שבועיים לפני הבחירות, בנימין נתניהו נתן ראיון לבאסם ג'אבר מאתר Panet בשפה הערבית, ואמר בין היתר כך:

"אני מחולל מהפיכה בקשרים שלנו עם העולם הערבי, ישראלים כבר טסים מעל ערב הסעודית, לפני שבוע הוציא שר הפנים, בתיאום כמובן איתי, הודעה שלא צריך יותר ויזות, כדי לבקר בחאג' במכה, בערב הסעודית, זה מהפיכה, זה חלק מהמהפכה… נגיע מהר מאוד למצב שישראלים יוכלו בטיסות ישירות להגיע לסעודיה למען החאג', וזה אומר שלא יצטרכו לשלם 35 אלף שקל פר טיסה, ישלמו כמה אלפי שקלים, ככה זה צריך להיות וככה זה גם יהיה, איתי זה יהיה ככה".

ג'אבר: יש משהו קונקרטי שאתה יכול להצביע עליו, כי זה מאוד חשוב למוסלמים בישראל?

נתניהו: "כמה שאני אצביע על פחות כרגע יהיה לנו יותר בהמשך".

יום לאחר אותו ראיון, נתניהו חזר על הבטחתו לקדם טיסות ישירות מישראל לסעודיה בפוסט בפייסבוק, אך מחק אותו כעבור מספר דקות.

ההבטחה הזו ניתנה במסגרת הבליץ של נתניהו לקושש קולות מהגורן ומהיקב, וכך הגיע גם לניסיון ריכוך של המגזר הערבי: במקום "הערבים נוהרים לקלפיות", הוא החליט להזמין אותם ישירות לקלפי ולהצביע ליכוד.

הצ'ופר העיקרי למוסלמים – טיסה ישירה למכה, שתבטיח להם הוזלה משמעותית למצווה של פעם בחיים.

אלא שלפי האחראי על ארגון הטיולים האלה, חלום הטיסה הישירה לסעודיה, ככל הנראה, לא הולך להתממש בקרוב, וגם הסכום שנקב בו נתניהו לעלות הנוכחית של המסע, היה קצת גבוה מדי.

הישראלים משלמים פעמיים

"ממה שאנו יודעים ממקורות מוסמכים, סעודיה מתנגדת לזה כבר שנים", אומר מוסטפה עאזם, מנכ"ל חברת אלעוליא לחאג' ועומרה, על הבטחת נתניהו. החברה הזו מרכזת את הטיפול בעלייה לרגל למכה של מוסלמים ישראלים מזה 6 שנים.

נכון להיום, העולים לרגל למכה מישראל טסים מנתב"ג לעמאן, מחליפים לדרכון ירדני זמני, ומשם ממריאים שוב לסעודיה, ומשלמים בעצם על שתי טיסות. ככל שעאזם היה רוצה בכך, הוא טוען כי הטרטור היקר הזה כנראה לא ישתנה בקרוב.

לדבריו, נתניהו ודרעי רק מזיקים לקשרים עם סעודיה: "בכל פעם שמדברים על זה בתקשורת, הסעודים שולחים מכתב לירדן, ומתעקשים שהמטוס מישראל ינחת קודם בעמאן. הם מפחדים שיעשו את זה בכוונה, ושהמטוס ימשיך לסעודיה בלי עצירה. הם לא רוצים את זה, ואומרים שעדיין לא הגיע הזמן. גם כשדרעי דיבר על זה, מיד כל התקשורת בסעודיה אמרה לא, לא ולא. אז ככה מנהלים מדינה? אני לא מבין אותם", הוא אומר

"בכל פעם שמדברים על זה בתקשורת, הסעודים שולחים מכתב לירדן, ומתעקשים שהמטוס מישראל ינחת קודם בעמאן. הם לא רוצים שינוי. גם כשדרעי דיבר על זה, כל התקשורת בסעודיה אמרה לא, לא ולא"

גם את ההצהרה של אריה דרעי, שר הפנים, כאילו ישראלים לא יצטרכו לבקש אישור כדי לנסוע לסעודיה, עאזם מתקשה להבין: "בא השר דרעי, ואומר 'חתמתי לאזרחים שיוכלו לנסוע לסעודיה'. אנשים פה חשבו שיש משהו, אבל כבר 30 שנה אנחנו נוסעים. אני רוצה שיהיה שלום, ושכל אזרח ייסע לסעודיה בצורה נורמלית, בסוף זה יקרה, אבל לא ככה הדברים מתנהלים".

