"אין ספק שננצח בקרב, אבל אנחנו עלולים להפסיד במלחמה"

כוח מהחטיבה המוטסת ה-173 של צבא היבשה האמריקני במשימת תצפית באפגניסטן ב-2007, (מקור צבא היבשה האמריקני). (צילום: מקור: צבא היבשה האמריקני.)
מקור: צבא היבשה האמריקני.
כוח מהחטיבה המוטסת ה-173 של צבא היבשה האמריקני במשימת תצפית באפגניסטן ב-2007.

הדרג המדיני והצבאי הבכיר, קבע קולונל מקגרגור, חייב להבהיר לעצמו מראש את מטרת מלחמה, וכיצד הפעלת הכוח משרתת אותה. האופן שבו הסתיימה המלחמה האמריקנית באפגניסטן מדגים מה מתרחש כשזה לא קורה.

בשבת האחרונה חתם הממשל האמריקני הסכם עם ארגון הטליבאן, שיביא, ככל הנראה, את המלחמה הארוכה באפגניסטן, לכלל סיום. נסיגת הכוחות האמריקנים הצפויה מאפגניסטן, 18 שנים לאחר שפלשו לשם, הזכירה לי סיפור שהקולונל (בדימוס) דגלס מקגרגור נוהג לספר בהרצאותיו.

בעודו מוביל את חטיבתו לקרב, הופיע רץ בפני מפקד חטיבה בצבאו של נפוליאון והודיע לו שהוא נדרש להתייצב במפקדתו של הקיסר. "אתה יודע מדוע?", שאל המח"ט. "כן, המפקד. הוא רוצה להעלותך לדרגת גנרל".

לאור ההסבר – המשיך מקגרגור, ששירת בהצטיינות כקצין שריון בצבא היבשה האמריקני במלחמת המפרץ – הותיר המח"ט את חטיבתו מאחור, בעודה צועדת לקרב, וצעד בקצב מזורז לעבר אוהל המפקדה של נפוליאון. בעודו עושה כן פגע מטח אש ארטילרית של האויב בכוחות הצרפתיים והוא השתטח על הארץ.

מיד לאחר שהסתיימה ההפגזה המשיך המח"ט לנוע לעבר האוהל, כשהרץ צעק לעברו כי שכח מאחור את ראשו (הכוונה לכובע תקני למח"ט). "זה בסדר, אני גנרל עכשיו, אני לא צריך אותו".

מיד לאחר שהסתיימה ההפגזה המשיך המח"ט לנוע לעבר האוהל, כשהרץ צעק לעברו כי שכח מאחור את ראשו (הכוונה לכובע תקני למח"ט). "זה בסדר, אני גנרל עכשיו, אני לא צריך אותו"

מקגרגור לא התכוון בהרצאתו כי גנרלים, ובהרחבה חברי הדרג הצבאי והמדיני הבכיר, אינם זקוקים לראשם (שכלם), אלא דווקא להדגיש כי השימוש בו הוא תפקידם החשוב ביותר משום ש"סוף מעשה במחשבה תחילה".

יצאו טיפשים

דוגמה בולטת לפעולה שנבעה בעיקר מכך שהדרג הצבאי והמדיני הבכיר נמנע מלהשתמש בראשו, כהגדרת מקגרגור, ניתן למצוא בספר "התרסקות במוגדישו" (הוצאת משרד הביטחון, שנת 2002), מאת העיתונאי מרק באודן. בספר מתואר הקרב הקשה ביותר שבו לחמו כוחות אמריקניים, ב-3 באוקטובר 1993, מאז מלחמת וייטנאם ועד למערכה על העיר פאלוג'ה שבעיראק בשנת 2004. הספר עובד לסרט המצליח "בלאק-הוק דאון".

בקרב לחמו אנשי כוח משימה "ריינג'ר", שכלל פלוגה מרג'ימנט הריינג'רס ה-75 של צבא היבשה (שמקביל, פחות או יותר, לחטיבת הקומנדו של צה"ל) ופלגה מכוח דלתא, יחידת העלית של צבא היבשה האמריקני ללוחמה בטרור, בלב בירת סומליה, בהמון זועם ואנשי המיליציה של שבט חאבר גידר, בראשות מוחמד איידיד.

על הכוח פיקד הגנרל ויליאם גריסון, יוצא הכוחות המיוחדים ("הכומתות הירוקות") של צבא היבשה אשר "שירת שתי תקופות שירות בווייטנאם, ובחלק משירותו שם סייע לנהל את תוכנית 'פניקס' האלימה והידועה לשמצה, לחיסול מנהיגים כפריים של הווייטקונג" (עמוד 30). בהמשך שירותו הצבאי "הוא שירת גם כמפקד דלתא" (עמוד 31). מבצעים כמו זה היו עבורו לחם חוק.

במזכר שהפיץ לדרג שמעליו, מספר שבועות לפני הקרב, הזהיר גריסון כי אם כוחותיו יכנסו סמוך לשוק בקרה שבמוגדישו, אזור שבנוי ומאוכלס בצפיפות, "אין ספק שננצח בקרב, אבל אנחנו עלולים להפסיד במלחמה" (עמוד 28). הגנרל, אף שהיה בטוח באנשיו וביכולותיהם, הזהיר שאף כי אין מקום במוגדישו שבו לא יוכלו לפעול ולנצח, ישנם "הרבה מקומות שאליהם אפשר להגיע ולצאת טיפשים" (עמוד 34). הפיקוד האמריקני לא שעה לאזהרתו והורה בדיוק על הפעולה שממנה המליץ להימנע.

במזכר שהפיץ לדרג שמעליו, מספר שבועות לפני הקרב, הזהיר גריסון כי אם כוחותיו יכנסו סמוך לשוק בקרה שבמוגדישו, אזור שבנוי ומאוכלס בצפיפות, "אין ספק שננצח בקרב, אבל אנחנו עלולים להפסיד במלחמה"

בצהרי היום פשט על היעד צוות פשיטה של דלתא בפיקוד סרן אוסטין מילר, יוצא הדיביזיה המוטסת ה-82 ורגימנט הריינג'רס, שהוטס במסוקים. "סרן מילר ולוחמי דלתא שהיו עימו גלשו אל הרחוב. יחד עם לוחמים במסוק נוסף הם יהיו גל התקיפה השני. מאחוריהם הגיעו לוחמי הריינג'רס בארבעה מסוקי בלק הוק, והשתלשלו לעמדותיהם בארבע הפינות של גוש הבניינים, כדי לתחום את הפעולה" (עמוד 23).

