זירת הבלוגים

כריזמה, ביטחון, ערבים, הכל משפיע, אבל שחיתות?

נראה כי 3 כתבי אישום חמורים לא משפיעים על הציבור בבואו להצביע

01/03/2020 06:29
שלט בהפגנה נגד השחיתות השלטונית (צילום: Yonatan Sindel/Flash90)

נראה כי 3 כתבי אישום חמורים לא משפיעים על הציבור בבואו להצביע. בנוסף לפרשות: הצוללות והמניות שלא נחקרו. מה חתני פרס נובל, בכירים באקדמיה וטייסים יודעים שחלק גדול מהציבור לא?

צריך להגיד את האמת, לא נראה שלציבור הישראלי אכפת משחיתות שלטונית, או ליתר דיוק, במערך השיקולים, הבוחר הישראלי אינו תופס את השחיתות כשיקול מכריע בבואו לתמוך במועמד לראשות ממשלה או מפלגה או בבואו להצביע עבורם. כריזמה, ביטחון, ערבים, הכל משפיע, אבל שחיתות?

צריך להגיד את האמת, לא נראה שלציבור הישראלי אכפת משחיתות שלטונית, או ליתר דיוק, במערך השיקולים, הבוחר הישראלי אינו תופס את השחיתות כשיקול מכריע בבואו לתמוך במועמד לראשות ממשלה או מפלגה

אלפי המפגינים במחאות נגד השחיתות בכיכר גורן בפתח תקווה ובכיכר הבימה בת"א, שפעלו במשך יותר משלוש שנים כדי לרתום את הציבור למאבק – יודעים עד כמה המשימה הזו קשה.

מי שכן רואה בעיה בשחיתות הם 120 בעלי תפקידים בכירים כיום ובעבר בישראל ששלחו מכתב לנשיא המדינה, ראובן ריבלין, ול-120 חברי הכנסת, בדרישה שלא להטיל את הרכבת הממשלה הבאה על ראש הממשלה בנימין נתניהו. מדובר בבעלי תפקידים ובהם חתנים וכלות של פרס ישראל, נשיאים ורקטורים לשעבר של אוניברסיטאות ומכללות ועוד.

זהו המכתב השני שנשלח בשבוע שעבר לריבלין. 540 הטייסים וקציני חיל האויר קראו גם הם לנשיא ריבלין לא להטיל על נתניהו להרכיב ממשלה, בשל "עבירות חמורות של שחיתות שלטונית" כדבריהם. יתכן שהמסקנה שהגיעו אליה, נובעת מכך שהם מביטים על המדינה ממעוף הציפור ומבקשים ממשלה המבוססת על ערכים אחרים מאלו שמציג ראש הממשלה.

אחת ההגדרות האקדמיות לשחיתות היא שימוש בלתי הולם במשרה ציבורית לצורך קידום אינטרס פרטי. במידה שאיש ציבור המתאים להגדרה זו מסתכל על נושאים כגון ביטחון, בריאות, חינוך ועוד מבעד למשקפיים של האינטרס הפרטי, הציבור צפוי לספוג מדיניות המבוססת על החלטות שאינן משרתות את הציבור בכללותו. מה שנקרא האינטרס הציבורי הרחב.

האם זה קרה בפרשת הצוללות? האם ראש הממשלה שמתרברב בפעולות בשטח האויב ובכך מפר עמימות ביטחונית – הדבר יכול להיחשב לשימוש בלתי הולם במשרה ציבורית לצורך קידום אינטרס פוליטי (השגת תמיכה מציבורים מסוימים במערכת בחירות)?

האם רה"מ שמתרברב בפעולות בשטח האויב ובכך מפר עמימות ביטחונית – הדבר יכול להיחשב לשימוש בלתי הולם במשרה ציבורית לצורך קידום אינטרס פוליטי (השגת תמיכה מציבורים מסוימים במערכת בחירות)?

עתה לאחר שלושה תיקים פליליים, מבלי שנחקרו פרשת הצוללות או פרשת המניות, הליכוד מנסה לצמצם את הפער וליצור מצג שווא כאילו יש כאן מאזן שחיתות, כשהוא מציג פרשה שלא מתקרבת לנעליים של אף אחת מהפרשות שבהן נחשד נתניהו ושבה גנץ לא חשוד, למרות כל מה שאנשי הליכוד מטפטפים.

זו תמיד הייתה ועדיין הדרך של הימין: לא להתייחס לפרשות שבהן העומד בראשם נחשד, אלא להגיד כמו ילד קטן (ראה הריטואל הקבוע בפרשנות של עמית סגל בערוץ 2) שאומר למורה למה לי את מעירה ולדני לא? למה הוא יכול להרביץ ואני לא? למה איתן כבל לא נחקר? למה גנץ לא? למה במקרה הזה כך ובמקרה הזה אחרת? אנשי הטיעון הזה לא יתבגרו. השאלה אם מספיק אנשים אחרים כן יצליחו להתבגר.

יתכן שיום יבוא ותושבי המדינה יצטערו שלא יצאו לרחובות להפגין נגד הישארות של ראש ממשלה עם כתבי אישום אשר הסית נגד שומרי הסף הרשויות אכיפת השלטון יחד עם שרים נוספים חשודים, או שלא נאבקו בדרכים אחרות ביחד עם אלו שעשו כן.

פרץ שר חינוך, אוחנה במשפטים, בנט שקד וסמוטריץ, נתניהו ללא מעצורים, המשך הדתה, כפייה, הקצנה, שיסוי, הסתה והתדרדרות של מערכות השירות לאזרח, כל זה  אמור להדאיג כמגיפה של שחיתות. אין מקום להשוות כמובן בין המגפות, למעט העובדה שבקורונה הציבור צריך לחבוש מסיכה ואצלנו המנהיג באופן טבעי חובש כל פעם מסיכה אחרת.

כל זה  אמור להדאיג כמגיפה של שחיתות. אין מקום להשוות כמובן בין המגפות, למעט העובדה שבקורונה הציבור צריך לחבוש מסיכה ואילו אצלנו המנהיג באופן טבעי חובש כל פעם מסיכה אחרת

נראה כי מערכות הבחירות מייגעות את הציבור, בשל מלחמת ההתשה שהפעיל נתניהו עם ספינים ומשיכת זמן בהעדפתו ללכת לבחירות מאשר להרכיב ממשלה.

הציבור העייף גם כך בחלקו הגדול לא במיוחד פעיל ציבורית, לא יוצא לרחובות, לא דורש דרישות ולא נאבק במי שלעיתים נראה כי שם את עצמו מעל למדינה, לציבור זה יש כעת הזדמנות אחרונה למנוע את ההתדרדרות ולהצביע בהמוניו. גם אם תהיה מערכת בחירות נוספת, יש להתייצב ולהילחם על אופייה של המדינה בכל קרב.