חסר בית ישן על ספסל (צילום: Orel Cohen /Flash90)
המקום הכי נמוך בישראל:

פגישה לילית עם דרי הרחוב

החיים עצמם

עשרות אלפי בני אדם מתגוררים ברחובות, ורק מעטים מהם מוכרים למערכת ● רובם חיים בתל אביב ● נשים ללא בית נופלות מחוץ לסטטיסטיקה, שכן רבות מהן מוצאות מקום ללילה - במחיר של ניצול מיני ● המדינה מתקשה להתמודד עם התופעה, ועמותות פרטיות מנסות למלא את החלל ● בהיעדר מעונות דיור לטווח ארוך, גם מי שיסכים לעבור גמילה מסמים ואלכוהול ימצא את עצמו מהר מאוד בחזרה ברחוב ● מתחילת המילניום, מעל 600 איש מתו ברחובות ישראל

"קקדילה בראד? קורטקו נובויו חוצ'יש?" (מה נשמע אח? רוצה מעיל חדש?).

השואל הוא דוד אגייב, שערך החודש סיור לילי באזור התחנה המרכזית הישנה בנווה שאנן. הנשאל הוא ל', לשעבר לוחם בגדס"ר צנחנים, שמצא עצמו ברחוב.
"יש לי מעיל טוב את רוצה אותו?" הציע אגייב לאשה בזנות. "לא. זה ארוך לי מדי. יש לכם משהו לשתות?", היא השיבה, והמשיכה לקפוא במכנס קצר מדי.

הסיור השגרתי נערך באחד הלילות של אמצע פברואר, בעיצומו של גל הקור שהגיע גם לתל אביב. אגייב עורך את הסיורים האלה מיוזמתו באופן שוטף. בלילה הוא עובר בין עשרות דרי רחוב, ומציע להם את המעילים שקיבל בתרומה.

יום לפני כן דווח במעריב על עומס בגגונים לדרי רחוב, בעקבות ירידת הטמפרטורות. אבל בסיור אליו הצטרפתי בנווה שאנן וברחוב העלייה, אפשר היה להתרשם שרובם די אדישים לקור, וממשיכים להתעסק בענייניהם.

בשש השנים האחרונות מנהל אגייב את "אכפת", עמותה שמשכנת יותר מ-120 דרי רחוב לשעבר בדירות בדרום ת"א ובבת ים. רובם גרים שם יותר מארבע שנים.

"לפני שש וחצי שנים הגעתי לחתונה של חבר מהצבא בקנדה, קהילה של חלבים", מספר אגייב כיצד החלה פעילותו. "למדתי אז תואר שני בחינוך, וסיפרתי לאחד האורחים באירוע שאני עובד עם נוער בסיכון. הוא סיפר לי שבמשך שנים גר ברחוב, אך שוקם, שולב בחברה, והפך לאדם אמיד. הוא גם אמר לי שהחלום שלו זה לעשות משהו עם דרי רחוב בישראל. אז נשארתי בקנדה, הסתובבתי שם ולמדתי את התחום הזה".

דוד אגייב
דוד אגייב

תנאי הכניסה: להתנקות מסמים

הסיור התחיל במשרדו של אגייב, בקומה התת-קרקעית של אחד המבנים של העמותה, בדרום העיר. שטחי הבניין החדש הזה, בן כמה קומות, שמאכלס כרגע כ-24 איש, נראים טוב מדירות שכורות רבות בתל אביב. יש שם מועדון, חדר תאטרון, חדר מוזיקה, מטבח וחצר. שני אנשים בחדר, במיטת יחיד, עם טלוויזיות.

תנאי הכניסה למעון הספציפי הזה הוא להיות נקי מסמים לפחות שלושה ימים. "זה אומר שיש פה 'מלוכלכים' שהולכים לגמילה", אומר אגייב, שמציע לאמץ פתרון מהפכני לבעיית דרי הרחוב: לשכן אותם בבתים.

"המעון כאן הוא לא על בסיס מיטה חמה, אלא שיכון. התפיסה היא של housing first, כלומר להתמקד בשיכון, דיור תחילה. האנשים האלה עברו הרבה טיפולים בחיים שלהם, אבל כשהם סיימו את הטיפול הם חזרו לרחוב, כי המדינה טובה בטיפול אבל פחות בשיקום. תראה, בזמן שאנחנו יושבים כאן, בחמש הדקות שעברו, כבר שלושה אנשים הגיעו לכאן. לא כולם יישארו, הם עוד צריכים לעבור ראיון. אבל בינתיים הם יתקלחו, יחליפו בגדים, יסתדרו ויאכלו".

אגייב, בן 36 ואב לשניים, הוא יו"ר העמותה בהתנדבות, ומפעיל צוות שכולל בעיקר אנשי חינוך. חלק מהעובדים הם המשוקמים עצמם, שעוסקים בעיקר בחלק הלוגיסטי או משמשים כמדריכים. אחרי הצבא השלים בגרויות בעצמו, למד תואר ראשון בחינוך בבית ברל, ותוך כדי ניהל מועדון נוער של היל"ה וכן את יחידת ההתמכרויות ויחידת הקליטה בעיריית כפר סבא.

בעקבות המיזם הוא הפך מרצה ויועץ מבוקש להתמכרויות, וכיום הוא גם עורך סדנאות וסיורים. אגייב מכוון גבוה, ובלי להתבלבל מדבר על רצונו להיות שר הרווחה או החינוך ביום מן הימים. לדבריו, גורמים פוליטיים כבר מחזרים אחריו, אך הוא עוד לא מצא את הבית הפוליטי שאליו ירצה להצטרף.

תמיכה מקרנות פילנתרופיות והרבה אנשים טובים

בהמשך הסיור מגיעים למעון של העמותה בשכונה אחרת. אחד העובדים-דיירים מסדר ארגזים בחצר, מהנדס לשעבר בק.ג.ב. מי יודע, אולי הוא עדיין עובד שם.

כל הדיירים שנמצאים כאן לוקחים תחליפי סם, ואי אפשר לערבב אותם עם הדיירים שנמצאים במעונות אחרים, שבהם הדיירים בדרך להיות "נקיים".

תל אביב היא בירת חסרי הבית, שיותר ממחצית מהם מתנקזים אליה. בשנים האחרונות מספרם של דרי הרחוב זינק, והתושבים שנכנסו לדירות מתוקתקות בנווה שאנן ובמזרח פלורנטין מתפוצצים מזעם

כדי לממש את התכנית, "אכפת" מסייעת לדיירים לממש זכויות סוציאליות שאיכשהו עדיין קיימות. "כל מי שגר פה משלם על זה דרך ביטוח לאומי. לכל דר רחוב מגיע סיוע בשכר דירה, בין 1,100 ל-1,700 שקל, וכשהם מציגים חוזה שכירות הכסף הולך לבעל הדירה. אבל מי ייתן להם חוזה שכירות?

"אז אנחנו מממשים להם את הזכאות ובכסף הזה משכירים בתים. 'לקט ישראל' ו'לתת' סוגרים את הפינה של האוכל, והכסף הולך למשכורות ולהוצאות שוטפות. יש קצת קרנות פילנתרופיות והרבה אנשים טובים, שמשלימים את החסר".

חסר בית ישן על ספסל ברחוב אלנבי בתל אביב (צילום: Yossi Zamir/Flash90)
חסר בית ישן על ספסל ברחוב אלנבי בתל אביב, ארכיון (צילום: Yossi Zamir/Flash90)

במשרד הרווחה מעריכים את מספר חסרי הבית בכ-2,400 איש ברחבי הארץ, שרק שלושה רבעים מהם מוכרים לשירותי הרווחה. אלא שבפועל ברור לכל שמספרם גדול הרבה יותר, ולפי וההערכות הוא נע בין 11 אלף ל-32 אלף.

לפי ד"ר שמוליק שיינטוך, מתחילת המילניום מתו יותר מ-600 הומלסים ברחובות ישראל. תל אביב היא בירת חסרי הבית, ויותר ממחציתם מתנקזים אליה. בשנים האחרונות מספרם של דרי הרחוב בשטח זינק בעשרות אחוזים והתושבים החדשים שנכנסו לדירות מתוקתקות בנווה שאנן ובמזרח פלורנטין זועמים.

