דגל ישראל (צילום: Tomer Neuberg/Flash90)
Tomer Neuberg/Flash90

ללא הכרעה, בחירות רביעיות צפויות להערך ב-22 בספטמבר

הקיפאון הפוליטי והסקרים מצביעים על סיכוי גבוה לבחירות רביעיות ● לפי החוק, אם הנשיא והכנסת ימצו את כל האפשרויות להרכבת ממשלה, הבחירות אמורות להתקיים ב-22 בספטמבר - אם כי גם ה-15 בספטמבר וה-12 באוקטובר באים בחשבון ● במקרה שהח"כים יוותרו על חלק מהזמן שהחוק מקציב להם, הבחירות יתקיימו כנראה בשבוע הראשון של יולי ● זמן ישראל עושה חשבון

ראשי המפלגות לא הצליחו להרכיב קואליציה כבר פעמיים, והסקרים מראים באופן עקבי שדבר לא צפוי להשתנות בהרכב הכנסת אחרי הבחירות ביום שני. כל מה שנותר, אפוא, הוא להתחיל להכין את עצמנו לאפשרות הסבירה של סיבוב רביעי, ולבדוק מתי מתוכנן מועד ד' להתקיים.

כדי שיתקיימו בחירות רביעיות, נדרש מצב שבו הנשיא והכנסת ה-23 ימצו את כל האפשרויות הקבועות בחוק בניסיון להרכיב ממשלה. לניסיון הזה יש מועדי זמן הקבועים בחוק יסוד הממשלה, והחישוב של מועד הבחירות הרביעיות צריך להתחיל בפרק הזמן הזה.

הצבעה על הצעת חוק לפיזור הכנסת. 12 בדצמבר 2019 (צילום: Olivier Fitoussi/Flash90)
הצבעה על הצעת חוק לפיזור הכנסת. 12 בדצמבר 2019 (צילום: Olivier Fitoussi/Flash90)

חוק יסוד הממשלה קובע:

"נשיא המדינה, לאחר שהתייעץ עם נציגי הסיעות בכנסת, יטיל את הרכבת הממשלה על אחד מחברי הכנסת שהסכים לכך בתוך שבעה ימים מיום פרסום תוצאות הבחירות".

בחירות מועד ג' מתקיימות ב-2 במרץ. עד פרסום תוצאות האמת עוברים יומיים או שלושה, כך שאנחנו מתחילים את הספירה ב-12 במרץ.

"לחבר הכנסת שהנשיא הטיל עליו להרכיב ממשלה נתונה תקופה של 28 ימים. "הנשיא רשאי להאריך תקופה זו בתקופות נוספות של עד 14 ימים".

לפי לשון החוק יש לספור, אם כן, 28 ימים לפחות ימים אחרי ה-12 למרץ, כך שמגיעים ל-9 באפריל. קיים תרחיש קצה שבו הכנסת תפזר את עצמה מיד אחרי המועד הזה או אפילו מעט לפניו.

במקרה של פיזור הכנסת, החוק קובע כי:

"הבחירות לכנסת יתקיימו ביום ג' האחרון שלפני תום 90 הימים מיום פיזור הכנסת".

בהנחה שהכנסת תחליט לפזר את עצמה כבר ב-9 באפריל, אחרי הניסיון הראשון להרכיב ממשלה, הבחירות אמורות להתקיים ביום שלישי האחרון שלפני 90 יום אחרי ה-9 באפריל – כלומר, ביום שלישי, ה-7 ביולי.

ה-7 ביולי נמצא בתוך החופש הגדול – זמן לא קל לערוך בחירות, בגלל שישראלים רבים טסים בו לחו"ל. מספר הטסים הולך וגדל במשך החופש הגדול, כך שבמקרה כזה יופעלו לחצים פוליטיים לערוך את הבחירות מהר ככל האפשר. בחירות בישראל יכולות להתקיים רק בימי שני ושלישי, כך שהתאריכים האפשריים לעריכת הבחירות בתרחיש כזה הם יום שני, ה-6 ביולי, ויום שלישי, 7 ביולי. 

קיימים גם תרחישים נוספים, שבהם הפוליטיקאים יוותרו על הניסיון להרכיב ממשלה וירוצו לבחירות נוספות עוד לפני שימצו את כל ההליכים שהחוק מעניק להם, אבל תרחישים כאלה מובילים לבחירות עמוק בתוך החופש הגדול, כך שגם אם יתממשו, הבחירות יידחו.

אבל מה קורה במקרה ההפוך – שבו הכנסת ממצה את כל ההליכים שהחוק מקציב לה כדי להרכיב ממשלה?

בתרחיש של ניסיון ארוך להרכיב ממשלה, כפי שהיה אחרי הבחירות בספטמבר, הח"כ שקיבל את ההזדמנות הראשונה להרכיב אותה יקבל אחרי 28 הימים הראשונים הארכה של 14 יום, וכך אנחנו מגיעים ל-23 באפריל. במועד זה משימת הרכבת הממשלה עוברת לח"כ אחר:

"יטיל הנשיא את התפקיד להרכיב ממשלה על ח"כ אחר, בתוך שלושה ימים מיום שעברה התקופה או מיום הודעתו של חבר הכנסת שאין בידו להרכיב ממשלה או מדחיית הצבעת האמון בממשלה. לח"כ (שמקבל את הניסיון השני, ת.ג), ניתנת תקופה (נוספת), של 28 ימים".

23 באפריל בתוספת של שלושה ימים, ועוד 28 ימים, מציבה את תאריך היעד: 24 במאי. לאחר מכן קובע החוק:

 "רשאים רוב חברי הכנסת לבקש מנשיא המדינה, בכתב, להטיל את התפקיד על ח"כ פלוני, שהסכים לכך בכתב, בתוך 21 ימים (נוספים), והנשיא יטיל בתוך יומיים את התפקיד על הח"כ שצוין בבקשה (את ההזדמנות השלישית, ת.ג.). לח"כ שהתפקיד הוטל עליו נתונים 14 יום".

בהנחה, הלא-ודאית אך סבירה, שהנשיא ריבלין יעניק למפלגות את כל ההזדמנויות הקבועות בחוק, ושאיש לא יפזר את הכנסת לפני תום המועד או ירים ידיים לפני תום ההזדמנות שלו, אנחנו מתקדמים מ-24 במאי ל-30 ביוני.

ראובן ריבלין (צילום: מרים אלסטר, פלאש 90)
ראובן ריבלין (צילום: מרים אלסטר, פלאש 90)

אם גם עד השלב הזה לא תורכב ממשלה, קובע החוק:

"לא הרכיב הח"כ (שקיבל את ההזדמנות השלישית) את הממשלה, או שהציג ממשלה והכנסת דחתה את הבקשה לאמון, יודיע הנשיא על כך ליושב ראש הכנסת ויראו את הכנסת כאילו החליטה על התפזרותה לפני תום תקופת כהונתה, והבחירות לכנסת יתקיימו ביום ג' האחרון שלפני תום 90 הימים מיום הודעת הנשיא, או מיום דחיית הבקשה להביע אמון בממשלה".

במילים אחרות: אם כל ההזדמנויות והניסיונות להרכבת ממשלה התממשו במלואן, הבחירות אמורות להתקיים ביום שלישי האחרון שלפני ה-28 בספטמבר 2020. כלומר, התאריך עם הסבירות הגבוהה ביותר לקיום הבחירות בתרחיש זה הוא 22 בספטמבר 2020. 

ה-22 בספטמבר חל בין ראש השנה, שחל השנה ב-18 וב-19 בספטמבר, ליום הכיפורים שחל ב-28 בספטמבר. כך שיש סיכוי שהבחירות יוקדמו כדי לקיים אותן לפני החגים, אבל לא מוקדם מדי, כדי לא לקיים אותן בשבוע הראשון של ספטמבר, שבו מתחילים הלימודים.

מצד שני, יש גם סיכוי שהבחירות יידחו לאחרי החגים. סוכות מסתיים השנה בשבת, ה-10 באוקטובר, כך שבתרחיש מסוים שבו יופעל לחץ פוליטי חזק לדחות את הבחירות לאחרי החגים, הן עשויות להתקיים ביום שני ה-12 באוקטובר או בשלישי ה-13 באוקטובר.

בשורה התחתונה, התאריך הסביר ביותר הוא יום שלישי, 22 בספטמבר, ואילו התאריך הכי פחות סביר מכל התאריכים הללו הוא יום שני ה-12 באוקטובר.

עתה נותר רק לתהות, מתי יתקיימו הבחירות החמישיות?

עוד 719 מילים
כל הזמן // יום ראשון, 29 במרץ 2020
מה שחשוב ומעניין עכשיו

היוזמה לביטול הלכת דרעי-פנחסי מחרבת כל נורמה שלטונית ראויה

מ״לא נשב תחת ראש ממשלה עם כתבי אישום״, בני גנץ חתך בחדות למו״מ על ביטול חלקי של הלכת דרעי-פנחסי, על מנת שנתניהו יוכל לכהן כמ״מ ראש הממשלה בזמן שהוא עומד לדין, אם וכאשר תיכנס הרוטציה בין שניהם לתוקף ● מעבר לעובדה שמדובר בחקיקה פרסונלית פסולה, הרי שהיוזמה מאיימת למחוק את ההישג הגדול ביותר של אותה הלכה וכל זכר להקפדה על ניקיון כפיים ציבורי ● פרשנות

עוד 900 מילים

אחרי פגישה בת כשמונה שעות הודיעו נתניהו וגנץ על התקדמות במשא ומתן הקואליציוני

יושב ראש הליכוד ויושב ראש חוסן לישראל יקיימו היום פגישה נוספת ביניהם ● חברת הכנסת פנינה תמנו-שטה צפויה לעבור מיש עתיד לחוסן לישראל ● הוועדה המסדרת תדון היום בבקשת יש עתיד ותל"ם לפיצול כחול לבן

08:21 עריכה

חברת הכנסת פנינה תמנו-שטה צפויה לעבור מיש עתיד לחוסן בישראל.

פינה תמנו (צילום: מרים אלסטר, פלאש 90)
תמנו-שטה בכנסת, 2018 (צילום: מרים אלסטר, פלאש 90)
07:58 עריכה

אחרי שגבי אשכנזי אמר שאינו מעוניין לכהן כשר החוץ, בחוסן לישראל הביעו נכונות במשא ומתן הקואליציוני לוותר על התפקיד. במפלגה מבקשים לקבל לידיהם את משרד הבריאות, המשרד לביטחון הפנים או שבליכוד יוותרו על התעקשותם למנות את יולי אדלשטיין ליושב ראש הכנסת. כך דיווח זאב קם בתאגיד השידור כאן.

07:43 עריכה

הוועדה המסדרת של הכנסת, בראשות אבי ניסנקורן, תתכנס היום בשעה 12:00 כדי לדון בבקשת הפיצול של כחול לבן, שהגישו המפלגות יש עתיד ותל"ם. זאת על רקע כוונתה של חוסן לישראל, בראשות בני גנץ, להצטרף לממשלת נתניהו.

07:13 עריכה

ראש הממשלה נתניהו ויושב ראש חוסן לישראל גנץ קיימו פגישה שנמשכה כשמונה שעות, ובה חלה התקדמות במשא ומתן בין הצדדים. הפגישה נערכה במעון ראש הממשלה ולקח בה חלק גם חבר הכנסת גבי אשכנזי. נתניהו וגנץ צפויים לשוב ולהיפגש היום.

עוד 4 עדכונים

הנחש, האריה והחמור

פרשנות הרבה לפני שמגפת הקורונה הפכה לתירוץ הרשמי להקמת ממשלת חירום, ובזמן שבכחול-לבן עוד קיוו להקים ממשלת מיעוט או לכל הפחות להגיע למו״מ מול הליכוד עם הכנסת בידיהם, אשכנזי כבר בישל עם דרעי את הצטרפות גנץ ואנשיו לממשלה בראשות נתניהו ● הרמטכ״ל לשעבר ראה את תוצאות הבחירות ב-2 במרץ, וקיבל החלטה ● רק ביום חמישי, הבינו שותפיו לשעבר לאן פניו מועדות ● משרד הביטחון זו רק תחנה ראשונה ● הו הא מי זה בא ראש הממשלה הבא

עוד 2,917 מילים ו-4 תגובות
עודכן עכשיו
זירת הבלוגים
הזמן שלך לומר את דעתך
הצטרפות

"אבי מת לבדו, ועכשיו אני לא יכולה אפילו לנחם את אמי"

"אנחנו מביאים מצרכי מזון לקשישים ומנסים לספק מילות נחמה לאלו שמודאגים במיוחד" ● "למרבה הצער, גם בתוך הקהילות שלנו יש אנשים שנדבקו בנגיף" ● יהודי איטליה מספרים על החיים והמוות בלב אזור האסון של הקורונה באירופה ● הקושי הרגשי הגדול, הם אומרים, הוא האיסור להיפרד מיקיריהם או ללוות אותם בדרכם האחרונה

עוד 877 מילים

גנץ ואשכנזי פוגשים את נתניהו במעון ראש הממשלה

ליברמן: נלך לאופוזיציה ● לפיד: גנץ ואשכנזי בחשו מאחורי גבי ● כחלון רוצה לחלק מענקים של 5 מיליארד שקל ● ניסנקורן: זחילה והליכה על 4 זה קשקוש, הולכים לממשלה שוויונית ● יורם יובל קורא להדחת ליצמן: הסגר חזק מדי וגורם לסטרס ● מחאת הדגלים השחורים הגיעה לבתים של גנץ, שפע, חיימוביץ' וזמיר ● האוזר תומך בממשלת חירום, רדיר מריח מתנדנדת

עוד 30 עדכונים

התפרצות הקורונה – כל הכתבות

הושק שדה הפנלים הסולריים הצפים הגדול בארץ

על מאגר מים שסמוך לקיבוץ שמיר הוקם לאחרונה שדה הפנלים הסולריים הצפים הגדול בארץ ● סוף-סוף מתחילים לנצל את השטחים העצומים של המאגרים ● אביב לביא נחלץ מהסגר כדי לבקר בגולן, שבימים אלה ירוק וריק מתמיד

