ביקור בשמורות הטבע ה"חדשות" של בנט בשטחים

מסע במחוזות האבסורד

בדיקת זמן ישראל רגע לפני הבחירות הכריז שר הביטחון נפתלי בנט בחגיגיות על 7 שמורות טבע חדשות בשטחים ● כמו אזרחים טובים יצאנו לבקר בהן וגילינו שאין כל קשר בין ההכרזה למציאות ● מדובר ב-6 שמורות בלבד, ותיקות ומוכרות, שממש אינן נגישות ופתוחות לציבור ● מה כן מצאנו שם? שטחים צבאיים סגורים, גידולים חקלאיים של מתנחלים ואפס מטיילים ● הייתכן כי בנט בסך הכל ניסה לגזור קופון פוליטי לפני הבחירות, ולהצר עוד יותר את צעדיהם של הפלסטינים?

  • שער הכניסה לבתרונות נחל תרצה (צילום: אמיר בן-דוד)
    אמיר בן-דוד
  • שמורת טבע בשטחים (צילום: אמיר בן-דוד)
    אמיר בן-דוד
  • שמורות טבע – הצינורות הסגולים (צילום: אמיר בן-דוד)
    אמיר בן-דוד
  • דרור אטקס (צילום: אמיר בן-דוד)
    אמיר בן-דוד

שבועיים לפני הבחירות הכריז שר הביטחון נפתלי בנט על שבע שמורות טבע חדשות בגדה המערבית.

"היום אנחנו מעניקים חיזוק גדול לארץ ישראל וממשיכים לפתח את ההתיישבות היהודית בשטחי C. במעשים, לא במילים", הצהיר השר בחגיגיות, והוסיף כי "באזור יהודה ושומרון אתרי טבע עם נופים מדהימים. אנחנו נרחיב את הקיימים ונפתח גם מקומות חדשים. אני מזמין את כל אזרחי ישראל לקום ולהתהלך בארץ, לבוא ליהודה ושומרון, לטייל, לגלות ולהמשיך את המפעל הציוני".

כאזרח ישראלי חובב אתרי טבע עם נופים מדהימים, קריאתו של שר הביטחון נגעה ללבי. על כן השכמתי למחרת יום הבחירות – כשעוד היה נדמה שממשלת ימין בראשותו של נתניהו היא אופציה סבירה וריאלית – ושמתי פעמי מזרחה, להתרשם מקרוב משמורות הטבע החדשות שעליהן הכריז שר הביטחון ושאוטוטו כנראה יסופחו לשטחה של מדינת ישראל, ברוח דיל המאה של נשיא ארה״ב דונלד טראמפ.

תוכניתי המקורית הייתה להגיע לשמורות החדשות בחברת פקחים של רשות הטבע והגנים. קיוויתי להתרשם מנכסי הטבע החדשים מבעד לעיני הפקחים המופקדים על שמירתם, ולשמוע ממקור ראשון על האתגרים שאיתם הם מתמודדים, בבואם לשמור על הפיקדון יקר הערך הזה.

אבל ברשות הטבע והגנים דחו בנימוס את בקשתי. הסבירו לי ששר הביטחון אמנם הכריז על שמורות הטבע, אבל מאחר שהשמורות הללו נמצאות בשטחי יהודה ושומרון, הפקחים שישמרו על הטבע שם כפופים בכלל למינהל האזרחי ולא לרשות שמורות הטבע והגנים, ולכן יש לתאם את הביקור עם המינהל.

ברשות הטבע והגנים דחו בנימוס את בקשתי. הסבירו לי שבנט אמנם הכריז על שמורות הטבע, אבל מאחר שהשמורות הללו נמצאות בשטחי יהודה ושומרון, הפקחים שישמרו על הטבע שם כפופים בכלל למינהל האזרחי

למרבה הצער, גם במינהל האזרחי דחו את בקשתי להתלוות לפקח שמורות.

הסבירו לי, שהשר אמנם הודיע, והכרזה בדרג מיניסטריאלי כזה היא ללא ספק עניין בעל חשיבות לאומית גדולה, וחלילה אין לזלזל בה, אבל כדי שההכרזה גם תיושם בפועל (כלומר, כלשונו של השר תהיה "במעשים, לא במילים"), חייבים להמתין עד שאלוף הפיקוד יתרגם את הכרזת השר לצו מיוחד. ועד שצו אלוף כזה לא יפורסם – לא יוכלו לחבר אותי לפקחים שילוו אותי לביקור בשמורות.

מתי אלוף הפיקוד יפרסם את הצו המיוחל? התעניינתי. "עוד לא ברור".

לדהור עם דרור

כך מצאתי עצמי דוהר בשבילי העפר של הגדה המערבית במכונית "גרייט וול" סינית מרוטה, בחברת דרור אטקס, שהסכים לעזור לי לזהות את אתרי הטבע החדשים.

אטקס עוקב אחרי מפעל ההתנחלויות כבר כמעט 20 שנה. בהתחלה כרכז השטח של שלום עכשיו, אחר כך במסגרת עמותת יש דין ובשנים האחרונות במסגרת עמותת כרם נבות, שאותה הוא הקים ומנהל כמעט לבדו.

אטקס הוא "פעיל שלום שחרד לעתיד המדינה" או "איש שמאל קיצוני שחותר להרוס את המפעל הציוני בעזרת כסף אירופי". תלוי את מי שואלים. על דבר אחד לא יכולה להיות מחלוקת: הוא אחד המומחים הגדולים בישראל ובעולם למה שנעשה ביהודה ושומרון.

דרור אטקס (צילום: אמיר בן-דוד)
דרור אטקס (צילום: אמיר בן-דוד)

הוא דוהר בהנאה בלתי מוסתרת בין דרכי העפר של הגדה, בלי ווייז ובלי להיעזר במפה, שועט אל תוך קטעים מוצפים בכביש ("אין טעם לחיים האלה אם לא לוקחים סיכונים, לא ככה?"), מפטפט עם פלסטינים שהוא פוגש בדרך בערבית שוצפת, יודע איפה דוכן השווארמה הטוב ביותר ביריחו (אבל בכניסה לעיר מוריד את משקפי השמש ומבקש גם ממני לעשות את זה כי "עם כל הניסיון שלי, אני לא שאנן כשאני מסתובב בשטחי הרשות הפלסטינית. שני גברים ישראלים במשקפי שמש זה משהו שמושך תשומת לב, ולך תדע"). ובדרך הוא מצביע על מבנים, גדרות, צינורות, צריפים ואגני טיהור, ומכניס אותם להקשר מקומי, היסטורי, צבאי או פוליטי.

מדי פעם, כשהוא מרגיש צורך להרחיב, או לרענן את זיכרונו, דרור שולף את המחשב הנייד שלו, עליו שמורות מפות של כל יחידת שטח ותצלומי אוויר משנת 97' ועד היום, שבעזרתם הוא יכול בכל נקודה בשטח להצליב את מה שרואות העיניים, עם שכבות של מידע היסטורי, וכך לזהות תהליכים, מגמות, מהלכים חד צדדיים שקובעים עובדות בשטח וכן הלאה.

