שבועיים לפני הבחירות הכריז שר הביטחון נפתלי בנט על שבע שמורות טבע חדשות בגדה המערבית.

"היום אנחנו מעניקים חיזוק גדול לארץ ישראל וממשיכים לפתח את ההתיישבות היהודית בשטחי C. במעשים, לא במילים", הצהיר השר בחגיגיות, והוסיף כי "באזור יהודה ושומרון אתרי טבע עם נופים מדהימים. אנחנו נרחיב את הקיימים ונפתח גם מקומות חדשים. אני מזמין את כל אזרחי ישראל לקום ולהתהלך בארץ, לבוא ליהודה ושומרון, לטייל, לגלות ולהמשיך את המפעל הציוני".

כאזרח ישראלי חובב אתרי טבע עם נופים מדהימים, קריאתו של שר הביטחון נגעה ללבי. על כן השכמתי למחרת יום הבחירות – כשעוד היה נדמה שממשלת ימין בראשותו של נתניהו היא אופציה סבירה וריאלית – ושמתי פעמי מזרחה, להתרשם מקרוב משמורות הטבע החדשות שעליהן הכריז שר הביטחון ושאוטוטו כנראה יסופחו לשטחה של מדינת ישראל, ברוח דיל המאה של נשיא ארה"ב דונלד טראמפ.

אני נרגש לבשר לכם שהבוקר אישרתי לראשונה מאז הסכמי אוסלו,
הכרזה על 7 שמורות טבע חדשות בשטחי יהודה ושומרון!

מזה 25 (!) שנים פחדו ממשלות ישראל לעשות זאת.

השמורות הן:
מערת אריאל,
נחל אוג,
ואדי מלחה,
נהר הירדן הדרומי,
בתרונות,
נחל תרצה,
ערבות הירדן + רותם משכיות.>> pic.twitter.com/SqaGuWv9t9

— Naftali Bennett בנט (@naftalibennett) January 15, 2020

תוכניתי המקורית הייתה להגיע לשמורות החדשות בחברת פקחים של רשות הטבע והגנים. קיוויתי להתרשם מנכסי הטבע החדשים מבעד לעיני הפקחים המופקדים על שמירתם, ולשמוע ממקור ראשון על האתגרים שאיתם הם מתמודדים, בבואם לשמור על הפיקדון יקר הערך הזה.

אבל ברשות הטבע והגנים דחו בנימוס את בקשתי. הסבירו לי ששר הביטחון אמנם הכריז על שמורות הטבע, אבל מאחר שהשמורות הללו נמצאות בשטחי יהודה ושומרון, הפקחים שישמרו על הטבע שם כפופים בכלל למינהל האזרחי ולא לרשות שמורות הטבע והגנים, ולכן יש לתאם את הביקור עם המינהל.

ברשות הטבע והגנים דחו בנימוס את בקשתי. הסבירו לי שבנט אמנם הכריז על שמורות הטבע, אבל מאחר שהשמורות הללו נמצאות בשטחי יהודה ושומרון, הפקחים שישמרו על הטבע שם כפופים בכלל למינהל האזרחי

למרבה הצער, גם במינהל האזרחי דחו את בקשתי להתלוות לפקח שמורות.

הסבירו לי, שהשר אמנם הודיע, והכרזה בדרג מיניסטריאלי כזה היא ללא ספק עניין בעל חשיבות לאומית גדולה, וחלילה אין לזלזל בה, אבל כדי שההכרזה גם תיושם בפועל (כלומר, כלשונו של השר תהיה "במעשים, לא במילים"), חייבים להמתין עד שאלוף הפיקוד יתרגם את הכרזת השר לצו מיוחד. ועד שצו אלוף כזה לא יפורסם – לא יוכלו לחבר אותי לפקחים שילוו אותי לביקור בשמורות.

מתי אלוף הפיקוד יפרסם את הצו המיוחל? התעניינתי. "עוד לא ברור".

לדהור עם דרור

כך מצאתי עצמי דוהר בשבילי העפר של הגדה המערבית במכונית "גרייט וול" סינית מרוטה, בחברת דרור אטקס, שהסכים לעזור לי לזהות את אתרי הטבע החדשים.