לאחר כחצי שעה, כשבכירי המיליציה של איידיד עצורים ומאובטחים נערך הכוח לפינוי בשיירה רכובה. אז התפרץ הגיהינום. הכוח נחשף ונאלץ להילחם בלוחמי המיליציה ובהמון הזועם, בשטח בנוי. העובדה שלוחמי המיליציה הצליחו להפיל שני מסוקי סער מסוג בלק הוק ולרתק את כוחות הפשיטה למרחב הלחימה, יצרה מורכבות נוספת. "אנשי דלתא והריינג'רס נחשבו לכוח הטוב ביותר שיש לצבא. עכשיו הם יעמדו למבחן. קשה לדמיין כוח אחר של 150 אנשים, לכוד בתוך עיר עוינת, מוקף מכל עבריו אוכלוסייה חמושה היטב, שיהיה לו סיכוי כלשהו לשרוד" (עמוד 80), כתב באודן.

הקרב הסתיים לאחר 15 שעות, כאשר לכוח האמריקני נמנו 18 הרוגים, ואילו בצד הסומלי נמנו מאות הרוגים ומאות פצועים. למרות מספר הנפגעים הגבוה בקרב הכוח הפושט הרי שיעדי המבצע הושגו, והריינג'רס וכוח דלתא אכן החזיקו מעמד מול כוח עדיף בהרבה, עד שהצליחו להיחלץ.

אבל למרות גבורתם הפעולה הוכיחה שגריסון צדק. בשל הנפגעים הרבים ממשל הנשיא קלינטון החליט לסיים את פעילות כוח המשימה "ריינג'ר" ולסגת מסומליה, שהיתה שרויה במשבר הומניטרי בעיצומה של מלחמת אזרחים.

בשל הנפגעים הרבים ממשל קלינטון החליט לסיים את פעילות כוח המשימה "ריינג'ר" ולסגת מסומליה, שהיתה שרויה במשבר הומניטרי בעיצומה של מלחמת אזרחים

הטראומה של סומליה היא שעמדה לעיני הממשל האמריקני כשנמנע משליחת חיילים לסיוע במשברים אחרים כמו הג'נוסייד ברואנדה וכשבחר להפעיל במערכה בבוסניה כוח אווירי בלבד.

הניצחון בקרבות היה לא רלוונטי

הסיפור של מקגרגור והקריאה בספר של באודן נראים מהדהדים נוכח ההסכם שעליו חתמו הטליבאן וארצות-הברית בסוף החודש שעבר המסיים את הלחימה באפגניסטן שנמשכה 18 שנים.

בתגובה לפיגוע במגדלי התאומים שביצע ארגון אל-קאעדה ב-2001, פלשו האמריקנים לאפגניסטן, שארגון הטליבאן ששלט בה, בראשות מולה עומאר, סיפק מקלט והגנה לאוסאמה בן לאדן ואנשיו. הצבא האמריקני תקף מן האוויר, ביצע שורה ארוכה של פשיטות ומבצעים מיוחדים, שעל חלקם פיקד אוסטין מילר שלחם, כאמור, במוגדישו ולימים היה למפקד כוח דלתא, השתלט על המדינה, מוטט את שלטון הטליבאן וכונן ממשלה חדשה, בראשות חאמיד קארזאי.

אבל למרות ההצלחה הראשונית, הטליבאן התארגן מחדש, והמשיך לנהל כנגד האמריקנים ובעלי בריתם מלחמת גרילה וטרור. העובדה שהיה ברור שהנוכחות האמריקנית היא זמנית הקשתה על גיוס האוכלוסייה לטובתם, והטליבאן נהנה מתמיכה ציבורית רחבה. בסוף, לא משתלם לאזרח לשתף פעולה עם מי שיעזוב. עדיף לצדד במי שיישאר.

אבל למרות ההצלחה הראשונית באפגניסטן, הטליבאן התארגן מחדש, והמשיך לנהל כנגד האמריקנים ובעלי בריתם מלחמת גרילה וטרור. העובדה שהיה ברור שהנוכחות האמריקנית היא זמנית הקשתה על גיוס האוכלוסייה לטובתם

הלחימה, ופעולות הייצוב שלאחריה גבו מחיר כבד מארצות-הברית ומהציבור האפגני. כ-2,400 חיילים אמריקנים נהרגו וכ-20,000 נפצעו. כחצי מיליון אפגנים נהרגו ונפצעו. לכל מלחמה יש גם תג מחיר כספי וזו עלתה למשלם המיסים האמריקני כטריליון דולר.

נכון שהראייה לאחור היא תמיד 6/6 אבל גם בזמן אמת ניתן היה לראות שאף שעילת המלחמה האמריקנית היתה מוצדקת מאוד, הם לא ביררו לעצמם עד הסוף מה ברצונם להשיג בה. נראה כי האמריקנים הגיעו, מאוחר מדי, שוב להבנה, שכמו במלחמת וייטנאם וכמו בפעולה במוגדישו, העובדה שניצחו בכל הקרבות הפכה ללא רלוונטית. זה קרה משום שמראש המטרה שלשמה פלשו לאפגניסטן, והאופן שבו הפעלת הכוח אמור לשרת אותה לא הוגדר כראוי מראש.

לאחר שחיסלו את תשתית אל-קאעדה במדינה, ובוודאי לאחר שכוח מהקומנדו הימי חיסל את מנהיג הארגון, בן לאדן, בפקיסטן ב-2011, לא ברור מדוע האמריקנים לא מימשו את הרעיון של הסנטור ג'ורג' אייקן מימי מלחמת וייטנאם (גם אז לא הקשיבו לו, וחבל), שאמר "בואו נצא משם ונגיד שניצחנו".

האמריקנים הבינו, שכמו במלחמת וייטנאם ובפעולה במוגדישו, העובדה שניצחו בכל הקרבות הפכה ללא רלוונטית. זה קרה משום שמראש המטרה שלשמה פלשו לאפגניסטן והפעילו כוח – לא הוגדר כראוי מראש

כמעט עשור מאוחר מדי חתמו בשבת האחרונה בקטאר מזכיר המדינה האמריקני, מייק פומפאו, ומזכ"ל ברית נאט"ו, ינס סטולטנברג, על הסכם שלום עם ראשי ארגון הטליבאן. הסכם קובע שהטליבאן יפסיק את כל הפעולות האלימות כנגד כוחות נאט"ו, ובתמורה ייסוגו אלו מדינה בתוך 14 חודשים.

בנוסף אמור להתחיל משא ומתן לשלום גם בין הטליבאן לממשלת אפגניסטן בכדי להקים ממשלה משותפת. ההסכם הוא המשך ישיר להבטחת הנשיא טראמפ מהבחירות הקודמות לנשיאות, לסיים את מה שהגדיר כמלחמות מיותרות.

מפקד כוחות נאט"ו באפגניסטן, הגנרל אוסטין מילר (כן, אותו מילר), ציין בראיון בחודש שעבר כי בראייתו "הטאליבאן עשה מאמץ כן" להפסיק את הלחימה. זה כמובן, בניכוי התקיפה האווירית האמריקנית על כוחות טליבאן שהתרחשה השבוע, בתגובה לכך שכוח טליבאן תקף מחסום של הצבא האפגני.

את רוב הקריירה שלו עשה מילר בלחימה בדיוק במערכות ארוכות, מדממות וחסרות תוחלת ותהילה כמו זו, וסביר להניח שהיה רוצה לסיים את הלחימה באפגניסטן בתוצאה אחרת. אבל כשמטרות המלחמה לא ברורות, כפי שאירע בווייטנאם, בעיראק, באפגניסטן, במלחמת לבנון השנייה וגם בשהייה בלבנון בשנים 2000-1985, התוצאה כמעט תמיד תהיה הפעלת כוח ועוד כוח מבלי שתהיה לכך תוצאה רצויה. פשוט בגלל שלא הגדרנו לעצמנו מה אנחנו רוצים להשיג.

גל פרל פינקל, מפעיל הבלוג "על הכוונת", בלוג מדיני-ביטחוני על חזון, אסטרטגיה ופרקטיקה. בין היתר עבד כאנליסט בחברת מחקרי שוק ומודיעין עסקי. בעבר שירת בצנחנים ועבד במשרד ראש הממשלה. בעל תואר שני בדיפלומטיה וביטחון מטעם אוניברסיטת תל אביב. במחקריו עוסק בצה"ל, מערך המילואים, דוקטרינות ואסטרטגיות צבאיות.

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.
עוד 1,270 מילים
כל הזמן // יום חמישי, 9 ביולי 2020
מה שחשוב ומעניין עכשיו

ישראל מייבשת

פרק 17מים הם עניין גדול בגדה המערבית - ובפרט בדרום הר חברון ● מים הם לא רק מקור החיים, אלא גם נשק וכלי שלטוני ● "יש לטפל בעניין הזה בשקט, בשלווה ובחשאי ולעסוק בחיפוש דרכים להגירתם לארצות אחרות", אמר לוי אשכול על הפלסטינים אחרי מלחמת ששת הימים, ואף הציע את הפתרון: "ייתכן שאם לא ניתן להם מים במידה מספקת, לא תהיה להם ברירה" ● 53 שנה אחרי, אמיר בן-דוד רואה כיצד ישראל מיישמת את המדיניות הזו בשטח

עוד 2,442 מילים

י"ז בתמוז: הצום ש'נעלם' והכח שבזכרון

מערכת החינוך הישראלית קירבה ביַלדותינו לתודעתנו, ללא כל מאמץ או התחייבות מצידנו, את החגים והמועדים המצויינים במסגרת השנה החינוכית והרחיקה את אלו שלא נחגגים או מצויינים במהלכה. כזה הוא סיפורה הטרגי של תענית י"ז בתמוז, אחת מחמש התעניות בלוח השנה העברי.

מערכת החינוך קירבה לתודעתנו את המועדים המצויינים במסגרת השנה החינוכית, והרחיקה את אלו שלא נחגגים במהלכה. כזה הוא סיפורה הטרגי של תענית י"ז בתמוז

על פי המסורת, ביום זה נבקעו חומות ירושלים, והתענית נמשכת מעלות השחר ועד צאת הכוכבים. י"ז בתמוז מציין את ראשית ימי בין המצרים, שלושת השבועות המובילים לט' באב וחורבן בית המקדש:

"גָּלְתָה יְהוּדָה מֵעֹנִי וּמֵרֹב עֲבֹדָה, הִיא יָשְׁבָה בַגּוֹיִם, לֹא מָצְאָה מָנוֹחַ כָּל רֹדְפֶיהָ הִשִּׂיגוּהָ בֵּין הַמְּצָרִים" (איכה א' ג')

הדרתו של י"ז בתמוז ושל אחיו הבכור והמוכר ט' באב מעיסוקנו החינוכי, צמצמה את האפשרות שלנו ללמוד להרחיב ולדון בנושאים לאומיים כגון חורבן וגלות ופגמה בכוללנות הסיפור היהודי המשותף אותו אנו נושאים כמטען תרבותי רב דורי.

התלמוד הבבלי, במסכת תענית דף כ״ו ע"א מציין חמישה דברים אשר אירעו לאבותינו ביום זה:

  1. נשתברו הלוחות – לאחר חטא העגל.
  2. ובטל  קורבן התמיד – שהוקרב מדי יום בבית המקדש.
  3. והובקעה העיר.
  4. ושרף אפוסטמוס את התורה (אין מקור אחר על אפוסטומוס כך שלא ברור בדיוק על מה מדובר).
  5. והעמיד צלם בהיכל.

