התנ"ך הנדיר מקהיר

ביולי 2017, ההיסטוריון הישראלי יורם מיטל נתקל בספר תנ"ך כתוב ביד משנת 1028, ששכב נטוש על מדף מאובק בבית כנסת בקהיר ● כתב היד, בן 616 העמודים, של זכריה בן ענן, היה עטוף בנייר לבן פשוט מהסוג שמכסה שולחנות במזללות ● כעת הוא חושף את חשיבות המסמך הנדיר, ואת החלומות להציג אותו לציבור ● "התגלית הותירה אותי נדהם"

  • פנים בית הכנסת "שער השמים", הידוע גם כ"בית הכנסת עדלי", על שם הרחוב שבו הוא נמצא – בית התפילה היהודי הגדול ביותר במצרים (צילום: לארי לוקסנר)
    לארי לוקסנר
  • דף מתוך כתב היד, המציין את שמותיהם של הסופר, זכריה בן ענן, ושל בעלי הקודקס שהתגלה ב-2017 על ידי ההיסטוריון פרופ' יורם מיטל בבית כנסת בקהיר (צילום: יורם מיטל)
    יורם מיטל
  • פנים בית הכנסת "הרמב"ם" בקהיר (צילום: באדיבות סמי ארי)
    באדיבות סמי ארי
  • תהילים א' בכתב היד של זכריה בן ענן, שהתגלה ב-2017 על ידי ההיסטוריון פרופ' יורם מיטל בבית כנסת בקהיר (צילום: יורם מיטל)
    יורם מיטל

ביולי 2017, ההיסטוריון הישראלי יורם מיטל נתקל בספר תנ"ך כתוב ביד משנת 1028, ששכב נטוש על מדף מאובק בבית כנסת בקהיר. כתב היד, בן 616 העמודים, של זכריה בן ענן, עטוף בנייר לבן פשוט מהסוג שמכסה שולחנות במזללות, הוא אחת הדוגמאות השלמות והשמורות ביותר מהתקופה של ספר כתובים, החלק השלישי והאחרון של ספרי המקרא. הוא אבד לחוקרים במשך כמעט 40 שנה.

כתב היד של זכריה בן ענן, שנמצא על ידי מיטל בבית הכנסת הקראי על שם משה דרעי, תועד בעבר בפרסומים שונים על ידי חוקרי מקרא בני זמננו – ממאמר שפרסם ב-1905 החוקר המוביל ריצ'רד גוטהייל בכתב העת "Jewish Quarterly Review" ועד למיקרופילם של כתב היד שיצר צוות ישראלי מהמכון לתצלומי כתבי יד עבריים של הספרייה הלאומית ביוני 1981.

החוקרים הוסיפו הערות לכתוב, ואף פרסמו את ממצאיהם. ואז, כשהקהילה היהודית איבדה בהדרגה את חבריה, אבד גם כתב היד יקר הערך.

דף מתוך כתב היד, המציין את שמותיהם של הסופר, זכריה בן ענן, ושל בעלי הקודקס שהתגלה ב-2017 על ידי ההיסטוריון פרופ' יורם מיטל בבית כנסת בקהיר (צילום: יורם מיטל)
דף מתוך כתב היד, המציין את שמותיהם של הסופר, זכריה בן ענן, ושל בעלי הקודקס שהתגלה ב-2017 על ידי ההיסטוריון פרופ' יורם מיטל בבית כנסת בקהיר (צילום: יורם מיטל)

אחרי עשורים של נסיעות למצרים עבור הפרסומים האקדמיים שלו כפרופסור באוניברסיטת בן-גוריון, ביולי 2017 הגיע מיטל לקהיר כדי להשתתף בפרויקט של הקהילה היהודית, שיזם הארגון "טיפת חלב", לתיעוד בתי הכנסת הרבים של העיר – ולחפש חומר לספרו הבא.

ביקורו בבית הכנסת על שם משה דרעי מ-1933, מבנה מונומנטלי שנבנה בשיא עושרה וכוחה של הקהילה, נערך במטרה לתעד את הארכיטקטורה המרשימה שלו – הוא נבנה בצורת מזבח בעל ארבע קרניים – וכן את חלונות הוויטראז' הרבים ועיטורים אחרים.

פרויקט התיעוד המתמשך משקף חלון של הזדמנות לתעד את המורשת של יהדות מצרים, שנפתח מאז עלייתו לשלטון של הנשיא עבד אל-פתאח א-סיסי ב-2014 ובחירתה ב-2013 של יושבת הראש הנוכחית של הקהילה היהודית בקהיר, מגדה הארון, שגם עומדת בראש "טיפת חלב". הקהילה היהודית בקהיר מונה כעת רק קומץ יהודים, אך על פי החוק המצרי, יש לה שליטה על נכסי וחפצי הקהילה, אומר מיטל.

