העמקת הפקק השלטוני או פיתרון קסם ויציאה לדרך חדשה? מדינת ישראל, חבולה ומקרטעת, מנסה להגיע להכרעה סוף סוף. אבל אותנו אפילו הסיבוב השלישי לא ישבור. כותבי הבלוגים של "זמן ישראל" נוהרים לקלפיות, מצטלמים, מצביעים ומשפיעים.

נעמה כספי, קלפי מס' 1, עין הבשור, עוטף עזה

הבוקר לפני ההצבעה החלטתי לנסוע למדבר. לחשוב, לצלם, וגם קצת לברוח מכל היום הזה. בשבילכם הוא אולי יום חגיגה, בשבילי הוא יום גורלי ומלחיץ. יום שיקבע את העתיד. זאת נשמעת וואחד קלישאה, אבל הפעם זה רציני, רגע קצה, רגע אחד קטן בו אנחנו עומדים על סף התהום. שניה לפני הנפילה. כן או לא.
היום הזה יקבע אנה פנינו – אם בחרנו בהמשך השנאה, הפילוג, השחיתות, אפס מוסר, סתימת פיות, גיחוך וזלזול באזרחי המדינה, או אם בחרנו בתקווה, בשינוי פני המדינה אחת ולתמיד. התבודדתי במדבר הסמוך. צילמתי המון. חשבתי על חיי הסוערים. על חיי ילדיי שהם ברובם חרדה גדולה, באזור מופגז ומעורער של טילים ובלוני נפץ. סיימתי עם המחשבות, נכנסתי לאוטו, הסתובבתי חזרה הביתה והלכתי להצביע. כי די. מגיע לנו סוף סוף חיים נורמלים, שלווים, נטולי דרמות וקריזות, חיים נטולי פערים חברתיים כה עצומים, חיים נטולי שנאה וגזענות בין איש לרעהו. מגיע לילדים שלנו תקווה. צאו מהבית להצביע!!!

נעמה כספי בקלפי

דפנה גלפז, קלפי מס' 12, המתמיד, ר"ג

בבחירות הקודמות כתבתי ממש כאן שיהיו בחירות שלישיות. לצערי וכמו שקורה בד"כ, צדקתי. הפעם אני מודיעה לכם שגם אם יהיו בחירות רביעיות אני לא אצביע בהן. אופטימית אני לא, כי אחרי עשור של מלחמה אתה בעיקר עייף ומיואש. אבל, המטריקס שאנחנו חיים בו היום מאלץ לבחור בין כניעה לארגון פשיעה ששולח זרועות ומרעיל את כל מוסדות המדינה, או מדינה מתוקנת. אולד סקול, כזו שבה יש אמון ברמטכל, יש מפכ"ל, יש בית משפט והכל בסדר. תבחרו מה אתם מעדיפים. אני הצבעתי לכחול לבן, מציעה גם לכם.

דפנה גלפז בקלפי

יובל קרניאל, קלפי מס' 226, תל אביב

הציבור הישראלי לא מתייאש, ולמרות שהשיטה לא עובדת, ולמרות הציניות והאדישות – יוצא שוב לעמוד בתור ולהצביע. הקורונה מעבר לפינה וגם ארדואן ופוטין, ואלה בחירות בצל חשש עמוק לעתיד הדמוקרטיה בישראל ובעולם כולו. ישראל לא תעמוד בבחירות רביעיות ואני מקווה שלא יהיה בהן צורך.

יובל קרניאל בקלפי (צילום: יובל קרניאל)

ד"ר גלית שאול, מס' קלפי מס' 1, חגלה

היום יצאתי שוב לבחור, יחד עם הילדים (בתמונה יפתח הצעיר), כולל אלו שאינם עדיין בעלי זכות בחירה. לעולם לא אוכל להיות צינית מול המושג: "חגיגה של דמוקרטיה" בהקשר לבחירות. העובדה שאנו בוחרים,  על פי דעתנו החופשית והפרטית – זו זכות שעלינו לשמור מכל משמר. את הזכות הזו יש לנצל ולממש בכל מצב כי דמוקרטיה זה לא מובן מאליו. המורשת האזרחית של תושבי עמק חפר מחוברת לאדמה, לחקלאות וערכי התיישבות שחגגו השנה 90 שנים לעלייה לקרקע. החיבור לאדמה הוא החיבור לאמת הפשוטה של חיינו, והחיבור הזה בא לידי ביטוי גם באחוזי הצבעה מאוד גבוהים והדאגה העמוקה לעתיד המדינה. צאו לבחור- כי על זכות דמוקרטית לא מוותרים!