אטקס עוקב אחרי מפעל ההתנחלויות כבר כמעט 20 שנה. בהתחלה כרכז השטח של שלום עכשיו, אחר כך במסגרת עמותת יש דין ובשנים האחרונות במסגרת עמותת כרם נבות, שאותה הוא הקים ומנהל כמעט לבדו.

אטקס הוא "פעיל שלום שחרד לעתיד המדינה" או "איש שמאל קיצוני שחותר להרוס את המפעל הציוני בעזרת כסף אירופי". תלוי את מי שואלים. על דבר אחד לא יכולה להיות מחלוקת: הוא אחד המומחים הגדולים בישראל ובעולם למה שנעשה ביהודה ושומרון.

דרור אטקס (צילום: אמיר בן-דוד)

הוא דוהר בהנאה בלתי מוסתרת בין דרכי העפר של הגדה, בלי ווייז ובלי להיעזר במפה, שועט אל תוך קטעים מוצפים בכביש ("אין טעם לחיים האלה אם לא לוקחים סיכונים, לא ככה?"), מפטפט עם פלסטינים שהוא פוגש בדרך בערבית שוצפת, יודע איפה דוכן השווארמה הטוב ביותר ביריחו (אבל בכניסה לעיר מוריד את משקפי השמש ומבקש גם ממני לעשות את זה כי "עם כל הניסיון שלי, אני לא שאנן כשאני מסתובב בשטחי הרשות הפלסטינית. שני גברים ישראלים במשקפי שמש זה משהו שמושך תשומת לב, ולך תדע"). ובדרך הוא מצביע על מבנים, גדרות, צינורות, צריפים ואגני טיהור, ומכניס אותם להקשר מקומי, היסטורי, צבאי או פוליטי.

מדי פעם, כשהוא מרגיש צורך להרחיב, או לרענן את זיכרונו, דרור שולף את המחשב הנייד שלו, עליו שמורות מפות של כל יחידת שטח ותצלומי אוויר משנת 97' ועד היום, שבעזרתם הוא יכול בכל נקודה בשטח להצליב את מה שרואות העיניים, עם שכבות של מידע היסטורי, וכך לזהות תהליכים, מגמות, מהלכים חד צדדיים שקובעים עובדות בשטח וכן הלאה.

שמנו פעמינו לשמורת הירדן הדרומי, אחת משבע השמורות עליהן הכריז השר בנט. השמורה נמצאת סמוך לשטח רחב הידיים, שבו מתכוונים חברים בעמותת מידברן הישראלית לקיים בפסח קרנבל בסגנון "ברנינג מן", אליו הם מקווים למשוך 15 אלף משתתפים, באירוע שכבר מעורר מחלוקת.

אבל התברר שאי אפשר להגיע אל השמורה החדשה. היא נמצאת בכלל בשטח צבאי סגור ומגודר. קומנדקר צה"לי ועליו סרן חביב ונהג מילואים אותתו לנו לעצור והתעניינו מה אנחנו מחפשים פה, בקצה הנידח הזה של העולם, ליד אזור שמוגדר כשטח צבאי סגור.

התברר שאי אפשר להגיע אל השמורה החדשה. היא נמצאת בכלל בשטח צבאי סגור ומגודר. קומנדקר צה"לי ועליו סרן חביב ונהג מילואים אותתו לנו לעצור והתעניינו מה אנחנו מחפשים פה, בקצה הנידח הזה של העולם

"שר הביטחון הזמין את אזרחי ישראל לבקר בשמורת הטבע שנמצאת פה, והחלטתי להיענות לקריאתו", הסברתי לסרן וביקשתי שיאפשר לי להיכנס פנימה.
התברר שזה בלתי אפשרי. קודם כל, כי אין לסרן מפתח לשער הנעול. וגם אם היה לו – הוא ממילא לא היה יכול לאפשר לי להיכנס לשטח השמורה "בלי תיאום מראש עם מפקדת החטיבה".

