כך נדדו הקולות בשלוש מערכות הבחירות

ניתוח ההצבעות מגלה: התמיכה בנתניהו דווקא ירדה

פרסום ראשון 5% ממצביעי "רק ביבי" עברו למחנה "רק לא ביבי" ● הליכוד כשלה בהבאת מצביעים לקלפי, אך שתתה מנדטים ממפלגות אחרות ● כחול-לבן שמרה על יציבות ● ליברמן פרץ לקהלים חדשים, ואיבד חלק מהישנים ● מצביעי כחלון, פייגלין ואורלי לוי התפזרו לכל עבר ● והמצביעים הערבים התגלו כיציבים יותר מהחרדים ● זמן ישראל מפרסם לראשונה את המפה המלאה של תנועת קולות הבוחרים בשלוש מערכות הבחירות האחרונות

בנימין נתניהו, מרץ 2020. בנוסף לנתניהו, הזוג אלוביץ' ונוני מוזס, יורשו להיכנס לאולם פרקליט מטעם המדינה וסנגור אחד לכל נאשם (צילום: AP Photo/Ariel Schalit)
AP Photo/Ariel Schalit
בנימין נתניהו, מרץ 2020

הממשלה ה-35 של מדינת ישראל אמורה להישבע אמונים מחר (יום חמישי) במשכן הכנסת, כשבראשה יעמוד שוב בנימין נתניהו מהליכוד, ולצידו ראש הממשלה החלופי בני גנץ מכחול-לבן.

בכך תסתיים תקופה יוצאת דופן בתולדות המדינה, שבה התקיימו בזו אחר זו שלוש מערכות בחירות בהפרש של פחות מחצי שנה ביניהן. כעת, זמן ישראל חושף את הניתוח המלא והשלם של נדידת הקולות בין המפלגות בשלוש מערכות הבחירות, שביצע יזם הסייבר אריק גומנובסקי.

שלוש מערכות הבחירות עסקו בעיקר בשאלת המשך כהונתו של נתניהו כראש ממשלה, ובמהלך התקופה עברו 5% מהבוחרים מהמפלגות שתומכות בנתניהו למפלגות שהצהירו על התנגדותן לשלטונו והעניקו למתנגדיו רוב בכנסת. הניתוח מראה את המעברים בין המפלגות שהביאו לכך, ועוקב אחר מעבר הבוחרים. 

שיטת המחקר שפיתחו מספר אנשי הייטק וסייבר בתחום עיבוד הנתונים, ביניהם גומנובסקי, מבוססת על בדיקת דפוסי ההצבעות בקלפיות השונות, והשוואה בין דפוסי ההצבעה במערכות הבחירות בכל קלפי וקלפי.

אחרי בחירות מועד ב' בספטמבר 2019 פורסמה בזמן ישראל לראשונה מפת נדידת הקולות בין הבחירות באפריל לבחירות ספטמב. כעת מתפרסמת כאן המפה המלאה, הכוללת גם את הבחירות האחרונות, שהתקיימו במרץ 2020.

הליכוד: מצביעים נאמנים ושתיית מנדטים

מפלגת השלטון הפסידה שלושה מנדטים בין בחירות אפריל 2019 לבחירות ספטמבר, ולעומת זאת הרוויחה ארבעה מנדטים בין בחירות ספטמבר לבחירות מרץ. לפי הניתוח של גומנובסקי, רוב מכריע של מצביעי הליכוד – 92% – נשארו נאמנים למפלגה לאורך שלוש מערכות הבחירות, ורוב אלה שנטשו אותה פשוט לא הגיעו לקלפי.

בשתי מערכות הבחירות ב-2019 היה מעבר מועט של מצביעי ליכוד למפלגות אחרות. רק מעטים מאלה שהצביעו באפריל אשתקד למפלגות אחרות, הצביעו בספטמבר לליכוד, למעט חלק ממצביעי שלוש המפלגות שהתמודדו באפריל אך לא בספטמבר: כולנו של משה כחלון, זהות של משה פייגלין וגשר של אורלי לוי-אבקסיס.

לעומת זאת, בבחירות במרץ 2020 הליכוד לקחה מצביעים רבים ממפלגות אחרות.

הליכוד השקיעה מאמצים רבים בחיזור אחר בוחריה המסורתיים, שלא הצביעו בספטמבר. מניתוח תוצאות הבחירות במרץ עולה כי מאמצים אלה לא נחלו הצלחה, וכי רק 1% מאלה שלא הצביעו בספטמבר, הגיעו לקלפי השנה והצביעו מחל.

הליכוד השקיעה מאמצים רבים בחיזור אחר בוחריה המסורתיים, שלא הגיעו לקלפי בספטמבר, אך לפי הניתוח המאמצים הללו לא נחלו הצלחה. לעומת זאת מאמצי הליכוד למשוך קולות ממפלגות אחרות הצליח

לעומת זאת, המאמץ למשוך קולות ממפלגות אחרות צלח, ובבחירות מרץ 2020 עברו לליכוד מצביעים משותפותיה לגוש הימין כמו גם מהמרכז – במיוחד מישראל ביתנו. לפי הניתוח, 23% ממצביעי ישראל ביתנו בספטמבר, 2% ממצביעי כחול-לבן ו-7% ממצביעי העבודה-גשר הצביעו בבחירות האחרונות לליכוד.

לשתיית הקולות הללו נוספה שתיית קולות מאסיבית בימין הדתי: 17% מאלה שהצביעו בספטמבר לימינה, 28% מאלה שהצביעו לעוצמה יהודית, 4% מאלה שהצביעו בספטמבר לש"ס ו-2% ממצביעי יהדות התורה – הצביעו לפני חודשיים לליכוד.

בסופו של דבר, 6% מאלה שהצביעו לליכוד באפריל 2019 לא הצביעו השנה כלל. 1% מאלה שהצביעו לליכוד באפריל אשתקד הצביעו ב-2020 לש"ס ו-1% מהם הצביעו לישראל ביתנו של אביגדור ליברמן. כל השאר הצביעו שוב לליכוד.

במקום הקולות שאיבדה, הרוויחה הליכוד השנה 1% מאלה שלא הצביעו כלל באפריל אשתקד, וכן 13% מאלה שהצביעו באפריל שעבר לישראל ביתנו, 15% מאלה שהצביעו באפריל לימין החדש, 44% מאלה שהצביעו לפני שנה כולנו, 29% ממצביעי זהות, 31% מגשר, ואפילו 1% מאלה שהצביעו באפריל אשתקד למרצ.

מצביעי כחול-לבן זזו שמאלה בספטמבר וימינה במרץ

כחול-לבן איבדה שני מנדטים בין בחירות אפריל לספטמבר. בבחירות השנה המפלגה שמרה על כוחה, שעומד על 33 מנדטים. מרבית מצביעי כחול-לבן, כמו מצביעי הליכוד, נשארו נאמנים לה במשך השנה, וחלק מאלה שנטשו אותה כלל לא הצביעו ב-2020, אבל שני המשתנים הללו היו פחות מובהקים מאשר בליכוד.

