זירת הבלוגים

נתניהו חי מקמפיין לקמפיין

יש מי שחי מקמפיין לקמפיין אבל לא לאורך הקדנציה ויש מי שחי בקדנציות אבל לא בקמפיין.

04/03/2020 15:36
שלטי בחירות של כחול לבן והליכוד (צילום: Oded Balilty, AP)

יש מי שחי מקמפיין לקמפיין אבל לא לאורך הקדנציה, ויש מי שחי בקדנציות ולא בקמפיין. נתניהו חי מקמפיין לקמפיין. 

נראה כי המומחיות וההצטיינות של בנימין נתניהו היא בניהול קמפיין ובארגון יום הבחירות. אם להסתמך על נתונים רבים אחרים, כמו מצב הביטחון, מצבה של מערכת הבריאות, יוקר הדיור והמחיה ומצבה של ישראל בשורה של נושאים גם לפי מדדי ה-oecd – נראה שהוא פחות מצטיין בניהול הממשלה בין קמפיין לקמפיין.

כך היה ממערכת הבחירות בשנת 1996, לאחר שלמד דיבור בפני קהל אצל מומחית בארה"ב, וקיבל שבחים על נאומים שנשא בתפקידו באו"ם בטרם נכנס לתפקידו כראש ממשלה בכהונתו הראשונה.

מאז שלמד מיועצו ארתור פינקלשטיין את מלאכת הפחדת הציבור, בכל מערכת בחירות הוא מיישם זאת בהצלחה. מבחינה ביטחונית הפחיד מאיראן, הוא ושר האוצר בכהונה של 2015 הפחידו שנתדרדר למצבן הכלכלי של ספרד ויוון. בהמשך הפחיד שהערבים נעים לקלפי, והפעם חזר על הרכב ההפחדות המנצח והפחיד מחברי הכנסת של הרשימה המשותפת שיהיו רחמנא ניצלן חלק מהממשלה.

מאז שלמד מיועצו ארתור פינקלשטיין את מלאכת הפחדת הציבור, בכל מערכת בחירות נתניהו מיישם זאת בהצלחה. מבחינה ביטחונית הפחיד מאיראן, ב-2015 הפחיד שנתדרדר למצבן הכלכלי של ספרד ויוון, ומאז מפחיד מפני הערבים

התשובה של כחול לבן לא הייתה ברורה ונחרצת. באופן כללי המסרים שלהם היו כלליים ופרווה מכדי להעיר את האזרחים ולגרום להם לצאת להצביע: "ישראל חייבת להתקדם", "יש מדינה לנהל" ועוד.

השמאל חי – לא בקמפיין

מערכת הבחירות של 96 הייתה מערכת בחירות מכוננת גם מבחינת השמאל. מאז מערכת הבחירות הטראומטית ההיא לשמאל, השמאל לא מצליח לשווק את עצמו לציבור הרחב.

לאורך מערכות הבחירות, אולי למעט מערכת הבחירות של 99 שבה ניצח אהוד ברק, וללא קשר למנהיג הנבחר, גוש המרכז-שמאל נכשל שוב ושוב בשלושה פרמטרים:

    1. השמאל לא מצליח לגעת בתושבי הפריפריה ובשכבות החלשות יותר באוכלוסייה. השמאל נכשל מולם שוב ושוב בלדבר בשפה ובגובה העיניים. היחידים שנראה שהיו קרובים לעבור את מסך הברזל הם איציק שמולי וגבי אשכנזי.
    2. השמאל לא מצליח לשדר תחושה של ביטחון. כלומר, השמאל לא מצליח לשכנע שהוא זה שיביא לביטחון התושבים.
    3. אולי זו חוכמה בדיעבד, אך זו האמת – השמאל לא מצליח לנהל קמפיין אפקטיבי. גם אסף זמיר מכחול לבן הודה בראיון לניב רסקין שבעיניו הקמפיין היה נגרר מדי ולא יוזם.