היכולת היהודית המופלאה לרתום את הזיכרון הקולקטיבי לטובת ההווה הוא ערך תרבותי חשוב מכדי לפסוח שלא במודע על אירועים מכונני תודעה משותפת, כפי שבאים לידי ביטוי בלוח השנה העברי. מדובר בעצם ההכרה שהזיכרון אינו מונח כמשקולת על כתפינו, כפעולה המאיטה את תנועתנו בעולם, אלה להפך – הוא כוח עצום ורב הדוחף אותנו קדימה לזכור, לפעול ולעשות.

היכולת היהודית המופלאה לרתום את הזיכרון הקולקטיבי לטובת ההווה – הוא ערך תרבותי חשוב מכדי לפסוח שלא במודע על אירועים מכונני תודעה משותפת. מדובר בהכרה שהזיכרון אינו מונח כמשקולת על כתפינו

הרמב"ם במשנה תורה, הלכות תעניות ה׳ כותב:

"יֵשׁ שָׁם יָמִים שֶׁכָּל יִשְׂרָאֵל מִתְעַנִּים בָּהֶם מִפְּנֵי הַצָּרוֹת שֶׁאֵרְעוּ בָּהֶן כְּדֵי לְעוֹרֵר הַלְּבָבוֹת לִפְתֹּחַ דַּרְכֵי הַתְּשׁוּבָה וְיִהְיֶה זֶה זִכָּרוֹן לְמַעֲשֵׂינוּ הָרָעִים וּמַעֲשֵׂה אֲבוֹתֵינוּ שֶׁהָיָה כְּמַעֲשֵׂינוּ עַתָּה עַד שֶׁגָּרַם לָהֶם וְלָנוּ אוֹתָן הַצָּרוֹת. שֶׁבְּזִכְרוֹן דְּבָרִים אֵלּוּ נָשׁוּב לְהֵיטִיב".

בכל דור ודור, אנו נדרשים לחזור ולהתבונן בלוח השנה העברי, לדרוש אותו מחדש באופן מותאם למציאות חיינו תוך כדי דיאלוג מתמשך עם זיכרוננו הקולקטיבי. הנה הצעה לתיקון אישי לי"ז בתמוז השנה:

נשתברו הלוחות – נאחה את לוחות ליבנו שנאמר:

"חֶסֶד וֶאֱמֶת אַל־יַעַזְבֻךָ קָשְׁרֵם עַל־גַּרְגְּרוֹתֶיךָ כָּתְבֵם עַל־לוּחַ לִבֶּךָ". (משלי ג' ג')

בטל קורבן התמיד – נאיר האחד את השני שנאמר:

"ואתה תצוה את־בני ישראל ויקחו אליך שמן זית זך כתית למאור להעלות נר תמיד" (שמות כ"ז כ').

הובקעה העיר – נפתח לרווחה את שערינו, שנאמר:

"פתחו־לי שערי־צדק אבא־בם אודה יה, זה־השער ליהוה צדיקים יבאו בו" (תהילים קי״ח:י״ט-כ׳).

שרף אפוסטמוס את התורה – נהיה אנו לתורת אמת, שנאמר:

"וְעַ֤ל הַר־סִינַי֙ יָרַ֔דְתָּ וְדַבֵּ֥ר עִמָּהֶ֖ם מִשָּׁמָ֑יִם וַתִּתֵּ֨ן לָהֶ֜ם מִשְׁפָּטִ֤ים יְשָׁרִים֙ וְתֹורֹ֣ות אֱמֶ֔ת חֻקִּ֥ים וּמִצְוֹ֖ת טֹובִֽים "(נחמיה ט' ,י"ג).

העמיד צלם בהיכל – נתקן את צלם אלוהים אשר בקרבנו שנאמר:

"וַיִּבְרָ֨א אֱלֹהִ֤ים אֶת־הָֽאָדָם֙ בְּצַלְמ֔וֹ בְּצֶ֥לֶם אֱלֹהִ֖ים בָּרָ֣א אֹת֑וֹ זָכָ֥ר וּנְקֵבָ֖ה בָּרָ֥א אֹתָֽם" (בראשית א׳:כ״ז).

וכך יהיה י"ז בתמוז למועד משמעותי ורלוונטי עבור כולנו.

ערנ יעקב שפיר הוא מנהל אגף קהילות וזהות יהודית-ישראלית במדרשה באורנים, וחבר בית המדרש לרבנות ישראלית של מכון הרטמן והמדרשה באורנים. שפיר הוא אחד המייסדים וחבר פעיל בקהילת "אליאב", קהילה פלורליסטית בצפון הנגב, שם הוא מתגורר עם אשתו אור ושלוש בנותיו – יהלי, נעמה ותמר.

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.
עוד 471 מילים ו-1 תגובות

המשבר בין הציבור החרדי לרשויות נראה חסר תקנה

אחת הבדיחות הנפוצות בימים אלה בקרב בני ישיבות הולכת כך: "אם ראית שוטר מרחוק - תשים מסכה. אם שכחת את המסכה - תוריד את הכיפה" ● הרבה תסכול מסתתר מאחורי הבדיחה הזו, עם טענות על אכיפה בררנית, ניתוק ואפליה ● בגל הראשון, דרעי ניהל את המשבר מול החרדים, אבל כעת גם דרעי ממודר ● והזעם ברחוב החרדי גואה ומגיע עד נתניהו ● פרשנות

עוד 717 מילים

יאיר נתניהו התנצל בפני דנה וייס: "לדברים אין כל ביסוס"

יו"ר הקואליציה זוהר: "יש נתק מוחלט בינינו לבין כחול לבן" ● השר רפי פרץ נכנס לבידוד לאחר שאחד מיועציו נדבק בקורונה ● ח"כ ברקת: "התוכניות של אגף התקציבים לא מאפשרות להחזיק את המשק" ● יו"ר האופוזיציה לפיד: "אתמוך בתוכנית הכלכלית אם אראה שהיא טובה" ● היום יחולו המגבלות החדשות על האוטובוסים

11:57 עריכה

יאיר נתניהו התנצל בפני העיתונאית דנה ויס. בחשבון הטוויטר שלו כתב בנו של ראש הממשלה: "לפרסומים שפרסמתי בתאריכים 23.5.20, 24.5.20 ו-25.5.20 על גברת ויס אין כל בסיס. אני מתנצל בפניה עליהם וקורא לכל הגולשים להתנער מהם ולהסיר את הפרסומים בעניין". אביו, ראש הממשלה בנימין נתניהו, שיתף את ההתנצלות.

ויס וחברת החדשות איימו בתביעת דיבה, לאחר שנתניהו הבן כתב בטוויטר: "מישהו יודע איך דנה וייס קיבלה תפקיד כה בכיר בערוץ 2? רהוטה? לא. חכמה? לא. מעניין…". בראיון אמרה העיתונאית: "אם זה היה עניין אישי שלי היה לי יותר קל לדפדף, אבל זה 2020 ושוב אנחנו רואים שלא משנה מה אישה עושה, ולא משנה כמה היא מתקדמת וכמה קבלות יש לה – מישהו יכול ברגע אחד להחזיר את הכל, לרדד את זה במיזוגיניות למיניות שלה".

11:51 עריכה

שר התרבות והספורט חילי טרופר אומר כי מפלגת כחול לבן לא תיפרע מהליכוד בגין ההתנהלות סביב ההצעה להקים ועדת חקירה לניגודי העניינים של השופטים.

"אנחנו לא נשתתף במשחק הזה של נקמנות פוליטית, זאת לא התקופה ולא הרגע. כל מה שלא עוסק בבריאות ובכלכלה צריך להמתין לימים אחרים", אמר טרופר בכאן רשת ב'.

11:16 עריכה

140 ראשי רשויות בפנייה לשר האוצר: "מפצירים בך לפתור את משבר העובדות הסוציאליות. העובדים הסוציאליים הם הלוחמים החברתיים. זה המעט שנוכל לעשות עבורם – להבטיח את תנעי ההעסקהש להם והמוגנות מפני אלימות".

10:22 עריכה

שר התיירות, אסף זמיר, התייחס למחלוקות בקואליציה סביב גיבוש תקציב המדינה. "גנץ ונתניהו טרם הסכימו בנושא התקציב, אני בטוח שהם יגיעו להבנה בהמשך. בעיניי זה הזוי להוביל תקציב חד-שנתי", דברי זמיר בראיון לגל"צ.

10:21 עריכה

יו"ר האופוזיציה יאיר לפיד: "ממשלת המנותקים בשיאים של טרלול".

09:20 עריכה

ח"כ בצלאל סמוטריץ' התייחס בגל"צ לטענות לפיהן אישור הצעת החוק שלו להקמת ועדת החקירה לשופטים היה מביא לפירוק הממשלה: "אם ההצעה הייתה עוברת, הממשלה לא הייתה נופלת כי לכחול לבן יש תשעה מנדטים בסקרים. הקמת ועדת חקירה פרלמנטרית לא עוברת על ההסכמים הקואליציוניים".

09:18 עריכה

ח"כ ניצן הורוביץ: "בוקר וערב אני שומע את בנט זועק שהממשלה לא עושה את מה שדחוף כל כך נגד הקורונה כי היא מתעסקת בשטויות, והוא בעצמו? אחרי אובססיית הסיפוח באמצע הקורונה, מציק ומטריד עכשיו עם חקירות לשופטים. שום קבינט קורונה ושום בטיח. זה הבנט הידוע מהימין הקיצוני ולאנשים רציניים אין מה להתקרב לשם".

09:12 עריכה

השר יועז הנדל תהה בראיון לגל"צ מדוע יש זעם במפלגת ימינה על הפלת הצעת החוק להקמת ועדת חקירה פרלמנטרית לניגודי העניינים של שופטי העליון: "נדמה לי שהם המציאו את הכותרת 'לא פרנסה, לא מעניין'. לליכוד וימינה היו הרבה שנים יחד להקים את ועדת החקירה הזו".

08:55 עריכה

השר לירושלים ומורשת, רפי פרץ, הודיע כי ייכנס לבידוד לאחר שנודע לו כי אחד מיועצי משרדו אובחן כחיובי לקורונה.

08:15 עריכה

השרה מירי רגב על כניסת ההנחיות החדשות בקווי האוטובוסים: "אין ספק שזה לא הולך להיות קל. כולנו נדרשים לסבלנות וזה לא יהיה פשוט. למדנו מהגל הראשון ולכן גם לא קיבלתי את ההמלצה לעד 20 איש באוטובוס. עמדתי על כך ואני שמחה שגם המל"ל וגם משרד הבריאות אישרו את הבקשות שלנו. סיכמנו אתמול עם האוצר על 10 מיליון ש"ח כדי לתגבר את הקווים".

08:01 עריכה

יו"ר האופוזיציה יאיר לפיד: "אתמוך בתוכנית הכלכלית אם אראה שהיא טובה. לא אעשה משחקי קואליציה ואופוזיציה על כספם של אזרחי ישראל".

בראיון לגל"צ הוסיף: "בעיית הממשלה היא לא תוכניות, אלא זה שהיא לא מצליחה לבצע שום דבר. לא צריך מחר ללכת בחירות כי אנחנו באמצע הקורונה – אבל צריך להעיף את הממשלה הזו אחרי הגל השני".

לפיד בוועידת "מעריב" בהרצליה, אתמול (צילום: מרים אלסטר, פלאש 90)
לפיד בוועידת "מעריב" בהרצליה (צילום: מרים אלסטר, פלאש 90)
07:52 עריכה

ח"כ ניר ברקת, שר האוצר המיועד לשעבר, התייחס בראיון לכאן רשת ב' לתוכנית הסיוע הכלכלית: "שלחתי את התפיסה שלי, איך מביאים 500 אלף מובטלים חזרה לעבודה – זה המפתח בתוכנית שלי. היום ברור לכולם שהתוכניות של אגף התקציבים לא מאפשרות להחזיק את המשק".