חתימה חסרת משמעות

הסעודים מיהרו לשפוך מים קרים גם על ההצהרה של דרעי, והבהירו שאנחנו לא רצויים שם עם דרכונים ישראלים. מצד שני, אנשי עסקים ישראלים כבר שנים מגיעים לסעודיה בדרכים אחרות, לבטח עם דרכונים זרים, כך שגם במובן הזה החתימה של דרעי על הצו חסרת משמעות.

ואולם, מעבר לספין הבחירות המוצלח יותר או פחות, ההצהרות של נתניהו ודרעי הציפו לשיח הציבורי את המסע של הערבים המוסלמים למכה, שהוא אכן, איך נאמר זאת, סוג של "מכה", אבל כזו של פעם בחיים.

"בא השר דרעי, ואומר 'חתמתי לאזרחים שיוכלו לנסוע לסעודיה'. אנשים פה חשבו שיש משהו, אבל כבר 30 שנה אנחנו נוסעים. אני רוצה שיהיה שלום וכל אזרח ייסע לסעודיה בצורה נורמלית, אבל לא ככה דברים מתנהלים"

הטיול הזה מצריך היערכות מיוחדת לפני ובמהלך הטיול, ותיווך מיוחד של הרשויות הירדניות, שעושות את זה בהוראה ישירה של המלך עבדאללה. עזאם מתאר את הפירוט המלא והסבוך וזה הולך כך:

העלייה לרגל למכה, החאג', היא אחת מחמש מצוות היסוד באסלאם, וכל מוסלמי נדרש לקיים אותה פעם בחיים לפחות. רבים חוסכים כסף ומתכוננים במשך שנים לאירוע הזה, שגם יזכה אותם אחר כך במעמד מיוחד בקהילה.

את החאג' עושים במהלך חג הקרבן, ולצדו קיימת גם מצווה נוספת של ביקור במכה, ה"עומרה", שאותה אפשר לקיים בכל ימות השנה.

חג הקרבן, יחול השנה ביולי-אוגוסט, ובמהלכו סעודיה תוכל לקבל לכל היותר 2.5 מיליון עולים לרגל מכל העולם, תוך הגבלת המכסה המותרת לכל מדינה.

סעודיה מפרגנת לערבים הישראלים מכסה גדולה יחסית, ומאפשרת ל-4,500 איש להגיע אליה – פי-שלושה מהמכסה שהייתה אמורה להיות להם לפי מספרם הכולל.

23 אלף משתתפים בעומרה בשנה

לעומת החאג', מצוות העומרה נערכת כל השנה, ואותה עושים כ-23 אלף ערבים ישראלים בשנה. בגלל ההיערכות הקבוצתית המיוחדת, הם נוסעים באמצע החורף, או באביב, (בעיקר בימי חופשת הפסח), או בצום הרמדאן המפרך. גם הנשים נוסעות.

המסע מתחיל בהגשת בקשה לדרכון זמני ירדני, שמאפשר רק את הנסיעה מעמאן למדינה ומכה ובחזרה. הכל עובר דרך משרד הדתות הירדני, שעושה מכרז בירדן, שאליו ניגשות רק חברות ירדניות שמתחייבות לארגון הלינה וההסעות בסעודיה.

אלעוליא רק עושה את הרישום בארץ, מעבירה להם את הנתונים והם מעבירים את זה הלאה למשרד הפנים הירדני. הדרכון הזה עולה 50 דינר, שהם כ-250 שקל. לאחר מכן, נציג ישראלי של חברת אלעוליא נוסע לעמאן, כדי לאסוף את הדרכונים הזמניים מבעוד מועד, ולהביא אותם לארץ.

המסע מצריך גם מלווה ירדני לכל קבוצה. "אתה צריך נציג שילווה אותך כי הערבים הישראלים נהפכים לירדנים כביכול, אז צריך מישהו שיתלווה לנסיעות וינהל את העניינים. בלי לנסוע כבר הגעת לכמה מאות שקלים"

אחר כך צריך לקבל אשרה וביטוח רפואי לסעודיה, ולמי שמגיע לביקור השני במדינה, ישלם כ-650 שקל. בגלל שהכל עובר דרך משרד הדתות הירדני, הישראלים באים בקבוצות שיכולות לקבל שתי רמות של אירוח בלבד: בתי מלון של 4 כוכבים שרחוקים קילומטר וחצי מהמסגד הקדוש, ובתי מלון של 5 כוכבים שצמודים אליו.

המסע לסעודיה מצריך גם מלווה ירדני לכל קבוצה. "צריך נציג מלווה כי הערבים הישראלים נהפכים לירדנים, כביכול, אז צריך מישהו שיתלווה לנסיעות וינהל את העניינים. התוצאה היא שמשרד הדתות הירדני לוקח דמי רישום של 250 שקל. בלי לנסוע כבר הגעת לכמה מאות שקלים", אומר עזאם.

