זירת הבלוגים

ארץ קטנה עם כיפה. שיר כאב

נתניהו לא גורש מהעיר בזכות אדונים לבנים עם כיפות ועל גב משרתים שחורים, אבל את הדגים המסריחים כולנו נאכל

03/03/2020 12:30
הרצל העץ (צילום: כרמלה כהן שלומי)

משיח אבישי בן דוד, סליחה – בן-חיים, זעק אתמול שישראל השניה ניצחה את האליטות הלבנות. אפילו בנימין בוסקילה נתניהו מת מצחוק. שמישהו ירגיע את הדוקטור. ישראל השניה נוצחה שוב. אלא שהאליטות הלבנות זה לא השמאלבן, זו אצולת הכיפות, השותפה הבכירה של נתניהו. ישראל השניה רק עובדת אצלם ועל הדרך גם סופגת את כל האש.

לאט לאט ובהתגנבות מאחזים והתנחלויות וישיבות צמחה כאן אליטת הכיפות, מגזר מיוחס עם מפעל מצליח, מפעל ההתנחלויות. זו אליטה ששואבת מיליארדים. אל תספרו לה על עוני ומצוקת דיור, נכים וניצולי שואה.

משיח אבישי בן-חיים זעק אתמול שישראל השניה ניצחה את האליטות הלבנות. אפילו בנימין בוסקילה נתניהו מת מצחוק. ישראל השניה נוצחה שוב. אלא שהאליטות הלבנות זה לא השמאלבן, זו אצולת הכיפות

מדובר באחים יקרים מאוד שיש להם אחים עניים מאוד בשכונות ובפריפריה: אחים זקנים, אחים נכים, חולים, ניצולים ובעלי צרכים מיוחדים. אחים שהמדינה לא מרפדת בתקציבי עתק ואין מי שיישא את שוועתם.

הם אלה שנושאים על גבם השחוח את מלכות נתניהו ואליטות הכיפה בגיבוי עיתונות כיפה לבנה כמו השופר עמית סגל. לאחים העניים אין שדרת עיתונות, תפקידם רק להוציא את הערמונים מהאש ששורפת את החברה הישראלית.

הייתי בת 13 כשפרצה מלחמת ששת הימים. אני זוכרת את קו השבר שהיום הוא תהום פעורה. מילאנו שקי חול ורצנו למקלט והתאספנו סביב טרנזיסטור והקשבנו לכיבוש הכותל בשידור חי, עד השופר של הרב גורן שהיה רמז קטן לבאות אבל היה אז לא יותר ממחווה חילונית נרגשת בתום קרב מדמם על סמל דתי לאומי.

סמוטריץ' ובן גביר עוד לא היו ולו רעיון עוועים וישראל היתה חילונית עם כבוד לדת. אז תוקעים קצת בשופר ודוחפים פתק לכותל, חמודים הדוסים האלה. תנו להם את השוקולד הכשר שלהם, מה הם, ערבים?

מדובר באחים יקרים מאוד שיש להם אחים עניים מאוד בשכונות ובפריפריה. אלה שנושאים על גבם השחוח את מלכות נתניהו ואליטות הכיפה, בגיבוי עיתונות כיפה לבנה כמו השופר עמית סגל

באבחת ששת ימי ניצחון הפכה ישראל מנקודה על הגלובוס לנקודה קצת יותר גדולה בזכות צבא קטן וחכם ומזל מטורף. עם השטחים 'המשוחררים' הגיע מנגנון השמדה עצמי קטן, ולא ידענו. רק פרופ' ישעיהו ליבוביץ' התריע בשער ואף מתח את החבל בביטוי המעליב 'דיסכותל' כי ראה בנהירה לכותל דיסקוטק עקר מתוכן.

הרוב החילוני היה מוצק ושליו ולא חש צורך לנשק מזוזות או להדליק נרות כדי להרגיש יהודי. הכותל היה מסלול טיול כמו שביל ישראל וגברים ונשים התערבבו על הרחבה בכיף כמו ביבי ושרה שלשום, ואף הפנו גב לכותל והכותל מצדו לא נעלב כמו היום.

