מי רוצה אחדות?

נתניהו (מימין) וגנץ במליאת הכנסת בשבוע שעבר (צילום: יונתן זינדל, פלאש 90)
יונתן זינדל, פלאש 90
נתניהו (מימין) וגנץ במליאת הכנסת בשבוע שעבר

למה אנשים רציניים מימין ומשמאל חושבים שממשלת אחדות היא הפתרון לקורונה? ממשלה שבשגרה הובילה לקריסת מערכת הבריאות תצליח לטפל עכשיו במשבר בריאות עולמי?

מהיכן המחשבה שממשלה מטורללת, כי אין מילה אחרת, שבשגרה מינתה את האנשים הכי פחות מתאימים לתפקידים הכי רגישים בישראל – תצליח להתמודד דוקא במצב חירום עם הבעיות הקשות שהמציאות זימנה לה?

למה אנשים רציניים מימין ומשמאל חושבים שממשלת אחדות היא הפתרון לקורונה? ממשלה שבשגרה הובילה לקריסת מערכת הבריאות – תצליח לטפל עכשיו במשבר בריאות עולמי?

מה יהפוך לפתע את ליצמן, אוחנה, אקוניס, רגב, פרץ וחבריהם לשרים מוצלחים סביב נתניהו – הנאשם בשוחד מרמה והפרת אמונים? האנשים האלה הרי פוחדים לומר מילה סביב שולחן הממשלה שיש בה משום מחשבה עצמאית או פעולה עצמאית שאינה עולה בקנה אחד עם רצונו של הראש נתניהו ובני ביתו.

מה יהפוך את בנט לפתע לשר ביטחון מוערך ע"י ראש הממשלה שליגלג על מינויו?
מה יהפוך לפתע את ארדן לשר ביטחון פנים מוצלח – כאשר שנה וחצי כבר הוא לא מצליח למנות מפכ"ל?

צריך באמת להיות עיוור או אדם חסר אחריות כדי להאמין שהממשלה הזאת מסוגלת לתפקד טוב יותר בימי חירום כאלה. לחבור לכל סיעות הכנסת, לגבש ממשלת מומחים, לתכנן תקציב והתמודדות ארוכת טווח עם מגיפה מסוכנת, לדאוג לקשישים ולניצולי שואה, לפריפריה ולבתי החולים, ולהפיג את רוח ההסתה והפילוג כדי לגרום לאזרחים לתמוך איש ברעהו למרות חילוקי הדעות הפוליטיים.

הנה נתניהו, שיצא בקריאה לאחדות ולממשלת חירום, לא הצליח להוציא משפט התנצלות אחד מפיו כדי לבקש את סליחתם של ערביי ישראל, של מתנגדיו הפוליטיים, של גנץ ומשפחתו ושל יתר האישים שזכו לזרם השופכין שיצא מרחוב בלפור במהלך השנה האחרונה.

הנה נתניהו שיצא בקריאה לאחדות ולממשלת חירום – לא הצליח להוציא משפט התנצלות אחד מפיו לערביי ישראל, למתנגדיו הפוליטיים, לגנץ ומשפחתו וליתר האישים שזכו לזרם השופכין שיצא מבלפור בשנה האחרונה

ראש ממשלה שהיה רציני בכוונותיו היה מביט על עצמו קודם כל. במה הוא אישית יכול לעזור כדי להוציא את ישראל מהבוץ והפלונטר? אדם הגון היה פשוט מניח את המפתחות על השולחן ומאפשר לראשי המפלגות לדון באמת באחדות וחירום בלי צילו של הנאשם ששיקר והסית ותיחמן וקימבן על ימין ועל שמאל עד שישראל התפרקה מכל אפשרות להתחבר מחדש לחברה תומכת נאבקת ושותפת גורל.

איתי לנדסברג נבו הוא אזרח המודאג מעומק השחיתות השלטונית, חושש לגורל הדמוקרטיה ומזועזע מהגזענות והאלימות בחברה הישראלית. לשעבר עורך "מבט שני" ומנהל מחלקת תעודה בערוץ הראשון (2002-2017). בן קיבוץ תל יוסף וממקימי הפורום למען אנשי המילואים ( 1995-2017) . כיום במאי, עורך תוכן ומפיק עצמאי.

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.
עוד 337 מילים
סגירה