בנימין נתניהו בנאום הניצחון באקספו בתל אביב. 3 במרץ 2020 (צילום: Olivier Fitoussi/Flash90)
Olivier Fitoussi/Flash90

בנימין נתניהו הוכיח אתמול שהוא באמת ליגה אחרת מול כל האחרים, אחרי שהעמיד קמפיין בחירות ללא שגיאות ונטול תחרות ● תוצאות המדגמים, נכון לשעה זו, מלמדות כי נתניהו הצליח להחזיר אליו את הימין הרך לא רק למרות כתבי האישום - אלא דווקא בגללם ● פרשנות

בנימין נתניהו הוכיח אתמול שהוא באמת ליגה אחרת מול כל האחרים, ולא יעזרו כל קולות המצקצקים. נתניהו העמיד קמפיין בחירות מושלם, שהתבסס על עבודת שטח נחושה, חרוצה ומאורגנת להפליא; אמצעים טכנולוגיים שהקדימו את זמנם, לפחות בישראל; ומסרים חדים וקליטים, שמולם היריבים מכחול-לבן לא הצליחו להתמודד.

המסר היעיל ביותר היה "או ביבי או טיבי", שהעביר בבהירות את חוסר היכולת של בני גנץ להקים ממשלה אלא עם השותפים הערביים. המסר הזה הצליח להחזיר לליכוד את הבוחרים שעברו לכחול-לבן בספטמבר האחרון. מבחינתם, נתניהו תחת כתבי אישום עדיף על פני גנץ עם הרשימה המשותפת.

המסר היעיל ביותר היה "או ביבי או טיבי". המסר הזה הצליח להחזיר לליכוד את הבוחרים שעברו לכחול-לבן בספטמבר האחרון. מבחינתם, נתניהו תחת כתבי אישום עדיף על פני גנץ עם הרשימה המשותפת

נתניהו הצליח להחזיר אליו את הימין הרך, שהתנדנד מאז אפריל. הימין הקשה, האידיאולוגי, הולך אחריו באש ובמים, ולא משנה אם מדובר באנשים חילוניים, מסורתיים, דתיים, או חרדים. בחברה הישראלית עוברים זרמי עומק שנתניהו זיהה מזמן, והוא רכב עליהם עד לניצחונו האישי המרשים אתמול.

זוהי פוליטיקה של זהויות. הציבור ברובו הוא ימני וסוחב איתו מטענים של קיפוח היסטורי ותפיסות עולם שהוא לא יכול למצוא בשמאל. החיבור לדת ולמסורת מוליכים את הבוחרים הללו לכיוון ברור. נתניהו קלט את עניין וטיפח אותו. השיר "שבחי ירושלים את ה', הללי אלוהיך ציון" שהוא זימר בכל הזדמנות – הפך כמעט להמנון הבית של הליכוד.

הפופולריות של נתניהו הפכה אותו למקדם הקולות הגדול ביותר של ש"ס וגם של ימינה. בש"ס הפכו את ראש הממשלה לחלק מהקמפיין שלהם, והצמידו את התמונה שלו לזו של אריה דרעי. התוצאה מתקרבת לתשעה ואולי עשרה מנדטים.

בימינה השתדלו לא לריב עם נתניהו יותר מדי, למרות שהוא לא הפסיק לרדת על המנהיגים שלהם, נפתלי בנט ואיילת שקד. שניהם הבינו שאם יתעמתו עם נתניהו, הם עלולים להפסיד קולות בציונות הדתית, ולכן שתקו. האירוע המדהים הזה שבו ראש הממשלה קורא לשר הביטחון שלו בדיחה ואילו השר הולך ומשבח אותו בכל פורום לאומי-דתי עוד יילמד בספרי הבחירות.

ההזדהות בימין עם נתניהו הייתה טוטלית. הוא הפך לסמל. גם האנשים שלא אהבו אותו בחרו בו מסיבה אחת: הם רצו לשמור עליו. מבחינתם, ראש הממשלה נרדף בידי האליטות שרדפו את ההורים שלהם לפני 70 שנה. "הליכוד זה מהבית", אמרו הבוחרים ורצו לקלפי כדי להגן על נתניהו מפני המשטרה, הפרקליטות, התקשורת, האקדמיה והשמאל.

