות של התיירות.
התמונה שמאחורי מסיכת הליצן הצוחק בעוית קבועה אינה יפה. היא מתאכזרת לבעלי חיים ומזיקה לטבע, אך מכניסה כספים רבים לעוסקים בתחום. כל כך התרגלנו למסכה הקבועה הזו, שאיננו רואים את מה שמסתתר מאחרי ההופעות, האטרקציות, והפעילויות האחרות בתחום התיירות ההמונית.
מאחורי הקלעים של התיירות ההמונית יש גם התאכזרות לבעלי חיים ונזק לסביבה, שמכניסים ממון רב לעוסקים בתחום. כ"כ התרגלנו אליה, שאיננו רואים מה מסתתר מאחרי רבות מהההופעות, האטרקציות והפעילויות
גורמים שונים מארגנים "הופעות", "פינות ליטוף" ועוד, שכוללות בעלי חיים. בארועים שונים, בחגים, בקיונים, בנסיונות לבדר את הקהל. יוזמות אלה אינן תמיד תחת פיקוח. בעלי החיים סובלים תדיר מהזנחה והתעללות, לפעמים נפגעים מהקהל ומוחלפים בחדשים כחפצים משומשים, מבלי שאף אחד כמובן יודע או אכפת לו.
מגרפיטי ועד רכיבה על סוסים: האטרקציות שיעשו לילדים שלכם את הקיץ
כרוניקה של בריחה ידועה מראש – על אורנגאוטן נועז, גני חיות, והרצון הבסיסי לחופש.
האכזריות של אי הקופים – באי בווייטנאם קופי מקוק מבדרים את המבקרים בנסיעה על אופנועים.
סיפורים שיצאו על דולפינים הוחזקו בתנאים קשים לבידור לקוחות מלון בבאלי. או פילים הובאו לשעשע את הקהל בסין ועוררו זעם ארגוני בעלי חיים.
והיה גם הצד האפל של תעשיית מירוצי הסוסים. גילינו מאוחר מדי שרומא לוחצת לאסור סוסי כרכרה לתיירים אחרי שסוס קרס ומת מתשישות.
ואם לא די בכך, נודע לנו שדובים מרקדים זו תופעה נפוצה בארצות מסוימות כמו פקיסטן. או לחץ על נפאל להפסיק התעללות בפילים ואת הרכיבה על הפילים בתיירות
כשתיירים נשאלים אם הם רוצים לרכב על פיל, למה שלא ירצו? ודאי שרוצים. להפסיד חוויה כזו? או ללטף נמר? בטח! הרוב מעדיף להתעלם מהעובדה שזה לא טבעי ולבעלי החיים עלה ביוקר התענוג הזה שלהם אותו הם מצלמים בסלפי.
הפיל האומלל שמסיע תיירים על גבו משועבד לאדם מאז שהוא גור קטן ואולף בסבל רב ועינויים לשמוע לקולו ולחיי העבדות שלו. הוא מסיע תיירים עד שהוא קורס ומת.
האם זה החינוך והערכים שאנו רוצים להעביר לדור הבא? שמותר ואפשר לגזול כבודו וחירותו של מי שחלש מאתנו? להשתעשע בו? שאפשר להתעלם מסבל ועקה של יצורים חיים? ומה עם ערך החיים באשר הוא?
האם זה החינוך והערכים שאנו רוצים להעביר לדור הבא? שמותר ואפשר לגזול כבודו וחירותו של מי שחלש מאתנו? להשתעשע בו? שאפשר להתעלם מסבל ועקה של יצורים חיים? ומה עם ערך החיים באשר הוא?
איננו רואים אותם כי הם שקופים לנו, מרוב שהתרגלנו לתמונת הליצן הצוחק ולא רואים את המסיכה השניה של הליצן הבוכה.
בתיירות המצב דומה וחמור יותר, כיון שאנשים שמשלמים על נסיעות יקרות אלה רוצים לראות ולא להפסיד כלום, ולא בוחלים בדברים או שואלים את עצמם מה מסתתר בעצם מאחרי זה. זה עובר כחוט השני לאורך הדורות והשנים, ואולי הגיע הזמן שנשאל את עצמינו אם באמת הדברים השתנו?
רואים את התמונה בהמשך? כן, זה קרה באמת. זה אכן התקיים. כך התייחסו במדינות מסוימות לתושבי אפריקה, לכהי העור. הדוגמא הזו, מגן החיות האנושי בבלגיה, 1958, היא רק דוגמא אחת מני רבות.
כיום מה שרואים בתמונה נחשב כמובן לא חוקי, אבל כך מתייחסים הרי כיום (במקרה הטוב) לבעלי חיים. עושים בהם שימוש לשעשוע ולכל צורך וגחמה אחרים של האדם.
חיות המשק (פרות, תרנגולות ועוד) הרי משועבדות לאדם כל חייהן הקצרים, טרם היוולדן ולאחר מותן (בשר, עור, הזרעה מלאכותית, ביצה). העבדות נשארה – היא פשוט החליפה עבדים.
האם אתם באמת רוצים לקחת בדברים כאלה חלק? לתת להם יד ולהיות שותפים להם אם וכאשר תקנו כרטיסים למופעים מסוג זה או לרכיבה על פילים בחו"ל, או "לסלפי" עם נמר? גם אם לצערנו דברים מסוימים עדיין חוקיים, זה משנה?
אפשר גם אחרת, יש תיירות ירוקה ומתחשבת בחיות הבר ובסביבה.
כולם מדברים על המאבק בהכחדה ושינוי האקלים, שוכחים שזה טומן בחובו גם את התייחסותו של האדם לטבע, לסביבה, לחיות הבר – גם בתחום התיירות.
לא הגיע הזמן שתיפסק הנהנתנות הזו של האדם על חשבון מישהו, משהו אחר ושזה יפסק?
פעילת בעלי חיים וסביבה כחלק מהשקפת עולם כוללת, ובעלת שטחי עניין רבים ומגוונים. גרים אתי 2 כלבים מאומצים שלימדו אותי הרבה.
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם