כמה מכוכבי הסדרה "ציידים" של אמזון. משמאל: סול רובינק, קרול קיין, טיפאני בון, לואי אוזאווה צ'אנגצ'יין וג'וש רדנור (צילום: כריסטופר סונדרס)
כריסטופר סונדרס

הסיפור האמיתי מאחורי "ציידים", הסדרה החדשה של אל פצ'ינו על ציידי נאצים

אלפי נאצים מצאו את דרכם לארצות הברית לאחר מלחמת העולם השנייה, וכמה מהם נלכדו בה ● הראשונה מביניהם הייתה הרמינה בראונשטיינר-ריאן, שכונתה "הסוסה ממיידנק" ● אבל ניצולי השואה שרדפו אחריהם היו שונים לחלוטין מאלה שמככבים בסדרה של אמזון

"ציידים", הסדרה החדשה של אמזון פריים, מספרת את סיפורו של צוות ציידי נאצים שפעל בארצות הברית בשנות השבעים. בראשו עומד גבר מסתורי בשם מאיר אופרמן, בעל מבטא יידי כבד, אותו מגלם לא אחר מאשר אל פצ'ינו.

הסדרה זכתה לביקורות מעורבות והעלתה שאלות בנוגע למידת המוסריות של יהודים הנוקטים בנקמה אלימה. אך יש שאלה בוערת נוספת: האם בשנות השבעים היו בארצות הברית כל כך הרבה נאצים?

ציידי הנאצים במציאות לא נהנו מהאלמוניות שבה פעל אופרמן, הדמות שמגלם אל פצ'ינו. הם גם לא פעלו בסתר, לא עינו נאצים באמצעות גללי סוסים ולא רצחו אותם, לפחות עד כמה שידוע באופן רשמי

התכנית, שמשתתפים בה כוכבים יהודים רבים – לוגאן לרמן, סול רובינק, ג'וש רדנור וקרול קיין, שכולם מגלמים ציידי נאצים – היא עיבוד דרמטי יצירתי וחופשי.

האסתטיקה של הסדרה מזכירה יותר חוברת קומיקס מאשר ספר היסטוריה, אך הסיפורים וקווי העלילה מבוססים על כמה אירועים אמיתיים.

הנה ההבדלים העיקריים בין הסיפור הדמיוני בסדרה לבין המציאות:

1

האם היו ציידי נאצים בארצות הברית בשנות השבעים?

התשובה לכך מעט מורכבת. כן, בעשורים הראשונים אחרי השואה, חוקרים וניצולים, יהודים ולא-יהודים, פעלו כדי לאתר נאצים, הן אזרחים אמריקנים והן אירופים, ולהעמידם לדין. אולם הסדרה "ציידים" מגזימה בתיאור הדרמה שבציד.

צוות ציידי הנאצים בתכנית הוא קבוצה לבושה היטב ומוכנה לפעולה הכוללת איש צבא לשעבר (בגילומו של לואי אוזאווה צ'אנגצ'יין), כוכב הקולנוע לוני פלאש (ג'וש רדנור), שני מומחי נשק (סול רובינק וקרול קיין), פורצת מנעולים (טיפאני בון) ונזירה בריטית (קייט מולווני).

מיותר לציין שהציידים האמיתיים שעליהם הם מבוססים היו חבורה פחות אקלקטית והרבה פחות זוהרת.

ציידי הנאצים במציאות גם לא נהנו מהאלמוניות שבה פעלו אופרמן, הדמות שמגלם אל פצ'ינו, וקבוצת הציידים שלו. הם גם לא פעלו בסתר, לא עינו נאצים באמצעות גללי סוסים (ספוליר – זה באמת קורה בסדרה) ולא רצחו אותם, לפחות עד כמה שידוע באופן רשמי.

אבל הם בהחלט הצליחו לחשוף פושעי מלחמה נאצים ולהביאם למשפט.

2

מי היו ציידי הנאצים האמיתיים?

הם היו רבים מכדי שנציין אותם בשמותיהם, אך נזכיר את המפורסמים שבהם.

הידוע ביותר, ככל הנראה, היה שמעון ויזנטל, ששרד ארבעה מחנות ריכוז. לפי ההערכות, 89 קרובי משפחה של ויזנטל ואשתו צילה נספו בשואה.

הוא החל לצוד נאצים זמן קצר לאחר ששוחרר ממחנה מאוטהאוזן. ויזנטל עדיין היה כחוש ושברירי, אך הוא החל לתעד שמות ופרטים של נאצים ועוזריהם, החל בשומרים ועד אנשי גסטאפו.

שמעון ויזנטל התפרסם לאחר מלחמת העולם השנייה על פועלו כצייד נאצים (צילום: SeM/יוניברסל אימג'ס באמצעות גטי אימג'ס)
שמעון ויזנטל התפרסם לאחר מלחמת העולם השנייה על פועלו כצייד נאצים (צילום: SeM/יוניברסל אימג'ס באמצעות גטי אימג'ס)

לאחר המלחמה הקים ויזנטל את "המרכז לתיעוד של אגודת הקרבנות היהודים של המשטר הנאצי" בווינה בשנות השישים והפך לסוכן מוסד.

למרות ששמו של ויזנטל נקשר במבצע ללכידת אדולף אייכמן, נראה שלא מילא בו תפקיד מרכזי, אך הוא סייע באיתור נאצים נוספים, הבולטים בהם הם קרל זילברבאואר, קצין הגסטאפו שעצר את אנה פרנק, ופרנץ שטנגל, מפקד מחנות טרבלינקה וסוביבור. הוא גם סיפק מידע מודיעיני חשוב על נאצים לשעבר. ויזנטל הלך לעולמו בשנת 2005.