"יש פה ילדים קטנים ומשפחות, והם רוצים לחיות בטוב. אך עם כל ההבנה שלי, אני בצד של דרי הרחוב. זה לא פשוט ולא נעים שהם משתינים בכניסה לבניינים ומזריקים, אבל אי אפשר לזרוק אותם לים. צריך לטפל בהם"

אגייב מבין את העצבים, שבאו לידי ביטוי בקבוצות פייסבוק כמו "דרום תל אביב בקריז". לפני כמה ימים הציעו שם לשנות את שם הרחוב הגדוד העברי לגדוד הנרקומנים.

גלעד ארדן, השר לבטחון פנים, היה אמור לכנס בימים האחרונים צוות שרים בין משרדי לטיפול בדרי רחוב ונרקומנים בדרום תל אביב, אבל לפי העוזרת שלו, ההתכנסות הזאת נדחתה למועד לא ידוע.

עד שארדן ימצא זמן לדון בסוגיה, התושבים בדרום תל אביב ימשיכו להתלונן ברשתות ואגייב מצדו, אומר שהוא נמצא כאן קודם כל בשביל דרי הרחוב.

חסרי בית ישנים על ספסל (צילום: Orel Cohen /Flash90)
חסרי בית ישנים על ספסל, ארכיון (צילום: Orel Cohen /Flash90)

בעודו מציע מעילים לדרי רחוב באזור התחנה המרכזית הישנה, הוא נותן את הזווית שלו לוויכוח בין התושבים החדשים, לבין השקופים, שכלל לא מודעים למהומה סביבם: "יש הרבה שנכנסים לטיפול, אבל אחר כך חוזרים. אני מבין גם את השכנים, יש פה ילדים קטנים ומשפחות, והם רוצים לחיות בטוב, ועם כל ההבנה שלי, אני בצד של דרי הרחוב. זה לא פשוט ולא נעים שהם משתינים בכניסה לבניינים ומזריקים, אבל אי אפשר לזרוק אותם לים. צריך לטפל בהם".

הוא לא שש לבקר את המערכת, ומעדיף להתמקד בעשייה ולעבוד עם מה שיש. אבל אם לוחצים אותו אל הקיר, הוא אומר כך: "נכון שיש פה כמות גדולה, אבל יחסית למשאבים שהרווחה מקבלת, אפשר לעשות פה שינוי.

"יש לי רצון שהמדינה תהיה מעורבת. אין לי ביקורת כלפי העובדים הסוציאליים ביחידות לדרי רחוב והתמכרויות, כי אלה אנשים ממש טובים, שקורעים את התחת, חלקם חברים שלי שמקבלים עד 120 מטופלים לעובד אחד".

"צריכים לתת לכמה שיותר עמותות לעשות את זה ולחשוב על מנגנון תשלום, שייקח בחשבון את מספר האנשים שמטופלים. אז, אולי יהיה לעמותות רצון לעשות סיורים כמו זה שאנחנו עושים עכשיו, ללא תמורה".

"בקנדה העמותות מקבלות מימון לפי הדיווח שלהן על מספר האנשים שטופלו. פה יש מכרזים שלדעתי האישית מאוד קשה להיכנס אליהם. אני מבין את כולם, וגם את העירייה שרוצה שינוי, אבל כבר שנה אין לנו ממשלה".

בין שהוא מתכוון לכך ובין שלא, אגייב למעשה מאתגר את המערכת הפורמלית, בכך שהוא מספק דיור לטווח ארוך לחסרי הבית. גם עיריית תל אביב כבר הכירה בצורך הזה של "דיור תחילה", אבל כפי שיתואר בהמשך,, ייקח הרבה מאוד זמן עד שהחזון הזה יתחיל להתממש.

מחסור במסגרות בית

"חסרות מסגרות של 'שיכון תחילה'. קורת גג והרחקה מהרחוב שנותנות מענה כוללני", אומרת ד"ר גילי תמיר, שמתמחה בעבודה סוציאלית ומימוש זכויות וגם מייעצת לסנגוריה הציבורית בטיפול בדרי רחוב. "ברוב המסגרות הפורמליות שקיימות כיום, מה שנקרא גגונים, הדיירים צריכים לצאת בשעות הבוקר ומה שחסר זה מסגרות שייתנו בית, ניתוק מהסיכונים של הרחוב", היא מוסיפה.

״דרות הרחוב אצל נשים היא נסתרת מהעין, וצריך לשנות את ההגדרה בהקשר שלהן. נשים חשופות לאונס ואלימות ונמנעות מלבקש סיוע. הן יעדיפו להמשיך ולגור במסגרות פוגעניות אבל יציבות, במקום לגור ברחוב"

לדבריה, זו הגישה המקובלת כרגע בעולם. "גם בקנדה וגם באירופה זה המענה המוביל. קודם כל תוציא את חסרי הבית מהרחוב אחר כך אפשר לדבר על שיקום, אבל קודם כל צריך לתת מענה לצרכים הבסיסיים, לפני הגמילה ולפני הכל.

"הבעיה העיקרית היא לא הסמים שהם רק דרך להתמודד עם המצוקות ברחוב. הרבה פעמים רואים אנשים שהיו נורמטיביים, וחוו משבר כמו פיטורים מהעבודה, גירושים או מוות של הורה, והפכו להיות חסרי בית בלילה אחד. המציאות הזו בלתי נתפסת, אז רואים שימוש בסמים והתדרדרות לאלכוהול".

ילדה ישראלית מציצה אל חסרת בית היושבת על המדרכה (צילום: Orel Cohen/Flash90)
ילדה ישראלית מציצה אל חסרת בית היושבת על המדרכה, ארכיון (צילום: Orel Cohen/Flash90)

את הפער בין המספר הרשמי של חסרי הבית לפי משרד הרווחה, לבין ההערכות של החוקרים והתושבים בשטח, ד"ר תמיר מסבירה, בין היתר, בסוג ההגדרות, שמשאירות בחוץ את הנשים.

"המספרים לא משקפים את המציאות. כדי להיות מוגדר כדר רחוב צריך לענות על קריטריונים. אבל, לדוגמה, אשה לרוב לא תישן ברחוב. היא תישן אצל כל מיני גברים, או תהיה חשופה לניצול, ולכן לא תוגדר כדרת רחוב. נשים כאלה בעצם לא נכנסות לספירה, שכן הן בעצם לא מחוסרות דיור.

"דרות הרחוב אצל נשים היא נסתרת מהעין, וצריך לשנות את ההגדרה בהקשר שלהן. נשים חשופות לאונס ואלימות ונמנעות מלבקש סיוע. הן יעדיפו להמשיך ולגור במסגרות פוגעניות אבל יציבות, במקום לגור ברחוב. הדבר השני הוא שהן לא זכאיות לסיוע, כך שצריך לשנות את הקריטריונים שיאפשרו להן לקבל סיוע גם אם יש להן קורת גג, אבל כזו שיש לה מחירים חבל על הזמן".

צברים ערבים ואתיופים עם דוברי רוסית

במהלך הסיור עם אגייב פוגשים הרבה מאוד דוברי רוסית, "שאריות של העלייה", כפי שהוא מגדיר אותם. "כל המסגרות מפוצצות בדוברי רוסית. צברים, ערבים או אתיופים מוצאים עצמם במסגרת של דוברי רוסית. מאחר שהמנטליות אחרת, מה שקורה זה שהרבה ישראלים לא מוצאים את עצמם שם".

אגייב מעדיף הגדרה רחבה של חסרי דיור, שכוללת את כל אלה שמצאו את עצמם ברחוב, כמו אסירים לשעבר או גברים שעברו גירושים מכוערים, או כאלה שהורחקו מהבית והידרדרו לסמים ולבסוף לרחוב. חלק מהסיפורים של חסרי הבית האלה תועדו בסרטים קצרים מאוירים של סטודנטים ממכללת ספיר.