בשנים האחרונות גברו המאמצים לתעד, לשמר ובסופו של דבר להציג את המורשת של יהדות מצרים, כפי שהדגימה ב-14 בפברואר החניכה המחודשת המרגשת של בית הכנסת "אליהו הנביא "באלכסנדריה לאחר שיפוצו, וכמוה עבודת השיקום החשובה בבתי קברות יהודיים.

"במצרים שום דבר לא קורה בלי אור ירוק ברור שמגיע מראש הפירמידה, ואנחנו משבחים מאוד את תמיכת הממשלה", אומר מיטל.

בית הכנסת על שם משה (מוסא) דרעי, קהיר, 2019 (צילום: יורם מיטל)
בית הכנסת על שם משה (מוסא) דרעי, קהיר, 2019 (צילום: יורם מיטל)

בתוך כתב היד של זכריה בן ענן

כפי שכתב מיטל במאמר שפורסם לאחרונה ב-"Jewish Quarterly Review" תחת הכותרת "כתב יד מקראי בן 1,000 שנה התגלה מחדש בקהיר: עתידו של העבר היהודי המצרי", התגלית הותירה אותו "נדהם". "קשה להישאר אדיש ליופיו של כתב היד הזה", הוא כתב.

בפרץ של מזל אקדמי, הקולופון, או הדפוסת של הספר, מציין את שמותיהם של הסופר, זכריה בן ענן, ושל האדם שהזמין את הספר, וכן את מועד חתימתו.

אלו הם פרטים נדירים וחשובים, מדגיש ההיסטוריון מיטל, המעידים על מקור העבודה, וכן על העושר והנדבנות של המשפחה שככל הנראה תרמה את הספר לבית הכנסת המקומי לשימוש הקהילה.

על בסיס הערותיו של בן ענן, אנחנו יודעים שהספר נחתם בשנת ד'תשפ"ח, המקבילה לשנת 1028 בלוח הגרגוריאני (באופן מעניין, כשכתב היד נבחן כמעט 900 שנים לאחר מכן, החוקר, שכתב בעיפרון, חישב את גילו לפי השנה העברית ב-1927). מהערותיו של בן ענן אפשר גם לראות כי הוא חישב כמה גרסאות הוא כתב, וכי הכרך היה פעם חלק מהתנ"ך השלם. עקבותיהם של שני החלקים האחרים אבדו.

"כל מה שקשור בדקדוק ובניקוד בעברית עתיקה מבוסס על האסכולה זאת", אומר מיטל. "כשהם פיתחו מערכת כתיב ויצרו אסכולה להגייה נכונה של המקרא, זה היה מפנה דרמטי, משום שמאז התנ"ך נולד והתפתח"

כתב היד שמצא מיטל לא כולל רק את כל ספר כתובים, אלא גם 12 עמודים נוספים מהמסורה – רשימת הערות על נוסח המקרא, לרבות סימני הניקוד וטעמי המקרא. מערכת הניקוד פותחה על ידי חכמים מטבריה בסביבות 950-750 לספירה.

"כל מה שקשור בדקדוק ובניקוד בעברית עתיקה מבוסס על האסכולה זאת", אומר מיטל. "כשהם פיתחו מערכת כתיב ויצרו אסכולה להגייה נכונה של המקרא, זה היה מפנה דרמטי, משום שמאז התנ"ך שלנו נולד והתפתח".

פנים בית הכנסת "הרמב"ם" בקהיר (צילום: באדיבות סמי ארי)
פנים בית הכנסת "הרמב"ם" בקהיר (צילום: באדיבות סמי ארי)

כתב היד של קהיר, שנכתב זמן קצר לאחר התקנתה של מערכת הכתיב, הוא אחת הדוגמאות הידועות המוקדמות של האסכולה הטבריאנית, שהכשירה סופרי סת"ם ידועים במאות ה-11-9, בהם בן ענן.

הטקסט המקראי עצמו כתוב באותיות דפוס בדיו חומה-אדמדמה, בעוד המסורה נכתבה בדיו שחורה. הספר נכרך בנייר אדום. כל עמוד של 36X30 סנטימטרים כולל את הטקסט המקראי המנוקד, הטעמים והמסורה

הטקסט המקראי עצמו כתוב באותיות דפוס בדיו חומה-אדמדמה, בעוד המסורה נכתבה בדיו שחורה. בשלב מסוים בהיסטוריה שלו, ככל הנראה סביב 1930, הספר נכרך בנייר אדום. כל עמוד של 36X30 סנטימטרים כולל את הטקסט המקראי המנוקד, הטעמים והמסורה, שלרוב מסודרים בשלושה טורים של 18 שורות.

בתהילים ובמזמורים אחרים ישנם רק שני טורים. פה ושם נוספו תיקונים של הכתוב שנעשו בידי סופר אחר, בין אם באמצעות גירוד השורות המקוריות מהקלף וכתיבתן מחדש ובין אם באמצעות טלאֵי קלף שנכתב עליהם הנוסח הנכון.