שמנו פעמינו לשמורת הירדן הדרומי, אחת משבע השמורות עליהן הכריז השר בנט. השמורה נמצאת סמוך לשטח רחב הידיים, שבו מתכוונים חברים בעמותת מידברן הישראלית לקיים בפסח קרנבל בסגנון "ברנינג מן", אליו הם מקווים למשוך 15 אלף משתתפים, באירוע שכבר מעורר מחלוקת.

אבל התברר שאי אפשר להגיע אל השמורה החדשה. היא נמצאת בכלל בשטח צבאי סגור ומגודר. קומנדקר צה"לי ועליו סרן חביב ונהג מילואים אותתו לנו לעצור והתעניינו מה אנחנו מחפשים פה, בקצה הנידח הזה של העולם, ליד אזור שמוגדר כשטח צבאי סגור.

התברר שאי אפשר להגיע אל השמורה החדשה. היא נמצאת בכלל בשטח צבאי סגור ומגודר. קומנדקר צה"לי ועליו סרן חביב ונהג מילואים אותתו לנו לעצור והתעניינו מה אנחנו מחפשים פה, בקצה הנידח הזה של העולם

"שר הביטחון הזמין את אזרחי ישראל לבקר בשמורת הטבע שנמצאת פה, והחלטתי להיענות לקריאתו", הסברתי לסרן וביקשתי שיאפשר לי להיכנס פנימה.
התברר שזה בלתי אפשרי. קודם כל, כי אין לסרן מפתח לשער הנעול. וגם אם היה לו – הוא ממילא לא היה יכול לאפשר לי להיכנס לשטח השמורה "בלי תיאום מראש עם מפקדת החטיבה".

חוויה מתסכלת דומה זומנה לנו גם בשמורת הטבע "בתרונות נחל תרצה". פסיק מיותר בהודעה הרשמית שהוציא השר בנט הפכה את השמורה הזו לשתי שמורות נפרדות – שמורת "בתרונות" ושמורת "נחל תרצה" – וכך צוטט השר בכל אתרי הימין, שמיהרו לחגוג את ההכרזה ההיסטורית – כמו סרוגים, כיפה וערוץ 7 – מה שאולי מעיד, שגם לנאמני ארץ ישראל השלמה, ששמחים על שמורות הטבע החדשות, אין בעצם מושג ירוק במה מדובר.

חוויה מתסכלת דומה זומנה לנו גם בשמורת הטבע "בתרונות נחל תרצה". פסיק מיותר בהודעה של בנט הפכה את השמורה הזו לשתי שמורות נפרדות – שמורת "בתרונות" ושמורת "נחל תרצה" – וכך צוטט השר בכל אתרי הימין

ובכל אופן, גם אם תומכיו של בנט יסתקרנו, הם לא יוכלו לבקר בשמורה החדשה. גם החיילת שמופקדת על שער הכניסה לא תאפשר לאיש להיכנס לשם בלי תיאום מוקדם עם החטיבה. כי לא רק ששמורת בתרונות נחל תרצה היא שמורה אחת (ולא שתיים, כמו שבישר השר). היא גם נמצאת בשטח הצבאי הסגור, שלאזרחים ממילא אין גישה אליו, בגלל צו 151.

שער הכניסה לבתרונות נחל תרצה (צילום: אמיר בן-דוד)
שער הכניסה לבתרונות נחל תרצה (צילום: אמיר בן-דוד)

נפאל זה כאן

צו 151 הוצא באחד בנובמבר 1967 והורה על סגירת רצועה בת כ־237 אלף דונם לאורך גבול הגדה המערבית עם ירדן. מדובר, למעשה, בכל השטח שבין נהר הירדן במזרח לכביש הבקעה (כביש 90) במערב. הצו הוצא בדחיפות מיד אחרי מלחמת ששת הימים, כדי למנוע מעבר בין הגדות המערבית והמזרחית של נהר הירדן, שעד המלחמה היו מחוברות בשליטה ירדנית.

בעקבות הפיכת האזור הסגור בצו 151 לשטח צבאי, גורשו ממנו תושבי הכפרים הפלסטינים שהיו בו. מאז, הועברו עשרות אלפי דונמים מהשטח הסגור למתנחלי הבקעה, ובהם כל השטחים החקלאיים שישראלים מעבדים היום ממזרח לכביש הבקעה.

השטח שצו 151 חל עליו צומצם מעט בשנת 2002 והוצמד לשטח שנסגר עם בניית גדר המערכת החשמלית לאורך הבקעה. אך גם אחרי צמצום הצו, אלפי דונמים באזור הזה עדיין מעובדים על ידי מתנחלים, שקיבלו את השטחים בהדרגה משנות ה־80 ואילך.

השטח שצו 151 חל עליו צומצם מעט בשנת 2002 והוצמד לשטח שנסגר עם בניית גדר המערכת החשמלית לאורך הבקעה. אך גם אחרי צמצום הצו, אלפי דונמים באזור הזה עדיין מעובדים על ידי מתנחלים

במיפוי שאטקס ערך על בסיס תצלומי אוויר, הוא זיהה קרוב לעשרת אלפים דונם שמעובדים כיום על ידי חקלאים ישראלים בתוך השטח הסגור, כשיותר ממחצית השטח היה בעבר אדמות פלסטיניות פרטיות, שלבעליהן אין גישה אליהן משנת 1967.

למתנחלים ולעובדיהם השכירים – בעיקר פועלים מתאילנד ונפאל – ניתנו היתרים מיוחדים המאפשרים להם כניסה לאזור הסגור הזה ויציאה ממנו. רוב השטחים שהמתנחלים מעבדים היום (בעיקר מטעי תמרים, במסגרת ההרחבה העצומה של ענף התמרים בבקעת הירדן) הועברו לידיהם בעשור האחרון.

ועל זה אומר אטקס: "ברוכים הבאים לגן עדן. אדמות יש, מים מותפלים שישראל מביאה למקום יש, מטעי תמרים יש, גדר חשמלית שמגנה מפני גנבים יש. הדבר היחידי שאין הוא פלסטינים".

צינורות סגולים שבהם זורמים המים המותפלים (צילום: אמיר בן-דוד)
צינורות סגולים שבהם זורמים המים המותפלים (צילום: אמיר בן-דוד)

על עניין המים המותפלים שווה להתעכב. הם מוזרמים לאזור בצינורות סגולים שמבצבצים בכל פינה. זה פרויקט ענק של טיהור מים מזוהמים ממזרח ירושלים וההתנחלויות בדרום הגדה שמגיעים לאגני טיהור ליד בית הערבה, ומשם מוזרמים למטעי תמרי המג'הול, הלהיט הגדול של האזור.

"ברוכים הבאים לגן עדן. אדמות יש, מים מותפלים שישראל מביאה למקום יש, מטעי תמרים יש, גדר חשמלית שמגנה מפני גנבים יש. הדבר היחידי שאין הוא פלסטינים"

"אין יותר מחסור במים באזור הזה", אומר אטקס, "בעיית המים נפתרה. וכל זה הולך להתרחב משמעותית כשגם הקו הדרומי של הצינור הסגול ייבנה".

פרויקט התפלה כזה גם מועיל לפלסטינים, לא?

