הניסיון להשיג ראיון עם אימאן חטיב-יאסין, הח"כית המיועדת מטעם הרשימה המשותפת לכנסת ה-23, היה כמעט בלתי אפשרי. מי שהפכה בימים האחרונים מאישה אלמונית עבור רוב הציבור בישראל, לחברת הכנסת המוסלמית הדתייה הראשונה שעוטה על ראשה חיג'אב, נזרקה הישר למערבולת החיים הפוליטיים.
"אני עוד לא תופסת את גודל המעמד. אני בריצות וראיונות וטלפונים ושיחות ופגישות. עוד לא ישבתי עם עצמי רגע אחד במנוחה, כדי לעכל את מה שקרה", היא אומרת לי בשיחת טלפון, ומיד מבררת כמה זמן תימשך השיחה בינינו, ומזהירה שתהיה חייבת לסיים בקרוב.
בפועל, מפגינה חטיב-יאסין סבלנות לכל שאלה ושאלה בראיון, ומשיבה בנחת ובעברית רהוטה. אף שבמהלך השיחה היא מדקלמת מסרים ברורים, שכנראה הוכנו מראש, ניכר כי היא מזדהה איתם ומדברת מהבטן.
חטיב-יאסין מגדירה את עצמה פמיניסטית, וכיאה להגדרה הזו מקפידה לכנות את בעלה "בן זוגי". היא עולה לטונים גבוהים במיוחד כשמפקפקים במעמד האישה באסלאם, הדת שכל כך חשוב לה לייצג גם בבית המחוקקים הישראלי, ומצטטת בתשוקה דברים שאמר הנביא מוחמד על נשים.
"האסלאם זו דת שמכבדת נשים. אפילו הנביא מוחמד דיבר על כך שמי שמשפיל נשים הוא אדם נבזי. אני אישה פמיניסטית מוסלמית", היא אומרת. "אני מגדירה את עצמי כאזרחית ישראלית, אבל הזהות הלאומית שלי היא ערבית-פלסטינית.
"אני דוגלת בזכויות אדם ובזכויות נשים בפרט, ופועלת למענן. חשוב לי להביא את קולן של הנשים המודרות – נשים מוכות, נשים שחיות בעוני, נשים שנמנע מהן ללמוד ולהגיע לשוק העבודה, לממש את הפוטנציאל שלהן ולהשפיע בחברה".
![אימאן חטיב יאסין. מתוך קמפיין הבחירות של הרשימה המשותפת (צילום: דוברות מפלגת רע"מ)](https://static.zman.co.il/www/uploads/2020/03/WhatsApp-Image-2020-03-10-at-16.34.10-640x400.jpeg "אימאן חטיב יאסין. מתוך קמפיין הבחירות של הרשימה המשותפת (צילום: דוברות מפלגת רע"מ)")
להוציא נשים להצביע בבחירות
חטיב-יאסין שובצה ברשימה המשותפת מטעם רע"ם, והייתה לאישה הראשונה אי פעם שנבחרה כמועמדת לכנסת מטעם התנועה האסלאמית הדרומית. רק בקיץ 2019 שובצה במקום הרביעי ברע"ם, לאחר שזכתה בפרייימריז של המפלגה.
היא התמודדה אז מול 7 גברים, ועשתה היסטוריה כשגברה על כולם בפער של עשרות אחוזים, וזכתה במיקומה ברשימה ללא שריון לנציגות נשית. את התמיכה במועמדות שלה השיגה הן מנשים והן מגברים בתנועה, שהכירו את פועלה.
כמו שותפיה מרע"ם, חטיב-יאסין הכריזה בעבר כי היא מערערת על ההגדרה של ישראל כמדינה יהודית, וכי היא דוגלת בזכויות אזרחיות דמוקרטיות לבני עמה.
בראיונות שנתנה בשבועות האחרונים יצאה נגד מפלגת כחול לבן, שהתבטאה נגד שיתוף פעולה עם הרשימה המשותפת, ו"הודתה" לנתניהו בטענה כי ההסתה שלו נגד החברה הערבית רק חיזקה את כוחה האלקטורלי של הרשימה. "הסתה זה דבר פסול, אנו רוצים לחיות בכבוד ובשלום כי זו המדינה שלנו", הוסיפה.