מבין אלה שהצביעו באפריל לכחול-לבן, 93% המשיכו להצביע לה גם בספטמבר  ו-89% גם במרץ. המצביעים שעזבו את כחול-לבן בספטמבר התפזרו בין המפלגות שהיו אמורות להיות שותפותיו של בני גנץ להרכבת ממשלה חלופית.

3% ממצביעי כחול-לבן באפריל עברו בספטמבר לישראל ביתנו, ו-1% מהם המשיכו להצביע לישראל ביתנו גם השנה. 2% ממצביעי כחול-לבן באפריל עברו בספטמבר למחנה הדמוקרטי (מרצ) ו-1% מהם עברו לעבודה-גשר. 2% מכלל מצביעי כחול-לבן באפריל אשתקד הצביעו השנה לעבודה-גשר-מרצ.

ואילו אלה שעזבו את כחול-לבן בבחירות האחרונות הלכו ימינה או ויתרו על ההצבעה בכלל, כנראה על רקע ה"איום" שנשמע במערכת הבחירות, שהרשימה תרכיב ממשלה צרה בתמיכת הרשימה המשותפת. 2% ממצביעי כחול-לבן אשתקד הצביעו במרץ השנה לליכוד ו-1% לש"ס. 4% מהם לא הגיעו לקלפי.

אבדן הקולות התקזז עם תזוזת מצביעים שהגיעו ממפלגות אחרות, בעיקר מהעבודה-גשר-מרצ. לפי הניתוח של גומנובסקי, 40% ממצביעי העבודה-גשר בספטמבר ו-25% ממצביעי מרצ-המחנה הדמוקרטי אז, הצביעו במרץ 2020 לכחול-לבן. מכיוון שמדובר במפלגות קטנות, הקולות הללו התקזזו עם כ-8% ממצביעי גנץ-לפיד.

בסופו של דבר, 34% מאלה שהצביעו באפריל אשתקד למפלגת העבודה, 19% מאלה שהצביעו למרצ, 17% ממצביעי גשר ו-33% מאלה שהצביעו לפני שנה לכולנו של כחלון – שינו את דעתם והצביעו במרץ השנה לכחול-לבן.

לא ברור אם המצביעים החדשים שהגיעו לכחול-לבן מכולנו מרוצים מהצטרפותה של כחול-לבן לממשלת נתניהו. ניתן לנחש שאלה שהגיעו למפלגה ממפלגת העבודה וממרצ אינם מרוצים מהמהלך, אך זה לא ממש משנה להם, מכיוון שגם מפלגת העבודה מצטרפת לאותה ממשלה – בהנחה שזאת אכן תורכב ותושבע.

שלטי בחירות של הליכוד ושל כחול לבן בתל אביב. פברואר 2020 (צילום: פלאש 90)
שלטי בחירות של הליכוד ושל כחול לבן בתל אביב. פברואר 2020 (צילום: פלאש 90)

ישראל ביתנו: פרופיל המצביעים השתנה מאוד

ישראל ביתנו של אביגדור ליברמן עברה בשנה האחרונה שינוי גדול והפכה כמעט ל"מותג חדש", ממפלגת קואליציה שמרנית למפלגת אופוזיציה לוחמנית – וציבור המצביעים שלה עבר שינויים גדולים בהתאם.

בבחירות שנערכו בספטמבר, אחרי שינוי התדמית הזה, שמרה המפלגה על רוב ציבור המצביעים המסורתי שלה, וגם שאבה מצביעים ממפלגות אחרות.

98% מאלה שהצביעו לישראל ביתנו באפריל הצביעו לה גם בספטמבר, בנוסף ל-3% מאלה שהצביעו באפריל לכחול-לבן, 20% ממצביעיו של כחלון ו-22% ממצביעיו של פייגלין. וכך זינקה המפלגה של ליברמן מחמישה לשמונה מנדטים.

ואילו בבחירות האחרונות השינוי בהתנהלות המפלגה החל להבריח את הקהל המסורתי שלה – וגם לא הצליח לשמור על כל הקהל החדש.

אביגדור ליברמן ואשתו אלה מצביעים בבחירות. מרץ 2020 (צילום: Tsafrir Abayov, AP)
אביגדור ליברמן ואשתו אלה מצביעים בבחירות. מרץ 2020 (צילום: Tsafrir Abayov, AP)

המרוויחה הגדולה מנטישת ליברמן הייתה הליכוד, אולי בגלל התדמית ה"שמאלנית" שנתניהו יצר לו. ישראל ביתנו איבדה בבחירות השנה לטובת הליכוד 16% מאלה שהצביעו לה באפריל וכרבע מאלה שהצביעו לה בספטמבר.

בסופו של דבר, רק 72% מאלה שהצביעו לליברמן באפריל ו-76% מאלה שהצביעו לו בספטמבר הצביעו לו גם הפעם. עשירית ממצביעי ישראל ביתנו באפריל לא הצביעו השנה בכלל. מספר המנדטים של המפלגה ירד משמונה לשבעה.

על אבדן הקולות המסיבי של ישראל ביתנו פיצתה במקצת נדידת קולות ממפלגות השמאל-מרכז: 1% מאלה שהצביעו באפריל שעבר לכחול-לבן, 2% מאלה שהצביעו אז לעבודה ו-1% ממצביעי למרצ עברו השנה למפלגתו של ליברמן.

המרוויחה הגדולה מנטישת מפלגתו של ליברמן הייתה הליכוד, אולי בגלל התדמית ה"שמאלנית" שנתניהו יצר לה בקמפיין. ישראל ביתנו איבדה בבחירות השנה לטובת הליכוד כרבע מאלה שהצביעו לה בספטמבר 2019

יש יסוד להניח שאותם בוחרים חדשים של ליברמן מרוצים מאופן הצבעתם, כי באופן אירוני, ליברמן הימני לא הצטרף, בינתיים, לקואליציה החדשה של נתניהו ובכך קיים את ההבטחה שגנץ ועמיר פרץ הבטיחו לבוחריהם ולא קיימו בעצמם.

הערבים נשארו נאמנים למפלגתם, החרדים פחות

יותר מ-99% מאלה שהצביעו לרשימה המשותפת ולרשימות שהרכיבו אותה באפריל, נשארו נאמנים לרשימה לאורך כל שלוש מערכות הבחירות האחרונות.

בנוסף, התחזקה הרשימה מהעלייה בשיעור הצבעת הערבים. כ-10% מהאזרחים בעלי זכות הבחירה שלא הצביעו בבחירות אפריל הצביעו במרץ השנה לרשימה המשותפת. כמחצית מאותם מצביעים חדשים לא הגיעו לקלפי באפריל וכן הגיעו בספטמבר, והמחצית השנייה נעדרה פעמים, ונהרה להצביע למפלגה במרץ.

אותם מצביעים – רובם הגדול ערבים – היוו את הרוב הגדול – 85% – מכלל המצביעים משני המגזרים שנעדרו מהקלפי בשנה שעברה והצביעו השנה.