"השאלה היא איך אתה רואה את האינטרס הפלסטיני. אם אתה חושב שהאינטרס הפלסטיני הוא שיהיו פה מתנחלים, אז כן. ויש פלסטינים שיסכימו איתך. פגשתי פלסטיני שאמר לי 'אנחנו, בלי הישראלים, לא היה לנו מה לאכול'. זה חלק מהמציאות. בין 2008 ל-2017 מיפיתי בצורה שיטתית את כל החקלאות הישראלית באזור. יש לנו מעל עשרת אלפים דונם של חקלאות ישראלית שנמצאת בתוך 151. הכל תמרים. ומי לדעתך מעבד את החלקות האלה? תאילנדים ונפאלים.

"יש שערים בגדר של 151 שרק מתנחלים יכולים לעבור בהם. המפתחות לשערים, שמאחוריהם יש כאמור שטח שמוכרז שטח צבאי סגור, נמצאים אצל הפועלים התאילנדים והנפאלים של המתנחלים. וכמובן שגם אצל המתנחלים עצמם. כמו שיש היום ברוני תמרים פלסטינים, יש מעמד חדש של ברוני תמרים ישראלים".

שמורת טבע בשטחים (צילום: אמיר בן-דוד)
שמורת טבע בשטחים (צילום: אמיר בן-דוד)

איזה אבסורד

וכך, רשימת האבסורדים המשונים שמלווה את הביקור בשמורות הטבע החדשות הולכת ומתארכת. זה לא רק העובדה שחלק מהשמורות נמצאות בתוך שטח צבאי סגור שלאזרחים אין גישה אליו (מה שקצת סותר את כל הרעיון המקורי של שמורות טבע, לא?), ולא רק העובדה ששתיים מהשמורות שהוכרזו הן בעצם שמורה אחת, ואפילו לא העובדה שבתוך השמורות יש שטחים חקלאיים שנמסרו מזמן לחקלאים ישראלים, אבל מעובדים בכלל על ידי פועלים מתאילנד ונפאל. גם לא העובדה המשונה כשלעצמה שהיפסטרים ישראלים זוממים לרקוד עד אבדן חושים בפסח ממש ליד אחת השמורות האלה.

אבל האבסורד הכי בולט הוא שהשמורות האלה בכלל לא חדשות.

הן אושרו כשמורות טבע לפני שנים רבות, ומופיעות כך מזמן באתר רשות הטבע והגנים. הטבע בשמורות הללו נשמר היטב ולא נפגע (בין היתר כי מעט מאוד אנשים ממילא טורחים להגיע אליהן). אז למה היה דחוף לשר הביטחון להכריז עליהן שבועיים לפני הבחירות?

הן אושרו כשמורות טבע לפני שנים, ומופיעות כך באתר רשות הטבע והגנים. הטבע בשמורות הללו נשמר היטב ולא נפגע (בין היתר כי מעט מאוד אנשים ממילא טורחים להגיע אליהן). אז למה היה דחוף לבנט להכריז עליהן?

השאלה כוללת את התשובה. הכרזה כזאת נשמעת טוב שבועיים לפני הבחירות. בטח באוזני בוחרי ימין, שחושקים בריבונות על הארץ, גם אם הם לא יודעים להבדיל בין האתרים השונים. וחוץ מזה: צריך להכיר את ההבדל בין "שמורה מאושרת" (זה מעמד השמורות הללו כבר הרבה שנים) ל"שמורה מוכרזת". מרגע ששמורה עוברת ממעמד של שמורה מאושרת למעמד של שמורה מוכרזת, מקבלים הפקחים (אלה שלא התאפשר לי להתוות אליהם) סמכות אכיפה בשטח.

שש שמורות הטבע שעליהן הכריז שר הביטחון
שש שמורות הטבע שעליהן הכריז שר הביטחון

על פי בדיקה שנערכה ב"שלום עכשיו", ההכרזה של בנט חלה על אלפי דונם שהיו בעבר בבעלות פלסטינית פרטית. שמורת ואדי מלחה כולה נפרשת על אדמה פרטית (כמעט 15 אלף דונם), שמורת בתרונות נחל תרצה כוללת כ-200 דונם של קרקע פרטית ושמורת נחל עוג כ-5,700 דונם שהיו בבעלות פרטית.

מרגע שאלוף הפיקוד יוציא את הצו המיוחל, יוכלו פקחי שמורות הטבע לפעול גם ככוח שיטור נוסף. ומותר להניח, שכוח השיטור החדש הזה ינהג אחרת במפרי חוק ישראלים ובמפרי חוק פלסטיניים.

"קיימת זליגה של חקלאות ישראלית לתוך שמורות הטבע", אומר אטקס, "וקיימת תופעה עוד יותר חמורה של בנייה ישראלית בתוך שמורות הטבע. רק בתוך 'שמורות הטבע החדשות' יש כ-800 דונם שמעובדים על ידי חקלאים ישראלים. זה מתוך כ-1,200 דונם של שטחי חקלאות ישראלית בכל שמורות הטבע בגדה. יש לפחות 21 התנחלויות ולפחות עשרה מאחזים ששטחם כולל חלקים משמורות טבע או גנים לאומיים".

כלומר ההכרזה על מקום כעל "שמורת טבע", אין לה קשר לשמירת טבע אלא המשמעות האמיתית שלה היא "מעכשיו והלאה אנחנו נחליט מאיזה חריגות אנחנו נעלים עין ובאילו חריגות נילחם"?

"נכון. למשל בשמורת ואדי קנא, שהיא אחת השמורות הגדולות והיפות בגדה, שנמצאת ממערב לשכם, שם נבנה בשנת 2002 מאחז שנקרא 'אל מתן' שהיה בתוך שמורת הטבע. אתה יודע מה עשו כדי להכשיר אותו? גרעו אותו משמורת הטבע. הקטינו את שמורת הטבע. ההכרזה על מקום כשמורת טבע היא כלי עבודה. בלי ספק. זה כלי עבודה פוליטי וכלי עבודה של שליטה במרחב".

"בשמורת ואדי קנא, שהיא אחת השמורות הגדולות והיפות בגדה, שנמצאת ממערב לשכם, נבנה בשנת 2002 מאחז שנקרא 'אל מתן'. אתה יודע מה עשו כדי להכשיר אותו? גרעו אותו משמורת הטבע, הקטינו אותה"

שמורות הטבע האלה הרי אמורות להיות אטרקציות לציבור. באים לפה?

"למיטב ידיעתי לא. זה לא עין גדי ולא מצדה. השמורות האלה הן לא מגנט למטיילים".

גם המתנחלים?

"מעט מאוד. השמורות החדשות שבנט דיבר עליהן, אין בהן מעיינות, אין בהן שום דבר אטרקטיבי במיוחד. הסיפור פה הוא לא תיירותי. הוא הצהרתי בלבד".

דרור אטקס (צילום: אמיר בן-דוד)
דרור אטקס (צילום: אמיר בן-דוד)
עוד 1,915 מילים
כל הזמן // יום ראשון, 5 באפריל 2020
מה שחשוב ומעניין עכשיו

"לא מושיטים לנו יד אלא סוגרים את היד בכל הכוח"

ההרשמה לקבלת מענק לעצמאים נפתחה ביום שישי, והרשת כבר מוצפת בתלונות של עצמאים שגילו שיקבלו רק פירורים, אם בכלל ● "תכל'ס, מה שהם אומרים לנו זה שאם אתם יותר 'עשירים' מקופאית בסופר לא מגיע לכם מענק", אומרת המעצבת אלכסנדרה נארדי ● מחר מתכננים העצמאים להפגין בשיירת מכוניות שתצא לכיוון קריית הממשלה בירושלים

עוד 1,168 מילים

מי זכאי לפיצוי?

