• ציור המתאר את הקרנבל ברומא, מסביבות 1650, כיום באוספי המוזיאון לתולדות האמנות בווינה (צילום: Fine Art Images/Heritage Images/Getty Images)
    Fine Art Images/Heritage Images/Getty Images
  • גבר עם אף מלאכותי מעוקל, נושא שלט המזהיר, "אסור לספר את האמת על היהודים" בתהלוכה השנתית של הקרנבל באלסט שבבלגיה, 23 בפברואר 2020 (צילום: כנען ליפשיץ)
    כנען ליפשיץ
  • בימת תצוגה בקרנבל של אלסט בבלגיה, עם קריקטורות של יהודים חרדים נושאים שקים של כסף, 3 במרץ, 2019 (צילום: באדיבות FJO)
    באדיבות FJO
  • גברים לבושים כחרדים עם גוף של נמלה, בתהלוכה השנתית של הקרנבל באלסט שבבלגיה, 23 בפברואר 2020 (צילום: כנען ליפשיץ)
    כנען ליפשיץ
  • כמה ממשתתפי הקרנבל בבדאחוס שבספרד, מעוטרים בשפמים של היטלר ולבושים בתחפושת המשלבת בין מדי אס-אס למדי אסירים במחנות הריכוז, 23 בפברואר 2020 (צילום: Extremadura Canal)
    Extremadura Canal
הרבה לפני הקורונה:

"היהודים באירופה הוצגו כמו מחלה שיש להתגבר עליה"

רגע לפני שמדינות אירופה החלו להגביל אירועים המוניים מחשש לקורונה, העולם נחרד מהפסטיבלים האנטישמיים שנערכו השנה ביבשת ● אבל חזרה למקורות מגלה כי מדובר בחדשות ישנות למדי ● בימי האפיפיור פאולוס השני, למשל, החייתה הכנסייה מנהג שבו אולצו יהודים ברומא לרוץ עירומים ברחובות ● ו"הצנזורה העצמית" שגזרו על עצמם מארגני הפסטיבלים בעקבות השואה כבר לא מחזיקה מעמד

בשנתיים האחרונות יהודי העולם הזדעזעו לגלות כי קרנבלים בלב אירופה כוללים מוטיבים אנטישמים בוטים. לתהודה מיוחדת זכו חמש תהלוכות במערב אירופה.

הראשונה התקיימה בשנת 2019 בעיר אלסט שבבלגיה. במהלך הקרנבל המפורסם של העיר הוצגו דמויות של יהודים מחייכים כשהם סוחבים שקי של כסף על גבם. על כתפה של אחת הדמויות נחה חולדה דוחה למראה. ארגון אונסק"ו קבע כי התהלוכה אנטישמית והסיר את הקרנבל של אלסט, אירוע של אלפי משתתפים וכמאה אלף צופים, מרשימת אירועי מורשת התרבות של העולם.

זה לא מנע מפרנסי העיר לחזור עם מפגן אנטישמי נוסף השנה. בתהלוכה, ב-23 בפברואר, המארגנים הרחיקו לכת עוד יותר: הם המחיזו סצנה מתוך הסרט הקומי "בוראט" במהלכו החוגגים חבשו מסיכה עם אף מלאכותי מעוקל ותחפושות שהשוו בין יהודים חרדים לבין חרקים.

ממש באותו יום, התקיימו בשתי עיירות בספרד תהלוכות דומות, ובהן עשרות משתתפים שהתחפשו ליהודים ולנאצים, חלקם צועדים סביב בימות תצוגה שעוצבו כרכבות וכמחנות השמדה.

בתהלוכה שהתקיימה בבדאחוס, כ-300 קילומטר ממערב למדריד, לבשו כמה מהמשתתפים תחפושת שהייתה בחלקה מדי אס-אס ובחלקה מדים של אסיר במחנה ריכוז, והחזיקו בידיהם שלטים עם הכיתוב "אותו דבר".

באפריל האחרון, כפריים פולנים הכו ושרפו בובת יהודי חרדי בתהלוכת הפסחא.

גבר עם אף מלאכותי מעוקל, נושא שלט המזהיר, "אסור לספר את האמת על היהודים" בתהלוכה השנתית של הקרנבל באלסט שבבלגיה, 23 בפברואר 2020 (צילום: כנען ליפשיץ)
גבר עם אף מלאכותי מעוקל, נושא שלט המזהיר, "אסור לספר את האמת על היהודים" בבלגיה (צילום: כנען ליפשיץ)

כל אחד מהאירועים הללו עורר גינויים, וכמה מהמבקרים ראו בהם הוכחה למגמה מדאיגה שהולכת ומתפשטת. מרכז שמעון ויזנטל פרסם ב-26 בפברואר הצהרה שמתריעה כי התצוגות הללו הן "עדות לאנטישמיות הגואה בכל רחבי אירופה".

עם זאת, עבור היסטוריונים החוקרים את תולדות האנטישמית בקרנבלים באירופה, מה שקורה בתהלוכות אינו מסמל דווקא מגמה חדשה. הם מסבירים כי זהו המשך טבעי של מסורת בת מאות שנים של ביטויי שנאת יהודים באירועים דומים – במיוחד בקרנבל הדתי שמקדים את 40 ימי התענית שלפני חג הפסחא.

הקרנבל המסורתי הוא ביטוי של שמחה על בוא האביב, והוא רווי בתחפושות, במסכות ובקומדיה. אבל ברומא ובוונציה של ימי-הביניים, שם נחוגו הקרנבלים הגדולים בעולם, קומדיה הייתה גם שם נרדף ללעג ליהודים.

