דגל ישראל (צילום: Tomer Neuberg/Flash90)
Tomer Neuberg/Flash90

ללא הכרעה, בחירות רביעיות צפויות להערך ב-22 בספטמבר

הקיפאון הפוליטי והסקרים מצביעים על סיכוי גבוה לבחירות רביעיות ● לפי החוק, אם הנשיא והכנסת ימצו את כל האפשרויות להרכבת ממשלה, הבחירות אמורות להתקיים ב-22 בספטמבר - אם כי גם ה-15 בספטמבר וה-12 באוקטובר באים בחשבון ● במקרה שהח"כים יוותרו על חלק מהזמן שהחוק מקציב להם, הבחירות יתקיימו כנראה בשבוע הראשון של יולי ● זמן ישראל עושה חשבון

ראשי המפלגות לא הצליחו להרכיב קואליציה כבר פעמיים, והסקרים מראים באופן עקבי שדבר לא צפוי להשתנות בהרכב הכנסת אחרי הבחירות ביום שני. כל מה שנותר, אפוא, הוא להתחיל להכין את עצמנו לאפשרות הסבירה של סיבוב רביעי, ולבדוק מתי מתוכנן מועד ד' להתקיים.

כדי שיתקיימו בחירות רביעיות, נדרש מצב שבו הנשיא והכנסת ה-23 ימצו את כל האפשרויות הקבועות בחוק בניסיון להרכיב ממשלה. לניסיון הזה יש מועדי זמן הקבועים בחוק יסוד הממשלה, והחישוב של מועד הבחירות הרביעיות צריך להתחיל בפרק הזמן הזה.

הצבעה על הצעת חוק לפיזור הכנסת. 12 בדצמבר 2019 (צילום: Olivier Fitoussi/Flash90)
הצבעה על הצעת חוק לפיזור הכנסת. 12 בדצמבר 2019 (צילום: Olivier Fitoussi/Flash90)

חוק יסוד הממשלה קובע:

"נשיא המדינה, לאחר שהתייעץ עם נציגי הסיעות בכנסת, יטיל את הרכבת הממשלה על אחד מחברי הכנסת שהסכים לכך בתוך שבעה ימים מיום פרסום תוצאות הבחירות".

בחירות מועד ג' מתקיימות ב-2 במרץ. עד פרסום תוצאות האמת עוברים יומיים או שלושה, כך שאנחנו מתחילים את הספירה ב-12 במרץ.

"לחבר הכנסת שהנשיא הטיל עליו להרכיב ממשלה נתונה תקופה של 28 ימים. "הנשיא רשאי להאריך תקופה זו בתקופות נוספות של עד 14 ימים".

לפי לשון החוק יש לספור, אם כן, 28 ימים לפחות ימים אחרי ה-12 למרץ, כך שמגיעים ל-9 באפריל. קיים תרחיש קצה שבו הכנסת תפזר את עצמה מיד אחרי המועד הזה או אפילו מעט לפניו.

במקרה של פיזור הכנסת, החוק קובע כי:

"הבחירות לכנסת יתקיימו ביום ג' האחרון שלפני תום 90 הימים מיום פיזור הכנסת".

בהנחה שהכנסת תחליט לפזר את עצמה כבר ב-9 באפריל, אחרי הניסיון הראשון להרכיב ממשלה, הבחירות אמורות להתקיים ביום שלישי האחרון שלפני 90 יום אחרי ה-9 באפריל – כלומר, ביום שלישי, ה-7 ביולי.

ה-7 ביולי נמצא בתוך החופש הגדול – זמן לא קל לערוך בחירות, בגלל שישראלים רבים טסים בו לחו"ל. מספר הטסים הולך וגדל במשך החופש הגדול, כך שבמקרה כזה יופעלו לחצים פוליטיים לערוך את הבחירות מהר ככל האפשר. בחירות בישראל יכולות להתקיים רק בימי שני ושלישי, כך שהתאריכים האפשריים לעריכת הבחירות בתרחיש כזה הם יום שני, ה-6 ביולי, ויום שלישי, 7 ביולי. 

קיימים גם תרחישים נוספים, שבהם הפוליטיקאים יוותרו על הניסיון להרכיב ממשלה וירוצו לבחירות נוספות עוד לפני שימצו את כל ההליכים שהחוק מעניק להם, אבל תרחישים כאלה מובילים לבחירות עמוק בתוך החופש הגדול, כך שגם אם יתממשו, הבחירות יידחו.