ישנם הבדלים מסוימים בין כתב היד של זכריה בן ענן לבין כרך כתובים בתנ"ך הסטנדרטי של היום. ספר דברי הימים מופיע בכתב היד כספר אחד רציף ואינו מחולק לשני חלקים, והוא פותח את הכרך ואינו חותם אותו. באופן דומה, ספרי עזרא ונחמיה מופיעים בו כיחידה אחת.

לקראת שיח עתידי על העבר היהודי

הקהילה הקראית המשגשגת שחיה פעם בקהיר התייחסה לכתב היד של זכריה בן ענן בחרדת קודש במשך מאות שנים. הקראים דוחים את פרשנות התורה שבעל פה, שלפי אמונתם מרחיקה את המאמין מהטקסט המקראי.

למרות תנאי האחסון הגרועים של הכרך, רק כמה עמודים ממנו ניזוקו. לפני שהונח על המדף המאובק בבית הכנסת על שם משה דרעי, כתב היד של זכריה בן ענן אוחסן לצד כתבי יד יקרי ערך אחרים ומגילות תורה (שאבדו מאז) בבית הכנסת "דאר שמחה" עד 1967. בשני בתי הכנסת ציבור המתפללים התייחס אליו כאל קדוש וכאל מעין קמע.

ציבור המתפללים, אומר מיטל, "קשרו לטקסט הזה אמונות שהפכו אותו לקדוש. הם השתמשו בו גם כדי ללמוד וגם כדי לבקש ברכות".

"אנחנו מתכוונים לקחת את החלל הזה, לשפץ אותו ולפתוח ספרייה שתכלול שני אוספים – אחד של כ-12,000-10,000 כרכים שכבר אספנו בקהיר, והקומה השנייה תוקדש למסמכים ולכתבי יד נדירים", אומר מיטל

החוקר גוטהייל תיאר בזעם את תנאי האחסון של כתב היד, כפי שהיה עד להם ב-1905: "כתבי היד מוחזקים בתנאים גרועים ביותר בתיבה ובשני הארונות הצדדיים של בית הכנסת הקראי בקהיר. היחיד שנשמר במעט הקפדה הוא הקודקס של משה בן אשר. הובאה לשם כך קופסת עץ עם מכסה זכוכית, ודפיו של כתב היד נדחסו אליה; אין מדובר בהגזמה: הקופסה אינה גדולה מספיק, והדפים נדרשים להתאים לגודלה!".

פרופסור להיסטוריה יורם מיטל מאוניברסיטת בן-גוריון (צילום: אתי לסמן)
פרו' יורם מיטל מאוניברסיטת בן-גוריון (צילום: אתי לסמן)

מאז גילויו, כתב היד מאוחסן ב"מקום בטוח" שנשמר בסוד. הצעד הבא, אומר מיטל, הוא להפוך מבנה בן שתי קומות במתחם בית הכנסת הראשי בקהיר, "שער השמים", לספרייה למורשת יהודית. הוא מקווה שארגון "טיפת חלב" יצליח להשיג מימון מספיק להשלמת השיפוץ הנחוץ ולהחדשת מערכת בקרת האקלים כדי שאפשר יהיה לפתוח את הבניין בקיץ 2020.

"אנחנו מתכוונים לקחת את החלל הזה, לשפץ אותו ולפתוח ספרייה שתכלול שני אוספים – אחד של כ-12,000–10,000 כרכים שכבר אספנו בקהיר, והקומה השנייה תוקדש למסמכים ולכתבי יד נדירים", אומר מיטל.

"היהלום שבכתר הוא כתב היד של בן ענן", הוא אומר.

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
1
פרופ' יורם מיטל מתעלם כמעט לחלוטין מהעובדה שספרים אלו נכתבו ע"י הקהילה הקראית בתקופת תור הזהב של הקהילה הקראית. בה היו עשרות סופרי סתם שכתבו ספרי תורה, החשובים בהם השתמרו בבתי הכנסת של ... המשך קריאה

פרופ' יורם מיטל מתעלם כמעט לחלוטין מהעובדה שספרים אלו נכתבו ע"י הקהילה הקראית בתקופת תור הזהב של הקהילה הקראית. בה היו עשרות סופרי סתם שכתבו ספרי תורה, החשובים בהם השתמרו בבתי הכנסת של היהדות הקראית. ואחד מהספרים המפורסמים שכולנו מכירים הוא "כתר ארם צובה" שגם הוא היה בבית הכנסת הקראי בירושלים עד לשדידתו ע"י הצלבנים, ורכישתו ע"י הקהילה היהודית במצרים ולאחר מכן הוצאתו ממצרים ע"י נכדו של הרמב"ם לסוריה שם השתמר עד 1956 ומשם התגלגל לארץ ישראל.

עוד 1,061 מילים ו-1 תגובות
סגירה