אביגדור ליברמן מגיע לכנסת לקראת ההצבעה על פיזור הכנסת ה-21 (צילום: יונתן סינדל/פלאש90)
יונתן סינדל/פלאש90

אביגדור ליברמן ניצל את חולשתו הגדולה של יריבו, בנימין נתניהו, השקוע עד צוואר בתיקים פליליים, כדי להנחית עליו מהלומה ● את הסטירה המצלצלת, תרגיש עכשיו כל המדינה ● מערכת הבחירות של נתניהו והליכוד לכנסת ה-22 תתמקד במטרה אחת: הראש של ליברמן

מדינת ישראל רשמה אתמול היסטוריה חדשה בתולדות העמים.

בחירות תכופות כבר היו כאן – אם כי לא בהפרשים של חמישה חודשים – וממשלות התפזרו חדשות לבקרים בישראל ובמדינות אחרות. אבל השיא שאליו הגענו אמש (רביעי) נרשם, כנראה, רק באימפריה של רומי העתיקה.

קיסרים באו והלכו, שרדו וניהלו את האימפריה מתוך טירוף ותחושת רדיפה. בדומה, כנסת ישראל פיזרה את עצמה אתמול מתוך יצר נקמנות בלתי נתפס ולא מוסבר של אדם אחד: אביגדור ליברמן.

חוק הגיוס לא ממש מעניין אותו. כל מה שהוא רצה זה לפרק את נתניהו, להשפיל אותו, למעוך אותו, להרוס לו את הקדנציה עוד לפני שהיא החלה ואת האפשרות להקים ממשלה

ליברמן ניצל חולשה גדולה של ראש הממשלה בנימין נתניהו, ששקוע עד צוואר בתיקים פליליים, וכלוא בתוכם בלי יכולת תמרון פוליטי ואפשרות חילוץ.

נירון קיסר שרף את האימפריה שלו. ישראל שורפת את עצמה, נכנסת לתקופת שיתוק נוספת, מבזבזת מיליארדים על בחירות מיותרות ועל יום בחירות, שהוא יום שבתון. מי יותר שפוי? נירון קיסר? נתניהו? ליברמן? אין לדעת.

עקבתי אחרי ההתנהלות של ליברמן בחודש האחרון. האנשים הקרובים אליו ביותר, החברים האמיתיים, התקשו להבין אותו. כתבתי על זה כאן, בטורים קודמים. חוק הגיוס לא ממש מעניין אותו. גם לא המדיניות בעזה, הפנסיות לעולים, ראשות ועדת הפנים והתנאים האחרים שהוא העלה לפני המו"מ הקואליציוני. כל מה שהוא רצה זה לפרק את נתניהו, להשפיל אותו, למעוך אותו, להרוס לו את הקדנציה עוד לפני שהיא החלה ואת האפשרות להקים ממשלה.

ראיתי הלילה את נתניהו מיד אחרי ההצבעה שאישרה את פיזור הכנסת ברוב של 74 נגד 45. הוא רתח מזעם. מערכת הבחירות של הליכוד לכנסת ה-22 תהיה על הראש של ליברמן. נתניהו ישקיע בזה עשרות מיליונים, כפי שהבטיח בימים האחרונים.

בנימין נתניהו אחרי פיזור הכנסת ה-21 (צילום: יונתן סינדל/פלאש90)
בנימין נתניהו אחרי פיזור הכנסת ה-21 (צילום: יונתן סינדל/פלאש90)

את הבחירות הקודמות נתניהו הקדיש לחיסול הימין החדש של נפתלי בנט ואיילת שקד. הוא אכן הצליח. עכשיו הוא יטווח את ליברמן. אתמול הוא כבר הודיע לכל העולם כי "ליברמן הוא חלק מהשמאל". היום הוא מבטיח להוסיף פרטים שלא ידועים. כנראה יפרסם את כל ההצעות שליברמן דחה.

בגין היה מתבייש בו

ליברמן עצמו היה יכול לעשות ככל העולה על רוחו בגלל שתי סיבות, שגם הן מלמדות על טירוף המערכות במדינה הזו. ראשית, יש לו חמישה מנדטים. אילו היה זוכה בארבעה בלבד בבחירות באפריל, הוא היה יכול לדבר אל המנורה בכנסת, ולא להפיל את הבית על יושביו.

שנית, לראש הממשלה אין אופציות, כאמור. אילולא היה תחת כתב אישום חמור לפני שימוע, נתניהו היה יכול לנפנף את ליברמן וללכת לממשלת אחדות עם כחול-לבן, או אפילו לצרף את מפלגת העבודה. יצחק הרצוג היה פעם בדרך אליו. אבל נתניהו לא יכול לפנות במצבו לאף אחד, אלא רק למפלגות בימין שמוכנות לכופף את כל החוקים כדי לעזור לו לצאת מהסבך המשפטי. הכוונה לש"ס, יהדות התורה ואיחוד מפלגות הימין.

משה כחלון על רקע תמונתו של מנחם בגין במהלך הבחירות לכנסת ה-21 (צילום: הדס פרוש/פלאש90)
משה כחלון על רקע תמונתו של מנחם בגין במהלך הבחירות לכנסת ה-21 (צילום: הדס פרוש/פלאש90)

את משה כחלון וכולנו, שצייצו פעם נגד חוקי החסינות ופסגת ההתגברות, נתניהו בלע לתוך הליכוד. אם יש דמות טרגית ועלובה בכל הסיפור הפוליטי, שמה משה כחלון. מי שהיה אתמול בכנסת ראה גם התאבדות בשידור חי של מפלגה, שקיבלה ב-2015 עשרה מנדטים והעניקה תקווה חברתית למאות אלפי אנשים. החל מאתמול כולנו כבר לא קיימת, היא חלק מהליכוד, אחרי שקיפלה את כל הדגלים. מנחם בגין, שכחלון השתמש בתמונה שלו במהלך הקמפיין האחרון של כולנו, היה מתבייש בו.

אגב, הבחירות החדשות טובות לנתניהו, גם מבחינת העניין הפלילי. ראש הממשלה עשוי לחזור מחוזק, עם תוספת של 300 אלף קולות ימניים שהלכו לאיבוד בבחירות באפריל. נתניהו יוכל לומר כי הציבור הגביר את כוחו למרות שידע והבין הכל, גם את מסכת השקרים הפומבית לפני ואחרי הבחירות האחרונות.

מחזה מכמיר לב

הבטתי אתמול בפניהם של 47 חברי הכנסת החדשים. זה היה מחזה מכמיר לב. רק מחצית מהם הספיקו לנאום נאומי בכורה חגיגיים, מול בני משפחה וחברים נרגשים, שהפכו בתוקף הנסיבות גם לנאומי סיכום עצובים במיוחד.

האיש הכי עגום בכנסת היה הרב אלי בן דהן, סגן שר הביטחון. בן-דהן שוריין בליכוד בגלל איזו קומבינה, אבל שייך בעצם לאיחוד מפלגות הימין. עכשיו אף אחד לא חייב לו כלום. הוא הצביע בעד פיזור הכנסת, ובעצם פיזר גם את עצמו מהמשכן.

זו לא תהיה חגיגה לדמוקרטיה אלא לוויה לסדרי שלטון, לשכל הישר, להיגיון הממלכתי. הציבור המיואש עלול להצביע ברגליים. רק שלא נקבל אחוזי הצבעה מבישים, זו תהיה מכה קשה, נוספת, לדמוקרטיה הישראלית

ולא רק בן-דהן. חברי הכנסת נראו אבלים. לחיצות ידיים רפויות, תמונות סלפי אחרונות, חיבוקים בין אנשים שעוד לא הכירו איש את רעהו. יש לי תחושה שגם מערכת הבחירות הזו תתנהל באווירת נכאים.

זו לא תהיה חגיגה לדמוקרטיה אלא לוויה לסדרי שלטון, לשכל הישר, להיגיון הממלכתי. הציבור המיואש עלול להצביע ברגליים. רק שלא נקבל אחוזי הצבעה מבישים, שגם זו מכה קשה, נוספת, לדמוקרטיה הישראלית.

הלילה, בדרך החוצה מהכנסת, ראיתי את רא"ל (מיל.) גבי אשכנזי יוצא עם שתי מזוודות גדולות. "אני הולך להזדכות על הציוד", הוא אמר. שאלתי אותו האם הוא יחזור לכנסת? "הציוד יחזור למישהו אחר. אני? לא בטוח", הוא ענה. אולי גם לו כבר נמאס.

עוד 743 מילים
סגירה