זירת הבלוגים

דמוקרטיה או עליונות הגזע

26 שנים לטבח ההמוני שביצע ברוך גולדשטיין בחברון. מעריצו האדוק של הרוצח הוא היום בלב המיינסטרים

26/02/2020 12:33
בנימין נתניהו, איתמר בן-גביר (צילום: נתי שוחט ויונתן סינדל/פלאש90 (עיבוד מחשב))

26 שנים לטבח שביצע ברוך גולדשטיין בחברון. גברים מתפללים. ילדים כורעים. עשרות חפים מפשע נרצחו בשעת תפילתם במסגד. מעריצו האדוק של הרוצח קיבל עשרות אלפי קולות בבחירות האחרונות. הוא גם מרואיין מבוקש ולגיטימי בתקשורת הישראלית. הכי מיינסטרים שיש.

ראש הממשלה מעניק למעריץ האדוק של רוצח ההמונים לגיטימציה ופועל שוב ושוב לשילובו ברשימת הימין. גם שרת המשפטים לשעבר התייעצה עם המעריץ האדוק בנושא מינוי שופטים.

ראש הממשלה מעניק למעריץ האדוק של רוצח ההמונים לגיטימציה ופועל שוב ושוב לשילובו ברשימת הימין. גם שרת המשפטים לשעבר התייעצה עם המעריץ האדוק בנושא מינוי שופטים

ישנה אחוזת קבר של רוצח ההמונים בקריית ארבע. זאת אומרת, אנדרטה לזכרו של רוצח ההמונים. יש שם גם רחוב על שמו של כהנא, מנהיגו הרוחני של הרוצח, שהגיש בזמנו בפרלמנט הישראלי הצעות חוק זהות לחוקי נירנברג.

הסופרת שולמית הראבן ז"ל כתבה בשנות ה-80 ספר מאמרים ששמו "משיח או כנסת". זהו שם מצוין שמתמקד בצורך לבחור בין משטר דמוקרטי לבין דיקטטורת אפרטהייד.

אבל משיח לא בא. משיח גם לא מטלפן. ההלכה היהודית התמקדה לאורך השנים ברעיון של משיח שיבוא בעתיד. מין שאיפה עתידית נצחית. היא דחתה מכל וכל את אפשרות מימוש הרעיון המשיחי בפועל.

ייתכן שהכותרת המדויקת לבחירה שעומדת לפנינו היא לא "משיח או כנסת" אלא "דמוקרטיה אזרחית או דיקטטורה ומשטר חוקי גזע".

זאת אומרת, נראה שאין מנוס: צריך לבחור צד.

ייתכן שהכותרת המדויקת לבחירה שעומדת לפנינו היא לא "משיח או כנסת" אלא "דמוקרטיה אזרחית או דיקטטורה ומשטר חוקי גזע". זאת אומרת, נראה שאין מנוס: צריך לבחור צד

צד אחד הוא הצד האנושי. הצד של הדמוקרטיה האזרחית. זהו גם הצד המתבקש מהזהות היהודית לטעמי.

הצד השני הוא הצד של ברוך גולדשטיין. הצד של עליונות הגזע. העניין עם הצד של עליונות הגזע הוא שבסופו מופיעים הנאצים. ואולי כבר לא כל כך בסופו.