"לפחות 15 חבר'ה במעונות שלנו עם תואר ראשון, חלק עם פסיכומטרי גבוה. הם לא נולדו ברחוב. יש בעיה עם גברים שהואשמו באלימות אחרי גירושים שהסתיימו באלימות, והבנאדם נכנס לכלא ומתחיל להשתמש בסמים"

אף אחד לא מחוסן, והמגוון בקרב דרי הרחוב רחב. "לפחות 15 חבר'ה במעונות שלנו עם תואר ראשון, חלק עם פסיכומטרי גבוה. הם לא נולדו ברחוב", אומר אגייב ומצביע על סיבות שלא פעם מובילות גברים לרחוב. "יש בעיה עם גברים שהואשמו באלימות אחרי גירושים שהסתיימו באלימות, והבנאדם נכנס לכלא ומתחיל להשתמש בסמים או לשתות, או מוצא את עצמו ברחוב".

אגייב ימשיך לעשות את מה שהוא עושה, בלי קשר למדיניות. "ברור שאני רוצה תמיכה ומעוניין להיכנס למכרז, כמו העמותות שקיימות כבר 30 שנה, אבל אני לא רוצה להישחק, אלא להיות ב'ווייב' של עשייה. יש איתי אנשים טובים, אז להתחיל עכשיו לבכות ולהשתגע ש'שתו לי אכלו לי'? אני חזק, אני סובייטי".

בשורה התחתונה, כל האנשים שאנחנו רואים ברחוב נמצאים שם כי כרגע אין להם אלטרנטיבה. "השיכון הכרחי. האנשים האלה לא רוצים טיפול, כי כשהם יסיימו את הטיפול הארוך, הם עוד פעם ימצאו עצמם ברחוב, כי אין להם צ'קים, יש להם עיקולים על החשבון וכדומה. שיכון זה חובה, בלי זה לא נתקדם. כרגע אין שיכון בכלל, יש רק את שלי ושל עוד כמה חבר'ה. צריכים לפחות עוד 50 מסגרות כמו שלי בערים הגדולות. רק בתל אביב צריך לתת מענה ל-2,000 איש לפחות".

מימין רוני אזולאי, מדריך במקלט לדרי רחוב, משמאל דוד בן ישי, אורח במקום (צילום: עומר שרביט)
מימין רוני אזולאי, מדריך במקלט לדרי רחוב, משמאל דוד בן ישי, אורח במקום (צילום: עומר שרביט)

העירייה מפעילה שלושה מקלטים

אחרי שסיימנו לפזר את המעילים בנוה שאנן, קפצתי לאחד משלושה מקלטים שהעיירה מפעילה, בדרך בן צבי על גבול תל אביב יפו. השעה הייתה חצות ודר רחוב שיכתת לשם רגליים בקור יגלה שאיחר את המועד: ה"גגון" הזה סגור כבר מהשעה 23:00. העירייה מפעילה גם ניידת לדרי רחוב, ומקלט חירום בדרך יפו, וניסיתי את מזלי שם, בציפייה למצוא צפיפות יתר של דרי רחוב שברחו מהקור.

מסתבר שהמקלט הזה צמוד לבר ההיפסטרים "קליפורניה", וקצת מולו באלכסון ממוקם גם מתחם ״התדר״. הדיסוננס לא יכול להיות מוחלט יותר בין הבליינים האלה, לבין מי שבדיוק הגיעו להעביר את הלילה על מזרן בקומה מינוס אחת.

"מחר בבוקר אני הולך לעובדת סוציאלית. אני לא מצליח ללכת לגמילה, כי ביטוח לאומי לא מוכן לתמוך. הוא טוען שיש לי רכבים ואופנועים וחללית על הירח, והכל שטויות. אני מתבייש ללכת הביתה ורוצה להיגמל"

השומר בכניסה קרא לרוני אזולאי, המדריך במקום, הוא הגיע ונכנסנו פנימה. מקלט מעופש וסטנדרטי, שתייה חמה וחמגשיות אוכל. מזרנים על הרצפה עם שמיכות. גברים ונשים יחד. הנשים נראו כאילו סתם נקלעו לחיים מוחלשים ברחוב מסיבות שונות. אחת מהן צעירה מדי.

אזולאי מועסק על ידי עמותת לשובע, שמפעילה את המקלט, שנפתח בערב ונסגר בבוקר. המקלט הזה הפסיק לפעול לפני כמה חודשים, לאחר שבמקום דומה בחיפה אחד האורחים מת ונשכח למשך כמה ימים.

אזולאי טוען שהוא הגיע באופן אישי לפני כמה שבועות למשרד של רון חולדאי, והפציר בו לפתוח את המקלט מחדש. הוא נתן את מילתו שכלקח מהמקרה המצער בחיפה הוא יקפיד לצלם תעודות זהות או פנים של כל אחד ואחד מאלה שמגיעים למקלט, ויסרוק אותו באופן יסודי עם הפינוי ב-6 בבוקר.

למרות קור הכלבים בחוץ, היה הרבה מקום פנוי במקלט הזה, ואזולאי, שבעצמו נגמל מסמים, ("עשרים שנה, שש חודשים ועשרה ימים"), מסביר שדרי הרחוב מעדיפים לצרוך סמים ברחוב הקפוא, מאשר להיות נקיים לכמה שעות במקלט החם שלו.

ואכן, ממש מחוץ למקלט, בפסאז' של הבניין, שוכבים דרי רחוב עם ערכות הסמים. אחד מהם התחיל לבכות כשהוא חשד שצילמנו אותו, אבל אזולאי הרגיע אותו. הבושה, מסתבר, לא נעלמת גם במצב הזה.

"אומרים לי אתה לא יכול לקבל הבטחת הכנסה כי אתה מכור, אז בוא נלך דרך בורמה, כלומר לצד ההפוך: לך לנירולוג שיכתוב שאתה צריך כדורים פסיכיאטרים, שיעשו אותי עוד יותר מפגר, כדי שאוכל לקבל כסף מביטוח לאומי"

בחזרה למטה למקלט, אחד האורחים הוא דוד בן ישי, בן 56, סב ל-5 נכדים, שעובד מעת לעת בחנויות ירקות, אבל עם חשבון מעוקל ואולי גם רכוש שלא מאפשר לו לממש את הזכות להגיע לגמילה.

"מחר בבוקר אני הולך לעובדת סוציאלית ברחוב יפת", הוא אומר, ומביע תקווה שהיא תסייע לו להגיע לגמילה ואולי גם לשיכון. לדבריו, הביטוח הלאומי מציע לו ללכת לאבחון פסיכיאטרי, כי מסיבה ביורוקרטית כלשהי, אפשר לעקוף כך את המגבלה הכלכלית, שמונעת ממנו כרגע את השיקום. אני לא מצליח ללכת לגמילה, כי ביטוח לאומי לא מוכן לתמוך. הוא טוען שיש לי רכבים ואופנועים וחללית על הירח, והכל שטויות. אני מתבייש ללכת הביתה ורוצה להיגמל".

לדברי בן ישי, הבעיה היא שהאשפוז הפסיכיאטרי מצריך נטילת כדורים רבים "ואז אתה באמת נהיה פסיכיאטרי, ואני מכור, לא משוגע. מה אומר לי ביטוח לאומי? אם לא יכולים לתת לך בתור נרקומן, תנסה להיות פסיכיאטרי.

"אבל אני בקריז, הגוף שלי צורך סם ולא צורך במבה. אומרים לי אתה לא יכול לקבל הבטחת הכנסה כי אתה מכור, אז בוא נלך דרך בורמה, כלומר לצד ההפוך: לך לנירולוג שיכתוב שאתה צריך כדורים, שיעשו אותי עוד יותר מפגר, כדי שאוכל לקבל כסף מביטוח לאומי. אבל אני אדם נורמלי, ופשוט מאוד נפלתי לסמים".

בעודנו שם, הציע אחד האורחים במקום לעבוד בניקיון, ופרץ ריב בין שתי דיירות.

"מכורים נקיים לא חסר, אבל יש בודדים שעובדים ביחידות לדרי רחוב וצריך יותר. "במקום אשפוזית או גמילה, צריך לתת להם גם דרך, כי הם איבדו אותה. הביורוקרטיה מושכת אותם יותר מדי ב'לך תבוא'"

אזולאי אומר שכדי להביא את דרי הרחוב לגמילה או לשיקום ושיכון, צריך קודם כל להגיע אליהם כי הם לא יגיעו אליו, ובשביל זה צריך יותר מכורים נקיים כמוהו.
"אנחנו תמיד מושיטים יד, אבל הם לא מוכנים לקבל", הוא אומר. "מכור לסמים הוא במעגל, אבל מי שמטפל בהם הם לא מכורים, אלא רק עובדים סוציאליים.