ההזדהות בימין עם נתניהו הייתה טוטלית. הוא הפך לסמל. גם האנשים שלא אהבו אותו בחרו בו מסיבה אחת: הם רצו לשמור עליו. מבחינתם, ראש הממשלה נרדף בידי האליטות שרדפו את ההורים שלהם לפני 70 שנה

התופעה הזו חסרת תקדים במקומותינו ואולי בעולם כולו. אם בספטמבר עמד נגד ראש הממשלה כתב חשדות והליכוד קיבל 32 מנדטים, הרי שהיום מוגש נגד נתניהו כתב אישום חמור על שוחד, מרמה והפרת אמונים, בעוד שבועיים הוא הולך לבית המשפט – אבל בבחירות הוא נוסק עם הליכוד ל-37 מנדטים. מעניין כמה מנדטים נתניהו היה מקבל בתיאוריה אם היה אחרי הרשעה.

נתניהו יעשה עכשיו שימוש בכוח שקיבל כדי להימלט מהכלא, זה ברור. אם יגיע ל-61 מנדטים מלאכתו תהיה קלה. הוא יוכל להעביר את חוקי החסינות וההתגברות והחוק הצרפתי. ראש הממשלה יוכל לטעון כי הציבור בחר בו למרות – ואולי בגלל – כתבי האישום שהוא מכנה תפורים ומופרכים. הוא יבקש להדיח את היועץ המשפטי לממשלה אביחי מנדלבליט, אחרי שקומם עליו ציבורים שלמים.

אם לא יצליח להעביר חקיקה מהירה וילך למשפט, נתניהו ידאג לשדר את החלטת הבוחר לשופטי בית המשפט המחוזי בירושלים, אחרי שכבר ביקש לבדוק את השמאלניות שלהם. אנחנו בפני התנגשת חסרת תקדים, ואולי משבר חוקתי, בין הכנסת לרשויות החוק ושומרי הסף.

אם נתניהו לא יצליח להשיג 60 חברי כנסת לצידו, הגלגל מסתובב לאחור. אנחנו חוזרים לימי ספטמבר השחור שבו לא הושגה הכרעה בין שני הגושים. הניצחון של נתניהו על כחול-לבן מובהק, כמובן, אבל היכולת שלו להקים ממשלה מצטמצמת, ואז נשוב לאותן סצנות נוראיות של חיבורים קואליציוניים בלתי אפשריים ושיחות עקרות שהפעם תתלווה אליהן גם השנאה שפיזרו הצדדים במהלך מערכת הבחירות.

אם נתניהו לא יצליח להשיג 60 ח"כים לצידו, הגלגל מסתובב לאחור. אנחנו חוזרים לימי ספטמבר השחור שבו לא הושגה הכרעה בין שני הגושים. הניצחון של נתניהו מובהק, כמובן, אבל היכולת שלו להקים ממשלה מצטמצמת

הלילה כבר דיברו ראשי כחול-לבן שוב על ממשלת אחדות, בלי נתניהו. ראש הממשלה מצידו דיבר בנאומו על פיוס, מול קהל משולהב שקרא לו "רק לא אחדות". במלים אחרות: אין לכם ברירה שם בשמאל, אני הוא ראש הממשלה ואם אתם לא רוצים ללכת לבחירות נוספות, תצטרפו אליי.

כדאי לשים לב לשתי מפלגות נוספות בבחירות האלה. העבודה ומרצ התאחדו, איבדו מנדטים, אבל הצילו את עצמן ולא נמחקו לגמרי מהמפה הפוליטית. השמאל הציוני האידיאולוגי התדרדר לשישה מנדטים ונדמה כי סיים את תפקידו ההיסטורי.

עכשיו צריך לראות מה יקרה עם המפלגה המחוברת הזו ומה יקרה עם אורלי לוי אבקסיס, אחרי שהיא לא הצליחה לגייס עבורה קולות חדשים. האם היא תישאר בשמאל? וחוץ מזה: אתמול בעצם הצהיר האלוף (מיל.) יאיר גולן כי הוא רואה את עצמו כמנהיג הבא של העבודה-מרצ, אבל עמיר פרץ לא מתכוון ללכת בינתיים לשום מקום, חוץ מאשר לאופוזיציה.

אביגדור ליברמן וישראל ביתנו איבדו מנדט או שניים. בשעה זו לא ברור אם ליברמן יחזור לסטטוס לשון המאזניים או לא. הוא נכשל הפעם במסרים שניסה להעביר, ורבים חששו כי אם יצביעו עבורו יגררו את המדינה לבחירות נספות.

ליברמן הבטיח במהלך הקמפיין שלו "ממשלה ציונית וליברלית" בלי נתניהו, בלי החרדים ובלי המשיחיים ושטויות נוספות. אתמול הוא הודיע כי לא יהיו בחירות מועד ד', וכי לא יצטרף לממשלת נתניהו אם תקום. אבל רבים שאלו אם הוא עצמו ייקח את מפלגתו לאופוזיציה, או שילך לעשות לביתו, כמו שכבר עשה בעבר.

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
1
עוד 857 מילים ו-1 תגובות
סגירה