ד"ר גלית שאול, ראשת מועצת עמק חפר, עם הבן יפתח

גילה לבני זמיר, קלפי מס' 267, שכונת הדר, חיפה

אומרת את מה שאני מאמינה בו: נתניהו וכנופייתו חייבים לעבור לספסלי האופוזיציה – כי אחרת נאבד את המדינה הזו. הוא ממילא הפסיד פעמיים וגורר אותנו מבחירות לבחירות, בבזבוז כספים מטורף ובליבוי שנאה ופחדים שמעולם לא היו כאלו כאן. הכל כדי להציל את עצמו. הבה נעשה את זה הפעם ברור ומוחץ: צאו לבחור במי שישנו את המציאות העכשווית למציאות שפויה! בוחרת עם נכדתי רונה בת השנתיים שזו הפעם השלישית שלה בקלפי.

גילה לבני זמיר בקלפי

יובל יועז, קלפי מס' 29, ביה"ס יהלום, רמת גן

הגעתי לקלפי עם שתי מטרות: להצליח להצביע בלי להכניס בטעות שני פתקים למעטפה; ולבדוק אם באמת אתקל באפליקציית אלקטור בפעולה. ואכן, עם כניסתי לחדר הקלפי שלף אחד מחברי ועדת הקלפי את הסלולרי, ונראה שהקליד את שמי לתוך איזו אפליקציה. בתשובה לשאלתי, הוא ניסה בתחילה לטעון שמדובר בדיווח לוועדת הבחירות המרכזית, אך בהמשך שזו אפליקציה "של מפלגה".

יובל יועז

חיים שדמי, קלפי מס' 575.4, ביה"ס דרויאנוב, תל אביב

את היום התחלתי בפתיחת הקריימוביל טור – מסע הבחירות של הקריימיניסטר גאנג בקריאה לאנשים לצאת להצביע. הטור התחיל בשעה 09:00 ויימשך עד סגירת הקלפיות בשעה 22:00. הקריימוביל זה רכב הגברה שמשמיע בווליום גבוה ג'ינגלים שהקלטנו במטרה לחדד לאנשים כמה קריטית ההצבעה של כולנו בבחירות. עשינו את זה ביום הבחירות בספטמבר וממשיכים היום. אחרי שסיימתי את המשמרת הלכתי להצביע. אחזור למשמרת האחרונה של הקריימוביל בשבע וחצי בערב. זהו, בגדול. יום עמוס.

חיים שדמי ביום הבחירות

דניאל ראקוב, מס' קלפי 258, נתניה

בצהרי היום עומדים התושבים בתור לקלפי. לפני שנכנסתי, שמעתי ברדיו, שאחוז ההצבעה הוא הגבוה מזה 20 שנה. אין לי מושג איזה צד זה משרת. עם זאת, זה משקף שלמרות שאנו כמו שוויץ, הולכים לרפרנדום כל כמה חודשים, הציבור איננו אדיש. נייחל, שהמבוי הסתום הפוליטי יוכרע הערב!

דניאל ראקוב בקלפי

אודי הרשלר, קלפי מס' 157 ביה"ס, רחביה, ירושלים

כאשר בערבו של יום אנשים ישאלו עצמם מהי הבחירה היותר טובה ונכונה למדינה, בראייתי לפחות, ההכרעה היא ברורה: נתניהו. הוא ללא ספק זה שאני מרגיש הכי נכון ובנוח להפקיד בידיו את המפתחות להנהגת המדינה. כי כל האופציות האחרות הן ספק גדול מבחינת יכולתם לספק באמת את התוצאות הללו. בוודאי כאשר מדובר באנשים שהרקורד שלהם בעולם העשייה האזרחי הוא פשוט של היעדר ניסיון מוחלט במקרה הטוב, ומפוקפק מאוד במקרה הפחות הטוב. אז נכון, לנתניהו יש כתב אישום ומשפט לפניו, וזה בוודאי לא נעים. ונכון עוד יותר, שיש פה עוד לא מעט מה לקדם ולשפר. אך כאמור, בסופו של דבר כשאני שואל את עצמי, מי במצב הדברים הנוכחי ומבין האופציות שלפניי הוא האולטימטיבי ביותר לתפקיד על כל משמעותו, התשובה היא חדה ברורה ואינה משתמעת לשני פנים: נתניהו.

אודי הרשלר בקלפי

יאיר בן־חור, קלפי מס' 122, רחובות

אז למה יצאתי להצביע בפעם השלישית השנה? כי ישראל היהודית והדמוקרטית יקרה לי. כי הגיע הזמן שהממשלה תחזור לדאוג לאזרחי המדינה ולא לעומד בראשה. כי צריכים לשמור על הדמוקרטיה ועל אזרחי המדינה, לא על הנאשם נתניהו. ובעיקר כי לא אתן שאדם אחד, חזק פוליטית ככל שיהיה, יצליח להחריב את כל מה שבנינו כאן. אנשי מוסר אמיתיים לא מסוגלים להצביע למפלגה שלעומד בראשה מתחיל משפט על שוחד, מרמה והפרת אמונים בעוד כשלושה שבועות, וחצי מחברי הכנסת שלה חשודים בפלילים. שלא לדבר על השקרים, ההשמצות, ההכפשות והרדידות שיוצאים מחבריה ומהעומד בראשה – שמשקר כמו שהוא נושם. האמת הפשוטה נמצאת בכחול לבן, והאמת הפשוטה תנצח כל סחריר, שקר והסתה של נתניהו ושות'. לכן יצאתי והצבעתי פה בקלפי, כחול לבן בראשות בני גנץ.