למרות ששמו של ויזנטל נקשר במבצע ללכידת אדולף אייכמן, נראה שלא מילא בו תפקיד מרכזי, אך הוא סייע באיתור נאצים נוספים, הבולטים בהם הם קרל זילברבאואר, קצין הגסטאפו שעצר את אנה פרנק

בשנת 1977, השנה שבה מתרחשת העלילה של "ציידים", הקים הרב מרווין הייר את מרכז שמעון ויזנטל בארצות הברית (ויזנטל לא היה קשור למרכז באופן אישי). בשנה שלאחר מכן מינה הייר צייד נאצים אחר, אפרים זורוף, לראש המרכז, המגדיר את עצמו "ארגון זכויות אדם עולמי לחקר השואה והשנאה בהקשר היסטורי ועכשווי".

זורוף (71), יליד ניו יורק, מתגורר בירושלים. עבודתו הובילה להעמדתם לדין של יותר מ-40 נאצים ועוזריהם, והוא עדיין פועל כדי להביא פושעים נאצים למשפט.
בין ציידי הנאצים המפורסמים נמנים גם ביאטה וסרז' קלרספלד.

סרז' הוא יהודי רומני שאביו נרצח באושוויץ. ביאטה היא גרמנייה. אף שהוריה לא היו נאצים, הם הצביעו להיטלר לפני מלחמת העולם השנייה. היא נחשפה לראשונה לזוועות שחולל המשטר הנאצי כשעברה כאו-פר בפריז.

בצרפת היא גם פגשה את סרז' ונישאה לו. באמצעות מחקר ופעילות ציבורית, סייעו בני הזוג קלרספלד להביא למשפט נאצים ותומכיהם ממשטר וישי, בהם קלאוס ברבי, איש האס.אס. שהיה מוכר בכינוי "הקצב מליון".

בני הזוג קלרספרד נעצרו מספר פעמים במשך הקריירה שלהם כציידי נאצים, ובין היתר בשנת 1972, כאשר סרז׳ הואשם בניסיון לחטוף את איש האס.אס. קורט לישקה. ביאטה נעצרה בסוריה כשניסתה ללכוד את אלויס ברונר, עוזרו של אייכמן.

בשנת 1969 קטעה ביאטה ישיבה ברייכסטאג בגרמניה המערבית וצעקה על הקאנצלר גאורג קיזינגר: "אתה נאצי!" לאחר מכן, לפי הגארדיאן, "היא הפריעה לניהולה של אסיפה פוליטית כשקפצה על הפודיום וסטרה לו בפניו". היא נידונה לשנה בכלא וריצתה בפועל ארבעה חודשים.

3

האם באמת היו נאצים בארצות הברית בשנות השבעים?

רוב פושעי המלחמה הנאצים שנמלטו הגיעו לדרום אמריקה לאחר המלחמה במסלולי בריחה שכונו "נתיבי העכברושים". מדינות כמו ארגנטינה וברזיל הפכו למדינות מקלט שבהן חיו הפושעים הנאצים באלמוניות.

לצד זאת, סבורים חוקרים שאלפי נאצים גם מצאו את דרכם לארצות הברית וידוע כי כמה מהם נלכדו בה. הראשונה מביניהם הייתה הרמינה בראונשטיינר-ריאן, שכונתה "הסוסה ממיידנק".

בראונשטיינר-ריאן, שהייתה שומרת במחנה, נהגה לבעוט באסירים יהודים עד שמתו. לאחר המלחמה היא פגשה את בעלה האמריקאי ראסל ראיין והיגרה לנובה סקוטיה, קנדה, ומשם לארצות הברית. היא השתקעה בקווינס, ניו יורק – לא הרחק ממקום ההתרחשות של חלק ניכר מהעלילה ב"ציידים".

ויזנטל סייע ללכוד את בראונשטיינר-ריאן בעזרת מידע מודיעיני שקיבל מניצול ממיידנק. בראונשטיינר-ריאן ויתרה מרצונה על אזרחותה האמריקאית והוסגרה לגרמניה המערבית בשנת 1973. היא נידונה למאסר עולם בשנת 1981, אך שוחררה בשנת 1996 עקב בריאותה הרופפת ומתה כעבור שלוש שנים.

אל פאצ׳ינו (שמאל) ולוגן לרמן בתפקיד יהודים המבקשים לנקום בנאצים בסדרה ״ציידים״ של אמזון (צילום: כריסטופר סונדרס)
אל פאצ׳ינו (שמאל) ולוגן לרמן בתפקיד יהודים המבקשים לנקום בנאצים בסדרה ״ציידים״ של אמזון (צילום: כריסטופר סונדרס)

היה גם פיודור פדורנקו, שומר אוקראיני בטרבלינקה. פודורנקו חי בווטרברי, קונטיקט, ונחשף רק בשנת 1977 – השנה שבה מתרחשת העלילה של "ציידים". הוא הוסגר לאחר שלוש שנים לברית המועצות, שם הועמד למשפט, הורשע והוצא להורג.

בשנת 1965 האשים בית המשפט בלטביה את מייקובסקיס, שגר אז במינאולה, ניו יורק, ברצח, כחלק משיתוף הפעולה שלו עם הנאצים. למרות זאת, נשאר מייקובסקיס בארה"ב עד 1987 והצליח להימלט לגרמניה

נאצי נוסף שנלכד היה בויסלבס מייקובסקיס, סייען של הנאצים שנכנס לארצות הברית בשנת 1950 והסתיר את קשריו עם הנאצים בבקשת האשרה שהגיש.

בשנת 1965 האשים בית המשפט בלטביה את מייקובסקיס, שגר אז במינאולה, ניו יורק, ברצח, כחלק משיתוף הפעולה שלו עם הנאצים. למרות זאת, נשאר מייקובסקיס בארצות הברית עד שנת 1987 והצליח להימלט לגרמניה, שם הועמד לדין אבל לא נשפט לאחר שנקבע כי מצב בריאותו אינו מאפשר זאת.

ייתכן שהיו נאצים נוספים שאיננו יודעים על קיומם, וייתכן שהם עדיין חיים בקרבנו. בספר משנת 2014 “The Nazis Next Door: How America Became a Safe Haven for Hitler’s Men" ("השכנים הנאצים: איך אמריקה הפכה למקלט לאנשיו של היטלר"), כתב העיתונאי אריק ליכטאו שסוכנויות הביון האמריקאיות העסיקו לפחות 1000 נאצים לשעבר בזמן המלחמה הקרה, וכמה מהם קיבלו אזרחות אמריקנית.

עוד 988 מילים
כל הזמן // יום שלישי, 2 ביוני 2020
מה שחשוב ומעניין עכשיו

חוק הסמכויות המיוחדות הוא שעת חירום לדמוקרטיה

ההיגיון בבסיס הצעת החוק, שאמור להחליף את תקנות שעת החירום למאבק במגפת הקורונה, משקף פגיעה קשה בעקרונות היסוד של הדמוקרטיה, ובכלל זה עקרון הפרדת הרשויות ● העובדה שאלפי אזרחים כבר הגישו התנגדויות לחוק היא מעודדת ● אבל דווקא דברי הרגיעה של בני גנץ אתמול הם זריית חול בעיני הציבור ● פרשנות

עוד 1,044 מילים

אושוויץ קו ירושלים: משבר הקורונה ומסעות הנוער לפולין

מגפת הקורונה הביאה עמה הרבה אתגרים, אבל גם לא מעט הזדמנויות, ואחת מהן היא הצורך לחשוב מחדש על הדברים המוכרים, ואפילו לחשב מסלול מחדש. בחזית הדיון והפעולה סביב הקורונה עמד תחילה ההיבט הבריאותי, אך במהלך שלושת החודשים האחרונים צפו ועלו יותר ויותר סוגיות כלכליות וחברתיות, שתפשו את לב הבמה ומרכז השיח הציבורי.

בין כל אלה עסקו כולם, בצדק, גם במערכת החינוך, אך בעיקר בסוגיות טכניות: החל בשאלת השימוש בלמידה מרחוק, המשך דרך ימי החופשה והעבודה של המורים ועד לאופי החזרה לכיתות. אולם משבר הקורונה האיר גם נקודות חינוכיות שלכאורה נראות שוליות בתוך הים הגדול של ההיערכות והחזרה לשיגרה – אולם למעשה הן עמוקות ועקרוניות הרבה יותר ממה שנראה ממבט ראשון. אחת מהן היא סוגית המסעות למחנות ההשמדה בפולין.

השבוע הודיע שר החינוך הנכנס, ח"כ יואב גלנט, שהמשרד יחזיר להורים ולילדים את התשלומים ששילמו לחברות השונות בגין המסע לפולין שבוטל. סוגיית המסע, אשר הועלתה בוועדת החינוך של הכנסת, חשפה את הנתון המדהים, שהעלות השנתית של המסעות לפולין מסתכמת בעשרות מיליוני שקלים לשנה (!) הנופלים בעיקר על כתפי ההורים.

השבוע הודיע שר החינוך הנכנס גלנט, שהמשרד יחזיר להורים את תשלומי המסע לפולין שבוטל. כך נחשפה עלות המסעות לפולין: עשרות מיליוני שקלים לשנה, הנופלים בעיקר על כתפי ההורים

אז עם או בלי קורונה – אולי הגיע הזמן לבחון מחדש את נחיצות ומשמעות המסעות לפולין? אולי הגיע הזמן לשאול מחדש מהן מטרות המסע, את מי ואת מה הוא משרת, והאם לא ניתן למצוא לו חלופות ראויות? אולי אפשר להפסיק לקיים את המסעות למחנות המוות גם לאחר שיימצא חיסון למגיפה? אולי המגיפה היא הזדמנות לחשבון נפש ערכי וחינוכי בעניין הזה?

על פי חוזר המנהל הכללי של משרד החינוך מיוני 1999 בנוגע למשלחות נוער לחו"ל, הרי ש:

"מערכת החינוך בישראל רואה את עצמה מחויבת להנחיל את מלוא המשמעויות ההיסטוריות, המוסריות והחינוכיות של השואה, הן במישור של הגורל היהודי והן לאנושות בכלל, בקרב הדור הצעיר העתיד להמשיך ולעצב את עתידו וקיומו של עם ישראל ומדינת ישראל.

ברוח חזון זה, פועל משרד החינוך להנחלת זיכרון השואה ומשמעויותיה בקרב בני הנוער בישראל, לחיזוק הקשר עם עברם הקיבוצי-יהודי, להכרת עושרם הרוחני-תרבותי של החיים היהודיים באירופה לפני מלחמת העולם השנייה, להעמקת הזדהותם עם גורל העם היהודי ומחויבותם להמשכיות החיים היהודיים ולקיומה הריבוני של מדינת ישראל ציונית, דמוקרטית והומניסטית".

אלה הם בהחלט ערכים נשגבים, ואין להטיל ספק בחשיבות התרבותית של זיכרון העבר ועיצוב העתיד. אחרי הכל אלה גם מהיסודות המרכזיים של חינוך, שבמהותו הוא חניכה והקניית ערכים ודרכי מחשבה ופעולה ולא רק העברת ידע. אך נדמה כי בין עבר לעתיד, המסעות לפולין הם בעיקר אמצעי שנוי במחלוקת המשרת את הפוליטיקה של ההווה.

