איפה הקאץ' בהשקעה בעסקים ע"י גיוס המונים

תקנות חדשות של רשות ני"ע מאפשרות לישראלים להשקיע בעסקים קטנים ובינוניים באמצעות גיוס המונים ● שימו כמה אלפי שקלים - ויש לכם חלק ברשת בתי קפה, כולל אספרסו משובח בהנחה לכל החיים ● אבל רוב המשקיעים הפוטנציאליים לא מצוידים בניסיון ובידע המתאים - וגם כלי תקשורת מרכזיים משדרים תכנים שיווקיים בנושא, מבלי לספר את כל האמת לצופים ● בדיקה

אילוסטרציה (צילום: PavlovskiJenya istockphoto)
PavlovskiJenya istockphoto
אילוסטרציה

"קפה נמרוד" היא רשת מסעדות קטנה, שמחזיקה שבעה סניפים במיקומים מרכזיים ברחבי הארץ. הרעיון שלהם הוא "להביא את הגליל לעיר הגדולה", כך שלצורת ההגשה והצילחות יש נגיעה גלילית-כפרית. העיצוב שואב השראה מראש פינה, המקום שבו גדל נמרוד שגב, שנפל בלבנון ושהרשת קרויה על שמו.

13 שנה אחרי שפתחה את סניף הדגל בתל אביב, הרשת רוצה להתרחב והיעד שלה הוא להגיע ל-20 סניפים בשנתיים, לפתוח מטה ראשי ולהשביח את המותג.

כדי לממן את ההתרחבות הזו, היו לרשת בתי הקפה כמה אפשרויות:

הפשוטה מביניהן, היא שכל אחד מהבעלים-שותפים יכניס את היד לכיס וישלם עבור הוצאות ההקמה של הסניפים החדשים.

אם אין להם מספיק כסף או רצון לעשות מהלך כזה לבד, הם יכולים לנסות ולצרף שותפים חדשים לעסק, ולחלוק איתם בנטל ההוצאות. אלא שאז צריך גם לחלוק ברווחים העתידיים, אם יהיו, וכמובן שגם לספוג ולהכיל את הרצון של השותפים החדשים להתערב בהחלטות הניהוליות השוטפות.

אפשרות נוספת, היא לקחת הלוואה מהבנק, ולשאת בהוצאות המימון היקרות יחסית לעסק קטן מסוג זה.

קפה נמרוד (צילום: עומר שרביט)
קפה נמרוד (צילום: עומר שרביט)

האופציה האחרונה היא להנפיק מניות חדשות ולנסות לעניין בכך קונים רבים בעסק, ולמכור חלק קטן ממנו, נניח 25% ממניות החברה.

אלא שלפי החוק, אסור למכור מניות ליותר מ-35 משקיעים מהציבור הרחב. וממילא, עסק קטן בדרך כלל יתקשה למצוא קונים "רגילים" כאלה למניותיו רק מקרב הציבור, למעט מקרים שבהם מדובר בסיפור הצלחה פנומנלי, רק שאז לא צריך את הציבור, שכן משקיעים גדולים ומתוחכמים כבר יבואו לבד.

גיוס הון במניות או באג"ח בבורסה הוא גם לא אופציה ממשית לעסק קטן. לרוב מגיעות לבורסה חברות יותר גדולות, שיכולות לשאת בעלויות הכבדות של תשקיף ההנפקה והדיווחים השוטפים לציבור, עניין של חצי מיליון שקל בשנה לפחות.

כל אחד השקיע בסך הכל בין 2,600 שקל עד 30 אלף שקל למניה, ובתמורה יזכה להנחה של 20% בסניפי הרשת וחשוב מכך, לעדיפות בקבלת דיבידנדים בארבע השנים הקרובות – אם תהיה חלוקת רווחים

המחיר של גיוס הון בבורסה הוא גם להיחשף באופן מוחלט בפני הציבור הרחב, הכל כולל הכל: מי בעלי המשכורות גבוהות, דיווח על עסקות מהותיות, הכנסות ורווחים, ועוד.

אלא שלקפה נמרוד נמצאה דרך אחרת לגייס הון, וביום ראשון האחרון החברה קיבלה בקשות לרכישת מניות ברבע מיליון שקל מ-143 משקיעים חדשים.

כל אחד מהם התחייב להשקיע בסך הכל בין 2,600 שקל עד 30 אלף שקל למניה, ובתמורה יזכה להנחה של 20% בסניפי הרשת וחשוב מכך, לעדיפות בקבלת דיבידנדים בארבע השנים הקרובות – אם תהיה חלוקת רווח ואם יהיה רווח שאפשר לחלק.

קפה נמרוד קיוו לגייס הרבה יותר, לאחר שבסבב הגיוס הראשון שלהם באתר פיפלביז באוקטובר, החברה כבר מכרה מניות במעל מיליון שקל לכ-500 משקיעים.

בכל מקרה, לא מדובר כאן בסכומים גדולים. לכאורה, עוד מימון המונים בסכום זניח, לא משהו ששווה אזכור. אלא שהתחום של גיוס המונים מהציבור יכול לעשות הבדל גדול לעסקים קטנים שנחסכה מהם לקיחת התחייבויות מהבנק או חיפוש שותף חדש לבעלות.

משה כחלון (צילום: Nir Keidar/Flash90)
משה כחלון (צילום: Nir Keidar/Flash90)

גיוס המונים: מניות או אג"ח במקום תשורות

תקנות חדשות לחוק ני"ע שאושרו בכנסת ב-2017 ושחתום עליהן משה כחלון, אפשרו את הגיוס הקטן הזה של קפה נמרוד. התקנות מאפשרות לעסקים וסטארטאפים לעשות את מה שעד אז היה חוקי רק לאמנים ומיזמים שמוכרים מוצרים או נותנים תשורות: גיוס המונים תמורת מייל ברכה, דיסק או ספר, לעתים גם חולצה, ובמקרה של השקעה גדולה אולי גם הופעה או הרצאה פרטית בבית. רק לאחרונה נכתב כאן על גיוס כזה של הסרט על משפט הבנקאים.

התקנות מגבילות את הציבור שרוצה להשתתף בגיוס, לסכומים של 500 שקל עד כמה עשרות אלפי שקלים. מי שרוצה להשקיע יותר צריך להוכיח שיש לו הכנסות או הון גדול, כך שאם יפסיד את הכסף, הפגיעה בו תהיה שולית

אלא שהתקנות החדשות מאפשרות לחברות לגייס כסף מההמונים ולמכור להם מניות או אג"ח של העסק, ולא רק את המוצר עצמו, ובלבד שסכום הגיוס הכולל לא עולה על 6 מיליון שקל בשנה לעסק.

התקנות מגבילות גם את הציבור המשתתף בגיוס, לסכומים של 500 שקל עד כמה עשרות אלפי שקלים. מי שרוצה להשקיע סכומים גדולים יותר צריך להוכיח שיש לו הכנסות או הון גדול, כך שאם יפסיד את הכסף, הפגיעה בו תהיה שולית.

פיפלביז גייסה הון ל-60 חברות

הגיוס של קפה נמרוד בוצע על ידי אתר פיפלביז. קשה להתעלם מהם בשבועות אלה, בהם קמפיין של החברה מככב על אוטובוסים, בשעות צפיית שיא בטלוויזיה, ("קליק ואתה מושקע בבית קפה, רוצה סטארט-אפ? אלף שקל ובום!, להשקיע בנדל"ן הזה שתמיד רצית") והם עושים גם הרבה תוכן שיווקי, ועל כך בהמשך.