ברקת ביקר בחריפות את אגף התקציבים: "ב-2008 היה משבר פיננסי ואז אגף התקציבים התגאה בכך שהם נתנו קצת ולא נתנו כלום. אני רואה אותה תפיסה עכשיו, של אנשים שלא יודעים איך העולם עובד".

07:45 עריכה

הגבלות משרד הבריאות על האוטובוסים ייכנסו היום לתוקף, לאחר כמה ימים של אי הבנות ובלבולים בקרב הנוסעים והנהגים. האוטובסים יפעלו במתכונת של 50% תפוסה – בנסיעות עירוניות יורשו לעלות עד 32 נוסעים, בבין-עירוניות עד 30 ובאוטובס "אקורדיון" עד 50 נוסעים. כמו כן, קווי האוטובוס יפסיקו את פעילותם בימי החול בשעה 22:00 ובשישי ושבת ללא שינוי.

אוטובוס עירוני באשקלון ימות הקורונה (צילום: Flash90)
אוטובוס עירוני באשקלון ימות הקורונה (צילום: Flash90)
07:40 עריכה

 יו"ר הקואליציה ח"כ מיקי זוהר מהליכוד: "יש נתק מוחלט בינינו לבין כחול לבן".

בראיון ל"ישראל היום" טען זוהר כי "מה שמחזיק את הממשלה הזאת זה אך ורק משבר הקורונה. אם לא היינו בגל שני, יש מצב שלא היתה כזאת ממשלה. כחול לבן צריכים לשנות את הגישה".

לשאלה האם הממשלה תחזיק מעמד זמן רב ענה: "להערכתי לא, אבל אני עדיין אופטימי ששני הצדדים יתעשתו כדי לייצב את הממשלה. אני רוצה שנתניהו יהיה ראש הממשלה. זה לא סוד שלא תמכתי במועמדותו של בני גנץ, ואין לי רצון עז שהוא יהיה ראש ממשלה".

עוד 14 עדכונים

לא מדובר במחיקת ההיסטוריה

שמרנים ברחבי העולם נזעקים בימים אלה כנגד הסכנה העצומה של "מחיקת ההיסטוריה" בהקשר של סילוק פסלים ואנדרטאות שמעצבנים את הדור החדש.

אפשר להבין את הצגת הדברים בצורה זו. כשמתנגדים, למשל, להסרת פסלים של מנהיגי הדרום במלחמת האזרחים האמריקאית, עדיף ללהק את עצמך כאביר הכנות האינטלקטואלית מאשר כנוסטלגיסט של העבדות.

אפשר להבין את הצגת הדברים של השמרנים. כשמתנגדים להסרת פסלי מנהיגי הדרום במלחמת האזרחים האמריקאית, עדיף ללהק את עצמך כאביר הכנות האינטלקטואלית מאשר כנוסטלגיסט של העבדות

דונלד טראמפ מאמץ את הגישה בימים אלה ממש, כשהכלכלה לרעתו בגלל הנגיף, והמאבק המכוער בין הגזעים מביא לו נזק נוסף. טראמפ חתם על צו נשיאותי המאפשר את כליאתם של משחיתי מונומנטים, ובסופשבוע נשא נאום שכולו כתב הגנה על טוהר ההיסטוריה:

"האומה שלנו עדה למסע חסר רחמים השואף  למחוק את ההיסטוריה שלנו, להכפיש את הגיבורים שלנו",  מחה, בעומדו בצל פסלי ארבעה מקודמיו בהר רשמור. "אספסוף זועם מנסה להוריד פסלים של מייסדינו (ואת) האנדרטאות הקדושות ביותר שלנו".

ייתכן שחישב נכון. זהו קלף שעשוי לעבוד אלקטורלית כמו שהפופוליזם הכלכלי שלו עבד לפני ארבע שנים במדינות "חגורת החלודה" שעדיין מחלידות (במערב התיכון, שם גוועו תעשיות כבדות בגלל הגלובליזציה).

הרפובליקנים מגזימים קצת עם הפחד המעושה שלהם מפני עריצות פרוגרסיבית. אבל הם צודקים בהבחנתם שמיעוט קולני התגבש לכדי אספסוף טוויטר שמצליח לפגוע במי שקורא תיגר על הציפיות החדשות (והמחמירות כל הזמן) ל"נאותות", על חשבון חופש הביטוי.

המצב הרחיק עד כדי כך שאדם מן השורה עשוי להאמין לטענה שהשמאל האמריקני מסוגל לרצות "למחוק את ההיסטוריה". ולמרות שזה סביר לפטור כל מה שאמר טראמפ כתחמנות צינית, ניתן לשמוע דברים דומים גם מחוגים פחות הזויים.

הרפובליקנים מגזימים עם פחדם המעושה מעריצות פרוגרסיבית. אך צודקים בכך שמיעוט קולני שהתגבש לאספסוף טוויטר מצליח לפגוע במי שקורא תיגר על הציפיות המחמירות ל"נאותות", על חשבון חופש הביטוי

נשיא צרפת מקרון, למשל, עומד גם הוא בפני דרישות לסלק פסלים של דמויות מהתקופה הקולוניאלית, וכך הוא אמר:

"הרפובליקה לא תמחק שום זכר או שם מההיסטוריה שלה. לא נוריד אף  פסל".

בין הרבים שיסכימו הם פרופסורים להיסטוריה המבקשים באמת לשמר תיעוד ונרתעים מפני רוויזיוניזם. אחד מהם הוא סר ג'ף פאלמר, פרופסור שחור מסקוטלנד, אשר חושש שלקחי ההיסטוריה הקשה של השחורים יישכחו יחד עם הפסלים (יש להניח שדאגותיו שונות מאלו של טראמפ גם אם מסקנותיו דומות בעניין ספציפי זה).

זהו נושא מורכב שלא מאפשר חלוקה ברורה לטובים ורעים. אבל עם זאת, אלה שחוששים כל כך ממחיקת ההיסטוריה מפספסים משהו בסיסי ביותר בנוגע לפסלים ומונומנטים: הם לא נועדו לתעד את  היסטוריה, להבדיל מהכתובים; הם חוגגים אדם או אירוע.