מנוע צמיחה נוסף של המשותפת הייתה האכזבה ממרצ במגזר הערבי ובקצה השמאלי של המגזר היהודי. 8% מאלה שהצביעו למרצ באפריל עזבו אותה לטובת המשותפת בספטמבר, לאחר שמרצ הצטרפה למחנה הדמוקרטי יחד עם הקצינים הבכירים לשעבר אהוד ברק ויאיר גולן. לאלה נוספו 4% ממצביעי המחנה הדמוקרטי שעברו ממרצ למשותפת השנה לאחר שמרצ חברה לעבודה ולגשר. בסיכומו של דבר, 14% מאלה שהצביעו באפריל אשתקד למרצ עברו למשותפת.

הרשימה המשותפת, בחירות 2020 (צילום: David Cohen/Flash90)
הרשימה המשותפת, בחירות 2020 (צילום: David Cohen/Flash90)

הרשימה המשותפת כמעט לא לקחה קולות ממפלגות המרכז והימין, ובכל זאת הגדילה את כוחה השנה יותר מכל מפלגה אחרת: בבחירות אפריל קיבלו הסיעות שהרכיבו את הרשימה (חד"ש, תע"ל של אחמד טיבי, רע"ם ובל"ד) עשרה מנדטים ביחד, בספטמבר קיבלה הרשימה 13 מנדטים ובאפריל – 15.

מרבית מצביעי ש"ס ויהדות התורה נותרו גם הם יציבים ונאמנים, כמו מצביעי המשותפת. 95% מתומכי המפלגות החרדיות באפריל הצביעו להן גם השנה. ובכל זאת נרשמה תנועה בין המפלגות החרדיות לבין מפלגות אחרות, בעיקר של מצביעים ממפלגות חילוניות ודתיות-לאומיות שעברו לחרדיות, ומעט גם להפך.

ש"ס הפסידה בבחירות השנה 4% מהבוחרים שהצביעו לה בספטמבר לטובת הליכוד, אך הרוויחה קולות ממפלגות אחרות: 5% מאלה שהצביעו בספטמבר לעוצמה יהודית, 2% ממצביעי יהדות התורה, 1% ממצביעי כחול-לבן ו-1% ממרצ.

יהדות התורה, שתומכיה נחשבים לעקביים בדפוסי ההצבעה שלהם, שמרה רק על 94% מהקולות שהצביעו לה בספטמבר. 2% ממצביעי המפלגה בספטמבר הצביעו הפעם לליכוד, 2% לש"ס ו-1% לימינה.

מפתיע עוד יותר לגלות שחצי אחוז מאלה שהצביעו ליהדות התורה בספטמבר הצביעו השנה לעבודה-גשר-מרצ. גם בין הבחירות באפריל ובספטמבר הייתה תנועה בין יהדות התורה החרדית, לבין מפלגת העבודה על גלגוליה.

בסופו של דבר עברו 1% מאלה שהצביעו ליהדות התורה באפריל שעבר לליכוד, 1% מהם לש"ס, ואילו 2% מהם, לפי המודל, לא הצביעו השנה.

הדימוי המסורתי של יהדות התורה כבלוק מונוליטי שבוחריו אינם באים והולכים למפלגות אחרות עדיין נכון ביסודו, אבל המונוליטיות הזאת הולכת ונסדקת – וזאת, עוד לפני משבר הקורונה וההשפעה שעשויה להיות לו על החברה החרדית.

כנס יהדות התורה בליל הבחירות, ב-18 בספטמבר 2019 (צילום: שלומי כהן/פלאש90)
כנס יהדות התורה בליל הבחירות, ב-18 בספטמבר 2019 (צילום: שלומי כהן/פלאש90)

האיחוד בימין הוליך קולות לליכוד

ארבעת הסיעות הדתיות-לאומיות שבקצה הימני של המפה – האיחוד הלאומי, הבית היהודי, הימין החדש ועוצמה יהודית, רצו באפריל אשתקד בשתי רשימות – הימין החדש ורשימת איחוד מפלגות הימין, שכללה את השלוש האחרות.

הימין החדש בראשות בנט ושקד לא עברה את אחוז החסימה, ואילו איחוד הימין, בהובלת רפי פרץ, בצלאל סמוטריץ' ואיתמר בן גביר, השיגה חמישה מנדטים. לפיצול בגוש תרמה גם זהות של פייגלין, שנחשבה ל"הבטחת הבחירות" אבל גם היא לא עברה את אחוז החסימה.

כדי למנוע את בזבוז הקולות, לקראת בחירות ספטמבר הורכב הפאזל הימני מחדש, כאשר האיחוד הלאומי והבית היהודי חברו לימין החדש והרכיבו יחד את רשימת ימינה, ואילו עוצמה יהודית נשארה לבד.

תומכי הימין החדש הצביעו בספטמבר כמעט כאיש אחד לימינה, אבל שם הם פגשו רק שני שלישים ממצביעי איחוד מפלגות הימין ו-7% בלבד ממצביעי זהות.

רבע ממצביעי איחוד הימין הצביעו בספטמבר לעוצמה יהודית, שלא עברה את אחוז החסימה. 7% נוספים התפזרו בין הליכוד, ש"ס ויהדות התורה (כנראה מהמגזר החרדי-לאומי) ו-1% לא הצביעו.

מצביעי זהות התפזרו לכל עבר, בעיקר בין הליכוד, ישראל ביתנו ועוצמה יהודית.

ימינה קיבלה בספטמבר 7 מנדטים – שני מנדטים יותר ממה שאיחוד מפלגות הימין קיבלה באפריל.

החלוקה בין ימינה לעוצמה יהודית נשארה על כנה גם השנה, אך רבים ממצביעיהן של שתי המפלגות עברו לליכוד. 82% מאלה שהצביעו בספטמבר לימינה הצביעו לה השנה שוב, ו-17% הצביעו לליכוד.

רק 22% מאלה שהצביעו בספטמבר לעוצמה יהודית בזבזו עליה את קולם גם הפעם, או שלא הצביעו כלל. 28% מהם הצביעו לליכוד – עוד הצלחה לקמפיין הממוקד של מפלגת השלטון, ו-18% מהם עברו לימינה. 22% מהם עברו למפלגות החרדיות – יהדות התורה וש"ס. 9% הלכו בכיוון ההפוך והצביעו לישראל ביתנו.

בסופו של דבר, 61% מאלה שהצביעו באפריל אשתקד לאיחוד מפלגות הימין הצביעו השנה לימינה, 16% מהם לליכוד, 8% ליהדות התורה, 4% לש"ס, 1% לישראל ביתנו ו-9% הצביעו הפעם לעוצמה יהודית, או שלא הצביעו בכלל.

ימינה קיבלה פיצוי קטן על אבדן הקולות הישיר והעקיף לטובת הליכוד, המפלגות החרדיות וישראל ביתנו כשאספה אליה 8% ממצביעי זהות ו-5% ממצביעי גשר של לוי-אבקסיס.