פיפלביז קיבלה רישיון מרשות ני"ע לשמש מה שנקרא "רכז הצעה", שמאפשר לה לבצע את גיוסי ההשקעות מהציבור. "התחלנו את הגיוסים הציבוריים באמצע 2018. עד היום גייסנו קרוב ל-80 מיליון שקל לכמעט 60 חברות, כל הגיוסים היו במניות ועכשיו יש פרויקט ראשון באג"ח", אומר אור בנון, מנכ"ל פיפלביז.

בנון מציין כי הוא עצמו הגיע לתחום הזה אחרי שהרגיש את הקושי לגייס הון בעצמו בעבר. "הקמתי את החברה לפני חמש שנים, לפני כן הייתי בעל עסקים בתחום ההסעדה. בעצם פיפלביז מבטא צורך שהיה לי בתור בעל עסק. הבנקים לא נתנו כסף והבאתי שותפים, שלאורך זמן כל אחד לקח את העסק לכיוון שלו, והייתה בעיה של ריבוי שותפים. ניסיתי למצוא פתרון, שמצד אחד לא אצטרך בנקים, מצד שני לא אוסיף שותפים ומצד שלישי בכל זאת משיג את הכסף".

6 גופים מורשים לשמש רכזי הצעה

נוסף על פיפלביז, רשות ני"ע נתנה רישיון לשמש רכזי הצעה לעוד 5 גופים כאלה, אך מסקירת האתרים שלהם עולה שכרגע פתוחות שם בעיקר הצעות השקעה למשקיעים שמותר להם להשקיע סכומים של מעבר ל-60 אלף שקל לגיוס בודד.

המשקיעים האלה מכונים "מובילים" או "כשירים" או "אנג'לים", כלומר כאלה שהוכיחו הון או הכנסות מספיקות כדי להשקיע סכומים גדולים יחסית בהנפקות של חברות או בגיוסי הון סיכון של סטארט-אפים. לצדם יש גם גופים מוסדיים שיכולים להיכנס להשקעות כאלה. במלים אחרות, ההגדרה של משקיע "כשיר" פותחת בפניהם הזדמנויות השקעה ופריבילגיות שסגורות לציבור הרחב.

אחד האתרים שקיבלו רישיון לגייס מניות מהציבור הרחב הוא Together, שמציע כרגע השקעה במיזמים כמו רכב אורבני חדש, התקן לחולי לב או טכנולוגיה למניעת בריונות רשת בקרב ילדים.

ההשקעות האלה פתוחות רק לאנג'לים, שמותר להם לשים לפחות 20 אלף דולר בגיוס. אך בעבר האתר גייס גם השקעות מהציבור בסכומים התחלתיים של כ-1,000 שקל, למיזמים של שעון רפואי וכיסא גלגלים רובוטי ומן הסתם יהיו עוד בעתיד.

המיזמים מחויבים לתת גילוי באתר לנתונים הכספיים שלהם, ולעבור תהליך של בדיקת נאותות. במהלך הדרך, הם מחויבים לתת דיווח רבעוני למשקיעים, אבל זו לא הבורסה, ואין פה תשקיפים ודיווח יומיומי על כל פיפס בחברה

גם בית ההשקעות אי.בי.איי נכנס לשותפות עם הד-סטארט כדי להציע גיוס המונים באתר פאנדאיט, וכרגע פתוחה שם הצעה אחת לציבור הרחב.

עם, זאת האתר כבר ביצע גיוסים ל-125 פרויקטים, הרבה מהם בנדל"ן וסטארטאפים, שחלקם היו פתוחים גם למשקיעים רגילים מהציבור.

למעשה, רוב ההשקעות שגויסו דרך האתרים האלה הן למיזמי טכנולוגיה. אלא שברשתות החברתיות וגם משיחות שקיימנו עם פעילים בהון סיכון עולה סקפטיות רבה באשר לפנייה הזו לציבור, שישים כסף על סטארטאפים עם חלומות לכסף גדול.

פעילים בתחום חושבים שמיזמים עם סיכוי שייצא מהם משהו לא אמורים ללכת לציבור, אלא לאנג'לים ולקרנות הון סיכון. לטענתם, זה לשים כסף על קרן הצבי.

כדי לגייס את הכסף, מיזמים אלה מחויבים בגילוי נתוניהם הכספיים ובבדיקת נאותות. במהלך הדרך, הם מחויבים בדיווח רבעוני למשקיעים, אבל זו לא הבורסה, ואין פה תשקיפים של מאות עמודים ודיווח יומיומי על כל פיפס בחברה.

רשות ניירות ערך (צילום: Olivier Fitoussi/Flash90)
רשות ניירות ערך (צילום: Olivier Fitoussi/Flash90)

האתרים האלה מתהדרים בלוגו של רשות ני"ע, שמופיע אצלם, ומקפידים לציין שהם מפוקחים על ידה. בתשובה לשאלה מה זה בעצם אומר, בנון: "בשביל לפעול כרכז הצעה עברנו תהליך, כדי שיאשרו אותנו. אנחנו גם הפלטפורמה וגם הזרוע המפקחת, עשינו תהליך רישיון וגם מפוקחים על ידי הרשות".

ועדיין, נראה שההצגה הזו לציבור עשויה ליצור רושם שהרשות עוקבת פה אחרי כל השקעה וגיוס, וזה לא המצב: אין פה ביטוח מפני הפסדים כואבים, רחוק מזה.

האם האתרים האלה, שמגייסים השקעות במימון המונים עושים סיבוב על רשות ני"ע בהצגת הלוגו שלה? הרשות אומרת בתגובה, שמתייחסת לאתר אחד אבל תקפה לכולם: "החברה הינה רכז הצעה שבפיקוח של רשות ני"ע. הרשות תקיים בחינה אודות תקינות האופן בו החברה מתייחסת לרשות במסגרת האתר שלה".

ההסתייגויות כלפי הגיוסים האלה מצד פעילי הייטק מוצדקות, שכן גם קרנות הון סיכון, עם כל הניסיון התחכום והגישה למיזמים הנחשקים ביותר, מצליחות לפגוע בול רק בחלק מזערי מההשקעות שלהן, בדרך לאקזיט המיוחל. כך שלציבור הרחב יש סיכוי קטן עוד יותר לקבל החזר על ההשקעה שלו במיזם השעון הרפואי, מכונת האספרסו של הקנאביס, התרופה החדשה לסרטן הלבלב, המדבקה נגד שפיכה מוקדמת, או האינטרקום שמתחבר לטלפון, שלא הצליחו לעניין את האנג'לים וכעת מנסים את מזלם בקרב משקיעים רגילים מהציבור.

גיוסי הון לתמ"א 38 בבת ים

בפיפלביז גם מציעים עכשיו גם גיוס ראשון של אג"ח לחברת ברקלי, שרוצה לעשות תמ"א 38 לארבעה בניינים בבת ים. ברקלי רוצה לגייס לפחות מיליון שקל כדי להוציא את ההיתר לתמ"א. מה הסיכוי שזה יקרה? אין לדעת.

מה שכן ידוע הוא שראש העיר בת ים, צביקה ברוט, כבר הצהיר ש"העיר בקריסה בגלל שחנקו אותה עם מגדלים ודירות". ראשי ערים כבר פחות שמחים לצרף תושבים חדשים בגלל קריסת התשתיות, כך שלא פשוט להוציא את ההיתרים האלה לדירות חדשות.