"צריך אחד כמוני שמכיר את כל המשחקים, הטריקים והשטיקים. מכורים נקיים לא חסר, אבל יש בודדים שעובדים ביחידות לדרי רחוב וצריך יותר. במקום אשפוזית או גמילה, צריך לתת להם גם דרך, כי אלה אנשים שאיבדו אותה. הביורוקרטיה וביטוח לאומי מושכים אותם יותר מדי ב'לך תבוא'".

בעודנו מדברים בחוץ, אחד השכנים מוציא ראש מהחלון ומתלונן שהפרענו לו לישון. בלילה שוב יהיה קר, ואזולאי רוצה למלא את המקלט. "אני מקווה שיהיה פה עמוס, כמה שיותר. אני הולך לאסוף אנשים מהספסלים, להביא אותם לפה, כדי שהמקום יישאר פתוח, כי אז חולדאי לא יסגור את זה בחיים".

אילוסטרציה (צילום: RobertHoetink istockphoto)
אילוסטרציה (צילום: RobertHoetink istockphoto)

מנסים לשדל את חסרי הבית לבוא לגמילה

בעיריית תל אביב מטפלים בקצת יותר מ-1,000 דרי רחוב, כאשר 600 מהם בטיפול ארוך טווח והיתר מוכרים מהתייעצויות אד-הוק.

שלושה עובדים סוציאליים של העירייה, לרבות יואב בן ארצי, מנהל היחידה לדרי רחוב, נמצאים באזור התחנה המרכזית כל יום מהבוקר עד אחר הצהריים. הם מנסים לשדל את חסרי הבית, שרובם משתמשים בסמים ואלכוהול, להגיע לגמילה ולמרכזי טיפול, אלא שהניסיון הזה בדרך כלל לא צולח.

בשהייה בשטח הם מנסים גם להגיע לנשים בזנות שנמצאות ברחוב. גם אם במקרה אחד המטופלים כן יסכים להתפנות לגמילה, הוא יתקשה למצוא דיור לאחר מכן וצפוי לחזור לרחוב. העירייה מציעה רק הלנה זמנית ללילה.

לחלק מחסרי הבית שכן מטופלים ומנסים למצות זכויות, הסיוע בשכר דירה הוא 1,170 שקלים בלבד, ועם הסכום הזה קשה מאוד למצוא להם קורת גג. עם זאת, בעירייה כן מעוניינים להציע בעתיד פתרונות דיור לטווח ארוך עבור חסרי הבית.

"קודם כל שיהיה בתוך בית ומשם נעשה את כל המעטפת הטיפולית", אומר גורם בעירייה, אלא שזה עדיין חלום רחוק, שכן תכנית "דיור תחילה" עוד נמצאת בשלב הבחינה. בניגוד לירושלים, נכון לעכשיו בתל אביב אפילו לוקרים העירייה לא מציעה לחסרי הבית שלה.

מהעירייה נמסר בתגובה: "עיריית תל אביב-יפו מתגברת את מערך השירותים החברתיים ונערכת למתן מענה לדרי הרחוב בימי הקרה. ניידת מיוחדת של היחידה לטיפול בדרי רחוב פועלת בכוחות מתוגברים ויוצאת בכל שעות היום והלילה לשטח, מצוידת בשתייה חמה ובשמיכות. צוות הניידת יאתר דרי רחוב ויפנה אותם ל-3 הגגונים העירוניים, או למקלט ייעודי נוסף, אשר נפתח ללילות החורף הקרים ברחוב דרך יפו 44. מטופלים שיתקשו או יסרבו להגיע לגגון או למקלט, יקבלו שמיכה חמה, כוס תה, חולצות תרמיות וחימומיות".

עוד 2,646 מילים
כל הזמן // יום ראשון, 5 באפריל 2020
מה שחשוב ומעניין עכשיו

נתניהו: מגנה בתוקף את ההסתה הפרועה נגד החרדים

גנץ לריבלין: ייתכן ואצטרך לבקש להאריך את המנדט להרכבת ממשלה ● עובדי הכנסת המתגוררים בבני ברק לא יוכלו ממחר להיכנס למשכן ● ליברמן: נתוני הממשלה על הקורונה לא מסתדרים עם המציאות ● המשנה למנכ"ל משרד הבריאות: אין כוונה ואין יכולת להשיב את המשק לפעילות אחרי פסח ● הממשלה תדון הערב בהצעה להגדיל את תקציב המדינה ב-90 מיליארד שקלים

עוד 31 עדכונים

מי זכאי לפיצוי?

מאז שפרץ משבר הקורונה לחיי, אני מרגישה מאבק פנימי בין שני נרטיבים.  הנרטיב האחד: הקורונה היא פצצה בריאותית וכלכלית בממדים עצומים. השני: הקורונה זו שפעת קלה, בטח לצעירים מבנינו. בין שני הנרטיבים הללו שוכנת לה איפשהו המציאות, עם אינספור השלכות כלכליות ושאלות פיננסיות שעולות.

למשל, מה אני, כעורכת דין בתחום הנזיקין והביטוח הלאומי, חושבת על תביעות מהסוג שעלול להתעורר בימי הקורונה? לדעתי, במקרים מסוימים יש עילת תביעה מוצדקת מול גופים שונים בעניין הנגיף, ואני חושבת שתביעות אלה ישאו פרי ופיצוי כספי (כמה פיצוי? את זה נדע בהמשך לאחר שנבין ונדע את השלכות המגיפה והיקף תוצאותיה).

מה אני, כעורכת דין בתחום הנזיקין והביטוח הלאומי, חושבת על תביעות מהסוג שעלול להתעורר בימי הקורונה? לדעתי, במקרים מסוימים יש עילת תביעה מוצדקת מול גופים שונים בעניין הנגיף

יש תביעות קצת אחרות, כמו למשל התביעה הייצוגית שהוגשה בשבוע שעבר על ידי אזרח ישראל נגד ממשלמת סין בגין התפרצות מגפת הקורונה, בסך 100 מיליארד שקל, בטענה כי לישראל נגרמו הפסדים רבים כתוצאה מהמגפה. קשה לי לנבא בשלב כזה האם תביעה כזו תחזיק בבית המשפט, אבל כנראה שיש כאלה שמאמינים שיש לה סיכוי, וכבר הלכו בעקבותיה. אתמול כבר פורסם כי תביעה נוספת הוגשה לביהמ"ש המחוזי בירושלים ע"י עמותת FREEDOM WATCH, בשם בעלי עסקים ואזרחי ישראל, והפעם על סך 180 מיליארד שקל. על פי טענת התביעה, נגרמו לישראל נזקים בשל מגיפת הקורונה עקב רשלנות והסתרה מצד ממשלת סין. אם התביעות ישאו פרי, סביר להניח שממשלת סין ואולי גופים ממשלתיים נוספים יעמדו בפני גל תביעות חובק עולם.

אלי אישית פונים מדי יום שני אנשים בממוצע, שחלו בנגיף ושואלים אם אפשר לתבוע, האם הם זכאים לפיצוי, האם ביטוח הבריאות שברשותם יאפשר להם להוציא מזה קצת כסף.

השבוע פנתה אלי בחורה צעירה, חד הורית, אם ל-4 קטינים, שנדבקה בנגיף כאשר עבדה באחת מרשתות הסופר הגדולות. היא ראתה אלפי אנשים ביום, לא קיבלה מיגון או הדרכה מהמעביד איך להתנהל. אותה בחורה, למשל, תוכל לתבוע את המעביד, ועל פניו יש לה עילה לעשות זאת.

מי למשל זכאי לפיצוי?

שאלה: אם למשל שהית במקום שלא הקפיד על הנחיות משרד הבריאות, ואותו מקום חשף אותך למחלה, ובשל כך חלית בקורונה או הועברת לבידוד, האם תהיי/ה זכאי לפיצוי?