כל זאת, מול מנהיג שמצליח למרות תנאים קשים לבצע את כל שלושת הדברים האלו.

לגבי הפרמטר הראשון, יש לומר שהן האג'נדה והן הפעולות הפרלמנטריות של השמאל מתייחסות ועוד איך לציבורים אלו. חוקרים רבים במדע המדינה ניסו להבין כיצד השמאל, כמי שהמדיניות שלו היא סוציאל דמוקרטית, מקבל מהציבורים האלה שוב ושוב סטירת לחי מצלצלת. הפעם כחול לבן הלכו מלכתחילה על גוש דן וגם בכך נראה כי לא הביאו מספיק בוחרים לקלפיות.

חוקרים רבים במדע המדינה ניסו להבין כיצד השמאל, שהמדיניות שלו היא סוציאל דמוקרטית, מקבל מהציבורים בפריפריה ובשכבות החלשות שוב ושוב סטירת לחי מצלצלת

לגבי הפרמטר השני, יש לומר כי נוכחות של ארבעה רמטכ"לים לא אומרת בהכרח שהציבור ירגיש יותר ביטחון. גם כאן, לא נוצר בידול ואלטרנטיבה.

לגבי הפרמטר השלישי,  גנץ ניסה ליצור בידול כmister clean. יתכן שהציבור לא רגיל למועמד שמקפיד להיות נחמד, ממלכתי ולא להתלכלך.

כחול לבן לא הצליחה לייצר מסר אחיד בנושא תכנית טראמפ והתגוננה מול האשמות הליכוד בעניין ישראל בכר והמימד החמישי ולא הוסיפה מימד משלה.

חשבון נפש רק ביום כיפור?

כל פעם אנו שומעים דיבורים על חשבון נפש והפקחת לקחים וכי צריך להגיע שינוי מערכתי מושכל ושזה לא קל.

נכון, הרצוג ניסה לשנות כשהפך את מפלגת העבודה למחנה הציוני  והתאחד עם התנועה של לבני.

עמיר פרץ החליט להיעתר ליוזמה של ניצן הורביץ ולהתאחד.

ועדיין ובסופו של דבר – לא נוצר שינוי בגוש.

יש כאלו שטוענים כי זה קורה משום שהגוש מתחפש למרכז ימין. יש כאלו שמסכימים כי הגוש צריך להתחפש אך לא מתחפש היטב.

שוב מבלי לראות את נתוני ההצבעה, ספק אם כחול לבן הצליחה לרתום כמות משמעותית של מצביעים מהמרכז/הימין הרך והצליחה להביא כמות מכובדת של מנדטים בעיקר ממצביעי מפלגת העבודה ומרצ.

עצם כך שהשמאל לא מצליח לנהל קמפיין אפקטיבי, לא אומר שצריך להספיד אותו, למרות קביעתו של פרשן ערוץ 2 עמית סגל שטען שהשמאל כבר אינו בין החיים. ישנם בערך חצי מהמצביעים שהם אנשי שמאל מרכז שהצביעו הן למפלגת העבודה גשר מרצ והן למפלגת כחול לבן. הבעיה היא בתיווך לציבור.

עצם כך שהשמאל לא מצליח לנהל קמפיין אפקטיבי, לא אומר שצריך להספיד אותו, למרות קביעתו של פרשן ערוץ 2 עמית סגל שטען שהשמאל כבר אינו בין החיים

השמאל-מרכז חייב לגבש תכנית שקיים בה בידול ואלטרנטיבה בקידום נושאים הנכללים בחופש, חופש מדת, מכפייה ומהדתה, נושאים אזרחיים וגם נושאי בטחון ומדיניות חוץ כדי להישאר רלוונטי. יחד עם כל הביקורת אין לזלזל בכ-40 מנדטים של כחול לבן ועבודה גשר מרצ שמהווים כח פוליטי גם אם אינו מקבל כמות מספקת של קולות כדי להרכיב ממשלה.