אין להטיל ספק בחשיבות התרבותית של זיכרון העבר ועיצוב העתיד. אך נדמה כי בין עבר לעתיד, המסעות לפולין הם בעיקר אמצעי שנוי במחלוקת המשרת את הפוליטיקה של ההווה

השאלה המרכזית היא האם לאחר עשרים וחמש שנים של מסעות נוער לפולין, לא נוצרה כאן הזדמנות להקים ועדה ממלכתית מקצועית בראשותם של היסטוריונים, אנשי חינוך ואנשי בריאות נפש, כדי לבחון באופן מדעי את השפעת המסעות על בני הנוער לטווח הקרוב ולטווח הרחוק? האם לא הגיע הזמן לבדוק לעומק אם יש קשר בין תהליכים עמוקים שהחברה הישראלית עוברת בעשורים האחרונים לבין המסעות הללו? האם לא הגיע הזמן לבדוק אם יש קשר בין המטרות המוצהרות של המסעות לבין האמצעים, ובין האמצעים לבין התוצרים?

במקביל לדיון הנקודתי בתשלומי ההורים לשנת 2020, מיד עם כניסתו למשרד החינוך הכריז השר החדש, שיביא לאישור הממשלה הצעה לעגן בהחלטה את הנוהל הקיים לביקורי תלמידים בירושלים, בכיתות ה', ז' ו-י'. לדברי השר:

"סיפורה של ירושלים הוא סיפור המבטא את עוצמת העם היהודי, אשר לאחר אלפיים שנות גלות, מאבקים ומלחמות הצליח לשוב לארץ ישראל, להקים לו בית לאומי, לבנות לו כוח מגן – צה"ל, ולשוב אל בירתו הנצחית – ירושלים המאוחדת. זהו סיפור של ניצחון ושל תקווה ועל כל ילד וילדה בישראל להכיר את משמעותה, ייחודיותה וחשיבותה של ירושלים".

אין לערער גם על חשיבות הקביעה הזו של השר הנכנס. ברם, האם ניתן לשרטט קו מקשר בין הכורח של ביטול המסעות לפולין לבין ההחלטה החדשה? האם ההחלטה החדשה היתה מובאת אל אישור הממשלה גם לולי פרצה המגיפה? ומהי משמעותה של ההחלטה – האם אנחנו מתכנסים פנימה אל תוך המרחב הפרטי מפאת חוסר ברירה, או שהחלטנו סוף סוף להתחיל להתמקד בתקומת העם היהודי במולדתו הלאומית ולא בחורבן הנורא של קהילות ישראל בתפוצות באמצעות טיול יקר ושנוי במחלוקת? אולי הגיע הזמן לחשב מסלול מחדש, תרתי משמע?

איננו אנשי חינוך. אנחנו מנסים להשמיע כאן קול כהורים של בוגרי המסעות לפולין וכנכדים של שורדי שואה. שנינו ילידי ישראל בני הדור השלישי לשואה. שנינו התחנכנו במערכת חינוך שעדיין לא הכירה את המסעות לפולין ובכל זאת ידעה להנחיל היטב את זיכרון השואה.

האם לאחר 25 שנות מסעות נוער לפולין, לא נוצרה הזדמנות להקים ועדה ממלכתית מקצועית בראשות היסטוריונים, אנשי חינוך ואנשי בריאות נפש, כדי לבחון את השפעת המסעות על בני הנוער לטווח הקרוב והרחוק?

אנחנו מציעים למומחים במשרד החינוך להסתכל על ביטול המסעות השנה כעל הזדמנות לחשוב על חלופה. חלופה שוויונית, חינמית וערכית שתחבר בין כל תלמידי ישראל באשר הם, כולל התלמידים הלא יהודים. חלופה שתהלום את סגנון החיים של המאה העשרים ואחת ובד בבד תדע לשים במרכז החלמה מהטראומה ולא חיטוט בטראומה והעצמתה. חלופה שתוביל את הילדים שלנו להיות בוגרי תיכון ערכיים ובעלי זהות לאומית יציבה ובריאה. אנחנו בטוחים שהמומחים לחינוך יידעו כיצד לייצר חלופה כזו. בואו לא נחזיר את הילדים לפולין אחרי המגיפה. יש לנו הזדמנות היסטורית לעצור את הגלגל הזה.

פרופ' עדי וולפסון הוא משורר, פעיל סביבה ומומחה בתחום הקיימות, SCE המכללה האקדמית להנדסה סמי שמעון (צילום: עוזי קרן)

ד"ר ורד טוהר היא משוררת וחוקרת ספרות עברית ותרבות יהודית, אוניברסיטת בר-אילן (צילום: איילה ברק העליון)

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.
עוד 839 מילים

לנתניהו לא תהיה ברירה אלא לדחות את הסיפוח לאוקטובר

בזמן שארה"ב מתמודדת עם מאה אלף מתים מקורונה ושבוע רצוף של מחאות אלימות ברחבי המדינה, נתניהו ממשיך בדיונים עם הבית הלבן במטרה לקדם את תוכניתו להחיל ריבונות בגדה המערבית כבר בחודש הבא ● אך נתניהו צריך לתמרן את מסלול הריבונות גם בתוך הימין הישראלי, וכאן הדרך רצופת מוקשים - כולל במפלגתו שלו ● פרשנות