היא בת 56, נשואה ואם לארבעה, בעלת תואר שני במגדר ועבודה סוציאלית ומצוידת בניסיון של 25 שנים בעבודת שטח וניהול מרכזים קהילתיים.
היא גדלה בבקעת בית נטופה שבגליל התחתון, במשפחה של חקלאים, לצד שבעת אחיה. כיום היא מתגוררת ביפיע, יישוב ערבי סמוך למגדל העמק, שבו גם הקימה וניהלה את המתנ"ס המקומי במשך 14 שנה.
במערכת הבחירות האחרונה הייתה חטיב-יאסין אמונה מטעם הרשימה על קולות הנשים הבדואיות בדרום. כחלק מכך ערכה כנסים וחוגי בית, וניהלה קמפיין שלם במטרה לגרום להן להשתתף במשחק הדמוקרטי ולצאת לקלפיות.
"היא פשוט ישבה בצריפים יחד עם הנשים האלה, ושכנעה אותן לצאת ולהצביע. לדעתי זה מרגש, פותח דלתות ומאוד מעצים", אומרת סמאח סלאימה, פעילה פמיניסטית ובלוגרית ב"שיחה מקומית", שמכירה את חטיב-יאסין עוד לפני כניסתה לפוליטיקה, ועוקבת אחר פועלה במשך שנים.
מנתוני ועדת הבחירות המרכזית עולה כי הקמפיין של הרשימה המשותפת בדרום הארץ אכן עבד, והוסיף למפלגה 11 אלף קולות מיישובי הנגב הבדואים. מ-57 אלף מצביעים בבחירות בספטמבר 2019, עלה מספר המצביעים ל-68 אלף ב-2020.
שיעורי ההצבעה הכלליים ברהט וערערה-בנגב, שני היישובים הבדואים הגדולים בדרום, זינקו בבחירות האחרונות בהשוואה לבחירות בספטמבר מ-59% ל-66% ברהט, ומ-52% ל-59% בערערה-בנגב. אף שבנתונים אלה אין חלוקה מגדרית, עצם העלייה בשיעורי ההצבעה יכולה להסביר את חשיבות הקמפיין.
רצח נשים – שותפות גורל
"אני אטפל באלימות בחברה הערבית ובאלימות נגד נשים בפרט", היא אומרת לי, כאשר אני שואלת אותה מה הדבר הראשון שתרצה לקדם בכנסת.
"אדאג למקומות תעסוקה לנשים ערביות, שמותאמים ליכולות ולסביבה שלהן. בתחום החינוך אני רוצה לקדם את זכויות הילדים שלנו בבתי הספר לחינוך מעצים, שבונה אישיות בוגרת ודעתנית".
בנושא האלימות נגד נשים ובנושאים אחרים, האם את חשה שותפות גורל עם הנשים היהודיות? האם תשתפי פעולה עם חברות כנסת יהודיות ציוניות, כדי לקדם חוקים בנושא?
"בשבוע של הבחירות נרצחה אישה בטייבה, נרצחה תינוקת בהוד השרון, ואמה נפצעה קשה. אנו נשים שמאמינות בזכות שלנו לחיים מכובדים, ובזכות שלנו למשהו הרבה יותר בסיסי – לחיים בכלל. אנחנו צריכים לשלב ידיים, לשבת יחד ולפנות לממסד עם תכניות מגובשות, שיש בהן ראייה ומטרות ברורות.
"האחריות מוטלת על הממסד – על לשכות הרווחה, שקורסות תחת נטל, ועל המשטרה שלא עושה את העבודה שלה, ומחזירה נשים נפגעות אלימות הביתה. נצטרך להתאחד, גם עם גברים, וללכת למשרדים הממשלתיים הרלוונטיים כדי לבקש שם את המשאבים הדרושים לנושא".
עד כמה האג'נדה המגדרית שלך תבוא לידי ביטוי בכנסת, לעומת האג'נדה הלאומית שלך?
"זה בלתי נפרד, כי חלק ניכר מההדרה נמצא עמוק בתוך הזהות הלאומית שלנו. נשים ערביות סובלות מהדרה כפולה ומכופלת. זה לא רק השייכות למין הנשי, אלא השייכות למין הנשי בתוך מיעוט מקופח.