חוויה מתסכלת דומה זומנה לנו גם בשמורת הטבע "בתרונות נחל תרצה". פסיק מיותר בהודעה הרשמית שהוציא השר בנט הפכה את השמורה הזו לשתי שמורות נפרדות – שמורת "בתרונות" ושמורת "נחל תרצה" – וכך צוטט השר בכל אתרי הימין, שמיהרו לחגוג את ההכרזה ההיסטורית – כמו סרוגים, כיפה וערוץ 7 – מה שאולי מעיד, שגם לנאמני ארץ ישראל השלמה, ששמחים על שמורות הטבע החדשות, אין בעצם מושג ירוק במה מדובר.

חוויה מתסכלת דומה זומנה לנו גם בשמורת הטבע "בתרונות נחל תרצה". פסיק מיותר בהודעה של בנט הפכה את השמורה הזו לשתי שמורות נפרדות – שמורת "בתרונות" ושמורת "נחל תרצה" – וכך צוטט השר בכל אתרי הימין

ובכל אופן, גם אם תומכיו של בנט יסתקרנו, הם לא יוכלו לבקר בשמורה החדשה. גם החיילת שמופקדת על שער הכניסה לא תאפשר לאיש להיכנס לשם בלי תיאום מוקדם עם החטיבה. כי לא רק ששמורת בתרונות נחל תרצה היא שמורה אחת (ולא שתיים, כמו שבישר השר). היא גם נמצאת בשטח הצבאי הסגור, שלאזרחים ממילא אין גישה אליו, בגלל צו 151.

שער הכניסה לבתרונות נחל תרצה (צילום: אמיר בן-דוד)

נפאל זה כאן

צו 151 הוצא באחד בנובמבר 1967 והורה על סגירת רצועה בת כ־237 אלף דונם לאורך גבול הגדה המערבית עם ירדן. מדובר, למעשה, בכל השטח שבין נהר הירדן במזרח לכביש הבקעה (כביש 90) במערב. הצו הוצא בדחיפות מיד אחרי מלחמת ששת הימים, כדי למנוע מעבר בין הגדות המערבית והמזרחית של נהר הירדן, שעד המלחמה היו מחוברות בשליטה ירדנית.

בעקבות הפיכת האזור הסגור בצו 151 לשטח צבאי, גורשו ממנו תושבי הכפרים הפלסטינים שהיו בו. מאז, הועברו עשרות אלפי דונמים מהשטח הסגור למתנחלי הבקעה, ובהם כל השטחים החקלאיים שישראלים מעבדים היום ממזרח לכביש הבקעה.

השטח שצו 151 חל עליו צומצם מעט בשנת 2002 והוצמד לשטח שנסגר עם בניית גדר המערכת החשמלית לאורך הבקעה. אך גם אחרי צמצום הצו, אלפי דונמים באזור הזה עדיין מעובדים על ידי מתנחלים, שקיבלו את השטחים בהדרגה משנות ה־80 ואילך.

השטח שצו 151 חל עליו צומצם מעט בשנת 2002 והוצמד לשטח שנסגר עם בניית גדר המערכת החשמלית לאורך הבקעה. אך גם אחרי צמצום הצו, אלפי דונמים באזור הזה עדיין מעובדים על ידי מתנחלים

במיפוי שאטקס ערך על בסיס תצלומי אוויר, הוא זיהה קרוב לעשרת אלפים דונם שמעובדים כיום על ידי חקלאים ישראלים בתוך השטח הסגור, כשיותר ממחצית השטח היה בעבר אדמות פלסטיניות פרטיות, שלבעליהן אין גישה אליהן משנת 1967.

למתנחלים ולעובדיהם השכירים – בעיקר פועלים מתאילנד ונפאל – ניתנו היתרים מיוחדים המאפשרים להם כניסה לאזור הסגור הזה ויציאה ממנו. רוב השטחים שהמתנחלים מעבדים היום (בעיקר מטעי תמרים, במסגרת ההרחבה העצומה של ענף התמרים בבקעת הירדן) הועברו לידיהם בעשור האחרון.