תשובה: הואיל וההנחיות שניתנו על ידי משרד הבריאות נועדו להגן על הציבור – סביר שתעמוד לך זכות תביעה נגד המקום שהפר את ההוראות. אבל, ויש אבל גדול, ככל שהיית מודע/ת להפרת ההנחיות (למשל, הסתובבת בקניון), למרות ההמלצות להמנע ממגע חברתי, יהיה לך אשם תורם, ויפחיתו מסכום הפיצוי שלך, ואולי אף יקבעו שאשמתך היא אשמה מלאה (למשל, ישיבה ללימודי תורה שהמשיכה ללמד למרות הנחיות משרד הבריאות, או אדם פרטי אשר חלה אחרי שלא שמר על הנחיות ולכן הדביק אחרים, וכדומה).

השבוע פנתה אלי בחורה צעירה, חד הורית, אם ל-4 קטינים, שנדבקה בנגיף כשעבדה באחת מרשתות הסופר הגדולות. היא ראתה אלפי אנשים ביום, לא קיבלה מיגון או הדרכה מהמעביד איך להתנהל. אותה בחורה, למשל, תוכל לתבוע את המעביד

שאלה: אם המעביד שלך כן שמר על הנחיות משרד הבריאות, אך חלית בשל מגע עם עובד אחר או עם לקוחות. האם תהיי/ה זכאי לפיצוי?

תשובה: כאן הנחיות משרד הבריאות יכולות לשמש בסיס לקביעה של רשלנות או של היעדר רשלנות. למשל, ייתכן שבתנאי העבודה הספציפיים היה על המעביד לנקוט בצעדים חמורים יותר כדי להגן עליך (למשל, להקפיד על שני מטר רווח בין שולחנות העבודה של העובדים) ככל שזה המצב, ניתן יהיה לתבוע את המעביד בשל רשלנות גם אם עמד בכללי משרד הבריאות.

אם העובד נדבק על אף העובדה שהמעביד שמר על ההנחיות וכללי הזהירות בנוגע לעובדים, אבל העובד נדבק מלקוח שהיה חולה, יתכן שגם כאן תהיה זכות תביעה, הן כנגד המעביד והן כנגד הלקוח, במידה שנדע במי מדובר.

בכל מקרה, גם אם לא ניתן לתבוע את המעביד, אם נדבקת במהלך העבודה במקום העבודה שלך, יהיה מדובר בתאונת עבודה, ותוכל/י לקבל זכויות מועדפות מהמוסד לביטוח לאומי.

שאלה: אם מעביד העסיק עובדים בניגוד להנחיות משרד הבריאות, ועקב כך חלה אדם. האם כאן תהיה זכאות לפיצוי?

תשובה: הנחיות משרד הבריאות נועדו להגן על העובדים. ככל שהעובד נפגע בשל אי קיומן, הוא יוכל לתבוע את המעביד על רשלנות או הפרת חובה חקוקה, בגין נזקיו.

רק בריאות לכולם, ומוזמנים לפנות אלי בשאלות נוספות בטלפון: 054-4796688

אילנה אליכיס היא עורכת דין, מגשרת ונוטריון, המתמחה בתחום הנזיקין והביטוח, רשלנות רפואית וביטוח לאומי. אוהבת מאוד לעזור לאנשים למצות את זכותיהם ולקבל בעבורם את מה שיכול להחזיר להם את היכולת לחיות כמו יום לפני הפגיעה. אוהבת לבלות עם בנה בן ה-7, לקרוא ספרים, הצגות, להתאמן ולטייל

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.
עוד 641 מילים

"לא מושיטים לנו יד אלא סוגרים את היד בכל הכוח"

ההרשמה לקבלת מענק לעצמאים נפתחה ביום שישי, והרשת כבר מוצפת בתלונות של עצמאים שגילו שיקבלו רק פירורים, אם בכלל ● "תכל'ס, מה שהם אומרים לנו זה שאם אתם יותר 'עשירים' מקופאית בסופר לא מגיע לכם מענק", אומרת המעצבת אלכסנדרה נארדי ● מחר מתכננים העצמאים להפגין בשיירת מכוניות שתצא לכיוון קריית הממשלה בירושלים

עוד 1,168 מילים

"המאבק במגפה ייקח חודשים, אם לא שנים"

ראיון ד"ר אן שוחט שותפה כעת להובלת המאבק האמריקאי במגפת הקורונה, אחרי ששימשה בעבר השראה לסרט הוליוודי על התפרצות מגפות ● בראיון לזמן ישראל היא מספרת על ההיערכות הנרחבת בארצות הברית המדממת, ועל התרומה של מנהגים דתיים עתיקים להישמרות מהנגיף הקטלני, ומנסה להעריך מתי העולם יוכל לשוב לשגרה

עוד 768 מילים

פרשנות איראן מתחננת, ארצות הברית מתלבטת - ונתניהו שותק

לנתניהו היה הרגל רב-שנים: לדבר על איראן בכל הזדמנות, גם אם לא נשאל עליה ישירות ● אבל מאז פרוץ משבר הקורונה - אף מילה ● טהראן מבקשת מהעולם סיוע הומניטרי, אירופה מגלה אמפתיה, ארצות הברית מתלבטת, ורק ישראל שותקת ● ד"ר אהוד ערן: "אין צורך ללכד את האומה סביב נתניהו, היות שהנגיף כבר משרת את המטרה הזו" ● "הוא לא רוצה להיראות כמי שמבקש להרע לאזרחי איראן בשעת מצוקה"

עוד 1,053 מילים

תגובות אחרונות

קריסת המדינה כמדינה

טירוף המאבק בקורונה והמשבר הפוליטי והדמוקרטי משמידים למעשה ערך מרכזי בחיינו – את אחריותה של המדינה ואת אחריותם של מי שמופקדים על המדינה, להיותה מדינה.

יש להדגיש – אחריות על המדינה. לא על הממשלה. הממשלה היא רק זרוע הביצוע של המדינה. לא על הקואליציה. הקואליציה היא רק אמצעי שלטוני לניהול המדינה.

טירוף המאבק בקורונה והמשבר הפוליטי והדמוקרטי, משמידים למעשה ערך מרכזי בחיינו – את אחריותה של המדינה ואת אחריותם של מי שמופקדים על המדינה, להיותה מדינה

המו"מ הקואליציוני הנערך ממש בימים אלה, בו נסחרים תפקידים ותקציבים בקומבינות פוליטיות ומשפטיות, מעיד על הסרת אחריותם של נבחרי הציבור מתפקידם כנושאים באחריות לגורלה של המדינה. לשלומם, בריאותם וחייהם של אזרחי המדינה כולם. "חייהם" –  במובן של זכות לפרנסה, ביטחון, חינוך, חופש ובריאות. כל אלה נרמסים תחת הדיונים על תפקידו של מקורב פוליטי כזה או אחר, על גורלו המשפטי של רה"מ הנכחי וזכויותיו בעתיד כממלא מקום, ועל מספר השרים בממשלת ה"אחדות"/"חירום" או בקיצור ממשלת ה"חרדות" HARADUT.

"האחריות של המדינה הדמוקרטית להגנה על אזרחיה מפני סכנה הנשקפת לחייו, בריאותו או חירותו של מי מהם היא אחריות מוחלטת, במובן זה שאין מצב שבו המדינה יכולה להתנער מן האחריות ולפטור את עצמה מכל מעשה שהיא יכולה לעשות, חרף הסכנה האמורה", כותב הפרופ' אסא כשר במאמר העתיד להתפרסם בקרוב ועוסק בכלל ב"מעשי המדינה לפדיון אזרחיה מידי אויב".

ובכן האויב כיום הוא מגפת הקורונה. אזרחי המדינה כולם "נחטפו" בידי המגפה והם שבויים בידיה, ספונים, כלואים בבתיהם מאונס ובהוראת ממשלתם.

במצב זה יש לשאול – האם אתם, נבחרי הציבור, עוסקים באחריותכם המוחלטת כנציגי המדינה הדמוקרטית? האם אתם ממלאים את אחריותכם או מבצעים עבירות שלטוניות ופשעים נגד המדינה? נגד אזרחיה?