התוצאה הייתה שימינה קיבלה במרץ שישה מנדטים, מנדט אחד בלבד יותר ממה שאיחוד מפלגות הימין הרוויחה שנה קודם. החלוקה מחדש הגדילה, אפוא, את קבוצת סיעות הימין רק במנדט אחד, והמרוויחה הגדולה מהטלטלות בימין הייתה הליכוד.

גוש המפלגות שמימין לליכוד לא הצליח, אפוא, לממש את כוחו האלקטורלי של המגזר הדתי-לאומי בקלפי: בשלוש מערכות הבחירות הצליח הגוש להכניס רק רשימה אחת לכנסת, שקיבלה חמישה עד שבעה מנדטים. אלא שבעוד שבבחירות מרץ וספטמבר נזרקו חלק גדול מקולות הימין מתחת לאחוז החסימה, הפעם הם עברו למפלגות אחרות, בעיקר לליכוד.

מימין: איילת שקד, נפתלי בנט ובצלאל סמוטריץ'
מימין: איילת שקד, נפתלי בנט ובצלאל סמוטריץ'

הטלטלה בשמאל הבריחה את המצביעים

השמאל הציוני עבר בשנה האחרונה שינויים תזזיתיים והחליף את המסגרות הפוליטיות שלו בכל שלוש מערכות הבחירות. השינויים לוו בתזוזה והחלפה מאסיבית של מצביעים בין המפלגות, תוך נזילת מנדטים למפלגות אחרות, שחיסלה יותר מחצי ממה שנשאר מכוחן.

באפריל, העבודה, מרצ וגשר התמודדו כל אחת בנפרד. העבודה, אז בראשותו של אבי גבאי, התרסקה והגיעה לשפל של 6 מנדטים, מרצ בראשות תמר זנדברג ירדה ל-4 מנדטים בלבד ולוי-אבקסיס לא עברה את אחוז החסימה עם מספר קולות שהיה שקול למנדט וחצי בערך.

בספטמבר, העבודה התאחדה עם גשר וקיבלה 6 מנדטים – פחות ממה ששתי הסיעות קיבלו יחד באפריל. מרצ התאחדה עם פורשי מפלגת העבודה אהוד ברק וסתיו שפיר למחנה הדמוקרטי, שקיבל 5 מנדטים, כלומר, מנדט אחד יותר ממה שמרצ קיבלה באפריל.

ואילו השנה שלוש המפלגות רצו ברשימה אחת בראשות עמיר פרץ, שקיבלה 7 מנדטים – קצת יותר ממחצית ממספר הקולות ששלושתן קיבלו יחד שנה קודם, שהגיע כבר אז לשפל היסטורי.

בבחירות ספטמבר העבודה-גשר ומרצ החליפו ביניהן קרוב למחצית מהמצביעים שלהן: 57% ממצביעי מרצ באפריל הצביעו בספטמבר לעבודה-גשר ו-43% ממצביעי העבודה באפריל הצביעו בספטמבר למחנה הדמוקרטי .

17% ממצביעי מרצ באפריל – רובם, כנראה, מהמגזר הערבי – לא הצביעו כלל בספטמבר, 8% מהם הצביעו לרשימה המשותפת ו-4% לכחול-לבן.

רוב קטן של מצביעי העבודה וגשר באפריל- 57% ו-55% בהתאמה – הצביעו בספטמבר לאיחוד בראשות פרץ ולוי-אבקסיס.

19% ממצביעי גשר באפריל הצביעו בספטמבר ליכוד ו-21% התפזרו בין המפלגות כחול-לבן, ישראל ביתנו, ש"ס, יהדות התורה, ימינה, עוצמה יהודית והמשותפת. 5% לא הצביעו בספטמבר.

הנשירה והתפזרות המצביעים של השמאל הציוני המשיכו בבחירות האחרונות. רק כמחצית מאלה שהצביעו בספטמבר לעבודה-גשר ושני שלישים מאלה שהצביעו למחנה הדמוקרטי הצביעו בבחירות 2020 לעבודה-גשר-מרצ.

בחישוב השנתי, רק 58% מאלה שהצביעו באפריל לעבודה, 48% מאלה שהצביעו למרצ ו-20% מאלה שהצביעו לגשר הצביעו לאיחוד בין שלוש המפלגות.

34% ממצביעי העבודה באפריל שעבר, 19% ממצביעי מרצ ו-17% ממצביעי גשר הצביעו הפעם לכחול-לבן. 14% ממצביעי מרצ באפריל שעבר, 1% ממצביעי העבודה ו-1% ממצביעי גשר באפריל הצביעו במרץ לרשימה המשותפת.

2% מאלה שהצביעו לפני שנה לעבודה, 2% ממצביעי מרצ ו-3% ממצביעי גשר הצביעו השנה לישראל ביתנו. 31% ממצביעי גשר, 2% ממצביעי העבודה ו-1% ממצביעי מרצ באפריל שברו חזק ימינה ועברו לליכוד.

על בריחת המצביעים המאסיבית פיצו פירורי-מנדטים שעברו לעבודה-גשר-מרצ ממפלגות אחרות. על אלה נמנים 3% ממצביעי זהות, 3% ממצביעי כולנו ו-2% מאלה שהצביעו באפריל לכחול-לבן – שמצאו עצמם מצביעים לרשימה שעומדת, ברובה, להצטרף לקואליציה בראשות נתניהו בדיוק כמו כחול-לבן עצמה.

הציבור הפנה עורף לגוש התומך בנתניהו

שלוש מערכות הבחירות היו פרסונליות לגמרי והתמקדו שלושתן בשאלת מנהיגותו של ראש הממשלה בנימין נתניהו ובשאלה העקרונית העומדת מאחורי השאלה האישית: האם ראוי שנאשם בפלילים יתמנה מחדש לראש הממשלה.

אחד מעורכי דינו של ראש הממשלה נתניהו, מיכאל ראבילו, הצהיר השבוע בדיון בבג"ץ בעתירות נגד מינוי נתניהו כי "מרבית הציבור הביע תמיכה בכהונת רה"מ".  ראבילו אמר זאת כטיעון נגד התערבות בג"ץ בנושא. למעשה, ראבילו לא דייק בדבריו, מכיוון שרוב הציבור – 62 מנדטים – הצביע למפלגות שהבטיחו לא לתמוך בנתניהו.

יתרה מזאת: כשבודקים באמצעות המודל של גומנובסקי את התנועה בין הגושים בשלוש מערכות הבחירות, מסתבר שהתמיכה בנתניהו הלכה וירדה.

באפריל, לפני שהוגש נגד נתניהו כתב אישום ולפני שהיה ברור לכל הציבור שיוגש כתב אישום כזה, קיבלו המפלגות שתמכו ותומכות בו – הליכוד, החרדים, איחוד מפלגות הימין וכולנו – 60 מנדטים. זאת, בנוסף לחמשת המנדטים של ישראל ביתנו שהבטיחה באותו זמן גם היא לתמוך ברה"מ, ולקולות הימין החדש וזהות שהיו קרובות לאחוז החסימה, כך שלהמשך כהונת נתניהו היה רוב מוצק.

