סימונה מורי משתחררת ממאסר (צילום: Avshalom Shoshoni/Flash90)

לרצוח או למות

מעגל האלימות

כרמלה בוחבוט הייתה הראשונה: היא רצחה את בעלה לפני 26 שנים, לאחר שהכה אותה במשך שנים ● מאז הורשעו 20 נשים ברצח בעליהן המתעללים, רובן נידונו למאסר של 25-30 שנים ● כעת הן משתחררות בזו אחר זו מהכלא, לאחר שמערכת המשפט החלה להכיר בנסיבות המיוחדות שבהן פעלו ● סימונה מורי, ששוחררה לאחר שריצתה עונש מאסר של 22 שנה: "זה היה או להפוך לתמונה הקטנה בעיתון לצד כל הנשים שנרצחו, או ככה" ● משפטנים בכירים קוראים להתחשב בנסיבות עוד יותר ● אבל משפחות הנרצחים מסרבות לסלוח

"כולם ידעו. כל השכונה ידעה, הייתי הקוריוז שלהם. הם חיכו לראות מה דלאל תעבור הלילה. מה יעשה לי הפעם. הייתי בורחת ממנו עם הבת שלי, מתחבאת בשירותים, מאחורי ספסלים, אצל אמא שלי. אבל בכל מקום הוא היה משיג אותי.

"התלוננתי במשטרה ברווחה, הלכתי לרופאים. כולם ראו את הגוף שלי מדמם ומלא בסימנים כחולים. הוא אפילו הרביץ לי בתוך בית החולים, מיד לאחר שילדתי את בתי, אבל אף אחד לא עשה כלום. פניתי לבית הדין השרעי (בית דין מוסלמי שפוסק בענייני גירושים), אבל שם אמרו לי – לכי ותעשי שלום בית".

בקול רועד ועיניים דומעות סיפרה דלאל דאוד, אסירה משוחררת שריצתה 18 שנות מאסר בנווה תרצה בגין רצח בעלה המתעלל, על 5 שנות נישואיה, שבהן התלוננה במשטרה 26 פעמים על אלימות מצדו. בחודש יולי האחרון שוחררה דאוד מהכלא על תנאי, לאחר קיצור שליש מתוך 24 שנות מאסר שנגזרו עליה.

דלאל דאוד: "הדברים שעברתי קשים מנושא. אני כועסת על החברה ועל הרשויות, שגרמו לי לקחת את החוק לידיים. התחננתי לעזרה בכל דרך אפשרית, ואף בן אדם לא קם ואמר 'אני אציל את הבחורה הזו'. הייתי לבד"

דאוד אמרה את הדברים בכנס "בעל כורחן", שעסק בנשים נפגעות אלימות, שהורשעו בעבירות המתה של בן זוגן המתעלל, והתקיים לאחרונה בבית הספר לעבודה סוציאלית ע"ש בוב שאפל באוניברסיטת תל אביב.

"אני לא מאמינה שאני עומדת פה מולכם ושאני עדיין שפויה", היא אמרה בכנס. "הדברים שעברתי קשים מנושא. אני כועסת על החברה ועל הרשויות, שגרמו לי לקחת את החוק לידיים. התחננתי לעזרה בכל דרך אפשרית, ואף בן אדם לא קם ואמר – אני אציל את הבחורה הזו. הייתי לבד".

דלאל דאוד (צילום: לואיז גרין)
דלאל דאוד (צילום: לואיז גרין)

"קיבלתי אין סוף איומים על חיי"

לצד דאוד נשאה דברים סימונה מורי, ששוחררה מהכלא בספטמבר האחרון על תנאי, לאחר שריצתה 22 שנות מאסר שנגזרו עליה בגין רצח בעלה המתעלל.

"לא הייתה לי ברירה, זה היה או להפוך לתמונה הקטנה בעיתון לצד כל הנשים שנרצחו, או ככה. קיבלתי אין סוף איומים על חיי ('אם תתלונני במשטרה את מתה'), והייתי קרובה למוות הרבה פעמים. והושפלתי, כמה הושפלתי", סיפרה.

"וזה לא שלא אהבתי אותו. אהבתי אותו מגיל 15, וגם בלילות הראשונים באבו כביר בכיתי והתגעגעתי אליו. אבל אחרי שאת חיה כל כך הרבה שנים בהשפלה ואיומים את מפתחת טינה, וזה הופך להיות חלום שהוא ימות. אף פעם לא היה לי אומץ מולו. פחדתי ממנו נורא, ולא היה לי נשק בבית. את האומץ אזרתי רק לאחר שפגשתי את בן זוגי השני".

מורי הורשעה ברצח מתוכנן מראש, שביצעה יחד עם גבר שאיתו ניהלה קשר רומנטי, על פי פסק הדין. לדבריה, לפני המעשה אזרה אומץ להתלונן למשטרה ולרשויות הרווחה, אך לא קיבלה סיוע.

במהלך המשפט גילתה סימונה כי הפניות האלה דווקא סיפקו ראיות לחובתה, לאחר שההתעללות שספגה מבעלה סיפקה את המניע לרצח, בעיני השופטים.

סימונה מורי (צילום: מטה המאבק לשחרור האסירות "בעל כורחן")
סימונה מורי (צילום: מטה המאבק לשחרור האסירות "בעל כורחן")

בקשות הסיוע לא נענו

מארגנת הכנס, תמר דהאן, דוקטורנטית באוניברסיטת ת"א ופעילה חברתית, הציגה בכנס מחקר שערכה, ובדק כיצד נשים מוכות שהורשעו ברצח או הריגה של בן זוגן תופסות את ההשלכות של סיפורן ברמה האישית, המשפחתית והחברתית. מדובר במחקר פמיניסטי שמטרתו ליצור ידע שימושי שיעזור לנשים להשמיע קול ולעשות שינוי.

במסגרת המחקר ביקשה דהאן מהנשים לספר את סיפורן, וכחלק מהצגתן העצמית, תיארו כל המרואיינות באופן נרחב את כישלון המדינה, כשלון המערכות החברתיות ובחלק מהמקרים גם כשלון של משפחתן וסביבתן הקרובה, במתן סיוע ועזרה למצוקותיהן מול האלימות שחוו מצד בן זוגן.

דהאן מתייחסת למקרה שאירע בשנת 1994 שבו כרמלה בוחבוט הרגה את בעלה המכה לאחר שהתעלל בה במשך כ-24 שנות נישואים, ואומרת כי ב-26 השנים שחלפו מאז הורשעו כ-20 נשים בעבירות המתה של בן זוגן.