מאז שפרץ משבר הקורונה לחיי, אני מרגישה מאבק פנימי בין שני נרטיבים.  הנרטיב האחד: הקורונה היא פצצה בריאותית וכלכלית בממדים עצומים. השני: הקורונה זו שפעת קלה, בטח לצעירים מבנינו. בין שני הנרטיבים הללו שוכנת לה איפשהו המציאות, עם אינספור השלכות כלכליות ושאלות פיננסיות שעולות.

למשל, מה אני, כעורכת דין בתחום הנזיקין והביטוח הלאומי, חושבת על תביעות מהסוג שעלול להתעורר בימי הקורונה? לדעתי, במקרים מסוימים יש עילת תביעה מוצדקת מול גופים שונים בעניין הנגיף, ואני חושבת שתביעות אלה ישאו פרי ופיצוי כספי (כמה פיצוי? את זה נדע בהמשך לאחר שנבין ונדע את השלכות המגיפה והיקף תוצאותיה).

מה אני, כעורכת דין בתחום הנזיקין והביטוח הלאומי, חושבת על תביעות מהסוג שעלול להתעורר בימי הקורונה? לדעתי, במקרים מסוימים יש עילת תביעה מוצדקת מול גופים שונים בעניין הנגיף

יש תביעות קצת אחרות, כמו למשל התביעה הייצוגית שהוגשה בשבוע שעבר על ידי אזרח ישראל נגד ממשלמת סין בגין התפרצות מגפת הקורונה, בסך 100 מיליארד שקל, בטענה כי לישראל נגרמו הפסדים רבים כתוצאה מהמגפה. קשה לי לנבא בשלב כזה האם תביעה כזו תחזיק בבית המשפט, אבל כנראה שיש כאלה שמאמינים שיש לה סיכוי, וכבר הלכו בעקבותיה. אתמול כבר פורסם כי תביעה נוספת הוגשה לביהמ"ש המחוזי בירושלים ע"י עמותת FREEDOM WATCH, בשם בעלי עסקים ואזרחי ישראל, והפעם על סך 180 מיליארד שקל. על פי טענת התביעה, נגרמו לישראל נזקים בשל מגיפת הקורונה עקב רשלנות והסתרה מצד ממשלת סין. אם התביעות ישאו פרי, סביר להניח שממשלת סין ואולי גופים ממשלתיים נוספים יעמדו בפני גל תביעות חובק עולם.

אלי אישית פונים מדי יום שני אנשים בממוצע, שחלו בנגיף ושואלים אם אפשר לתבוע, האם הם זכאים לפיצוי, האם ביטוח הבריאות שברשותם יאפשר להם להוציא מזה קצת כסף.

השבוע פנתה אלי בחורה צעירה, חד הורית, אם ל-4 קטינים, שנדבקה בנגיף כאשר עבדה באחת מרשתות הסופר הגדולות. היא ראתה אלפי אנשים ביום, לא קיבלה מיגון או הדרכה מהמעביד איך להתנהל. אותה בחורה, למשל, תוכל לתבוע את המעביד, ועל פניו יש לה עילה לעשות זאת.

מי למשל זכאי לפיצוי?

שאלה: אם למשל שהית במקום שלא הקפיד על הנחיות משרד הבריאות, ואותו מקום חשף אותך למחלה, ובשל כך חלית בקורונה או הועברת לבידוד, האם תהיי/ה זכאי לפיצוי?

תשובה: הואיל וההנחיות שניתנו על ידי משרד הבריאות נועדו להגן על הציבור – סביר שתעמוד לך זכות תביעה נגד המקום שהפר את ההוראות. אבל, ויש אבל גדול, ככל שהיית מודע/ת להפרת ההנחיות (למשל, הסתובבת בקניון), למרות ההמלצות להמנע ממגע חברתי, יהיה לך אשם תורם, ויפחיתו מסכום הפיצוי שלך, ואולי אף יקבעו שאשמתך היא אשמה מלאה (למשל, ישיבה ללימודי תורה שהמשיכה ללמד למרות הנחיות משרד הבריאות, או אדם פרטי אשר חלה אחרי שלא שמר על הנחיות ולכן הדביק אחרים, וכדומה).

השבוע פנתה אלי בחורה צעירה, חד הורית, אם ל-4 קטינים, שנדבקה בנגיף כשעבדה באחת מרשתות הסופר הגדולות. היא ראתה אלפי אנשים ביום, לא קיבלה מיגון או הדרכה מהמעביד איך להתנהל. אותה בחורה, למשל, תוכל לתבוע את המעביד

שאלה: אם המעביד שלך כן שמר על הנחיות משרד הבריאות, אך חלית בשל מגע עם עובד אחר או עם לקוחות. האם תהיי/ה זכאי לפיצוי?

תשובה: כאן הנחיות משרד הבריאות יכולות לשמש בסיס לקביעה של רשלנות או של היעדר רשלנות. למשל, ייתכן שבתנאי העבודה הספציפיים היה על המעביד לנקוט בצעדים חמורים יותר כדי להגן עליך (למשל, להקפיד על שני מטר רווח בין שולחנות העבודה של העובדים) ככל שזה המצב, ניתן יהיה לתבוע את המעביד בשל רשלנות גם אם עמד בכללי משרד הבריאות.

אם העובד נדבק על אף העובדה שהמעביד שמר על ההנחיות וכללי הזהירות בנוגע לעובדים, אבל העובד נדבק מלקוח שהיה חולה, יתכן שגם כאן תהיה זכות תביעה, הן כנגד המעביד והן כנגד הלקוח, במידה שנדע במי מדובר.

בכל מקרה, גם אם לא ניתן לתבוע את המעביד, אם נדבקת במהלך העבודה במקום העבודה שלך, יהיה מדובר בתאונת עבודה, ותוכל/י לקבל זכויות מועדפות מהמוסד לביטוח לאומי.

שאלה: אם מעביד העסיק עובדים בניגוד להנחיות משרד הבריאות, ועקב כך חלה אדם. האם כאן תהיה זכאות לפיצוי?

תשובה: הנחיות משרד הבריאות נועדו להגן על העובדים. ככל שהעובד נפגע בשל אי קיומן, הוא יוכל לתבוע את המעביד על רשלנות או הפרת חובה חקוקה, בגין נזקיו.