כאשר מחלקים את המפלגות ל"גוש נתניהו" מול "הגוש שנגד נתניהו" שכלל עד לבחירות האחרונות את כחול לבן, ישראל ביתנו, מפלגות השמאל והמפלגות הערביות, מתברר שהתמיכה בגוש "אנטי נתניהו" גדלה במשך השנה.

בבחירות ספטמבר, שבהן ליברמן כבר הפך ליריבו של נתניהו, עברו 8% מאלה שהצביעו ל"גוש נתניהו" באפריל (לא כולל ישראל ביתנו) ל"גוש אנטי נתניהו" (כולל ישראל ביתנו). 3% מאלה שהצביעו באפריל ל"גוש נתניהו" לא הצביעו בספטמבר בכלל. רק 89% ממצביעי "גוש נתניהו" המשיכו להצביע לו.

7% מאלה שלא הגיעו לקלפי באפריל והגיעו לקלפי בספטמבר הצביעו בספטמבר לגוש "אנטי נתניהו" ורק 1% מהם הצביעו לגוש נתניהו. התוצאה הייתה שמפלגות "אנטי נתניהו" התחזקו בספטמבר בשני מנדטים והגיעו יחד ל-65.

בבחירות מרץ 2020 חזרו 5% ממצביעי גוש "אנטי נתניהו" להצביע ל"גוש נתניהו", בעוד שכמעט כל מצביעי "גוש נתניהו" הצביעו לו שוב.

אבל התזוזה לכיוון רה"מ התקזזה בחלקה עם 5% מאלה שלא הצביעו בספטמבר בכלל והצביעו במרץ ל"גוש אנטי נתניהו" (רובם ערבים שהצביעו לרשימה המשותפת), לעומת 1% בלבד מהנמנעים בספטמבר שהצביעו במרץ ל"מפלגות נתניהו". לכן התוצאה הייתה 62 מנדטים לטובת גוש "אנטי-נתניהו".

בסיכום השנתי, 5% ממצביעי "גוש נתניהו" באפריל שעבר עברו השנה לגוש "אנטי נתניהו" – וזאת, למרות שליברמן הפך מתומך קבוע של נתניהו למתנגד נחרץ שלו.

5% מאלה שלא הצביעו לפני שנה הצביעו הפעם לגוש "אנטי נתניהו", ואילו שיעור ההצבעה של תומכיו לא השתנה. הכרעת הרוב עברה, אפוא, מתמיכה בהמשך כהונתו להתנגדות, וזאת, בניגוד למהלכיהם של רוב הנבחרים אחרי הבחירות.

עמיר פרץ (מימין) ואורלי לוי-אבקסיס (צילום: אבשלום ששוני, פלאש 90)
עמיר פרץ (מימין) ואורלי לוי-אבקסיס (צילום: אבשלום ששוני, פלאש 90)

שינויים בדפוסים השבטיים

שיטת הבדיקה לפענוח נדידת הקולות פותחה בידי גומנובסקי, מייסד חברת הסייבר Ermetic, לפי המודל הלוגי-מתמטי שפיתח מדען הנתונים איתמר מושקין מחברת ההייטק Precognize Innovation.

השיטה מתבססת על בדיקת ההצבעות בקלפיות השונות, והשוואה בין דפוסי ההצבעה במערכות הבחירות השונות בכל קלפי וקלפי.

"במרבית הקלפיות בארץ יש דפוסי הצבעה שקל לאתר בהם שינויים", מסביר גומנובסקי. "בקלפי מסוימת, לדוגמה, 32% מהמצביעים הצביעו באפריל למפלגת 'הסגולים', 38% למפלגת 'הכחולים' ו-22% ל'אפורים'. בספטמבר, רק 29% הצביעו ל'סגולים' ו-25% ל'אפורים', ואילו מספר מצביעי ה'כחולים' נשאר זהה באותו הקלפי. במקרה כזה אנחנו מסיקים ש-3% עברו מה'סגולים' ל'אפורים'".

אלה שהצביעו באפריל למפלגות כולנו של שר האוצר, משה כחלון, וזהות בראשות משה פייגלין, ששתיהן צורפו לליכוד, לא עברו בעקבות ראשי המפלגה לליכוד, אלא התפזרו בין מפלגות רבות ושונות

לאחר הבדיקה הפרטנית שהאלגוריתם מבצע בשינוי דפוס ההצבעה בכל קלפי, מחושב הממוצע של תנועות המצביעים בכל הקלפיות, ומהנתון הזה נגזר הממוצע הארצי. השינויים בדפוסי ההצבעה בכל קלפי וקלפי קלים לפענוח, והם מסייעים לפענח את השינויים המורכבים בתמונה הכאוטית של מפת ההצבעה הארצית.

"במערכות הבחירות האחרונות היה נוח לבצע את הבדיקה הזאת בגלל שעברו רק כמה חודשים בין בחירות לבחירות", אומר גומנובסקי. "מעט אנשים מתו, הגיעו לגיל 18, היגרו או החליפו כתובת בתקופה כל כך קצרה. המשמעות היא שמדובר כמעט באותו ציבור מצביעים בכל קלפי".

"אם נתוני ההצבעה השתנו בקלפי מסוימת בין שתי מערכות הבחירות האחרונות, סימן שאותם מצביעים שינו את הצבעתם, ובדיקת התוצאות בקלפי מסוימת מאפשרת לראות בדיוק מה השתנה".

אריק מירובסקי (צילום: צילום באדיבות המרואיין)
אריק גומנובסקי (צילום: צילום באדיבות המרואיין)

לאיתמר מושקין יש שיטת ניתוח שונה מעט של נדידת הקולות. מושקין מבסס את הניתוח שלו על תוצאות ההצבעה ביישובים השונים, ומשווה את תוצאות ההצבעה באותו יישוב במערכות בחירות שונות.

"הבדיקה של איתמר מנתחת את השינויים בדפוסי הצבעה של כל המצביעים. זה היתרון שלה. השיטה שלי מתעלמת מהמצביעים במעטפות הכפולות, ומהצבעות החיילים, כי הם לא שייכים לשום קלפי", אומר גומנובסקי, "שיטת הבדיקה שלי מתמקדת בקלפיות ולא ביישובים, ולכן יש לה קבוצת מבחן קטנה, הומוגנית וממוקדת יותר, וזה היתרון שלה".

"בבחירות שהתקיימו השנה נאלצתי להתעלם מ'קלפיות הקורונה', מכיוון שהן לא היו קיימות בבחירות הקודמות ולא היה למה להשוות, אבל הן היו קטנות מאוד ולא באמת השפיעו על הסטטיסטיקה", אומר גומנובסקי.

לדברי גומנובסקי, לא ניתן להגדיר את סטיית התקן במודל הניתוח שלהם, אבל הסיכוי לטעויות, שמקביל לסטיית תקן בסקרים "דומה ל-5% או קרוב לזה".