ברדיו היו שירים חילוניים בניחוח דתי הירואי. הניצחון שיבש קצת את בוחן המציאות 'ראי רחל ראי, ראי ריבון עולם… הם שבו לגבולם' או 'יריחו ובית לחם, חברון וגם שכם, אנחנו באים בגבולכם', ו'הו שארם א-שייח, חזרנו אליך שנית' באמת חזרנו בביטחון מלא לסיני. רקדנו על חולות הזהב והשתזפנו חצי עירומים, עם כל הכבוד למסורת. היה לנו ביטחון שככה זה יישאר, מי יכול עלינו?

גוש אמונים, מסתבר.
המשיח הגיע על חמור חילוני אדיש. ישראל החילונית איבדה את בתוליה בסבסטיה, שם זה התחיל ונראה לא מזיק. קטעים עם כל היורמים האלה בכיפות עם בלוריות לא מעודכנות ובחולצות משובצות וסנדלים עם גרביים, כמו הקיבוצניקים שביקשו לחקות, רק בכיפה, ובמקום לרקוד עם רותי הורה רוקדים עם עם בנצי וספר תורה על הר קירח. אפילו נשותיהם עטפו את שיערן במטפחת סמלית וחשפו רגליים דתיות עד הברך לפני שלקו בצדיקות יתר.

היה לנו ביטחון שככה זה יישאר, מי יכול עלינו? גוש אמונים, מסתבר. המשיח הגיע על חמור חילוני אדיש. ישראל החילונית איבדה את בתוליה בסבסטיה, שם זה התחיל ונראה לא מזיק. קטעים עם כל היורמים האלה בכיפות

בכיף, אמר החילוני הבטוח בחילוניותו, שמישהו יעביר את הצינגל'ה ויעביר ל'קול השלום', יש אחלה שירים עד השקיעה. 'איי וויש יו פיס', 'גיב פיס א צ'אנס', כל העולם היה פיס אנ'לאב. או יה.
כלומר אוי וויי.
ובכוונה כתבתי 'פיס' ולא 'שלום'. מלח-מים, היום אסור להגיד שלום.

כל זה קרה הרבה לפני השקיעה. החילוני לא זיהה סכנה, ועוד ממיעוט על גבעות. בסבנטי'ז היינו השוטה על הגבעה ולא ידענו שהבדיחה היא עלינו ושהחבר'ה הלא מעודכנים מגוש-אמונים הם לא סתם גוש שפיר, אלא יתנחל על הגבעות וישעבד ויגזול את הרש והדל, עם ובלי רשות, וישמן ויבעט ויינק את לשד הארץ ואת חלבה ודמה ותקציביה.

ויום אחד המדינה החילונית מצאה עצמה כורעת ברך לרגלי אדוני הארץ החדשים שגם היום הם עדיין מיעוט במדינה חילונית ברובה, אבל עם עזרה גדולה מפלח חילוני עצום שמגדיר עצמו 'מסורתי'. כלומר נהנה משני העולמות. מנשק מזוזה, מדליק נרות שבת ומחלל אותה באותה נשימה.

ראשי ממשלה רקדו לפני עגל הזהב שלהם, מי יותר ומי פחות, ואלה גדלו ושמנו ובעטו בכל מי שלא היה אתם. בינתיים נרצח ראש ממשלה, בלי שמות, אה? לא נאשים מגזר שלם שצרח בהפגנות 'מוות לרבין' שבינינו הביא את זה על עצמו. דיבר לא יפה. בכלל, להם זה עלה יותר, הם עוד בטראומה.

החילוני לא זיהה סכנה, ועוד ממיעוט על גבעות. בסבנטי'ז היינו השוטה על הגבעה ולא ידענו שהבדיחה היא עלינו ושהחבר'ה הלא מעודכנים מגוש-אמונים הם לא סתם גוש שפיר, אלא יתנחל על הגבעות וישעבד ויגזול את הרש והדל

בגין רכב ראשון על גב הנמר והבטיח אלוני מורה כמו חול אבל מצד שני היתה לו יושרה לתפוס את השלום בקרניו.
נתניהו, מר כלום ושום דבר, כבר שכלל את השנאה לאמנות, בימיו המילה 'שמאלני' הפכה לקללה ו'מוות לערבים' לקריאה נפוצה. על שלום לא היה מה לדבר. כיתתו אותו לבוגדים וחרבות.

בעידן נתניהו הגוש (אמונים) כבר מפושט בגוף. מדובר בפחות מ-450,000 איש שמשעבדים מדינה לאג'נדה משיחית ויש להם ראש ממשלה שבורח ממשפט. הקול קול יעקב המתנחל ויעקב החרדי אבל הידיים ידי עשיו הדחוי שמוציא בשבילו את הערמונים מהאש: החבר'ה של אבישי בן חיים מישראל השניה.

שר הביטחון והאגו נפתלי בנט הודה באירוע בחירות שברית הימין עם החרדים מחזיקה כי אתם זה נורא קל. מדינה פלסטינית או לא, תן את הכסף. ככה פשוט. אלה בכסף ואלה באדמות.

תראו איך קיבלו המתנחלים את תכנית אוסלו ב' הידועה בשם המכסת"ח 'תכנית המאה'. שור לא געה. מדינה פלסטינית עם בירה במזרח ירושלים ואף מתנחל לא מתבצר במאחז עם טלאי צהוב, אשתו והילד.

נתניהו כבר שכלל את השנאה לאמנות, בימיו המילה 'שמאלני' הפכה לקללה ו'מוות לערבים' לקריאה נפוצה. על שלום לא היה מה לדבר. כיתתו אותו לבוגדים וחרבות. בעידן נתניהו הגוש (אמונים) כבר מפושט בגוף

חלומו של השמאל הבוגד התגשם:, נתניהו ומשיחיו מכירים בזכות הפלסטינים למדינה, אבל בלחש. מתנחלים לא מחכים לו ליד הבית לצעוק לו נתלה את אשתך ואותך כמו שצעקו לרבין ואשתו לפני שמישהו הבין את הרמז ורצח את הבוגד, בן הארץ ורמטכ"ל מלחמת ששת הימים.

המתנחלים רדו דבש מלוא החופן מכל ממשלות ישראל על חשבון נידחי החברה והקימו לעצמם מדינה נפרדת שחוקי הארץ לא ממש חלים עליה. פעם היתה כאן חברה שהתיימרה להיות סולידרית. זה אבד. כור ההיתוך התיך הכל לעיסה לא ברורה של מדינה מתפרקת מערכיה ובעיקר מהחזון התם על עם אחד.

נתניהו לא היה הראשון לפורר את אבני הבניין אבל הוא החריב את שאריות הסולידריות באובססיה חסרת רסן ומושחתת. שוב ושוב ניתץ את המעט שחיבר בין חלקים בחברה הישראלית. על זה אמר ביהירות: "אני מנסה למנוע את ההלוויה של העם שלי". ובכן, את הבור כבר חפר.

המתנחלים רדו דבש מלוא החופן מממשלות ישראל על חשבון נידחי החברה והקימו לעצמם מדינה נפרדת, שחוקי הארץ לא ממש חלים עליה. פעם היתה כאן חברה שהתיימרה להיות סולידרית. זה אבד. כור ההיתוך התיך הכל לעיסה

נתניהו לא גורש אתמול מהעיר רק בזכות אדונים לבנים עם כיפות ועל גב משרתים שחורים, אבל את הדגים המסריחים כולנו נאכל הרבה אחרי לכתו. יצחק רבין הבין את זה לפני כולנו. פרי הבאושים של הציונות הדתית יכרסם את היסודות בדרך לחזונו המופרע על מדינת הלכה.
בלי מקדש ובעיקר בלי אלוהים. חורבן הבית כבר כאן.