בת ים (צילום: Moshe Shai/FLASH90)
בת ים (צילום: Moshe Shai/FLASH90)

אלא שכאמור, יש הגבלות על סכומי ההשקעה, כך שגם אם האג"ח של ברקלי לא תעמוד בהחזר ההלוואה, ההפסד לא יהיו צורב מדי.

"כל הסיפור התאפשר בזכות הטכנולוגיה", אומר עו"ד צבי גבאי ביחס למימון המונים של מוצרים ומיזמים, שעושה כעת הסבה גם לגיוסי הון מחוץ לבורסה מהציבור.

"יש הדסטארט ופלטפורמות אחרות שמאפשרות לאנשים להיכנס פנימה, לראות וידאו, קצת מידע, לבוא ולהפקיד כסף. באו גם משוק ההון, ראו כי טוב ושיש פה יופי של טכנולוגיה. אולי אפשר להנגיש אותה גם לחברות שרוצות לגייס כסף ולתת בתמורה מניות או איגרות חוב – למה להגביל את זה רק למוצרים?

"באו הרגולטורים, ואמרו 'מה זאת אומרת למה, ברגע שחברה מגייסת מהציבור השיטה אומרת שההגנה ניתנת באמצעות מידע'. החברה תוציא את כל המידע המהותי החוצה, ואז אנשים יוכלו להעריך אם טוב להם להשקיע או לא. בהקשר הסטנדרטי המידע הזה נמסר בתשקיף, מסמך עב כרס, מורכב ולא נגיש לציבור".

גבאי מציין כי כדי לאפשר את גיוס ההמונים לציבור, הרגולטורים בעולם ובישראל הסכימו לוותר על הדרישה של הגילוי ומסירת המידע המפורט, בתמורה לכך שהמשקיעים יהיו מוגבלים בסכומים, כך שהסיכון קטן.

לדבריו, "דורשים מידע בסיסי שצריך לתת, אבל 'בקטנה'. מנגד, מגנים על הציבור באמצעות הגבלת הסכום שאפשר להשקיע ושהמיזם יכול לגייס".

גבאי הוא תומך נלהב בפעילות הזו, אבל גם מפתיע. עד 2011 היה הממונה על האכיפה ברשות ני"ע, הגוף שאמון בין השאר על מניעת תרמיות בבורסה, ובמסגרת זו חקר והמליץ להעמיד לדין אנשים כמו נוחי דנקנר ושאול אלוביץ' על עבירות בני"ע.

נוחי דנקנר משתחרר מהכלא. פברואר 2020 (צילום: Avshalom Sassoni/Flash90)
נוחי דנקנר משתחרר מהכלא. פברואר 2020 (צילום: Avshalom Sassoni/Flash90)

גבאי מודה שהוא גם מייעץ לחלק מרכזי ההצעה בתחום החדש יחסית של גיוס המונים. עם זאת, לדעתו יש כאן שינוי דרמטי, שפותח אפשרויות רבות עבור מיזמים ועסקים שעד היום לא יכלו לגייס כסף מהציבור הרחב, ומצד שני גם לא לגשת לגיוסי הון ממשקיעים גדולים.

"מייצרים אקו-סיסטם שתומך בגיוס בשיטה הזו", הוא אומר. "בישראל ובעולם הדבר הזה תופס למיזמים בשלב התחלתי, שלושה חבר'ה עם רעיון טוב שצריכים לגייס כסף, ושכדי להתרומם הולכים לקושש כסף מהורים וחברים. אם זה לא מספיק, הולכים לאנג'לים. אהבתי את הרעיון? קחו חצי מיליון שקל ותתרוממו. בהמשך, כשכבר יש מוצר, גם משקיעים מתוחכמים יכולים להיכנס.

"השינוי דרמטי", אומר גבאי, "ואני לא אומר את זה בציניות. כרגולטור, אני יכול להגיד 'אל תתן לי את ההרפתקאות האלה, אל תספר לי על סטארטאפ ניישן, יש דרך ואני לא סוטה ממנה'. אבל הדרך הזו גם לא מושלמת. גם בשוק ההון רואים אנשים שמשקרים בתשקיפים ועושים דברים שלא יעשו.

"אבל הצד השני בא ואומר שבמידה מסוימת אתה לא יכול להחליט בשביל הציבור ושוק הון הוא חשוב לכלכלה, לא רק למשקיע או חברה בודדת. זה מדד לכלכלה בריאה, ודרך לגיוס כסף – אם עושים את האיזון הנכון בין הגנה על הציבור לפתיחת הזדמנויות. המנגנון של היום נותן הגנה סבירה ופותח אפשרויות.

"אני מאמין בדמוקרטיזציה של שוק הון. אני לא רוצה רק את הבורסה בתל אביב ודרך אחת לעשות את הדברים, ככל שיש מגוון ככה יש אפשרויות לציבור, והסיכון מתחלק. כך למשל הביטקוין היה ניסוי כלים מטורף ברמה גלובלית לטכנולוגיה של הבלוקצ'יין וזה יפתח עוד אפשרויות. אין שום סיבה בעולם שתהיה רק בורסה אחת לשני סוגי מכשירים, מניות ואג"ח, צריך שיהיו עוד".

כאמור, המיזמים המגייסים נותנים גילוי לנתונים הכספיים, התכנית העסקית וייעוד של התמורה שתגויס. בנוסף, יש גילוי גם לסיכון ולא רק לסיכוי. "הרגולציה הפיננסית חייבה גילוי מלא של סיכונים, לא באותיות הקטנות, אלא ברחל בתך הקטנה. לא תשקיף, אבל בהחלט מידע שאפשר לקרוא. אפשר להביא את העדר לשוקת אבל הוא לא חייב לשתות".

צבי גבאי (צילום: נמרוד גליקמן)
צבי גבאי (צילום: נמרוד גליקמן)

מסכנים סכומי כסף קטנים

לא בטוח עד כמה הציבור הרחב, שעלול להסתנוור מהזדמנויות ההשקעה, מיומן גם בהבנת הסיכונים הגלומים בהשקעות האלה. אבל כאמור, מסכנים פה סכומים לא גדולים מדי. ואכן, בעולם השיטה הזו פועלת בהצלחה כבר כמה שנים, אם כי פחות ממה שאפשר היה לצפות. בבריטניה וארה"ב פועלים אתרים כמו קראודקיוב ופאנדרייז, שגייסו מיליארדי דולרים למיזמים שונים.

השם המוכר בישראל בתחום הזה של גיוס המונים הוא ג'ונתן מדווד, מייסד ourcrowd ואחת מדמויות המפתח בעולם ההון סיכון. לחברה הזו יש זיקה חדשה לנטוורקינג במגזר היהודי הגלובלי, ובאמצע פברואר הם ערכו את הכנס השנתי שלהם בירושלים, שהביא לארץ אורחים רבים מחו"ל שרצו לגייס או להשקיע. בפתיחה אפשר היה לראות את מדווד רוקד לצלילי ג'יימס בראון. אלא ש-ourcrowd הם יצור כלאיים, לא לגמרי מימון מההמונים: האתר הזה מציב רף כניסה גבוה יחסית להשקעה התחלתית, שפונה רק לאנג'לים ומשקיעים מסווגים.

חובבי תוכן שיווקי

לצד פרסום רגיל, פיפלביז מאוד אוהבים תוכן שיווקי. כך למשל, פרזנטורית של החברה מציגה פינה בתכנית נקסט של דרור גלוברמן בקשת.