אבל מה קורה במקרה ההפוך – שבו הכנסת ממצה את כל ההליכים שהחוק מקציב לה כדי להרכיב ממשלה?

בתרחיש של ניסיון ארוך להרכיב ממשלה, כפי שהיה אחרי הבחירות בספטמבר, הח"כ שקיבל את ההזדמנות הראשונה להרכיב אותה יקבל אחרי 28 הימים הראשונים הארכה של 14 יום, וכך אנחנו מגיעים ל-23 באפריל. במועד זה משימת הרכבת הממשלה עוברת לח"כ אחר:

"יטיל הנשיא את התפקיד להרכיב ממשלה על ח"כ אחר, בתוך שלושה ימים מיום שעברה התקופה או מיום הודעתו של חבר הכנסת שאין בידו להרכיב ממשלה או מדחיית הצבעת האמון בממשלה. לח"כ (שמקבל את הניסיון השני, ת.ג), ניתנת תקופה (נוספת), של 28 ימים".

23 באפריל בתוספת של שלושה ימים, ועוד 28 ימים, מציבה את תאריך היעד: 24 במאי. לאחר מכן קובע החוק:

 "רשאים רוב חברי הכנסת לבקש מנשיא המדינה, בכתב, להטיל את התפקיד על ח"כ פלוני, שהסכים לכך בכתב, בתוך 21 ימים (נוספים), והנשיא יטיל בתוך יומיים את התפקיד על הח"כ שצוין בבקשה (את ההזדמנות השלישית, ת.ג.). לח"כ שהתפקיד הוטל עליו נתונים 14 יום".

בהנחה, הלא-ודאית אך סבירה, שהנשיא ריבלין יעניק למפלגות את כל ההזדמנויות הקבועות בחוק, ושאיש לא יפזר את הכנסת לפני תום המועד או ירים ידיים לפני תום ההזדמנות שלו, אנחנו מתקדמים מ-24 במאי ל-30 ביוני.

ראובן ריבלין (צילום: מרים אלסטר, פלאש 90)
ראובן ריבלין (צילום: מרים אלסטר, פלאש 90)

אם גם עד השלב הזה לא תורכב ממשלה, קובע החוק:

"לא הרכיב הח"כ (שקיבל את ההזדמנות השלישית) את הממשלה, או שהציג ממשלה והכנסת דחתה את הבקשה לאמון, יודיע הנשיא על כך ליושב ראש הכנסת ויראו את הכנסת כאילו החליטה על התפזרותה לפני תום תקופת כהונתה, והבחירות לכנסת יתקיימו ביום ג' האחרון שלפני תום 90 הימים מיום הודעת הנשיא, או מיום דחיית הבקשה להביע אמון בממשלה".

במילים אחרות: אם כל ההזדמנויות והניסיונות להרכבת ממשלה התממשו במלואן, הבחירות אמורות להתקיים ביום שלישי האחרון שלפני ה-28 בספטמבר 2020. כלומר, התאריך עם הסבירות הגבוהה ביותר לקיום הבחירות בתרחיש זה הוא 22 בספטמבר 2020. 

ה-22 בספטמבר חל בין ראש השנה, שחל השנה ב-18 וב-19 בספטמבר, ליום הכיפורים שחל ב-28 בספטמבר. כך שיש סיכוי שהבחירות יוקדמו כדי לקיים אותן לפני החגים, אבל לא מוקדם מדי, כדי לא לקיים אותן בשבוע הראשון של ספטמבר, שבו מתחילים הלימודים.

מצד שני, יש גם סיכוי שהבחירות יידחו לאחרי החגים. סוכות מסתיים השנה בשבת, ה-10 באוקטובר, כך שבתרחיש מסוים שבו יופעל לחץ פוליטי חזק לדחות את הבחירות לאחרי החגים, הן עשויות להתקיים ביום שני ה-12 באוקטובר או בשלישי ה-13 באוקטובר.

בשורה התחתונה, התאריך הסביר ביותר הוא יום שלישי, 22 בספטמבר, ואילו התאריך הכי פחות סביר מכל התאריכים הללו הוא יום שני ה-12 באוקטובר.

עתה נותר רק לתהות, מתי יתקיימו הבחירות החמישיות?

עוד 719 מילים
סגירה