בעת ביצוע המחקר, בשנת 2016, שמונה מבין הנשים שהורשעו בעבירות המתה היו אסירות פליליות, בבית הסוהר נווה תרצה לנשים, ורובן הורשעו בעבירת רצח ונידונו למאסר עולם של 25-30 שנים.

תמר דהאן: "הן ביצעו את העבירה מתוך התחושה שהן לבדן במערכה האלימה הזו, והגיעו לדרך ללא מוצא, כפי שהגדירה זאת אחת מהן. לתחושתן, אילו לא היו מביאות למותו של בן זוגן, סביר להניח שהן היו בקבר"

דהאן ראיינה שבע מבין הנשים האלה למחקר שערכה, ומהעדויות שאספה, עלה כי כולן חוו התעללות קשה ומתמשכת מצד בן זוגן המכה, ושכולן גם ביקשו סיוע ושיתפו במצוקותיהן גורמים חיצוניים.

"הן פנו לבני משפחה, למחלקת הרווחה, הגישו תלונות במשטרה, שהו במקלטים לנשים נפגעות אלימות ואושפזו בבתי חולים עקב האלימות. אך לדאבונן של הנשים הן חוו אכזבה רבה, ולא קיבלו מהחברה סיוע הולם וראוי.

"בינתיים, האלימות בבית המשיכה, החשש לחייהן גבר, הן שמעו אינספור איומי רצח מבן הזוג, וביצעו את העבירה מתוך התחושה שהן לבדן במערכה האלימה הזו, ושהגיעו לדרך ללא מוצא, כפי שהגדירה זאת אחת מהן. לתחושתן, אילו לא היו מביאות למות בן זוגן, סביר להניח שהן אלה שהיו בקבר", אמרה דהאן.

רוב הנשים המוכות לא מבקשות צווי הגנה

ד"ר דניאלה שבאר-שפירא מבית הספר לעבודה סוציאלית של אוניברסיטת תל אביב, סבורה כי קיים פער עצום בין מספר הנשים שסובלות מאלימות בישראל לבין מספר הנשים המטופלות.

לדבריה, יש כיום בישראל כ-200 אלף נשים נפגעות אלימות. רק 5% מתוכן מגישות בקשות לבית משפט לצווי הגנה, ורק 1% חוזרות ומגישות את הבקשות שוב ושוב. במרכזים למניעת אלימות מטופלות 3% מהנשים הנפגעות. המשמעות של הנתונים העגומים האלה, היא שרוב הנשים המוכות – נשארות מוכות.

הפגנה נגד אוזלת ידן של הרשויות במניעת רצח נשים (צילום: Tomer Neuberg/Flash90)
הפגנה נגד אוזלת ידן של הרשויות במניעת רצח נשים (צילום: Tomer Neuberg/Flash90)

"אלימות חמורה קשה ומתמשכת כלפי נשים, מייצרת מצב שהאישה הולכת ונחלשת ומושתקת ומתערערת. הרבה פעמים גם כשיש לה אפשרות לקבל עזרה היא לא רוצה להשתמש בה. אבל גם כשהיא רוצה, היא נתקלת בתוצאות עגומות, שרק מחזקות את תחושת הערך העצמי הנמוכה שלה", אומרת שבאר-שפירא.

"האלימות שהיא סובלת ממנה בבית – מקבלת הדהוד על כך במציאות. אם בעלה אמר לה: את משוגעת, את ממציאה דברים, ואחר כך במשטרה לא מאמינים לה, היא מבינה שהוא צדק. אם ברווחה לא מקשיבים לה – היא מבינה שזו המציאות, שהיא באמת מושתקת והיא באמת חלשה".

המפגש עם המערכת המשפטית

בנוסף לחוסר האונים מול הרשויות בתוך מעגל האלימות, משתתפות המחקר של דהאן התייחסו למפגש עם מערכת המשפט הישראלית, לאחר ביצוע העבירה.

מערכת זו, שבראשה ניצבים שופטי ישראל, מתוארת על ידן כמי שלא התחשבה בעברן ובנסיבות שהובילו לביצוע המעשה הקיצוני, כמי שלא הייתה רגישה אליהן ואל מצבן, ושקולן לא נשמע ולעתים אף הודר מההליך המשפטי.

לתחושתן של המשתתפות, פסקי הדין אודותיהן משקפים תמונה פוגענית שלא מייצגת לא אותן ולא את מקרה העבירה שביצעו. הן תופסות את סעיף ההרשעה ואת משך תקופת המאסר שנשפטו אליה כמוגזמים, חמורים ולא פרופורציונליים ביחס לנסיבות שהביאו אותן לבצע את המעשה.

הן מתארות את עצמן כמי שעוברות מבית כלא אחד לבית כלא שני, מכלא ההתעללות של בן הזוג – לכלא הממוסד.

דאוד: "ומה שנים ארוכות בכלא נותנות לנשים חוץ משנאה וטינה כלפי המערכת וכלפי החברה? לו רק הייתה הפרדה בין נשים שהן עברייניות לנשים שהן מוכות או מוכות נפש, אולי הייתי יכולה להשתקם בצורה טובה יותר"

דאוד משחזרת את המפגש הראשון שלה עם המערכת בתור חשודה ברצח, בלילה שבו נעצרה: "עברתי אכזריות בלתי נתפסת בחקירה. הייתי ארבעה ימים בלבד אחרי הלידה שלי, הפרידו אותי מהתינוק שלי, כולי מדממת מהמכות שקיבלתי ממנו וחלב נשפך לי מהחזה. הושיבו אותי על ספסל מבטון ולא הפסיקו לשאול אותי שאלות כל הלילה, עד שהתעלפתי, ופינו אותי לבית החולים.

"ומה שנים ארוכות בכלא נותנות לנשים חוץ משנאה וטינה כלפי המערכת וכלפי החברה? לו רק הייתה הפרדה בין נשים שהן עברייניות לנשים שהן מוכות או מוכות נפש, אולי הייתי יכולה להשתקם בצורה טובה יותר", אמרה בכנס.

סעיף הגנה עצמית לנשים מוכות

פרופ' עמנואל גרוס אמר בכנס, כי הריגת בן זוג מתעלל היא הגנה עצמית לכל דבר, וכי הגיעה העת שהמשפט הפלילי בישראל יגן על נשים נפגעות אלימות.

"אישה מוכה בתוך ביתה פעם ועוד פעם, נכנסת למצב של סינדרום האישה המוכה״, אמר גרוס. בספרות המקצועית מתואר הסינדרום הזה כמצב פסיכולוגי שבו נהפכת האישה למדוכאת ולכזו שאינה מסוגלת ליזום פעולה שתאפשר לה להימלט מההתעללות, עקב התעללות פיזית עקבית וקשה על ידי בן-זוגה. האישה הופכת להיות אדם שבוי ואינה מסוגלת להגיב למצב כאדם חופשי", אמר שם גרוס.