הרוב המוחלט מגיע באוטובוס

70% מהעולים לרגל נוסעים באוטובוסים, שאוספים אותם מנצרת וטייבה בצפון וגם מהדרום. במעבר אלנבי משלמים אגרה של 176 שקלים, מחתימים דרכון ישראלי ועוברים לצד הירדני, שם לוקחים את הדרכון הירדני ונוסעים באוטובוס מעמאן לסעודיה.

כל הסיפור הזה לוקח 24 שעות, ולפי עזאם, בדרך אפשר לעצור ולקבל את כל השירותים שצריך. "חצי מיליון איש נוסעים מירדן לקיום המצווה בסעודיה כל שנה. כך שהמעבר בין ירדן לסעודיה לא עובד כמו מעבר אלנבי מהבוקר עד הערב בלבד, אלא 24 שעות".

כאמור, יש כאלה שטסים את הדרך הזו. "לפני 6 שנים נסעו באוטובוסים לעמאן ורק שם עלו למטוס. מאז ארגנו שהמטוס יכול לקחת אותנו מנתב"ג לעמאן, לנחות, ואז להמריא שוב לסעודיה. יוצא שאתה כאילו משלם פעמיים – מתל אביב לעמאן ומשם לסעודיה. העלות של זה גבוהה, שתי טיסות שלא ניתן לשלב אותן כי סעודיה מתנגדת. עד שלא יהיה שלום שום מטוס לא יגיע מתל אביב וינחת בסעודיה ישירות".

"לפני 6 שנים נסעו באוטובוס לעמאן ורק משם עלו למטוס. מאז ארגנו שהמטוס יכול לקחת אותנו מנתב"ג לעמאן, לנחות, ואז להמריא שוב לסעודיה. יוצא שכאילו משלמים פעמיים – מל אביב לעמאן ומשם לסעודיה"

"המטוס בא ריק מעמאן, לוקח את הנוסעים מתל אביב לעמאן, ממריא שוב לסעודיה וחוזר ריק, כאילו עשה את הטיסה פעמיים ולכן זה יקר. אפילו לא מחליפים מטוס. לפעמים נותנים לנו להישאר על המטוס בעמאן, מישהו בא חותם על הסלוטים וממריאים שוב. בחזור אותו הסיפור: בא מטוס, לוקח אותנו מסעודיה, חוזר לעמאן ועוד פעם ממריא לנתב"ג. בגלל זה העלות של הטיסה היא כ-2,000-2,500 שקל".

בשורה התחתונה, במצוות העומרה, המחיר של בית מלון של 5 כוכבים בתנאים של חצי פנסיון, ל-5 לילות במדינה ו-5 לילות במכה, עולה כ-3,200 שקל. עם הטיסה, הדרכון הזמני, הוויזות, האגרות, דמי הרישום וההסעות הפנימיות, מגיעים ל-6,350 שקל, לפני בזבוזים.

"בתקופת החאג', זה עולם אחר. כל אזרח מכל מדינה שפעם אחת נוסע לחאג' נרשם למצווה, זה לא כמו לבוא מתי שבא לך. בגלל הביקוש, העלות של אותו בית מלון, גבוהה באביב ובחורף פי 4-5", אומר עזאם.

החאג' נפרס על פני 18 יום, ומלון 4 כוכבים בפנסיון מלא עולה כ-12 אלף שקל. "במצווה הזו עוברים ממקום למקום, צריך להגיע למדינה ויושבים שם במלון 3 לילות. אחר כך נוסעים למכה ולוקחים עוד מלון, אפילו שאתה ממילא לא בחדר ובעצם יוצא לקיים את החאג' באוהלים. אבל, מאחר שהחדר שלך כאילו תפוס אז אתה משלם על המלון. משם נוסעים לעראפה, שזה איפה שתמיד רואים את כל החאג'ים בלבוש הלבן, גרים יומיים באוהלים, ומארגנים לך שם אוכל ושתייה. אחר כך עוברים לעוד מקום קדוש שנקרא מינה, גם שם יושבים 3 ימים באוהלים ממוזגים עם כל התנאים".

כל התענוג הזה, לטיול של 18-20 יום, יעלה לחאג'ים 16-25 אלף שקל. המון כסף, אבל עדיין פחות מהסכום שבו נקב נתניהו. "אז שיעשו את הבדיקה ולא סתם יגידו דברים", אומר עאזם בהקשר של נתניהו ודרעי

עזאם מוסיף שגם כאן יש את המלווה הירדני, והנהג שמסיע את הקבוצה, ושניהם נשארים ללון, לאכול ולשתות עם האנשים.