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
1
עוד 777 מילים ו-1 תגובות

מחקר של משרד הבריאות: על כל חולה קורונה מאומת ישנם 16-11 מקרים שלא אותרו

נתניהו ייפגש היום עם ראשי מועצת יש"ע וישוחח עימם על היוזמה להחיל ריבונות על שטחים בגדה ● תושב הצפון נעצר בחשד שפרסם פוסט, שבו איים לפגוע בנתניהו ● החוק הנורווגי, הקובע ששרים וסגני שרים שיתפטרו מהכנסת יוכלו לשוב ולהתמנות לחברי כנסת, אם תופסק כהונתם בממשלה - אושר בקריאה ראשונה

11:07 עריכה

המשטרה עצרה תושב הצפון בן 21 בחשד שפרסם פוסט שבו איים לפגוע בראש הממשלה בנימין נתניהו. החשוד יובא לדיון הארכת מעצר בבית משפט השלום בראשון לציון.

10:47 עריכה

השר יזהר שי מכחול לבן שיגר מכתב לראש הממשלה נתניהו ולראש הממשלה החלופי גנץ ובו קרא להם לדרוש מהשר דודי אמסלם "לחזור בו מדבריו הקשים כנגד משטרת ישראל" אמש בכנסת, או, אם ידחה זאת, להציע לו לסיים את תפקידו כשר המקשר בין הממשלה לכנסת. שי לא ציין בפנייתו למה מהדברים שאמר אמסלם הוא מתייחס.

09:26 עריכה

בשיחה שהתקיימה אתמול בחלק הסגור לתקשורת של ישיבת הסיעה של הליכוד הפנה שר הבריאות יולי אדלשטיין את האחריות לניסוח חוק הקורונה למשרדו של היועץ המשפטי לממשלה, אביחי מנדלבליט – כך דיווח הבוקר זאב קם בתאגיד השידור כאן. זאת על רקע הטענות שהחוק פוגע בזכויות הפרט.

08:44 עריכה

כ-200 אלף ישראלים, המהווים כ-2.5% מהאוכלוסייה, נדבקו בקורונה – כך עולה מבדיקה סרולוגית, שנערכה על ידי הצוות לטיפול במגפות של משרד הבריאות, בהובלתו של פרופסור דני כהן מאוניברסיטת תל אביב, לצד המרכז הלאומי לבקרת מחלות ושירותי הדם של מגן דוד אדום. נתון זה גבוה בהרבה מזה שהוצג עד כה באתר משרד הבריאות, שלפיו אותרו 17,219 חולים.

המחקר החדש מבוסס על דגימות דם שנלקחו במרץ-אפריל מכ-1,700 נבדקים, המהווים מדגם מייצג של האוכלוסייה בישראל. לדברי כהן, על כל מקרה מאומת בישראל – יש בין 11 ל-16 מקרים שלא התגלו.

08:27 עריכה

ראש הממשלה בנימין נתניהו ייפגש היום עם ראשי מועצת יש"ע וישוחח עימם לגבי תוכנית טראמפ לאזור.

08:12 עריכה

זאב אלקין, המכהן כשר למשאבי המים וכשר להשכלה גבוהה ומשלימה, מעוניין למנות שני מנכ"לים שיכהנו תחתיו – אחד לכל משרד שבראשותו, כך דווח הבוקר ב"ידיעות אחרונות" וב-ynet.

"אלה שני משרדים שונים ולא יכול להיות מנכ"ל אחד", הסביר אלקין. "אני רוצה להביא מישהו מקצועי למים ומישהו מקצועי לחינוך".

07:09 עריכה

עובד אחזקה במשרד ראש הממשלה אובחן כחולה בקורונה – כך דווח אמש. חקירה אפידמיולוגית בוחנת האם ראש הממשלה בנימין נתניהו ושר החינוך יואב גלנט נחשפו לעובד ויידרשו לשהות בבידוד.

06:58 עריכה

מליאת הכנסת אישרה אמש בקריאה ראשונה את החוק הנורווגי, הקובע ששרים וסגני שרים, שיתפטרו מחברותם בכנסת, יוכלו לשוב אליה אם תופסק חברותם בממשלה. 61 חברי כנסת תמכו בהצעת החוק, ו-30 התנגדו לה. עתה תשוב ועדת החוק, חוקה ומשפט לעסוק בהצעה לקראת הצבעה בקריאה שנייה ושלישית.

עוד 8 עדכונים

בעשרת הדיברות אין איסור על שוחד, מרמה והפרת אמונים

בשבוע שעבר נפתח משפטו של ראש הממשלה בנימין נתניהו הנאשם בשוחד מרמה והפרת אמונים. נתניהו טוען שאין שום חוק שאוסר עליו לקבל "מתנות", שהחלטות שלו וחוקים שהוא מקדם בתמורה לסיקור אוהד בתקשורת אינם מעשי שוחד, ושפעולותיו ומעשיו העומדים בניגוד להצהרותיו לניגוד עניינים אינם מרמה והפרת אמונים.

לפתיחת המשפט קדמה שאגת הנאשם המאשים את כל מי שעוסק באכיפת חוק וכל מי שיקר לו גורל המדינה. טיעוניו וכתב האשמה שלו נגד רשויות החוק של המדינה התקבלו בלב אוהד אצל רבים בעם. פלא? תופעה חברתית, אנתרופולוגית? לאלוהים הפתרונים.

באותו שבוע גם צויין יום מתן תורה. הופ! יש תשובה. באמת מאלוהים.