לדבריו, בשלב הזה "היחסים נכנסים לשלב החזרתיות: שלב הכעס של הבעל שהולך ומצטבר, שלב האלימות שמתפרצת, ושלב הרגיעה, שבו האישה מגיעה למצב של שקט יחסי, ולעתים הבעל אף מתנצל בפניה ומביא לה פרחים. אני סבור שרק בשלב הזה האישה מסוגלת לפעול.

פרופ' עמנואל גרוס: "תיקון האחריות המופחתת מקבל את דעתי אבל לא די בכך. אני סבור כי אנו רק במחצית הדרך. עלינו להביא את החוק הישראלי למצב שיהיה בו סעיף הגנה עצמית מיוחד לנשים מוכות"

"אחרי שאישה כזו מיצתה את כל האופציות שהיו לה כדי להתגונן מפניו, על ידי פנייה למשטרה ולרשויות, יש לה את הזכות להגן על עצמה, גם אם ההגנה לא מגיעה באותו הרגע עצמו, של התפרצות הזעם".

פרופ' גרוס פעל בעבר לשינוי החוק בישראל במקביל למטה המאבק הפמיניסטי "בעל כורחן", כך שישפוט נשים מוכות שביצעו עבירת המתה בפרספקטיבה שונה. ואכן, בדצמבר 2018 הוכנס לחוק העונשין תיקון 137, שמתייחס להמתה בנסיבות של אחריות מופחתת, ומגביל ל-15 שנים את העונש למי שגרם למותו של המתעלל.

"תיקון האחריות המופחתת מקבל את דעתי אבל לא די בכך. אני סבור כי אנו רק במחצית הדרך. עלינו להביא את החוק הישראלי למצב שיהיה בו סעיף הגנה עצמית מיוחד לנשים מוכות", אמר גרוס בכנס.

הביקורת כלפי התיקון בחוק מצד ארגון משפחות נרצחים ונרצחות היא כי אין בו התייחסות מגדרית וכי הוא חל על נשים וגברים כאחת.

רותי אלדר
רותי אלדר

עו"ד רותי אלדר, היועצת המשפטית של הארגון, אמרה לנו בעקבות הכנס, כי "הטיעון לאחריות מופחתת יכול לשמש נשים שספגו התעללות, אבל באותה מידה גם רוצחים אחרים. המחוקק לא התייחס לפערים העצומים שקיימים במערכת הזוגית בישראל בין נשים לגברים, שבה נשים מאוד מוחלשות".

לדבריה, "גם הסעיף שמחשיב רצח של בן הזוג לנסיבות מחמירות, שאמור להגן על נשים שנרצחות בתוך המשפחה, לא רק מגן על נשים, אלא יכול לשמש גם לרעתן כשהן הורגות את הבעל המתעלל".

ביקורת: לא לתת במה לרוצחות ולא לפעול לשחרורן

שינוי החוק ב-2018 נעשה על רקע המאבק הציבורי הפמיניסטי למען שחרורן של האסירות, בהובלת דהאן, עו"ד ספיר סלוצקר עמרן ופעילות נוספות.

תיקון החוק אמנם לא חל רטרואקטיבית, אך הוא בהחלט התכתב ותרם למטרה השנייה שכללה דרישה לשחרור מוקדם של הנשים האסירות.

שבע מתוך שמונה הנשים כבר שוחררו מהכלא, כולן בשחרור מוקדם, ורובן לאחר מהלכים שנעשו מול רשויות המדינה והרחק מעין התקשורת והציבור הרחב.

מי שנותרה כלואה בנסיבות אלה היא אריקה פרישקין, שהגישה בגשת חנינה לנשיא המדינה וממתינה לתשובתו.

בשנת 2003 דקרה פרישקין, ילידת הונגריה, את דניאל טטרואשווילי, שהיה בן זוגה ואב ילדתה. במהלך המשפט חשפה את האלימות שספגה מצד בן זוגה, אולם הרצח התרחש כשלושה חודשים אחרי שעברה עם בתם לדירה נפרדת. בית המשפט המחוזי והעליון הרשיעו אותה ברצח, והיא נשלחה למאסר עולם.

משמאל: סימונה מורי, דלאל דאוד ועו״ד מיכל פומרנץ (צילום: לואיז גרין)
משמאל: סימונה מורי, דלאל דאוד ועו״ד מיכל פומרנץ (צילום: לואיז גרין)

השופטת עדנה ארבל, ששפטה בתיק של פרישקין בבית המשפט העליון, הציגה דעת מיעוט ולפיה יש להסתכל על המקרה מנקודת מבט של תסמונת האישה המוכה, ולהפעיל את סעיף הענישה המופחתת בחוק העונשין (תיקון חוק מ-1995) שבנסיבות מסוימות מאפשר להתייחס לרצח כאל הריגה.

ארבל הציגה את הפסיקה בכנס, והסבירה את עמדתה, ואולם אחיותיו של ההרוג – הבעל המתעלל של אריקה שהיו באולם, התפרצו לדבריה בזעם. אחת האחיות אף עזבה את האולם בטענה כי הכנס מכפיש את שמו של הנפטר.

עדנה ערבל (צילום: Miriam Alster/Flash 90)
עדנה ערבל (צילום: Miriam Alster/Flash 90)

"מאוד הכעיס אותי לשמוע כבדרך אגב על הפעילות שמתרחשת לשחרור הרוצחת. לדעתי, משפחת הקרבן אמורה להיות ראשונה לדעת מה עומד להיות", אמרה לי אחת האחיות, שהעדיפה לא לציין את שמה.

"מדברים על כך שאחי היה מתעלל באריקה, אבל יש הרבה דברים שאני יודעת מקרוב שלא נאמרים, ולכן מציגים מציאות מסולפת ולא את כל האמת.

"אם הוא היה מתעלל בה, אז איך זה שהיא טסה שלוש פעמים לחו"ל למשפחה שלה והוא רק עזר לה לממן את הטיסות? ואם הוא היה מתעלל בה והם היו פרודים למה היא חזרה בשביל לרצוח? קשה לי לשמוע שפוגעים בכבודו של הנפטר כי הוא לא נמצא כאן כדי להגן על עצמו, אז אנחנו כאן מדברות בשמו".