"אנחנו באים לדון באחריות המדינה ולא באחריות הממשלה. אין לנו כאן עניין במדיניות זו או אחרת של הממשלה, בהתאם לקווי היסוד שלה, הרוב הפרלמנטרי התומך בה או שיקולים פוליטיים של מי מחבריה. יש לנו עניין במה שכל ממשלה חייבת לעסוק בו, מפני שהמדינה חייבת לעסוק בו והממשלה היא הרשות המבצעת של המדינה" (פרופ' אסא כשר, שם).

ובכן בהשלכה על ימינו אלה, כל דיון על תפקידו של השר לענייני מורשת, ירושלים, אסטרטגיה, מודיעין, תפוצות ומיעוטים, פריפריה, נגב וגליל, שוויון חברתי, שת"פ אזורי, או כל תפקיד מופרך כפול ומכופל אחר, הוא מעילה בתפקידם של האחראים על המדינה.

"אחריות המדינה הדמוקרטית להגנה על אזרחיה מפני סכנה הנשקפת לחייו, בריאותו או חירותו של מי מהם היא אחריות מוחלטת, במובן זה שאין מצב שבו המדינה יכולה להתנער מן האחריות…"

כל דיון בגורלו המשפטי של בעל תפקיד אחד ולו יהא זה ראש הממשלה עצמו, הוא פשע נגד המדינה. כל עיסוק ומו"מ על סיפוח בקעת הירדן, או על הרכב הועדה למינוי שופטים, או על מעון רשמי נוסף למ"מ רה"מ, בעת שבריאותם של כל אזרחי המדינה השבויים בידי הקורונה נמצאת בסכנה יומיומית, הינו פשע מוכח, פומבי ובוטה נגד המדינה.

במהלך מלחמת לבנון השנייה, נחשף כי בבוקר פרוץ המלחמה, מכר הרמטכ"ל חלוץ את מניותיו בעסקה מסוימת בבורסה. המדינה כולה הזדעזעה.

בפרשת הצוללות נחשף כי רה"מ נתניהו אישר לבדו, מכירת צוללות מתקדמות למצרים של האחים המוסלמים בלי ליידע את הרמטכ"ל ואת שר הביטחון והרוויח ממכירת מניות של חברה המספקת חומרים לייצור הצוללות. הזעזוע נמשך עד היום וטרם נחקר סופית.

תא"ל רמי דותן הורשע בשנת 1991 בקבלת שוחד מחברות אמריקניות בעת שהיה ראש להק ציוד בחיל האוויר. הוא נדון ל 13 שנות מאסר.

בכל המקרים הללו התנגשו הציפיות של האזרחים מאלה שנבחרו לשרת את המדינה, עם מעשים שהאנשים הללו ביצעו לטובתם האישית או על דעתם האישית.

ובכן במה שונים מעשיהם של מנהלי המו"מ הקואליציוני כיום מהמעשים שלעיל? הם דואגים כעת לתפקידים שאינם קשורים כלל למאבק בקורונה, תחת כסות שקרית של הקמת ממשלת חירום. הם דואגים לתקציבים, משכורות וקומבינות פוליטיות שאין ביניהן לבין עצירת התפשטות המחלה דבר וחצי דבר.

במהלך מלחמת לבנון ה-2, נחשף כי בבוקר פרוץ המלחמה, מכר הרמטכ"ל חלוץ את מניותיו בבורסה. המדינה הזדעזעה. בפרשת הצוללות נחשף כי נתניהו אישר לבדו מכירת צוללות מתקדמות למצרים. הזעזוע טרם נחקר

הם עוסקים פשוט בשוחד פוליטי שבצידו גם רווח כספי אדיר לכל אחד מהם, בעת שאזרחי המדינה נאנקים בצינוק בעינויים בלתי אפשריים, תחת הנחיות הסגר והבידוד החברתי.

"אם המדינה יכולה להגן על האזרח מפני הסכנות ואינה עושה זאת, היא בגדר עומדת על דמו של האזרח. אדישות כזאת לגורלו של האזרח נוכח סכנה לחייו, בריאותו או חירותו אינה הולמת את הערכים של מדינה דמוקרטית, בראש ובראשונה ערך כבוד האדם. שמירה על כבוד האדם מחייבת את המדינה הדמוקרטית בהגנה על האזרח מפני הסכנות החמורות, ככל שיש לה יכולת לעשות זאת" (פרופ' אסא כשר, מאמר: מעשי מדינה לפדיון אזרחיה מידי אויב)

נציגי הציבור שנבחרו בידי האזרחים להגן על חייהם, מחויבים גם לנקוט פעולות למניעת סכנות הנשקפות לאזרחים לפני שהן מתרחשות. הם מחויבים כמובן לנקוט פעולות מיידיות, מקצועיות, אחראיות ללא שיקולים זרים כדי להגן על האזרחים ללא הבדל דת, גזע או מין, השקפה פוליטית, מגדר או גיל.

האם המו"מ הפוליטי המתנהל במקביל להתנהלותה של ממשלת מעבר מול משבר המגפה, עונה על המחויבויות הללו?

הנה דוח מבקר המדינה שפורסם לאחרונה מעיד שהפעולות שנדרשו להכנת המדינה למאבק במגפה, לא ננקטו על ידי הממשלה.

הנה ההחלטות שהתקבלו בממשלה דווקא להקל על כללי הבידוד החברתי במגזר החרדי, בניגוד לכללים שלהם נדרשו יתר האזרחים, מתבררות כבר עכשיו כהרות אסון לכולם. פצצת ההידבקות בבני ברק מעידה על התנהגות חסרת אחריות של מקבלי ההחלטות, שנמנעו מכפיית הכללים הבריאותיים בבני ברק ובמאה שערים רק משיקולים קואליציוניים. לא בריאותיים. לא ביטחוניים. לא מקצועיים. ממשלת ישראל ביצעה אם כן פשע במסגרת הגדרות אחריותה על המדינה. אין מילה אחרת.

הנה דוח מבקר המדינה מעיד שהפעולות שנדרשו להכנת המדינה למאבק במגפה, לא ננקטו ע"י הממשלה. הנה ההחלטות להקל על כללי הבידוד החברתי במגזר החרדי, בניגוד ליתר האזרחים, מתבררות כהרות אסון

אמנם: "ההתנהגות הקלוקלת של האזרח אינה משחררת את המדינה מאחריות להגנה עליו מפני הסכנות החמורות" כותב פרופ' כשר, אבל ברור לנו שההתנהגות הקלוקלת הזו היא גם תוצאה של מנהיגות חסרת אחריות. שר הבריאות עצמו שבימים אלה חלה בעצמו בקורונה, כיוון שלא הקפיד על הכללים שהוא ומשרדו קבעו, נהג באופן רשלני, עברייני ושערורייתי כאשר איפשר הגעת מטוסים מלאים בחרדים חולי קורונה מארה"ב לישראל. כשאיפשר חגיגות פורים ותפילות המוניות בבתי כנסת בעיצומה של ההדבקה.

ובכן האם האחראים לגורלה של המדינה מחויבים להפר הבטחות קואליציוניות ולשים בצד שיקולים פוליטיים כאשר מגזר שלם, השותף לקואליציה, מתנהג באורח המסכן את שלום הציבור כולו? בוודאי. זו חובתם כלפי המדינה. המדינה היא מעל הקואליציה.

האם ממשלת ישראל לא יצאה למלחמה כאשר נחטפו שני חיילים בגבול הצפון וסיכנה את חייהם של מאות חיילים כדי לשחרר את השניים? האם לא ניהלה מו"מ עם החמאס, שחררה אלף מחבלים וויתרה על עקרונותיה כדי לשחרר את גלעד שליט? מדוע ממשלה פוליטית לא יכולה להפר הסכם קואליציוני או הבטחות פוליטיות לשותפיה, כדי להגן על כלל האזרחים? האם שלומם אינו קודם לשלומה של הקואליציה? האם בריאותם של תושבי רמת גן אינו קודם ליחסיו של ראש הליכוד עם ראשי המפלגות החרדיות?

