הפצצה הוטלה בעשר בלילה של יום שני, אחרי אינספור רמזים שנשלחו משעות אחרי הצהרים על ידי ערוצי התקשורת המרכזיים: "ניצחון היסטורי!", "הגאון עשה זאת שוב!", "37 מנדטים לנתניהו!"

לא עזרו כתבי האישום, לא השפיעה חשיפת אלקטור וההסתה נגד בני גנץ.  הציבור בחר בבנימין נתניהו ברוב גדול, כך פמפמו הערוצים בעיניים מזוגגות, שרים את גדולתו של המנהיג הבלתי מנוצח (כאילו לא עברנו שני סבבים קודמים בהם האיש לא הצליח להרכיב ממשלה), ונתניהו מיהר להכריז על מסיבת ניצחון.

לא עזרו כתבי האישום, לא השפיעה חשיפת אלקטור וההסתה נגד בני גנץ.  הציבור בחר בבנימין נתניהו ברוב גדול, כך פמפמו הערוצים בעיניים מזוגגות, שרים את גדולתו של המנהיג

הפרשנים בערוצים תרמו את המיקרופונים שלהם לקיבוע התודעה: נתניהו ניצח ניצחון שלא היה כמותו! כאילו הם לא יודעים שכדי להקים ממשלה צריך קואליציה – ומפלגה, גדולה ככל שתהיה, אינה מספיקה (ראה כשלונות סבבים קודמים).

אבל לכל חגיגת ניצחון יש אפטר פארטי, והמספרים מוועדת הבחירות המרכזית התחילו לזרום עם סיפור אחר לגמרי. הבטחת ה-61 מנדטים הלכה ונגוזה ועמה גם התקווה של נתניהו ל-60 מנדטים.

כדי להבין מה בדיוק אומר הציבור בישראל, לקחנו את מספרי כל המצביעים, גם אלו שמפלגותיהם לא עברו את אחוז החסימה, והכנסנו אותם לשקלול. ועכשיו בואו נראה מה עבר על המפה הפוליטית בישראל בשנה האחרונה ואיזה חיבורים מפתיעים התגבשו לשני מחנות ברורים של כן או לא לממשלת כתבי אישום:

אז כאמור, אנחנו מתייחסים למספרי המצביעים לכל מפלגה (גם לאלו שלא עברו את אחוז החסימה), ולא למספר המנדטים, כדי לשמוע מה באמת אומר הציבור.

ניתן לראות שהמחנה המתנגד לממשלה שבראשה יעמוד מואשם בשוחד, מרמה והפרת אמונים בשלושה תיקים היה קטן יחסית למחנה השני בסבב הראשון של הבחירות, עם פלח לא ברור של ישראל ביתנו. בסבב השלישי המצב כבר הפוך, אבל עדיין נראה שהציבור מחולק כמעט חצי חצי:

על פניו, די מדכא, נכון?

אז זהו, שלהיפך. ליברמן, שבסבב הראשון עוד לא היה ברור, עולה למגרש בסבב השני ומודיע שלא יצטרף לממשלת נתניהו, ואמש הוא החריף את הטון:

ולכן שימו לב, המחנה שמתנגד לממשלת כתבי האישום גדל בכמעט חצי מיליון מצביעים מאז יצאנו לדרך באפריל 2019!

ומה עוד רואים כאן?

אחרי יותר מעשור של הנחלת בורות וגזענות דרך מערכת החינוך, שליטה של הבית היהודי על גלגוליו במשרד החינוך והמשפטים והחקלאות והצינור לכספים, אחרי הסתה מתגברת, ריסוק התקשורת והפיכתה לשופר שלטוני, מחיקת המילה שלום והטמעת השנאה לכל מה ומי שאינו יהודי (וגם היהודי רצוי שיהיה זכר ואשכנזי ולא הומו חלילה) – ההצבעה למפלגות הימין הדתי והקיצוני יורדת באופן עקבי ב-3 מערכות בחירות.

בסבב הראשון הימין החדש של בנט ושקד לא עוברת את אחוז החסימה, וגם עכשיו אחרי חיבור כל חלקי הבית היהודי / ימינה ואחורה מקוששת פחות ופחות קולות:

ובמילים אחרות, יש כאן מגמה שרק מתגברת מסבב לסבב: עם כל כמה שלציבור נמאס, המחנה המתנגד לממשלת כתבי אישום גדל והולך. זו כבר לא טעות דגימה ולא מקרה.

הציבור בישראל אמר את דברו – ואם יהיה צורך יגיד אותו שוב ובקול רם הרבה יותר: לא לממשלת כתבי אישום!

אסתי סגל מכורה לנתונים ולביג דאטה ומנגישה אותם באינפוגרפיקה והדמיית נתונים (data story telling), אקטיביסטית שלא מפסיקה לנסות לשנות את העולם. חיה בתל אביב אצל פצפונת וסוזנה החתולות.