גם הטיסות בחאג' יקרות יותר, קודם כל בגלל שלרויאל ג'ורדניאן יש בלעדיות על כל הפעילות. עזאם אומר ש"זו הטיסה הכי יקרה בעולם, אין תחרות אז מנתב"ג לעמאן לוקחים בסביבות 530 דולר לטיסה של עשר דקות".

מעמאן לסעודיה, הירדנים בעצם מטיסים את כל מי שאין לו פתרון אחר באזור, כמו הפלסטינים והערבים הישראלים, וגם אזרחי מדינות מרוסקות, כמו העירקים והסורים. הביקוש מעלה את המחיר עוד יותר כך שהטיסה הזו מסתכמת בנזק של 2,500 שקל, "אנחנו אוכלים אותה פעמיים", מוסיף עזאם.

בשורה התחתונה, כל התענוג הזה, לטיול של 18-20 יום, יעלה לחאג'ים מ-13 – 25 אלף שקל. תלוי אם נוסעים באוטובוס או בטיסה, וברמת האירוח והקירבה של בית המלון למסגד הקדוש. המון כסף, אבל עדיין פחות מהסכום שבו נקב נתניהו. "אז שיעשו את הבדיקה ולא סתם יגידו דברים", אומר עאזם בהקשר של נתניהו ודרעי.

סניפים בכל רחבי הארץ

אלעוליא מחזיקה משרדים בנצרת, סכנין, אום אל פאחם והמשרד הראשי בטייבה, לצד משרד נוסף בדרום. המוסלמים מישראל נוסעים למכה כבר 30 שנה, ובעבר מי שניהל את האופרציה הזו היה הוואקף הירדני בירושלים, בעזרתם של מתנדבים. עם הזמן הירדנים השתכנעו שאותם מתנדבים יודעים את העבודה והם קיבלו רשות לארגן את זה בעצמם מהצד הישראלי. כך נולדה אלעוליא.

לטענת עזאם, החברה לא לוקחת לעצמה רווח, ואפילו הפלסטינים משלמים יותר. לכאורה, אפשר היה לצפות לקצת חשדנות מצד הסעודים, שבכל זאת מכניסים אליהם אזרחים של מדינת אויב. אך עזאם אומר שגם מהבחינה הזו אין בעיה.

"האווירה נוחה, מדינה מתקדמת, אין גנבות, מסתובבים איפה שרוצים. הגישה אלינו הכי טובה, אין מה לדבר, והם מודעים לזה שאנחנו ערבים ישראלים עם דרכון ירדני. משרד הדתות הירדני מנהל את זה לפי דרישת המלך, ואף אחד לא מקל ראש בעניין שלנו, כולם מגויסים לכך שזה יתנהל מאה אחוז.

"האווירה נוחה, מדינה מתקדמת, אין גנבות, מסתובבים איפה שרוצים. הגישה אלינו הכי טובה, אין מה לדבר, והם מודעים לזה שאנחנו ערבים ישראלים עם דרכון ירדני. משרד הדתות הירדני מנהל את זה לפי דרישת המלך"

"גם בסעודיה יש מחלקה שמתלווה לחאג'ים ומנהלת את המעבר ממקום למקום, אבל הם רוצים לעבוד איתנו כי הם יודעים מתי אנחנו באים ומתי נעזוב. בניגוד למדינות אחרות כמו פקיסטן או דרום אפריקה למשל, מהן מגיעים אנשים שרואים את החיים בסעודיה ונשארים, לנו אין אנשים שנשארים.

"ערבים ישראלים מפונקים ודורשים רמה גבוהה של בתי מלון, באים מסיימים את המצווה ונוסעים חזרה. לנו אין את התקלות האלה".

הדימוי הראשון שחושבים עליו בהקשר של העלייה לרגל למכה הוא האבן הקדושה שיותר מדי אנשים מנסים להתקרב אליה ומאיימים לדרוס אחד את השני בדרך. לישראלים יש מומחיות בלעקוף ולא לעמוד בתור מסודר, אבל באופן מפתיע, אומר עזאם, הערבים שבאים מישראל דווקא פחות לחוצים על הקטע הזה.

"האבן, הכעבה, לפי המצווה כאילו ירדה מגן העדן ומי שיכול נוגע ומנשק אותה. יש כאלה שבאים מרחוק ומוכנים להרוג אנשים אחרים כדי להגיע לאבן. אבל לפי המצווה גם אסור לך לדחוף בדרך. אז ערביי ישראל לא מתקרבים ולא דוחפים את עצמם. אנחנו לא מתעסקים עם זה".