מדוע ממשלה לא יכולה להפר הסכם קואליציוני כדי להגן על כלל האזרחים? האם שלומם אינו קודם לשלומה של הקואליציה? האם בריאות תושבי ר"ג אינו קודם ליחסי ראש הליכוד עם ראשי המפלגות החרדיות?

הסכנה המיידית לחייהם של חטופי אנטבה, גרמה לממשלת ישראל לסכן מאות חיילים, לטוס למדינה עוינת ולהפר חוקים בין לאומיים ובלבד שתחזיר את החטופים למדינתם. אבל במציאות המטורללת והפושעת של ימינו ממשלת המעבר מעדיפה את שלום "הגוש" על שלומם של "חטופי" הקורונה.

"אחד מערכיה של מדינה דמוקרטית הוא ערך האחריות לגורלו של כל אזרח של המדינה, ככל שהמדובר בחייו, בריאותו וחירותו. המדינה חייבת לשמור על האזרח מפני כל סכנה משמעותית לפגיעה בחייו, בריאותו וחירותו. " (אסא כשר, שם).

המדינה אמורה להגן על ערכיה. אחד מערכיה של מדינה דמוקרטית הוא ערך האחריות לגורלו של כל אזרח של המדינה, ככל שמדובר בחייו, בריאותו וחירותו. המדינה חייבת לשמור על האזרח מפני כל סכנה משמעותית לפגיעה בחייו, בריאותו וחירותו. וערכים כזכור לכולנו, הם דבר שבני אדם מוכנים לשלם עליהם מחיר. גם מדינה, כשהיא מגנה באופן מעשי על ערכיה, מוכנה לשאת בתוצאות השליליות של מעשיה.

התנגדות להסכם הגרעין האיראני הייתה כרוכה במחיר שישראל עלולה הייתה לשלם ביחסיה עם ארה"ב.

סיפוח רמת הגולן, סיפוח ירושלים המזרחית, ההתקפה על הכור העיראקי, תקיפת הכור הסורי ועוד ועוד החלטות פוליטיות וביטחוניות כרוכות תמיד גם במחיר שהמדינה בהובלת הרשות המבצעת, מוכנה לשלם כדי להגן על ערכיה.

אולם במאבק בקורונה מתברר שהרשות המבצעת לא מוכנה לשלם מחיר פוליטי כדי להגן על ערך חיי האדם של אזרחי המדינה. הישרדותה של הרשות המבצעת כאורגן נפרד של המדינה, חשוב לה יותר מהגוף אותו היא אמורה לשרת.

אולם במאבק בקורונה מתברר שהרשות המבצעת לא מוכנה לשלם מחיר פוליטי כדי להגן על ערך חיי האדם של אזרחי המדינה. הישרדותה של הרשות המבצעת כאורגן נפרד של המדינה, חשוב לה יותר מהגוף אותו היא אמורה לשרת

נזכיר בעניין זה רק כמה מחדלים מהימים האחרונים:

  • המוסד למודיעין ולתפקידים מיוחדים דאג להשיג/לגנוב מכשירי הנשמה ממדינות בחו"ל, כאשר ממש באותו זמן גורם במשרד הביטחון מכר מכשירי הנשמה מישראל לחו"ל. איש לא נעצר. חוסר התיאום זועק לשמים.
  • הממשלה מונעת מגופי מחקר מדעי, קופות חולים ומעבדות פרטיות מלבצע בדיקות קורונה המוניות רק משיקולים ביורוקרטיים, ובכך מסייעת ביודעין להפצת ההידבקות. כלומר הממשלה פועלת נגד האינטרס של המדינה.
  • הממשלה לא מפעילה את מערכות מל"ח – משק לשעת חירום ורח"ל (רשות חירום לאומית) רק משום שראש הממשלה נמצא בסכסוך אישי עם שר הביטחון והמערכות הללו כפופות לשר הביטחון.
  • ראש הממשלה מתכוון למנות לשרה לביטחון הפנים נאמנה פוליטית, במקום למנות איש מקצוע מוכח, בעל ניסיון להתמודד עם משבר בסדר גודל של מגפת הקורונה.
  • ראש הממשלה נמנע מלהעביר את שר הבריאות מתפקידו, למרות שגלוי וברור לכל שהוא לא כשיר למלא את התפקיד בעת חירום ונכשל טוטאלית בהכנת מערכת הבריאות להתמודדות מול המגפה.

כל העובדות הללו מעידות על כך שמדינת ישראל כמדינה, קורסת לתוך עצמה.

כשמערכות השלטון נעות במצעד איוולת והאלטרנטיבה לשלטון משתפת פעולה עם השלטון המושחת והכושל, במקום לייצב את הדמוקרטיה ובאמצעותה להילחם על הגנת האזרחים באופן יעיל יותר, לאזרחים לא נותר אלא להתכנס בבתים או לצאת למרי אזרחי.

איתי לנדסברג נבו הוא אזרח המודאג מעומק השחיתות השלטונית, חושש לגורל הדמוקרטיה ומזועזע מהגזענות והאלימות בחברה הישראלית. לשעבר עורך "מבט שני" ומנהל מחלקת תעודה בערוץ הראשון מנוחתו עדן (2002-2017). בן קיבוץ תל יוסף וממקימי הפורום למען אנשי המילואים ( 1995-2017) . כיום במאי, עורך תוכן ומפיק עצמאי.

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.
עוד 1,521 מילים
עודכן עכשיו

התפרצות הקורונה – כל הכתבות

זירת הבלוגים
הזמן שלך לומר את דעתך
הצטרפות

מעבדות רבות ברחבי העולם עורכות ברגעים אלה ניסויים ב-6,125 כימיקלים שונים על כ-24 החלבונים של נגיף הקורונה ● פרופסור שי ארקין מהאוניברסיטה העברית לקח את דיוויד הורוויץ לסיור באחת מהמעבדות האלה ● מיוחד

עוד 2,905 מילים

אין שום חקיקה שתוכל להבטיח לגנץ את קיומה של הרוטציה

עד עתה לא פורסם, לא באופן רשמי ולא כהדלפה, הנוסח המתגבש של ההסדר החקיקתי שאמור לעגן את הרוטציה בין בנימין נתניהו ובני גנץ ● ועדיין, בחינה מעמיקה של ההסדרים המתגבשים מוליכה למסקנה חד-משמעית: אין שום הסדר חקיקתי כזה שיכול להיחשב לבלתי-הפיך או משוריין, ושאינו ניתן לעקיפה או לביטול ● כל מה שנשאר זה מידת האמון שיש לגנץ במילה של נתניהו ● פרשנות

עוד 989 מילים

הכישלון הגדול ביותר של ליצמן הוא דווקא בהגנה על הציבור שהוא מייצג

דעה לא ברור אם שר הבריאות הפר את הנחיות משרדו שלו, ואפשר לדון בשאלה האם כשלי מערכת הבריאות במשבר הנוכחי הם באשמת מי שהיה ראש המערכת מזה כעשור ● אבל על נקודה אחת אין עוררין: תכליתו של ליצמן כפוליטיקאי חרדי היא לדאוג לרווחת ציבור המצביעים שלו ● ודווקא לנוכח האיום הבריאותי הגדול ביותר על ציבור זה, ליצמן אכזב אותו לגמרי

עוד 927 מילים ו-1 תגובות

הולכת בדרכה מרב מיכאלי מדברת על האכזבה מעמיר פרץ

חברת הכנסת מרב מיכאלי לא האמינה שזה קורה לה ● אחרי העריקה של אורלי לוי-אבקסיס, והזחילה המסתמנת של עמיר פרץ ואיציק שמולי לממשלת נתניהו, היא נותרה חברת העבודה-גשר היחידה שממש מתכוונת לעמוד בהבטחת הבחירות המרכזית של המפלגה: לא להצטרף לממשלת נתניהו ● בראיון לזמן ישראל היא מבטיחה לעשות הכל כדי לטרפד את הכוונות של פרץ ושמולי ● אם לא - היא תמשיך ככל הנראה לתפקד כאופוזיציה פנימית של אישה אחת