להלן כותרות עשרת הדיברות:
דיבר 1:         אנוכי ה' אלוהיך
דיבר 2:         לא יהיה לך אלוהים אחרים
דיבר 3:         לא תישא את שם ה' אלוהיך לשווא
דיבר 4:         זכור את יום השבת לקדשו
דיבר 5:         כבד את אביך ואת אימך
דיבר 6:         לא תרצח
דיבר 7:         לא תנאף
דיבר 8:         לא תגנוב
דיבר 9:         לא תענה ברעך עד שקר
דיבר 10:       לא תחמוד

אכן, כרוח דברי נתניהו, הדיברות לא אוסרים על: 1) שוחד;  2) מרמה;  3) והפרת אמונים.

באותו שבוע צויין גם יום מתן תורה. הופ! יש תשובה. באמת מאלוהים. אכן, כרוח דברי נתניהו, הדיברות לא אוסרים על: 1) שוחד;  2) מרמה;  3) הפרת אמונים

כבר לפני שנים המשורר והפזמונאי יורם טהרלב הצביע בשירו "משה משה" (הולחן על-ידי משה וילנסקי) על לקונות בעשרת הדברות. למשל, אחד הבתים שבשיר:

"אמר משה: אסור לגנוב,
לא לחמוד ולא לסחוב.
אמרו: נפלא, הוא לא אמר
על השוחד שום דבר".

הגענו לפזמונים, אז כדאי לנתניהו ללמוד את ההסברים של הנאשמים בשירו של חיים חפר "אדוני השופט" (לחן: סשה ארגוב).

"פעם ראיתי מרפסת בלי אור,
טיפסתי אליה לאורך צינור.
רציתי רק לבדוק את מצב המנורה.
לפתע מי מופיע? המשטרה.

אדוני השופט! אדוני השופט!
זאת האמת וכל האמת,
אז למה אתה לי בית סוהר רושם?
אינני אשם. אינני אשם.

לגברת אחת באוטובוס
פיניתי מקום מתוך נימוס,
אבל מרוב צפיפות ומחנק –
הכנסתי לה ת'יד לתוך הארנק.

אדוני השופט…

יום אחד פוגש אני בתייר
שרצה להשקיע באיזה דבר,
אז מכרתי לו בית שלא היה שלי –
כי לא רציתי שיסע מפה עם יחס שלילי.

אדוני השופט…

היה לי שכן נורא ואיום
שלא רצה לחיות איתי בשלום,
כשחטבתי עצים, בא פתאום המסכן,
והכניס את הראש מתחת לגרזן.

אדוני השופט…

אדוני השופט, אל תהיה כזה מין…
למה באדם אתה לא מאמין?
רק לא בית סוהר, למען השם…
אינני אשם. אינני אשם.

אדוני השופט…"

חפר, בפזמון זה, מגחיך את הנאשם והתירוצים שלו כדי להצחיק את השומע. נתניהו יכול לעשות שימוש בהסברים ותירוצים כמו אלה שבפזמון, כי הציבור השבוי שלו (למען השם – למה?) מקבל כל מה שהוא אומר.

נתניהו אינו נחשון שבאומץ הוביל את העם לעבור את הים. נתניהו יחד עם לגיון קלגסיו בסך הכל עבר ואדי קטן בשטח, אבל ואדי שהוא קו גבול משמעותי בין מותר ואסור. הם בזים למסד ומוסדות המדינה, וקוראים תיגר על מוסדותיה. וכל זה כדי להחזיק בשלטון ולמנוע בירור כהלכה של האשמות כנגד נתניהו בבית המשפט עד לפסק דין ולגזר דין באם יידרש.

כבר לפני שנים הצביע יורם טהרלב בשירו "משה משה" על לקונות בעשרת הדברות. למשל: "אמר משה: אסור לגנוב, לא לחמוד ולא לסחוב. אמרו: נפלא, הוא לא אמר על השוחד שום דבר"

חיים חפר לעג לנאשם ולתירוציו. נתניהו לועג לנו – למדינה שלנו, למוסדותיה, לרשויותיה ולנורמות החברתיות – שחוזי המדינה, הוגיה ומייסדיה, הורינו ואנחנו כל-כך רצינו שיוטמעו ויהיו מקובלות על כלל האזרחים שבמדינתנו. למען האמת, האמנו שנורמות אתיות אלו הושרשו, ויש להן אחיזה איתנה בציבור הרחב. כנראה, שלא הייתה זו רק אמונה – זה באמת היה המצב. זה היה המצב עד שנפל הפור ונתניהו ואנשיו עברו את הרוביקון, מרסקים את מה שהיה ומה שקיים "עולם ישן עדי היסוד נחריבה", ומשרשים כל נורמה חברתית שנגזרת משכל ישר וצדק.

בנייה היא תהליך איטי וארוך. להרוס אפשר מהר. החשוד נתניהו – עכשיו הנאשם נתניהו – בניסיונו למלט עצמו מאימת הדין פועל ומפעיל חבורה שולטת ובריונית של שרים ונגידים שעוסקת בהרס כל מה שנבנה כאן משך עשרות שנים. כשנתניהו ופועליו מצביעים על חוסר אמון של ציבורים גדולים במדינה במערכות המדינה וברשויות ומוסדות החוק, אין להם אלא להתפאר במעשה ידיהם.

יאיר טל הוא מהנדס מכונות שעבד במספר חברות. היום הוא גמלאי.

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.
עוד 603 מילים

למקרה שפיספסת

עודכן עכשיו
זירת הבלוגים
הזמן שלך לומר את דעתך
הצטרפות

תגובות אחרונות

נתניהו ניצח? אנחנו ניצחנו!