הקרנבל המסורתי הוא ביטוי של שמחה על בוא האביב, והוא רווי בתחפושות, במסכות ובקומדיה. אבל באיטליה של ימי-הביניים, קומדיה הייתה גם שם נרדף ללעג ליהודים

"הדימויים האלה אינם ביטוי למשהו חדש. הם נותנים דרור לאלמנט שתמיד היה חלק בלתי-נפרד מהקרנבל, ומעולם לא נעלם", מסביר לי בארט וואלט, סופר והיסטוריון מאוניברסיטת אמסטרדם שחוקר את יהדות אירופה.

כמה ממשתתפי הקרנבל בבדאחוס שבספרד, מעוטרים בשפמים של היטלר ולבושים בתחפושת המשלבת בין מדי אס-אס למדי אסירים במחנות הריכוז, 23 בפברואר 2020 (צילום: Extremadura Canal)
כמה ממשתתפי הקרנבל בבדאחוס שבספרד, 23 בפברואר 2020 (צילום: Extremadura Canal)

הקרנבלים האנטישמיים של פעם

בשנת 1466, בימיו של האפיפיור פאולוס השני, החייתה הכנסייה הקתולית מנהג שבו אולצו יהודים ברומא לרוץ עירומים ברחובות העיר. "לפני המירוץ, האכילו אותם היטב, כדי להקשות עליהם לרוץ ובכך לשעשע עוד יותר את הצופים", כתב אחד העדים לאירוע, כפי שתיאר דיוויד קרצר בספר The Popes Against the Jews: The Vatican’s Role in the Rise of Modern Anti-Semitism.

היהודים רצו ברחובות רומא "תוך כדי צווחות של התגרות וקולות צחוק רועמים מהקהל, שעה שהאב הקדוש עמד במרפסת מעוטרת וצחק מכל הלב", כתב העד.

לרשות ההיסטוריונים עומדים מקורות מועטים מהקרנבלים של ימי-הביניים, אומר דייוויד נירנברג, דיקן בית-הספר לתאולוגיה באוניברסיטת שיקגו. "אך המעט שקיים מרמז לכך שמדובר במוטיב מרכזי", אומר נירנברג. "באירועים אלה, וגם במחזות דתיים מימי-הביניים, היהודים הוצגו באור שלילי, כמו מחלה שיש להתגבר עליה". בכמה מהמחזות, הוא אומר, נרדפו היהודים ביחד עם זונות העיר.

במאות ה-18-19, רבני הגטו היהודי אולצו לצעוד ברחובות כשהם מחופשים לליצנים, שעה שהקהל לעג להם והשליך לעברם חפצים. עם ביטול האינקוויזיציה ב-1834, עתרה הקהילה היהודית ברומא לוותיקן וביקשה לשים קץ למנהג. האפיפיור גרגוריוס ה-16 הגיב רק כעבור שנתיים:"אין זו השעה לשינויים," כתב.

המנהג בוטל לבסוף במאה ה-19, ובכל זאת אולצו היהודים להמשיך ולשלם על הקרנבל באמצעות מס מיוחד.

עם ביטול האינקוויזיציה, עתרה הקהילה היהודית ברומא לוותיקן וביקשה לשים קץ למנהג. האפיפיור גרגוריוס ה-16 הגיב רק כעבור שנתיים:"אין זו השעה לשינויים," כתב

בקרנבל הגדול והמפורסם יותר בוונציה, המשתתפים נהגו ללבוש מסכות "יהודיות", כולל האף המעוקל ואלמנטים גרוטסקיים אחרים, כך על פי ג'יימס ג'ונסון, מחבר הספר Venice Incognito: Masks in the Serene Republic.

דימויים מסוג זה שרדו עד היום גם באלצ'ה, שם מעלים מדי שנה את הדרמה העתיקה "המיסטריה של אלצ'ה". השחקנים מציגים יהודים קולניים שמתקבצים סביב כנסייה, שם מכינים לקבורה את גופתה של מריה הקדושה. הם נלחמים בשליחי הנצרות, עד שלבסוף הם מובסים ומסכימים להתנצר.

גברים לבושים כחרדים עם גוף של נמלה, בתהלוכה השנתית של הקרנבל באלסט שבבלגיה, 23 בפברואר 2020 (צילום: כנען ליפשיץ)
גברים לבושים כחרדים עם גוף של נמלה, בתהלוכה השנתית בבלגיה, 23 בפברואר 2020 (צילום: כנען ליפשיץ)

המעבר לזמננו

החל מהמאה ה-19, הפכו הקרנבלים בהדרגה לאירועים חילוניים. אבל ההשמצות והלעג כלפי היהודים נמשכו, כך אומר ההיסטוריון וואלט. לדבריו, ההפוגה היחידה במסורת הגיעה בשלושים השנים הראשונות שלאחר השואה, "שם הייתה אולי מידה מסוימת של צנזורה עצמית, אך היום רואים שהקרנבלים חוזרים למקורות".

אמיל שרייבר, מנהל המוזיאון להיסטוריה יהודית ורובע התרבות היהודית באמסטרדם, מאמין גם הוא שהקרנבלים של ימינו "ממחזרים רעיונות אנטישמיים קדומים". זה בהחלט היה הרושם שקיבלו גם רבים ממבקרי בימת התצוגה באלסט – זו שכללה יהודים מגחכים נושאים שקים של כסף.

באלסט התווסף השנה טקסט עם רמיזות סטראוטיפיות כלפי היהודים. אחת הקבוצות שהתקשטו באף מעוקל ובתחפושות של חרדים החזיקה שלט ועליו הכיתוב: "תקנות לוועידת המפלגה היהודית", בהן גם "אסור ללעוג ליהודים", או "כמובן שאסור לומר את האמת על היהודים".

בשני הפסטיבלים של אלסט, הכחישו המארגנים כי תיאור היהודים נובע מאנטישמיות, וייחסו זאת לאווירת הסטירה והלעג שמאפיינים את האירוע.