רק בריאות לכולם, ומוזמנים לפנות אלי בשאלות נוספות בטלפון: 054-4796688

אילנה אליכיס היא עורכת דין, מגשרת ונוטריון, המתמחה בתחום הנזיקין והביטוח, רשלנות רפואית וביטוח לאומי. אוהבת מאוד לעזור לאנשים למצות את זכותיהם ולקבל בעבורם את מה שיכול להחזיר להם את היכולת לחיות כמו יום לפני הפגיעה. אוהבת לבלות עם בנה בן ה-7, לקרוא ספרים, הצגות, להתאמן ולטייל

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.
עוד 641 מילים

גנץ לריבלין: ייתכן ואצטרך לבקש להאריך את המנדט להרכבת ממשלה

עובדי הכנסת המתגוררים בבני ברק לא יוכלו ממחר להיכנס למשכן ● ליברמן: נתוני הממשלה על הקורונה לא מסתדרים עם המציאות ● המשנה למנכ"ל משרד הבריאות: אין כוונה ואין יכולת להשיב את המשק לפעילות אחרי פסח ● הממשלה תדון הערב בהצעה להגדיל את תקציב המדינה ב-90 מיליארד שקלים

עוד 28 עדכונים

"המאבק במגפה ייקח חודשים, אם לא שנים"

ראיון ד"ר אן שוחט שותפה כעת להובלת המאבק האמריקאי במגפת הקורונה, אחרי ששימשה בעבר השראה לסרט הוליוודי על התפרצות מגפות ● בראיון לזמן ישראל היא מספרת על ההיערכות הנרחבת בארצות הברית המדממת, ועל התרומה של מנהגים דתיים עתיקים להישמרות מהנגיף הקטלני, ומנסה להעריך מתי העולם יוכל לשוב לשגרה

עוד 768 מילים

פרשנות איראן מתחננת, ארצות הברית מתלבטת - ונתניהו שותק

לנתניהו היה הרגל רב-שנים: לדבר על איראן בכל הזדמנות, גם אם לא נשאל עליה ישירות ● אבל מאז פרוץ משבר הקורונה - אף מילה ● טהראן מבקשת מהעולם סיוע הומניטרי, אירופה מגלה אמפתיה, ארצות הברית מתלבטת, ורק ישראל שותקת ● ד"ר אהוד ערן: "אין צורך ללכד את האומה סביב נתניהו, היות שהנגיף כבר משרת את המטרה הזו" ● "הוא לא רוצה להיראות כמי שמבקש להרע לאזרחי איראן בשעת מצוקה"

עוד 1,053 מילים

תגובות אחרונות

קריסת המדינה כמדינה

טירוף המאבק בקורונה והמשבר הפוליטי והדמוקרטי משמידים למעשה ערך מרכזי בחיינו – את אחריותה של המדינה ואת אחריותם של מי שמופקדים על המדינה, להיותה מדינה.

יש להדגיש – אחריות על המדינה. לא על הממשלה. הממשלה היא רק זרוע הביצוע של המדינה. לא על הקואליציה. הקואליציה היא רק אמצעי שלטוני לניהול המדינה.

טירוף המאבק בקורונה והמשבר הפוליטי והדמוקרטי, משמידים למעשה ערך מרכזי בחיינו – את אחריותה של המדינה ואת אחריותם של מי שמופקדים על המדינה, להיותה מדינה

המו"מ הקואליציוני הנערך ממש בימים אלה, בו נסחרים תפקידים ותקציבים בקומבינות פוליטיות ומשפטיות, מעיד על הסרת אחריותם של נבחרי הציבור מתפקידם כנושאים באחריות לגורלה של המדינה. לשלומם, בריאותם וחייהם של אזרחי המדינה כולם. "חייהם" –  במובן של זכות לפרנסה, ביטחון, חינוך, חופש ובריאות. כל אלה נרמסים תחת הדיונים על תפקידו של מקורב פוליטי כזה או אחר, על גורלו המשפטי של רה"מ הנכחי וזכויותיו בעתיד כממלא מקום, ועל מספר השרים בממשלת ה"אחדות"/"חירום" או בקיצור ממשלת ה"חרדות" HARADUT.

"האחריות של המדינה הדמוקרטית להגנה על אזרחיה מפני סכנה הנשקפת לחייו, בריאותו או חירותו של מי מהם היא אחריות מוחלטת, במובן זה שאין מצב שבו המדינה יכולה להתנער מן האחריות ולפטור את עצמה מכל מעשה שהיא יכולה לעשות, חרף הסכנה האמורה", כותב הפרופ' אסא כשר במאמר העתיד להתפרסם בקרוב ועוסק בכלל ב"מעשי המדינה לפדיון אזרחיה מידי אויב".

ובכן האויב כיום הוא מגפת הקורונה. אזרחי המדינה כולם "נחטפו" בידי המגפה והם שבויים בידיה, ספונים, כלואים בבתיהם מאונס ובהוראת ממשלתם.

במצב זה יש לשאול – האם אתם, נבחרי הציבור, עוסקים באחריותכם המוחלטת כנציגי המדינה הדמוקרטית? האם אתם ממלאים את אחריותכם או מבצעים עבירות שלטוניות ופשעים נגד המדינה? נגד אזרחיה?

"אנחנו באים לדון באחריות המדינה ולא באחריות הממשלה. אין לנו כאן עניין במדיניות זו או אחרת של הממשלה, בהתאם לקווי היסוד שלה, הרוב הפרלמנטרי התומך בה או שיקולים פוליטיים של מי מחבריה. יש לנו עניין במה שכל ממשלה חייבת לעסוק בו, מפני שהמדינה חייבת לעסוק בו והממשלה היא הרשות המבצעת של המדינה" (פרופ' אסא כשר, שם).

ובכן בהשלכה על ימינו אלה, כל דיון על תפקידו של השר לענייני מורשת, ירושלים, אסטרטגיה, מודיעין, תפוצות ומיעוטים, פריפריה, נגב וגליל, שוויון חברתי, שת"פ אזורי, או כל תפקיד מופרך כפול ומכופל אחר, הוא מעילה בתפקידם של האחראים על המדינה.

"אחריות המדינה הדמוקרטית להגנה על אזרחיה מפני סכנה הנשקפת לחייו, בריאותו או חירותו של מי מהם היא אחריות מוחלטת, במובן זה שאין מצב שבו המדינה יכולה להתנער מן האחריות…"

כל דיון בגורלו המשפטי של בעל תפקיד אחד ולו יהא זה ראש הממשלה עצמו, הוא פשע נגד המדינה. כל עיסוק ומו"מ על סיפוח בקעת הירדן, או על הרכב הועדה למינוי שופטים, או על מעון רשמי נוסף למ"מ רה"מ, בעת שבריאותם של כל אזרחי המדינה השבויים בידי הקורונה נמצאת בסכנה יומיומית, הינו פשע מוכח, פומבי ובוטה נגד המדינה.

במהלך מלחמת לבנון השנייה, נחשף כי בבוקר פרוץ המלחמה, מכר הרמטכ"ל חלוץ את מניותיו בעסקה מסוימת בבורסה. המדינה כולה הזדעזעה.

בפרשת הצוללות נחשף כי רה"מ נתניהו אישר לבדו, מכירת צוללות מתקדמות למצרים של האחים המוסלמים בלי ליידע את הרמטכ"ל ואת שר הביטחון והרוויח ממכירת מניות של חברה המספקת חומרים לייצור הצוללות. הזעזוע נמשך עד היום וטרם נחקר סופית.

תא"ל רמי דותן הורשע בשנת 1991 בקבלת שוחד מחברות אמריקניות בעת שהיה ראש להק ציוד בחיל האוויר. הוא נדון ל 13 שנות מאסר.

בכל המקרים הללו התנגשו הציפיות של האזרחים מאלה שנבחרו לשרת את המדינה, עם מעשים שהאנשים הללו ביצעו לטובתם האישית או על דעתם האישית.