עוד 2,886 מילים
כל הזמן // יום ראשון, 7 ביוני 2020
מה שחשוב ומעניין עכשיו

ח"כ ניצן הורוביץ: "הסיפוח הוא פשע מלחמה"

לפיד: "אני נגד סיפוח חד צדדי. אני חושב שזה ספין" ● דיווח: נתניהו וגנץ הסכימו על הקמת פורום שרים מצומצם לעניינים מדיניים-בטחוניים רגישים ● ח"כ ג'בארין: "קורא לשר אוחנה להפסיק את המדיניות הגזענית של התעלמות מהפשיעה בחברה הערבית"

22:47 עריכה

השר רפי פרץ: "כשהשמאל הצוני נמחק ומאבק את השפיות הוא מאבד את דגלי האויב. עצוב שזה מה שנהיה מהשמאל בישראל".

22:40 עריכה

ח"כ מיקי זוהר (ליכוד): "תמונה מההפגנה היום בתל אביב. דגלי פלסטין וקריאות נגד מדינת ישראל. כפי הנראה מדובר בחבורת אנשים מנותקים מהמציאות, מלאים בשאננות יתר שהביאה עלינו את אסון אוסלו וההתנתקות. בע״ה נמשיך לפעול למען ארץ ישראל וריבונותה בכל הכוח ובמלוא העוצמה".

22:33 עריכה

בנו של ראש הממשלה, יאיר נתניהו על ההפגנה: "החברים של ימינה מפגינים נגד החלת הריבונות".

22:28 עריכה

ח"כ שלמה קרעי (ליכוד) על ההפגנה בכיכר רבין: "יש כאן גיס חמישי שמייחל המהומות בארה"ב יגיעו לכאן. לא מפתיע שרבים מהם נמצאים בהפגנה בתל אביב שנראית כמו הפגנה עזתית ולא של ישראל מודאגים".

22:02 עריכה

ח"כ משה בוגי יעלון (יש עתיד-תלם): "ספין 'הסיפוח' גם נועד להסיט את תשומת הלב מחקיקה דרקונית שהופכת את ישראל מדמוקרטיה לדיקטטורה".

 

22:01 עריכה

ח"כ מרב מיכאלי (העבודה) מההפגנה נגד הסיפוח: "אני כאן בשביל להגיד – לא נוותר. זה אפשרי. הגעתי הערב להפגנה נגד הסיפוח בשם כל חברות וחברי…ומיליון וחצי שהצביעו לגנץ שהבטיח אלטרנטיבה לנתניהו".

20:48 עריכה

ראש הממשלה בנימין נתניהו ושר הביטחון בני גנץ החליטו להקים פורום מצומצם בו יתקיימו הדיונים המדיניים והבטחוניים הרגישים בנושאים כמו תוכנית הסיפוח או הגראין האיראני – כך דיווח ברק רביד בחדשות 13.

לדברי הבכירים עמם שוחח, הסיבה לכך היא העובדה שבפורום של 20 שרים לא ניתן לנהל דיון רגיש ולא כל שכן לקבל החלטות. ההערכה היא כי בפורום החדש יהיו שמונה שרים, עם חלוקה שווה בין שני הגושים בממשלה.

20:18 עריכה

יו"ר מרצ, ח"כ ניצן הורוביץ בהפגנה נגד הסיפוח: "הסיפוח הוא פשע מלחמה. פשע נגד השלום, פשע נגד הדמוקרטיה, פשע שיעלה לנו בדם. תאוות כוח משיחית מכאן התלכדה עם חזיונות משיחיים משם, המתנחלים מצאו את האוונגליסטים, וההזיות האלה ממיטות עלינו אסון, על כולנו – יהודים וערבים".

20:18 עריכה

יו"ר הרשימה המשותפת איימן עודה בהפגנה בכיכר רבין נגד תכנית הסיפוח כי אפשר לעצור את זה.

"ביחד ערבים ויהודים עוד נביא את השלום והדמוקרטיה", אמר בהקלטה ח"כ עודה מהבידוד לאחר שח"כ סמי אבו שחאדה ממפלגתו נדבק בקורונה. "יש פה קהל מגוון ולא תמיד נסכים על הכול אבל נסכים על העיקר. אם לא, נאבק ביחד להסכים לחוד".

19:46 עריכה

יו"ר האופוזיציה יאיר לפיד הערב ב"פגוש את העיתונות" בערוץ 12 התייחס לפגישה שלו עם ראש הממשלה בנימין נתניהו: "אנחנו תמיד מתנהגים באופן מכבד. הפגישה שלנו עסקה רק בענייני ביטחון". 

לפיד התייחס לשבועות הראשונים של הממשלה: "אנחנו שלושה שבועות מאז שהממשלה הזאת הוקמה. ההחלטות היחידות שהם עשו זה להקים משרדים מיותרים עם שרים מיותרים, חוק נורבגי, עוד ג'ובים, עוד לשכות, עוד נהגים. זה הדבר היחיד שהם עשו".

"לכחול לבן אין שום יכולת לעצור שום דבר שהם הבטיחו שהם יעצרו. ההודעות שלהם רפויות. הם שם כדי להלבין את ההתקפה על מערכת המשפט. הם שם כי הם פחדו וכדי לייצר משרדים לכולם במצב של משבר חמור", הוסיף.

על תוכנית הסיפוח אמר: "הודעתי שאני תומך בה, אני נגד סיפוח חד צדדי. אני חושב שזה ספין. אין מפות, האמריקאים עסוקים גם במהומות שלהם וגם בקורונה. רק לפני יומיים צה"ל התחיל להיערך. נתניהו כמו נתניהו הבין שהקורונה והשיח על הקריסה הכלכלית לא טוב לו – והבין שאם ידברו על הסיפוח מצבו יהיה טוב".

"זו לא ממשלת אחדות, לא תהיה רוטציה. הממשלה הזאת צריכה ללכת הביתה כי היא לא עוזרת לאזרחים ולעסקים הקטנים. והיא לא מוסרית. קורה פה משהו חמור".

19:32 עריכה

כאלף בני אדם מפגינים כעת בכיכר רבין בתל אביב נגד כוונת הממשלה לספח את שטחי יו"ש, זאת לאחר שהמשטרה חזרה בה אמש מהאיסור לקיים את ההפגנה בטענה שהיא נוגדת את תקנות הקורונה.

19:14 עריכה

ח"כ עאידה תומא-סלימאן נמצאת בבידוד ולכן לא תוכל להגיע להפגנה שמתוכננת הערב בכיכר רבין בתל אביב נגד תוכנית טראמפ: "יושבת בבידוד ומחכה לשידור ישיר מכיכר רבין לצפות באלפי היהודים והערבים אשר ינהרו להפגין נגד הכיבוש והסיפוח".

16:02 עריכה

הערב ב-19:00 תתקיים הפגנה בכיכר רבין שבתל אביב נגד סיפוח יהודה ושומרון.

15:58 עריכה

שר הכלכלה עמיר פרץ על מעגל האבטלה: "המבחן המשמעותי של הממשלה הינו ההיערכות לחגי תשרי שיכולים להפוך לימים נוראים עבור מאות אלפי אזרחים שא ישובו לעבודה. מצב שעלול לקבע תרבות של אבטלה שהיא מחלה מסוכנת כלכלית וחברתית. חייבים לאמץ את המודל הגרמני במשק הישראלי, דבר שיאפשר להחזיר עד כ-50%  מהמובטלים לעבודה".