הקרנבלים של ספרד לא כללו לעג דומה כלפי היהודים, אבל היחס שלהם להשמדת היהודים בשואה גבל בחוסר כבוד, כשהמשתתפים רקדו יחדיו בתלבושות של נאצים ושל יהודים, לצלילי רכבות דוהרות.

בספרד, היחס להשמדת היהודים בשואה גבל בחוסר כבוד, כאשר המשתתפים בקרנבלים רקדו יחדיו בתלבושות של נאצים ושל יהודים, לצלילי רכבות דוהרות

מארגני האירועים הללו התנצלו על שהפגינו חוסר רגישות, אך בה בעת דחו בביטול את הטענות שמדובר באנטישמיות. תומכיהן של בימות השואה שהוצגו השנה בשני הקרנבלים של ספרד אף הגנו עליהן כניסיון להנציח את הקרבנות.

ספרד, בלגיה ופולין מככבות בשלושת המקומות הראשונים במדד האנטישמיות באירופה שפרסמה הליגה נגד השמצה בשנת 2019.

שרייבר, מנהל המוזיאון, ציין כי האירועים בספרד התקיימו במסגרת חגיגות 75 השנה לתבוסת הנאצים, ואף ציין את אופיין התחרותי של החגיגות בקרנבלים של ימינו. "האנשים שמתחרים בקרנבל מבקשים תמיד להביע הצהרה רלוונטית", הוא אמר. "והתחרות העזה ביותר היא על התצוגה המזעזעת ביותר. זה בוודאי לא יאה שהם בחרו בנושא השואה, אבל גם לא ממש מפתיע".

בימת תצוגה בקרנבל של אלסט בבלגיה, עם קריקטורות של יהודים חרדים נושאים שקים של כסף, 3 במרץ, 2019 (צילום: באדיבות FJO)
בימת תצוגה בקרנבל של אלסט, עם קריקטורות של יהודים חרדים נושאי שקי כסף, 3 במרץ, 2019 (צילום: באדיבות FJO)
עוד 904 מילים
כל הזמן // יום רביעי, 3 ביוני 2020
מה שחשוב ומעניין עכשיו

נ' עברה בדיקת קורונה ונשלחה לבידוד ביתי עד לקבלת התוצאות, אבל לא היה לה בית מתאים להתבודד בו ● כשפנתה לקופת החולים עם הבעיה, היא הופנתה למשרד הבריאות, שהפנה אותה לעירייה, משם הופנתה לפיקוד העורף וחוזר חלילה ● לבסוף היא נאלצה לשכור דירה זמנית על חשבונה - ולא בפעם הראשונה ● בפיקוד העורף אומרים בתגובה שהמלוניות עדיין פעילות, אך הם לא אחראים לשיכון המבודדים

עוד 627 מילים

חינוך פיננסי אחרי קורונה

כשהתחלתי ללמוד את תחום הכלכלה האישית לפני בערך 20 שנה, היו מומחים שאמרו: "שימו בצד 10% מההכנסה השוטפת שלכם לחיסכון". אחרים אמרו 30%, והיו גם כאלה שאמרו 50%.

50%?!

איך ישראלים, שבקושי סוגרים את החודש, יכולים לשים בצד 50% עבור חיסכון ממשכורות הנטו שלהם?

לפני כ-20 שנה היו מומחים שאמרו: "שימו בצד 10% מהכנסתכם השוטפת לחיסכון". אחרים אמרו 30%, והיו שאמרו 50%. איך ישראלים שבקושי סוגרים את החודש יכולים לשים בצד 50% ממשכורות הנטו שלהם?

לאחרונה שמעתי את דן אריאלי מעביר פרזנטציה מצויינת על רקע תקופת הקורונה. הוא שיתף תובנה מעניינת.

חלק מהשווי הפיננסי שלנו נראה לכל: הבית שאנחנו גרים בו, הרכב שאנחנו נוסעים בו, הבגדים והתכשיטים שאנחנו לובשים ועונדים, והשמחות שאליהן אנחנו מזמינים את קרובינו וחברינו.

אבל חלק מהשווי שלנו מוסתר ואינו ידוע לאנשים מבחוץ, כלומר כמה כסף ונכסים אחרים צברנו.

אריאלי הצביע על כך שאנשים נוטים להשקיע יותר ברכוש הנראה, אשר מרשים אחרים ומקנה מעמד חברתי. לעתים קרובות, השווי האמיתי שלהם במדד של יציבות כלכלית נמוך בהרבה לעומת האופן שבו הוא נראה לקהילה מסביב.

כתוצאה מכך, כשנוחת משבר, אנשים אינם נערכים ואין להם כרית מגינה ליפול עליה.

מאחורי הקלעים ממתינים כמובן הבנקים וסוחרי השוק האפור, שמציעים הלוואות עם סיכוי גבוה שהלווים לא יוכלו להחזיר.

ככל שחוסר היציבות החברתית קשה כרגע, הצרות יהיו הרבה יותר קשות בעוד שנה-שנתיים כאשר מספר גדול של אנשים לא יוכלו להחזיר את ההלוואות ויכנסו להליכי הוצאה לפועל.

אז מסתבר שאולי המומחים הפיננסים צדקו, אולי צריך באמת לשים בצד יותר כסף למצבי חירום.

אולי הקורונה היא הזדמנות טובה לבחון מחדש את הרגלי הקניות שלנו, ובמיוחד לחשוב על הערכים שאנו רוצים להעביר לדור הצעיר.

מי קובע מה אנחנו צריכים לקנות? הסטייליסטים ומעצבי המותגים שמרוויחים הון עתק מהתאווה האינסופית שלנו לרכוש אופנה חדשה וחפצים יותר חדשניים?