הם מעניקים חותם רשמי של החברה באמצעות בולטות במרחב הציבורי. אבל בולטות לא צריכה להיות קביעות.

הורדת אנדרטה כלשהי לא מהווה התעלמות מהעובדה שסטנדרטים משתנים. אם בכלל, המעשה משקף את זה באופן לגיטימי.

דור חדש עשוי להסתפק בהוספת אלמנטים לאנדרטה כדי להסביר את הפרספקטיבות המשתנות. אבל יש לו גם את הזכות להחליט שהוא לא רוצה יותר לחגוג את האדם או הדבר בכלל.

אפשר בהחלט לזכור היסטוריה קשה בספרים, צילומים, סרטים דוקומנטריים ואף אומנות, בלי לחגוג אותה במרחב הציבורי.

יש פרופסורים להיסטוריה המבקשים לשמר תיעוד ונרתעים מפני רוויזיוניזם. אחד מהם, סר ג'ף פאלמר, פרופ' שחור מסקוטלנד, חושש שלקחי ההיסטוריה הקשה של השחורים יישכחו יחד עם הפסלים

כשהגעתי לרומניה ימים אחרי המהפכה האנטי-קומוניסטית, אחד האירועים הראשונים שהייתי עד להם היה סילוק פסל לנין מכיכר מרכזית בבוקרשט. בניגוד לפסלו של סדאם חוסין, שהופל בבגדאד 13 שנה לאחר מכן, ללנין היו חסידים רבים במזרח אירופה במשך תקופה ארוכה; אבל ב-1990 זה כבר מזמן כבר לא היה המצב, ואף אחד לא מתגעגע אליו היום.

וכמובן שאיש אינו רוצה לראות פסלי היטלר באלכסנדרפלאץ, למרות שהוא היה שחקן מרכזי בהיסטוריה שאף זכה פעם  בבחירות לפרלמנט בגרמניה (פחות או יותר). כל רעיון מופשט נהיה יותר ברור כשמחזירים את היטלר לתמונה.

איפה עובר הגבול? האם ההמולה עלולה לסכן את האנדרטאות לזכר ג'ורג' וושינגטון עצמו? הוא היה גבוה מאוד, הוא לא יכול היה לשקר, והוא היה האבהי מבין האבות המייסדים. אבל למרות שנראה שלא עשה את זה בהתלהבות, הוא כן החזיק בעבדים.

וקחו למשל את הרומאים שהיו ברבריים למדי אבל גם השאירו לקורבנותיהם אמות מים וניצנים של שלטון החוק. שניתן לקולוסיאום להמשיך לעמוד?

ומה עם הפטריארכיה, אולי העוול האבסורדי ביותר שבני אנוש הגו עד כה? האם בקרוב נתמודד עם קריאות להסיר כל איזכור לכל מי שמילאו תפקיד בשלילת זכות הבחירה מנשים עד לפני כמאה שנה (כלומר כמעט כל דמות בהיסטוריה)? אל תתפלאו אם כן. זה לא יהיה בלתי לגיטימי, וזה הכיוון אליו צועד הנוער, גם אם את רבים זה מקומם.

כמובן שאיש אינו רוצה לראות פסלי היטלר באלכסנדרפלאץ, למרות שהיה שחקן מרכזי בהיסטוריה שזכה פעם בבחירות לפרלמנט בגרמניה (פחות או יותר). כל רעיון מופשט נהיה יותר ברור כשהיטלר בתמונה

אין משוואה שיכולה לתת לנו את התשובה. וברור שהפרוגרסיביים מסוגלים לפגוע בפרוייקט של עצמם בגלל שאפתנות יתר וטהרנות מרתיחה.

אז מי צריך להחליט איזו אנדרטה נכנסה למינוס בחשבון המוסר הקולקטיבי? כמו עם הדמוקרטיה עצמה, ייתכן שהדבר הכי פחות גרוע זה לציית לעמדת הרוב (ואולי אפילו לערוך משאלי עם).

כדי שיהיה סיכוי שזה יעבוד, עדיף לא להוסיף לפער הדורות גם חלוקה של החברה לאינסוף זהויות ושבטים.

וזו סיבה נוספת לכך שהמציאות הישראלית המתקרבת בחסות הימין, כמדינה דו-לאומית הכוללת את הגדה המערבית, כל כך לא מרנינה.

מישהו יכול לדמיין אוכלוסיה שמחולקת במידה שווה בין יהודים לערבים מסכימה אם פסלים ואנדרטאות (ואפילו שמות של רחובות וגשרים) יציינו את איזדין אל קסאם (שהוליד קבוצת טרור) או את רחבעם זאבי (שקשור לרעיון הטרנספר)?

כדי לנווט במציאות הדליקה של המאה ה-21, חברה זקוקה לנרטיב מוסכם לפחות בהווה, אם לא לגבי העבר.

דן פרי שירת כעורך ראשי של סוכנות אי-פי במזה"ת (מבסיסו בקהיר) לאחר תפקידים דומים באירופה, אפריקה והאיים הקריביים. שימש כיו"ר התאחדות עתונאי החוץ בישראל. איש היי טק ויזמות בעבר ובהווה. עקבו אחריו ב: https://twitter.com/perry_dan

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.
עוד 840 מילים

למקרה שפיספסת

עודכן לפני 12 דקות
זירת הבלוגים
הזמן שלך לומר את דעתך
הצטרפות

תגובות אחרונות

מאז קום המדינה התנהלה מערכת ההשכלה הגבוהה בהצלחה מעוררת הערכה, וללא שר ממונה ● והנה מגיע זאב אלקין, ונחוש להותיר חותם כמעט בכל מחיר ● החלטתו לבטל את הבחינות פנים אל פנים באוניברסיטאות עלולה לגרום נזק לדורות, ונראית אבסורדית במיוחד לאור ההנחיה להמשיך לקיים מבחנים פסיכומטריים ● דעה