ובכן במה שונים מעשיהם של מנהלי המו"מ הקואליציוני כיום מהמעשים שלעיל? הם דואגים כעת לתפקידים שאינם קשורים כלל למאבק בקורונה, תחת כסות שקרית של הקמת ממשלת חירום. הם דואגים לתקציבים, משכורות וקומבינות פוליטיות שאין ביניהן לבין עצירת התפשטות המחלה דבר וחצי דבר.

במהלך מלחמת לבנון ה-2, נחשף כי בבוקר פרוץ המלחמה, מכר הרמטכ"ל חלוץ את מניותיו בבורסה. המדינה הזדעזעה. בפרשת הצוללות נחשף כי נתניהו אישר לבדו מכירת צוללות מתקדמות למצרים. הזעזוע טרם נחקר

הם עוסקים פשוט בשוחד פוליטי שבצידו גם רווח כספי אדיר לכל אחד מהם, בעת שאזרחי המדינה נאנקים בצינוק בעינויים בלתי אפשריים, תחת הנחיות הסגר והבידוד החברתי.

"אם המדינה יכולה להגן על האזרח מפני הסכנות ואינה עושה זאת, היא בגדר עומדת על דמו של האזרח. אדישות כזאת לגורלו של האזרח נוכח סכנה לחייו, בריאותו או חירותו אינה הולמת את הערכים של מדינה דמוקרטית, בראש ובראשונה ערך כבוד האדם. שמירה על כבוד האדם מחייבת את המדינה הדמוקרטית בהגנה על האזרח מפני הסכנות החמורות, ככל שיש לה יכולת לעשות זאת" (פרופ' אסא כשר, מאמר: מעשי מדינה לפדיון אזרחיה מידי אויב)

נציגי הציבור שנבחרו בידי האזרחים להגן על חייהם, מחויבים גם לנקוט פעולות למניעת סכנות הנשקפות לאזרחים לפני שהן מתרחשות. הם מחויבים כמובן לנקוט פעולות מיידיות, מקצועיות, אחראיות ללא שיקולים זרים כדי להגן על האזרחים ללא הבדל דת, גזע או מין, השקפה פוליטית, מגדר או גיל.

האם המו"מ הפוליטי המתנהל במקביל להתנהלותה של ממשלת מעבר מול משבר המגפה, עונה על המחויבויות הללו?

הנה דוח מבקר המדינה שפורסם לאחרונה מעיד שהפעולות שנדרשו להכנת המדינה למאבק במגפה, לא ננקטו על ידי הממשלה.

הנה ההחלטות שהתקבלו בממשלה דווקא להקל על כללי הבידוד החברתי במגזר החרדי, בניגוד לכללים שלהם נדרשו יתר האזרחים, מתבררות כבר עכשיו כהרות אסון לכולם. פצצת ההידבקות בבני ברק מעידה על התנהגות חסרת אחריות של מקבלי ההחלטות, שנמנעו מכפיית הכללים הבריאותיים בבני ברק ובמאה שערים רק משיקולים קואליציוניים. לא בריאותיים. לא ביטחוניים. לא מקצועיים. ממשלת ישראל ביצעה אם כן פשע במסגרת הגדרות אחריותה על המדינה. אין מילה אחרת.

הנה דוח מבקר המדינה מעיד שהפעולות שנדרשו להכנת המדינה למאבק במגפה, לא ננקטו ע"י הממשלה. הנה ההחלטות להקל על כללי הבידוד החברתי במגזר החרדי, בניגוד ליתר האזרחים, מתבררות כהרות אסון

אמנם: "ההתנהגות הקלוקלת של האזרח אינה משחררת את המדינה מאחריות להגנה עליו מפני הסכנות החמורות" כותב פרופ' כשר, אבל ברור לנו שההתנהגות הקלוקלת הזו היא גם תוצאה של מנהיגות חסרת אחריות. שר הבריאות עצמו שבימים אלה חלה בעצמו בקורונה, כיוון שלא הקפיד על הכללים שהוא ומשרדו קבעו, נהג באופן רשלני, עברייני ושערורייתי כאשר איפשר הגעת מטוסים מלאים בחרדים חולי קורונה מארה"ב לישראל. כשאיפשר חגיגות פורים ותפילות המוניות בבתי כנסת בעיצומה של ההדבקה.

ובכן האם האחראים לגורלה של המדינה מחויבים להפר הבטחות קואליציוניות ולשים בצד שיקולים פוליטיים כאשר מגזר שלם, השותף לקואליציה, מתנהג באורח המסכן את שלום הציבור כולו? בוודאי. זו חובתם כלפי המדינה. המדינה היא מעל הקואליציה.

האם ממשלת ישראל לא יצאה למלחמה כאשר נחטפו שני חיילים בגבול הצפון וסיכנה את חייהם של מאות חיילים כדי לשחרר את השניים? האם לא ניהלה מו"מ עם החמאס, שחררה אלף מחבלים וויתרה על עקרונותיה כדי לשחרר את גלעד שליט? מדוע ממשלה פוליטית לא יכולה להפר הסכם קואליציוני או הבטחות פוליטיות לשותפיה, כדי להגן על כלל האזרחים? האם שלומם אינו קודם לשלומה של הקואליציה? האם בריאותם של תושבי רמת גן אינו קודם ליחסיו של ראש הליכוד עם ראשי המפלגות החרדיות?

מדוע ממשלה לא יכולה להפר הסכם קואליציוני כדי להגן על כלל האזרחים? האם שלומם אינו קודם לשלומה של הקואליציה? האם בריאות תושבי ר"ג אינו קודם ליחסי ראש הליכוד עם ראשי המפלגות החרדיות?

הסכנה המיידית לחייהם של חטופי אנטבה, גרמה לממשלת ישראל לסכן מאות חיילים, לטוס למדינה עוינת ולהפר חוקים בין לאומיים ובלבד שתחזיר את החטופים למדינתם. אבל במציאות המטורללת והפושעת של ימינו ממשלת המעבר מעדיפה את שלום "הגוש" על שלומם של "חטופי" הקורונה.

"אחד מערכיה של מדינה דמוקרטית הוא ערך האחריות לגורלו של כל אזרח של המדינה, ככל שהמדובר בחייו, בריאותו וחירותו. המדינה חייבת לשמור על האזרח מפני כל סכנה משמעותית לפגיעה בחייו, בריאותו וחירותו. " (אסא כשר, שם).

המדינה אמורה להגן על ערכיה. אחד מערכיה של מדינה דמוקרטית הוא ערך האחריות לגורלו של כל אזרח של המדינה, ככל שמדובר בחייו, בריאותו וחירותו. המדינה חייבת לשמור על האזרח מפני כל סכנה משמעותית לפגיעה בחייו, בריאותו וחירותו. וערכים כזכור לכולנו, הם דבר שבני אדם מוכנים לשלם עליהם מחיר. גם מדינה, כשהיא מגנה באופן מעשי על ערכיה, מוכנה לשאת בתוצאות השליליות של מעשיה.

התנגדות להסכם הגרעין האיראני הייתה כרוכה במחיר שישראל עלולה הייתה לשלם ביחסיה עם ארה"ב.