ועל זה אומר אטקס: "ברוכים הבאים לגן עדן. אדמות יש, מים מותפלים שישראל מביאה למקום יש, מטעי תמרים יש, גדר חשמלית שמגנה מפני גנבים יש. הדבר היחידי שאין הוא פלסטינים".

צינורות סגולים שבהם זורמים המים המותפלים (צילום: אמיר בן-דוד)

על עניין המים המותפלים שווה להתעכב. הם מוזרמים לאזור בצינורות סגולים שמבצבצים בכל פינה. זה פרויקט ענק של טיהור מים מזוהמים ממזרח ירושלים וההתנחלויות בדרום הגדה שמגיעים לאגני טיהור ליד בית הערבה, ומשם מוזרמים למטעי תמרי המג'הול, הלהיט הגדול של האזור.

"ברוכים הבאים לגן עדן. אדמות יש, מים מותפלים שישראל מביאה למקום יש, מטעי תמרים יש, גדר חשמלית שמגנה מפני גנבים יש. הדבר היחידי שאין הוא פלסטינים"

"אין יותר מחסור במים באזור הזה", אומר אטקס, "בעיית המים נפתרה. וכל זה הולך להתרחב משמעותית כשגם הקו הדרומי של הצינור הסגול ייבנה".

פרויקט התפלה כזה גם מועיל לפלסטינים, לא?

"השאלה היא איך אתה רואה את האינטרס הפלסטיני. אם אתה חושב שהאינטרס הפלסטיני הוא שיהיו פה מתנחלים, אז כן. ויש פלסטינים שיסכימו איתך. פגשתי פלסטיני שאמר לי 'אנחנו, בלי הישראלים, לא היה לנו מה לאכול'. זה חלק מהמציאות. בין 2008 ל-2017 מיפיתי בצורה שיטתית את כל החקלאות הישראלית באזור. יש לנו מעל עשרת אלפים דונם של חקלאות ישראלית שנמצאת בתוך 151. הכל תמרים. ומי לדעתך מעבד את החלקות האלה? תאילנדים ונפאלים.

"יש שערים בגדר של 151 שרק מתנחלים יכולים לעבור בהם. המפתחות לשערים, שמאחוריהם יש כאמור שטח שמוכרז שטח צבאי סגור, נמצאים אצל הפועלים התאילנדים והנפאלים של המתנחלים. וכמובן שגם אצל המתנחלים עצמם. כמו שיש היום ברוני תמרים פלסטינים, יש מעמד חדש של ברוני תמרים ישראלים".

שמורת טבע בשטחים (צילום: אמיר בן-דוד)

איזה אבסורד

וכך, רשימת האבסורדים המשונים שמלווה את הביקור בשמורות הטבע החדשות הולכת ומתארכת. זה לא רק העובדה שחלק מהשמורות נמצאות בתוך שטח צבאי סגור שלאזרחים אין גישה אליו (מה שקצת סותר את כל הרעיון המקורי של שמורות טבע, לא?), ולא רק העובדה ששתיים מהשמורות שהוכרזו הן בעצם שמורה אחת, ואפילו לא העובדה שבתוך השמורות יש שטחים חקלאיים שנמסרו מזמן לחקלאים ישראלים, אבל מעובדים בכלל על ידי פועלים מתאילנד ונפאל. גם לא העובדה המשונה כשלעצמה שהיפסטרים ישראלים זוממים לרקוד עד אבדן חושים בפסח ממש ליד אחת השמורות האלה.

אבל האבסורד הכי בולט הוא שהשמורות האלה בכלל לא חדשות.

הן אושרו כשמורות טבע לפני שנים רבות, ומופיעות כך מזמן באתר רשות הטבע והגנים. הטבע בשמורות הללו נשמר היטב ולא נפגע (בין היתר כי מעט מאוד אנשים ממילא טורחים להגיע אליהן). אז למה היה דחוף לשר הביטחון להכריז עליהן שבועיים לפני הבחירות?