עוד 1,224 מילים

קק"ל לא מרפה: ניסיון נוסף לפטר עובדים פלסטינים

מעקב זמן ישראל אחת לכמה חודשים קרן קיימת מזמנת לשימוע עשרות עובדי שדה, שמועסקים במשך עשרות שנים ללא תנאים סוציאליים, ומבקשת לפטר אותם במסגרת קיצוצים והסכמים קיבוציים ● גם הפעם מפוטרים עשרה עובדים פלסטינים ותיקים ● בעתירה שהגישו נטען כי קק"ל פועלת ל"אפלייתם השיטתית, בהיותם תושבי הרשות הפלסטינית"

עוד 752 מילים

נתניהו הרעיב במשך שנים את השירות הציבורי, אז מה הפלא שאין מי שילחם במגפת הקורונה

17 שנים אחרי ששר האוצר בנימין נתניהו הגדיר את המגזר הציבורי כאיש השמן שרוכב על גבו של האיש הרזה, מתברר שהתיאוריה הזו, שכבר אז הייתה שקרית, חוזרת אל כולנו כמו בומרנג ● אחרי סדרה ארוכה של דיאטות הרעבה, לשירות הציבורי - שאמור לנהל את מלחמת השוחות מול הקורונה - פשוט אין עם מי ● פרשנות

עוד 780 מילים ו-2 תגובות
רומן טרופימוב בשדה התעופה במאנילה

רומן טרופימוב נחת בשדה התעופה במנילה אחרי טיול בתאילנד, בדיוק בזמן שהוטל סגר כללי על בירת הפיליפינים ● בנחיתה לקחו לו את הדרכון ומאז היה שם, תקוע בתוך נמל התעופה בלי כל יכולת לצאת ● "אני מרגיש רע, סובל מנכות, והגב שלי כואב בגלל התנאים שבהם נאלצתי לחיות כאן" ● בעקבות פניית זמן ישראל למשרד החוץ האסטוני, אמש הועלה על טיסה חזרה הביתה

עוד 752 מילים

לאחר שהציג את ההגבלות לציבור: אדלשטיין חגג במסיבה עם עשרות משתתפים

כך דווח בכאן חדשות, אדלשטיין הגיב: "האירוע התקיים בהתאם להנחיות" ● היועמ"ש לבג"ץ: "להורות על ביטול החסינות שניתנה לח"כ חיים כץ" ● נשיא המדינה ריבלין מבקר את התנהלות המדינה עם משבר הקורונה: "ישראל לא פיתחה עדיין תורת לחימה למאבק בנגיף" ● הכנסת הצביעה נגד הקמת ועדת החקירה לשופטים ● ניסנקורן: כל עוד אני שר המשפטים שלטון החוק לא ייפגע ● גנץ: הליכוד מייצר מחדל מוסרי ומחבל בדמוקרטיה

עוד 48 עדכונים

הקורונה מאיימת לחסל את נתניהו

בנימין נתניהו צריך מולו אויב - תמיד וכל הזמן, אמיתי או מדומיין ● לאורך עשרות שנים, הוא טיפח ביד אחת את האויב שלו - הפך את איראן לאיום קיומי, את השמאל לבוגדים, את הפרקליטות והתקשורת לדיפ סטייט - וביד שניה פמפם לציבור מסר אחד בלבד: רק אני יכול להציל אתכם מהאויבים האלה ● עד שהוא נתקל באויב שאיתו הוא לא יכול לשחק כרצונו ● פרשנות

עוד 700 מילים ו-4 תגובות

מה באמת עובר בראש של נתניהו כאשר הוא דוהר לעבר סיפוח חד-צדדי, בשעה שכל העולם (כמעט) מתנגד לכך? ● התפיסה האסטרטגית השמרנית הישראלית מציעה הסבר רחב ומקורי למהלך: רה"מ מזהה את הירידה במעמדה הבינלאומי של ארצות הברית, ומבקש להיערך לכאוס העולמי שיגיע בעקבותיה ● פרשנות

עוד 1,984 מילים

150 אלף משפחות ישראליות נזקקות לסיוע בהשגת מזון

זה לא חרטא: למאות אלפי משפחות בישראל אין כסף לקנות אוכל והן תלויות במזון שמחלקות להן עמותות, ומספר הנזקקים גדל דרמטית בעקבות הקורונה ● יש אנשים שאוכלים ארוחה אחת ביום, ויש אנשים שאוכלים מזון שאינו בריא להם או אינו מתאים למצבם הבריאותי ● דב צ'רניחובסקי, יו"ר המועצה לביטחון תזונתי: "לכל החברה שלנו, שרואה את עצמה כחברת היי-טק מתקדמת, קשה להסתכל למציאות בפרצוף"

עוד 1,970 מילים

אחרי שאף תכנית ממשלתית לא הצליחה להוריד משמעותית את מחירי הדיור, ליצמן ודרעי מקדמים הקלות ליזמי פרויקטים של פינוי-בינוי ● אבל את המחיר ישלמו הדיירים הוותיקים שלא מעוניינים בשינוי, אשר כוח המיקוח שלהם ייפגע משמעותית ● בנוסף, מומחים מזהירים כי הדירות שייבנו כך לא יענו על הצרכים האמיתיים של האוכלוסייה הישראלית, ורק יתרמו להשתוללות שוקי הנדל"ן והמשכנתאות

עוד 1,972 מילים

ראיון בגיל 80, רינגו סטאר ממשיך להפיץ פיס אנד לאב

רינגו סטאר לא ייתן למגפת הקורונה לקלקל לו את "מופע יום ההולדת הגדול של רינגו" היום, לכבוד יום הולדתו ה-80 ● המתופף האגדי של הביטלס מתכנן הלילה חגיגה עם מיטב חבריו, ביניהם כמובן פול מקרטני, בשידור חי ביוטיוב ● רגע לפני שהוא נכנס לעשור התשיעי של חייו, סטאר התיישב לראיון מלא זכרונות ואופטימיות ● "אני מתכוון להמשיך הרבה יותר מ-80 שנה", הוא מבטיח

עוד 1,749 מילים
סגירה
בחזרה לכתבה