סיפוח רמת הגולן, סיפוח ירושלים המזרחית, ההתקפה על הכור העיראקי, תקיפת הכור הסורי ועוד ועוד החלטות פוליטיות וביטחוניות כרוכות תמיד גם במחיר שהמדינה בהובלת הרשות המבצעת, מוכנה לשלם כדי להגן על ערכיה.

אולם במאבק בקורונה מתברר שהרשות המבצעת לא מוכנה לשלם מחיר פוליטי כדי להגן על ערך חיי האדם של אזרחי המדינה. הישרדותה של הרשות המבצעת כאורגן נפרד של המדינה, חשוב לה יותר מהגוף אותו היא אמורה לשרת.

אולם במאבק בקורונה מתברר שהרשות המבצעת לא מוכנה לשלם מחיר פוליטי כדי להגן על ערך חיי האדם של אזרחי המדינה. הישרדותה של הרשות המבצעת כאורגן נפרד של המדינה, חשוב לה יותר מהגוף אותו היא אמורה לשרת

נזכיר בעניין זה רק כמה מחדלים מהימים האחרונים:

  • המוסד למודיעין ולתפקידים מיוחדים דאג להשיג/לגנוב מכשירי הנשמה ממדינות בחו"ל, כאשר ממש באותו זמן גורם במשרד הביטחון מכר מכשירי הנשמה מישראל לחו"ל. איש לא נעצר. חוסר התיאום זועק לשמים.
  • הממשלה מונעת מגופי מחקר מדעי, קופות חולים ומעבדות פרטיות מלבצע בדיקות קורונה המוניות רק משיקולים ביורוקרטיים, ובכך מסייעת ביודעין להפצת ההידבקות. כלומר הממשלה פועלת נגד האינטרס של המדינה.
  • הממשלה לא מפעילה את מערכות מל"ח – משק לשעת חירום ורח"ל (רשות חירום לאומית) רק משום שראש הממשלה נמצא בסכסוך אישי עם שר הביטחון והמערכות הללו כפופות לשר הביטחון.
  • ראש הממשלה מתכוון למנות לשרה לביטחון הפנים נאמנה פוליטית, במקום למנות איש מקצוע מוכח, בעל ניסיון להתמודד עם משבר בסדר גודל של מגפת הקורונה.
  • ראש הממשלה נמנע מלהעביר את שר הבריאות מתפקידו, למרות שגלוי וברור לכל שהוא לא כשיר למלא את התפקיד בעת חירום ונכשל טוטאלית בהכנת מערכת הבריאות להתמודדות מול המגפה.

כל העובדות הללו מעידות על כך שמדינת ישראל כמדינה, קורסת לתוך עצמה.

כשמערכות השלטון נעות במצעד איוולת והאלטרנטיבה לשלטון משתפת פעולה עם השלטון המושחת והכושל, במקום לייצב את הדמוקרטיה ובאמצעותה להילחם על הגנת האזרחים באופן יעיל יותר, לאזרחים לא נותר אלא להתכנס בבתים או לצאת למרי אזרחי.

איתי לנדסברג נבו הוא אזרח המודאג מעומק השחיתות השלטונית, חושש לגורל הדמוקרטיה ומזועזע מהגזענות והאלימות בחברה הישראלית. לשעבר עורך "מבט שני" ומנהל מחלקת תעודה בערוץ הראשון מנוחתו עדן (2002-2017). בן קיבוץ תל יוסף וממקימי הפורום למען אנשי המילואים ( 1995-2017) . כיום במאי, עורך תוכן ומפיק עצמאי.

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.
עוד 1,521 מילים
עודכן עכשיו

התפרצות הקורונה – כל הכתבות

זירת הבלוגים
הזמן שלך לומר את דעתך
הצטרפות

מעבדות רבות ברחבי העולם עורכות ברגעים אלה ניסויים ב-6,125 כימיקלים שונים על כ-24 החלבונים של נגיף הקורונה ● פרופסור שי ארקין מהאוניברסיטה העברית לקח את דיוויד הורוויץ לסיור באחת מהמעבדות האלה ● מיוחד

עוד 2,905 מילים

אין שום חקיקה שתוכל להבטיח לגנץ את קיומה של הרוטציה

עד עתה לא פורסם, לא באופן רשמי ולא כהדלפה, הנוסח המתגבש של ההסדר החקיקתי שאמור לעגן את הרוטציה בין בנימין נתניהו ובני גנץ ● ועדיין, בחינה מעמיקה של ההסדרים המתגבשים מוליכה למסקנה חד-משמעית: אין שום הסדר חקיקתי כזה שיכול להיחשב לבלתי-הפיך או משוריין, ושאינו ניתן לעקיפה או לביטול ● כל מה שנשאר זה מידת האמון שיש לגנץ במילה של נתניהו ● פרשנות

עוד 989 מילים

הכישלון הגדול ביותר של ליצמן הוא דווקא בהגנה על הציבור שהוא מייצג

דעה לא ברור אם שר הבריאות הפר את הנחיות משרדו שלו, ואפשר לדון בשאלה האם כשלי מערכת הבריאות במשבר הנוכחי הם באשמת מי שהיה ראש המערכת מזה כעשור ● אבל על נקודה אחת אין עוררין: תכליתו של ליצמן כפוליטיקאי חרדי היא לדאוג לרווחת ציבור המצביעים שלו ● ודווקא לנוכח האיום הבריאותי הגדול ביותר על ציבור זה, ליצמן אכזב אותו לגמרי

עוד 927 מילים ו-1 תגובות

הולכת בדרכה מרב מיכאלי מדברת על האכזבה מעמיר פרץ

חברת הכנסת מרב מיכאלי לא האמינה שזה קורה לה ● אחרי העריקה של אורלי לוי-אבקסיס, והזחילה המסתמנת של עמיר פרץ ואיציק שמולי לממשלת נתניהו, היא נותרה חברת העבודה-גשר היחידה שממש מתכוונת לעמוד בהבטחת הבחירות המרכזית של המפלגה: לא להצטרף לממשלת נתניהו ● בראיון לזמן ישראל היא מבטיחה לעשות הכל כדי לטרפד את הכוונות של פרץ ושמולי ● אם לא - היא תמשיך ככל הנראה לתפקד כאופוזיציה פנימית של אישה אחת

עוד 870 מילים

לקראת הצטרפות לממשלה? פרץ הודיע להורוביץ על סיום השותפות של העבודה ומרצ

ניצן הורוביץ: פרץ קובר את מפלגתו קבורת חמור; זנדברג למרב מיכאלי: הצטרפי אלינו ● בשל מחסור הנחה משרד הבריאות למחזר ציוד מגן משומש ● בגלל חוסר במטושים ובריאגנטים משרד הבריאות צמצם את בדיקות הקורונה; משה בר סימן טוב: ישנו מחסור בכל העולם ● במשרד הבריאות שוקלים להגדיר את מודיעין עילית, מגדל העמק ואלעד כ"אזורים מוגבלים", בדומה לבני ברק

עוד 23 עדכונים

מאז שמשבר הקורונה טלטל את אורח החיים הישראלי, החקלאות האורגנית בכלל וענף המשלוחים לבתים בפרט חווים פריחה חסרת תקדים ● אודי כספי, בית יצחק: "כולנו, כל החקלאים האורגניים שאני מכיר, מגדלים עכשיו בכל הכוח כדי לספק את הביקושים" ● דנה שטיין, בית יהושע: "אנשים יושבים יותר בבית ואוכלים יותר, וגם רוצים לאכול יותר בריא" ● גיא רילוב, חוות מקורה: "זה רק מדגיש את החשיבות של חקלאות מקומית וייצור מזון מקומי"