עוד 870 מילים

לקראת הצטרפות לממשלה? פרץ הודיע להורוביץ על סיום השותפות של העבודה ומרצ

ניצן הורוביץ: פרץ קובר את מפלגתו קבורת חמור; זנדברג למרב מיכאלי: הצטרפי אלינו ● בשל מחסור הנחה משרד הבריאות למחזר ציוד מגן משומש ● בגלל חוסר במטושים ובריאגנטים משרד הבריאות צמצם את בדיקות הקורונה; משה בר סימן טוב: ישנו מחסור בכל העולם ● במשרד הבריאות שוקלים להגדיר את מודיעין עילית, מגדל העמק ואלעד כ"אזורים מוגבלים", בדומה לבני ברק

עוד 23 עדכונים

מאז שמשבר הקורונה טלטל את אורח החיים הישראלי, החקלאות האורגנית בכלל וענף המשלוחים לבתים בפרט חווים פריחה חסרת תקדים ● אודי כספי, בית יצחק: "כולנו, כל החקלאים האורגניים שאני מכיר, מגדלים עכשיו בכל הכוח כדי לספק את הביקושים" ● דנה שטיין, בית יהושע: "אנשים יושבים יותר בבית ואוכלים יותר, וגם רוצים לאכול יותר בריא" ● גיא רילוב, חוות מקורה: "זה רק מדגיש את החשיבות של חקלאות מקומית וייצור מזון מקומי"

עוד 995 מילים

אנטישמיות הקורונה גם בניו יורק מאשימים את החרדים בהפצת המגפה

בקהילות החרדיות במדינת ניו יורק מדווחים על עלייה באנטישמיות, בעקבות התפרצות נגיף הקורונה באזור ● כבאי שהעלה פוסט אנטישמי לרשת, חנות שסירבה לשרת יהודים, וסיקור לא מחמיא בתקשורת הם רק חלק מהדוגמאות ● לדברי החרדים שם, הם עושים הכל כדי לצמצם את התפשטות הנגיף - גם אם לקח להם זמן להבין את גודל האיום

עוד 815 מילים ו-2 תגובות

מצוקת דרי הרחוב להיכנס לבידוד ביתי כשאין לך בית

גם דרי הרחוב מנסים להישמע כמיטב יכולתם להנחיות משרד הבריאות ● מקלטים של עמותות פרטיות מציעים להם מיטה ותעסוקה למשך היום, כדי שיוכלו לציית להוראות הבידוד ● "לפני הקורונה הייתי הולך לפארק, עכשיו אני נשאר במקלט עם משחקים וטלוויזיה", מספר אחד מהם ● ומה עם המדינה? גם בימים שבשגרה היא מקשה לתת להם מענה

עוד 931 מילים

המצרים נלחמים בשרלטנים שמציעים תרופות לקורונה - וגם בעיתונאים שחושפים את ממדי המגיפה ● האיראנים ממשיכים לבקש הקלות, אבל לא מהסיבות הנכונות ● וושינגטון וטהראן מנסות להרכיב ממשלה - בעיראק ● מקדש אשורי בן 5,000 שנה מתגלה מחדש ● ומה קרה בבית לחם לפני 18 שנה ● קסניה סבטלובה מסכמת שבוע במזרח התיכון

עוד 834 מילים

נעצרה רופאה ברוסיה שמתחה ביקורת בראיון לזמן ישראל על הטיפול בקורונה

אנסטסיה ווסילייבה התראיינה אתמול בזמן ישראל ומתחה ביקורת חריפה על אופן הטיפול של שלטונות רוסיה במגפת הקורונה ● היום נעצרה על ידי המשטרה המקומית ולאחר שהוחזקה בתחנת המשטרה במשך היום, שוחררה עם קנס סמלי ● דובר איגוד הרופאים: "יש סימנים ושריטות על גופה. לא נשתוק על זה"

אנסטסיה ווסילייבה, יו"ר איגוד הרופאים הבלתי תלוי ברוסיה אליאנס ווראצ'י, אשר חשפה בראיון לזמן ישראל את מחדל הטיפול בקורונה של ממשלת רוסיה, נעצרה הבוקר (שישי) על ידי המשטרה המקומית, אבל שוחררה בשעות האחרונות בעיירה אקולובקה ליד העיר נובגורוד. לפי עדויות, היא סבלה מאלימות מהשוטרים במהלך מאסרה.

לדברי דובר איגוד הרופאים, איוון קונובלוב, צוות האיגוד הגיע לעיר על מנת לחלק מסכות וציוד מיגון נוסף לרופאים. אנסטסיה נעצרה באופן רשמי בגין הפרת סגר אשר הוטל על עיר מגוריה מוסקבה, וכן בשל התנגדות לשוטר.

אנסטסיה ווסילייבה
אנסטסיה ווסילייבה

בראיון שנתנה לזמן ישראל השבוע חשפה ווסילייבה את מה שהיא מכנה המחדל המתמשך ברוסיה של הטיפול בהתפשטות הנגיף.

"כבר בחודש ינואר השנה נרשם במוסקבה גידול של 37% במחלות של דרכי הנשימה והריאות. כנראה שלא ידעו ולא הבינו את הקשר לנגיף הקורונה, אז ייעדו למחלות האלה מחלקות שלמות. המחדל של התפשטות הנגיף נוצר כי בכלל לא הייתה הבחנה בין סוגי המחלות".

בתחילת השבוע פרסמה ווסילייבה סרטון יוטיוב שבו פנתה לשלטונות ולרשות המקומית במוסקבה והאשימה אותם בהכנסת חולים "מוסווים" באמתלה שהם לקו בדלקת ריאות לבתי החולים, כאשר בפועל, לדעתה, מדובר בחולי קורונה. היא דרשה מהם להפסיק את השקר וההסתרה שגורמת להפצה של הנגיף.

כמה ימים לאחר הפרסום, סיפרה ווסילייבה כי זומנה לחקירה במשטרה ונדרשה להסביר את "הפצת השמועות".

בשיחה עם זמן ישראל טרם הראיון, היא נשאלה האם היא לא חוששת לצאת נגד הרשויות בתקשורת הרוסית והמערבית. "מה יש לי לפחד?", השיבה. "אני אומרת את האמת. הם יכולים לעשות מה שהם רוצים, זה לא ישנה את האמת עצמה".

לאחר שהוחזקה בתחנת המשטרה של נובגורוד בהמשך היום, ווסילייבה חויבה בתשלום קנס של 800 רובל – כ-15 דולר.

"זה לא היה עניין של כסף בשבילם, הם רצו לשבור אותי", אמרה לסוכנות הידיעות AP אחרי שחרורה. "אבל אני משוכנעת יותר מתמיד שאני עושה את הדבר הנכון וללא ספק אמשיך לעשות זאת".

דובר האיגוד איוון קונובלוב אמר לזמן ישראל: "כנראה שהשלטונות רואים איום במעשים של אנסטסיה. הרי בזמן שהם שולחים עזרה לאיטליה, סרביה וונצואלה – הרופאים שלנו לא ממוגנים.

"הרשויות בנובגורוד לא נקפו אצבע על מנת למגן את הרופאים, וכשאנסטסיה מגיעה עם ציוד מיגון לבתי החולים, היא חושפת שאפילו איגוד קטן ועצמאי כמו שלנו יכול לדאוג לרופאים. זה לא מצריך סכומי עתק אלא השקעה מינימלית. איך זה מציג את הרשות המקומית? אני מניח שהם נוקטים באמצעי כוח ואלימות כדי לעצור את פועלנו ולהפחיד אותנו אבל בפועל הם מציגים את עצמם באור שלילי, כי כולם מבינים מה האמת בסיפור".

האם נהגו באנסטסיה באלימות?

"כן. אחד השוטרים סתר לה והיו עוד מעשים, יש סימנים ושריטות על גופה. אנחנו כמובן לא נשתוק על זה".

האם היא לא מפחדת שיכולים לעשות לה משהו יותר חמור מזה?

"אנסטסיה היא אדם ישיר והגון. הם יכולים לחפור ולחקור אבל לא ימצאו כלום. הם כמובן ימשיכו להפריע לנו וללכלך עלינו, אבל הציבור רואה שמדובר במעשה תמים של עזרה לרופאים, אז בסופו של דבר הרשויות רק מזיקות לעצמן".

עוד 439 מילים
סגירה
בחזרה לכתבה