15:54 עריכה

בעקבות הרצח המשולש היום בלוד, תקף ח"כ יוסף ג׳בארין (הרשימה המשותפת) בחריפות את חוסר האונים של המשטרה והממשלה: "הרצח המחריד בלוד שוב חושף את המחדל של רשויות אכיפת החוק בהתמודדות עם תופעת הפשיעה והאלימות בחברה הערבית. העבריינים מרגישים שיש להם יד חופשית לפעול, כל עוד קורבנותיהם הם ערבים. הגיע הזמן לסיים את 'האוטונומיה' של גורמי הפשיעה בחברה הערבית. אני קורא לשר לביטחון פנים אמיר אוחנה להפסיק את המדיניות השערורייתית והגזענית של התעלמות מהפשיעה בחברה הערבית".

15:52 עריכה

מנכ"ל משרד הבריאות היוצא, משה בר סימן טוב, מתריע בשיחות סגורות: "אנחנו בהתפרצות שהיקפה לא ידוע".

לחדשות 12 אמר: "אני לא חושב שצריך להיות גל שני בישראל אם נתנהל נכון, אבל אנחנו בעלייה בתחלואה והיא מובהקת, אמיתית ומוחשית וייקח זמן עד שנבין את מלוא היקפה".

עוד 16 עדכונים

הקהילה היהודית במדינות בריה"מ לשעבר הכריזה על מבצע שאפתני: טאבלט לכל קשיש ● זאת, לאחר שמבוגרים רבים נותקו מהעולם החיצון בעקבות מגבלות הקורונה ● בינתיים גויסו תרומות לארבעה מכשירים בלבד, אך אחד מהם עומד לשנות את חייה של אירינה, החולמת לשוחח באמצעותו עם חברתה, שעלתה לארץ ● "היינו כמו אחיות, אבל אני לא יכולה לדבר איתה יותר, בגלל שיקר לי מדי להתקשר אליה"

עוד 941 מילים

פרויקט צילומים "זה יותר קשה מהפיגוע במגדלי התאומים"

הצלם ג'ונתן אלפיירי יצא למסע לתוככי בית לוויות יהודי בניו יורק, שם, למרבה הצער, הובילה הקורונה לפריחה בעבודה ● דומיניק קרלה, מנהל בית הלוויות גוטרמן, אומר שלא ראה מספר כזה של מתים ב-30 שנות הקריירה שלו – והוא מעולם לא רצה לראות ● תיעוד מיוחד

עוד 343 מילים ו-1 תגובות

בירושלים הסטטוס קוו מתערער ● בדמשק נערך קונצרט היסטורי ● בוושינגטון מאיימים על אסד ● במצרים סוחרים במסכות משומשות ● בלוב מכנים את ברק אובמה "עבד" ו"טיפש" ● ואיזה אירוע נורא קרה בעיראק ביוני 1941 ● קסניה סבטלובה מסכמת שבוע במזרח התיכון

עוד 917 מילים

לא ידענו מאיפה נשלם שכירות, שכר לימוד, אפילו כיצד נרכוש אוכל

עכשיו, כשהעניינים כנראה מתחילים לחזור למסלולם, אפשר לבחון את מה שעברנו. אז איך זה היה להיות סטודנטית בתקופת קורונה? אותו דבר כמו להיות סטודנטית בתקופה רגילה, רק עם יותר בכי, התקפי חרדה, עומס, דאגות כלכליות ואי-ודאות משוועת.

הקורונה הכתה בנו כמו הודעה של מרצה על שיעור השלמה ביום שישי. צפוי, אבל אף אחד לא תכנן לקחת בזה חלק עד שהוא הודיע על נוכחות חובה, או במקרה שלנו בידוד.

איך זה היה להיות סטודנטית בתקופת קורונה? אותו דבר כמו להיות סטודנטית בתקופה רגילה, רק עם יותר בכי, התקפי חרדה, עומס, דאגות כלכליות ואי-ודאות משוועת

זה קרה ממש בתחילתו של סמסטר ב', אני זוכרת את המרצה מדברת איתנו על תוכנה בשם “zoom”, ושרוב הסיכויים נעבור ללמוד למידה מקוונת, מהבית. בהתחלה שמחתי, איזה כיף, נלמד מהמיטה, לא נצטרך להתעורר מוקדם יותר או לבשל מראש או ללבוש בגדים אמיתיים שהם לא פיג'מה.

אך עד מהרה מאוד החלום הפך לסיוט.

העומס הלימודי גדל בטענה ש"גם ככה אנחנו לא עושים כלום", לפתע סילבוסים שלמים השתנו והתהפכו, נוספו מטלות רבות, הדרישות עלו. וללמוד במיטה זה לא באמת נוח אז אין ברירה, את יושבת על כיסא מול מסך 12 שעות ביממה.

ההבנה העמוקה שישראל היא כנראה לא אומת הייטק גדולה כי בכל זאת כל שיעור השאלה הכי נפוצה הייתה "שומעים אותי?".

דברים שנקלטו במצלמות וידאו שאולי היה עדיף שלא היינו רואים. התמודדות עם קריוקי בעשר בבוקר של השכנים.

ובכל זאת, שום דבר לא הכין אותנו לגזירה הנוראית מכל. ולא, אני לא מדברת על ביטול הפאנג'ויה או ימי הסטודנט אלא על הודעת היציאה לחל"ת. קחו לנו את הקפה, את הסיגריות, את החומוס בבניין רפואה, אבל אל תקחו לנו את הפרנסה.
הקושי הכלכלי בתקופה זו הביא אותי ואת חבריי  לספסל הלימודים לנקודות אפלות ופחדים אמיתיים.

שום דבר לא הכין אותנו לגזירה הנוראית מכל. ולא, אני לא מדברת על ביטול הפאנג'ויה. קחו לנו את הקפה, את החומוס בבניין רפואה, אבל לא את הפרנסה. זה הביא אותנו לנקודות אפלות ופחדים אמיתיים

חלקנו לא ידענו מאיפה נשלם שכירות, שכר לימוד, או אפילו כיצד נרכוש אוכל. בעקבות כך לא הייתה ברירה מלבד לחזור לגור אצל ההורים. ענין שיש לו השלכות משלו, הן רגשיות, הן נפשיות והן פיזיות.

בנוסף, רוב גדול של הסטודנטים מסתמכים על מלגות שבוטלו או לא המשיכו להתקיים במתכונת רגילה עקב המציאות החדשה.

הדבר היחידי שקצת נתן לי אוויר לנשימה זו המלגה שקיבלתי מקרן אייסף, אבל לצערי זה לא מספיק. אני ממש מקווה שהמדינה תבין שציבור שלם של סטודנטים נמצא בבעיה קשה, ויוכלו לסייע לנו כדי שלא נאלץ חלילה לנשור מהלימודים.