לרה צינמן, יו"ר ארגון משפחות נרצחים והנרצחות שהייתה בקהל פנתה לאסירות המשוחררות מורי ודאוד וכן למארגנות הכנס: "לפני 20 שנה הבת שלי הפכה לתמונה בעיתון, היא נרצחה על ידי בן זוגה. אני עדיין לא חושבת שהייתה לאריקה פרישקין הזכות, למרות שעברה התעללות, לקחת חיים של אדם. לא הגיע לו להירצח.

"גם ההודעה על הכנס הזה הגיעה לארגון שלנו כדרך אגב, למשפחות של קרבנות הרצח, מבלי שניתנה לנו הזכות להיות נוכחות כאן ולדבר בשמם. האחיות של דניאל הגיעו לכאן כי במקרה שמעתי על הכנס".

ואכן, עוד לפני הכנס, החלה להימתח על עצם קיומו ביקורת מצד עמותת "אבות למען צדק", ששיגרו מכתב למשרד המשפטים, בטענה כי הכנס הוא בבחינת "הילול ועידוד רצח גברים".

"נשים דוגמת סימונה מורי, שהוכתרה בתואר אשת העשור בעיתונות ובעלה הקרבן הנרצח המוכתר בכותרת: "מתעלל"?!״, נכתב במכתב. "היא להבדיל הורשעה. בעלה הנרצח – הקרבן, מעולם לא הורשע ובוודאי שלא זכה למשפט הוגן ומשפט בכלל לאחר מותו באופן שיזכה אותו בתואר 'מתעלל'."

במשרד המשפטים סירבו להתייחס למכתב וטענו כי אין להם קשר לכנס.

עוד 1,939 מילים
כל הזמן // יום שני, 30 במרץ 2020
מה שחשוב ומעניין עכשיו

להתראות, טוקיו המפסידים והמרוויחים מדחיית האולימפיאדה

ספורטאים בארץ ובעולם קיבלו ברגשות מעורבים את דחיית המשחקים בטוקיו ● מצד אחד, חלקם יתקשו להבטיח את מקומם באולימפיאדה שתיערך רק בקיץ הבא ● מצד שני, הם חששו מהכוונה של חלק מהמדינות להכניס אותם לבידוד מיוחד עד הקיץ - אם המשחקים לא יידחו ● ואף אחד מהם, כמובן, לא רוצה לסכן את חייו בשביל מדליה ● רונן דורפן יצא בעקבות ההחלטה שמטלטלת את הספורט הבינלאומי

עוד 1,699 מילים

כחול-לבן טובלת בביצת הקואליציה ושרץ גדול בידה

מלחמה על הדמוקרטיה? מאבק בשחיתות? גנץ ומפלגתו מיישמים למעשה את פסקת ההתגברות, שהפכה לאחד מסמלי ההתנגדות שלהם לממשלת נתניהו ● ואם לא די בזה, אין להם שום בעיה עם הממשלה המפלצתית שהם הולכים להקים עם נתניהו ● פרשנות

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
1
עוד 719 מילים ו-1 תגובות

תרומה עצומה לתהליך הארדואניזציה של ישראל

בממשלה המתגבשת, כך מדווחים לנו, צפויים להיות 30-34 שרים בזמן ש-900 אלף ישראלים מובטלים ולצדם 280 אלף עצמאים מבועתים בלי שום תמיכה.

מדובר כנראה ב-15 תיקים לחוסן לישראל. סיעה בת 15-16 חברי כנסת חסרי ניסיון פוליטי ברובם (בתוספת הנדל והאוזר, כנראה).

ייתכן מאד גם שיולי אדלשטיין יחזור לכהן כיושב ראש הכנסת אחרי שסירב לכבד את רצון הרוב הפרלמנטרי ולאחר מכן הפר צו בג"צ.

בממשלה המתגבשת, מדווחים לנו, צפויים להיות 30-34 שרים, כש-900 אלף ישראלים מובטלים ולצדם 280 אלף עצמאים מבועתים ללא תמיכה.ייתכן גם שיולי אדלשטיין יחזור לכהן כיו"ר הכנסת אחרי שהפר צו בג"צ

לפי הפרשן רביב דרוקר, גנץ יסכים לחקיקת ביטול הלכת דרעי-פנחסי, כלומר לאפשרות כהונת שר שנאשם במשפט פלילי. זאת כדי לאפשר לנתניהו לכהן כממלא מקומו לאחר מימוש הרוטציה (שלעולם לא תתממש, אבל החוק הפרסונלי והמביש הזה כבר יהיה עובדה מוגמרת).

ליצמן יישאר שר הבריאות. דרעי יישאר שר הפנים.

לא מדובר בממשלת "אחדות" אלא בממשלת גוש פולחן האישיות של נתניהו שמכיל 58 מנדטים לצד 14-15 חברי חוסן לישראל שערקו מגוש ה-61. ועכשיו מתברר שגם עמיר פרץ שוקל להיכנס לממשלה ביחד עם שמולי. אני מתפלל שהדבר לא יתרחש.

סיעת היחיד של אורלי לוי-אבוקסיס תקבל את תיק השוויון החברתי (או: תיק אי השוויון החברתי, אם לדבר בכנות).

אני מבין שהחשש מהתפשטות נגיף הקורונה הוא עמוק ורציני. ואני מבין את החשש להיות במצב הקריסה של איטליה וספרד. במיוחד אחרי הזנחת מערכת הרפואה הישראלית לאורך עשור.

אבל זו בדיוק הייתה הסיבה למנות יושב ראש פרלמנט מכחול-לבן, לאייש ועדות פרלמנטריות לפיקוח פרלמנטרי על הממשלה, לתמוך בכל צעד חיובי של הממשלה במאבקה בקורונה ולהתנגד לכל שיקול פוליטי מצד נתניהו או לצעדים פסולים או שגויים שמטרתם הסתרת מחדל הפקרת מערכת הבריאות לאורך עשור.

לא מדובר בממשלת "אחדות" אלא בממשלת גוש פולחן האישיות של נתניהו שמכיל 58 מנדטים לצד 14-15 חברי חוסן לישראל שערקו מגוש ה-61. ועכשיו מתברר שגם עמיר פרץ שוקל להיכנס לממשלה ביחד עם שמולי

בואו נתמקד רגע בתסריט הדמיוני והמופרך שלא יתתמש: נניח שהרוטציה תתקיים (כאמור: אין מצב). ואז מה? גנץ יעמוד בראש ממשלה שנתמכת בידי 58 חברי כנסת מגוש פולחן האישיות. לצדו רק 15-16 חברי כנסת מטעם חוסן לישראל. ואולי עמיר פרץ ושמולי.

בממשלתו יכהנו יריב לוין, ישראל כץ, ניר ברקת, מירי רגב, דוד אמסלם, נפתלי בנט, יעקב ליצמן, אריה דרעי ובצלאל סמוטריץ'. ונתניהו.