עוד 629 מילים

הקורונה מאיימת לכלות את מלאי הציוד הרפואי בעולם, והראש הפלסטיני ממציא פטנטים ● מפעל בגדים ברצועת עזה ומפעל נעליים בחברון עברו הסבה מהירה לייצור מסכות וציוד מיגון נוסף - ועושים עסקים גם עם ישראלים ● כתב זמן ישראל שוחח עם התעשיינים הפלסטיניים רבי-התושייה ● "אנחנו תורמים את תרומתנו"

עוד 607 מילים

עדות אישית בהולנד החיים נמשכים כרגיל, ואני מפחד למות

"שרדתי 4 או 5 מתקפות טילים גדולות, שתי אינתיפאדות ושירות קרבי בישראל, ובעבודתי ככתב בכמה אזורי מלחמה. אבל התמונות מאיטליה גרמו לי לראשונה לחשוש לחיי" ● העיתונאי כנען ליפשיץ מספר על מציאות החיים ההזויה בהולנד - שבחרה להמשיך בשגרה כמעט רגיל ● התחבורה שם פועלת כסדרה וחופש התנועה כמעט מוחלט ● טור מיוחד

עוד 903 מילים ו-2 תגובות

באיראן מגרשים רופאים, ומנסים לתפוס טרמפ גרעיני על הקורונה ● בטורקיה מאשימים את ישראל בהפצת הנגיף ● בחברון מגשימים חלומות מקסימים ● מה הסיכוי לקאמבק של קדאפי ● ומה קרה כאן לפני 18 שנה בדיוק ● קסניה סבטלובה מסכמת שבוע במזרח התיכון

עוד 1,042 מילים

ד"ר כרמי שפר, הרופא הישראלי שמטפל בחולי קורונה בפדובה, מספר על תרופות חדשות שהוכנסו לשימוש וכבר מוכיחות את עצמן ● בראיון אופטימי לזמן ישראל הוא אומר שבימים האחרונים חולים החלו להבריא, בין השאר כתוצאה מהכנסת תרופות מפתיעות לשימוש ● ״זו תקופה שבה הרופאים נאלצים להיות יצירתיים. בעיר פארמה הצליחו להנשים אנשים באמצעות מסיכת צלילה של דקתלון, לאחר שיצרו במדפסת בתלת מימד את החלק שמחבר אותה למכונת ההנשמה״

עוד 1,736 מילים ו-1 תגובות

כלכלת הקורונה הבנקאים חייבים לחשוב כמו רופאים

ישראל מפספסת זמן יקר בטיפול במשק החולה, משום שהיא מתקשה לחשוב מחוץ לקופסה ● אבל זה בדיוק מה שנחוץ, וגם למערכת הבנקאית יש תפקיד מרכזי בכך ● על הבנקאים לנהוג כמו רופאי הקורונה בבתי החולים, ולהגיש עזרה ראשונה דווקא לעסקים שמצבם קשה ביותר (אך יש להם עדיין סיכוי לחיות) ● ועל המדינה להקים מנגנונים פיננסיים שיגבו את ההתנהלות ההכרחית הזו ● כלכלת הקורונה, פרק שלישי

עוד 2,409 מילים
אוצר מילים
מושגי יסוד להבנת המציאות הישראלית
100 מֶטֶר

על הזוועה האמיתית בכלל לא מדווחים עכשיו בטלוויזיה. היא לא מופיעה בשקפים, לא נדונה בישיבות הממשלה, לא קשורה לצעדי החירום של מערכת הבריאות וגם לא לפליק-פלאק התבוסתני של גנץ, שהתחיל בתור רץ מרתון פוליטי מבטיח ובסוף השלים בקושי את 100 המטרים הראשונים

עוד 1,315 מילים ו-1 תגובות

עוד בטרם תקום, ממשלת נתניהו-גנץ תצטרך להתמודד עם כמה אתגרים משפטיים

אחרי שהאבק ישקע וההסכמים בין נתניהו לגנץ ימוצו, ראש הממשלה ושר החוץ החדש שלו יצטרכו להתמודד עם מספר מכשלות משפטיות ● התחנה הראשונה תהיה בבית הנשיא, שם גנץ יצטרך להחזיר את המנדט שקיבל - ומשם, כולם יעברו לבג״ץ, כדי לדון אחת ולתמיד בשאלה האם נאשם בפלילים יכול להקים ממשלה ● ובינתיים, דווקא האוזר והנדל עלולים למצוא את עצמם ללא אפשרות להצטרף לקואליציה ● פרשנות

עוד 812 מילים
סגירה
בחזרה לכתבה