"להבדיל מאישה יהודיה, נקודת הזינוק שלנו, נשים ערביות, היא שונה לחלוטין. לאישה יהודייה הרבה יותר נוח, בעוד אני כאישה ערביה, צריכה להשקיע מאמץ גדול הרבה יותר, כדי להיכנס לכל מסגרת שתחשבי עליה, בין אם זו מסגרת לימודים או שוק העבודה.
"בשבוע של הבחירות נרצחה אישה בטייבה, נרצחה תינוקת בהוד השרון, ואמה נפצעה קשה. אנו נשים שמאמינות בזכות שלנו לחיים מכובדים ובזכות למשהו הרבה יותר בסיסי – לחיים בכלל. אנחנו צריכים לשלב ידיים"
"אבל נשים שעוטות חיג'אב הן המודרות ביותר. המראה שלנו שם אותנו בפרונט של היחס הגזעני. אתן לך דוגמה מהחיים האישיים שלי. כשאני מגיעה לקניון בעיר מעורבת או בעיר יהודית, ייכנסו לפני עשר נשים יהודיות בלי שיעברו בידוק, אבל כשאני אכנס יבדקו אותי, ויש סיכוי גבוה שישפילו אותי. אני מדברת על צדק חברתי ומימוש אישי של נשים. אפעל להסרת חסמים עבור נשים ערביות".
מה הדרך להסיר את החסמים האלה לדעתך?
"לפתח מודעות לנושא ורצון לשנות את המציאות הזו בתוך בית המחוקקים. רצון ליצור הפליה מתקנת למען נשים ערביות, שתבוא לידי ביטוי בכתב ובמעשים".
סימון מטרות ברורות
הביוגרפיה של חטיב-יאסין מצביעה על סימון מטרות ברורות לאורך כל דרכה המקצועית ודבקות בהן. את העבודה הפרלמנטרית סימנה כמטרה כבר כאשר למדה במכון מנדל למנהיגות חינוכית, שם בחרה לעשות את ההכשרה המעשית בכנסת, בוועדה לקידום מעמד האישה. יום לאחר הבחירות, כשנודע שהרשימה המשותפת גרפה 15 מנדטים ושהיא תכהן בכנסת ה-23, היא חזרה לישוב מגוריה, ונשים רבות שפגשו אותה בכו מהתרגשות כשפגשו אותה.
"נשים מאוד מתרגשות לקראת הכניסה שלה לכנסת, מכיוון שהיא תוכל לשבור הרבה סטיגמות על נשים מוסלמיות דתיות", אומרת עובור טאהא-ריזק, חברה ושותפה לעשייה, שהחליפה את חטיב-יאסין בניהול המתנ"ס ביפיע.
"אימאן היא אישה אותנטית, אוהבת, חמה ונותנת בלי גבול. ברגע שהיא פותחת את הפה אנשים מבינים שלמרות שהיא נראית פרימיטיבית (בגלל הסטיגמה על חיג'אב, א.ט.א), צריך להסתכל על מה שיש לאישה הזו בתוך הראש ולא על הראש. היא תציג את הנשים המוסלמיות הדתיות בצורה נכונה גם לחברה היהודית וגם לחברה הערבית, שיש בה מגוון דתות".
סמאח סלאימה מציינת כי עבור נשים בחברה הערבית, חטיב-יאסין מסמלת את דור המעבר שבין האישה המסורתית והשמרנית, לבין האישה הקרייריסטית שמגשימה את עצמה.
לדבריה, "אימאן היא דוגמה לאישה רגילה וממוצעת, שבאה ממשפחה מסורתית גדולה, שבה למדו ועבדו באדמה. היא משלבת את החיבור בין הדת, המשפחתיות ועבודת הידיים, לבין הפריצה לעולם הגדול, לאקדמיה, ולשוק העבודה.
"היא חיה את הדילמה של כל הנשים בדורנו של שילוב בין גידול ילדים לבין טיפוח הקריירה, אבל היא הצליחה למצוא איזון בזכות משפחה תומכת ובן זוג תומך".
חזון של חיים משותפים
שנים ארוכות של עבודה בחברה למתנ"סים, שהיא חברה ממשלתית, מסמלות את החזון של הח"כית הטרייה לחיים משותפים עם האזרחים היהודים.
"היא תמיד חיפשה את השוויון והאיזון לחיים משותפים טובים יותר לשני העמים", אומרת טאהא-ריזק. "לפני כשבע שנים, הקימה יחד עם מנהלת המתנ"ס של מגדל העמק, העיר הסמוכה, קבוצה של נשים ערביות ויהודיות שקידמה פרויקטים קהילתיים התנדבותיים למען שני היישובים בשותפות.