לסיכום, אינני יודעת מה יותר גרוע: גל החום המכה בנו, המצב הכלכלי של הסטודנטים, ריבוי השרים בממשלה או העובדה שתקופת המבחנים ממש קרובה. אבל מה שאני כן יודעת זה שרובנו מבינים שהסמסטר הזה די אבוד. יש לנו עוד הרבה מה ללמוד בהקשר ללמידה מקוונת ודווקא כסטודנטית לחינוך אני מבינה כמה הוראה טכנולוגית היא העתיד.

עדן בן אור לומדת לתואר דו-חוגי בחינוך שנה ב', ותרבות צרפת וצרפתית שנה א', באוניברסיטת תל-אביב,  מלגאית קרן אייסף

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.
עוד 439 מילים

למקרה שפיספסת

עודכן אתמול
זירת הבלוגים
הזמן שלך לומר את דעתך
הצטרפות

תגובות אחרונות

הדילמה של הקהילה היהודית בעיר הבוערת

הקהילה היהודית במיניאפוליס - שם החלו המהומות בארצות הברית, בעקבות הריגת ג'ורג' פלויד בידי שוטר - חצויה ● מצד אחד, חברי הקהילה נחושים להגיש עזרה לעיר הבוערת ● מצד שני, הם חוששים להפוך בעצמם למטרה

עוד 654 מילים

תיעוד מיוחד הסינים מראים לזרים את הדרך החוצה

בתי עסק ומקומות ציבוריים מגרשים אותי בזה אחר זה ● במקביל, הסינים מתקרבים לדת אחרי שנים של התרחקות כפויה, ומתחילים להבין שהנזק האמיתי והעמוק לכלכלה עוד לפניהם ● ואני מתחילה להתכונן לפרידה שלי משגנחאי ● הפרק הרביעי ביומנה של יפעת פרופר, המתעדת את עידן הקורונה בסין

עוד 3,460 מילים

שר האנרגיה יובל שטייניץ כינס השבוע את התקשורת כדי להציג את היעדים האנרגטיים של ישראל לעשור הקרוב ● היעד: 30% אנרגיות מתחדשות בישראל ב-2030 ● אפשר להיות חמוצים ולומר שזה לא מספיק, ואפשר להטיל ספק אם זה יתממש, אך עצם העובדה ששטייניץ מדבר על 2030 במדינה שהפכה את החלטורה וחוסר התכנון למקצוע, ראויה להערכה ● פרשנות

עוד 739 מילים
אוצר מילים
מושגי יסוד להבנת המציאות הישראלית
זַעַם

הזעם מורגש בכל פינה. גולמי, מופרז, רושף. רותח ועולה על גדותיו. רגש ראשוני, קדום, לא מעובד, לא מרוסן, לא מעודן. מעורר חרדה לא פחות משהוא מספק פורקן ● יכול להיות שהצלחנו לשטח את עקומת התפשטות הקורונה; ספק רב אם נצליח לחמוק מגלי הזעם שעוד יגאו בעקבותיה

עוד 1,065 מילים ו-1 תגובות

ישראלים ששוהים בארה"ב ללא ויזה חוששים לקבל סיוע בקורונה

מהגרים ישראלים בקליפורניה שאיבדו את עבודתם במשבר הקורונה, חוששים לבקש סיוע ממשלתי שעשוי לסכן את זכאותם לגרין קארד ● "אחרי שהחברה שבה אני עובד נסגרה לפרק זמן בלתי ידוע, רעדתי מפחד. אני דואג למצבי הפיננסי, דואג לבריאות, אבל בעיקר לכסף", מספר גיא, שחי בארה"ב עם משפחתו ● אך הוא מסרב לבקש עזרה

עוד 1,139 מילים

גנץ: "נשמור על חירות הפרט והדמוקרטיה גם בזמן חירום"

השר רפי פרץ: יש בתוכנית הסיפוח סעיפים שלא נוכל לקבל ● מנדלבליט: ישנה דחיפות לחוקק את חוק הקורונה, כי תקנות החירום יפקעו בקרוב ● נציבות שירות המדינה אישרה את מינוי פרופסור חזי לוי לתפקיד מנכ"ל משרד הבריאות ● ועד רשות שדות התעופה הפסיק את שביתת הפתע בנמל התעופה בן-גוריון, לאחר שנקבעה פגישה בעניינו בין שרת התחבורה רגב ושר האוצר כ"ץ

עוד 22 עדכונים

"נתניהו מנתק את ארץ ישראל מהיהודים"

ראיון הקרע במחנה הימין סביב החלת הריבונות רק הולך ומחמיר ● בראיון לזמן ישראל, אומר עירא רפפורט, מי שהיה חבר במחתרת היהודית: "צריך להילחם בזה בצורה חריפה מאד" ● כמו רבים מחבריו ביו"ש, הוא תוקף בחריפות את טראמפ ונתניהו ● "כשאתה מוסר את ארץ ישראל לאויבים, זה החטא הגדול ביותר. אבל כשאתה גם מנתק את היישובים - זה עוון לא פחות גדול" ● אבל, הוא מרגיע, זה לא יזלוג לאלימות: "מה שהיה טוב בזמנו, לא נכון להיום"

עוד 987 מילים

פטר אקשטיין קובקס הגן על מיעוטים ברומניה במשך עשרות שנים ● וגם הוביל את מאבק הלהט"ב שם ● למרות שאביו היה יהודי, הוא מעולם לא שקל לעלות לארץ ● האם המורשת הליברלית שלו תשרוד שלו את גל הלאומנות באזור, שאותו מוביל השכן מהונגריה, ויקטור אורבן? ● ראיון

עוד 1,244 מילים

ציוץ אחד יכול לעצור את הדהירה לסיפוח חד-צדדי

פרשנות לפני כארבעה חודשים הציג נשיא ארה"ב את תוכנית המאה - "משלום לשגשוג: חזון לשיפור חייהם של הפלסטינים והישראלים" ● משפט אחד שאמר טראמפ בנאומו באותו יום, אשר עומד בניגוד גמור לתוכנית הכתובה והמושקעת, איפשר לנתניהו לחתור תחת התוכנית ולהפוך אותה למסך עשן עבור פעולת הונאה חד-צדדית - שתפגע קשות במרקם היהודי והדמוקרטי של מדינת ישראל ● האם טראמפ יתערב לפני שיהיה מאוחר מדי?

עוד 3,152 מילים ו-1 תגובות

רוב הישראלים ציפו מבג"ץ לפסול את נתניהו

סקר מדד השלום מעלה כי רק 35% מהישראלים תומכים בפסיקת בג"ץ שאיפשרה לנתניהו לכהן כראש ממשלה, לעומת 51.5% שציפו מבג"ץ לפסול אותו ● לתמיכה הרחבה באקטיביזם שיפוטי במקרה של ראש ממשלה הנאשם בפלילים שותפים מצביעי ימין רבים ● קמפיין הליכוד להחרבת שלטון החוק פוגע אנושות גם בבני גנץ, העלול להיפלט מהפוליטיקה מוקדם מהצפוי ● פרשנות

עוד 854 מילים ו-1 תגובות
סגירה
בחזרה לכתבה