אז נסכם: עכשיו, כך מדווחים בתקשורת, מתקיים מו"מ בלתי נתפס על עיגון בחוק יסוד של הלכת דרעי-פנחסי. כלומר: לא רק ראש ממשלה מכהן תחת כתב אישום. גם שר יוכל לכהן גם לאחר שהוגש נגדו כתב אישום. הפוך ב-180 מעלות מכל הבטחותיו של גנץ. מתשתיתה הרעיונית של כניסתו לפוליטיקה.

וכל זה מתרחש מיד לאחר שנתניהו ואדלשטיין ניסו לנטרל את בחירת הרוב הפרלמנטרי שמבטא את בחירת רוב האזרחים, לאחר שהם ביזו את פסק דינו של בג"צ תוך ששרי נתניהו משתלחים בבג"צ, לאחר שנתניהו לא הפסיק לרגע ליצור דלגיטימציה לכל ממשלה אפשרית בתמיכת הרשימה המשותפת (כלומר: דלגיטימציה הן לשוויון הפוליטי והאזרחי של 20 אחוז מאזרחי המדינה והן לכל אפשרות להקמת ממשלת שמאל), ובתום עשור שבמהלכו כל מי שנכנס משמאל או ממרכז לממשלות נתניהו, התאדה והפך לגוויה פוליטית.

ומעל הכל: ההתנהלות המדהימה של גנץ ואשכנזי, העצימה את חוסר האמון של האזרחים בנבחרי הציבור ובכך פגעה אנושות בתשתית החברתית החיונית לקיום מדינה דמוקרטית.

וכל זה גם קרה דקה לפני הפקעת השליטה בפרלמנט מידי נתניהו לראשונה לאחר עשור ו-2 דקות לפני חקיקת חוקי טוהר מידות שימנעו מכל נאשם לכהן בעתיד כראש ממשלה, להתמודד על ראשות הממשלה ולכהן יותר מ-2 קדנציות.

וכל זה גם קרה דקה לפני הפקעת השליטה בפרלמנט מידי נתניהו לראשונה לאחר עשור ו-2 דקות לפני חקיקת חוקי טוהר מידות שימנעו מכל נאשם לכהן בעתיד כראש ממשלה, להתמודד על ראשות הממשלה ולכהן יותר מ-2 קדנציות

קשה לחשוב על הפרת אמונים פוליטית חמורה מזו של גנץ ואשכנזי. קשה לחשוב על שבירת אמון יותר חזקה. קשה גם להפריז בעוצמת הנזק שחוללו גנץ-אשכנזי לתשתית שעליה בנויה חברה שמתיימרת להיות דמוקרטית: עמידה בעקרונות הכי יסודיים שלך ובהתחייבויות הכי יסודיות שלך. והם גם הנציחו את מעמדו ההרסני של נתניהו בעיני תומכיו כקוסם בלתי מנוצח שלא ניתן להעמיד מולו שום אלטרנטיבה.

זוהי תרומה עצומה לתהליך הארדואניזציה שעוברת מדינת ישראל. נזק עצום ומקיף לדמוקרטיה. והפרת אמון איומה של מיליוני אזרחים.

חבל.

עורך דין דניאל חקלאי הוא בעל משרד עריכת דין שמתמחה בייצוג בתחומי המשפט הפלילי, עבירות הצווארון הלבן, ועדות החקירה, הדין המשמעתי ולשון הרע. בן 46. נשוי ואב לשני בנים. פרסם מאמרים וכן סיפורים קצרים בכתבי עת דיגיטליים. אוהב מאד ספרות, קולנוע ומוזיקה. מוטרד מאד מהסכנות העצומות למשטר הדמוקרטי ולזכויות האדם והאזרח. מנסה לחשוב כיצד למקם את המשפט החוקתי ואת המשפט הפלילי בהקשרים סוציולוגיים, תרבותיים, פוליטיים, היסטוריים ופסיכולוגיים.

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.
עוד 640 מילים

יועצת ראש הממשלה לענייני חרדים נדבקה בקורונה

מטעם ראש הממשלה נמסר: נפעל לפי הנחיות משרד הבריאות ● מגעים מתקדמים של ח"כ עמיר פרץ וח"כ איציק שמולי להצטרפות לממשלת נתניהו-גנץ ● בשמאל זועמים על ההחלטה ● דיווח על הקמת שני משרדי ממשלה: המשרד לסייבר ודיגיטל, המשרד לפיתוח מיעוטים

10:00 עריכה

גורמים בכחול לבן: הליכוד מבקש להגדיל את הממשלה ל-36 שרים

09:35 עריכה

גורמים בעבודה מסרו הבוקר למעריב אונליין כי המגעים של עמיר פרץ לכניסה לממשלה מתנהלים מול בני גנץ ולא מול בנימין נתניהו. התיקים שפרץ יקבל יהיו על מכסת כחול לבן.

09:05 עריכה

ח"ב אבי ניסנקורן: הבוקר סוכם כי הקיצוץ בקרנות הפנסיה הוותיקות יידחה לינואר 2021 – בעקבות משבר הקורונה. "בתקופה זו נגבש פתרון קבע שימנע פגיעה באזרחים הוותיקים".

08:52 עריכה

ועדת הקורונה בכנסת, בראשות ח"כ עפר שלח (יש עתיד), תתכנס היום לדיון בנושא רכש מכונות הנשמה וציוד רפואי.

08:34 עריכה

ח"כ איילת שקד (ימינה) בראיון בגל"צ: "אנחנו מבינים שאי אפשר היה להקים ממשלת ימין כמו שרצינו, אבל לא יכול להיות שיימכר לשמאל בשביל 17 מנדטים כל מה שחשוב לימין. גם הימין צריך לשמור על ערכיו".

על השאלה האם ישנה אפשרות שמפלגתה לא תיכנס לממשלה ענתה שקד: "אף אחד מאיתנו לא נולד שר, אופוזיציה היא לא מילה גסה. הלכנו דרך ארוכה עם המפלגות החרדיות והליכוד, אך השותפות הזו לא תישמר בכל מחיר".

איילת שקד (צילום: יונתן זינדל, פלאש 90)
איילת שקד (צילום: יונתן זינדל, פלאש 90)
08:12 עריכה

ח"כ אורנה ברביבאי (יש עתיד): "פוחדים מהקורונה? השבוע למדתי כי שררה היא מגפה הרבה יותר מסוכנת".

08:05 עריכה

ח"כ עודד פורר מישראל ביתנו הגיב בראיון בכאן רשת ב' על המגעים להקמת ממשלת נתניהו-גנץ. 