עוד 995 מילים

אנטישמיות הקורונה גם בניו יורק מאשימים את החרדים בהפצת המגפה

בקהילות החרדיות במדינת ניו יורק מדווחים על עלייה באנטישמיות, בעקבות התפרצות נגיף הקורונה באזור ● כבאי שהעלה פוסט אנטישמי לרשת, חנות שסירבה לשרת יהודים, וסיקור לא מחמיא בתקשורת הם רק חלק מהדוגמאות ● לדברי החרדים שם, הם עושים הכל כדי לצמצם את התפשטות הנגיף - גם אם לקח להם זמן להבין את גודל האיום

עוד 815 מילים ו-2 תגובות

מצוקת דרי הרחוב להיכנס לבידוד ביתי כשאין לך בית

גם דרי הרחוב מנסים להישמע כמיטב יכולתם להנחיות משרד הבריאות ● מקלטים של עמותות פרטיות מציעים להם מיטה ותעסוקה למשך היום, כדי שיוכלו לציית להוראות הבידוד ● "לפני הקורונה הייתי הולך לפארק, עכשיו אני נשאר במקלט עם משחקים וטלוויזיה", מספר אחד מהם ● ומה עם המדינה? גם בימים שבשגרה היא מקשה לתת להם מענה

עוד 931 מילים

המצרים נלחמים בשרלטנים שמציעים תרופות לקורונה - וגם בעיתונאים שחושפים את ממדי המגיפה ● האיראנים ממשיכים לבקש הקלות, אבל לא מהסיבות הנכונות ● וושינגטון וטהראן מנסות להרכיב ממשלה - בעיראק ● מקדש אשורי בן 5,000 שנה מתגלה מחדש ● ומה קרה בבית לחם לפני 18 שנה ● קסניה סבטלובה מסכמת שבוע במזרח התיכון

עוד 834 מילים

נעצרה רופאה ברוסיה שמתחה ביקורת בראיון לזמן ישראל על הטיפול בקורונה

אנסטסיה ווסילייבה התראיינה אתמול בזמן ישראל ומתחה ביקורת חריפה על אופן הטיפול של שלטונות רוסיה במגפת הקורונה ● היום נעצרה על ידי המשטרה המקומית ולאחר שהוחזקה בתחנת המשטרה במשך היום, שוחררה עם קנס סמלי ● דובר איגוד הרופאים: "יש סימנים ושריטות על גופה. לא נשתוק על זה"

אנסטסיה ווסילייבה, יו"ר איגוד הרופאים הבלתי תלוי ברוסיה אליאנס ווראצ'י, אשר חשפה בראיון לזמן ישראל את מחדל הטיפול בקורונה של ממשלת רוסיה, נעצרה הבוקר (שישי) על ידי המשטרה המקומית, אבל שוחררה בשעות האחרונות בעיירה אקולובקה ליד העיר נובגורוד. לפי עדויות, היא סבלה מאלימות מהשוטרים במהלך מאסרה.

לדברי דובר איגוד הרופאים, איוון קונובלוב, צוות האיגוד הגיע לעיר על מנת לחלק מסכות וציוד מיגון נוסף לרופאים. אנסטסיה נעצרה באופן רשמי בגין הפרת סגר אשר הוטל על עיר מגוריה מוסקבה, וכן בשל התנגדות לשוטר.

אנסטסיה ווסילייבה
אנסטסיה ווסילייבה

בראיון שנתנה לזמן ישראל השבוע חשפה ווסילייבה את מה שהיא מכנה המחדל המתמשך ברוסיה של הטיפול בהתפשטות הנגיף.

"כבר בחודש ינואר השנה נרשם במוסקבה גידול של 37% במחלות של דרכי הנשימה והריאות. כנראה שלא ידעו ולא הבינו את הקשר לנגיף הקורונה, אז ייעדו למחלות האלה מחלקות שלמות. המחדל של התפשטות הנגיף נוצר כי בכלל לא הייתה הבחנה בין סוגי המחלות".

בתחילת השבוע פרסמה ווסילייבה סרטון יוטיוב שבו פנתה לשלטונות ולרשות המקומית במוסקבה והאשימה אותם בהכנסת חולים "מוסווים" באמתלה שהם לקו בדלקת ריאות לבתי החולים, כאשר בפועל, לדעתה, מדובר בחולי קורונה. היא דרשה מהם להפסיק את השקר וההסתרה שגורמת להפצה של הנגיף.

כמה ימים לאחר הפרסום, סיפרה ווסילייבה כי זומנה לחקירה במשטרה ונדרשה להסביר את "הפצת השמועות".

בשיחה עם זמן ישראל טרם הראיון, היא נשאלה האם היא לא חוששת לצאת נגד הרשויות בתקשורת הרוסית והמערבית. "מה יש לי לפחד?", השיבה. "אני אומרת את האמת. הם יכולים לעשות מה שהם רוצים, זה לא ישנה את האמת עצמה".

לאחר שהוחזקה בתחנת המשטרה של נובגורוד בהמשך היום, ווסילייבה חויבה בתשלום קנס של 800 רובל – כ-15 דולר.

"זה לא היה עניין של כסף בשבילם, הם רצו לשבור אותי", אמרה לסוכנות הידיעות AP אחרי שחרורה. "אבל אני משוכנעת יותר מתמיד שאני עושה את הדבר הנכון וללא ספק אמשיך לעשות זאת".

דובר האיגוד איוון קונובלוב אמר לזמן ישראל: "כנראה שהשלטונות רואים איום במעשים של אנסטסיה. הרי בזמן שהם שולחים עזרה לאיטליה, סרביה וונצואלה – הרופאים שלנו לא ממוגנים.

"הרשויות בנובגורוד לא נקפו אצבע על מנת למגן את הרופאים, וכשאנסטסיה מגיעה עם ציוד מיגון לבתי החולים, היא חושפת שאפילו איגוד קטן ועצמאי כמו שלנו יכול לדאוג לרופאים. זה לא מצריך סכומי עתק אלא השקעה מינימלית. איך זה מציג את הרשות המקומית? אני מניח שהם נוקטים באמצעי כוח ואלימות כדי לעצור את פועלנו ולהפחיד אותנו אבל בפועל הם מציגים את עצמם באור שלילי, כי כולם מבינים מה האמת בסיפור".

האם נהגו באנסטסיה באלימות?

"כן. אחד השוטרים סתר לה והיו עוד מעשים, יש סימנים ושריטות על גופה. אנחנו כמובן לא נשתוק על זה".

האם היא לא מפחדת שיכולים לעשות לה משהו יותר חמור מזה?

"אנסטסיה היא אדם ישיר והגון. הם יכולים לחפור ולחקור אבל לא ימצאו כלום. הם כמובן ימשיכו להפריע לנו וללכלך עלינו, אבל הציבור רואה שמדובר במעשה תמים של עזרה לרופאים, אז בסופו של דבר הרשויות רק מזיקות לעצמן".

עוד 439 מילים
סגירה
בחזרה לכתבה