בזמן שאחרים עסקו בסיפוח, ברוטציות ובהמצאת משרדי ממשלה, ש"ס ויהדות התורה זכו במשרדים חשובים ובהשפעה חסרת תקדים על קביעת המדיניות הכלכלית של ישראל - בלי רעש וצלצולים ● חביב רטיג גור משרטט את דרכן של המפלגות החרדיות למוקדי הכוח, ואת הפחד שלהן לאבד השפעה ● פרשנות

עוד 1,939 מילים

סיפור מסריח

פרק 8מפעלים לטיפול בפסולת הם הדבר האחרון שמישהו רוצה ליד הבית ● תהליך הטיפול בפסולת, בעיקר בפסולת מסוכנת, מייצר מפגעים בריאותיים ואסתטיים; מזהם את המים, האוויר והקרקע; וכרוך במטרדי רעש וריח ● לא הפלא וגם ממש לא פלא, אם כך, שרוב אזורי הפסולת של מדינת ישראל הם בכלל בגדה המערבית ● אמיר בן-דוד ממשיך במסעו על מפת הסיפוח, והפעם הוא נוסע בעקבות הריח

עוד 2,103 מילים

גם כאשר הם מחמיאים לראש הממשלה וגם כאשר הם "תוקפים" אותו, שקד וחבריה לא מתבלבלים לרגע ● מהלכי ימינה בימיה הראשונים באופוזיציה מציירים אותה כמפלגה השייכת בכל מהותה לממשלת נתניהו החמישית ● השחיתות זורמת לה בציציות והיא סלע קיומה, שהרי בלעדיה לא יתאפשר משטר האפרטהייד שאליו היא חותרת ● פרשנות

עוד 1,457 מילים

תחקיר מה חיפשה חברת ריגול ישראלית באוקראינה ואיך זה קשור לרוסיה

חברת הריגול הישראלית סיי-גרופ פעלה לטובת האינטרסים של רוסיה, כאשר עקבה לכאורה אחרי פעילים למען הדמוקרטיה באוקראינה ● מה שמעורר את השאלה המטרידה: למען מי עבדה חברה של קציני מודיעין לשעבר בצה"ל? ● וגם: מה חלקו של הארווי ויינשטיין בפרשה, ואיך עמנואל רוזן קשור לכל זה?

עוד 4,769 מילים

חשד שעו"ד יוסי כהן עומד מאחורי התצהירים הכוזבים שמסרו עובדות בבית רה"מ

שר החינוך גלנט הודיע שבית ספר שיתגלה בו חולה קורונה - ייסגר ● עובד במשרד ראש הממשלה אובחן כחולה קורונה; ייתכן שנתניהו יידרש להיכנס לבידוד ● גנץ הנחה את כוכבי להכין את צה"ל לקראת סיפוח אפשרי של שטחים בגדה ● נתניהו וגנץ אמרו שלמשטרה לא יתאפשר לפרוץ לבתים ללא צו ● חוקרי משטרה גבו מנתניהו ומבני משפחתו עדות לגבי תלונתו על איומים שהופנו כלפיו

עוד 48 עדכונים

לשלוח את הילד לבית הספר זה כמו לזרוק קובייה בקזינו

נכון לאמש, 144 תלמידים, מורים והורים מהגימנסיה בירושלים אובחנו כנשאי קורונה ● לכל אחד מהנדבקים יש אחים ואחיות או חברים מבתי ספר אחרים, מתנועות הנוער, מהשכונה ● ובתוך בית הספר, אי אפשר לחשוב ברצינות על ריחוק חברתי ● שלום ירושלמי שולח הבוקר את הילד לבית הספר בתחושת חוסר אונים ועם חשש גדול ● טור אישי

את הילד שלי אשלח היום בבוקר לתיכון במערב ירושלים באותה תחושה שמהמר זורק את הקובייה בקזינו בסטריפ של לאס וגאס. גם פה וגם שם המספרים מדברים.

נכון לאתמול בצהריים אובחנו 109 תלמידים בגימנסיה העברית ברחביה כנשאי קורונה. בשעות אחר הצהריים המספר עלה ב-22. קצב מדהים. יחד עם המורים וההורים הגענו בשעות ערב ל-144. בית הספר – שבו למדו פעם נשיא המדינה וראש הממשלה – נסגר, וכולם נכנסו לבידוד.

הגימנסיה שוכנת ברחוב קק"ל ברחביה, שזה מרכז העיר. מכאן המעגלים יכולים להתפשט לכל הכיוונים, כמו בבריכת מים שמשליכים לתוכה אבן. בינתיים מגלים עוד נשא ועוד נשאית, כי לרבים בגימנסיה יש אחים שלומדים בבתי ספר אחרים בעיר. ולא רק.

הגימנסיה העברית בשכונת רחביה בירושלים (צילום: יונתן זינדל/פלאש90)
הגימנסיה העברית בשכונת רחביה בירושלים (צילום: יונתן זינדל/פלאש90)

תיכון הרטמן נסגר, כי מורה מהגימנסיה שחלה בקורונה מלמד גם שם. המסורתי כמעט נסגר, כי תלמידה שנדבקה שם היא בתו של איש צוות בגימנסיה, וכן הלאה. בבית הספר ליד-האוניברסיטה הגיעו אתמול ללימודים 27 תלמידים מתוך 1,100.

בתי הספר ריקים או כמעט ריקים. כך החליטו ההורים, ובצדק. פולה בן גוריון, סאלד, אילן רמון, גאולים, רמת מוריה, בויאר ואפילו מקיף גילה. עד לשם הגיע המעגל המתרחב. אם תחשבו על זה, הכול היה די צפוי.

אני מביט במכתב ששלח מנהל הגימנסיה דני לייבוביץ' להורי התלמידים, כאשר הסתיים הסגר הגדול ב-17 במאי.