"המדיניות של הממשלה הזאת לא שונה בשום דבר מכל מה שרצו לעשות קודם. אנחנו רואים ממשלה שתטוס לשום מקום, בלי שום כיוון ובלי שום אג'נדה. חשבתי שגנץ רץ לראשות הממשלה בסוף מסתבר שהוא רץ להיות יו"ר הכנסת", אמר פורר.

07:43 עריכה

ח"כ לשעבר עמר בר לב ממפלגת העבודה על רק הדיווח כי הח"כים פרץ ושמולי ממפלגתו צפויים להיכנס לממשלת נתניהו-גנץ: "אמרנו שלא ניכנס, ובאמת לא נכון להיכנס. אמרנו שתחת נאשם בפלילים לא ניכנס, ברמה העקרונית והפרקטית, ודבר שני אמרנו שלא ניכנס כי אנחנו רוצים לשנות את המדיניות".

עוד הוסיף בר לב בראיון בגל"צ: "רק לפני שבוע אורלי לוי-אבקסיס התנתקה ממפלגת העבודה וקראנו לה בוגדת. היינו המומים מהמהלך הבוגדני הזה, ולפני מספר ימים בני גנץ הצטרף, וזה שכולם בוגדים בעקרונות שלהם זה לא סיבה בשבילנו לעשות מהלך דומה. אני מקווה שעמיר לא ייכנס לממשלה".

07:39 עריכה

ח"כ מיכאל ביטון מכחול לבן התראיין הבוקר בגל"צ ודחה את הביקורת על גידול תיקי השרים בעקבות המשא ומתן הקואליציוני: "בחירות חדשות יעלו כמו 900 משרות של שרים".

כמו כן, על רקע הדיווח שיועצת ראש הממשלה לענייני חרדים, רבקה פאלוך, נדבקה בקורונה, אמר ביטון כי הוא נפגש איתה לאחרונה.

מיכאל ביטון (צילום: Yaakov Lederman / Flash90)
מיכאל ביטון (צילום: Yaakov Lederman / Flash90)
07:19 עריכה

ח"כ יאיר גולן ממרצ: "אם 'צו התנועה' של העבודה הוא זחילה לממשלה מנפוחת ובזבזבנית בראשות נאשם בפלילים, עמיר פרץ ואיציק שמולי מפרקים אותה סופית מכל נכסיה הערכיים. המפלגה שהקימה את המדינה טבעה בביצה של ציניות פוליטית. אף אחד כבר לא יציל אותה".

07:17 עריכה

משרדי הממשלה החדשים שעומדים לקום בעקבות החלוקה הנרחבת של תיקי שר: המשרד לסייבר ודיגיטל, המשרד לפיתוח מיעוטים. כמו כן, משרדים נוספים יתפצלו לשניים.

07:15 עריכה

שיחות המשא ומתן בין ראש הממשלה בנימין נתניהו לבני גנץ להקמת ממשלה נתקלו באי הסכמות סביב שאלת החלת הריבונות ביהודה ושומרון. 

לפי הדיווח בכאן חדשות בליכוד דורשים להכניס זאת להסכם, אך בכחול לבן מתנגדים, ולא מסתמנת הסכמה סביב הסוגייה.

07:13 עריכה

יו"ר הרשימה המשותפת איימן עודה: "אם קולות הליכוד לא יבואו לעבודה, העבודה תלך לליכוד. הרשימה המשותפת היא הרשימה היחידה שנאבקת בנתניהו וחשוב מכך בדרכו".

07:12 עריכה

על רקע הדיווחים על הצטרפותם של ח"כ עמיר פרץ וח"כ איציק שמולי לממשלה, יו"ר מרצ מבהיר: "הכל סביב מתפורר, הכל מסחרה, אבל מרצ לא בוגדת, לא עורקת, ותמיד נאמנה לערכים ולבוחרים שלה".

07:10 עריכה

יו"ר העבודה-מרצ עמיר פרץ וח"כ איציק שמולי נמצאים במגעים מתקדמים לקראת כניסה לממשלה – בניגוד להתחייבותו הנחרצת של פרץ שלא לכהן תחת ראש הממשלה בנימין נתניהו.

כחול לבן מציעים לשניים תפקיד של שר וסגן שר, אך פרץ מתעקש שגם שמולי יקבל משרד בראשותו. מקורביו של פרץ אישרו אמש את דבר המגעים – אך הוסיפו כי שום דבר עדיין לא נסגר. נכון לעכשיו פרץ מיועד לקבל את תפקיד שר הכלכלה, ולשמולי מייעדים את תיק הרווחה.

עוד 15 עדכונים

חדר 808 רק המתים חופשיים באמת

המחשבה הראשונה, הלא מעובדת, אחרי האזנה אחת לשיר החדש של בוב דילן – שהוא לא בדיוק "שיר" וגם לא ממש "חדש" – היתה שזה יהיה השיר האחרון של דילן. עם השיר הזה הוא בוחר להיפרד מאיתנו ומהעולם.

אמנם יכול כמובן להיות שבהמשך יתברר שזה עוד אחד מתמרוני התעתוע הדילניים הידועים. אבל ייתכן שהפעם המקרה שונה. אולי דילן כבר יודע משהו שאנחנו עוד לא יודעים, וכמו דיוויד בואי וליאונרד כהן לפניו, החליט להיפרד מאיתנו עם צוואה מוקלטת. רקוויאם לעידן הפולק. נפנוף שלום אחרון לנו ולעולם של אתמול. זה שהוא היה אחד מגיבוריו וכנראה גדול מנסחיו.

אז הנה הוא לובש עוד פעם אחת אחרונה את חליפת קולו-של-הדור משנות השישים, ויוצא לנסיעה ארוכה, מוזרה ועצובה במרחבי העשור המכונן ההוא. חוזר לביקור פרידה בתחנות המרכזיות של הסיקסטיז ושל חייו. ובראשן רצח קנדי, שסביבו ועליו הוא שר.

כמעט 17 דקות נמשך השיר שכותרתו – murder most foul – שאולה מ"המלט" של שייקספיר. דילן מדקלם, ממלמל, מהמהם את בתיו הארוכים, כמעט ללא מלודיה. מלווה בפסנתר, קונטרבס, תופים מרוחקים, נגיעות כינור. גם אחרי כמה האזנות רצופות זה לא הופך לשיר שאפשר להתיידד איתו. זה לא שיר שאפשר לשיר. זה גם לא שיר שצריך לשיר. זה לא שיר שמישהו ירצה אי פעם לשיר. זו קינה. מארש אבל. וקשה לדעת על מי דילן מקונן. על ג'ון פיצג'רלד קנדי? על אמריקה? על הרוח של שנות השישים? על עצמו? ואולי בכלל עלינו, שמאזינים לו עכשיו סגורים בבתים, חוששים מהבאות?