הן אושרו כשמורות טבע לפני שנים, ומופיעות כך באתר רשות הטבע והגנים. הטבע בשמורות הללו נשמר היטב ולא נפגע (בין היתר כי מעט מאוד אנשים ממילא טורחים להגיע אליהן). אז למה היה דחוף לבנט להכריז עליהן?

השאלה כוללת את התשובה. הכרזה כזאת נשמעת טוב שבועיים לפני הבחירות. בטח באוזני בוחרי ימין, שחושקים בריבונות על הארץ, גם אם הם לא יודעים להבדיל בין האתרים השונים. וחוץ מזה: צריך להכיר את ההבדל בין "שמורה מאושרת" (זה מעמד השמורות הללו כבר הרבה שנים) ל"שמורה מוכרזת". מרגע ששמורה עוברת ממעמד של שמורה מאושרת למעמד של שמורה מוכרזת, מקבלים הפקחים (אלה שלא התאפשר לי להתוות אליהם) סמכות אכיפה בשטח.

שש שמורות הטבע שעליהן הכריז שר הביטחון

על פי בדיקה שנערכה ב"שלום עכשיו", ההכרזה של בנט חלה על אלפי דונם שהיו בעבר בבעלות פלסטינית פרטית. שמורת ואדי מלחה כולה נפרשת על אדמה פרטית (כמעט 15 אלף דונם), שמורת בתרונות נחל תרצה כוללת כ-200 דונם של קרקע פרטית ושמורת נחל עוג כ-5,700 דונם שהיו בבעלות פרטית.

מרגע שאלוף הפיקוד יוציא את הצו המיוחל, יוכלו פקחי שמורות הטבע לפעול גם ככוח שיטור נוסף. ומותר להניח, שכוח השיטור החדש הזה ינהג אחרת במפרי חוק ישראלים ובמפרי חוק פלסטיניים.

"קיימת זליגה של חקלאות ישראלית לתוך שמורות הטבע", אומר אטקס, "וקיימת תופעה עוד יותר חמורה של בנייה ישראלית בתוך שמורות הטבע. רק בתוך 'שמורות הטבע החדשות' יש כ-800 דונם שמעובדים על ידי חקלאים ישראלים. זה מתוך כ-1,200 דונם של שטחי חקלאות ישראלית בכל שמורות הטבע בגדה. יש לפחות 21 התנחלויות ולפחות עשרה מאחזים ששטחם כולל חלקים משמורות טבע או גנים לאומיים".

כלומר ההכרזה על מקום כעל "שמורת טבע", אין לה קשר לשמירת טבע אלא המשמעות האמיתית שלה היא "מעכשיו והלאה אנחנו נחליט מאיזה חריגות אנחנו נעלים עין ובאילו חריגות נילחם"?

"נכון. למשל בשמורת ואדי קנא, שהיא אחת השמורות הגדולות והיפות בגדה, שנמצאת ממערב לשכם, שם נבנה בשנת 2002 מאחז שנקרא 'אל מתן' שהיה בתוך שמורת הטבע. אתה יודע מה עשו כדי להכשיר אותו? גרעו אותו משמורת הטבע. הקטינו את שמורת הטבע. ההכרזה על מקום כשמורת טבע היא כלי עבודה. בלי ספק. זה כלי עבודה פוליטי וכלי עבודה של שליטה במרחב".

"בשמורת ואדי קנא, שהיא אחת השמורות הגדולות והיפות בגדה, שנמצאת ממערב לשכם, נבנה בשנת 2002 מאחז שנקרא 'אל מתן'. אתה יודע מה עשו כדי להכשיר אותו? גרעו אותו משמורת הטבע, הקטינו אותה"

שמורות הטבע האלה הרי אמורות להיות אטרקציות לציבור. באים לפה?

"למיטב ידיעתי לא. זה לא עין גדי ולא מצדה. השמורות האלה הן לא מגנט למטיילים".

גם המתנחלים?

"מעט מאוד. השמורות החדשות שבנט דיבר עליהן, אין בהן מעיינות, אין בהן שום דבר אטרקטיבי במיוחד. הסיפור פה הוא לא תיירותי. הוא הצהרתי בלבד".

דרור אטקס (צילום: אמיר בן-דוד)