איראן בסחרור מסוכן

חברי הפרלמנט נדבקים בהמוניהם בקורונה ● האזרחים לא מרוצים מהשלטון, וטוענים כי הוא מסתיר מהם מידע ● טורקיה מטילה סנקציות כלכליות כואבות ● והמירוץ לגרעין נמשך למרות המחאה הבינלאומית ● צירוף נסיבות היסטוריות מביא את איראן לסף רתיחה, שעשוי להיות בעל השלכות דרמטיות ● השאלה האם הרפובליקה האסלאמית תתבצר בקיצוניותה, או תנצל את ההזדמנות להתקרב למערב ● פרשנות

05/03/2020 04:56
עובד חברת הרכבות האיראנית מחטא קרון מפני איום הקורונה (צילום: AP Photo/Ebrahim Noroozi)

מבט חטוף על איראן של הימים האחרונים מעלה סימני שאלה מדאיגים באשר למצבה האמיתי של הרפובליקה האסלאמית. לצד המחאה החברתית, שמקורה בסנקציות כלכליות קשות, מתמודדת איראן בימים אלה עם מגיפת הקורונה.

לפי הנתון הרשמי האחרון שהגיע משם, 77 איראנים מתו מהנגיף, ויותר מ-2,300 נדבקו בו, בהם 23 מחוקקים, שהם 8% מכלל חברי הפרלמנט האיראני. בנוסף, אחד מיועציו של המנהיג העליון, עלי ח'אמנאי, מת מסיבוכי הקורונה.

עד כה לא סיפקו האיראנים תשובה לגבי מצבו של ח'אמנאי עצמו, והאם נפגש לאחרונה עם יועצו. לטענת רשת BBC, מניין המתים האמיתי באיראן עומד על 210 בני אדם, והשלטונות מתקשים לעצור את התפשטות המחלה.

המדינות השכנות מביטות בדאגה על הכאוס האיראני, מה שהביא את טורקיה, עיראק בחריין ומדינות נוספות במפרץ לאסור על כניסת אזרחים איראנים לשטחן. כמו כן החלו להישמע קולות בתוך איראן ולפיהם השלטון מסתיר את ממדיה האמיתיים של המגיפה. כמה מהדוברים האלה הם חברי פרלמנט.

על פי נתוני ארגון הבריאות העולמי, שיעור התמותה מנגיף הקורונה בסין עומד על 2%, בדרום קוריאה על 1% ובאיראן על 13%. אחד ההסברים האיראניים לכך הוא הסנקציות הכלכליות שהוטלו על המדינה, ושאינן מאפשרות למערכת הבריאות להתמודד עם המגיפה.

אם לא די בכך, הרי שטורקיה הודיעה על עצירה מוחלטת של הסחר בין המדינות, שהיקפו החודשי מגיע ליותר מ-300 מיליון דולר. בנסיבות אלה אך היגיוני לחשוב שהמרחק לאיבוד השליטה במדינה התקצר באופן משמעותי.

בהלת קורונה באיראן (צילום: AP Photo/Vahid Salemi)

בהלת קורונה באיראן (צילום: AP Photo/Vahid Salemi)

הלחימה באידליב

לצד מעגלי ההדף של נגיף הקורונה, צצה לשלטון האייתולות בחודש האחרון דאגה נוספת: הלחימה במחוז אידליב, בצפון מזרח סוריה.

פלישת הכוחות הטורקים, והעימות עם כוחות צבא אסד, אילצו את האיראנים להשתתף בעל כורחם בלחימה שם. טורקיה מנסה לנתק את אידליב וסביבתה על יד השתלטות על כביש M-5 שמחבר את דמשק עם חלב.

עד כה ספגו הכוחות האיראניים, שמורכבים ממליציות אפגאניות ולוחמי חיזבאללה לבנוניים, מאות נפגעים בהם עשרות הרוגים.

בהודעה שפרסם IAC, מרכז הייעוץ האיראני הממוקם בדמשק, Iran’s Advisory Center, העזו האיראנים לאיים באופן ישיר על כוחות צבא טורקיה.

פלישת הכוחות הטורקים, והעימות עם כוחות צבא אסד, אילצו את האיראנים להשתתף בעל כורחם בלחימה שם. טורקיה מנסה לנתק את אידליב וסביבתה על יד השתלטות על הכביש שמחבר את דמשק עם חלב

אנקרה, מבחינתה, העדיפה להתעלם מהאיום המפורש, ומיהרה לשגר הודעת ביטול למשלחת האיראנית שעמדה להגיע לטורקיה כדי לדון במתיחות, תחת הכותרת "נדבר בסקייפ".

אזרחים ליד הגבול במחוז אידליב (צילום: (AP Photo/Giannis Papanikos))

אזרחים ליד הגבול במחוז אידליב (צילום: (AP Photo/Giannis Papanikos))

דוח מעורר דאגה

אם לא די בכך, השבוע הונח על שולחנה של הסוכנות לאנרגיה אטומית של האו"ם בווינה, IAEA, דוח מעורר דאגה על פרויקט הגרעין של איראן.

לפי הדוח, בתוך שלושה חודשים הגדילה טהרן פי-שלושה את כמות האורניום המועשר שלה, והיא מתכוונת להמשיך במגמה הזו. כיום מחזיקה איראן בקצת יותר מטונה של אורניום מועשר ברמה נמוכה, כמות המספיקה לבניית פצצה בתוך כמה חודשים.

בדוח גם צוין כי השלטונות בטהרן סירבו לשתף פעולה באשר לשלושה מתקנים חשודים, שעל פי ההערכות של גורמי מודיעין, איראן מסתירה בהם רכיבים חיוניים בתעשיית הגרעין. כאלה שיאפשרו לה לפרוץ מהר לפצצה.

השאלה עתה היא כיצד תנהג איראן, שמחזיקה כמה כדורים באוויר. הנשיא טראמפ כבר הציע עזרה רפואית לאיראן במידה וזו תבקש, בינתיים זה לא קרה. האם יש בכך פתיחת פתח להידברות עם האייתולות? בהחלט כן

השאלה עתה היא כיצד תנהג איראן, כשהיא מחזיקה כמה כדורים באוויר. הנשיא דונלד טראמפ כבר הציע עזרה רפואית לאיראן במקרה שזו תבקש, בינתיים זה לא קרה.

האם יש בכך פתח להידברות עם האייתולות? בהחלט כן. אלא שתוצאות הבחירות לפרלמנט בשבוע שעבר מעמידות בספק את האפשרות הזו, לנוכח התחזקות הכוחות השמרנים (לאחר פסילה של לא פחות מכ-7,000 מועמדים רפורמיסטים).

עם זאת לא מן הנמנע שתחת הלחץ החברתי במדינה, התפשטות המגיפה וההסתבכות בסוריה – יגרמו לשלטון האייתולות לחשב מסלול מחדש.

אחת האפשרויות היא האצה משמעותית של פרויקט הגרעין, כדי לאגור קלפי מיקוח משמעותיים כלפי המערב. בדיוק כמו פתיחת הגבולות הטורקיים לפליטים סורים, גם איראן יכולה להניח אקדח על השולחן.