לייבוביץ' מביע במכתבו געגועים והתרגשות גדולה עם חידוש הלימודים, שולח הוראות ומטיל מגבלות, אבל מודה בפה מלא שהוא לא יכול לאכוף בבית הספר את שלושת התנאים הבסיסיים למניעת הדבקה שמחייב משרד הבריאות: חבישת מסיכות, מרחק של שני מטר בין התלמידים והיגיינה. כל הורה יחליט עכשיו מה לעשות.

מנהל הגימנסיה מביע במכתבו געגועים והתרגשות גדולה עם חידוש הלימודים, שולח הוראות ומטיל מגבלות, אבל מודה בפה מלא שהוא לא יכול לאכוף בבית הספר את שלושת התנאים הבסיסיים למניעת הדבקה

הלימודים התחדשו בכל זאת. אפשר להבין את ההורים וגם את התלמידים. השהייה בבית היא בלתי נסבלת עבור בני נוער שכל חייהם היא תזזית אחת גדולה; הלימודים מרחוק לא יכולים להחליף את החוויה בכיתה ובהפסקות; ההורים לא יכולים להחזיק מעמד בחל"ת ובכלל.

אני מכיר את העניין מקרוב. הילד שלי – שמקטר תדיר על הלימודים ומייחל ליום שבו יסגרו את בית הספר לעולמי עד ויזרקו את המפתחות לים – רק חיכה ליום שבו יפתחו את הכיתות.

כולם לקחו הימור לפני שבועיים. בירושלים ההימור היה כבד במיוחד. זוהי עיר מבודדת, קהילתית וצפופה. הנערים מכל מקום נפגשים בכל מקום – בתנועות הנוער, ברחוב, במרכז המסחרי, בכדורגל ובכדורסל.

בתוך בית הספר או בכל מקום אחר אי אפשר לחשוב ברצינות על ריחוק חברתי. אפילו לא על ברכת מרפקים. המסכות לא נסבלות בדרך כלל. אין באמת הבדל בין הפסקה בבית ספר למבלים באומן 17.

בתוך בית הספר אי אפשר לחשוב ברצינות על ריחוק חברתי. אפילו לא על ברכת מרפקים. המסכות לא נסבלות בדרך כלל. אין באמת הבדל בין הפסקה בבית ספר למבלים באומן 17

זה המצב. היום יש לילד מבחן מתכונת באנגלית. בהמשך, יום לימודים רגיל. מה עושים? הוא לא יישאר בבית, גם אם נרתך את דלתות הכניסה לבניין. המחשבה שהוא יחזור, חלילה, עם נגיף לתוך בידוד נוראי וחרדה גדולה מוציאה אותי מדעתי. פרופ' זאב רוטשטיין, מנכ"ל הדסה, אומר שהצעירים כלל לא יינזקו. הלוואי.

אני שם את הז'יטון ומתפלל לטוב. בירושלים, המרחק לבורא עולם הכי קצר. שיחה מקומית, כמו שאמר פעם מנחם בגין.

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
1
עוד 493 מילים ו-1 תגובות

ההשתוללות המכוערת של יאיר נתניהו ברשתות החברתיות גוררת אנשי ציבור ותקשורת לפינג-פונג אלים ומיותר עם בנו של ראש הממשלה ● אם כולנו נתחיל להתייחס אליו כמו אל פעוט בהתקף זעם ופשוט נתעלם ממנו עד שיירגע וילך לישון - אולי הוא יגרום הרבה פחות נזק ● דעה

עוד 961 מילים ו-1 תגובות

ככל שמתקרב המועד שבו ישראל תבקש להחיל ריבונות באופן חד-צדדי על שטחים בגדה המערבית, בעולם מתחילים לזנוח את פרדיגמת שתי מדינות לשני עמים ● במקום זאת, מנהיגים ופעילים בעולם מתחילים לתמוך בפתרון מדינה אחת עם זכויות שוות לכל אזרחיה ● והגדרת ישראל כמדינה יהודית ממש לא מעניינת אותם ● פרשנות

עוד 1,442 מילים

מס במתנה בעלי ערוץ 13 ממתין להכרעת הממשלה על מחיר המלט

מפעל נשר עומד בפני החלטה קריטית: ועדה של משרד הכלכלה צפויה להכריע השבוע אם להטיל מס של עד 30% על יבוא מלט, ולייקר במאות מיליוני שקלים את תשתיות הבנייה ● מונופול העבר מדווח על הפסדים, אך בעליו, האוליגרך לן בלווטניק, הוא גם הבעלים של ערוץ 13, שגם הוא מדמם הפסדים ● וכך שוב פוליטיקה, כלכלה ותקשורת מתערבבים זה בזה תחת שלטון נתניהו ● הגורם הפוליטי הראשון שהנושא ינחת על שולחנו הוא עמיר פרץ

עוד 1,155 מילים

תזכיר חוק: המשטרה תיכנס לבתים ללא צו, הממשלה תגביל ביקורי בית

נתניהו: חדשות 12 עסוקים בתעמולה נגד הימין ● המשטרה חושדת שעובדות מעון רה"מ מסרו תצהירים שקריים לטובת שרה נתניהו ● אדלשטיין: נרחיב את הבדיקות לאנשים ללא תסמינים ● כ"ץ עוקץ את פרץ: אין שר אוצר חלופי ● הממשלה תקצץ במשרדים קיימים כדי לפנות כספים למשרדים חדשים ● גנץ: "אנחנו ממש מצטערים על המקרה שבו נורה איאד אל-חלאק; הנושא יתוחקר"

עוד 40 עדכונים
סגירה
בחזרה לכתבה