ניפוץ שלושת המיתוסים של השבוע

בנימין נתניהו (צילום: Yonatan Sindel/Flash90)
Yonatan Sindel/Flash90
בנימין נתניהו

עתה, משהתבהרו כמעט לחלוטין תוצאות הבחירות והתפרסמו תוצאות האמת של יותר מ99% מהקולות, עולה הצורך לדון בשיח ובשפע הפרשנויות שנשמעו לאור התוצאות.

שלוש טענות בולטות שנשמעו השבוע צרמו לאוזניי ולאוזניי רבים נוספים, ונראה כי אינן משקפות את המציאות במדויק. טענות שנוגעות להתנהלות ביום שאחרי, אשר אינה עולה בקנה אחד עם רצון הבוחר ועם השיטה הדמוקרטית הישראלית, ומעלות שאלות לדיון:

מהי משמעות תוצאות הבחירות? מה משמעות המילה עריק? מהי משמעות ממשלת אחדות בהתאם לרצון העם? נראה כי אין אחדות דעים לגבי ממשלת אחדות, ומה לגבי חסינות הנבחר. יש צורך להבהיר את הסוגיות האלו.

לא עריק – בוגד

בשנים האחרונות הימין נותן תחושה לשמאל כאילו הוא בוגד.
בימים האחרונים מפלגת הליכוד מעודדת מעשה בגידה בעצמה, בכך שהיא פועלת לשכנע חברי כנסת לבגוד במפלגתם ולעבור למפלגה אחרת.

בשנים האחרונות הימין נותן תחושה לשמאל כאילו הוא בוגד. בימים האחרונים מפלגת הליכוד מעודדת מעשה בגידה בעצמה, כשהיא פועלת לשכנע חברי כנסת לבגוד במפלגתם ולעבור למפלגה אחרת

יש הבדל תהומי בין לעבור בין מפלגה למפלגה לפני הבחירות ולאחר הבחירות. מעבר ממפלגה אחת לשנייה לאחר הבחירות זה מעשה גניבה, בגידה במפלגה ובציבור הבוחרים שבחר באותו ח"כ.

ממשלת אחדות היא לא רצון העם

מאיזה מקום הגיעה האמרה שממשלת אחדות היא רצון העם?
בינתיים אף אחד לא הצליח לבסס אותה.

36 המנדטים שהצביעו לנתניהו הצביעו אמנם בעדו, אך גם נגד גנץ, הם לא רצו לראות את גנץ בעמדת השפעה, כנ"ל לגבי 33 המנדטים של כחול לבן שבטח ובטח לא רצו לראות את נתניהו בעמדת השפעה.

ממשלת אחדות היא לא הכרעה, היא קיצור דרך כדי להרכיב ממשלה.

עוד מיתוס בנושא זה, הוא שממשלת אחדות תתרום לאחדות. בהיסטוריה של המערכת הפוליטית אף ממשלת אחדות לא תרמה לאחדות בעם. מכירים את המשפט: "לנוכח האתגרים הניצבים בפני מדינת ישראל, נדרש להקים ממשלת אחדות". שיואיל אחד מהגושים להקים ממשלה, והוא תמיד יכול להתייעץ או לשתף פעולה עם גורמים מהמחנה השני. לא שזה ריאלי בתרבות הפוליטית שלנו.

ניצחון של נתניהו אינו זיכוי מכתבי האישום

זה המיתוס החשוב ביותר – ניצחון של נתניהו (לא שזה היה כזה, אבל לו היה כזה) הוא לא זיכוי שלו מכתבי אישום (לידיעת ד"ר אבישי בן חיים פרשן ערוץ 13, שכך טען לאורך ליל הבחירות).

חובה להבחין בין שני שחקנים במערכת הדמוקרטית – הציבור והרשות השופטת. הציבור קובע את נציגיו בפרלמנט, בתי המשפט קובעים אם עברו על החוק. אם ביהמ"ש קובע שנציג הציבור עבר על החוק, מה שרוב הציבור בחר – לא רלוונטי

חובה לעשות הבחנה בין שני שחקנים במערכת הדמוקרטית – הציבור והרשות השופטת. הציבור קובע מי יהיו נציגיו בפרלמנט, בתי המשפט קובעים אם הם עברו על החוק. אם בית המשפט קובע שנציגו של ציבור עבר על החוק, מה שרוב הציבור בחר – לא רלוונטי.

במקרה כזה אין שום קשר בין התמיכה שקיבל נתניהו לכך שלפי החוק עליו לעמוד בפני הדין בבית המשפט ולא רק בפני דין הבוחר.

עיתונאי, בעל תואר B.A בממשל ודיפלומטיה ותואר MA במדיניות ציבורית מאוניברסיטת ת"א. עוסק בקידום נושאי סביבה וקיימות וממשל פתוח, שקיפות, ממשל מקוון ושיתוף ציבור. מאמין בהשפעת התקשורת על חיזוק הדמוקרטיה וחקר האמת

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.
עוד 430 מילים
סגירה