דן אריאלי הצביע על הנטיה להשקיע יותר ברכוש הנראה, שמרשים אחרים ומקנה מעמד חברתי. לעתים קרובות, השווי האמיתי במדד היציבות הכלכלית נמוך בהרבה לעומת האופן שבו הוא נתפש בעיני הקהילה מסביב

מי אומר שאנחנו צריכים להזמין מאות אנשים לשמחות משפחתיות? האם אנשים באמת נהנים מהאירועים הללו?

כל כמה זמן אנחנו צריכים לאכול בחוץ? האם אנחנו יכולים להכין יותר אוכל בעצמנו ולשבת ולהינות מארוחות בבית?

מה מביא לנו אושר? ארון צפוף ודחוס בדברים, או יותר מדפים מרווחים ומסודרים?

בשורה התחתונה, מי אחראי למצב הכלכלי שלנו? על מי אנחנו יכולים לסמוך שיושיע אותנו? הממשלה, הבנקים, ההורים והחמים שלנו, או אנחנו עצמנו?

קורונה היא שעון מעורר חשיבה מחדש כפויה של הניהול הכלכלי האישי שלנו.

אולי נחשוב לעשות דברים אחרת, ולשנות כמה הרגלי קניה וחיסכון.

והכי חשוב מכל, אנחנו חייבים להעביר את הלקחים הללו לדור הצעיר.

מינדי אייזנר היא מייסדת ומנכ"לית עמותת "חיים בפלוס". היא פועלת למניעת חובות ועוני באמצעות חינוך פיננסי לצעירים. מינדי עלתה לארץ מטורונטו, קנדה וגרה עם משפחתה ברעננה.

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.
עוד 390 מילים

הזהב השחור של ד"ר זיו

פרק 9כמעט בלתי נמנע שעיתונאי מתל אביב יגיע להתנחלות בגדה המערבית עם סטיגמות בתא המטען, ולכן זה תמיד משמח כשהסטיגמות האלה חוטפות כאפה ● אמיר בן-דוד פוגש במסעו דוקטור למדעי המוח ומנסה לדבר איתו על הסיפוח, על פוליטיקה ועל יחסי המתנחלים והפלסטינים ● את ד"ר נדב זיו הרבה יותר מעניין לדבר על תשוקתו הגדולה: ייצור ביו-פחם ● בסוף הם התפשרו - ויצא ראיון מעניין במיוחד

עוד 2,087 מילים

מנהיגי יוון וקפריסין יגיעו החודש לישראל לדון על חידוש הטיסות בין המדינות

השימוע של דוד ביטן ייערך בחודש הבא ● יושב ראש האופוזיציה לפיד נפגש עם ראש הממשלה נתניהו, לראשונה מאז הושבעה הממשלה החדשה ● סמוטריץ' על גניבת ציוד צבאי בדרום: "בדואי שמתקרב לגנוב - צריך לירות בו" ● דובר צה"ל לשעבר רונן מנליס ימונה למנכ"ל המשרד לנושאים אסטרטגיים

עוד 27 עדכונים

"גם אם נוכל לעזור לאישה אחת בלבד, זה שווה את המאמץ"

כל אישה שמגיעה לבית מרקחת בספרד ואומרת את מילות הקוד "מסכה 19", מאותתת בכך על מצוקה ● בתגובה, הרוקח ממלא טופס מיוחד ומעביר אותו בדיסקרטיות לרשויות ● היוזמה הספרדית כבר אומצה בצרפת ובהולנד, ונתונים ראשוניים מעידים על תרומתה למאבק באלימות במשפחה ● למה בישראל היוזמה הזו נדחתה, ומדוע רשויות הרווחה מסתייגות מקמפיינים ברוח דומה ברשתות החברתיות?

עוד 1,977 מילים

למקרה שפיספסת

7 שאלות ותשובות שיעשו לכם סדר בראש בנושא ביטול הפטור ממע"מ

באוצר מחפשים דרכים להתמודד עם בעיית הגירעון – איפה אפשר לקצץ ואיך ניתן להגדיל את הכנסות המדינה ממסים. למשל, משרד האוצר מתכוון בתקציב 2020 לבטל את הפטור ממע"מ על חבילות שמזמינים באינטרנט מחו"ל ששוויין עד $75.

הפטור נולד בעקבות מחאת הקוטג' ב-2011, שהוציאה אלפים לרחובות בדרישה להוריד את יוקר המחיה. משרד האוצר ביקש להגביר את התחרות על מוצרי צריכה בסיסיים באמצעות הוזלת קנייתם מחו"ל דרך האינטרנט. זה עבד. לפי נתוני דואר ישראל, כמות החבילות שהוזמנו מחו"ל עלתה בעשור האחרון ב-370%, מכ-18.5 מיליון חבילות בשנת 2010 לכ-68 מיליון חבילות ב-2019. התחרות גדלה והמחירים ירדו.

הפטור נולד בעקבות מחאת הקוטג' ב-2011, שהוציאה אלפים לרחובות בדרישה להורדת יוקר המחיה. האוצר ביקש להגביר את התחרות על מוצרי צריכה בסיסיים בהוזלת קנייתם מחו"ל דרך האינטרנט. זה עבד

לא כולם מרוצים מהתוצאה. מזה שנתיים התאגדות רשתות האופנה והמסחר, לשכת הסחר והתאחדות התעשיינים, או במילים אחרות הלוביסטים של החברות המסחריות הכי גדולות במשק, מנסים להביא לביטולו של הפטור. הם פנו לבג"ץ, שדחה את עתירתם, ועכשיו הם מנסים את מזלם באמצעות לחץ על נציגי הממשלה והציבור.

אז לפני שנכנע ללחץ הלוביסטים, הנה 7 שאלות ותשובות בנושא ביטול הפטור ממע"מ.

1

האם הפטור ממע"מ הוריד מחירים בארץ?
בהחלט, וזאת מטרתו. דוגמא מובהקת היא הפעולה הפשוטה של רכישת תחפושת לפורים. העלות צנחה מ-200 ₪ ל-50 ₪ בממוצע, בעיקר כתוצאה מהתחרות של הייבוא האישי (כלומר, הזמנות אונליין) שהפעילה לחץ על הרשתות והיבואנים הגדולים בארץ.

הפטור גם מגדיל את מגוון המוצרים המוצעים על ידי חשיפת הצרכן הישראלי להיצע הגדול יותר שקיים בחו"ל. כלומר, המחירים יורדים בעוד המגוון עולה.

2

האם הפטור ממע"מ מייצר יתרון לא הוגן ליבוא האישי על פני הרשתות בישראל?
נהפוך הוא. הפטור מאזן את המצב. לעומת הצרכן הבודד שרוכש מוצר ביבוא אישי, לרשתות הגדולות יתרונות משמעותיים הכוללים אספקה מיידית של המוצר, עלויות מוזלות עקב רכישת כמות סיטונאית, והתמודדות טובה יותר עם הבירוקרטיה הכרוכה ביבוא – למשל בדיקות במכס. המחירים בארץ לרוב גבוהים יותר מהמחירים בחו"ל, והגורם העיקרי לכך הוא היעדר תחרות.

הפטור מאזן את המצב. לעומת הצרכן הבודד שרוכש ביבוא אישי, לרשתות הגדולות יתרונות משמעותיים כאספקה מיידית ועלויות מוזלות. המחירים בארץ לרוב גבוהים מאלה בחו"ל, בעיקר בשל היעדר תחרות

כדי להוריד מחירים, חייבים לאפשר תחרות בשוק, והפטור הוא כלי חשוב להשגת המטרה. כל דבר שיפחית את החסמים שעומדים בפני הייבוא האישי, לרבות עלויות המשלוח, זמני ההמתנה הממושכים, והסיכון באובדן המשלוח, הוא תרומה למאמץ זה.

3

האם הפטור ממע"מ פוגע בעסקים קטנים?
ההוצאה החודשית של משק בית ממוצע בעסקים קטנים בישראל מסתכם בכמה מאות שקלים בודדים. רוב הישראלים קונים את מוצרי הבסיס כמו טואלטיקה או מזון ברשתות הגדולות. מאז כניסתו של הפטור לתוקף ב-2012, אין עדויות משמעותיות לכך שהעסקים הקטנים נפגעו. בנוסף, על פי נתוני רשות הדואר רוב המוצרים שמוזמנים מחו"ל הם מוצרים שנמכרים בעיקר ברשתות הגדולות: ביגוד והנעלה, אביזרים למטבח, מוצרי אלקטרוניקה, ויטמינים וקוסמטיקה.

4

האם הפטור ממע"מ פוגע בייצור מקומי וגורם לאבטלה?
התשובה היא לא. התחרות תמיד תקשה על גורמים לא תחרותיים. עם זאת, הפטור הביא לצמיחה משמעותית של כמות המועסקים וגובה שכרם בתחומים חדשים: תחבורה, אחסנה ושילוח. כלומר, הפטור אתגר את רשתות השיווק הגדולות, אך יצר משרות חדשות ואיכותיות במקומות אחרים במשק.

ע"פ מחקר של בנק ישראל, התפוקה לעובד בענפים שמשגשגים בעקבות הפטור, גדולה משמעותית בהשוואה לממוצע במדינות ה-OECD (הארגון לשיתוף פעולה ולפיתוח כלכלי). לעומת זאת, ענפי הסיטונאות בישראל נמצאים הרחק מתחת לממוצע, עם פריון נמוך בהרבה מענפים מקבילים במדינות מפותחות אחרות.

הפטור הביא לצמיחה משמעותית בכמות המועסקים וגובה שכרם בתחומים חדשים: תחבורה, אחסנה ושילוח. הפטור אתגר את רשתות השיווק הגדולות, אך יצר משרות חדשות ואיכותיות במקומות אחרים במשק

לכן, לא רק שהפטור ממע"מ לא מצמצם תעסוקה, הוא מאפשר מעבר של משרות לתחומים חזקים יותר וכך תורם לעליית השכר הממוצע במשק. הוא גם מקל על לא מעט עסקים קטנים, כמו נגריות או יצרני בוטיק של צעצועים, תכשיטים וכיו"ב, שמייבאים חומרי גלם מחו"ל תוך ניצול הפטור – ושייפגעו כתוצאה מביטולו.

5

האם הפטור ממע"מ יכול לייצר מקומות תעסוקה?
הסברנו כבר שהפטור מעודד גדילה של ענפים רבים הסובבים את תחום היבוא, כמו חברות שילוח, לוגיסטיקה, בניית אתרים אינטרנטיים ועוד. הוא עושה דבר נוסף חשוב: הוא מעודד צמיחה של תשתית שיווקית ותרבות צריכה אינטרנטיים שמאפשרים לחברות ישראליות להגדיל את מכירותיהם באמצעות האינטרנט. כלומר, היבוא האישי משנה הרגלי צריכה וגורם לישראלים רבים לקנות יותר מוצרים ישראליים באינטרנט.

יש כאן פוטנציאל עצום לצמיחה. הרחבת תעשיות השילוח והאחסון ייצרו מקומות עבודה רבים, יתרמו להרחבת הקנייה המקוונת גם של מוצרים מקומיים, ויאפשרו תחרות שתוריד מחירים עבור מוצרי צריכה בסיסיים רבים.

6

מדינת ישראל בגירעון וחייבת מקורות הכנסה. האם לא נכון לוותר על הפטור לטובת הקופה הציבורית?
סביר להניח שביטול הפטור יביא הכנסה חדשה לקופת המדינה. סביר, אך במקרה שלנו לא נכון. המחקר המאקרו-כלכלי מצביע על חשיבות התודעה הצרכנית בתחזיות כלכליות. ביטול של הפטור לא ירגיש כמו חזרה למצב קודם, אלא הטלה של מס חדש שיגרום לו לפקפק בכדאיות של הקנייה מחו"ל, גם אם המחיר עדיין אטרקטיבי ביחס לשוק הישראלי. כלומר, ביטול הפטור עלול להוריד משמעותית את היקף הרכישות המקוונות מחו"ל, יותר ממה שמצופה מעליית מחירים רגילה.

המחקר המאקרו-כלכלי מצביע על חשיבות התודעה הצרכנית בתחזיות כלכליות. ביטול הפטור לא ירגיש כמו חזרה למצב קודם, אלא כהטלת מס חדש שיגרום לפיקפוק בכדאיות הקנייה מחו"ל

זאת אומרת שבפועל התוספת לקופת המדינה כתוצאה מביטול הפטור תהיה מינורית במקרה הטוב.

7

מדינות אחרות בעולם פועלות לצמצם את השימוש בפטור ממע"מ, למה זה עדיין קיים בישראל?
בשנים האחרונות החלה מגמה עולמית של צמצום וביטול הפטור ממע"מ. אלא שמגמה זו מורגשת בעיקר במדינות שהליך היבוא בהן פחות מסורבל מישראל. היבוא לישראל כרוך בעלויות מיוחדות הנובעות מחסמי סחר בלתי-מכסיות (non-tariff barriers) רבים, כולל נהלי מכס ודרישות טכניות שאינן קשורות לבטיחות המוצר. כלומר, יותר קשה לייבא לישראל מאשר למדינות מפותחות אחרות. המחסור בתחרות בייבוא מסחרי תורמת למחירים הגבוהים בישראל. היבוא האישי מהווה אחד ממקורות התחרות החשובים והעיקרים.

לסיכום, אם הפטור יבוטל נאבד את אחד הערוצים הבודדים לעקוף את הסחטנות של הרשתות הגדולות והקניונים בארץ. נחזור להיות אי כלכלי מבודד שבו מוצרי בסיס עולים פי 2 או אפילו פי 4 מהמחיר בעולם המפותח. לכן, אנו בלובי 99 מתנגדים לביטול הפטור ונערכים כעת להילחם מול הלוביסטים של לשכת המסחר והרשתות הגדולות בדיוני אישור תקציב 2020 כדי להשאיר את הפטור על כנו. הצטרפו אלינו וסייעו לנו במאבק על יוקר המחיה של כולנו.

עו"ד רחל גור היא בוגרת תואר ראשון במשפט וממשל מהמרכז הבינתחומי הרצליה ותואר שני מחקרי בתורת המשפט מ-New York University. מאז 2011 מכהנת בתפקידים מגוונים בכנסת ובממשלה, כולל יועצת חקיקה ליו"ר הקואליציה ויועצת בכירה לשר במשרדי החוץ, הגנת הסביבה, הקליטה, ירושלים ומורשת. רחל מומחית בתחומי רגולציה, חקיקה וממשל והובילה אלפי החלטות ממשלה, הצעות חוק, תגובות לעתירות בג"צ וכו'. היום מכהנת כמנהלת תחום ממשלה בלובי 99.

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.
עוד 949 מילים
עודכן לפני 5 שעות

תגובות אחרונות

זירת הבלוגים
הזמן שלך לומר את דעתך
הצטרפות

לא סביר שארה"ב תאפשר את הסיפוח כבר ב-1 ביולי

ארבעה שבועות לפני המועד שקבע נתניהו להחלת הריבונות, נראה כי ראש הממשלה ייאלץ לחכות עוד זמן מה ● עבודת ההכנה של צוות המיפוי המשותף לישראל ולארה"ב ספגה עיכוב של שבועות ואולי אף חודשים בגלל משבר הקורונה, אומר מקור בכיר לזמן ישראל ● בנוסף, אומר המקור, ביקור של קושנר בירושלים לפני סיום התהליך נתפס כהכרחי

מאד לא סביר שהממשל האמריקאי יאשר מהלך חד-צדדי של ישראל לסיפוח חלקים בגדה המערבית ב-1 ביולי, כפי שתכנן ראש הממשלה בנימין נתניהו. כך אמר הלילה מקור בכיר המעורב בנושא לזמן ישראל.

למעשה, יעברו שבועות ואף חודשים עד שהצוות הישראלי-אמריקאי האמון על הכנת המפות יסיים את עבודתו – תנאי שהבית הלבן הציב לפני שיתמוך בהחלת ריבונות, אמר המקור.

צוות המיפוי אמור לשרטט את הגבולות המדויקים של האזורים עליהם ישראל מבקשת להחיל ריבונות – משימה קשה הדורשת עבודת שטח מדויקת, על פי המקור. אלא שחבר משמעותי בצוות מהצד האמריקאי – הממונה על העניינים הישראליים-פלסטיניים במועצה לביטחון לאומי, סקוט ליית' – נבצר מלהגיע לאזור מאז התפרצות מגפת הקורונה.

צוות המיפוי המשך לפעול באופן חלקי במהלך התפרצות המגפה, אך גורמים רשמיים המעורבים בתהליך אישרו כי נוכחותו של ליית' נחוצה על מנת להשלים את עבודת הצוות. לא ברור מתי ליית' יוכל להגיע לישראל, וגם אם יגיע בקרוב, ספק אם הצוות יוכל לסיים את עבודתו לפני ה-1 ביולי.

גורמים רשמיים המעורבים בתהליך אישרו כי נוכחותו של ליית' נחוצה על מנת להשלים את עבודת הצוות. לא ברור מתי ליית' יוכל להגיע לישראל, וגם אם יגיע בקרוב, ספק אם הצוות יוכל לסיים את עבודתו לפני ה-1 ביולי

סיבוך נוסף במאמץ הישראלי לסיים את עבודת המיפוי במהרה היא העובדה שבכירים בבית הלבן, האחראים על נושא הסיפוח – יועץ הנשיא ג'ארד קושנר והשליח המיוחד לתהליך השלום אבי ברקוביץ' – לא ביקרו בישראל מאז שדונלד טראמפ חשף את תוכנית המאה בינואר.

מקורות המעורים בנעשה אמרו לזמן ישראל כי לא סביר שהבית הלבן יתמוך בסיפוח ישראל לפני שהשניים יגיעו לירושלים לשיחות בנושאים שנותרו פתוחים.

נתניהו אמר לחברי סיעת הליכוד בשבוע שעבר כי הוא מתכנן לפתוח בתהליך החלת הריבונות ב-1 ביולי – התאריך שנקבע בהסכם הקואליציוני בין הליכוד לכחול-לבן, הסכם המאפשר לראש הממשלה שיקול דעת אבסולוטי בנושא.

אך על פי ההסכם, ישראל תוכל לקדם את תוכניתו של נתניהו להחיל ריבונות בבקעת הירדן ועל כל היישובים בגדה המערבית רק עם שיתוף פעולה מלא של הבית הלבן.

ראש הממשלה, בנימין נתניהו, שגריר ארצות הברית בישראל, דיוויד פרידמן, ושר התיירות, יריב לוין, במהלך פגישה לדיון במיפוי הרחבת הריבונות הישראלית לשטחים בגדה המערבית, שהתקיימה באריאל ב-24 בפברואר 2020 (צילום: David Azagury/US Embassy Jerusalem)
ראש הממשלה, בנימין נתניהו, שגריר ארצות הברית בישראל, דיוויד פרידמן, ושר התיירות, יריב לוין, במהלך פגישה לדיון במיפוי הרחבת הריבונות הישראלית לשטחים בגדה המערבית, שהתקיימה באריאל ב-24 בפברואר 2020 (צילום: David Azagury/US Embassy Jerusalem)

ממשל טראמפ התחייב להכיר בריבונות שתוחל כל עוד ההנהגה בישראל תפעל על פי המתווה שהוצג בוושינגטון בתחילת השנה. מאז, כמה שרי ליכוד העריכו כי יישום תוכנית הריבונות תיאלץ להידחות.

זאב אלקין, למשל, אמר בראשון כי אין כל ביטחון שעבודת צוות המיפוי תסתיים עד ה-1 ביולי, וכי החלת הריבונות תצטרך להידחות מעט.

"אני יודע שעובדים על המפה ויכול להיות שהתהליך הזה ייקח עוד קצת זמן", אלקין אמר בראיון לגלי צה"ל. "ה-1 ביולי הוא התאריך הראשון שבו אפשר להביא את זה לדיון בממשלה ובכנסת. ייתכן שזה ייקח עוד כמה ימים או כמה שבועות".

אלקין: "אני יודע שעובדים על המפה ויכול להיות שהתהליך הזה ייקח עוד קצת זמן. ה-1 ביולי הוא התאריך הראשון שבו אפשר להביא את זה לדיון בממשלה ובכנסת. ייתכן שזה ייקח עוד כמה ימים או כמה שבועות

ביום שני, נתניהו קיים שיחת ועידה בנושא עסקת המאה – ובכלל זה תוכנית ישראל לספח כ-30% מהגדה המערבית – עם קושנר וברקוביץ'. שגריר ארה"ב בישראל דיוויד פרידמן ושגריר ישראל בארה"ב רון דרמר השתתפו בשיחה גם כן.

לא ישראל ולא ארה"ב פרסמו את תוכנה של השיחה, אולם ערוץ 13 ציטט מקורות אמריקאים כאומרים שבכירים בממשל שם בוחנים מתי ואיך בדיוק ישראל מתכוונת להתקדם עם סיפוח חד-צדדי – וכי לא הצליחו לקבל תשובה חד-משמעית בשיחת הוועידה הזו.

הדיווח בערוץ 13 אף ציטט מקור ישראלי בכיר שאמר כי "הרושם הוא שבבית הלבן מצננים את ההתלהבות בעניין הסיפוח ורוצים להאט את התהליך", מאחר שהממשל האמריקאי עסוק כרגע במחאות ברחבי ארצות הברית ובמשבר הקורונה – הבריאותי והכלכלי.

אתמול (שלישי), נתניהו נפגש במשרד ראש הממשלה עם נציגי מועצת יו"ש, המתנגדים לתוכנית טראמפ משום שהיא תומכת, לפחות בתיאוריה, בהקמת מדינה פלסטינית על 70% משטחי הגדה המערבית.

בנימין נתניהו עם ראש עיריית אפרת עודד רביבי, בעת ביקור ראש הממשלה בהתנחלות ב-31 ביולי 2019 (צילום: גרשון אלינסון/פלאש90)
בנימין נתניהו עם ראש עיריית אפרת עודד רביבי, בעת ביקור ראש הממשלה בהתנחלות ב-31 ביולי 2019 (צילום: גרשון אלינסון/פלאש90)

גורם בקרב ראשי המתנחלים אמר לזמן ישראל כי נתניהו רמז בפגישה שהאמריקאים מקשיחים את עמדותיה וציטט את ראש הממשלה כאומר שהבית הלבן "כבר פחות נלהב מהרעיון של החלת הריבונות". על פי אותו גורם, הפגישה היתה מתוחה וראשי המתנחלים יצאו ממנה בתחושה כי הסיפוח לא יקרה "במהירות או בהיקף" שנתניהו הבטיח במקור.

מצד משרד ראש הממשלה, עם זאת, ציינו כי נתניהו אמר בפגישה כי השיחות עם האמריקאים עדיין נמשכות בהתייחסו, ככל הנראה, לעבודת צוות המיפוי.

עוד 634 מילים

משהו השתבש במערכת ההפעלה של ניר ברקת

ראש עיריית ירושלים לשעבר מצליח לעשות כל טעות טירון אפשרית בזירה הפוליטית ● הוא הרגיז את האיש החזק בליכוד, ישראל כ"ץ ● הוא העליב את האיש המסוכן בליכוד, גדעון סער ● הוא מעצבן את נתניהו ובני ביתו, מפר הנחיות משרד הבריאות ונעדר מהצבעות החשובות למפלגתו ● בליכוד מתבדחים בסרקזם על המיליארדר בעירייה שהפך למיליונר בכנסת ● פרשנות

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
1
עוד 689 מילים ו-1 תגובות

התעשיינים רוצים הקלות מהמדינה, אבל משחקים באש

בחסות משבר הקורונה, התעשיינים מצפים להקלות בפיקוח ובביורוקרטיה, בהתאם למגמות בעולם המערבי ● אבל אירועים כמו שרפת הענק בבז"ן - שהובילה השבוע להרשעה ועסקת טיעון - מזכירים לנו שכאן זה ממש לא אירופה ● אם המפעלים הגדולים רוצים שהציבור ייתן בהם אמון, הם צריכים לשמור הרבה יותר טוב על הסביבה והבריאות

עוד 764 מילים

הרשות הפלסטינית הסירה את הסגר שהטילה עם פרוץ הקורונה, אבל החנויות שם עדיין ריקות והתושבים בלא מקור הכנסה ● הקצביות מציעות סחורה בחצי המחיר, אך איש לא קונה, ותושבי הגדה המערבית חיים על פיתות וירקות ● כוונות הסיפוח רק מחמירות את המצב ● "הפלסטינים בבקעה לא יקבלו אזרחות, ואת האדמות שלהם ייקחו. במקרה הטוב הם ימשיכו להיות כוח עבודה זול לישראל" ● ועל המקרה הרע איש לא מעז לחשוב

עוד 1,242 מילים ו-1 תגובות

חוק הסמכויות המיוחדות הוא שעת חירום לדמוקרטיה

ההיגיון בבסיס הצעת החוק, שאמור להחליף את תקנות שעת החירום למאבק במגפת הקורונה, משקף פגיעה קשה בעקרונות היסוד של הדמוקרטיה, ובכלל זה עקרון הפרדת הרשויות ● העובדה שאלפי אזרחים כבר הגישו התנגדויות לחוק היא מעודדת ● אבל דווקא דברי הרגיעה של בני גנץ אתמול הם זריית חול בעיני הציבור ● פרשנות

עוד 1,044 מילים

בתום הערכת מצב אצל רה"מ: התיכונים והחטיבות לא ייסגרו

כחול לבן וישראל בכר הגיעו לפשרה לאחר שנשמע בהקלטה מכנה את גנץ "טיפש" ● כעשרת אלפים תלמידים ומורים נמצאים בבידוד ● תושב הצפון נעצר בחשד שפרסם פוסט, שבו איים לפגוע בנתניהו ● בנט: ישראל איבדה אפשרות לבצע 60,000 בדיקות ביום

עוד 43 עדכונים

לנתניהו לא תהיה ברירה אלא לדחות את הסיפוח לאוקטובר

בזמן שארה"ב מתמודדת עם מאה אלף מתים מקורונה ושבוע רצוף של מחאות אלימות ברחבי המדינה, נתניהו ממשיך בדיונים עם הבית הלבן במטרה לקדם את תוכניתו להחיל ריבונות בגדה המערבית כבר בחודש הבא ● אך נתניהו צריך לתמרן את מסלול הריבונות גם בתוך הימין הישראלי, וכאן הדרך רצופת מוקשים - כולל במפלגתו שלו ● פרשנות

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
1
עוד 777 מילים ו-1 תגובות

נתניהו ניצח? אנחנו ניצחנו!

בזמן שאחרים עסקו בסיפוח, ברוטציות ובהמצאת משרדי ממשלה, ש"ס ויהדות התורה זכו במשרדים חשובים ובהשפעה חסרת תקדים על קביעת המדיניות הכלכלית של ישראל - בלי רעש וצלצולים ● חביב רטיג גור משרטט את דרכן של המפלגות החרדיות למוקדי הכוח, ואת הפחד שלהן לאבד השפעה ● פרשנות

עוד 1,939 מילים

סיפור מסריח

פרק 8מפעלים לטיפול בפסולת הם הדבר האחרון שמישהו רוצה ליד הבית ● תהליך הטיפול בפסולת, בעיקר בפסולת מסוכנת, מייצר מפגעים בריאותיים ואסתטיים; מזהם את המים, האוויר והקרקע; וכרוך במטרדי רעש וריח ● לא הפלא וגם ממש לא פלא, אם כך, שרוב אזורי הפסולת של מדינת ישראל הם בכלל בגדה המערבית ● אמיר בן-דוד ממשיך במסעו על מפת הסיפוח, והפעם הוא נוסע בעקבות הריח

עוד 2,102 מילים

גם כאשר הם מחמיאים לראש הממשלה וגם כאשר הם "תוקפים" אותו, שקד וחבריה לא מתבלבלים לרגע ● מהלכי ימינה בימיה הראשונים באופוזיציה מציירים אותה כמפלגה השייכת בכל מהותה לממשלת נתניהו החמישית ● השחיתות זורמת לה בציציות והיא סלע קיומה, שהרי בלעדיה לא יתאפשר משטר האפרטהייד שאליו היא חותרת ● פרשנות

עוד 1,457 מילים ו-1 תגובות
סגירה
בחזרה לכתבה