לפי דה-מרקר, אייטם כזה יכול לעלות כ-30 אלף שקל. בפינה הזו, נציגת השיווק של פיפלביז מדברת על חברות הייטק ומכשור רפואי ישראליות שהצליחו, ועושה זאת בגוף ראשון רבים, ("אנחנו מעצמה בתחום המיכשור הרפואי", "אקזיט ענק שעשינו ב-2019 של מזור רובוטיקה"), כאילו כולנו יכולים להיות שותפים להצלחות האלה. הסאבטקסט של הפינה ברור: בואו לפיפלביז וקחו חלק באקזיטים שמעבר לפינה.

הכתבה על התוכן השיווקי של קשת הופיעה בדה-מרקר, ובאופן אירוני, פיפלביז שילמו גם עבור ראיון תוכן שיווקי באתר דה-מרקר עצמו.

לפי בנון, קשת נכנסה בעצמה להשקעה גדולה בפיפלביז ושילמה במדיה, ולצדה גם אתר חדשות הבורסה ביזפורטל, שגם בו מופיע תוכן שיווקי של פיפלביז.

ייתכן שיש בכך צרימה מסוימת, שכן הדבר האחרון שכלי תקשורת אמורים לעשות הוא ליצור את הרושם של הזמנת הציבור להשקעות שונות, כך שתוכן שיווקי, שלא תמיד ברור שהוא פרסומת להשקעות אלטרנטיביות, ועוד באתרים שמתהדרים בלוגו של רשות ניירות ערך, זה ממש על הגבול.

אבל בנון אומר שהם רק הפלטפורמה. "כל העניין פה אומר שאנחנו מנגישים לקהל הרחב אופציות השקעה שהיו שייכים בלעדית רק לבעלי הון. אם אתה רוצה להשקיע בסטארטאפ בלעדינו אתה צריך לשים למעלה מחצי מיליון דולר כדי שידברו איתך, ואצלנו אפשר להיכנס החל מ-500 שקל".

אחד הדברים הכי חשובים בכל השקעה זה לדעת מה אפשרויות היציאה: האם יש שוק וכמה קל לממש את הרווח או לחתוך את ההפסד. בנון מציין הצלחה אחת כזו: חברת מוצרי הקנאביס אינוקאן, שגייסה בפיפלביז ואז הנפיקה מניות בקנדה.

אבל ברור שזה מקרה חריג, ולא בטוח עד כמה המשקיעים שיגיעו לאתרים האלה יבינו שהם לוקחים סיכון גדול עבור סכום שהוא אמנם לא גדול מדי.

מעבר לאקזיט שהוא נדיר, בנון אומר שתמיד אפשר למכור את המניה או איגרת החוב לצד שלישי, אבל זו כמובן משימה כמעט בלתי אפשרית כשמדובר בסטארטאפ קטן שאין לו שוק מסודר.

לדבריו, פיפלביז מנהלת מגעים עם רשות ני"ע כדי לפתח שוק משני כך שיהיה אפשר להציע את המניות והאג"חים האלה למכירה גם לאחר הגיוס, דרך האתר שלהם, ושווי העסקה ייקבע בין הצדדים.

בנוסף להיעדר הסחירות, ההבדל בין הגיוסים האלה להנפקות בשוק ההון, הוא שכאן השווי נקבע באופן חדד צדדי על ידי האתר שמגייס והחברה, בעוד שבשוק ההון המשקיעים המוסדיים והחתמים, או קרנות ההון סיכון, מתמקחים עם החברות על השווי בהנפקה. בעולם הרגיל, אף חברה לא תקבל מהמשקיעים את השווי שלפיו רצתה לגייס מלכתחילה.

מעבר לכך, פיפלביז חותכת עמלה של 7% עד 10% מסכום הגיוס, אם הוא מגיע ליעד המינימלי שנקבע מראש. העמלה הזו סבירה, וגם בבורסה החתמים חותכים עמלה שיכולה לנוע בין 3% עד 10%.

בנון אומר שבעולם, גיוסי המונים של עסקים קטנים מדי לבורסה או סטארטאפים ועסקות נדל"ן, הוא תחום שצומח מהר ומעריך ש"בשנים הקרובות האתרים האלה יעקפו את קרנות ההון סיכון".

"כשנפתח סופר או בית קפה, מאות ואלפי לקוחות ואנשים יכולים להיכנס כשותפים ולרכוש את המוצר או להביא חברים שירכשו. באנגליה יש קהילות שנפתח בהן סופר שכונתי או מספרה והקהילה נכנסת במניות"

במקרה של עסקים קטנים, התחום עדיין בחיתוליו, אבל גם כאן, הוא אומר, הטכנולוגיה מאפשרת לקהילה שסביב העסק לקחת בו חלק פעיל יותר מאשר כלקוחות: "כשנפתח סופר או בית קפה, מאות ואלפי לקוחות ואנשים סביבו יכולים להיכנס כשותפים ולרכוש את המוצר או להביא חברים שירכשו את המוצר.

"באנגליה יש קהילות שנפתח בהן סופר שכונתי או מספרה והקהילה נכנסת במניות. אם אתה יוצא למסעדה או נכנס לסופר הזה מספר פעמים בחודש אז אתה גם חוסך בהוצאות כי אתה מקבל מהם הנחה וגם מרוויח מחלוקת הרווחים.

"בקרוב יהיו אצלנו עוד גיוסים של עסקים ולא רק מיזמי טכנולוגיה, כמו מעריב לנוער למשל. המטרה שלנו להביא עסקים רווחיים ולתת להם לצמוח מהר כמו בעולם של הסטארטאפים".

עוד 2,603 מילים
כל הזמן // יום שני, 30 במרץ 2020
מה שחשוב ומעניין עכשיו

להתראות, טוקיו המפסידים והמרוויחים מדחיית האולימפיאדה

ספורטאים בארץ ובעולם קיבלו ברגשות מעורבים את דחיית המשחקים בטוקיו ● מצד אחד, חלקם יתקשו להבטיח את מקומם באולימפיאדה שתיערך רק בקיץ הבא ● מצד שני, הם חששו מהכוונה של חלק מהמדינות להכניס אותם לבידוד מיוחד עד הקיץ - אם המשחקים לא יידחו ● ואף אחד מהם, כמובן, לא רוצה לסכן את חייו בשביל מדליה ● רונן דורפן יצא בעקבות ההחלטה שמטלטלת את הספורט הבינלאומי

עוד 1,699 מילים

כחול-לבן טובלת בביצת הקואליציה ושרץ גדול בידה

מלחמה על הדמוקרטיה? מאבק בשחיתות? גנץ ומפלגתו מיישמים למעשה את פסקת ההתגברות, שהפכה לאחד מסמלי ההתנגדות שלהם לממשלת נתניהו ● ואם לא די בזה, אין להם שום בעיה עם הממשלה המפלצתית שהם הולכים להקים עם נתניהו ● פרשנות

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
1
עוד 719 מילים ו-1 תגובות

תרומה עצומה לתהליך הארדואניזציה של ישראל

בממשלה המתגבשת, כך מדווחים לנו, צפויים להיות 30-34 שרים בזמן ש-900 אלף ישראלים מובטלים ולצדם 280 אלף עצמאים מבועתים בלי שום תמיכה.

מדובר כנראה ב-15 תיקים לחוסן לישראל. סיעה בת 15-16 חברי כנסת חסרי ניסיון פוליטי ברובם (בתוספת הנדל והאוזר, כנראה).

ייתכן מאד גם שיולי אדלשטיין יחזור לכהן כיושב ראש הכנסת אחרי שסירב לכבד את רצון הרוב הפרלמנטרי ולאחר מכן הפר צו בג"צ.

בממשלה המתגבשת, מדווחים לנו, צפויים להיות 30-34 שרים, כש-900 אלף ישראלים מובטלים ולצדם 280 אלף עצמאים מבועתים ללא תמיכה.ייתכן גם שיולי אדלשטיין יחזור לכהן כיו"ר הכנסת אחרי שהפר צו בג"צ

לפי הפרשן רביב דרוקר, גנץ יסכים לחקיקת ביטול הלכת דרעי-פנחסי, כלומר לאפשרות כהונת שר שנאשם במשפט פלילי. זאת כדי לאפשר לנתניהו לכהן כממלא מקומו לאחר מימוש הרוטציה (שלעולם לא תתממש, אבל החוק הפרסונלי והמביש הזה כבר יהיה עובדה מוגמרת).

ליצמן יישאר שר הבריאות. דרעי יישאר שר הפנים.

לא מדובר בממשלת "אחדות" אלא בממשלת גוש פולחן האישיות של נתניהו שמכיל 58 מנדטים לצד 14-15 חברי חוסן לישראל שערקו מגוש ה-61. ועכשיו מתברר שגם עמיר פרץ שוקל להיכנס לממשלה ביחד עם שמולי. אני מתפלל שהדבר לא יתרחש.

סיעת היחיד של אורלי לוי-אבוקסיס תקבל את תיק השוויון החברתי (או: תיק אי השוויון החברתי, אם לדבר בכנות).

אני מבין שהחשש מהתפשטות נגיף הקורונה הוא עמוק ורציני. ואני מבין את החשש להיות במצב הקריסה של איטליה וספרד. במיוחד אחרי הזנחת מערכת הרפואה הישראלית לאורך עשור.

אבל זו בדיוק הייתה הסיבה למנות יושב ראש פרלמנט מכחול-לבן, לאייש ועדות פרלמנטריות לפיקוח פרלמנטרי על הממשלה, לתמוך בכל צעד חיובי של הממשלה במאבקה בקורונה ולהתנגד לכל שיקול פוליטי מצד נתניהו או לצעדים פסולים או שגויים שמטרתם הסתרת מחדל הפקרת מערכת הבריאות לאורך עשור.

לא מדובר בממשלת "אחדות" אלא בממשלת גוש פולחן האישיות של נתניהו שמכיל 58 מנדטים לצד 14-15 חברי חוסן לישראל שערקו מגוש ה-61. ועכשיו מתברר שגם עמיר פרץ שוקל להיכנס לממשלה ביחד עם שמולי

בואו נתמקד רגע בתסריט הדמיוני והמופרך שלא יתתמש: נניח שהרוטציה תתקיים (כאמור: אין מצב). ואז מה? גנץ יעמוד בראש ממשלה שנתמכת בידי 58 חברי כנסת מגוש פולחן האישיות. לצדו רק 15-16 חברי כנסת מטעם חוסן לישראל. ואולי עמיר פרץ ושמולי.

בממשלתו יכהנו יריב לוין, ישראל כץ, ניר ברקת, מירי רגב, דוד אמסלם, נפתלי בנט, יעקב ליצמן, אריה דרעי ובצלאל סמוטריץ'. ונתניהו.

אז נסכם: עכשיו, כך מדווחים בתקשורת, מתקיים מו"מ בלתי נתפס על עיגון בחוק יסוד של הלכת דרעי-פנחסי. כלומר: לא רק ראש ממשלה מכהן תחת כתב אישום. גם שר יוכל לכהן גם לאחר שהוגש נגדו כתב אישום. הפוך ב-180 מעלות מכל הבטחותיו של גנץ. מתשתיתה הרעיונית של כניסתו לפוליטיקה.

וכל זה מתרחש מיד לאחר שנתניהו ואדלשטיין ניסו לנטרל את בחירת הרוב הפרלמנטרי שמבטא את בחירת רוב האזרחים, לאחר שהם ביזו את פסק דינו של בג"צ תוך ששרי נתניהו משתלחים בבג"צ, לאחר שנתניהו לא הפסיק לרגע ליצור דלגיטימציה לכל ממשלה אפשרית בתמיכת הרשימה המשותפת (כלומר: דלגיטימציה הן לשוויון הפוליטי והאזרחי של 20 אחוז מאזרחי המדינה והן לכל אפשרות להקמת ממשלת שמאל), ובתום עשור שבמהלכו כל מי שנכנס משמאל או ממרכז לממשלות נתניהו, התאדה והפך לגוויה פוליטית.

ומעל הכל: ההתנהלות המדהימה של גנץ ואשכנזי, העצימה את חוסר האמון של האזרחים בנבחרי הציבור ובכך פגעה אנושות בתשתית החברתית החיונית לקיום מדינה דמוקרטית.

וכל זה גם קרה דקה לפני הפקעת השליטה בפרלמנט מידי נתניהו לראשונה לאחר עשור ו-2 דקות לפני חקיקת חוקי טוהר מידות שימנעו מכל נאשם לכהן בעתיד כראש ממשלה, להתמודד על ראשות הממשלה ולכהן יותר מ-2 קדנציות.

וכל זה גם קרה דקה לפני הפקעת השליטה בפרלמנט מידי נתניהו לראשונה לאחר עשור ו-2 דקות לפני חקיקת חוקי טוהר מידות שימנעו מכל נאשם לכהן בעתיד כראש ממשלה, להתמודד על ראשות הממשלה ולכהן יותר מ-2 קדנציות

קשה לחשוב על הפרת אמונים פוליטית חמורה מזו של גנץ ואשכנזי. קשה לחשוב על שבירת אמון יותר חזקה. קשה גם להפריז בעוצמת הנזק שחוללו גנץ-אשכנזי לתשתית שעליה בנויה חברה שמתיימרת להיות דמוקרטית: עמידה בעקרונות הכי יסודיים שלך ובהתחייבויות הכי יסודיות שלך. והם גם הנציחו את מעמדו ההרסני של נתניהו בעיני תומכיו כקוסם בלתי מנוצח שלא ניתן להעמיד מולו שום אלטרנטיבה.

זוהי תרומה עצומה לתהליך הארדואניזציה שעוברת מדינת ישראל. נזק עצום ומקיף לדמוקרטיה. והפרת אמון איומה של מיליוני אזרחים.

חבל.

עורך דין דניאל חקלאי הוא בעל משרד עריכת דין שמתמחה בייצוג בתחומי המשפט הפלילי, עבירות הצווארון הלבן, ועדות החקירה, הדין המשמעתי ולשון הרע. בן 46. נשוי ואב לשני בנים. פרסם מאמרים וכן סיפורים קצרים בכתבי עת דיגיטליים. אוהב מאד ספרות, קולנוע ומוזיקה. מוטרד מאד מהסכנות העצומות למשטר הדמוקרטי ולזכויות האדם והאזרח. מנסה לחשוב כיצד למקם את המשפט החוקתי ואת המשפט הפלילי בהקשרים סוציולוגיים, תרבותיים, פוליטיים, היסטוריים ופסיכולוגיים.

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.
עוד 640 מילים

יועצת ראש הממשלה לענייני חרדים נדבקה בקורונה

מטעם ראש הממשלה נמסר: נפעל לפי הנחיות משרד הבריאות ● מגעים מתקדמים של ח"כ עמיר פרץ וח"כ איציק שמולי להצטרפות לממשלת נתניהו-גנץ ● בשמאל זועמים על ההחלטה ● דיווח על הקמת שני משרדי ממשלה: המשרד לסייבר ודיגיטל, המשרד לפיתוח מיעוטים

09:35 עריכה

גורמים בעבודה מסרו הבוקר למעריב אונליין כי המגעים של עמיר פרץ לכניסה לממשלה מתנהלים מול בני גנץ ולא מול בנימין נתניהו. התיקים שפרץ יקבל יהיו על מכסת כחול לבן.

09:05 עריכה

ח"ב אבי ניסנקורן: הבוקר סוכם כי הקיצוץ בקרנות הפנסיה הוותיקות יידחה לינואר 2021 – בעקבות משבר הקורונה. "בתקופה זו נגבש פתרון קבע שימנע פגיעה באזרחים הוותיקים".

08:52 עריכה

ועדת הקורונה בכנסת, בראשות ח"כ עפר שלח (יש עתיד), תתכנס היום לדיון בנושא רכש מכונות הנשמה וציוד רפואי.

08:34 עריכה

ח"כ איילת שקד (ימינה) בראיון בגל"צ: "אנחנו מבינים שאי אפשר היה להקים ממשלת ימין כמו שרצינו, אבל לא יכול להיות שיימכר לשמאל בשביל 17 מנדטים כל מה שחשוב לימין. גם הימין צריך לשמור על ערכיו".

על השאלה האם ישנה אפשרות שמפלגתה לא תיכנס לממשלה ענתה שקד: "אף אחד מאיתנו לא נולד שר, אופוזיציה היא לא מילה גסה. הלכנו דרך ארוכה עם המפלגות החרדיות והליכוד, אך השותפות הזו לא תישמר בכל מחיר".

איילת שקד (צילום: יונתן זינדל, פלאש 90)
איילת שקד (צילום: יונתן זינדל, פלאש 90)
08:12 עריכה

ח"כ אורנה ברביבאי (יש עתיד): "פוחדים מהקורונה? השבוע למדתי כי שררה היא מגפה הרבה יותר מסוכנת".

08:05 עריכה

ח"כ עודד פורר מישראל ביתנו הגיב בראיון בכאן רשת ב' על המגעים להקמת ממשלת נתניהו-גנץ. 

"המדיניות של הממשלה הזאת לא שונה בשום דבר מכל מה שרצו לעשות קודם. אנחנו רואים ממשלה שתטוס לשום מקום, בלי שום כיוון ובלי שום אג'נדה. חשבתי שגנץ רץ לראשות הממשלה בסוף מסתבר שהוא רץ להיות יו"ר הכנסת", אמר פורר.

07:43 עריכה

ח"כ לשעבר עמר בר לב ממפלגת העבודה על רק הדיווח כי הח"כים פרץ ושמולי ממפלגתו צפויים להיכנס לממשלת נתניהו-גנץ: "אמרנו שלא ניכנס, ובאמת לא נכון להיכנס. אמרנו שתחת נאשם בפלילים לא ניכנס, ברמה העקרונית והפרקטית, ודבר שני אמרנו שלא ניכנס כי אנחנו רוצים לשנות את המדיניות".

עוד הוסיף בר לב בראיון בגל"צ: "רק לפני שבוע אורלי לוי-אבקסיס התנתקה ממפלגת העבודה וקראנו לה בוגדת. היינו המומים מהמהלך הבוגדני הזה, ולפני מספר ימים בני גנץ הצטרף, וזה שכולם בוגדים בעקרונות שלהם זה לא סיבה בשבילנו לעשות מהלך דומה. אני מקווה שעמיר לא ייכנס לממשלה".

07:39 עריכה

ח"כ מיכאל ביטון מכחול לבן התראיין הבוקר בגל"צ ודחה את הביקורת על גידול תיקי השרים בעקבות המשא ומתן הקואליציוני: "בחירות חדשות יעלו כמו 900 משרות של שרים".

כמו כן, על רקע הדיווח שיועצת ראש הממשלה לענייני חרדים, רבקה פאלוך, נדבקה בקורונה, אמר ביטון כי הוא נפגש איתה לאחרונה.

מיכאל ביטון (צילום: Yaakov Lederman / Flash90)
מיכאל ביטון (צילום: Yaakov Lederman / Flash90)
07:19 עריכה

ח"כ יאיר גולן ממרצ: "אם 'צו התנועה' של העבודה הוא זחילה לממשלה מנפוחת ובזבזבנית בראשות נאשם בפלילים, עמיר פרץ ואיציק שמולי מפרקים אותה סופית מכל נכסיה הערכיים. המפלגה שהקימה את המדינה טבעה בביצה של ציניות פוליטית. אף אחד כבר לא יציל אותה".

07:17 עריכה

משרדי הממשלה החדשים שעומדים לקום בעקבות החלוקה הנרחבת של תיקי שר: המשרד לסייבר ודיגיטל, המשרד לפיתוח מיעוטים. כמו כן, משרדים נוספים יתפצלו לשניים.

07:15 עריכה

שיחות המשא ומתן בין ראש הממשלה בנימין נתניהו לבני גנץ להקמת ממשלה נתקלו באי הסכמות סביב שאלת החלת הריבונות ביהודה ושומרון. 

לפי הדיווח בכאן חדשות בליכוד דורשים להכניס זאת להסכם, אך בכחול לבן מתנגדים, ולא מסתמנת הסכמה סביב הסוגייה.

07:13 עריכה

יו"ר הרשימה המשותפת איימן עודה: "אם קולות הליכוד לא יבואו לעבודה, העבודה תלך לליכוד. הרשימה המשותפת היא הרשימה היחידה שנאבקת בנתניהו וחשוב מכך בדרכו".

07:12 עריכה

על רקע הדיווחים על הצטרפותם של ח"כ עמיר פרץ וח"כ איציק שמולי לממשלה, יו"ר מרצ מבהיר: "הכל סביב מתפורר, הכל מסחרה, אבל מרצ לא בוגדת, לא עורקת, ותמיד נאמנה לערכים ולבוחרים שלה".

07:10 עריכה

יו"ר העבודה-מרצ עמיר פרץ וח"כ איציק שמולי נמצאים במגעים מתקדמים לקראת כניסה לממשלה – בניגוד להתחייבותו הנחרצת של פרץ שלא לכהן תחת ראש הממשלה בנימין נתניהו.

כחול לבן מציעים לשניים תפקיד של שר וסגן שר, אך פרץ מתעקש שגם שמולי יקבל משרד בראשותו. מקורביו של פרץ אישרו אמש את דבר המגעים – אך הוסיפו כי שום דבר עדיין לא נסגר. נכון לעכשיו פרץ מיועד לקבל את תפקיד שר הכלכלה, ולשמולי מייעדים את תיק הרווחה.

עוד 14 עדכונים

חדר 808 רק המתים חופשיים באמת

המחשבה הראשונה, הלא מעובדת, אחרי האזנה אחת לשיר החדש של בוב דילן – שהוא לא בדיוק "שיר" וגם לא ממש "חדש" – היתה שזה יהיה השיר האחרון של דילן. עם השיר הזה הוא בוחר להיפרד מאיתנו ומהעולם.

אמנם יכול כמובן להיות שבהמשך יתברר שזה עוד אחד מתמרוני התעתוע הדילניים הידועים. אבל ייתכן שהפעם המקרה שונה. אולי דילן כבר יודע משהו שאנחנו עוד לא יודעים, וכמו דיוויד בואי וליאונרד כהן לפניו, החליט להיפרד מאיתנו עם צוואה מוקלטת. רקוויאם לעידן הפולק. נפנוף שלום אחרון לנו ולעולם של אתמול. זה שהוא היה אחד מגיבוריו וכנראה גדול מנסחיו.

אז הנה הוא לובש עוד פעם אחת אחרונה את חליפת קולו-של-הדור משנות השישים, ויוצא לנסיעה ארוכה, מוזרה ועצובה במרחבי העשור המכונן ההוא. חוזר לביקור פרידה בתחנות המרכזיות של הסיקסטיז ושל חייו. ובראשן רצח קנדי, שסביבו ועליו הוא שר.

כמעט 17 דקות נמשך השיר שכותרתו – murder most foul – שאולה מ"המלט" של שייקספיר. דילן מדקלם, ממלמל, מהמהם את בתיו הארוכים, כמעט ללא מלודיה. מלווה בפסנתר, קונטרבס, תופים מרוחקים, נגיעות כינור. גם אחרי כמה האזנות רצופות זה לא הופך לשיר שאפשר להתיידד איתו. זה לא שיר שאפשר לשיר. זה גם לא שיר שצריך לשיר. זה לא שיר שמישהו ירצה אי פעם לשיר. זו קינה. מארש אבל. וקשה לדעת על מי דילן מקונן. על ג'ון פיצג'רלד קנדי? על אמריקה? על הרוח של שנות השישים? על עצמו? ואולי בכלל עלינו, שמאזינים לו עכשיו סגורים בבתים, חוששים מהבאות?

זה לא שיר שמישהו ירצה אי פעם לשיר. זו קינה. וקשה לדעת על מי דילן מקונן. על ג'ון קנדי? על אמריקה? על רוח שנות ה-60? על עצמו? ואולי בכלל עלינו, שמאזינים לו עכשיו סגורים בבתים, חוששים מהבאות?

זה השיר המקורי הראשון שדילן מוציא מאז "טמפסט" ב-2012, שהיה אלבום האולפן המקורי האחרון שלו. בשמונה השנים שחלפו מאז הוא שקע בהקלטת אלבומי כיסוי – חלקם נפלאים ממש – לקלאסיקות אמריקאיות, בעיקר מאוצר השירים של פרנק סינטרה. והנה הוא חוזר, ודווקא כך. העיתוי של הוצאת השיר – כשברקע אמריקה והעולם מתמודדים עם המשבר החמור ביותר של זמננו – לא יכול להיות מקרי, גם אם ברור שהשיר נכתב והוקלט הרבה לפני משבר הקורונה.

ביום שישי בבוקר בישר דילן על השיר החדש בחשבון הטוויטר שלו במין פורמאליות יבשושית: "ברכות למעריצי ולעוקבי, ברגשי תודה על התמיכה והנאמנות לאורך השנים. זה שיר שהקלטנו לפני זמן רב ולא הוצאנו עד כה ואתם עשויים למצוא בו עניין. שמרו על עצמכם, הישארו דרוכים, ואלוהים ישמור עליכם".

אין טעם להקשיב ל-murder most foul סתם כך ברקע. האזנה כזו היא כמעט חסרת תוחלת. הדרך היחידה להתייחס לשיר ברצינות, שבה ראוי להתייחס לשיר חדש באורך 17 דקות של גדול כותבי השירים בזמננו, היא עם המילים מול העיניים. לעקוב אחרי פיתוליו כמו אחרי סיפור, פואמה, הספד.

אנחנו שטים על נהר הסטיקס שמקיף את ארץ השאול, ממלכתו של האדס. ודילן הוא כאן על תקן איש המעבורת כארון, שומר העולם הבא, שמעביר את הנשמות המעונות מגדה אחת של הנהר אל הגדה השנייה. הוא מתחיל עם רצח קנדי ותיאוריות הקונספירציה שמלוות אותו ("מישהו כבר כאן לתפוס את מקומך") , רומז לפרל הארבור ("יום שייזכר לדיראון עולם") ואווירת האסון הקודרת הזאת מחזירה אותו אל השירים, הסרטים, האמנים והאייקונים התרבותיים של העידן ההוא.

למי שמצפה לטיול רווי געגועים ולחלוחית בעיניים בהדרכת איש הטמבורין, מחכה אכזבה גדולה. דילן אף פעם לא היה פרטנר למסע סנטימנטלי ונוסטלגי, ואין לו כוונה להתחיל עכשיו, כשהעולם עצר מלכת. כדרכו,  הוא שומר על פיכחון כמעט יבשושי, עד שלרגעים נדמה שהוא פשוט מניח למרגלותינו את הצוואה התרבותית שלו, מונה בזה אחר זה את מי שהוא חושב שראוי שנזכור.

אנחנו שטים על נהר הסטיקס שמקיף את ארץ השאול, ממלכתו של האדס. ודילן הוא כאן על תקן איש המעבורת כארון, שומר העולם הבא, שמעביר את הנשמות המעונות מגדה אחת של הנהר אל הגדה השנייה

קודם כל הביטלס, כמובן. הלהקה שהגיחה בראש הפלישה הבריטית ו"הלכה על הצוואר". ואז וודסטוק, הפסטיבל ההיפי שנערך לא רחוק מביתו של דילן. ואלטמונט, הפסטיבל הטראגי שבא בעקבותיו והסתיים ברציחתו של מרדית' האנטר בן ה-18 על ידי כנופיה של מלאכי הגיהנום, באירוע שנחשב מאז לאקורד הסיום הקודר של שנות השישים.

"אם אתם רוצים לזכור, אתם צריכים לרשום את השמות", אומר דילן ומצעיד בסך את "המי" של אופרת הרוק טומי, את "האנימלס" ("נגנו את 'אל תתנו לי להיות לא מובן', נגנו את זה לגברת הראשונה, היא לא מרגישה כל כך טוב") , מגייס את דון הנלי וגלן פריי מ"האיגלז", את קרל ווילסון מ"הביץ' בויז", את לינדזי בקינגהם וסטיבי ניקס מ"פליטווד מק", את נט קינג קול, צ'רלי פרקר וגיטר סלים (הכינוי של גיטריסט הבלוז אדי ג'ונס), את אטה ג'יימס, סטן גץ, ג'ון לי הוקר ותלוניוס מונק. אפילו להקת קווין מבליחה לרגע וגם מרילין מונרו כאן.

דילן מפזר שובל ארוך ארוך של פירורים תרבותיים ולא מסתכל לאחור. הוא בטוח שנבוא בעקבותיו. הוא יודע שמעריציו הרבים – בעיקר בומרז בני הגיל הפגיע ביותר למגיפה, עם הרבה מחלות רקע – כלואים עכשיו בבתיהם, מבודדים, מפוחדים, מתגעגעים לעבר.

דילן מפזר שובל ארוך של פירורים תרבותיים ולא מסתכל לאחור. הוא יודע שמעריציו הרבים – בעיקר בומרז בני הגיל הפגיע ביותר למגיפה, עם הרבה מחלות רקע – כלואים עכשיו בבתיהם, מבודדים, מפוחדים, מתגעגעים לעבר

יש להם זמן פנוי, והם כבר יעוטו על הרמזים, יהפכו בהם, ינתחו אותם, יחפשו בהם משמעויות נסתרות, בתקווה שאולי דווקא עכשיו, דווקא ברגע הטראגי הזה בזמן, הנביא המוכתר שלהם, שוויתר מזמן על כס המלוכה, אבל מעולם לא הודח, יצליח עוד פעם אחת אחרונה לומר להם משהו משמעותי על חייהם. יגלה להם את האמת. ודילן אומר את זה, להם ולנו, בצורה החדה והפשוטה ביותר: "לא נעים לי להגיד לך את זה, אדוני / אבל רק המתים חופשיים באמת".  

אמיר בן-דוד אוהב מוזיקה מאז סוף שנות השישים. כותב, מלחין, מנגן ושר ב״אבטיפוס״ מאז שנות השמונים. כותב בכיר וחבר מערכת בזמן ישראל

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.
עוד 871 מילים
עודכן עכשיו
זירת הבלוגים
הזמן שלך לומר את דעתך
הצטרפות

התפרצות הקורונה – כל הכתבות

המהלך של גנץ: הגזענות ניצחה את המאבק בשחיתות

חוקר השחיתות ד"ר דורון נבות לא רואה בהצטרפות של גנץ ואשכנזי לממשלת נתניהו שינוי כיוון, ומזכיר שמתוך רביעיית הקוקפיט, ״מי שבאמת מתעניין בשחיתות הוא בוגי, אבל הוא האיש הכי חלש שם״ ● גם כל הסיפור עם המשותפת היה תרמית לדעתו, ואפילו ההליכה עם מרצ ● ״המחויבות ללאומיות היהודית ניצחה כל דבר אחר, עד כדי כך שמתברר גם שהיא היתה יותר חשובה מ'רק לא ביבי׳״

עוד 789 מילים

העולם מרוכז בקורונה, אבל תכנית המאה, הסיפוח והאג עדיין כאן

בית הדין בהאג והאיחוד האירופי משהים - אבל לא מקפיאים - את הדיונים על יחסי ישראל ופלסטין ● ישראל וארה"ב אומרות שהן עדיין עובדות על יישום תכנית המאה, כולל סיפוח, אך מסרבות לנקוב בלוח זמנים ● כך שינתה הקורונה את סדר היום במזרח התיכון ● פרשנות

עוד 856 מילים

"נגיף הקורונה ממשיך לחיות בדם לאחר המוות"

"המתים אמנם לא משתעלים, אבל הם יכולים לפלוט נוזלי גוף כשמזיזים אותם או כשמעבירים אותם ממקום למקום" ● כך אומרת לזמן ישראל פתולוגית אמריקאית בכירה, שקוראת לעולם לאמץ נהלים מחמירים בנוגע לטיפול בגופות ● ראיון

עוד 852 מילים

על פי הנתונים הרשמיים, מספר חולי הקורונה בגדה המערבית וברצועת עזה עדיין נמוך, ולמעשה הפלסטינים הם שחוששים מזליגת המחלה מההתנחלויות לשטחים ● בינתיים, ארגון רופאים למען זכויות אדם קורא לישראל להכיר באחריותה לנעשה שם - הן מבחינת החוק הבינלאומי והן מבחינה מוסרית ● "התפרצות בעזה תהיה קטסטרופה, בריאות לא פחות חשובה מביטחון"

עוד 1,504 מילים

השר בנט חתם על הקצאת 700 חיילים לסיוע למשטרה

נתניהו לראשי מפלגות הימין: הפרסומים בנושא המו"מ הם פייק ניוז מוחלט ● שקד: מסירת משרדי הביטחון והמשפטים לשמאל, פירושו שעבוד אידיאולוגי לשמאל ● אושרה בקשת יש עתיד להתפלג מסיעת חוסן לישראל, גנץ נשאר עם השם כחול לבן ● בעלה של יועצת נתניהו לענייני חרדים, עמה נפגש בסוף השבוע שעבר, התגלה כחולה קורונה

עוד 61 עדכונים

היוזמה לביטול הלכת דרעי-פנחסי מחרבת כל נורמה שלטונית ראויה

מ״לא נשב תחת ראש ממשלה עם כתבי אישום״, בני גנץ חתך בחדות למו״מ על ביטול חלקי של הלכת דרעי-פנחסי, על מנת שנתניהו יוכל לכהן כמ״מ ראש הממשלה בזמן שהוא עומד לדין, אם וכאשר תיכנס הרוטציה בין שניהם לתוקף ● מעבר לעובדה שמדובר בחקיקה פרסונלית פסולה, הרי שהיוזמה מאיימת למחוק את ההישג הגדול ביותר של אותה הלכה וכל זכר להקפדה על ניקיון כפיים ציבורי ● פרשנות

עוד 900 מילים ו-1 תגובות

הנחש, האריה והחמור

פרשנות הרבה לפני שמגפת הקורונה הפכה לתירוץ הרשמי להקמת ממשלת חירום, ובזמן שבכחול-לבן עוד קיוו להקים ממשלת מיעוט או לכל הפחות להגיע למו״מ מול הליכוד עם הכנסת בידיהם, אשכנזי כבר בישל עם דרעי את הצטרפות גנץ ואנשיו לממשלה בראשות נתניהו ● הרמטכ״ל לשעבר ראה את תוצאות הבחירות ב-2 במרץ, וקיבל החלטה ● רק ביום חמישי, הבינו שותפיו לשעבר לאן פניו מועדות ● משרד הביטחון זו רק תחנה ראשונה ● הו הא מי זה בא ראש הממשלה הבא

עוד 2,917 מילים ו-10 תגובות

"אבי מת לבדו, ועכשיו אני לא יכולה אפילו לנחם את אמי"

"אנחנו מביאים מצרכי מזון לקשישים ומנסים לספק מילות נחמה לאלו שמודאגים במיוחד" ● "למרבה הצער, גם בתוך הקהילות שלנו יש אנשים שנדבקו בנגיף" ● יהודי איטליה מספרים על החיים והמוות בלב אזור האסון של הקורונה באירופה ● הקושי הרגשי הגדול, הם אומרים, הוא האיסור להיפרד מיקיריהם או ללוות אותם בדרכם האחרונה

עוד 877 מילים

גנץ ואשכנזי פוגשים את נתניהו במעון ראש הממשלה

ליברמן: נלך לאופוזיציה ● לפיד: גנץ ואשכנזי בחשו מאחורי גבי ● כחלון רוצה לחלק מענקים של 5 מיליארד שקל ● ניסנקורן: זחילה והליכה על 4 זה קשקוש, הולכים לממשלה שוויונית ● יורם יובל קורא להדחת ליצמן: הסגר חזק מדי וגורם לסטרס ● מחאת הדגלים השחורים הגיעה לבתים של גנץ, שפע, חיימוביץ' וזמיר ● האוזר תומך בממשלת חירום, רדיר מריח מתנדנדת

עוד 30 עדכונים

הושק שדה הפנלים הסולריים הצפים הגדול בארץ

על מאגר מים שסמוך לקיבוץ שמיר הוקם לאחרונה שדה הפנלים הסולריים הצפים הגדול בארץ ● סוף-סוף מתחילים לנצל את השטחים העצומים של המאגרים ● אביב לביא נחלץ מהסגר כדי לבקר בגולן, שבימים אלה ירוק וריק מתמיד

עוד 629 מילים ו-1 תגובות
סגירה
בחזרה לכתבה