זה לא שיר שמישהו ירצה אי פעם לשיר. זו קינה. וקשה לדעת על מי דילן מקונן. על ג'ון קנדי? על אמריקה? על רוח שנות ה-60? על עצמו? ואולי בכלל עלינו, שמאזינים לו עכשיו סגורים בבתים, חוששים מהבאות?

זה השיר המקורי הראשון שדילן מוציא מאז "טמפסט" ב-2012, שהיה אלבום האולפן המקורי האחרון שלו. בשמונה השנים שחלפו מאז הוא שקע בהקלטת אלבומי כיסוי – חלקם נפלאים ממש – לקלאסיקות אמריקאיות, בעיקר מאוצר השירים של פרנק סינטרה. והנה הוא חוזר, ודווקא כך. העיתוי של הוצאת השיר – כשברקע אמריקה והעולם מתמודדים עם המשבר החמור ביותר של זמננו – לא יכול להיות מקרי, גם אם ברור שהשיר נכתב והוקלט הרבה לפני משבר הקורונה.

ביום שישי בבוקר בישר דילן על השיר החדש בחשבון הטוויטר שלו במין פורמאליות יבשושית: "ברכות למעריצי ולעוקבי, ברגשי תודה על התמיכה והנאמנות לאורך השנים. זה שיר שהקלטנו לפני זמן רב ולא הוצאנו עד כה ואתם עשויים למצוא בו עניין. שמרו על עצמכם, הישארו דרוכים, ואלוהים ישמור עליכם".

אין טעם להקשיב ל-murder most foul סתם כך ברקע. האזנה כזו היא כמעט חסרת תוחלת. הדרך היחידה להתייחס לשיר ברצינות, שבה ראוי להתייחס לשיר חדש באורך 17 דקות של גדול כותבי השירים בזמננו, היא עם המילים מול העיניים. לעקוב אחרי פיתוליו כמו אחרי סיפור, פואמה, הספד.

אנחנו שטים על נהר הסטיקס שמקיף את ארץ השאול, ממלכתו של האדס. ודילן הוא כאן על תקן איש המעבורת כארון, שומר העולם הבא, שמעביר את הנשמות המעונות מגדה אחת של הנהר אל הגדה השנייה. הוא מתחיל עם רצח קנדי ותיאוריות הקונספירציה שמלוות אותו ("מישהו כבר כאן לתפוס את מקומך") , רומז לפרל הארבור ("יום שייזכר לדיראון עולם") ואווירת האסון הקודרת הזאת מחזירה אותו אל השירים, הסרטים, האמנים והאייקונים התרבותיים של העידן ההוא.

למי שמצפה לטיול רווי געגועים ולחלוחית בעיניים בהדרכת איש הטמבורין, מחכה אכזבה גדולה. דילן אף פעם לא היה פרטנר למסע סנטימנטלי ונוסטלגי, ואין לו כוונה להתחיל עכשיו, כשהעולם עצר מלכת. כדרכו,  הוא שומר על פיכחון כמעט יבשושי, עד שלרגעים נדמה שהוא פשוט מניח למרגלותינו את הצוואה התרבותית שלו, מונה בזה אחר זה את מי שהוא חושב שראוי שנזכור.

אנחנו שטים על נהר הסטיקס שמקיף את ארץ השאול, ממלכתו של האדס. ודילן הוא כאן על תקן איש המעבורת כארון, שומר העולם הבא, שמעביר את הנשמות המעונות מגדה אחת של הנהר אל הגדה השנייה

קודם כל הביטלס, כמובן. הלהקה שהגיחה בראש הפלישה הבריטית ו"הלכה על הצוואר". ואז וודסטוק, הפסטיבל ההיפי שנערך לא רחוק מביתו של דילן. ואלטמונט, הפסטיבל הטראגי שבא בעקבותיו והסתיים ברציחתו של מרדית' האנטר בן ה-18 על ידי כנופיה של מלאכי הגיהנום, באירוע שנחשב מאז לאקורד הסיום הקודר של שנות השישים.

"אם אתם רוצים לזכור, אתם צריכים לרשום את השמות", אומר דילן ומצעיד בסך את "המי" של אופרת הרוק טומי, את "האנימלס" ("נגנו את 'אל תתנו לי להיות לא מובן', נגנו את זה לגברת הראשונה, היא לא מרגישה כל כך טוב") , מגייס את דון הנלי וגלן פריי מ"האיגלז", את קרל ווילסון מ"הביץ' בויז", את לינדזי בקינגהם וסטיבי ניקס מ"פליטווד מק", את נט קינג קול, צ'רלי פרקר וגיטר סלים (הכינוי של גיטריסט הבלוז אדי ג'ונס), את אטה ג'יימס, סטן גץ, ג'ון לי הוקר ותלוניוס מונק. אפילו להקת קווין מבליחה לרגע וגם מרילין מונרו כאן.

דילן מפזר שובל ארוך ארוך של פירורים תרבותיים ולא מסתכל לאחור. הוא בטוח שנבוא בעקבותיו. הוא יודע שמעריציו הרבים – בעיקר בומרז בני הגיל הפגיע ביותר למגיפה, עם הרבה מחלות רקע – כלואים עכשיו בבתיהם, מבודדים, מפוחדים, מתגעגעים לעבר.

דילן מפזר שובל ארוך של פירורים תרבותיים ולא מסתכל לאחור. הוא יודע שמעריציו הרבים – בעיקר בומרז בני הגיל הפגיע ביותר למגיפה, עם הרבה מחלות רקע – כלואים עכשיו בבתיהם, מבודדים, מפוחדים, מתגעגעים לעבר

יש להם זמן פנוי, והם כבר יעוטו על הרמזים, יהפכו בהם, ינתחו אותם, יחפשו בהם משמעויות נסתרות, בתקווה שאולי דווקא עכשיו, דווקא ברגע הטראגי הזה בזמן, הנביא המוכתר שלהם, שוויתר מזמן על כס המלוכה, אבל מעולם לא הודח, יצליח עוד פעם אחת אחרונה לומר להם משהו משמעותי על חייהם. יגלה להם את האמת. ודילן אומר את זה, להם ולנו, בצורה החדה והפשוטה ביותר: "לא נעים לי להגיד לך את זה, אדוני / אבל רק המתים חופשיים באמת".  

אמיר בן-דוד אוהב מוזיקה מאז סוף שנות השישים. כותב, מלחין, מנגן ושר ב״אבטיפוס״ מאז שנות השמונים. כותב בכיר וחבר מערכת בזמן ישראל

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.
עוד 871 מילים
עודכן עכשיו
זירת הבלוגים
הזמן שלך לומר את דעתך
הצטרפות

התפרצות הקורונה – כל הכתבות

המהלך של גנץ: הגזענות ניצחה את המאבק בשחיתות

חוקר השחיתות ד"ר דורון נבות לא רואה בהצטרפות של גנץ ואשכנזי לממשלת נתניהו שינוי כיוון, ומזכיר שמתוך רביעיית הקוקפיט, ״מי שבאמת מתעניין בשחיתות הוא בוגי, אבל הוא האיש הכי חלש שם״ ● גם כל הסיפור עם המשותפת היה תרמית לדעתו, ואפילו ההליכה עם מרצ ● ״המחויבות ללאומיות היהודית ניצחה כל דבר אחר, עד כדי כך שמתברר גם שהיא היתה יותר חשובה מ'רק לא ביבי׳״

עוד 789 מילים

העולם מרוכז בקורונה, אבל תכנית המאה, הסיפוח והאג עדיין כאן

בית הדין בהאג והאיחוד האירופי משהים - אבל לא מקפיאים - את הדיונים על יחסי ישראל ופלסטין ● ישראל וארה"ב אומרות שהן עדיין עובדות על יישום תכנית המאה, כולל סיפוח, אך מסרבות לנקוב בלוח זמנים ● כך שינתה הקורונה את סדר היום במזרח התיכון ● פרשנות

עוד 856 מילים

"נגיף הקורונה ממשיך לחיות בדם לאחר המוות"

"המתים אמנם לא משתעלים, אבל הם יכולים לפלוט נוזלי גוף כשמזיזים אותם או כשמעבירים אותם ממקום למקום" ● כך אומרת לזמן ישראל פתולוגית אמריקאית בכירה, שקוראת לעולם לאמץ נהלים מחמירים בנוגע לטיפול בגופות ● ראיון

עוד 852 מילים

על פי הנתונים הרשמיים, מספר חולי הקורונה בגדה המערבית וברצועת עזה עדיין נמוך, ולמעשה הפלסטינים הם שחוששים מזליגת המחלה מההתנחלויות לשטחים ● בינתיים, ארגון רופאים למען זכויות אדם קורא לישראל להכיר באחריותה לנעשה שם - הן מבחינת החוק הבינלאומי והן מבחינה מוסרית ● "התפרצות בעזה תהיה קטסטרופה, בריאות לא פחות חשובה מביטחון"

עוד 1,504 מילים

השר בנט חתם על הקצאת 700 חיילים לסיוע למשטרה

נתניהו לראשי מפלגות הימין: הפרסומים בנושא המו"מ הם פייק ניוז מוחלט ● שקד: מסירת משרדי הביטחון והמשפטים לשמאל, פירושו שעבוד אידיאולוגי לשמאל ● אושרה בקשת יש עתיד להתפלג מסיעת חוסן לישראל, גנץ נשאר עם השם כחול לבן ● בעלה של יועצת נתניהו לענייני חרדים, עמה נפגש בסוף השבוע שעבר, התגלה כחולה קורונה

עוד 61 עדכונים

היוזמה לביטול הלכת דרעי-פנחסי מחרבת כל נורמה שלטונית ראויה

מ״לא נשב תחת ראש ממשלה עם כתבי אישום״, בני גנץ חתך בחדות למו״מ על ביטול חלקי של הלכת דרעי-פנחסי, על מנת שנתניהו יוכל לכהן כמ״מ ראש הממשלה בזמן שהוא עומד לדין, אם וכאשר תיכנס הרוטציה בין שניהם לתוקף ● מעבר לעובדה שמדובר בחקיקה פרסונלית פסולה, הרי שהיוזמה מאיימת למחוק את ההישג הגדול ביותר של אותה הלכה וכל זכר להקפדה על ניקיון כפיים ציבורי ● פרשנות

עוד 900 מילים ו-1 תגובות

הנחש, האריה והחמור

פרשנות הרבה לפני שמגפת הקורונה הפכה לתירוץ הרשמי להקמת ממשלת חירום, ובזמן שבכחול-לבן עוד קיוו להקים ממשלת מיעוט או לכל הפחות להגיע למו״מ מול הליכוד עם הכנסת בידיהם, אשכנזי כבר בישל עם דרעי את הצטרפות גנץ ואנשיו לממשלה בראשות נתניהו ● הרמטכ״ל לשעבר ראה את תוצאות הבחירות ב-2 במרץ, וקיבל החלטה ● רק ביום חמישי, הבינו שותפיו לשעבר לאן פניו מועדות ● משרד הביטחון זו רק תחנה ראשונה ● הו הא מי זה בא ראש הממשלה הבא

עוד 2,917 מילים ו-10 תגובות

"אבי מת לבדו, ועכשיו אני לא יכולה אפילו לנחם את אמי"

"אנחנו מביאים מצרכי מזון לקשישים ומנסים לספק מילות נחמה לאלו שמודאגים במיוחד" ● "למרבה הצער, גם בתוך הקהילות שלנו יש אנשים שנדבקו בנגיף" ● יהודי איטליה מספרים על החיים והמוות בלב אזור האסון של הקורונה באירופה ● הקושי הרגשי הגדול, הם אומרים, הוא האיסור להיפרד מיקיריהם או ללוות אותם בדרכם האחרונה

עוד 877 מילים

גנץ ואשכנזי פוגשים את נתניהו במעון ראש הממשלה

ליברמן: נלך לאופוזיציה ● לפיד: גנץ ואשכנזי בחשו מאחורי גבי ● כחלון רוצה לחלק מענקים של 5 מיליארד שקל ● ניסנקורן: זחילה והליכה על 4 זה קשקוש, הולכים לממשלה שוויונית ● יורם יובל קורא להדחת ליצמן: הסגר חזק מדי וגורם לסטרס ● מחאת הדגלים השחורים הגיעה לבתים של גנץ, שפע, חיימוביץ' וזמיר ● האוזר תומך בממשלת חירום, רדיר מריח מתנדנדת

עוד 30 עדכונים

הושק שדה הפנלים הסולריים הצפים הגדול בארץ

על מאגר מים שסמוך לקיבוץ שמיר הוקם לאחרונה שדה הפנלים הסולריים הצפים הגדול בארץ ● סוף-סוף מתחילים לנצל את השטחים העצומים של המאגרים ● אביב לביא נחלץ מהסגר כדי לבקר בגולן, שבימים אלה ירוק וריק מתמיד

עוד 629 מילים ו-1 תגובות
סגירה
בחזרה לכתבה