יאיר בן־חור בקלפייצ

יצחק הראל, קלפי מס' 29, בית ספר יח"ד, מודיעין

הגעתי מטורקיה ישירות לקלפי, באיסטנבול מתאבלים על החיילים שנהרגו במלחמה מיותרת בסוריה, והציבור הליברלי מייחל לרגע בו טורקיה תחזור להיות כשהיתה עם הפרדת דת ממדינה וחופש ביטוי. כשסיפרתי לחבריי ֿשבישראל יש המשווים את ביבי לארדואן, הם הסבירו לי שארדואן עושה הכל כדי להחזיק את שלטונו תוך החלשת הרשות השופטת, מיטוט חופש הביטוי וליבוי מחלוקת והשנאה בין השכבות המוחלשות לחזקות. זה התחיל בזרזיף שכמעט ולא הורגש ותורץ כהגנה על האזרחים. היום כשהזרזיף נהפך לשיטפון, האזרחים כבר עסוקים בהישרדות אישית כדי שלא להיסחף בשטפון ולשמור על שפיותם. לצאת להפגין בעד זכויות? מאוחר מדי ומסוכן מדי. תזכורת מה יכול לקרות לנו אם נמשיך בקו הסולטנות של ביבי.

יצחק הראל ביום הבחירות

נמרוד גז-חבר, קלפי מס' 1, מושב רמות

יצאתי להצביע בעד הסוציאליזם ונגד הקפיטליזם. אני יודע שהסיכוי שהקדמה תנצח את השמרנות אחרי הבחירות הקרובות הוא אפס עגול. אבל התנועה שאני חבר בה היא תנועה עולמית. בתכל'ס, הפוליטיקה בארץ הפסיקה לעניין. בישראל הרבה יותר מידי פוליטיקה של זהויות ומעט מידי אידאולוגיה ומהות. אבל מעבר לים יש מערכת בחירות שמלהיבה אותי וגם טקטית רק משם יכולה לבוא הישועה.
בארה"ב מועמד סוציאליסט-חילוני עומד לתת נוקאאוט לתשתית תעמולה קפיטליסטית-משיחית אימתנית שמופנית כולה נגדו.

יום הבחירות (צילום: נמרוד גז-חבר)

אורן בן יוסף, קלפי מס' 23, ביה"ס שנקר, רמת גן

זה כבר מזמן לא יום חג לדמוקרטיה, אלא מאבק התשה. אני מייחל לימים שבהם לא נגיד לעצמנו שמי שעומדים בראש המדינה הם בני אותה המשפחה. יצאתי להצביע. מקווה שגם אתם.

אורן בן-יוסף

איל יצהר, קלפי מס' 161.2 בביה"ס בשלומציון המלכה, ת"א

בדרך לקלפי פוגש את אחד מאלו שהדמוקרטיה היא לא מעניינם. פוליטיקאים של רחוב. לנצח הם אינדיבידואליסטים, פועלים רק לפי האינטרסים שלהם, מסוגלים בלי נקיפות מצפון להתהפך עליך עד כדי נשיכת היד המאכילה אותם, מה שסיכמת איתם רק אתמול (אתה מלטף, אני מגרגר) לא בהכרח תקף גם היום, רוב הזמן מתבטלים, כשהם ערים וכביכול נחים הם בעצם חורשים מזימות. בלי בושה מחטטים בזבל של האחר, אבל, לעולם לא ישמיצו.

יום הבוחרת (צילום: איל יצהר)

דניאל חקלאי, קלפי מס' 137, רחובות

הצבעתי למענם. הצבעתי כדי שיחיו במדינה דמוקרטית ששומרת על זכויות האדם והאזרח. כדי שיחיו במדינה דמוקרטית שמעניקה שוויון אזרחי ופוליטי לכל אזרחיה, שמבטיחה את שלטון החוק, שמבצרת את עיקרון השוויון לפני החוק, שמעניקה רשת ביטחון כלכלית לכל אזרחיה ושאינה שוללת זכויות אדם ואזרח ממיליונים. הצבעתי כדי שהם יחיו במדינה שבה לא מתקיים עוד שיח של שיסוי מכוון והסתה אלימה ושנאה עמוקה אלא מתקיים בה ויכוח עמוק ונוקב ואנושי ומכבד. הצבעתי כדי שיחיו במדינה שבה לא שולטת עוד תרבות הכזב. הצבעתי למען העתיד שלהם ושלי.

משפחת חקלאי ביום הבחירות (צילום: דניאל חקלאי)