"היתרון המובהק של אימאן בתוך הרשימה המשותפת הוא שנים ארוכות של עבודה בתוך הקהילה. היא מבינה יותר מכולם את הצרכים הקהילתיים של היישובים הערביים בנושאי תרבות, חוסן, חברה ומעמד האישה. היא לא צריכה ללמוד את השטח, היא תביא תוספת נכבדה לשיח החברתי והקהילתי בכנסת".
אסלאם לייט
בצל הישגים מקצועיים ועבודת שטח מרשימה, עולה השאלה כיצד מתקיימת זהות של אישה פמיניסטית בתוך זהות של אישה הכפופה לתכתיבי אסלאם, דת שבדומה לדת היהודית, מגבילה עד מאוד את מידת החופש של נשים. הלבוש הצנוע, כיסוי הראש, שמירת נגיעה מגברים, או האיסור להימצא מחוץ לבית שעות ארוכות בלא ליווי של גבר, בן משפחתה.
זה נכון שהחתן שלך הולך ללוות אותך בנסיעות?
"כן. אבל לא כי הדת מחייבת אותי. אני בוחרת לשמור על עצמי, כדי לייצג את התנועה האסלאמית בכבוד. העבודה מחייבת אותי לשעות ארוכות מחוץ לבית ולעבודה אל תוך הלילה, ואני רוצה להיות רגועה ולהרגיש בנוח שיש מישהו שעוזר לי בזה ואני יכולה לסמוך עליו".
סלאימה מתארת את חטיב-יאסין כמי שמייצגת את ה"אסלאם לייט" בחברה הערבית. "היא לא חייזר כי היא לא פמיניסטית רדיקלית, היא אחת מהעם, וזה מאוד עזר לה", אומרת סלאימה. "היא תשמור על המסגרת הדתית של מצוות וצום רמדאן, ותנהל משק בית בצורה מכובדת, אבל גם תפעל למען נשים בחוץ".
חטיב-יאסין, איך הפכת להיות פמיניסטית בתוך דת שהיא די שוביניסטית?
"אם את אומרת ככה את כנראה לא מכירה את האסלאם, שזו דת שמכבדת נשים. אני נולדתי למשפחה שדגלה בשוויון וצדק חברתי, ושמרתי על הערכים האלה. כשהתחלתי להקים את המתנ"ס ביפיע לפני 20 שנה, והילדים שלי היו קטנים, לא ויתרתי ולא נשארתי בבית, שילבתי את העבודה עם המשפחה. יש לי בן זוג שהוא שותף במלוא מובן המילה לחיים ולדרך.
"זה נכון שהחתן שלך הולך ללוות אותך בנסיעות? כן. אבל לא כי הדת מחייבת אותי. אני בוחרת לשמור על עצמי. העבודה מחייבת אותי לשעות ארוכות מחוץ לבית ולעבודה אל תוך הלילה, ואני רוצה להיות רגועה"
"כשאני מסתכלת על אמי, שנולדה בזמנים אחרים, אבל תמיד הייתה אישה חזקה וגידלה משפחה למופת, אני יודעת שהיא הייתה יכולה להיות ראשת ממשלה".
האם החסמים לאישה מהמגזר הערבי היום הם רק מצד החברה הישראלית המפלה או שיש עדיין חסמים תרבותיים? האם הבעל והאב מפרגנים לאישה שתצא ללמוד ולעבוד?
"בוודאי, מזמן עברנו את השלב הזה. כיום אחוז הסטודנטיות מהמגזר הערבי, יותר גבוה מאחוז הסטודנטים".
להיות דמות ציבורית מוכרת, להימצא בעין הסערה ואולי גם לספוג עלבונות מתוקף תפקידך החדש, לא מפחיד אותך?
"זו הייתה החלטה לא פשוטה וקיבלתי אותה יחד עם הילדים שלי ועם בן זוגי. דיברנו על כל ההיבטים של המהלך, וגם על החששות שלהם. אבל הם תמכו בי. ועד כמה שאני רוצה לשמור על הפרטיות שלי, אין לי בעיה שידעו מי אני, כי אני גאה במי שאני. אני בטוחה בערכים שלי, ואני נדרתי נדר לא להתלכלך".
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם