זירת הבלוגים

מה שמבעית את מתנגדי נתניהו, זה בדיוק מה שמלהיב את תומכיו

המנצח בבחירות הפר כל נורמה. והוא ניצח בזכות העובדה שהפר כל נורמה.

04/03/2020 06:42
בנימין נתניהו חוגג אחרי תוצאות הבחירות ב-9 באפריל 2019 (צילום: יונתן זינדל/פלאש90)

המנצח בבחירות, לכאורה, הפר כל נורמה. והוא ניצח בזכות העובדה שהפר כל נורמה. הוא לא ניצח למרות ששיקר והסית ושיסה ולעג ואיים והתאכזר וריסק כל נורמה. הוא ניצח בזכות כל אלו. כל אלו הם בדיוק מה שהפכו אותו לנערץ כל כך.

ובמקום שבו אין עוד כל נורמה, יכול שר החוץ ישראל כץ להגיד בחופשיות בראיון ב-ynet הבוקר שאורלי לוי יכולה להיות שרת בריאות מצוינת בממשלת נתניהו.

המנצח בבחירות הפר כל נורמה. וניצח בזכות העובדה שהפר כל נורמה. הוא לא ניצח למרות ששיקר והסית ושיסה ולעג ואיים והתאכזר וריסק כל נורמה. הוא ניצח בזכות כל אלו. כל אלו הם בדיוק מה שהפכו אותו לנערץ כל כך

במקום כזה יכול גם יושב ראש הקואליציה מיקי זוהר לספר שהוא כבר דיבר עם חברי כנסת בודדים מהמרכז-שמאל על עריקה.

והאזרחים שהצביעו למפלגתה של אורלי לוי ולמפלגות העריקים הפוטנציאליים האחרים מתוך רצון מוחלט שלא יצטרפו לממשלת נתניהו? לא מעניין. הכי לא מעניין. למה מי הם? מישהו סופר אותם בכלל?

שר החוץ ויושב ראש הקואליציה מדברים באופן הכי מוצהר על גניבת קולות תמורת שוחד.

שטויות. בקטנה. הכי בקטנה.

אין לי ספק בכלל שהפרסום ב"הארץ" בדבר האיום על חברת הכנסת עומר ינקלביץ' מכחול-לבן לפרסם עליה פרטים אישיים מביכים אם לא תערוק לגוש פולחן האישיות, הוא נכון. מדובר בסחיטה באיומים. סעיף 428 לחוק העונשין. עבירת פשע שדינה 7 שנות מאסר. ואם סחיטה זו אכן הניבה את מטרתה, העונש הוא 9 שנות מאסר.

אין לי ספק בדבר הסחיטה.

יש לי ספק אם תיפתח חקירה פלילית בנדון.

אין לי ספק שהפרסום ב"הארץ" בדבר האיום על חברת הכנסת עומר ינקלביץ' מכחול-לבן לפרסם עליה פרטים אישיים מביכים אם לא תערוק לגוש פולחן האישיות, הוא נכון. מדובר בסחיטה באיומים. סעיף 428 לחוק העונשין

כי לנתניהו ולליכוד מותר הכל כדי לנצח. זה מה שהופך את נתניהו לווינר מלהיב בעיני רבים מבוחריו. ואם נתפס בעבירות פליליות לכאורה? ברור שתפרו לו תיקים. ועשו לו את זה כי הוא נציג המקופחים כמובן. מחריב מדינת הרווחה שרופד בידי מיליארדרים לאורך כל חייו הבוגרים, הוא-הוא נציג ישראל השנייה. זו שנאלצת להעביר סכומי עתק מכיסה למתי מעט בעלי הון בגלל מדיניותו. נציג אותנטי.

ואם הפר איסור חוקי לפרסם תוצאות סקרים יום לפני הבחירות? אף אחד לא ייגע בו על אף שקבועה סנקציה פלילית על עבירה זו. מקסימום, הפרסום שלו ייאסר בידי וועדת הבחירות, אך תוצאות הסקרים הללו יפורסמו שוב ביום הבחירות עצמו בערוץ 20 שהיה אמור להיות ערוץ המורשת והפך להיות ערוץ התעמולה האישי של הקיסר.

ומה לגבי ישראל היום? עיתון ימין לגיטימי או תעמולון אישי במימון בלתי נגמר מטעם מיליארדר לא ישראלי? התשובה ברורה ואף משעממת. האם זו עבירה על חוקי מימון המפלגות? לטעמי כן. אבל אין מצב שמישהו יבדוק את זה. מה פתאום? זו תהיה התנכלות לקיסר הנרדף. לקורבן הנצחי.

ושרידי התקשורת החופשית? אין ערוץ חדשות אחד (אחד!) שלא ישבו בו בליל מדגמי תוצאות הבחירות מעריצים אישיים של הקיסר. כאלה שמדבררים את דף מסריו בהתלהבות כנה. להבדיל מעיתונאי ימין ביקורתיים וענייניים (כאלה גם היו בערוץ כאן 11 לצד אראל סג"ל).

התקשורת בשליטתו הכמעט מלאה של נתניהו. והעיתונאים הביקורתיים נתונים ללחצים בלתי פוסקים. אבל ההסתה המתקרבנת והכוזבת נגד התקשורת תימשך לנצח. למה? כי זה מביא קולות. זה למה.

מחריב מדינת הרווחה שרופד בידי מיליארדרים לאורך כל חייו הבוגרים, הוא-הוא נציג ישראל השנייה. זו שנאלצת להעביר סכומי עתק מכיסה למתי מעט בעלי הון בגלל מדיניותו. נציג אותנטי

מישהו אמר לעצמו בעקבות דברי הגזענות של האיש הכי קרוב לנתניהו, נתן אשל, שאין מצב להצביע ליכוד? ברור שלא. מישהו שאל את עצמו: רגע, ככה הוא רואה אותי? כמי שמצביע אך ורק מתוך שנאה יוקדת ומאחדת? אין מצב. ולו היה זה מקורב לגנץ שמדבר כך? ירחם השם. הייתה כאן סערה גדולה.

ואפשר להמשיך כמובן. לדבר על הקמפיין הקבוע והגזעני על "גנץ-טיבי". התגובה של כחול לבן ("לא נקים ממשלה בתמיכת המשותפת") לא הייתה רק בלתי מוסרית, תוך כניעה אוטומטית למשחק הגזעני של רוב יהודי. התגובה שלה הייתה גם מטופשת פוליטית. ניסיון להינתק מהאמת הפשוטה: כי באמת לא תהיה להם לעולם ממשלה ללא תמיכת נציגי הציבור הערבי. לעולם. חד וחלק.

במקום להיכנס למגרש הרוב היהודי הגזעני בו אין להם סיכוי מול המשסה הכי נמוך, אפשר היה לומר בפשטות: אנחנו מפלגה דמוקרטית. מפלגה שמחויבת לשלטון החוק, לשוויון הזכויות האזרחי, למשטר הדמוקרטי ולטיהור אווירת הרעל של נתניהו. אנחנו אכן נקים קואליציה שתבקש לקיים דיאלוג בין יהודים לערבים, בין חילונים לדתיים ובין ימין לשמאל. זה בדיוק ההבדל בינינו לבין נתניהו. אנחנו לא נלחמים רק למען שלטון החוק ונורמות השלטון אלא גם למען קטיעת מעגל ההסתה, השיסוי והגזענות.

במקום להיכנס למגרש הרוב היהודי הגזעני בו אין להם סיכוי מול המשסה הכי נמוך, אפשר היה לומר בפשטות: אנחנו מפלגה דמוקרטית. אנחנו אכן נקים קואליציה שתבקש לקיים דיאלוג בין יהודים לערבים, בין חילונים לדתיים ובין ימין לשמאל

בחזרה לנתניהו והליכוד: ביום שבו פורסמה הקלטת היועץ ישראל בכר, פורסם גם סרטון שבו אומרים 3 ראשי שב"כ ו-3 ראשי מוסד שנתניהו מסוכן לישראל. זה לא עניין אף אחד. 4 מתוך השישה הללו עבדו לצד נתניהו. אבל מה זה לעומת המומחה הביטחוני המהולל ישראל בכר? התקשורת (השמאלנית, כן?) התמסרה להקלטת בכר בעונג. ודברי הבכירים הביטחוניים? פיהוק. עבש. משמים.

במוצאי השבת אמר נתניהו בשידור חי שלא דיבר עם הרב המקליט. הוא? מה??? מה פתאום??? יום לאחר מכן הושמעה הקלטה מיום רביעי שעבר כשהוא מדבר עם הרב הזה ועם אדם נוסף בקולו. הם סיכמו שדברי בכר יועברו לתקשורת (זאת אומרת לעמית סגל) בקולו המוקלט של בכר.

השקר המוחלט הזה הזיז למישהו מבוחריו? הפוך. הנכלוליות האפלה הזו עניינה אותם? בדיוק הפוך. זה בדיוק מה שהופך אותו לנערץ כל כך. תראו איזה גבר. איזה קילר. הוא יעשה הכל כדי לנצח. ותראו איזה תותח ערמומי. שועל. איך הפיל את גנץ.

אבל האמירה הכי מדהימה בראיון של נתניהו ל"פגוש את העיתונות" במוצאי השבת, הייתה: "שמעתי שהשופטים שלי נבחרו בקפידה כי הם שמאלנים. אני מצפה להכחשה". זו התמצית הפתולוגית: הפרחת שקר חסר כל בסיס (מאיפה שמעת את זה? משום מקום כמובן). התקרבנות מוחלטת וכוזבת (הם ממנים שמאלנים כדי להרשיע אותי). הצתת הזעם והשנאה של הבייס נגד מערכת המשפט (בניגוד לדברי ההבל של אבישי בן חיים, האמון במערכת המשפט לא קרס בשל הלקויות במערכת – ויש הרבה כאלה – אלא בשל ההסתה המחרידה נגדה מצדו של הנאשם המתבצר בבלפור). איום כמעט מפורש על שופטיו (אם תרשיעו אותי, הציבור יזעם ויחשוב שהורשעתי כי אתם שמאלנים). וכמובן: יצירת דלגיטימציה להרשעתו האפשרית בעתיד (לא הורשעתי כי אני באמת אשם אלא מפני שהם שמאלנים).

ביום פירסום קלטת היועץ ישראל בכר, פורסם גם סרטון שבו אומרים 3 ראשי שב"כ ו-3 ראשי מוסד שנתניהו מסוכן לישראל. זה לא עניין איש. 4 מתוך השישה הללו עבדו לצד נתניהו. אבל מה זה לעומת המומחה הביטחוני המהולל ישראל בכר?

העובדות האמיתיות הן כאלה: נשיא בית המשפט המחוזי בירושלים הוא שופט דתי ושמרן. השופט אהרן פרקש. הוא ממנה את שופטי ההרכב לפי כישוריהם, ניסיונם, היקף הידע שלהם בתחום המשפט הפלילי ומידת יכולתם לנהל משפט פלילי רחב היקף ומורכב בתחום עבירות הצווארון הלבן.

ראשת ההרכב היא שופטת שהרשיעה את אולמרט ושלחה אותו לכלא. שופט נוסף היה בזמנו בדעת מיעוט שגרסה שיש להחמיר עם השר המורשע צחי הנגבי. ושופט שלישי הוא משפטן פלילי נוסף שאיש אינו יודע מה דעותיו הפוליטיות. 3 מקצוענים. 3 שופטים פליליים. שניים מהם נחשבים מחמירים בתחום עבירות השחיתות. מה יותר קל מלעשות להם דה לגיטימציה?

כמו שעשה דה לגיטימציה לתובעת במשפטו שעמדה בראש צוות התביעה בפרשת הולילנד נגד אולמרט (ליאת בן ארי שמסתובבת כיום עם מאבטחים בגלל ההסתה של נתניהו). כמו שעשה לאביחי מנדלבליט, ראש התביעה הכללית הימני והדתי שמינה נתניהו למזכיר הממשלה והפך את העולם כדי שיעבור ישירות מכיסא המזכיר לכיסא היועמ"ש. אבל מנדלבליט איכזב והגיש כתב אישום. כולם שמאלנים שתפרו לו תיקים. ביחד עם רב ניצב רוני אלשייך הדתי שהתגורר בעבר בקריית ארבע (גם הוא מונה בשל השאיפה שיהיה נאמן אישית לקיסר. גם הוא איכזב).

ההסתה, השיסוי, הגזענות והכזבים הבוטים הם מה שכל כך מרתיע אתכם בשלטון נתניהו? העובדה שהוא משתית את שלטונו על הפצת שנאה, הרעלת האווירה, איומים על יריביו, לעג למגמגמים, כוחנות ואכזריות, מעוררת בכם בעתה?

ובכן, זה בדיוק – אבל בדיוק – מה שמלהיב את מרבית בוחריו. זה בדיוק מה שגורם לו לנצח. זה בדיוק מה שגורם לו להישאר בשלטון יותר מ-11 שנים ברצף. וזה בדיוק מה שעלול לגרום לו להישאר על כיסאו עוד שנים רבות. הלוואי שאתבדה.

דמוקרטיה.